הקנריות מניו יורק

מתרבות הידיעות מפה ומשם על כך שישנם מקרים של חולי קורונה שהחלימו אבל חטפו את הוירוס בשנית אחרי כמה חודשים. אלו בשורות איומות לעולם ולכלכלה. אם הגוף לא מייצר חסינות ממושכת נגד נגיף הקורונה, אז סביר להניח שגם חיסון יתקשה לחולל את אותה חסינות. אחרי הכול חיסונים רק מתפעלים את מנגנון החיסון הטבעי של הגוף עצמו. גם התקווה לחסינות עדר תתפוגג כעשן אם ככה פני הדברים. ואיך ישובו הטיסות והקרוזים והמלונות והחיים הנורמליים?

בעצם ישנם שני קטבים. מצד אחד האופטימיים שטוענים שרוב רובה של האוכלוסיה כבר מחוסן עקב היחשפות קודמת לנגיפי קורונה אחרים. מצד שני הפסימיים שמצביעים על כך שאפילו היחשפות לקוביד-19 אינה מחסנת לאורך זמן.

למרבה המזל יש לנו שפני ניסיון או קנריות במכרה פחם – החרדים בברוקלין,  שחטפו את הוירוס קשה יותר כמעט מכל קבוצה אחרת, שחיים בצפיפות רבה וששבו לחיים בלי מסכות ובלי אמצעי זהירות. הבשורות מכיוונם מעודדות. על פי הדיווחים האחרונים, ארבעה חודשים אחרי פורים שבו הכול התפרץ, המגפה בקרבם דעכה לחלוטין.

כל יום שקט שעובר על בתי החולים בברוקלין הוא בשורה גדולה לאנושות. בהנחה שחיסון יימצא בקרוב, לא יהיה זה סוף העולם אפילו אם יצטרכו לחדשו מדי שנה. שירותי הבריאות יצטרכו לגייס עוד הרבה אחיות חיסונים, אבל אפשר יהיה לעמוד בכך. ברם, חיסון שעלול לאבד השפעתו אחרי חודשיים או שלושה הוא כבר אתגר גדול מדי. מתי נדע? בשבועות הקרובים נתבונן בקנריות. בלוג עדכוני הקורונה של קראון הייטס הוא בעיניי דף האינטרנט החשוב ביותר של ימינו.

25 תגובות בנושא “הקנריות מניו יורק

  1. לדעתי מרבית תושבי מדינת ניו-יורק ומדינת ניו-גרסי כבר נדבקו בנגיף. 1 מכל 600 תושבים במדינות אלו נפטר עקב הנגיף.
    עד כמה שאני מבין 1 מתוך 500-800 אנשים שנדבקים בנגיף – נפטרים. לכן המסקנה היא שמרבית התושבים כבר נדבקו.
    אם ההדבקה גורמת לחיסון – אז מרביתם כבר מחוסנים.

    בישראל אני מעריך שרק 3%-4% נדבקו.

    אהבתי

  2. יותר חשובה מחיסון זו תרופה שתחליש האפקטים הקשים של הוירוס, ותחזיר אותו להיות וירוס צינון רגיל, ולדעתי אנו מתקדמים מהר לכיוון הזה

    הרי ל HIV לא מצאו חיסון, אבל מצאו קוקטייל תרופות שהופך אותו מטיגריס לחתלתול

    אהבתי

  3. אז כנראה שהסאגה/ פארסה תמה, ו:

    "פרופ' גבי ברבש מונה לפרויקטור הקורונה
    ארבעה חודשים אחרי הטלת המגבלות הראשונות בישראל ולאחר גרירת רגליים ומאבקי אגו ופוליטיקה, מונה פרויקטור ישראלי למאבק בקורונה – פרופ' גבי ברבש. הוא היה מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים איכילוב. עדיין לא ברור מה יהיו סמכויותיו"

    כאן:

    https://www.ynet.co.il/article/r1kWz00Vgv

    אהבתי

  4. וזה לא יעזור, אם לא יהיו לו סמכויות גורפות, וכנראה לא יהיו לו. זו צריכה להיות למעשה, ממשלת קורונה. שמרכזת הכל כולל הכל. ושוקדת גם על פתרונות יצירתיים וכדומה.מטבע הדברים, מערכת הבריאות דוחפת לסגרים. מנגד האוצר, לפתוח. ברור למה האוצר לפתוח, למה מערכת הבריאות לסגור. העסק הזה מסובך. חבל מאוד. אבל, לפחות יהיה אולי קצת יותר טוב מבחינת ניהול הענין.

