אין קשר בין קורונה לגז

אם יש לך 5 מסטיקי בזוקה, 15 פלסטרים, 13 תכשיטים, 2 מכוניות ו-1000 מניות של פייסבוק, האם זה אומר שאתה יכול לחבר את סך הפריטים ולהגיד שעושרך עומד על 1035?

ספק אם סכימה שכזו תשמע הגיונית לאדם הסביר, אבל זה בערך מה שסמי פרץ עושה היום בדה מרקר כשהוא מכריז ש"עלות הקורונה למדינה גדולה יותר מכל הכנסותיה מהגז הטבעי".  אי אפשר לקחת שני מספרים, שמשמעותם שונה בתכלית, ולהשתמש בהם זה לצד זה. אפילו אם שניהם לכאורה מיוצגים בידי כסף.

הגז הטבעי

הגז הטבעי הוא ביסודו נכס של מדינת ישראל מול העולם. למדינת ישראל יש יכולת לתת לעולם גז טבעי, ובתמורה העולם יתן לה דברים משלו. אפילו אם הגז הטבעי ישמש רק את המשק שלנו ולא יהיה מיועד ליצוא, עדיין הוא נכס מול העולם כי חוסך יבוא של פחם או סולר או גז טבעי.

ניתן לומר אם כך שהכנסות הגז הטבעי משמשות את מאזן המט"ח ומאפשרות לשקל לשמור על כוחו. אם יאופסנו בקרן ייעודית, כפי שמתכננים, אז יופנו לצרכי המאזן המט"חי העתידי מתוך הנחה סבירה שבהווה אין באמת מה לישראלים לעשות עם כל כך הרבה מט"ח. יש גבול כמה טי שירטים ניתן להזמין מאסוס או כבלים לטעינה מאלי אקספרס.

אבל העובדה שלא צריך דברים בהווה לא מפחיתה מחשיבותם. לפי אי אילו מקורות זרים מדינת ישראל מייצרת בדימונה כל מיני חפצים שאין צורך להשתמש בהם בזה הרגע אבל הם עדיין חשובים משתי סיבות. ראשית, כי מי יודע מה ילד יום. שנית, כי עצם הידיעה שיש לך דברים מסוימים במרתף לשימוש עתידי בכל מיני תסריטים רחוקים, משנה כבר בהווה את האופן שבו מתייחסים אליך.

בעתיד הלא רחוק מדי מדינת ישראל בהחלט יכולה להידרש למט"ח המדובר. כמובן ייתכנו כל מיני תסריטי קיצון – מלחמה גדולה, שיקום אחרי רעידת אדמה וכדומה. אבל גם אם לא יקרה שום דבר חריג, ישראל רוצה למשל להתחיל לבנות בשנים הקרובות את המטרו בגוש דן. המט"ח יכול לשרת תשלומי עתק שיידרשו כדי לשלם לחברות בינלאומיות שיביאו מכונות חפירה ועובדים זרים.

עלות הקורונה

הקורונה אינה יוצרת עול מיוחד על מאזן המט"ח ובמובנים מסוימים אפילו ההיפך. ישראל תלויה פחות ממדינות אחרות בתיירות ונהנית מכך שישראלים מבזבזים את כספם בארץ ולא בחו"ל. התחומים שבהם ישראל מצטיינת כמו ההייטק נוחים לעבודה מהבית. לפיכך עלות הקורונה אינה קשורה בכלל למאזן המט"ח. רואים זאת גם בעוצמתו הבלתי רגילה של השקל מול הדולר בימים אלו. מה שמטריד בקורונה הוא שהיא דורשת מהממשלה לעשות שינויים משמעותיים באופן הטבעי שבו הכסף מתחלק בתוך המדינה עצמה. בגלל הקורונה באופן טבעי שחקני תיאטרון או מדריכי תיירים זרים היו אמורים לגווע ברעב ולקבץ כסף ברחוב. אבל המדינה לא רוצה כמובן לתת לכך לקרות ולא חושבת שהוגן שזה יהיה גורלם. לפיכך היא נכנסת לגרעון ומחלקת מענקים לשחקני התיאטרון ולמדריכי התיירים. זו אינה עלות באותו מובן שלגז טבעי יש עלות. אין מדובר במשאבים שהמדינה צריכה לקושש מהעולם, כי המאזן הכללי של המדינה מול העולם לא נמצא במצב רע יותר בשל הקורונה או בשל שחקני התיאטרון המובטלים. אכן אם היה מדובר בעובדי הייטק מובטלים, אז היה מדובר בסיפור אחר לגמרי שהיה עולה למדינה מט"ח יקר, אבל עובדי ההייטק כאמור עובדים מהבית ותוצרתם עדיין נמכרת בעולם. אם לא כך היה – היינו שמים לב לשער השקל המתרסק.

