העברת השגרירות – מבט לאחור

כדאי לעיין בשרשור הטוויטר המשעשע הזה. מומחי המזרח התיכון האמריקנים התחרו ביניהם בתיאורים כיצד העברת השגרירות לירושלים תהרוס את יחסי ארה״ב עם העולם הערבי ואת יחסי ישראל עם הערבים. ובכן העניינים התפתחו בצורה מעט שונה..

למה הם טעו כל כך? תהיה זו מסקנה שגויה להסיק שאפשר להתגרות בערבים בכל דרך ולא לשלם על כך מחיר. סביר להניח שאם ישראל תתגרה בעולם הערבי בנושאים שבאמת קרובים ללב הערבים, כמו בענייני מסגד אל אקצה, יהיה בכך סיכון גדול. וגם יש תקדימים לכך. ברם, לא הייתה שום סיבה להניח שמיקומה של שגרירות אמריקנית ברחוב כזה או ברחוב אחר יהווה ביג דיל מבחינת הערבים. זו סתם הייתה השערה מטופשת מלכתחילה.

גם בנושא הסיפוח, שלמרבה המזל ירד מהפרק, לא ההתגרות בעולם הערבי הייתה הבעיה המרכזית, אלא הצגתה של ישראל כמדינת אפרטהייד מול העולם המערבי שאליו היא עדיין רוצה להשתייך. טראמפ מייצג את ניצחונה של ברבריות מסוימת שנורמות בינלאומיות מתוקנות אינן מעניינות אותה, ולכן כהונתו הייתה שעת כושר לסיפוח. טוב שישראל ניצלה אותה כדי לקבל הכרה בסיפוח שטחים שבאמת היא יכולה להחזיק בהם דמוגרפית כמו ירושלים ורמת הגולן.

ברם, סטיבן פינקר צודק בדבריו על כך שהתהליך הגדול והמשמעותי יותר שחווה האנושות במרוצת הדורות הוא ירידת האלימות והברבריות. טראמפ לא יכהן כנשיא לנצח. סביר להניח שיעזוב את הבית הלבן כבר בתוך כמה חודשים. הייתה זו מורשת איומה עבורנו אם היה מותיר לנו את הסיפוח שיתפרש בידי האליטות במערב ככתם קלון של אפרטהייד. למרבה המזל העניינים התגלגלו אחרת וטראמפ מותיר לנו שלום עם הערבים במפרץ.

חשוב להבין את ההבדל בין ניבוי השגרירות הכושל לאפוקליפסת הסיפוח שהייתה יכולה להיות אמיתית. בניבוי האסון שתגרום העברת השגרירות ניסו המומחים האמריקנים לנבא את זעם הערבים, אבל הם כנראה לא מבינים הרבה לגביו. לעומת זאת, כשמחו נגד הסיפוח תיארו האליטות באמריקה את זעמן שלהן עצמן ולגביו עדותן אמינה. אם האליטות באמריקה ובמערב יראו את ישראל כמדינת אפרטהייד, זה יהיה אסון.