האם הקסם היהודי עדיין עובד?

בעקבות הפוסט הקודם על פרסי הנובל היהודיים עלתה השאלה: האם הקסם עדיין עובד. האם עדיין ליהודים יש, גם בימים האלו ממש, משהו מהקסם שגרם להם להביא לאנושות כל כך הרבה תועלת מדעית, וכפי שהוכרה בידי ועדות פרס נובל לדורותיהן?

ובכן, ייתכן שכן. הפמיניזם פגע קשות בנכונות של נשים חכמות ללדת ילדים. הדבר נכון בכל התרבויות המערביות וגם הלא מערביות. לכן העתיד, על פניו, מסמן ירידה משמעותית באייקיו הכולל של האנושות. בכל מדינה ומדינה באזורים הכפריים שבהם חיים האנשים הפחות חכמים נולדים יותר ילדים מאשר באזורים האורבניים. כך בארה"ב במדינות שתומכות בביידן הילודה נמוכה לעומת המדינות שתומכות בטראמפ. יתרה מכך הגזע האסייתי שלרוב מקבל את הציונים הגבוהים ביותר במבחני אינטליגנציה חווה קסטרופה אמיתית מבחינת מצב הפריון הנשי. בדרום קוריאה אישה ממוצעת בימים אלו יולדת 0.85 ילדים. בסין מדיניות הילד האחד נותרה בפועל גם אם בוטלה בחוק. הסינים העירוניים עדיין אינם מעוניינים ביותר מילד אחד במשפחה. גם בכפרים הילודה נמוכה, אבל לא עד כדי כך נמוכה.

גם בקרב ערביי ישראל אפשר לראות את הדפוס שבו נשות הבדואים הנחשלים בדרום הארץ יולדות חמישה ילדים בממוצע, בעוד שבמשפחות הערביות העירוניות והמשכילות ממוצע הילודה ירד לשלושה ילדים לאישה.

כל זה לא קשור כמעט למצב של העם היהודי שדפוסי הפריון שלו שונים. הפער בין משפחות שבהן נולדים הרבה ילדים לאלו שבהן נולדים מעט הוא הפער במידת הדתיות, לא באייקיו. הרכיב ששיחק תפקיד עתיק באבולוציה של היהודים – היותה של הדת היהודית דת של קריאה והתעמקות אינטלקטואלית בכתבי הקודש משחק גם כאן וביתר שאת. נשירה מישיבות מקושרת לרוב עם קושי לפתוח דף גמרא, לא עם יכולת מפולפלת להתעמק בו. לכן להתרבותם המואצת של הדתיים, החרדים והחרד"לים יש אפקט של הגברת הפנאטיות, אך לא של הורדת מנת המשכל. מבחינה זו אין למדינת ישראל אח ורע בעולם כלל. מדינה מערבית שבה שיעור הפריון גבוה היא כבר דבר שאין כדוגמתו. מדינה שבה שיעור הפריון הגבוה ממוקד בנשים שציוני הפיז"ה שלהן הם ברמה מערבית (כמו בחינוך הממלכתי דתי ואפילו בחינוך החרדי לבנות) זהו ממש דבר שלא יעלה על הדעת.

כל זה לא מבשר בהכרח טובות גדולות למדינת ישראל בטווח הקצר והבינוני. פנאטים חכמים עלולים להיות מזיקים אפילו יותר מאשר פנאטים טיפשים. מהחרד"לים עוד יכולים לצאת מדענים, אבל מהחרדים – לא. הם מחרימים לימודי ליבה והשכלה אוניברסיטאית מחקרית. עם זאת גם הלמדנות התלמודית של המאה ה-16 או ה-17 הולידה פרסי נובל רק במאה העשרים. בטווח הארוך מאוד ייתכן שהתהליכים שמבליטים את ייחודו של עם ישראל לעומת עמים אחרים ונעוצים בתופעה המיוחדת של הלימוד המעמיק של התורה כבסיס הדתיות, לא נעצרו והם ממשיכים בדורנו.

69 תגובות על ״האם הקסם היהודי עדיין עובד?״

  1. פוסט מענין. הנקודה הזו באמת מעניינת וחשובה:

    הלימוד המעמיק בהלכה ותורה, מייצר אכן, ערך מוסף אינטלקטואלי כשלעצמו. אבל, בקשר לתהליכים ארוכי טווח, חשוב לשים לב:

    תחילה, הקורונה. הקורונה גרמה לפגיעה קשה מאוד, פגיעה שעוד תלך ותחמיר, בתדמית של חרדים. לכן, לא ברור, מה יהיה ביום שאחרי. התגובות נוראיות כלפיהם. אנשים זועקים אפילו, שצריך לטרנספר אותם מפה פשוט. מי יודע איך כל זה ייגמר.

    שנית, צריך לשים לב. במדינת ישראל, המיעוט החרדי אורתודוקסי, הוא זה ששולט, בכל עמדות המפתח הרבניות. כלומר, אם יש כריכה בין דת למדינה במדינת ישראל, הרי, שם חרדים אורתודוקסים שולטים. הציונות הדתית חיוורת לגמרי. יש פה ושם נסיונות מגוחכים , כפי רבני צהר. אבל, רחוק מאוד. כל זה בתורו, ובין היתר, יוצר תמריץ, לניוון הלכתי. אין פוסקים גדולים, שמתאימים מציאות חיים משתנה, להלכות מקדמת דנא. וזוהי בעיה. זה יוצר ניוון מנטלי. אסור לשכוח:

    אינטיליגנציה רגשית, יותר חשובה מזו האינסטרומנטלית. פנאטים חכמים אכן, יכולים להיות יותר מסוכנים. הניוון הזה, הוא הרה אסון, כלפי המדינה, והציבור החילוני מסורתי.

    לבסוף, לא צריך להיות פמיניסט קלאסי ומושבע, בשביל להכיר בזכותה של אישה, ואדם בכלל, לאזן בין הגשמה עצמית, לבין הורשה ותורשה ופיריון. זה נכון גם לגבי גברים, לגבי כל אדם, בטח בעולם המערבי. זו צריכה להיות עמדתו של אדם, וכל אדם בעולם המערבי, כלפי נשים. אין בכך רבותא גדולה כלל וכלל.

    להתראות

    Liked by 1 person

  2. תהייה כללית הקשורה לנושא (שאשמח לקבל תובנות לגביה):

    מה חשוב יותר לזכיה בפרס נובל. (בעיקר במדעים:
    1. האינטליגנציה הממוצעת של אוכלוסייה כלשהי (ומכאן העיסוק בשאלה האם קיים הבדל באינטליגנציה הממוצעת בין יהודים אשכנזים, יהודים ספרדים, יפנים ודרום קוריאנים)
    2. מידת השונות של התפלגות האינטליגנציה באוכלוסייה – ובעיקר אחוז האנשים שהאינטליגנציה שלהם גבוהה מ 150 נק' אי.קיו (לדוגמא. בהנחה שרירותית שזהו הסף התחתון לזכיה בפרס נובל למדעים). כלומר, רק גודל *הזנב הימני* של ההתפלגות.
    3. מספר האנשים באוכלוסיה שהא.קיו שלהם גבוה מ 150 נק' אי.קיו + חיים במדינת עולם ראשון שיכולה ומעוניינת להשקיע במדעים. כולל במדע טהור. (מה שאמור להעביר בקרוב את שרביט הזוכים בנובל למדעים מארה'ב לסין. וףמכאן גם לצמצם פלאים את אחוז היהודים בקרב הזוכים בנובל)

    תהייה זו עלתה בדעתי כשניסיתי להסביר את האחוז הנמוך של הזוכות בפרסי נובל למדעים.
    למיטב ידיעתי אין הבדל באינטליגנציה הממוצעת בין גברים לבין נשים (בשתי הקבוצות בסביבות ה 100. נלגברים מעט מעל 100 במבחני רוטציות של צורות במרחב. לנשים מעט מעל 100 במבחנים מילולים).
    ההבדל הגדול בין המינים הוא בהתפלגות השונות של האינטליגנציה.
    עקומת הפעמון של הגברים שטוחה יותר / רחבה יותר מאשר עקומת הפעמון של הנשים.
    כתוצאה מכך אחוז הגברים שהאינטליגנציה שלהם מאוד נמוכה, או מאוד גבוהה, גדול משמעותית מהאחוז המקביל בקרב נשים. (ידוע שהן במסגרות "החינוך המיוחד" והן במסגרות ה"מחוננים" בין שני שליש לשלשה רבעים הם בנים. הבנות הן מיעוט).

    *אם" כל ההשוואות של זוכי הנובל אמורים להתייחס *רק* לבעלי אי.קיו. של 150 נק' ומעלה – כבר אין לי שום מושג האם יש ליהודים האשכנזים איזשהו יתרון על היהודים הספרדים (*) + מהי שונות האינטליגנציה בקרב המזרח אסייתים.
    האם יתכן שעקומת פעמון כל כך שטוחה, כפי שמתגלה אצל גברים יהודים אשכנזים, היא בסך הכל עוד מחלה גנטית יהודית-אשכנזית?
    אם כן, יתכן שריבוי נישואי התערובת בארה'ב (עם גויים) ובישראל (עם בני מוצא אחר) עתידים להעביר בקרוב גם את ה"מחלה הגנטית" הזו מהעולם.

    (*) ההיסטוריה של העם היהודי מלמדת שההבחנה שאנו עושים כיום בין יהודים אשכנזים לבין יהודים ספרדים – לא משקפת בהכרח אוכלוסיות שהיו מבודדות זו מזו והגנטיקה שלהם התפתחה בנפרד. הדבר נכון בעיקר לגבי יהודי אירופה + צפון אפריקה (ממרוקו עד מצרים), הבלקן וטורקיה.
    ידוע שהמוני יהודים אירופים וצפון אפריקאים היו בקשרי מסחר ענפים, ולעיתים די קרובות גם התחתנו זה עם זה. מדי פעם רדיפות גם הניעו תזוזה של אוכלוסיות שלמות. גם כיום, כשמתפרסם מי זכאי לאזרחות פורטוגלית – די קל לזהות את העובדה שיהודים אכן נדדו. לעיתים מיבשת ליבשת

    Liked by 1 person

  3. מתקשר עקיפות לדיון בין תמריץ לאל רום על החשיבות היחסית של גנטיקה מול הפעלת הכישורים וטיפוחם,

    שיחה בין ד'ר רועי יוזביץ לבין מייסד האקדמיה הישראלית לפוקר. על הקשר בין כישרון, מזל ויכולת (למעשה ביצועים).
    ונושאים נוספים. כמו השפעות כניסת האינטליגנציה המלאכותית לתחומי השחמט והשש בש (ובקרוב גם הפוקר), השפעת התערבות המדינה, דרכים לשיפור הביצועים /התפוקות ועוד.