מסקנה

התועלת של הגז הטבעי למצבה הכלכלי של ישראל אינה מתקזזת בשום צורה בידי משבר הקורונה. זהו סתם חיבור מביך של שני דברים לא קשורים כלל.

51 תגובות על ״אין קשר בין קורונה לגז״

  1. תמריץ,

    אולי לא שמעת אגב, אבל ,הטורקים גילו מאגר גז עצום בים השחור. אפילו כך, הם לא מוותרים גם על הים התיכון, ויש מתיחות עם יון, קפריסין וכו… המאגר גז הזה שנמצא , עוד יעשה צרות כלכליות אגב. כאן:

    https://www.euronews.com/2020/08/21/turkey-s-erdogan-announces-discovery-of-large-natural-gas-reserve-off-its-black-sea-coast

    נכון שלא כל דבר קשור לכל דבר בכלכלה. אבל, יש חשיבות לניתוח הזה. החשיבות היא בשידוד מערכות רעיוני. אירועים כאלו, גורמים לחשיבה מחוץ לקופסא, או סיעור מוחות, הפקת לקחים וכו…. הנה:

    עשרות שנים, תושבי חיפה מלינים על התעשיה הפטרוכימית. סרטן, אסטמה, ילדים חולים וכאלו. אסון. כמה צריך היה ? 10 מיליארד שקל בקירוב (להזיז כל זה). כמה הוציאו עד היום על הקורונה ? עשרות מיליארדים, ועוד היד נטויה.

    אז, זה משדד מערכות. מעניק פרופורציות חדשות להתבוננות מחודשת.

    אגב, השקל והדולר, אין קשר ממש. יותר קובע, הקניות והמכירות של בנק ישראל, ומצב הדולר בעולם, ובכלל הכלכלה בעולם. תוציא לך מן הראש שקל נ' דולר. אין ממש קשר.

    להתראות

    Liked by 1 person

  2. רק הבהרה או הסתייגות לתגובתי לעי"ל:

    יש לקחת בחשבון, בשידוד מערכות רעיוני אם לאיו, את אופי המשבר כמובן. כפי שציינתי לא אחת, משבר הקורונה, אינו משבר שמעיד על ביצועי משק או מצבו הכלכלי תכל"ס של המשק. זהו משבר עולמי. משבר שנגרם כתוצאה מגורם צד ג' זר מתערב ( הוירוס עצמו). אין הוא חבוק בביצועי המשק (הכלכליים). לכן:

    חברות הדירוג סבלניות יחסית. וזוהי נקודה חשובה ביותר ( סבלניות בקשר לגירעון ). ועוד:

    הסנטימנט שנוצר כתוצאה מגירעון שונה לגמרי. הגירעון לא ענין של מדיניות ורצויה. אלא, כתוצאה מכורח של משבר במקרה של הקורונה, ששוב : לא קשור לביצועי המשק. זהו גירעון או הזרמת כספים, כתוצאה מגורם חיצוני, מכורח של ממש. וזה מייצר סנטימנט אחר לגמרי. לא פוגע בהכרח בסיזיפיות או הכוחות הסיזיפיים של משק. אחרת:

    כאשר פותחים גרעונות, ומזרימים ללא הכרה, המשק כפי שציינתי לא אחת, נעשה: עצלן, מפגר, ונחשל. פירמות, אינדיבידואלים, נסמכים על הזרמות ציבוריות, במקום על: תחרותיות, ייצור, מחקר, פיתוח, פריצות דרך, יצוא וכדומה. ההזרמה והגירעון גם, מובילים לדרישות רוחביות אינסופיות. ואין מספיק אף פעם להכל. לא ייתכן אחרת. מעבר לניוון כלכלי כאמור.

    בסוף כמובן, זה הופך לענין פוליטי מטורף. פוליטיקה של כספים פופוליסטית.

    להתראות

    Liked by 1 person

  3. לא ביבי לא חוקרים

    Liked by 1 person

  4. אפשר קצת להשתאות מן התופעה. למה מחירי בתים תחת קורונה יעלו ? מעבר למשקיעים מקצועיים שקונים בשפל, באנגליה למשל, בגלל הקורונה והסגרים, מחפשים בתים עם גינה נניח, בתים פרטיים, אז מחירם עולה בגין כך כנראה. כאן:

    https://uk.reuters.com/article/uk-britain-economy-housing/uk-house-prices-jump-as-buyers-seek-gardens-after-lockdown-rics-idUKKBN2603H2?feedType=nl&feedName=ukifa&utm_source=Sailthru&utm_medium=email&utm_campaign=2018%20Template:%20FINANCE%20WEEKLY%202020-09-11&utm_term=NEW:%20UK%20Finance%20Weekly

