הטעות של סגל ודרוקר

שני הפרשנים הפוליטיים הבכירים בישראל, עמית סגל ורביב דרוקר, חוזרים על טענה מוזרה לפיה בממשלה הנוכחית שולט הליכוד, כי יש לגוש שלו שר אחד יותר. דהיינו הממשלה יכולה לקבל החלטה ברוב של שרי הליכוד ובעלי בריתו נגד שרי כחול לבן. לפי זה גנץ מצא עצמו בתמימותו, בכך שהסכים למינוי שרים רבים יותר בצד של נתניהו, בנחיתות בממשלה הנוכחית ובעצם הליכוד, אם ירצה, יוכל להוביל את המדינה כרצונו.

אבל דבר זה סותר כליל את לשונו של חוק יסוד: הממשלה, אשר אומר (סעיף 13 א, ד):

מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור.

הליכוד אמנם מסרב לקבוע מנגנון הצבעה שוויוני כמו שנדרש בחוק, ולכן ייתכנו שתי אפשרויות פרשניות –

א) כרגע הליכוד ושותפיו יכולים לקבל החלטות על דעת עצמם

ב) כרגע לא ניתן לקבל שום החלטה ששנויה במחלוקת בין הגושים

האפשרות הראשונה תתקבל רק על דעתם של ליכודניקים פנאטים. אם אלו היו יושבים בבג"ץ היה אולי חשש שהם יעוותו את פרשנות הסעיף ויאפשרו לנתניהו למשול כרצונו, אבל אנחנו יודעים מי יושב בבג"ץ ואלו, תודה לאל, לא ליכודניקים פנאטים.

ברור שהעובדה שהליכוד מצפצף על הוראות חוק היסוד ומנגנון הצבעה שוויונית עוד לא נוצר, אינה מאפשרת לקבל החלטות בהסכמת צד אחד, שסותרות את ההיגיון המבני הבסיסי של ממשלת חילופים. אולי הכלל החשוב ביותר במערכת משפטית הוא "בל יצא חוטא נשכר". מערכת חוקית שנותנת תמריץ לחתור תחתיה היא אסונית. חוק היסוד מורה על פעולה, והצד שמצפצף עליו ומסרב לה ייצא נשכר מכך? שום מערכת משפט לא תכיר בתופעה שכזו. לפיכך הטענה שבממשלה כרגע יש רוב לנתניהו היא טעות משפטית ברורה. החלטה חד צדדית של ממשלת החילופים היא בלתי חוקתית בעליל.

13 תגובות על ״הטעות של סגל ודרוקר״

  1. "כרגע לא ניתן לקבל שום החלטה ששנויה במחלוקת בין הגושים" זה אוליי נכון רק לדברים ה-"גדולים", הברורים. יש הרבה דברים קטנים בתחומים אפורים שיכולים לעבור מתחת לרדאר בועדות בלי שהכחל"בים בכלל ישימו לב.

    תקרא את הדוגמא שמעלה דרוקר על ההבדל בין "הממשלה תביא" ל- "הממשלה תאשר":
    (http://drucker10.net/?p=3551)
    "…בשעות הקטנות של הלילה ועדת הכספים התכנסה לאשר את דחיית התקציב ב 120 ימים. דיון כמעט טכני. דוחים, מה יש לפרט. הדיון נסחב לא מעט על סעיף אחד קטן. בהצעת החוק נכתב שלגבי 4 החודשים הקרובים, תינתן לממשלה איזו זריקת חמצן של 11 מיליארד שקלים. הכסף הזה יחולק אחרי ש"הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים את הצעת שר האוצר". הכי שיגרתי, אלא שחברי הכנסת של כחול לבן, איתן גינזבורג ורם שפע, התקשו לחיות עם הניסוח. מה זה "תביא?", נתניהו ירצה לתת כסף לאיזו מטרה שחביבה עליו, הוא לא יביא את התקציב לאישור הממשלה, אלא ישר לוועדת כספים, בה יש לבלוק הימין רוב… החשד של גינזבורג ושפע לא נולד בחלל ריק. זמן קצר לפני כן נכנס לישיבה יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר. הוא התיישב ומיד דרש במפגיע תשובות מהיועצים המשפטיים. האם אפשר לכתוב ששר האוצר יביא הצעה ישר לוועדת הכספים? ידלג על הממשלה. 'מה אתה אומר אסי?' (אסי מסינג, יועהמ"ש משרד האוצר), 'טוב, הבנתי, זה לא רצוי, אבל האם זה ממש לא חוקי, כמה לא חוקי, מאיר (המשנה ליועהמ"ש, מאיר לוין)?', לוין ומסינג התפתלו, אבל פסלו את הרעיון. זוהר עזב עצבני…"

    כחל"ב היו מספיק מטומטמים לאשר ככה לנתניהו את הג'סטה למנות עוד שר-שניים על חשבון הפריטטיות, ועכשיו רודפים אחריו שיקיים את ההסכם. בסוף הם משלמים פעמיים על אותה סחורה, אוליי יקבלו את זה על חשבון משהו אחר.