    שיחה מאוד מאוד מאוד ארוכה (2.07 שע').
    אבל גם די קלילה ומהנה. על נושא שידיעותי המוקדמות לגביו היו קרובות לאפס.
    מתאים לשתי צעדות ספורטיביות ו/או שני טיולים עם הכלב/ה המשפחתי.

    https://www.yozevitch.com/yozevitch-podcast/episode/4cdadc73/

    אהבתי

  4. קמיליה, חשבתי פעם ואולי גם קראתי פעם (איני זוכר) שמאחר שלנשים יש שני כרומוזומי איקס ולא אחד ולכרומוזומים אלו יש קשר לאינטליגנציה אז קורים אצלן דברים פחות קיצוניים. כמו שבניסוי שבו יש עשרים אנשים הממוצע יהיה פחות תזזיתי מאשר בניסוי שבו יש עשרה אנשים. אבל זו רק ספקולציה שזהו ההסבר ואולי ספקולציה פשטנית.

    אני לא חושב שיש שונות גבוהה במיוחד אצל האשכנזים. הממוצע כולו גבוה יותר.

    אהבתי

  5. אל רום, אני תומך נלהב בפמיניזם. זה שנשים פמיניסטיות מולידות פחות ילדים זה עניין שמדיניות הקלות מס ממשלתית יותר דרמטית אולי יכולה לפתור.

    אהבתי

  6. שתי הערות

    1. ידוע שמבנה כרומוזלי של XX מקזז *חלק* מהפגמים הגנטים הרצסיביים, שיוצאים לאור במבנה כרומוזלי של XY. מכאן שבקרב בנות מתגלות פחות בעיות גנטיות מאשר בקרב בנים.
    (זו גם אחת הסיבות בגללן ניתנת לזוגות אפשרות בחירה מוקדמת של מין הילוד).
    ידוע לי שזה תקף גם לגבי חלק מהסיבות הגנטיות לפיגור שכלי (בימנו מנומס יותר לכנות זאת עיכוב התפתחותי).
    האם *יתכן* שזה תקף גם לגבי אינטליגנציה ברמות המאוד גבוהות? לצערי אין לי מושג.

    2. הצטברו לא מעט מחקרים על הקשר בין אינטליגנציה לבין מספר אחים/יות.
    מכאן שילודה חרדית או חרדלית בארץ ובחו'ל, של חמישה – שישה ילדים ומעלה לאישה – כנראה לא תזכה את המגזרים הללו בהרבה מדי נובליסטים פוטנציאלים.
    היא גם עלולה להפוך את ישראל ממדינת עולם ראשון למדינת עולם שני ומטה. מדינה שאינה מסוגלת ו/או מעוניינת להשקיע במחקרים מדעיים.
    מכאן שעתיד פרסי הנובל ליהודים ישראליים טמון כנראה בילדי החילונים והמסורתים, להם לרוב 2-3 ילדים. לכל היותר ארבעה.
    (נדמה לי ששמעתי שהילודה הנמוכה ביותר בעולם, פר אישה, היא בקרב היהודים החילונים המתגוררים בקליפורניה ארה'ב).

    אהבתי

  7. עוד שיקול אפשרי
    אולי דת/תרבות שסובבת סביב טקסט, דיאלקטיקה פלפול וכו' מעניקה יתרון יחסי בעולם של בורות ואוריינות נמוכה, ואילו בעולם של היום כבר אין בה ערך מוסף

    אהבתי

  8. לתמריץ,
    אם רק ממוצע האינטליגנציה של האוכלוסיה חשוב – מדוע כמחצית מפרסי הנובל לא הוענקו לנשים?

    אהבתי

  9. ריבוי אחים אולי (אולי!) פוגע בהשפעות הסביבתיות. הוא לא פוגם בגנטיקה שמועברת בגנוטיפ לדורות רבים לאחר מכן. למשפחות היהודיות של המאה ה-19 היו המון ילדים.. הייתה שם התפוצצות דמוגרפית (שלמרבה האסון היטלר חיסל חלק ניכר מפירותיה) חלפו מאה שנה ויש פרסי נובל.

    Liked by 1 person

  10. פרס נובל לעיתונאות
    פייק ניוז בחדשות 12? הכתבה על החייל שמעלה שאלות רבות
    בחדשות סוף השבוע שודרה כתבה מרגשת על יונתן משה, חייל בודד אשר לטענתו ברח מחסידות גור במאה שערים, ולאחר תלאות שכללו מגורים ברחוב והתמכרות לסמים – התגייס לצה"ל. קרובי משפחה: הוא בכלל גדל באלעד וחוזר הביתה לשבתות. חדשות 12: "בדיקה נערכה מול גורמים שונים – כולם אישרו את סיפורו"
    http://www.ice.co.il/media/news/article/787656

    אהבתי

  11. תמריץ,

    לא יודע עד כמה מדיניות מס יכולה לעזור. אולי תעזור. אבל, צריך לשים לב לתופעה יותר בעייתית אפילו:

    כמו התופעה הבזוייה אצל גברים מילואימניקים שמפוטרים או לא מתקבלים לעבודה, בגלל שירות מילואים ארוך צפוי, ארוך וקרבי, כך גם עם נשים:

    מפטרים נשים בהיריון, בגלל שהן בהיריון ( למרות שזה בניגוד לחוק). לא מקבלים נשים לעבודה, בגלל שהן צפויות להיכנס להיריון.

    אז נשים לוקחות זאת בחשבון בשיקולי קריירה או עבודה.

    אז זה אחד מבסיסי התופעה חשוב להבין. כלומר, קשה יותר לנשים לשלב עצמן בעבודה, בגלל הנושא של היריון. על כך, יש בעיות בסיסיות ידועות כמובן עם נשים. הפליה כללית. הפליה בשכר וכדומה. אז הן נלחמות יותר קשה בשביל להצליח. וזוהי בעיה. מעל הכל, הדימוי העצמי, והדימוי החברתי, גם הורג נשים. אז זה מורכב הדבר הזה. יותר קל לפעמים, להפוך למגה אישה, מאשר להיות סתם אישה באופן פרדוקסלי.

    להתראות

    אהבתי

  12. איתמר, אני גם חושב כך. אני לא מצפה שהקישור בין ילודה לדתיות יביא לשיפור עתידי כלשהו. אבל ייתכן שלפחות ימנע את ההידרדרות שצפויה במדינות אחרות.
    למדינות שקולטות הגירה איכותית כמו קנדה ואוסטרליה וניו זילנד ובמידה מסוימת גם בריטניה וארה״ב יש פתרון מסוג אחר מול הסיטואציה הזו. ועתידן נראה טוב. כל יתר העולם בצרות צרורות. צרפת, גרמניה, שוודיה וכו׳. העולם שלא דובר אנגלית ועברית הוא בבעיה לא פשוטה מבחינה זו.

    Liked by 1 person

  13. קמיליה מספרן הנמוך יחסית של נשים בפרסי נובל מוסבר לפחות בחלקו ע"י הפליה רבת שנים כנגד נשים באקדמיה. אחד הסיפורים המפורסמים הוא של רוזלינד פרנקלין, שגילתה את מבנה הד.נ.א – וווטסון וקריק למעשה גנבו ממנה את התגלית. יכול מאוד להיות שלולא ההפליה וההתנהגות המבישה שלהם רוזלינד הייתה זו שמקבל פרס נובל על מבנה הד.נ.א. היא, אגב, הייתה יהודיה.

    המקרה שלה הוא לא היחיד, יש הרבה מאוד מקרים של נשים שנדחקו לאחור לאורך ההיסטוריה. בין אם בשל הפליה מושרשת, בין אם בשל העובדה שנשים הן פחות אגרסיביות מגברים ונוטות יותר לוותר. היו נשים שנאלצו להתחזות לגברים כדי שיקחו אותן ברצינות (הימים האלה כמעט חלפו למזלנו).

    כל זה כמובן בנוסף לגורמים נוספים – הסללה רבת שנים של גברים למקצועות מסויימים ושל נשים לאחרים, כמו גם נטייה טבעית שאולי שונה בין גברים ונשים באשר למקצוע שהם בוחרים. יכול גם להיות שיש פחות נשים "גאונות" באופן יחסי, אבל זו תיאוריה שצריך לבדוק. באופן אישי אני נוטה לפקפק בתיאוריה הזו.

    Liked by 1 person

  14. בוויקיפדיה נדמה לי שמשהו כמה עשרה אחוז מהעורכים הכבדים הן עורכות. מקום חופשי שבו הכול תלוי במוטיבציה ובכישרון. אז למה?

    אהבתי

  15. קטנה על הסגר הנוכחי ותמריצים: די ברור שהסגר נמשך בגלל חוסר יכולתו של נתניהו להתמודד עם החרדים. הוא טען שישראל אינה יכולה להתמודד עם סגרים מקומיים, וזה, איך לומר בעדינות, לא מדוייק בלשון המעטה.

    המצב האמיתי הוא שנתניהו לא יכול לסגור רק ערים חרדיות מאחר ואז הוא יאבד את תמיכת החרדים בקואליציה, ואת זה הוא לא יכול להרשות לעצמו. מבחינתו הרבה יותר קל והגיוני להטיל סגר מלא, וכך הוא תופס מספר ציפורים במכה אחת: גם מצמצם משמעותית את ההפגנות, גם לא מרגיז את שותפיו לקואליציה, גם מסכסך בין חילונים לחרדים (כי החילונים מאשימים את החרדים במקום את נתניהו) וגם, כמובן, מביא לירידה בתחלואה. והפגיעה הכלכלית? זה שיקול משני מבחינתו, והסיבה שהיא בכלל שיקול היא הפגיעה במספר המנדטים שהליכוד יקבל. זו תמצית הבעיה של תמריצים מעוותים.