    אהבתי

  5. תלונה באמת מטורפת הוגשה עכשיו לבית הדין הפלילי בינלאומי בהאג. לא ייאמן איזה מעשים נתעבים נטענים בתלונה:

    המדובר בבוליביה, שהיא חברה מלאה באמנת רומא. האופוזיציה שם (Movimiento al Socialismo) חסמה דרכים במשך תקופה ארוכה, על מנת להפעיל לחץ על האוכלוסיה ועל המימשל ( הכל בהנחיית הנשיא לשעבר, הגולה במקסיקו: Juan Evo Morales Ayma). הכל תחת הקורונה. אנשים לא יכלו לקבל טיפול רפואי, אספקה של מזון וכדומה. הכל על מנת להפעיל לחץ על האוכלוסיה ועל המימשל, בעיקר בגלל דחיית תאריך הבחירות לנשיאות ( נדחה בגלל קורונה).

    מתועב ממש כל הנטען פה באם אכן כך. כאן להצהרה של התובעת:

    https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=200909-otp-statement-bolivia-referral

    כאן לתלונה עצמה לכל המעונין:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 200909-Bolivia-referral-ICC-Eng.pdf

    אהבתי

  6. תמריץ

    אתה כותב פה משהו נכון אבל עצוב במידה רבה, ושכולם פוחדים לומר אותו

    הערך האמיתי היחידי שנוצר במשק הוא ההייטק ושכולם בעצם משרתים אותו: מסעדות\תאטראות\צבא\נסיעות\תיירות\ממשלה\בריאות

    חוץ מצבא והבריאות, כל השאר הם בילויים לא הכרחיים שאפשר לייתר אותם על ידי תשלומי העברה ישירים ממיסי הייטק לעובדים בתחומים האלו. מדובר בבצוע תשלום עבור השרותים, ללא קבלת תמורה. כי קבלת התמורה לשרותים האלו לא באמת הכרחית (תיירות, בידור וכו').

    אהבתי

  7. תמריץ. אתה צודק. כנ"ל גם 3718.
    אבל לגבי מה שאומר 3718 אוסיף עוד דברים: גם גידול מזון, דאגה למים ויצירת מקורות אנרגיה הם חיוניים. לא רק היי-טק.
    לכן לדעתי המדינה צריכה לדאוג שתהיה לא תלויה בייבוא מזון, מים או אנרגיה.

    Liked by 1 person

  8. יש פרדוקס בכך שכלכלת שרותים נשמעת דבר לא רציני ופחות ערך ומצד שני ככל שמדינה עשירה יותר ככה יש יותר כלכלת שרותים כי אנשים לא רוצים לחיות רק על הלחם. הם צריכים גם את הפרח.
    במדינה עשירה באמת פסיכולוגים לכלבים יכולים להיות אחראים לחלק יפה מהתמ״ג

    אהבתי

  9. חייל הניתוח של ווגנר מענין. עם זאת צריך תמיד לזכור שבריתות פוליטיות הן דבר הפכפך. איראן וטורקיה היו פעם חברות מאוד טובות שלנו. באיראן קרתה מהפכה, ובטורקיה יש ענין של אינטרסים משתנים. היום איחוד האמירויות וסעודיה חברים טובים שלנו, לך תדע מה יהיה מחר.

    Liked by 4 אנשים

  10. amehaye,
    מסכים עם ההערה שלך. כדאי להוסיף שבכל הנוגע לניתוח אינטרסים במזרח התיכון ראוי תמיד לזכור את משל הצפרדע והעקרב

    Liked by 2 אנשים

  11. מהבלוג של אודי מנור

    מעין השוואה בין 11 הרצאות של פרופ' אשר ססר על המזה'ת לבין הרצאה אחת של ד'ר מוטי קידר על ההסכם עם האמירויות.
    מעט ארכני מדי (אפילו לטעמי) אבל אינטליגנטי.

    כולל סימנים מקדימים לכך שאודי מנור מתחיל לפסוע בדרך בה כבר פסעו עירית לינור וגדי טאוב.

    http://udimanor.blogspot.com/2020/09/1657-femgb.html?m=1

    הקטע (שלהערכתי הוא די אופטימי) המסיים את הרשומה:
    ———————-

    " …. . הרי ישראל, או ליתר דיוק הלאומיות היהודית הציונית בארץ ישראל, לא התקבלה לרגע אחד על ידי אף גורם ערבי, גם כשליהודים היה לכל היותר נבוט ואקדח חלוד אחד. מכאן שהנסיון לתאר את המציאות בימינו כפונקציה של סימטריה של 'חירשים', לא משכנע בלשון המעטה. ישראל שואפת ומיישמת עליונות רק ואך ורק כי העולם הערבי לא מוכן לתעביה עם היהודים.

