הדפסת כסף היא שיר הלל לקפיטליזם

הממשלה מסוגלת לפתור די בקלות את משבר הקורונה הנוכחי ולאחרונה היא אפילו עושה את הצעדים הנכונים. מדפיסה מספיק כסף ומחלקת אותו לעצמאים ולמי שצריך.

הקפיטליסטים הגדולים סובלים מכך, מתייסרים מכך כאדם שפקדו אותו טחורים, אפילו מנסים להכחיש את המציאות משל היו אנשי חברת הארץ השטוחה ששודרו אליהם זה עתה תמונות של אפולו 11 מהחלל. מאיימים בחורבן עתידי ובמחיר כלכלי נורא למרות ששוקי האשראי לא מנידים עפעף ושוקי המניות לא מתאבדים וגם השקל רק מתחזק.

גישתם נובעת מהקונספט השגוי שלפיו הדפסת כסף היא חילול הקודש ועלבון לקפיטליזם. זו טעות גדולה.

כל שטר של מאתיים שקלים שיוצא טרי ממכונת הדפוס ומתגלגל בעולם בלי למוטט את ערך המטבע, מוכיח כמה כלכלת ישראל שונה מכלכלת ונצואלה או לבנון. אלו כלכלות כושלות שאינן מסוגלות עוד לגבות את השטרות שלהן. ומדוע היא שונה? משום שאחרי תוכנית הייצוב ב-1985 הפנתה המדינה עורף לסוציאליזם העבש נוסח מפא״י ופתחה בעידן ששונאיו מכנים אותו ״ניאו ליברלי״. אבל אפשר לכנותו גם:״העידן שבו אפשר לייצר עוד ועוד פיסות נייר ואנשים יתייחסו אליהם ברצינות״.

לפיסות נייר עם ציורים אין ערך אמיתי. לעומת זאת, למנגנון החברתי והחוקי שאנו חיים בתוכו שמאפשר ייצור מהיר ומוצלח של מוצרים, גיוס עובדים גמיש וסחר חופשי עם העולם יש ערך אמיתי ענק.

הדפסת כסף שעולה יפה משקפת את הצלחתה המסחררת של כלכלת השוק בהדברת מחסור. כל כך הרבה כסף הודפס ורק גירדנו את קצה קרן השפע של הכלכלה החופשית ומה שביכולתה לספק. אנשים ילכו למכולת עם השטרות המודפסים הטריים ויימצאו להם מאכלים וחומרי ניקוי. אנשים יוכלו לקנות איתם מכוניות וסמארטפונים ומקום בענן של דרופבוקס. הכול יש בשפע בעולם הקפיטליסטי וככל שיותר מדפיסים, כך יותר חוגגים את השפע הזה.

44 תגובות על ״הדפסת כסף היא שיר הלל לקפיטליזם״

  1. ביחייאת תמריץ. אתה מערב לנו קורונה עם מצבים שגרתיים ? הקורונה זה משבר קשה מאוד, ומיוחד מאוד. מצבים של עירור המשק דרך מדיניות מוניטרית, הם מצבים שבהם מעודדים משק, שנמצא במשבר. הוא בשפל. הוא יכול לעלות רק, לא לרדת בעיקרון. אז פה, יש לנו מצב יותר קשה ממיתון או האטה. יש לנו מצב של משק משותק, לפחות חלקית. זה לא עושה הדפסת כסף, בימי שגרה, דבר חכם כלל וכלל.

    אתה שוכח, שהסנטימנט פה הוא שונה לגמרי:

    זה לא המשק. זה קורונה. זה משפיע מאוד. זה לא כלכלה , זה לא הביצועים של הכלכלה. זה משבר קשה מאוד, אבל, שיחלוף בעתיד על פי כל הסברות. הכסף ,ההזרמה וכדומה, לא מהווים חלופה בעיני אנשים, לביצועים של המשק. לכלכלה גופא. וזו הטעות שלך פה. אלא, כמו איזה הלוואת גישור, בגין, נניח פעולות איבה זמניות בצפון, ואחר כך, עניינים יחזרו לסידרם.

    ולמה אתה גורס ששוקי המניות לא הושפעו ? הם הושפעו מאוד. כך גם הנפט. לא צנח לגמרי שוק המניות, אבל, זה אפקט שיורי מתמשך ממשבר הסאב פריים פשוט. וגם, ברור שזה יחלוף על פי כל הסברות. זה לא הכלכלה, זה קורונה.

    והפכת יוצרות אגב, תקצר כאן היריעה:

    לכסף יש ערך. לא למוצרים. או יותר נכון, לכסף יש ערך אובייקטיבי. לא למוצרים ושירותים. כפי שהסברתי בעבר:

    נניח אתה מחזיק ביהלומים. השני בנעליים. אתה לא יכול לדעת, באופן אובייקטיבי, סיסתמטי, בטח בינלאומית, כמה נעליים שוות יהלום, ואיזה סוג של יהלום, בכמה סוגי נעליים תחליף בעסקת חליפין נניח. רק הכסף, מיישר אובייקטיבית הכל. אחרת, תפיסות הערך של המוצרים, הינן סובייקטיביות, ותנודתיות וחסרות היגיון. הכסף נותן הערך לייצור. מה קורה בתנאי אינפלציה, לא כל שכן קשה:

    חודש אחד אתה מרוויח 10,000 שח'. שני 5000 שח'. שלישי 15,000 שח'. אז מה בעצם ? אדם לא יודע כמה הוא מרוויח, ומה הוא יכול לעשות עם הכסף. למה ? כי הכסף, הוא זה שנותן יציבות. והכסף, משמעותו יציבות. לענין הדוגמא לעי"ל:

    אתה יודע כמה אתה צריך לעבוד, בשביל להרוויח כך וכך, על מנת לקנות יהלום, לקנות נעליים וכדומה. אלמלא הרי, התפיסות הסובייקטיביות, בקשר לערך מוצרים, יהיו מטורפות לגמרי. כך באם היה עודף כסף. זה פשוט כמו תות.