    ראש ממשלה אחר, שלא היה מסובך עד צוואר עם עניינים משפטיים – נניח גדעון סער או ישראל כץ – היו מקימים בקלות קואליציה עם כחול-לבן, יאיר לפיד, ימינה וכיו"ב בלי החרדים, ומטפלים בקורונה באופן הרבה יותר ענייני, עם סגרים ממוקדים תוך פגיעה קטנה בהרבה בכלכלה. הרי כבר מזמן רמת התחלואה ביישובים חילוניים ירדה לרמה שבה אפשר, לכל הפחות, לפתוח גני ילדים ואת הכיתות הנמוכות.

    איך אמר נתניהו, לפני שהתמריצים שלו השתנו? "ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי. הדבר הנכון לעשות הוא שהממשלה הזו תלך הביתה".

    Liked by 2 אנשים

  16. @amehaye רוזלינד מעולם לא יכלה לקבל את הפרס, מכיוןן שבעת מתן הפרס לגילוי ה-DNA היא הייתה כבר מתה במשך 4 שנים. מעבר לכך "גנבו ממנה את התגלית" זו הגזמה פרועה ונטולת ניואנסים, קרא את הערך בויקיפדיה העברית "גילוי מבנה ה-DNA" לקבל תמונה פחות חד-מימדית על הנושא.

    אהבתי

  17. לתמריץ,
    כתבת:
    "בוויקיפדיה נדמה לי שמשהו כמה עשרה אחוז מהעורכים הכבדים הן עורכות. מקום חופשי שבו הכול תלוי במוטיבציה ובכישרון. אז למה?"
    —————————–
    מתקשר בעיני אסוציאטיבית לממצא עדכני מעידן הקורונה בעולם וסגריה:

    כמות המאמרים ששלחו לג'ורנלים מקצועיים, חוקרים מתחומי עיסוק שונים (בתקוה שיפורסמו) עלתה בחודשים האחרונים. (בהשוואה למספרם בשנים הקודמות)
    בתקופה זו בדיוק, כמות המאמרים ששלחו לג'ורנלים המקצועים *חוקרות* – דווקא ירדה.

    ההסבר שניתן לפער המגדרי:
    בתקופת סגר יש לגברים *יותר* זמן פנוי (לכתוב מאמרים, לערכם ולשלחם) ואילו לנשים יש *פחות* זמן פנוי.
    אפילו בקרב זוגות אקדמאים, מחתך סוציו – אקונומי בינוני גבוה ומעלה – משך הזמן המוקדש לטיפול בילדים ולעבודות בית אינו מתחלק 50 / 50. לרוב גם לא 40 / 60.

    נראה לי שניתן להשליך עובדת חיים (מעציבה) זו גם על התנדבויות עתירות השקעת זמן.
    כמו עריכה כבדה בויקיפדיה.

    אהבתי

  18. amehaye,
    נתניהו מגיב לנתונים. לאחר הסגר הראשון פתח הכל. כשהתחלואה עלתה מינה פרוייקטור שנתן לו ייעוץ גרוע, הרמזור שלא עבד ורק האיץ את הגידול בתחלואה. אין מנוס מסגר מלא. החרדים אינם מקשה אחת ווהרעיון שלך לחזור לרמזור לא יעבוד ללא קשר לתמריצים של נתניהו. אם כבר תמריצים אז התמריץ הכי גדול של נתניהו הוא להצליח בטיפול בקורונה

    Liked by 1 person

  19. המשך לנושא אחריות הדרגים הניהולים הבכירים בישראל (במערכת הביטחון. הבריאות ועטד):לתוצאות גרועות תוך בזבוז תקציבי עתק.

    הפעם לגבי מערכת החינוך.

    https://mida.org.il/2020/10/08/%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%9d-%d7%a8%d7%a7-%d7%a0/

    כמה קטעים מתוך כתבה על מערכת החינוך, רבת התהילה, של פינלנד
    (להבדיל ממערכת החינוך הישראלית):
    ——————————————
    " … .המורים בפינלנד נחשבים לטובים מאד, ובשל הביקוש הרב למשרות מתקיים סינון אפקטיבי שמאפשר רק לטובים ביותר להתקבל ללימודי הוראה. מורים אלה לא מקבלים שכר גבוה במיוחד אבל זוכים להערכה רבה ולאוטונומיה כמעט מוחלטת, לרבות עיצוב תכניות הלימוד הכיתתיות.

    " .. צוינו גם גורמים נוספים מתחום החדשנות הפדגוגית ופיתוח היצירתיות, הכשרות המורים והחינוך המקצועי והטכנולוגי המפותח בפינלנד. .."

    " … מעטים ניסו לחקור מה העלה את החינוך בפינלנד על דרך המלך. הרי פינלנד לא תמיד הייתה מגדלור חינוכי – בשנות ה-80 ובראשית שנות ה-90 ההישגים שלה לא בלטו כלל. מה גרם אם כן לתפנית? האם ניתן להצביע על מהלך מדיניות שניתן לזקוף לזכותו את המאפיינים החיוביים של המערכת הפינית – כזה שאם מדינות אחרות יחקו אולי יוכלו ללכת בעקבותיה? …"

    " .. צמיחה מתוך משבר כלכלי
    ————————————–
    דו”ח של ועדה פרלמנטרית משנת 1986 תיאר את הריכוזיות החינוכית בפינלנד כחסרת גמישות, מיושנת ולא דמוקרטית, והציע להעביר סמכויות רבות לרשויות המקומיות ולצמצם באופן דרמטי את הרגולציה.

    למעשה המהפכה החלה כבר מעט לפני כן:

    -הפיקוח על תכנית ספרי הלימוד בוטל כבר ב-1983

    – מערך הפיקוח הארצי על בתי-הספר בוטל בחוקים שנחקקו ב-1985 וב-1988.

    – אסדרת גודל הכיתות וכמות הכיתות בבית-הספר בוטלה ב-1985, למעט החינוך המיוחד…"

    " … המהפכה האמיתית הגיעה בשנות ה-90 והטריגר היה משבר כלכלי גדול. לאחר עשור של פריחה בשנות ה-80, נקלעה פינלנד למיתון הקשה ביותר בתולדותיה בעקבות קריסה של השווקים הפיננסיים. עד שנת 1995 התל”ג של פינלנד ירד ב-12%, האבטלה נסקה ל-18% והחוב הלאומי שהיה קטן הוכפל פי שבעה. כתוצאה מכך כל תקציבי הרווחה קוצצו משמעותית, כולל תקציב החינוך.

    לכאורה, קיצוץ תקציבי עמוק אמור לפגוע באיכות החינוך המסופק אך ההפך הוא שקרה – החל מאמצע שנות ה-90 החלה פינלנד להציג תוצאות חינוכיות טובות שרק התגברו עם השנים. הסיבה לכך, כפי שמציין חוקר החינוך הפיני הבכיר איקה ריסקו, היא שבמידה רבה האחריות על מערכת החינוך עברה מהמדינה אל הרשויות המקומיות, ואל בתי-הספר עצמם.

    בתוך חמש שנים, כמות עובדי האדמיניסטרציה החינוכית ירדה ב-40%, הפיקוח כמעט נעלם לחלוטין, ובתי-הספר קבלו חופש רב לעצב את התכנית החינוכית שלהם.

    באותן שנים התרחשה רפורמה גדולה ברשויות המקומיות בפינלנד ורה-אורגניזציה שלהן לאור שינויים דמוגרפיים והגירה פנימית של צעירים רבים מהאזורים הכפריים לערים שבדרום-מערב המדינה. הגבולות בין הרשויות שונו, חלקן אוחדו, ותחומי אחריות רבים הוגדרו מחדש מתוך אמונה שניהול השירותים החברתיים עדיף שייעשה קרוב לבית ככל שניתן.

    שיעור השתתפות הממשלה במימון בתי-הספר ירד תוך כמה שנים מ-70% ל-50%, וכיום הוא כבר קרוב יותר ל-30%, כאשר שאר המימון מגיע מהרשויות המקומיות. מספר המחוזות ירד מתריסר לשישה ובהתאם ירד גם מספר העובדים …"

    " … ב-1994 צומצמה מאד תכנית הלימודים המחייבת את בתי הספר, ומלבד קווים מנחים וליבה מסוימת לה כולם מחויבים ניתן חופש רב לבתי-הספר לעצב את תכנית כראות עיניהם. תפקיד המדינה במערכת החינוך ממוקד בעיקר בהדרכה, באיסוף מידע והעברתו, ופחות בחקיקה, רגולציה ומימון…"

    " … התחזקות מודל “הניהול הציבורי החדש” (new public management) שניסה להעתיק עקרונות ניהול מהשוק הפרטי אל המגזר הציבורי. לרוב הוגדרו מדדים חינוכיים לבתי הספר בהם נדרש לעמוד, ניתנו תמריצים להצלחה, ומשאבים הוסטו למקומות הנדרשים.
    כך ניסו לעשות בארה”ב כאשר הפעילו את הרפורמה החינוכית היקרה בתולדותיה (No Child Left Behind), תכנית שנכשלה לחלוטין, לא לפני שמשרד החינוך הישראלי ניסה לייבא את הרעיון גם לכאן. …."

    Liked by 2 אנשים

  20. קמיליה אני חושב שרבים מהעורכים רווקים עדיין או לחילופין פנסיונרים. יש משהו בנשים שהוא פחות בקטע הזה של חנוניות אינטלקטואלית. כמו שיש פחות בנות אספרגריות.

    אהבתי

  21. א-מחייה, אני חושב משהו אחר לגבי החרדים. אין שום דרך להשיג משהו בכוח. הרי אינך רוצה סתם ששוטרים ירביצו לחרדים. אתה רוצה שהם באמת ינהגו הרחקה חברתית. איך אפשר בכלל לכפות דבר כזה. זה לא ריאלי בכלל, לפחות לא מחוץ לסין. ביבי עושה את הדבר היחיד שאפשרי בנסיבות האלו לדעתי.

    Liked by 1 person

  22. ולגבי סוגיית החרדים בכללי כבר כתבתי דעתי שלא ניתן להשיג מהם כלום ולא ניתן לכפות עליהם כלום, אבל ניתן לעשות קנטוניזציה של המדינה, ולדאוג שרוב ההכנסות מהמסים בקנטון ילכו לצרכי אותו קנטון ושהחקיקה הדתית שתונהג בקנטון תהיה לפי הערכים של תושביו. מוקדם מדי בשביל הרעיון הזה – "פתרון שתי המדינות" – אבל עוד דור או שניים הוא יהיה בלתי נמנע.