    עמדה ערבית זו היא פונקציה של התרבות הערבית האנטי-מיעוטית, מה שמסביר גם את קריסת העולם הערבי, מה שמסביר את עליית המדינות הלא-ערביות (תורכיה ואיראן) , מה שמסביר את רצונם של מנהיגי האמירויות לעשות מאמץ כדי להבטיח שטראמפ ימשיך לשבת בבית הלבן גם אחרי ינואר 2021, כי אחרת אין לדעת או ליתר דיוק יש לדעת מה האיראנים עשויים לעשות למדינות המפרץ.

    מסקנה שלי מכל הסיפור הזה: ישראל היא לא הבעיה אלא הפתרון של המזרח התיכון בניגוד למה שחשב אובמה ובניגוד למה שסבורים עוד ועוד דמוקרטים בארה"ב שמשום מה נקראים 'פרוגרסיבים', כינוי שהוא גם עלבון למורשת ההיסטורית המפוארת של המושג הזה, קודם כל בארה"ב, והוא גם (עוד) שקר פוליטי מסוכן.

    המזרח התיכון יהיה מקום מסביר פנים למאות מליוני תושביו רק ואך ורק כאשר רוב אם לא כל ההנהגות הפוליטיות שלהם ורוב אם לא כל ערכיהם התרבותיים יתבססו על מה שהביא את ישראל למקום בו היא נמצאת, עם כל ההסתייגויות הנדרשות, נתניהו-אינקלודד: סובלנות אזרחית, שגשוג חברתי-כלכלי (יחסי, יחסי, ברור שיחסי, ומה בעולמנו איננו כזה), פתיחות וסקרנות תרבותית (יחסית וכן הלאה).

    וברקע הדברים של ססר וקידר עמדה מוסכמה ששניהם סומכים ידיהם עליה ללא היסוס, הסכמה ההופכת את שניהם ואת מי שמטריח עצמו, כמוני, להקשיב להם קשב רב, למיעוט מבוטל ומבחינות רבות די נרדף: שניהם דיברו בתקיפות על הגרעון בתחום ההבנה ההיסטורית-תרבותית של האזור. קידר אמר שאין כמו האמריקנים בגילויי בורות טוטאלית בכל הנוגע לשאלות אלו (ואני מוסיף שסימנו של הפסבדו-פרוגרסיב הוא שביחס לאמריקנים הבורות שלו גדולה פי כמה והיא רק מועצמת מרגש העליונות המוסרית הנלווית לפסבדו-פרוגרסיביזם). במקום השני אמר קידר, ניצבת ישראל. ססר אמר את אותו הדבר באופן מעט שונה, אבל זהה: בהיסטוריה של האזור טמון המפתח להבנתו בהווה ולמאבקיו בעתיד. …"

    Liked by 3 אנשים

  12. לקמיליה:
    אני חושב שהמדינות הערביות לא מקבלות את ישראל כי הן רואות במזרח התיכון כולו שטח ערבי ומוסלמי.

    אהבתי

  13. מעין המשך להתייחסות אל רום להשפעת הקורונה על עליית מחירי בתים עם גינה בבריטניה –
    מצ'ב כתבה שהופיעה בחדשות DFN :
    ——————————————————–
    " סין בונה עיר חדשה 'חסינת קורונה' שנועדה להקל על סגר במגיפות עתידיות
    סין בונה עיר 'חכמה' חדשה לנדבקי 'קורונה' עם שכונות מוגנות שנועדו להקל על חיי האנשים במקרה של התפרצויות מגיפות נוספות
    יענקי פרבר
    11/09/2020
    12:39

    רובע המגורים הוא חלק מתכנית האזור החדש של שיונג'אן, מגה-סיטי ליד בייג'ין המגמדת את גודלה של לונדון הגדולה. בנייני ההייטק שלה, כמו מרפסות גדולות יותר, מדפסות תלת מימד משותפות וחממות משותפות, יאפשרו לתושבים לחיות בנוחות יותר במקרה של סגר עתידי.

    המתחם במחוז אמור להיות מורכב מבלוקים של דירות מעץ, חוות סולאריות ואנרגיה חדשנית, כך על פי האדריכל הראשי שלו. המקום יכלול מנחתים למזל"טים ומרחב רב כדי לספק את צורכי התושבים כאשר הם עובדים מהבית. חברת האדריכלים Guallart שבסיסה בברצלונה זכו בחודש שעבר בתחרות לעיצוב המקום בשיונג'אן, אותה מקדם נשיא סין שי ג'ינפינג כ"סטנדרט חדש בעידן שלאחר הקורונה שניתן ליישם גם במקומות אחרים.