    רק אתמול קראתי על ניסוי מדהים:

    " 4,000 איש באולם קונצרטים עם מסכה: ניסוי קורונה ענק יוצא לדרך בגרמניה

    הרשויות בגרמניה מגייסות בימים אלו כ-4,000 חובבי מוזיקה לשמש קהל בהופעה, שתנטור באופן מלא על ידי חוקרים • המטרה: לשרטט את הסיכון להפצת נגיף הקורונה באירועים דומים בעתיד"

    כאן:

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001336599

    יש פה בין 150אלף, ל- 200 אלף מובטלים רק בתעשיית הבידור מהסיפור הזה. ממש אומללים. הם האחרונים, או בין האחרונים לחזור לעבוד ולהתפרנס במצב הקיים. צריך להיות יצירתי פה. העסק מאוד מורכב.

    להתראות

    אהבתי

  5. תמריץ גם חיסונים לא יעילים ב100%. אם פה ושם אנשים נדבקים שוב, בזמן שהרוב המכריע של המחוסנים (חולים לשעבר) לא נדבק, אני לא רואה שום סיבה לדאגה.

    Liked by 2 אנשים

  6. חם מהתנור – גם לנו יש red herring: החוק לאיסור "טיפולי המרה" עבר בקריאה טרומית

    https://www.ynet.co.il/article/S1HgHvHev

    למען הסר ספק, אני לגמרי בעד שהשרלטנות והפרימיטיביות הכללית של כל ענין "טיפולי ההמרה" לגייז יעלמו מהעולם. אבל צריך לקרוא לילד בשמו. הענין הזה חשוב בערך כמו נושא ההפלות ונישואי גייז בארה"ב – כל הנושאים האלה משמשים בעיקר כהסחת דעת מהשחיתות שפושה בכל רחבי הקשת הפוליטית.

    אהבתי

  7. זו מתקפה על החירות. תנועת השוויון הלהט״בית מזמן נטשה את תפקידה הגדול והחשוב בקידום חירות הלהט״ב והפכה לתנועת דיכוי של אחרים. מצער ומבאס.

    אני חושב שפסיקת בג״ץ לגבי הפונדקאות סגרה את הנקודה האחרונה שבה הייתה אפליה להט״בית אמיתית. מכאן ואילך כל ניצחון להט״בי במישור החוקי יהיה מן הסתם פשוט דיכוי של אחרים.

    Liked by 1 person

  8. תמריץ, עושה רושם, שאתה לא בדיוק מבין על מה המדובר. איזה מתקפה על החירות ? האם אתה מבין שמדובר בעיקר בקטינים. קטינים, או אנשים לא כשירים, זה עולם אחר לגמרי.

    אהבתי

  9. רק טעות שלי, הצעות החוק הקודמות, נגעו לקטינים, לא הנוכחית. אבל, כדאי להביא פה את נוסח הצעת החוק, הנה מצטט ( כולל דברי הסבר). במחשבה שניה, נביא רק דברים עיקריים, המון דברים טכניים, מבלבלים, אז כך נקראת הצעת החוק:

    "הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020"

    כך היא מגדירה, טיפולי המרה:

    ""טיפולי המרה" – טיפולים פסיכולוגים שונים שנעשים במטרה ובמאמץ מכוון לשנות נטייה מינית ובכלל זה הפיכת בעלי זהות או נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי זהות או נטייה מינית הטרוסקסואלית."

    וישר לדברי ההסבר, מצטט:

    טיפולי המרה אינם יעילים והם מנוגדים לכללי האתיקה הרפואית במדינות רבות בעולם. בנוסף, הם גם מסוכנים ועלולים ליצור נזק פסיכולוגי ורגשי למטופלים, שעשוי להוביל לדיכאון קליני ולהתאבדות.

    בנובמבר 2011 פורסם נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנושא טיפולי המרה (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, נייר עמדה בנושא טיפולי המרה (נובמבר 2011)), אשר מגדיר טיפולי המרה: "טיפולי המרה(reparative therapies – conversion therapies) מבוססים על גישות אשר מגייסות טכניקות מטיפולים פסיכולוגים שונים במאמץ מכוון לשנות אוריינטציה מינית ובעיקר הפיכת בעלי זהות/נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי זהות/נטייה מינית הטרוסקסואלית".