    אהבתי

  23. לקמיליה:
    אני לא מכיר את מערכת החינוך בפינלנד ואין לי יכולת להגיע למקורות מתאימים כדי לדעת מה קורה שם באמת. נראה לי שגם לך אין את היכולת הזו.
    לכן אינני יכול לדעת אם מה שכתוב במאמר שהפנית אילו – נכון. אולי הכל נכון, אולי רק חלק נכון ואולי הכל לא נכון. אולי המאמר הזה שופץ ע"י מישהו כך שיתאים לתאוריה כלכלית שהוא מאמין בה ואולי לא שופץ כלום.
    בכל אופן נניח שנותנים אוטונומיה רחבה למנהלי בתי-הספר לעיצוב תוכנית חינוכית:
    מה יקרה אם מנהל בית-ספר אחד יחליט ללמד בעקר יוגה או שיאצו או תורות מזרחיות אחרות?
    מה יקרה אם מנהל בית-ספר יחליט ללמד מעט מאוד מתמטיקה ופיזיקה (או בכלל לא)?
    האם להורים יש סמכות לפטר מנהל שלא נראה להם?
    האם יש אפשרות להורים שהלימודים בבית-הספר נראים להם לא טובים, להעביר את בניהם לבתי-ספר אחרים בסביבת מקום מגוריהם?
    האם יש אפשרות להורים להתארגן ולהקים בית-ספר שבו ילמדו את מה שהם חושבים לנכון?

    ועוד דבר: נניח שיהיה בית-ספר כזה בארץ והורים מסויימים מחליטים שאין טעם ללמד בבית-הספר את תולדות עם ישראל, ספרות, תנ"ך או היסטוריה. צריך ללמד רק מתמטיקה, פיזיקה, מדעים, כלכלה, אנגלית ועוד דברים דומים. תסכימי לדבר כזה?

    אהבתי

  24. תמריץ אני לא "נגד" החרדים, קרא שוב את דברי. הביקורת הייתה כנגד נתניהו בעיקר, אמרתי שנתניהו נהנה מכך שזעם החילוניים מופנה כנגד החרדים במקום כנגדו. לגבי להשיג משהו בכוח, הרי לפעמים צריך להפעיל כוח – סגר הוא סוג של הפעלת כוח, והוא מופעל גם כנגד חילונים. אני מסכים שגיוס לצבא וכיו"ב זה לא משהו שיושג בכוח אלא ההפך. הכלת החרדים בחברה זה משהו שצריך להגיע מתוך רצון והבנה שאין אפשרות אחרת, לא מתוך כפייה.

    במידה והחרדים ימשיכו לא ללמוד ליבה כנראה ורעיון הקנטון יהיה במקום, אבל מסיבות פרקטיות הוא לא יקרה. דבר אחד שתפס היום את עיני – החרדים מהווים *היום* 20% מתלמידי בתי הספר:

    https://www.ynet.co.il/article/B1YBIU2LP

    "במערכת החינוך החרדית לומדים 448,298 תלמידים, שמהווים 19.39% מכלל התלמידים במערכת החינוך"

    אהבתי

  25. חייל לגבי הסגר אין הרבה ברירה אלא לעבור למתכונת רמזור, הרי הסגר לא יכול להימשך לעד. במוקדם או במאוחר יקרה אחד מהשניים: או שהכלכלה תקרוס, או שיהיה מרי אזרחי ואז גם חילונים יצפצפו על הסגר. מדובר על טווח זמן של שבועות בודדים.

    אם אני מבין נכון הרעיון הנוכחי הוא לבצע הקלה הדרגתית בסגר לפי נתונים כלל ארציים. זוהי כמובן שטות גמורה בגלל השוני הגדול בנתונים בין ערים שונות (בעיקר בין ערים חרדיות לחילוניות אבל לא רק). לדעתי בסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא לעבור לרמזור, כאשר התקווה היא שהפעם זה יעבוד פשוט בגלל שהציבור לא יהיה מעונין בסגר שלישי. מצד שני כבר אמר מישהו שזו טפשות לצפות ממשהו לעבוד לאחר שכבר הוכח שהוא לא עובד… במקרה והרמזור לא יעבוד בנסיון השני, אנחנו עוברים לתרחיש שתיארתי בפסקה הראשונה.

    אהבתי

  26. amehaye,
    אתה מתנהג כמו גנרל ישראלי שסבור שמה שנכשל בעבר שוב ושוב יצליח בניסיון הבא. לממשלה יש יכולות מוגבלות והיא צריכה לפעול (ולתכנן) רק במסגרתן. אני חסיד של דוקטרינת "רינגו", סט (קטן מאד) של כללים פשוטים שנאכפים בנוקשות (ללא פשרות) לאורך זמן. מאחר ויכולת האכיפה היא די מוגבלת הרי יהיה צורך בסגרים נוספים בעתיד. טועה מי שסבור שעלות (כלכלית) החלופות לסגר קטנה במידה משמעותית. הכיווץ הכלכלי נגזר בעיקר מהתחלואה.

    אהבתי

  27. אין שום בעיה להכריח חרדים ללמוד לימודי ליבה על ידי אימוץ המודל הברזילאי לפיו הטבות סוציאליות ניתנות לאימהות רק בהינתן פנקס חיסונים חתום ואישור לימודי ליבה בבית הספר (כולל מבחנים שבוחנים את רמת התלמידים) אבל כל עוד ביבי עומד בראש קואליציית שמאל חרדי אין לכך שום סיכוי שבעולם.

    Liked by 3 אנשים

  28. דרך אגב גם גיוס חרדים אפשר להשיג באופן דומה על ידי ביטול הפטור של דחיית גיוס ברגע החתונה, ביטול שיתלווה אליו גם ביטול כל ההטבות הסוציאליות לזוג כל עוד הגבר לא מתגייס. אבל שוב, למה נראה לכם שזה יקרה כל עוד נתניהו ראש הממשלה?

    אהבתי

  29. לכל המעונין, תחת הכותר:

    "משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים _והעסקים בישראל הגיעו להסכמות לגבי אופן _התשלום בעבור ימי הבידוד"

    כאן:

    https://bit.ly/36LDXr0

    ביחיאת י.ד., מה זה שמאל חרדי ? לא ידענו פשרו של דבר זה. שמא תואיל לפרט…..

    להתראות

    אהבתי

  30. י.ד. בתור התחלה צריך לבטל את התמריץ המעוות שמעודד חרדים לא לעבוד לפני גיל 24 – בעצם לעשות הפוך ממה שאתה מציע. צריך לבטל את החיבור בין הגעה לגיל הפטור משירות צבאי ליציאה לעבודה. אני לא אומר לפטור משירות צבאי (או לאומי), אבל המצב הנוכחי מטופש.

    אהבתי

  31. אלרום,
    מושג שראיתי אצל הסולידית ואימצתי. לכאורה החרדים שייכים לגוש הימין אבל מבחינה מהותית החרדים הם שמאל (תומכים של מדינת הרווחה בגירסתה הדתית). ולכן צריך להתייחס אליהם כשייכים לשמאל.

    תמריץ,
    אתה שוכח שככל שהחרדים תלויים יותר ויותר במדינה יכולת התמרון שלהם נחלשת. ארבעת הממלכות חשבו שהמוסד משרת את האינטרסים שלהן כשהוא מספק להן טכנולוגיה ויכולות מתקדמות. סלבור הארדין הבהיר להן את טעותן והראה להן כיצד התלות שלהן בטכנולוגיה בלי יכולת ליצור אותה באופן עצמאי מונע מהן כל אסטרטגיה עצמאית. החרדים אותו דבר; הרוב החרדי תלוי בהטבות הסוציאליות של המדינה כדי להתקיים מעל רמת העוני המחפיר (שרבים מהם כבר נושקים לו). אם המדינה תמנף את התלות הזו הרוב החרדי יאלץ לישר קו מרצונו או שלא מרצונו.

    Liked by 2 אנשים

  32. אמחיה,
    היות ואני מאמין בגיוס חובה כדי לשמר את יתרונה האסטרטגי של ישראל (במיוחד בעקבות המאמרים של יגיל הנקין בנושא), גיוס של החרדים נראה לי נדרש, במיוחד לאור העובדה שהוא ישחרר כוח אדם טכנולוגי משירות בחיל רגלים לתמיכה בחיזוק זרועות טכנולוגיות כמו חיל הים, חיל האוויר ומודיעין. זרועות שנדרשות לאור מרוץ החימוש שעובר האזור במדינות מצרים, טורקיה ואחרות.

    אהבתי

  33. נו י.ד., הואילו ואימצת, והואיל ולא ממש מהותי וכוללני, אז לא נעשה מזה ענין עכשיו.

    מה שכן, התגובה שלך מעידה על סיזיפיות וגישה ביקורתית ועצמאית איכשהוא, וזה טוב.

    אהבתי

  34. amehaye,
    אתה רוצה שאחד כזה יחליף את ביבי?

    אהבתי

  35. אוף טופיק,

    ויכוח מרתק, בהנחיית גדי טאוב, בין דן שיפטן לבין האמריקאי מייק דוראן.
    ויכוח אינטלקטואלי, שלצערי בעידן סתימת הפיות העכשוי הפך לנדיר מידי.
    ברור שהצדדים, החלוקים קשות על נושאים רבים, מאוד נהנים מעצם קיומו.
    כולל גם כמה התבדחויות.

    הנושא העיקרי: כיצד יש להסביר את התנהגות טורקיה של ארדואן.
    ומכאן, האם טורקיה היא בעלת ברית פוטנציאלית של ארה'ב ובנות בריתה במזה'ת (ישראל, מצרים סעודיה ושות'), במלחמתן מול התפשטות ההשפעה האיראנית והרוסית.
    או שטורקיה היא עוד אויבת של המערב /של ישראל, כדוגמת איראן.

    ויכוח משנה: האם ארדואן הוא חלק אינטגרלי מ"האחים המוסלמים" ומטרותיהם האסטרטגיות (כתפיסת שיפטן) או שהוא בסה'כ משתמש ברטוריקה איסלמיסטית כאשר היא משרתת את מטרותיו, אך מונע בעיקר משיקולי ריאל – פוליטיק (כתפיסת דוראן).

    דיון של 1.17 ש' + באנגלית.
    אך יש כתוביות תרגום לעברית.