    אני לא מבין למה לא מתכבד בני גנץ להודיע לנתניהו שעד שלא מעברים את מנגנון הפריטטיות, כפי שנחתם וסוכם, לא מתכנסת ישיבת ממשלה ביום א'. הנושא הראשון והיחיד על סדר היום של הממשלה צריך להיות הנושא הזה. יציבות שלטונית זה לא פחות חשוב מקורונה או פתיחת שנת הלימודים או כל תירוץ אחר.

    Liked by 2 אנשים

  2. שאלות לגבי הסגר:
    היום מספר הנדבקים היומי בישראל הוא גבוה וגם מספר המתים עולה בתלילות למרות זאת אף אחד לא חושב לעשות סגר.
    כנ"ל ברוב מדינות העולם.
    אם כך האם ניתן להסיק שהסגר הכללי שהוטל לפני 4-5 חודשים היה טעות?
    2 מדינות לא עשו אז סגר, בריטניה ושבדיה. אז כולם גינו את המדיניות הזו כמדיניות טפשית. אבל אם הסגר שהוטל אז היה טעות המדיניות של 2 מדינות אלו היתה נכונה. לא כן?
    בריטניה לפחות חזרה בה לאחר זמן מה והטילה סגר כללי. דוקא אז עלה מספר המתים בה בתלילות.

    לפני כמה חודשים אירופה היתה מוקד התפרצות הקורונה ומספר המתים בה עלה בקצב מהיר. היום זה קורה בצפון ודרום אמריקה (ברזיל, ארצות-הברית, מקסיקו, פנמה, צילי, פרו). הקורונה מתחילה היום גם לפגוע במזרח התיכון (כווית, סעודיה, בחריין, עירק, אירן וישראל). האם זה אומר שהקורונה פוגעת אקראית באיזור מסוים גורם שם להרבה מקרי מוות ואח"כ עוברת למקום אחר?

    אהבתי

  3. כמה מובטלים יש?
    לפי הלמ"ס משהו כמו 480 אלף.
    לפי בטוח לאומי כ-550 אלף.
    לפי לשכת התעסוקה – 850 אלף.

    הלמ"ס עושה את חישוביו לפי סקרים – סקרים יכולים להיות שגויים לחלוטין.
    הבטוח הלאומי: יתכן שיש אנשים שאין להם עבודה אבל לא ניגשים לבטוח הלאומי כלל כי הם איבדו את זכותם לקבל כסף. יתכן גם שאנשים שלא מעונינים לעבוד הולכים לבטוח הלאומי כי יש להם זכות לקבל כסף.
    לשכת התעסוקה: יתכן שאנשים הולכים ללשכת התעסוקה רק כדי לקבל ביטוח לאומי אבל בפועל הם כלל לא רוצים לעבוד. מצד שני יתכן שיש מובטלים שכלל לא הולכים ללשכת התעסוקה כי יש להם מקורות יותר טובים למציאת עבודה (מודעות באינטרנט או חברות השמה).

    אהבתי

  4. אוף טופיק,

    ראיון של גדי טאוב עם קרולין גליק.

    בחלקו האחרון של הראיון (*בערך* מדקה 40) מובאת הערכתה של גליק שטראמפ יזכה בכמה מדינות נוספות. בעיקר בגלל גלי המהומות.

    לטענתה, לו הייתה אם לילדי בי'ס אמריקאי ו/או עובדת בארגון אמריקאי, ומקבלת טלפון מאדם שמציג עצמו כנציג מכון סקרי דעת קהל, הייתה מספרת שבכוונתה להצביע לביידן. היא הייתה מפחדת מדי ממגמת ה"ענישה" של המודים בתמיכה ב"פאשיסט הנורא טראמפ".

    לפני כן, בערך מדקה 25/6, נסיון לנתח כיצד היהודים הפרוגרסיביים (בארה'ב ובישראל) הפכו לאנטי יהודים (ומשת'פים של אנטישמיים) – אנטי לאומיים – אנטי ציונים.

    רמז: דרך הטענה שהנאציות זרה לגרמניים ו"כולם" יכולים להפוך לנאצים ו/או שניתן היה לעצור את הנאציזם דרך אקטיביזם שיפוטי ומוסדות שיפוט בינ'ל / אנטי לאומיים חזקים.

    (((מכאן ניתן להסיק שהנתק בין יהודי ישראל ויהודי ארה'ב צפוי ללכת ולהתרחב. תהיה אשר תהיה התנהגות הישראלים))).

    Liked by 1 person

  5. תמריץ נראה שמישהו מהבנק המרכזי בארה"ב קורא את הבלוג שלך…

    https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.9107210?v=4EDEF5894C043B0F0485F705780523BA

    "בהודעה, מסר הפד כי יעד האינפלציה שלו יהיה מעתה "יעד אינפלציה ממוצעת", אשר מכיר ביתרונות הטמונים בשוק תעסוקה איתן. יעד האינפלציה השנתי אמנם נותר ברמה של 2%, אולם הבנק המרכזי "ישאף להגיע לאינפלציה ברמה ממוצעת של 2% לאורך זמן".

    https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20200827a.htm

    "Therefore, following periods when inflation has been running below 2 percent, appropriate monetary policy will likely aim to achieve inflation moderately above 2 percent for some time."

    במילים אחרות הם אמצו את רעיון יעד האינפלציה האבסולוטי שדיברנו עליו בזמנו (כן, אני מתאר לעצמי שלא המצאנו את זה).

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s