    נייר העמדה פורסם בהמשך לפרסום של נייר עמדה של קבוצת משימה מטעם ארגון הפסיכולוגים האמריקאים APA (APA Task Force on Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation. (2009) Report of the Task Force on Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation. Washington, DC: American Psychological Association). כמובא ברקע נייר העמדה של ארגון הפסיכולוגים בישראל: "קבוצת המשימה של ה-APA דוחה כל טיפול המרה אשר מבוסס על ההנחה שהומוסקסואליות הינה מחלה נפשית הדורשת טיפול ומזהירה, כי אין הוכחות מדעיות לאפקטיביות של טיפול שכזה מחד גיסא, ובצדו סיכונים הכוללים דיכאון, חרדה ואובדנות, מאידך גיסא".
    הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, בהתבסס על חומר רקע הכולל את החלטת עורכי ה  DSM בשנת 1987, נייר העמדה שפורסם על-ידי קבוצת המשימה של ה-APA ומוזכר לעיל והסעיפים הרלוונטיים מקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל – 2004, החליטה למחוק את ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית וכן גיבשה מסקנות בנושא טיפולי ההמרה בישראל המזהירות ומרתיעות מביצוע טיפולים אלו והסכנות הכרוכות בהן למטופלים. בין השיקולים בבסיס האזהרות נמנים:

    ראשית, הבסיס המקצועי והעדויות האמפיריות להצלחתם של טיפולי המרה הוא קלוש למדי. מרבית המחקרים מצביעים על כך שאין תמיכה ליעילות טיפולי ההמרה, בעוד שרק מיעוטם טוען להצלחה. הוועדה ערה לכך שבמחקרים רבים בתחום קיימות בעיות מתודולוגיות לא פשוטות. יש להניח, כי סיבות של "תקינות פוליטית" מקשות על האפשרויות למימון ופרסום של מחקרים בדבר יעילותם האפשרית של טיפולי המרה. עם זאת, הפסיכולוג הסביר אינו יכול להתעלם מגוף הידע המצטבר הקיים, המורה שטיפולי ההמרה אינם יעילים.

    שנית, מהות הטיפול הפסיכולוגי הוא בסיוע למטופל לחפש את זהותו, לעשות את בחירותיו תוך מודעות עצמית לצרכיו, משאלותיו וחרדותיו במקום מכיל ומקבל. טיפול המרה יוצר 'סדר יום' טיפולי מוכתב מראש, לכן עלול לחטוא למהות הטיפול הפסיכולוגי, כמקובל בכללי האתיקה המקצועית. חובתו של הפסיכולוג המטפל להכיר ולהיות מודע לעמדותיו, ערכיו ונטיותיו באופן כללי ובמיוחד בתחום עדין זה של האוריינטציה המינית. לא נכון מקצועית, שעמדותיו, ערכיו ונטיותיו של המטפל ישפיעו על התייחסותו למטופל ובוודאי שלא על הכיוון הטיפולי. אם הוא איננו יכול לקבל את המטופל על בסיס עמדה לא שיפוטית, מקבלת ואמפטית, עליו לפסול את עצמו מלטפל באותו מטופל.

    שלישית, מדינת ישראל היא חברה רב-תרבותית, שקיימות בה קבוצות דתיות ותרבותיות שונות אשר מבחינתן הזהות ההומוסקסואלית הינה סטיגמטית וקיימת אצלן דחייה חברתית קשה כלפי האדם בעל זהות מינית או ההתנהגות הומוסקסואלית. על הפסיכולוג לעזור לפתח אווירה של סובלנות וקבלה, להפיץ מידע ולהגן על מיעוט נרדף בכלל ועל הפונים לטיפולו בפרט. עליו להימנע מלשמש  שליח של קבוצה דתית או חברתית-תרבותית כלשהי, המבקשת למנוע מן האדם לחיות בדרך ההולמת את  זהותו ונטייתו.

    ורביעית, פסיכולוג המקבל לטיפול מטופל החש שנטייתו או התנהגותו המינית ההומוסקסואלית עומדות בסתירה לאמונתו הדתית או עלולות לגרום לניתוקו מסביבתו החברתית או התרבותית, חייב לכבד את ערכיו ואמונתו של המטופל ולנסות לעזור לו בהתאם. כמו כן, עליו לוודא שהמטופל מבקש טיפול מרצונו החופשי ומתוך מוטיבציה פנימית ולא כתוצאה מהפעלת לחצים משפחתיים, חברתיים או דתיים.

    חוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), מסדיר את נושא העיסוק בפסיכולוגיה וקובע כללים אחידים לעניין המורשים לעסוק בפסיכולוגיה, ייחוד העיסוק בפסיכולוגיה, איסורים על העוסקים בפסיכולוגיה ודיני עבירות משמעתיות בתחום.

    פרק ב' לחוק קובע, בין היתר, איסורים על מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לבצע סוגי טיפול שבהם יש חשש לסכנה למטופל. כך לדוגמה, מוגדר איסור על מתן תרופה או הלם חשמלי לבני-אדם, אלא אם הרשאי לעסוק בפסיכולוגיה הורשה לכך בדין.

    פרק ה' לחוק מגדיר מה הן עבירות המשמעת בגינן ועדת המשמעת רשאית לשפוט את מי שהורשה לעסוק בפסיכולוגיה ומה הם אמצעי המשמעת העומדים לרשותה של הוועדה במידה ומצאה פסיכולוג אשם בעבירות משמעת.

    פרק ז' לחוק מגדיר את דיני העונשין לנמצאים אשמים בעבירות המשמעת כמוגדר בפרק ה' ובהתאם לחוק העונשין, התשל"ז–1977. לפי סעיף 53(א)(3), הנותן טיפול לאדם בניגוד להוראות איסור הטיפול כפי שנקבעו בסעיף 4 לחוק העיקרי – דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

    בהמשך למסקנות התאחדות הפסיכולוגים בישראל, ולרקע המקצועי המצוין לעיל, מוצע לאסור על טיפולי המרה ולהעניש את מי שיעבור על האיסור.
    הצעת החוק נועדה לאסור על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה במטופלים. מוצע כי המבצע טיפולים כאלו יעבור עבירת משמעת לפי סעיף 33 לחוק, יופעל עליו אמצעי משמעת מיוחד של התליית רישומו מפנקס הפסיכולוגים לתקופה של שלוש שנים לפחות לפי סעיף 43 לחוק, וכן תופעל עליו סנקציה פלילית של מאסר שנה או קנס לפי סעיף 53 לחוק.

    הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/244/20) ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/4580/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/254/23).

    הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברי הכנסת פנינה תמנו ואיתן גינזבורג (פ/1222/22).

    עד כאן:

    עוד אברר הנוסח הסופי , זה המוקדם למעשה, אפשר כאן:

    https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2086693

    להתראות

    Liked by 1 person

  10. אז אין פה שום מתקפה על החירות. העיקרון הוא עיקרון על אוניברסלי:

    פסיכולוג, מטפל, פסיכיאטר, לא יכולים לעשות הכל. כל טיפול שהוא, לכל מטרה שהיא.זה אסור בתכלית האיסור. אז אנו חייבים להסכים על העיקרון הזה. זהו עיקרון אוניברסלי מובהק. מה שנשאר, זה קונקרטית לגבי המרה. אז כאן אפשר לשמוע דיעות לכאן ולשם. אבל, העיקרון ביסודו של הדבר, הוא מובהק. נצטט למשל מחוק הפסיכולוגים, סעיף 9(ב), כך:

    " לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה"

    או סעיף 4 שם:

    "מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יטפל במתן תרופה או הלם חשמלי לבני אדם, אלא אם הוא מורשה לכך כדין."

    אז יש ים מגבלות על טיפולים כאלו. וטוב שכך, מאוד מסוכן הדבר. כאן לחוק הפסיכולוגים:

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p194k1_001.htm

    להתראות

    אהבתי

  11. תארו לכם, מטפלת ומטופל. יש לו קשיים מיניים. לא הומוסקסואליים. היא מבינה שזוהי הבעיה המרכזית אצלו. אז, היא שוכבת איתו, במסגרת הטיפול. האם זה פשוט ? ותארו לכם, קטינה ומטפל. זה לא פשוט.

    אהבתי

  12. אל רום,
    מה בין טיפולי המרה להומואים לבין טיפולי המרה לטרנסג'נדרים?

    אהבתי

  13. זה נושא מאוד ייצרי וככזה שימושי מאוד כהסחת דעת.