    שלוש נקודות שבלטו בעיני:

    1. דוראן מחזיק בהטייה המאפיינת גם את השמאל הישראלי: ייחוס חשיבות יתר למעשיך,
    וליכולתך להשפיע (לטובה או לרעה) על הצד השני.
    לדוגמא: לו רק ארה'ב לא הייתה תומכת בכורדים הסורים ומציידת אותם בנשק, אזי (לתפיסת דוראן) ארדואן לא היה חש באיום על אינטרסים קיומיים טורקיים, ולא היה מנסה להתקרב לרוסיה ולאיראן, ולא היה מאיים על אירופה וכד'.
    הטיה של השמאל, המשקפת מגלומניה + מנה גדושה של אופטימיות לגבי יכולתך להשפיע על הצד השני וכך לשנות את המציאות.
    אבל, לפחות על פי הסטריוטיפים, אמריקאים תמיד סובלים מהטייה של אופטימיות – יתר.

    2. שיפטן הדגיש את ההשפעה הדרמטית של "מהפכת התרבות" שביצע ארדואן בטורקיה הפוסט – קאמליסטית. ואת ההבחנה החדה שהוא מבצע בין רצונו הכללי בברית ישראלית – טורקית לבין תפיסתו את ארדואן כאיסלמיסט אנטישמי חסר כל תקנה וכל תקווה לשינוי.
    לא היה ברור לי האם שיפטן מעריך שתחת מנהיג אחר – ניתן לבצע בטורקיה "מהפכת נגד". ומכאן, האם צפוי להתחולל שינוי ביחסי טורקיה עם המערב /ישראל אם / כאשר ארדואן ירד מבמת ההיסטוריה ויוחלף באחר).

    3. שני האסטרטגים הדגולים הללו, לנושאי המזרח התיכון, מודים שאין להם מושג לגבי כוונותיה של סין ותוכניותיה למזרח התיכון.
    בעיני זו התעלמות מדאיגה ממגה – פיל, שכבר הכניס למזרח התיכון רגל או שתיים.
    העיסוק שלהם בבלימת רוסיה נתפס בעיני ככמעט אנרכוניסטי.מ

    Liked by 2 אנשים

  36. לנושא החרדים והקורונה.

    א. רשויות העיר ניו יורק מתמודדות עם בעיה מאוד דומה לזו שלנו, באזורים החרדיים שלהם.
    התוכנית הניו-יורקית מאוד דומה לתוכנית הרמזור שלנו (ולא מפליא שגם בה השכונות החרדיות הוגדרו כאדומות בוהקות, וכבר היו בהן עימותים פיזיים של חרדים עם שוטרים).
    התוכנית היא להטיל קנסות מאוד כבדים לפותחי מוסדות האסורים בפתיחה, כמו בתי ספר ובתי כנסת, לנתפסים ללא מסכות וכד'.
    כידוע, האמצעים שניתן לאכוף בעיר כמו ניו יורק שונים מהאמצעים של דיקטטורה סינית, ויכולים להיות ישימים גם בישראל.
    כלומר, נוכל ללמוד מניסיונם של הניו-יורקים מה ניתן לאכוף על החרדים בכוח (בעיקר כוח הפגיעה בכיסם) ומה לא.

    האם חלק מהפוליטיקאים שלנו יהיו מוכנים לשלם את המחיר האלקטורלי של עימות עם החרדים – זו כבר שאלה אחרת. אבל לפחות נדע מה יכול להיות ישים.

    ב. י.ד. כתב:
    " … גיוס של החרדים נראה לי נדרש, במיוחד לאור העובדה שהוא ישחרר כוח אדם טכנולוגי משירות בחיל רגלים לתמיכה בחיזוק זרועות טכנולוגיות …"
    ————-
    נזכרתי בהסבר מדוע בתקופתנו פחתה המוטיבציה של מדינות חזקות לכבוש ארצות חלשות מהן, לשדוד את אוצרותיהן ולהפוך את תושביהן למשרתים זולים.
    בתקופתנו עושרן של רוב המדינות אינו נובע מאוצרות הטבע שבהן ו/או מהמוני ידים עובדות זולות, אלא מפרי מוחותיהם המשכילים והיצירתים של אזרחי חלק מהמדינות.

    בכוח הרובים והשוטים של הכובשים ניתן להכריח אנשים לקטוף במהירות וביעילות סוכר וכותנה, אבל לא ניתן להכריח אותם להמציא טכנולוגיות פורצות דרך חדשניות.

    כלומר, אני יכולה להאמין ששוטים (כמו קנסות וקיצוץ קצבאות) יצליחו להניע אנשים, כולל חרדים, לא להתקהל ולעטות מסכות.
    אבל מעולם לא אוכל לסמוך על חיילים, שגויסו *רק* באמצעות שוטים, להתנהג טוב יותר מאשר "החייל האמיץ שוויק". על אחת כמה וכמה – דווקא בעת בה יהיו הכי זקוקים להם, כמו בעת מלחמה קשה.
    מכאן שהחלום על גיוס מסיבי של המוני חרדים נתפס בעיני כפנטזיה נעימה, אך מאוד לא ריאלית.

    Liked by 1 person

  37. (המשך לתגובתי הקודמת)

    https://hebrewnews.com/article/36205

    מתוך כתבה ב Hebrow news על התמודדות העיר ניו יורק עם הקורונה (ועם התנהגות חלק נכבד מחרדיה בהקשר לקורונה).

    " … חרדים רבים בניו יורק יצאו להפגין בעקבות המגבלות החדשות

    ההחלטה תביא לכך שבתי עסק ובתי ספר רבים ייאלצו להיסגר, בפעם הראשונה מאז החודשים הראשונים של המשבר. בנוסף, ראש העיר איים להטיל קנסות ענק – 15 אלף דולר ביום בגין הפרות של התקהלות, ועד אלף דולר ביום בגין אי-חבישת מסכות ואי-שמירה על ריחוק חברתי.

    חשוב להסביר כי מדינת ניו יורק (כלומר, לשכת המושל) החליטה לחלק את השכונות לשלוש קטגוריות שונות, בהתאם למצב התחלואה:

    שכונות אדומות (רמת התחלואה הגבוהה ביותר):

    בתי ספר נסגרו, הלימודים יתקיימו מרחוק
    בתי תפילה: עד 25% מהתפוסה הרגילה, או עד 10 אנשים
    איסור התקהלויות
    מסעדות: פתוחות, אך רק במתכונת של 'טייק אוויי'
    בתי עסק נוספים: רק חיוניים יוכלו להישאר פתוחים

    שכונות כתומות (הסמוכות לשכונות אדומות):

    בתי ספר נסגרו, הלימודים יתקיימו מרחוק
    בתי תפילה: עד 33% מהתפוסה הרגילה, או עד 25 אנשים
    התקהלויות של עד 10 אנשים, בפנים או בחוץ
    מסעדות: פתוחות. אסור להכניס סועדים אל תוך העסק (רק במקומות פתוחים ורק עד 4 סועדים בשולחן) , 'טייק אוויי' עדיין זמין
    בתי עסק נוספים: סגירת בתי עסק "בעלי סיכון" שאינם חיוניים (למשל, חדרי כושר ומכון טיפוח אישי)

    שכונות צהובות (רמת תחלואה יחסית נמוכה):

    בתי ספר פועלים כשגרה, בדיקות קורונה לכלל התלמידים לפחות פעם בשבוע
    בתי תפילה: עד 50% מהתפוסה הרגילה
    התקהלויות של עד 25 אנשים, בפנים או בחוץ
    מסעדות: פתוחות (עד 4 סועדים בשולחן) , 'טייק אוויי' עדיין זמין
    בתי עסק נוספים: פתוחים

    בשלב זה, לא ברור כמה זמן המגבלות יישארו בתוקף, אך ככל הנראה מדובר בתקופה מינימלית של 14 ימים, כאשר רק לאחר מכן המצב ייבחן בשנית (בהתאם לרמת התחלואה ושיתוף הפעולה מצד התושבים).

    במסיבת עיתונאים שערך הבוקר, ראש העיר דה-בלאזיו הזהיר שהעיר נמצאת לקראת "כמה שבועות קשים": "הכל תלוי בנו, תידרש עבודה קשה ומשמעות, ואין ספק שתהיה גם הקרבה. לבי עם כל מי שגר בשכונות שנפגעו. אם נפעל בצורה מהירה והחלטית, נוכל להתגבר על זה ביחד, כעיר. עלינו לבלום את ההתפרצות הזו כאן ועכשיו", הוא אמר.

    עוד לפני שהמגבלות נכנסות לתוקף, התנגדות עזה נרשמה מצד הקהילה החרדית (בשכונות הרלוונטיות למגבלות ישנה אוכלוסייה חרדית גדולה במיוחד), וחלקם חשים שהעירייה מנסה לפגוע בהם באופן אישי. דה-בלאזיו התייחס לכך במהלך דבריו הבוקר, ואמר שהוא "מבין את ההתנגדות ומותר להם להרגיש ככה".

    על הדיווחים לפיהם עשרות חרדים יצאו לרחובות כדי להפגין והציתו שריפה באמצע הכביש, דה-באלזיו אמר: "לא נהיה מוכנים לסבול הצתות או תקיפות של שוטרים. תהיינה השלכות על כך."

    אהבתי

  38. חייל לגבי נתניהו מול השכל, זה עניין של נבלה מול טרפה. למזלנו יש עוד אפשרויות – סער, ישראל כץ וכיו"ב. סער לדעתי עלול להיות ראש ממשלה לא רע.

    אהבתי

  39. גיוס החרדים לצבא זה קשקוש. זה סתם דחליל שמשמש פוליטיקאים משני הצדדים כדי להלהיט את הבייס שלהם (לפיד וליברמן מצד אחד, ליצמן ודרעי מצד שני). לכולם ברור שזה לא יקרה בחיים, לצבא אין איך להתמודד עם זה, ויותר מכך, גם אין לו צורך אמיתי בעוד כח אדם שמגיע נטול השכלה תיכונית בסיסית וכושר גופני.
    או כמו שאמר חבר שלי, יוצא סיירת גולני: עזוב אותי, כשאני מסתער לא את אלה אני רוצה מחפים עלי.
    היה עדיף פשוט לשחרר אותם לדרכם ושיצאו לעבוד, ובמקביל לתגמל בנדיבות את המשרתים. אלא שככה יהיה קשה ללפיד ללקט מנדטים ולליצמן לקבל תקציבים לישיבות.