    "ההצעה תאפשר לתושבים לייצר משאבים באופן מקומי, ולספק את כל השירותים והצרכים גם ברגעי הסגר, איננו יכולים להמשיך לעצב ערים ומבנים כאילו דבר לא קרה". כך אמר אדריכל המקום. "ההצעה שלנו נובעת מהצורך לספק פתרונות למשברים השונים המתרחשים, בכדי ליצור חיים עירוניים חדשים המבוססים על הביו-כלכלה המעגלית, בכלכלה מעגלית, משאבים נשארים זמן רב ככל האפשר."
    —————————————————–

    מצד אחד, בהחלט לא סביר שמגפה, היוצרת שינויים די דרמטים בתנאי החיים (כמו סגרים ממושכים, והערכות ל9עבודה ו/או לימודים מהבית וכד') לא תשפיע גם על הקריטריונים לבחירת מבני המגורים. (כמו חיוניות חדר/י עבודה מהבית עם דלת/ות אטומה/ות לרעשים, תוספת חצר או מרפסת שטופת שמש וכדומה). מה שיוביל בהכרח לעליית מחירי יחידות הדיור התואמות טוב יותר את תנאי החיים תחת קורונה.

    מצד שני, מעצם עליית מחירי הדיור ניתן להסיק שמגפה זו (בניגוד להרבה מגפות מהעבר) לא מובילה לקיטון משמעותי באוכלוסייה.

    אהבתי

  14. לא להחמיץ המאמר הזה, פרופ' לכלכלה ( ריצ'רד וולף) מן האוניברסיטה של מסצ'וסט ארה"ב, טוען שארה"ב בדרך להיות מדינה פשיסטית. לא במובן המקובל של: כוחנות ראוותנית טוטאליטרית, אלא, דווקא פשיזם שיצמח מן הקפיטליזם והמערכת הפיננסית. מאוד מענין ומקורי. לא לפספס:

    https://braveneweurope.com/richard-d-wolff-the-u-s-is-borrowing-its-way-to-fascism

    אהבתי

  15. אתמול החזיר ציוד רמי דותן שהיה תת אלוף בחיל האוויר והורשע על פי הודאתו בגניבת 12 מיליון דולר. פטירתו של הצדיק היא הזדמנות טובה לעסוק במור"ק הלא ידוע של חיל האוויר ובהשלכותיו המגיעות עד ימינו.
    אז מה הסיפור? כשהחלו האמריקאים אחרי מלחמת יום הכיפורים לנדב סיוע צבאי לישראל הציעו לישראל לבצע את הרכש דרך הפנטגון שמקבל מהספקים שלו את המחירים הכי טובים עקב היקף הרכישות. ישראל סירבה והעדיפה לפעול ישירות מול הספקים. הפרקטיקה הישראלית היתה לנפח מחירים במכרזי רכש ולחלוק את הרווח העודף עם הספק. החלק הישראלי בניפוח המחיר היה נשאר אצל הספק והוא שימש כקופה קטנה שהספק היה משלם ממנה על פי הוראות של איש קשר במערכת הביטחון שעבד מולו. דוגמא לשימוש היה תשלום דמי ייעוץ לקצינים בוגרי חיל האוויר. הקופה הזו צברה מדי שנה סכומים של עשרות מיליוני דולרים, כסף שנגנב מהאמריקאים וגם מהישראלים והפך למעין קרן וקסנר של חיל האוויר שרבים מבכיריו נהנו ממנה. כאשר מונה דותן לתפקיד ראש להק ציוד הוא קיבל לידיו גם את האחריות לניהול ה"קרן וקסנר" של חיל האוויר ולמעשה היה ממשיכה של פרקטיקה קיימת וותיקה. הפרשה פוצצה ביוזמתו של פקיד זוטר במשלחת הרכש של משה"ב, נועם פעיל (הבן של מאיר פעיל ומכר שלי). הוא פנה לבכירים בחיל האוויר ובמשרד הביטחון לאחר שנחשף לפעילות הקרן אך הללו ניסו (והצליחו במשך שנה) להשתיק את הפרשה שהגיעה לבסוף לחקירת מצ"ח. בכירי מערכת הביטחון נכנסו לפניקה והצליחו להחתים (בשיטות שנחשפות היום) את דותן על עיסקת טיעון שמנעה משפט שייגרום מבוכה גדול למערכת. דותן הודה בגניבת 12 מיליון דולר למרות שגנב בפועל פחות מ3 מיליון ונידון למאסר של 18 שנים. האמריקאים ניהלו במקביל חקירה משלהם שבסופה הועמדו לדין חברות המנועים הגדולות ג'נרל אלקטריק ופראט אנד וויטני. במשפט טענה התביעה האמריקאית שעשרות מקציני חיל האוויר ובכירים במערכת הביטחון הישראלית נהנו מכספי אותה קופה הקטנה אבל ישראל לא שיתפה פעולה והצליחה למנוע את חקירת הבכירים. סוף דבר האמריקאים סגרו את הפירצה ואילצו את ישראל לבצע רכש רק דרך הפנטגון. רמי דותן נותר השעיר לעזאזל היחיד ולקח איתו את סודות הקרן וקסנר של חיל האוויר לקבר. ומה הקשר לימינו? עד שנות ה90 היו יוצאי חיל האוויר נהנים העיקריים מעסקאות נשק בחו"ל. כך סידרה המערכת לתת אלוף יוצא חיל האוויר בשם שייקה ברקת להיות סוכן של המספנה הגרמנית שאיתה נעשתה עיסקת הצוללות הראשונה. המספנה נרכשה על ידי טיסנקרופ וכשעמדה על הפרק עיסקה נוספת החכימו אנשי חיל הים ומפקדו צ'ייני מרום אילץ את טיסנקרופ להחליף את איש חיל האוויר ברקת ביוצא חיל הים מיקי גנור. מובן מאליו שהפרקטיקה שהופעלה עם ספקי מערכת הביטחון פעלה ופועלת גם עם הסוכנים המייצגים את אותם ספקים. כולם צריכים לאכול והפנסיה הצבאית קטנה מידי.