    מעבר לכך העניין מאפשר לכל מפלגה להראות לבייס שלה כמה היא "דואגת" לו. כחול לבן יכולים להשתמש בהצבעה שלהם בענין זה – שהוא שולי בראיה הכללית של הדברים – כעלה תאנה לבוחרים שלהם. מהצד השני החרדים וכיו"ב מראים לבייס שלהם כיצד הם נלחמים בחירוף נפש ועושים הרבה רעש בענין. הליכוד מתנהג כמו מפלגת המרכז שהוא באמת, חלק מצביעים בעד וחלק נגד.

    בסופו של דבר זה לא משנה בכלל אם החוק יעבור או לא, העיקר שכל מפלגה הצליחה "להוכיח" עד כמה היא נאמנה לבוחרים שלה. כרגע אין לשום מפלגה אינטרס לפרק את הקואליציה, ולכן אחרי שכולם יברברו ויאיימו לא יקרה כלום.

    כאמור זה גם משמש בתור יופי של הסחת דעת מכל הכשלים בנושא הטיפול בקורונה ובכלל, כמו גם משלל השחיתויות שהממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה מעורבת בהם (אגב חייל, ראית את הידיעה על הפגישה של ליברמן עם סוחרי הנשק..?).

    קצת כמו עניין הסיפוח (עוד red herring).

    Liked by 1 person

  14. חייל זקן, כתובה ההגדרה, לטיפולי המרה, בהצעת החוק שהבאתי שם ( ציטטתי למעשה ) הנה שוב ההגדרה:

    ""טיפולי המרה" – טיפולים פסיכולוגים שונים שנעשים במטרה ובמאמץ מכוון לשנות נטייה מינית ובכלל זה הפיכת בעלי זהות או נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי זהות או נטייה מינית הטרוסקסואלית."

    עד כאן הציטוט:

    אז כתוב ש:

    עסקינן בטיפולים פסיכולוגיים. במטרה מכוונת לשנות נטייה מינית. ובכלל זה….. מהומוסקסואליות להטרו. אז זה כולל טרנסג'נדרים וכדומה, או בעלי נטייה יותר נכון. אז נטייה מינית, כלשהיא על פי הרישא, וכולל הומואים להטרו.

    להתראות

    אהבתי

  15. הצעת החוק על טיפולי ההמרה וניירות העמדה שהביא אל רום – דווקא מעוררים לא מעט סימני שאלה לגבי טוהר הכוונות של מקדמי החקיקה בנושא טיפולי ההמרה.
    בכללם החשד שהעלה תמריץ שמדובר למעשה במתקפה על החירות ולא בקידום זכויות הלהט'בים.

    לדוגמא:
    1. " … הבסיס המקצועי והעדויות האמפיריות להצלחתם של טיפולי המרה הוא קלוש למדי. מרבית המחקרים מצביעים על כך שאין תמיכה ליעילות טיפולי ההמרה, בעוד שרק מיעוטם טוען להצלחה. הוועדה ערה לכך שבמחקרים רבים בתחום קיימות בעיות מתודולוגיות לא פשוטות. יש להניח, כי סיבות של "תקינות פוליטית" מקשות על האפשרויות למימון ופרסום של מחקרים בדבר יעילותם האפשרית של טיפולי המרה. עם זאת, הפסיכולוג הסביר אינו יכול להתעלם מגוף הידע המצטבר הקיים, המורה שטיפולי ההמרה אינם יעילים … ".
    ————————–
    למיטב ידיעתי, קיים קושי להוכיח אחוזי כישלון / הצלחה ב*כל* סוגי הטיפולים הפסיכולוגים.
    טיפולי המרה אינם חריגים.
    עצם השימוש בקריטריונים סובייקטיבים בלבד (כמו דיווח עצמי של המטפל ו/או המטופל), במקום גם /רק בקריטריונים אוביקטיבים (כפי שקיים ברפואה) מועד לפורענות ולבעיות מתודלוגיות קשות.
    על פי קריטריון זה היה מקום לפסול גם המוני טיפולים פסיכולוגים אחרים. אם לא את כולם.