    Liked by 2 אנשים

  40. amehaye,
    סער כבר ניסה וקיבל רק את הקולות של 25% מהליכודניקים שהם אנטי ביבי. גם פוליטיקאים מליגה ג כמו דנון ופייגלין קיבלו את אותם קולות. אין באופק ליכודניק שיכול לאיים על נתניהו

    אהבתי

  41. לקמיליה:
    לדעתי טורקיה מתלבטת בין הגוש הרוסי לגוש האמריקני. יש לה חיכוכים עם שניהם. עם אירן ורוסיה יש לה חיכוך על השליטה\השפעה במדינות עירק וסוריה המתפוררות ועל שליטה\השפעה במדינות הקוקז ארמניה ואזרביגאן. עם ישראל וארצות-הברית יש לה סכסוך בגלל תמיכתה בפלשתינאים.
    סין לדעתי תצטרף לגוש הרוסי בגלל שהוא הגוש החלש יותר. תמיד בהיסטוריה כשמעצמה היתה חזקה יותר מהיתר המעצמות האחרות כל המעצמות האחרות הלכו נגדה.

    אהבתי

  42. קמליה כתבה:
    נזכרתי בהסבר מדוע בתקופתנו פחתה המוטיבציה של מדינות חזקות לכבוש ארצות חלשות מהן, לשדוד את אוצרותיהן ולהפוך את תושביהן למשרתים זולים.
    בתקופתנו עושרן של רוב המדינות אינו נובע מאוצרות הטבע שבהן ו/או מהמוני ידים עובדות זולות, אלא מפרי מוחותיהם המשכילים והיצירתים של אזרחי חלק מהמדינות.

    בכוח הרובים והשוטים של הכובשים ניתן להכריח אנשים לקטוף במהירות וביעילות סוכר וכותנה, אבל לא ניתן להכריח אותם להמציא טכנולוגיות פורצות דרך חדשניות.

    ****
    כנראה שהחמצת את 35 השנים האחרונות של הכלכלה הגלובלית.
    המוטיבציה פחתה היות וכיום השימוש בצבא נעשה מסיבות פוליטיות.
    עדיין כובשים מדינות אבל בכוח הכלכלה. הרבה יותר זול לקנות את כולם, וסין מכריחה את האויבים הטאיואנים שלה להמציא טכנולוגיות פורצות דרך בעזרת העברות בנקאיות למומחים. לא צריך לכבוש את כל המדינה. המקלדת החליפה את הרובה. האתר בו את כותבת נקרא תמריץ ומתימר להיות אתר כלכלי.

    אהבתי

  43. arn כתב:

    טורקיה מתלבטת בין הגוש הרוסי לגוש האמריקני

    קצת שטחי מצדך. לטורקיה תמיד היתה יריבות עם הרוסים, היא היתה בת ברית עם האמריקאים מסיבה זו. בוודאי שלא אכפת לה מהפלסטינים, הם רק תרוץ. וגם לסין יש מתחים בשל ההתערבות הכלכלית הרצינית שיש לסין במדינות לווין שלה. סין לא תהיה בת ברית של אף אחד.

    Liked by 2 אנשים

  44. מה חשוב יותר לזכיה בפרס נובל.
    מספר התושבים בסין ובהודו זהה, אלא שבסין האינטלגנציה הממוצעת היא כ 105 וב הודו כ 86. \ה הבדל של יותר מסטיית תקן אחת. סביר לכן שמספר בעלי האי קיו 150 פלוס בסין גדול פי כמה מאלו בהודו.
    כמובן שיש להוסיף את אלמנט התרבות, למשפחות עם הורים משכילים יש ילדים משכילים ומוצלחים יותר וזה מכפיל נוסף לזכות הסינים.
    עידוד של המדינה וטיפוח מחוננים – סין
    בסופו של דבר, בעולם עם גבולות פתוחים הסינים בעמדת יתרון אדירה על פני כל מדינה אחרת. החסרון העיקרי שלהם הוא השפה בעולם דומיינט באנגלית, והמטבע בעולם דומיננטי על ידי הדולר

    אהבתי

  45. דנינו,
    נתון שלא לקחת בחשבון. מעל 50% מהדוקטורנטים במדעים מדוייקים ומדעי הטבע בליגת הקיסוס האמריקאית הם זרים, ביניהם העילית של הודו וסין. רובם נשארים באמריקה. הIQ האסיאתי מפריח את אמריקה

    Liked by 1 person

  46. גם העילית המדעית האירנית מפריחה (למזלנו) את אמריקה. המפורסמת ביותר היא המתמטיקאית הראשונה שזכתה במדליית פילדס, מרים מירזחאני, שנשלחה ללימודים בפרינסטון ונשארה שם (המקום לפתח פצצות גרעין באירן)

    Liked by 1 person

  47. כבר שנים שהאמריקאים לא נותנים לפרסים ללמוד פיסיקה, וכבר מקובל מאד בעשרים שנים האחרונות שהסינים חוזרים הביתה גם כי יש להם הצעות מתגמלות וגם כי הממשלה "מעודדת". האמריקאים יכולים להציע מחקר מתקדם, הסינים מציעים כסף ופיתוח מעבדות מחקר אולי לא באותה רמה אבל זה עדיין הבית והשפה.

    אהבתי

  48. ל arn ,דנינו ר. וחייל זקן,

    עמדותי בנושא טורקיה והמערכת הגלובלית במזה'ת,

    א. להערכתי האינטרס האסטרטגי *הקר* של טורקיה הוא לחבור לארה'ב / לאירופה / לנאטו.
    1. טורקיה זקוקה לבני ברית חזקים מול האויבים המסורתים שלה: רוסיה ואיראן. אויבים שמנסים תמיד לכרסם בתחומי ההשפעה הטורקיים בקווקז ובבלקן ומנסים להעסיק את טורקיה במלחמות אינסופיות בכורדים (שאפילו מאיימים לפצל את טורקיה לשתי מדינות).
    2. אם חשוב לטורקים להגן גם על מיעוטים אתניים טורקיים (הטורקמיניסטנים, האזרים שבאיראן ובעיקר האויגורים בסין, הנתונים בסכנת הכחדה תרבותית /דתית) – חשיבות הברית בין טורקיה למערב מתגברת.
    3. ברית עם המערב הייתה מקרבת את טורקיה לרוב המדינות הסוניות האמידות ולמדינה חזקה ואמידה המונחים מזרח תיכונים (לישראל).
    4. לטורקיה יש לא מעט קלפים, שיכלו להפוך אותה לשותף חשוב, שעשוי לזכות בתגמולים מאוד נדיבים, הן מהאירופים והן מהאמריקאים.
    מהאירופים – בגלל שליטת טורקיה בהזרמה של מיליוני מהגרים פוטנציאלים (כיון שהאירופים לא מוכנים ללכלך את ידיהם בעצירתם).
    במקום השני – גם בגלל השפעת טורקיה על המיעוטים המוסלמים שבאירופה בכלל, ועל אלו ממוצא טורקי בפרט.
    מהאמריקאים – כיון שהנסיגה הצבאית של ארה'ב מהאזור מחייבת אותה להשאיר אחריה "שליחים" בעלי עוצמה. ברית עם ישראל אינה מספיקה. ככל שמצרים וסעודיה הולכות ונחלשות – כך הצורך של ארה'ב בברית עם טורקיה מתעצם.
    לטפל.

    ב. להערכתי אין הצדקה רציונלית לעובדה שטורקיה מפלרטטת עם רוסיה, איראן וסין, שהיא תומכת בחיזבאללה ובחמאס, שהיא מסתכסכת עם ישראל, עם מצרים של מורסי ועם יוון וקפריסין (החברות בנאטו).
    טורקיה מכעיסה את בנות בריתה הפוטנציאליות החשובות, ומעלה משמעותית את רמת חוסר האימון בה.
    1. הברית שלה עם קטאר ועם איראן (ואולי גם בחריין ותימן) לא תוכל לפצות אותה אפילו על עשירית מבנות הברית הפוטנציאליות שאיבדה.
    2. מאוד קשה לי להאמין שגורל תושבי פלסטין חשוב לטורקים יותר מאשר גורל אזרחי לבנון ואזרחי מצרים (לדוג) . האינטרסים הפלסטינים לא היו אמורים לגרום לארדואן להשליך לכל הרוחות את האינטרסים הטורקיים.
    3. באופן דומה, לטורקיה אינטרס חזק שבעתים בברית עם השלטון והצבא במצרים, מאשר עם מפלגה נרדפת שהפסידה את השלטון (האחים המוסלמים).

    א+ב —-> יש צורך להסביר את התנהגות טורקיה במונחים החורגים מריאל פוליטיק.

    לדוגמא, בעובדה שטורקיה של ארדואן הולכת ומקצינה בכיוון הדתי (בלשוננו, היא מתחרדת).

    (((נזכרתי שלמרדכי קידר הרצאה מעניינת שבה הוא מסביר מדוע החילוניות בטורקיה נמצאת בנסיגה מתמדת ומדוע הדתיות הטורקית בעלייה מתמדת))).

    לפיכך
    – "האחים המוסלמים" נתפסים כבני ברית "טבעיים" שלה. גם במחיר סכסוך עמוק עם מדינות שמאוד מפחדות מהקצנה איסלמיסטית.
    – היא נדחפת לנסות להשתלט על מקומות קדושים לאיסלם (כמו אל אקצה). גם במחיר סכסוך עם ישראל ועם ירדן.
    – היא נוטה לנסות להרחיב את גבולות האיסלם באמצעות מעורבות בעימותים של מוסלמים עם כופרים (נוצרים יוונים, נוצרים ארמנים, יהודים ישראלים). במקום לשקול רציונלית בריתות ועימותים. כולל עם כופרים.

    לכך ניתן להוסיף את מחלת הנפש המוכרת, שבה לוקה כנראה גם ארדואן, האנטישמית.
    היא זו שמובילה אותו להתבטאויות אנטי ישראליות קיצוניות. כולל כאלו שפוגעות במעמד ארדואן בושינגטון ובתדמיתו כבן ברית אמין ורצוי.