    Liked by 3 אנשים

  16. 3718,
    אופציית הפנטגון פעלה בעיסקת הצוללות שנעשתה מול ממשלת גרמניה אבל הספינות לעומת זה, נרכשו ישירות מול הספק. גם באופציית הפנטגון עדיין יש עמלת סוכן כאשר הספק מבין את הצורך של הסוכן להאכיל פיות רבים. הגרמנים מומחים גדולים בתחום, ראה פרשת סימנס.

    אהבתי

  17. אני מודה שלא הצלחתי לעקוב אחרי הטיעון, במאמר של וולף אליו הפנה אל רום, כיצד הקפיטליזם האמריקאי מבוסס החוב, מוביל אותם (להבדיל מהאירופים) לאיזשהו סוג חדשני של פשיזם.

    אני מוכנה לייחס זאת למחסור מצער שלי בנקודות I.Q ו/או לבורותי הכלכלית.

    אבל כן הצלחתי להבין שהעולם הכלכלי מתחיל להתייחס לכלכלה אותה מוביל ארדואן כשוות ערך לזו של מצרים, ג'מייקה ורואנדה. לפיכך שונמך בהתאם דרוג האשראי של טורקיה.

    בשורה חביבה לקראת ראש השנה.

    ————————————-

    מהכתבה בבלומבג:

    Turkey’s credit rating cut to B2 from B1, outlook negative
    Moody’s cites higher external vulnerabilities, eroding fiscal
    Moody’s Investors Service downgraded Turkey’s debt rating citing an increase in the nation’s external vulnerabilities along with eroding fiscal buffers and institutional challenges.

    The sovereign’s credit rating was cut to B2 from B1 on Friday, putting it on par with Egypt, Jamaica and Rwanda. The company kept a negative outlook on the country, saying fiscal metrics could deteriorate faster than currently expected.

    “Turkey’s external vulnerabilities are increasingly likely to crystallise in a balance of payments crisis,” Moody’s analysts Sarah Carlson and Yves Lemay wrote in the announcement. “As the risks to Turkey’s credit profile increase, the country’s institutions appear to be unwilling or unable to effectively address these challenges.”

    Gross foreign-exchange reserves excluding gold have fallen more than 40% this year to $44.9 billion as of Sept. 4, putting pressure on the nation’s ability to sustain its balance of payments, according to the analysts. Moody’s also warned of rising geopolitical risks.

    Turkey’s long-term foreign currency rating is B+ by S&P Global Ratings and BB- by Fitch Ratings.

    Liked by 1 person

  18. קמיליה,

    זה מאוד פשוט ( בדיעבד כמובן כפי תמיד):

    עסקים צוברים חובות. צרכנים צוברים חובות. חובות אדירים ( בגין משברים כלכליים, הסאבפריים, הקורונה וכו…). הפד ( הבנק המרכזי) משחרר אותם מן החובות ( רכישות של אג"ח קונצרניות וכו….). מה נוצר לנו:

    מדינה ריכוזית . העסקים הגדולים, תלויים במדינה. אנו רגילים אמנם לקרוא לזה הון- שלטון. אבל, זה לא בדיוק הון שלטון בארה"ב לשיטתו של אותו פרופסור. שהרי:

    זה לא ספוראדי. זה לא טייקון אל מול רגולטור. זה שיטה. והשיטה היא חד כיוונית, מן המדינה כלפי מטה.