    2. " … חובתו של הפסיכולוג המטפל להכיר ולהיות מודע לעמדותיו, ערכיו ונטיותיו באופן כללי ובמיוחד בתחום עדין זה של האוריינטציה המינית. לא נכון מקצועית, שעמדותיו, ערכיו ונטיותיו של המטפל ישפיעו על התייחסותו למטופל ובוודאי שלא על הכיוון הטיפולי. אם הוא איננו יכול לקבל את המטופל על בסיס עמדה לא שיפוטית, מקבלת ואמפטית, עליו לפסול את עצמו מלטפל באותו מטופל. … "
    ————————-
    אין ספק שמדובר בשאיפות נאצלות ל"אוביקטיביות" מוחלטת, נטולת כל הטיות ופניות.
    אך שאיפות שכאלו הן מאוד מאוד לא ריאליות.
    אבל *תמיד* העמדות, הערכים והנטיות של המטפל משפיעים על הטיפול שהוא נותן.
    אין, לא היה ולא יהיה מטפל שהוא טבולה ראסה (לוח חלק). בלתי אפשרי להעלים כליל את כל העמדות השיפוטיות שיש לכל מטפל בעל אישיות וכושר שיפוט.
    (((כפי שלמעשה גם אין -'אהבה בלתי מותנית בדבר))).
    על פי קריטריון זה – על כל המטפלים לפסול עצמם מראש מלטפל בכל המטופלים. תהיה מטרת הטיפול אשר תהיה. טיפולי המרה אמורים להיות רק דוגמית קטנטנה אחת לחוסר היתכנות המוחלט של "טיפול אוביקטיבי".

    3. " … מדינת ישראל היא חברה רב-תרבותית, שקיימות בה קבוצות דתיות ותרבותיות שונות אשר מבחינתן הזהות ההומוסקסואלית הינה סטיגמטית וקיימת אצלן דחייה חברתית קשה כלפי האדם בעל זהות מינית או ההתנהגות הומוסקסואלית.
    על הפסיכולוג לעזור לפתח אווירה של סובלנות וקבלה, להפיץ מידע ולהגן על מיעוט נרדף בכלל ועל הפונים לטיפולו בפרט. עליו להימנע מלשמש שליח של קבוצה דתית או חברתית-תרבותית כלשהי, המבקשת למנוע מן האדם לחיות בדרך ההולמת את זהותו ונטייתו. …"
    ———————–
    נובע מכאן דאחד מתפקידי הפסיכולוג הוא לקדם שינויים חברתיים – תרבותים?!
    להפוך להיות אקטיביסטים חברתיים? סוכני שינוי דל כל תתי – התרבויות שאינן מספיק סובלניות?

    גילוי נאות: אשמח אם יחולו השינויים התרבותיים הנ'ל – אך לא ברור לי איך פסיכולוגים, האמורים להיות חסרי כל עמדות שיפוטיות, יצליחו לדעת באילו גישות ועמדות (ושל אלו קבוצות בחברה) עליהם להילחם.

    ################

    הבהרה:
    אני אישית תומכת באיסור על מתן "טיפולי המרה" לקטינים.
    הייתי אפילו שמחה להעלות את גיל ההסכמה לקבלת "טיפולים שכאלו" מ 18 ל 21. ואפילו ל 25.
    כך שהבחירה האם לנסות להמיר את הנטייה המינית תהיה חופשית, בוגרת ושקולה ככל שניתן.
    בני 18 עדין נתפסים בעיני כנתונים מדי להשפעות לחצים משפחתים וחברתיים, ובקבוצת גיל שסכנת ההתאבדות בקרבה גבוהה מאוד במילא. סביר יותר שאדם בשנות ה 20 לחייו יעזוב "טיפול" שלתחושתו אינו מביא לו כל תועלת ואפילו מזיק לו ומכאיב לו.

    בנוסף, הייתי דורשת שכל אדם בוגר, המבקש לנסות לשנות את נטיתו המינית, יובהרו ויוסברו כל הסיכונים הכרוכים בתהליך "ההמרה". בדומה לחובת הגילוי המוקדם של הסיכונים ותוצאות הלואי האפשריות של פרוצדורות רפואיות מסוכנות.

    אבל בעיני אסור למחוקק להתערב בשאלה באיזו מין קהילה אדם בוגר אמור להיות מעוניין לחיות, והאם עליו לנסות לחתור להפוך להטרוסקסואל או שעליו להשלים עם נטייתו ההומוסקסואלית ולשמוח בה. אלו שאלות האמורות להישאר בתחום חופש כל פרט לחיות את חייו.
    .

    אהבתי

כתיבת תגובה