    ################₪#

    arn כתב:
    " … סין לדעתי תצטרף לגוש הרוסי בגלל שהוא הגוש החלש יותר. תמיד בהיסטוריה כשמעצמה היתה חזקה יותר מהיתר המעצמות האחרות כל המעצמות האחרות הלכו נגדה."
    ————
    בגדול, אני מסכימה.
    אך המצב ישתנה ברגע שבו סין תיתפס (בצדק או שלא בצדק) כחזקה יותר מארה'ב.
    במצב החדש – יהיה לרוסיה אינטרס לחבור לארה'ב בכדי להחליש, בכוחותיהם המשותפים, את המגה – מעצמה הסינית.

    אהבתי

  49. לדנינו:
    נכון שלטורקיה יש יריבות של מאות שנים עם הרוסים אבל יריבויות יכולות להפסק. לצרפת היתה יריבות בת מאות שנים עם גרמניה והיום זה נפסק.
    הפלסטינאים הם רק תרוץ בשביל טורקיה? תרוץ למה?

    ארצות-הברית היא המעצמה החזקה ביותר בעולם. סין ורוסיה הן מעצמות אך הן חלשות מארצות-הברית. בכל ההסטוריה כאשר מעצמה אחת התחזקה באופן מיוחד, המעצמות האחרות פנו נגדה.

    אהבתי

  50. קמיליה,
    האחים המוסלמים אינם בעלי הברית הטבעיים של תורכיה. תורכיה היא מדינת האחים המוסלמים (וכך גם עזה). האחים המוסלמים הם בעלי ברית של קטר

    Liked by 1 person

  51. לאלו שעדיין מתענינים בהבנת מלחמת יום כיפור –
    מומלץ לקרוא את הפוסט שכתב לאחרונה אודי מנור.

    הפוסט נכתב בעקבות מאמרו האחרון של גרשון הכהן. (עמו מנור מסכים חלקית) +
    + המידע שלאחרונה הוצא לאור – שזעירא עיכב ל 10 שעות ידיעת זהב מודיעינית ואת הפעלת "האמצעים המיוחדים" +
    + קטעים שחוקרי המלחמה לא יחסו להם תשומת לב מ"פנקס שירות" של רבין כשגריר בושינגטון (שדווקא משרד הביטחון הישראלי, בראשות דיין, התנגד לכך שהאמריקאים יערכו טיסות צילום מעל התעלה, כך שצל'א יגלו האם המצרים כן/לא הזיזו סוללות טילים).

    הטענה המרכזית של מנור:
    שר הביטחון דיין, והפודל שלו אלי זעירא, "בישלו" את חלק ממה שאנו מכנים כיום "מחדלים", במטרה לקדם את תפיסת עולמם המדינית – ביטחונית. למעשה טענת קלאוזוביץ שמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים.

    http://udimanor.blogspot.com/2020/09/blog-post_27.html

    קטע מהפוסט:
    —————————–'
    " … התנהל מאבק איתנים בין שתי גישות מנוגדות לחלוטין בשאלת הבטחון ומדיניות השלום הישראלית.

    את המאבק ניהלו משני צידיו אישים כמו דיין ופרס כשלרשותו של הראשון, שר הבטחון, שליח לדבר עבירה – הלא הוא ראש אמ"ן אלי זעירא, ומולם אישים כמו אשכול ואחר כך גולדה ואלון וגלילי כשלרשותם הרמטכ"ל דוד אלעזר.

    בעוד דיין וזעירא ראו כמצב רצוי ישיבה של צה"ל שלושים ק"מ מהתעלה תוך הבטחת בטחון המדינה באמצעות נשק גרעיני גלוי, חשבו יריביהם שעל ישראל ומצרים להגיע להסכם שלום, ושהדרך לכך היא שלבים, ושבכל מקרה לא הנשק הגרעיני הוא הבסיס לבטחון המדינה אלא צבא רגיל המבוסס על יכולות שריון, מודיעין ואוויר מהסוג שהוכיחו עצמן ב1956 וב1967.

    בשלב הזה מן הסתם יש כבר כמה קוראים שמעקמים את האף ויורקים את המלה 'קונספירציה'. ובכן, זה מיותר. כי קונספירציה היא עניין מסובך מאד וכמעט תמיד נקודתי. למשל רצח קנדי. לעומת זאת, מהלכים מהסוג הזה, כלומר איך לעשות שימוש במלחמה לטובת שלום (ששת הימים) או בתהליך מדיני לטובת הנצחת המלחמה (אוסלו), הם פוליטיקה במובן שקלאוזביץ דיבר עליו.

    במקרה שלנו, שתי הגישות התגוששות ביניהן בכל זירת-משנה ובכל הזדמנות, לפני, תוך כדי וכמובן אחרי המלחמה, פרק הזמן המאפשר תיקון ובקרת נזקים (מנקודת מבט של כל אסכולה כמובן. כי ההצלחה של דיין היא כשלון של אלון ולהפך. …"

    אהבתי

  52. קמיליה,
    הנרטיב של מחדל מודיעיני במלחמת 73 הוא שיקרי ונועד לחפות על המחדלים האג"מיים של הפיקוד הבכיר. כאשר נערכים לקרב הגנה (לפי כל תו"ל צבאי חוץ מזה הצה"לי) נקודות המוצא הן שהאויב יפתיע במקום, בזמן, בעוצמה וקו המגע ייפרץ. מסיבה זו מירב הכח פרוש מאחור כדי שיוכל לממש קו עצירה (בדוקטרינה הרוסית בונים מספר קווי עצירה). אם מניחים מראש הפתעה הנגזרת היא שאין לדרוש/לצפות מהמודיעין למנוע הפתעה. לזה כדאי להוסיף ש"האמצעים המיוחדים" ויכולותיהם המופלאות זו אגדה אורבנית.

    Liked by 1 person

  53. עמדת אבישי בן חיים לגבי התנהגות המגזר החרדי בתקופת הקורונה.

    https://www.israelhayom.co.il/opinion/807969

    בנקודות רבות, השקפה מאוד דומה לזו של תמריץ, אך מעט פחות סלחנית + מסתמך גם על השורש האידיאולוגי של אי הציות לרשויות (ולא רק על התועלת הסוציולוגית להמשך הקהילה).

    מנקודת מבט ציונית – זהו כתב קטגוריה חריף על החרדיות האשכנזית (כשלטענת בן חיים החרדיות הספרדית, החלשה יחסית לאחר מות עובדיה יוסף, "רק" נסחפת אחריה).
    מעניין תיאור השוני האידיאולוגי בין "הדנ"א" האשכנזי לבין הספרדי (בהתייחסות לכלל עם ישראל).

    (((בעיני זו גם מעין תשובה עקיפה לטענת חייל זקן שהחרדים אולי אינם לגמרי ציוניים אך הם לפחות פרו – ציוניים. אבל לפחות את אבישי בן חיים, בניגוד אלי, קשה יותר להאשים בשנאת חרדים / באנטישמיות))).

    אבל לתפיסתי קיים חוסר פרופורציה בין המצב החמור שמתאר אבישי בן חיים, על כל השלכותיו, לבין "התגובה ההולמת" שהוא מציע (הגדלה משמעותית של התגמולים לחיילי הסדיר).

    קטע מהכתבה:
    —————————-
    " … המדיניות החרדית הזו, הנמנעת ממגבלות שהוטלו על כלל אזרחי המדינה, היא אירוע דרמטי בהרבה מאשר המדיניות שדוגלת שלא להתגייס לצבא. מדובר במפץ היסטורי שאמור להבהיר למעצבי המדיניות שכל חלומות ההשתלבות שפיתחנו היו באספמיה.
    כשהרב שך ביצע חלוקה קטיגוריאלית של הסקטורים השונים בעם היהודי בעת החדשה – הוא קבע קריטריון. יש הבדל בין מעשים כלאחר יד, לבין מעשים "בשיטה ובפרהסיה". משבר הקורונה הבהיר כי הציבור החרדי קיבל החלטה "בשיטה ובפרהסיה". כציבור, לא כפרטים, הוא אינו מציית למגבלות הקורונה שכולם מחויבים בהן.
    רק ש"ס מפגינה התנהגות אחרת, ולא בכדי.
    הבדל מרכזי בין התפיסה החרדית־אשכנזית, שאותה ייצג הרב שך, לבין התפיסה החרדית־ספרדית של הרב עובדיה יוסף, טמון ביחס לכלל ישראל. בדנ"א החרדי־אשכנזי המטרה הגדולה היא שמירה על הציבור החרדי, פך השמן הטהור. עדיף שהקבוצה החרדית תהיה קטנה ביותר, כל עוד תהיה טהורה ומושלמת.
    הדנ"א של משנת הרב עובדיה שונה באופן מהותי, ודוגל בשמירה בכל מחיר על קשר עם הציבור המסורתי, כדי לא לאבד אותו. עם זאת, קשה להאמין שגם אריה דרעי הממלכתי והאחראי יצליח להמשיך ולהחזיק את הציבור שלו מול הרוחות המנשבות מסביב.
    מה עושים? משנים קונספציה
    השיח הציבורי בישראל פועל באותה הונאה עצמית כמו בסוגיית הגיוס לצבא: מנפחים את מספר המצייתים לסגר, עוצמים עיניים לגבי המציאות, מתייחסים אל הש"סניקים כאילו הם מייצגים את החברה החרדית המרכזית, ולא מבינים שבהכללה אפשר לקבוע דווקא הפוך: החרדים לא מצייתים להוראות הסגר, כשם שהם לא מתגייסים לצבא …".

    אהבתי

  54. קמיליה,
    רבין ממשיך להזיק גם לאחר מותו. נראה לך שהאמריקאים נהגו לבקש מדיין אישור לביצוע טיסות הצילום שלהם?

    אהבתי

  55. קמיליה,
    תקנות הקורונה מהוות בפועל התקפה ישירה על החרדיות עצמה ולמרות זאת החרדים נחלקים ל3 קבוצות המתריסים, המחפפים והמקפידים. בחוגי פוניבז' מקפידים ומולם הקבוצה הירושלמית היא במתריסים (השונאים נגד המחבלים). חלוקה דומה יש גם בקרב החסידויות כשהחוד הוא גור מול בעלז. בש"ס דרעי הוא מנהיג המקפידים אבל ראש המועצת שלהם, הרב שלום כהן. הודיע שיארח מניינים בסוכה שלו. דרעי מייצג את הש"סניקים שאינם חרדים (הרוב), קבוצה שאין לה מקבילה אשכנזית. בקרב החרדים הספרדים החלוקה דומה לזו האשכנזית.