    כלומר, בשביל לשמור על השיטה הקפיטליסטית, על העסקים הגדולים וכו… צריך תלות סיסטמטית במדינה. והעצמה הרי של המדינה, משמעה כמובן פשיזם או מעין. על כך:

    נלווית לכך אידיאולוגיה תיאולוגית ( במובן הרחב):

    מהגרים, קבוצות שוליים, שמאל וכדומה, שמחפשים או גורמים לשיטה הקפיטליסטית, להתכרסם לטענת בעלי עסקים גדולים, פוליטיקאים וכו…. וכך נוצרת:

    תפיסה תיאולוגית, משולבת עם שיטה פיננסית או מערך פיננסי המשמר את התפיסה הקפיטליסטית, תוך העצמה או תלות בשלטון מרכזי.

    אחר כך, אשים ציטוטים גם….

    להתראות

    אהבתי

  19. קמיליה, נצטט מן המאמר איזה 2 קטעים. הנה:

    More recently, the Fed has undertaken the market purchase of exchange-traded funds (ETFs) composed of corporate bonds and of corporate bonds direct from their private issuers. It has also made “credit facilities” directly available to corporations, tax-exempt entities, and municipalities. As the lender of last (and fast-growing) resort, the state becomes ever more the social basis of credit. The Federal Reserve is thus gathering the means to directly control the allocation of credit in a credit-dependent capitalism deeply threatened by its inherent cyclical instability, a major viral pandemic, accumulated domestic social problems, and growing international competition and isolation.

    נתרגם ספונטנית או נסכם תמציתית:

    המדינה באמצעות הבנק המרכזי, מממנת חובות של תאגידים פרטיים ( מנפיקים,או מנפיקי חוב) וגם של עמותות, עיריות וכדומה. המדינה הופכת בהדרגה לפלטפורמה העיקרית והנואשת של מקור הלוואות ותחזוקה פיננסית. הקפיטליזם מייצר מקור לאי יציבות. והפד או הבנק המרכזי פותר תדיר בעיה זו, על ידי מימון והשתלטות על ישויות עסקיות וכלליות.

    U.S. capitalism’s passage from a private to a state system of credit creation is now viewed as necessary by both of its constituent partners. Private capitalists, on the one hand, and the top political circles in both major parties, on the other, are thus merging into a particular kind of fascism. State financialisation facilitates that merger. That some of the partners disagree with Trump and his traditional manipulations of fascist symbols does not change the transition to fascism under way and accepted by the consenting partners.

    ועוד:

    כך, המעבר בין מתן קרדיט פיננסי, על ידי המגזר הפרטי, ועתה על ידי המגזר הממשלתי , נתפס כהכרחי בעיני פוליטיקאים. זה מכין או מייצר תפיסה או שלטון פשיסטי בהדרגה. שהרי עסקינן במיזוג שבין שני המגזרים (הפרטי והממשלתי). ההתנגדות של טראמפ לפשיזם, לא סותרת הדבר. כי אלו התהליכים בפועל.

    כלומר:

    הוא טוען בפועל, שאם המדינה היא חזות הכל במשטר פשיסטי. אזי, עתה, אנו בארה"ב לקראת מצב, שהמערכת הפיננסית, תמזג או תיאלץ למזג, בין המגזר הפרטי לבין המגזר הממשלתי. מיזוג זה, ייצור שלטון מדינה למעשה, הכל על מנת לשמר המשטר או העיקרון הקפיטליסטי. שהרי, תאגידים גדולים נזקקים נואשות, למימון המדינה, או לעזרתה על מנת להיחלץ מחובות, או לתת קרדיט ( ולתחזק צריכה).

    להתראות

    אהבתי

  20. חייל, הניתוח של רזניק מעניין. אבל המסקנות שלו, איך לומר, קצת לא קשורות.

    להבדיל מהיחסים עם טראמפ, שהם לחלוטין בזכות נתניהו, בכל מה שמדובר באיחוד האמירויות, סעודיה וכו' – נתניהו פשוט היה שם. כל ראש ממשלה אחר היה מגיע לאותן תוצאות פשוט בגלל שזה האינטרס של כל המעורבים.