    אהבתי

  56. לחייל זקן,
    כתבת:

    1. "הנרטיב של מחדל מודיעיני במלחמת 73 הוא שיקרי ונועד לחפות על המחדלים האג"מיים של הפיקוד הבכיר. …"
    ——————–
    ניסוח חלופי: אחד מהמחדלים הרבים במלחמת 73 היה מודיעיני.
    ההתמקדות *רק* בו נועדה לחפות על כל שאר המחדלים האג'מיים של הפיקוד הבכיר.

    2. " …. כאשר נערכים לקרב הגנה (לפי כל תו"ל צבאי חוץ מזה הצה"לי) נקודות המוצא הן שהאויב יפתיע במקום, בזמן, בעוצמה וקו המגע ייפרץ. מסיבה זו מירב הכח פרוש מאחור כדי שיוכל לממש קו עצירה (בדוקטרינה הרוסית בונים מספר קווי עצירה). אם מניחים מראש הפתעה הנגזרת היא שאין לדרוש/לצפות מהמודיעין למנוע הפתעה. …"
    ——————–
    עלי להודות הופתעתי לגלות שתורת הביטחון של מדינת ישראל נכתבה ע'י בן גוריון, ולא שונתה או עודכנה במהלך עשרות שנים. בן גוריון התאים את תורתו למדינה קטנטנה (גבולות 48), עם ריכוזי אוכלוסייה הצמודים לרוב גבולותיה. מכאן ההכרח במניעת הפתעות (כלומר השקעה גדולה במודיעין) ובהעברת הלוחמה מהר ככל האפשר לשטחי האויב (כולל יזימת מתקפות מנע במקום המתנה פסיבית). .
    הדוקטרינה שניסחת אכן התאימה מצוין לבריה'מ. מבחינתה כל שטחי מדינות מזרח אירופה, ואפילו האזורים הכפריים עד מוסקווה – היוו קווי בלימה של פולשים (שיובסו בשל התארכות קווי האספקה שלהם, דוקטרינת '-האדמה החרוכה" של הצבא הרוסי, והסיוע הנדיב של ג'נרל חורף הרוסי).
    דוקטרינה שאינה מתאימה למדינת ישראל הקטנטנה, הצפופה והחמה, שאפילו לחיי האיכרים שלה קיימת איזושהי חשיבות.
    לאחר מלחמת ששת הימים – חצי האי סיני, הענקי והכמעט ריק, דווקא היה יכול להתאים לדוקטרינה הרוסית. מה שהיה יכול להצדיק את העדפתו של דיין להציב את קו ההגנה הישראלי במעברים, הרחק מתעלת סואץ (מקו בר לב).
    אך תפיסת הביטחון הישראלית לא שונתה לאחר מלחמת 67.
    אם כי בגבולות עם ירדן, סוריה ולבנון המצב לא השתנה מהותית מ 48.

    3. " … לזה כדאי להוסיף ש"האמצעים המיוחדים" ויכולותיהם המופלאות זו אגדה אורבנית. …"
    ———–
    אולי. ואולי לא.
    אבל יתכן שהמידע הנוסף שהיו מספקים היו יכולים לחזק במעט את *רמת הביטחון* בפריצת המלחמה. מבחינת קש המידע הנוסף שיכריע את גב הגמל (או את גב הקונספציות).

    4. " … רבין ממשיך להזיק גם לאחר מותו. …"
    ——————————-
    גם מעריצי "מורשת רבין" וגם אלו שמעולם לא יסלחו לו על אסון /פשע אוסלו – אמורים לשאול את עצמם האם פריט המידע בספרו של רבין (על התנגדות ישראל לטיסות צילום אמריקאיות) – אמיתי או שקרי.
    אני משערת, למרות שאין לי הוכחות לכך, שהוא אמיתי.
    (מה כבר יכלה להיות המוטיבציה של רבין להמציא שקר שכזה? הדבר היחיד שעולה בדעתי הוא שרצה לפגוע בתדמיתו של משה דיין כמלך הביטחון הישראלי.אך אם כן: רבין היה יכול להמציא הרבה דברים אחרים שהיו הרבה יותר פוגעים בדיין).

    5. " … נראה לך שהאמריקאים נהגו לבקש מדיין אישור לביצוע טיסות הצילום שלהם? "
    ———————-
    נראה לי שברוב מערכות היחסים, כולל בין מדינות, הדברים אינם *או* על אפס *או* על אחד.
    ברור שהאמריקאים לא זקוקים לאישור ישראלי בכדי לערוך טיסות צילום (או בכדי למכור כלי נשק).
    אבל נראה לי שכן היו מקשיבים למה שיש לישראל לאמר על הנושא, והיו פתוחים לשכנוע.
    בעיקר אם הם עצמם התלבטו האם כן/לא לערוך טיסות צילום (מצד אחד סוללות הטילים היו שייכות למצרים, אך מצד שני האמריקאים מאוד לא רצו להסתבך עם הרוסים שסיפקו את הסוללות ו"יועצים" שלהם שהו בשטח והדריכו את המצרים בהפעלתם).
    אני מניחה שאם ישראל הייתה מוכנה להבטיח משהו לאמריקאים בתמורה לקבלת הצילומים – אולי הם היו נוטים יותר לבצעם. אם, מאידך, ישראל הייתה משתפת אותם בחששותיה מתגובת פטרוניתה של מצרים – אולי האמריקאים היו נוטים לכיוון השני.
    אבל איני יודעת.
    אפילו איני יודעת האם הטיסות הנ'ל בוצעו, והאם במרתפי הפנטגון קבורים צילומי סוללות הטילים ליד תעלת סואץ מ 1971-2 או לא. אם כן: האם מישהו בישראל ראה את הצילומים, ואם כן מה עשה עם המידע שקיבל.

    חשוב מכך, אפילו איני יודעת האם מראה הצילומים העדכניים היה מערער מספיק את ביטחון היתר של חיל האויר הישראלי ב"דוקטרינת ששת הימים".
    אני חוששת שההכרה בהכרח לפתח תורת לחימה חדשה לחיל אוויר המוגבל ע'י סוללות טילים – לא הייתה מתעוררת לפני נובמבר 1973. רק לאחר שורה ארוכה של אבדות כבדות. רק היא הכריחה את חיל האוויר להתעורר ולשנות קונספציות.

    אהבתי

  57. קמיליה,
    1. לא היה מחדל מודיעיני. לישראל היה מידע מעולה על פרישת הכוחות המצריים, האמצעים שלהם והתו"ל שלהם. לא תמצאי בתולדות המלחמות המודרניות תמונת מודיעין מפורטת יותר של האויב לצבא כלשהו
    2. אין קשר בין תפיסת הביטחון של בן גוריון לבין תו"ל של קרב הגנה שהוא אוניברסלי ולא תלוי בגודל המדינה. בצפון התבססו על הגנה ניידת למרות שישבו גם על קו התילים שסיפק יתרון טופוגרפי. בדרום התבססו על קו בר-לב ופיזרו את חטיבת הטנקים בין המוצבים במקום לרכזה ולהשתמש בה להתקפת נגד על אחד מראשי הגשר.
    3. עוד מודיעין לא היה משנה דבר. כאמור המודיעין הידוע סיפק תמונה ברמת פירוט שאף צבא לוחם בעבר לא זכה לה.
    4/5. ישראל הוציאה באותה תקופה טיסת צילום יומית. לאמריקאים כבר היו אז לוויני תצפית ומטוסי ריגול מסוג SR71 שלרוסים לא היו אמצעי יירוט כנגדם. אם אני צריך לשכנע אותך באיוולת שבטענת רבין אני מרים ידיים, איזה אינטרס יש לאמריקאים לעוור את עצמם?

    אהבתי

  58. לחייל זקן,

    להערכתי אתה מבלבל בין פריטי מידע (שהיו, כדבריך, בשפע אדיר) לבין תובנות על המשמעות של אותם פריטי המידע.

    אולי תעניין אותך התזה של שמעון מנדס, סא'ל מודיעין ומזרחן.
    הוא התעמק בחקר המודיעין המצרי.
    (להבדיל מהפשפוש במודיעין הישראלי והאמריקאי).
    לתפיסתו, סאדאת הצליח להונות את מדינת ישראל, להשרות עליה ביטחון שווא בכוחותיה ולהרדימה.
    ו 24 שעות בלבול ישראלי היו כל מה שסאדאת חתר אליו.

    (כפי ששנים רבות קודם לכן סאדאת הצליח לעבוד גם על נאצר בהתחזותו למטומטם לא מסוכן).

    יתכן כמובן שמנדס טועה (כולל בקונספציה של המרגל הכפול), אך יתכן שיש בדבריו הרבה יותר מקמצוץ של אמת.

    אהבתי

  59. קמיליה,
    אלו ספקולציות קונספירטיביות שאני כמובן אוהב מאד לקרוא עליהן אבל אין להם קשר עם טפשת צבאית. העובדות הן שבדרום היתה היערכות מטופשת להגנה שלא היה לה סיכוי לשרוד גם עם מודיעין מושלם. בצפון התבססו על הגנה ניידת ושם הקו אמנם נפרץ אבל רמת הגולן לא נפלה והכח הסורי שהצליח לפרוץ לדרום הרמה נותר מאויים בעורפו על ידי הכח הישראלי בצפון הרמה (חטיבה 7)

    אהבתי

  60. תמריץ וקמיליה , רוב הכותבים בויקיפדיה הם "חיצוניים" רבים מאוד שתרומה של כל אחד מהם היא ספציפית וכמעט חד פעמית בתחום התמחותם (אני דרך אגב אחד מהם). הויקיפדיים ה "פנימיים" תפקידם בד"כ הוא לערוך, לסדר, להזיז, למחוק ולתת את החזות המפורסמת והכל כך חשובה של אנציקלופדיה. לדעתי רוב הכותבים ה "חיצוניים", מינם לא ידוע כי הם לא טורחים לציין זאת.
    היה ויכוח די מפורסם בין מייסד ויקיפדיה לארון שוורץ. הראשון טען שקומץ ויקיפדים כותבים את הויקיפדיה והשני טען את ההפך ולמעשה את הטענה המצוינת למעלה.
    אפשר לקרוא את זה כאן:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5#%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94
    ובמיוחד כדאי לקרוא את עבודתו של ארון שוורץ:
    http://www.aaronsw.com/weblog/whowriteswikipedia

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s