    והסיום הדמאגוגי – "אבל כשאתם ואנשי המחאה מוצאים את עצמכם בצד של נסראללה, חמ'נאי, ארדואן הנייה ופוטין ? הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש" מוריד לחלוטין מההערכה שלי כלפי הכתב. אם אני חושב אחרת ממנו אני לפתע בצד של נסראללה, חמינאי ושאר תכשיטים? כלבתא, במטותא.

    אהבתי

  21. אמחייה,
    אני נאלץ לחלוק עליך בשתי נקודות.
    א. לתחושתי רזניק חיבר יותר מידי נקודות שלא בהכרח קשורות אחת לשניה, אבל יכול להיות שאני טועה.
    ב. אני לא חושב שהמדינות הסוניות היו כורתות בריתות עם ישראל אלמלא ההתגייסות הטוטאלית של נתניהו נגד הגרעין האיראני, וכשאני נזכר ביחס של חלקים לא מבוטלים במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית להסכם הגרעין ולמלחמה של נתניהו נגדו, אני ממש לא בטוח ש"כל ראש ממשלה אחר" היה מגיע לאותן התוצאות.

    Liked by 2 אנשים

  22. תמיד בדיעבד נדמה שכשקרה משהו אז הוא היה חייב לקרות. אבל ממש לא. והדוגמאות הכי קיצוניות: אין היטלר אין שואה. אין גברילו פרינציפ אין שואה ואין מדינה.

    אהבתי

  23. אהבתי

  24. amehaye,
    ראה תשובתו של אנונימי.
    לגבי השוואה לנסראללה רזניק מכוון לרל"ב שיצאו נגד ההסכם, כמו המטורללים שניסו לחסום את נתב"ג.

    אהבתי

  25. היחידה הרב מימדית של כוכבי

    אהבתי

  26. חייל, תמריץ ואנונימי, אני לא מסכים לגבי איראן והשלום עם האמירויות. נכון שנתניהו היה מחוייב לחלוטין לענין האטום האיראני, כולל הנאום המפורסם שלו באו"ם שגרר בין השאר הרבה לעג.

    עם זאת בעניין האמירויות, כאמור יש כאן הצטלבות אינטרסים מאוד ברורה, ולהבנתי זה ממש לא משנה מי היה עומד בראש הממשלה. איראן היא בבירור אוייב שלנו היום, סעודיה וכיו"ב מזמן לא אויבים, ובשילוב הרצונות של כל הנוגעים בדבר, צריך להיות ראש ממשלה כושל ביותר כדי *לא* להגיע להסכם.

    לפעמים המניה עולה בזכות המנכ"ל, ולפעמים היא עולה מסיבות חיצוניות. המנכ"ל תמיד ייקח קרדיט גם אם לא בהכרח מגיע לו. כאשר המניה יורדת המנכ"ל תמיד יאשים גורם אחר…

    אהבתי

  27. amehaye,
    האופוזיציה לביבי תמכה בהסכם הגרעין ועם אירן, בתוכנית השלום הסעודית והיא גם אנטי-טראמפ. שלושה אלמנטים שכל אחד מהם בנפרד הוא דיל ברייקר. היידה ביבי

    אהבתי

  28. חייל מעניין מה שאתה אומר. מי תמך בהסכם הגרעין עם אירן? אני מדבר על ישראל, לא על התמיכה של הדמוקרטים בארה"ב.

    אהבתי

  29. מתוך הלינק שצירפת:

    "השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק וארגוני ימין יהודיים בארצות הברית פועלים כדי לשכנע את חברי הקונגרס להתנגד להסכם, ועושים זאת כשהם מסתמכים על דבריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג ודוברים רשמיים אחרים של מדינת ישראל. הצד השני, של תומכי ההסכם, מפיץ בקרב חברי הקונגרס רשימת ציטוטים של ישראלים שתומכים בהסכם, רובם בכירים לשעבר במערכת הביטחון."

    לפי זה הפוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית – ימין, מרכז ושמאל (יצחק הרצוג…) היו נגד ההסכם. מי שהיו בעד ההסכם הם "בכירים לשעבר במערכת הביטחון".

    יותר מזה, הכתבה היא על מאבק פנים אמריקאי בין המטורללים מלאי השנאה העצמית מהשמאל היהודי – ג'יי סטריט – לבין השדולה הפרו-ישראלית אייפא"ק. לא מדובר על ויכוח בין המפלגות בישראל שכאמור היו מאוחדות כולן כנגד ההסכם.

    אהבתי

  30. amehaye,
    חוץ מהרצוג כל הפוליטיקאים משמאל תמכו בהסכם הגרעין. "בכירים לשעבר במערכת הביטחון" זה שם קוד לעמדת השמאל כולו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s