    להתראות

    אהבתי

  2. עוד לפני הקורונה העולם ספג הדפסות כסף כבדות וכל רואי השחורות לגביהן התבדו. מה זה אומר? שהקפיטליזם לא עובד? להיפך זה אומר שהוא מצליח מעבר לכל הציפיות.

    Liked by 1 person

  3. תמריץ, לא כתבתי על קפיטליזם. אין בכלל דבר כזה בעיקרון. אבל, אפילו כך, מה אומר קפיטליזם כפי שהוא נתפס:

    זה אומר, שהמשק תחרותי, חופשי קוראים לזה. שוק חופשי. היזמות האישית. כושר ההמצאה והפיתוח וכדומה, כרוך, ביזמות פרטית, עסקית, אינדיבידואלית, והיא מיטיבה עם כולם. למה על פי הנטען ? מכיוון שהיא יוצרת שפע. יוצרת גיוון. יוצרת תחרות. מנגישה מוצרים. תחרות מורידה מחירים. התוצאה:

    יותר צריכה, מחירים זולים. זה בעיקרון. אבל, כפי שהסברתי בעבר ( ועל כך נפלו היונים בין היתר):

    כאשר יש כסף נגיש, קל, מוזרם במהירות לכל דבר וענין שהוא ממילא פוליטי, אזי, זה הופך מערכות ואנשים, מסיזיפיים, לעצלנים ונסמכים על כסף ציבורי קל, שהוא נגיש ומודפס בזריזות. זה יפגע:

    בכושר ההמצאה. בפיתוח. בחדשנות. ביזמות. וממילא בצריכה וברמת החיים, למי שכל הזמן מברבר קפיטליזם וכדומה.

    תעשה תרגיל פשוט:

    קח חצי טריליון שקל. משום מקום. בלי השפעה כלכלית בשום צורה. רק בשביל המתודולוגיה:

    לא יספיק: לא לבריאות. לא לאיכות הסביבה. לא לביטחון, לא לכבישים ותחבורה. לא לתרבות אפילו. לא לרווחה בטח ובטח. לא יספיק. יעוף בצ'יק. ותמיד תישאר עם מחסור. מדוע ? כי זה טבע האדם. לצרוך עוד ועוד. ויותר ויותר. ויותר מגוון , ועוד ועוד. אין תקרה בקטע הזה. אין לימיט.

    אז בוא תשכנע אותנו, שאפשר גם לשמור על משק סיזיפי, וגם להדפיס במקביל בערימות. אני חושב, שלא תצליח לשכנע. מה שחשוב:

    זה שזוהי הסוגיה המרכזית למעשה.

    להתראות

    אהבתי

  4. הבעיה של כלכלה זה מחסור אמיתי מול ביקוש, כמו המצב בשוק הדירות. מחסור אמיתי, עם גורמים אמיתיים – הקושי הגדול לארגן את כל הדברים המסובכים הדרושים כדי לאפשר עוד דירות. אבל כשהמחסור נוצר רק כי לא הדפיסו מספיק כסף והפקידו אותו לאנשים בידיים, זה מחסור מדומיין. יש מספיק צרות אמיתיות בחיים. למה צריך צרות דמיוניות.

    אהבתי

  5. תמריץ, איך זו הבעיה האמיתית ? נניח ניקח לשיטתך דירות:

    בדירות יש לנו בעיה. ומהי הבעיה ? קודם כל ביורוקרטיה. קשה לארגן קרקע לבניה במהירות. אחר כך, יש לנו בעיה של בניה גרביטציונית, כלומר, ביקוש במרכזי ערים, או בניה מסביב למרכז העיר, ולא במקומות לוייניים. ערך הדירות יקר מאוד ממילא. וגם שחומרי הגלם או תשומות הבניה גבוהות. על כך, לא מטמיעים טכנולוגיות חדשות ומתקדמות ( פריון). משתמשים בפועלים זרים או פלסטינאים ( פותרים בעיות קצרות טווח).

    זוהי הבעיה האמיתית. איך זה מתקשר ? נניח תדפיס כסף:

    אנשים נניח יש להם יותר כסף, ויותר יכולת לקנות דירה. אבל, באם ערך הכסף יירד, אזי, ממילא הוא לא יהיה שווה ערך הדירה. על כך:

    צריך ליבא. ליבא חומרי גלם למשל. מה יעזור לקבלן או ליבואן, אם הכסף הקשה, לא בנמצא, או לא במיתאם עם הכסף המקומי.ועוד:

    איך טכנולוגיה מתקדמת, כאשר מדפיסים כסף, ואין תמריצים, להרוויח, להתחרות, להיות חדשניים וכדומה ?

    לא מובן תמריץ פה. ודירות בכלל זה לא הכל. רחוק מאוד מזה. אבל, נניח לשיטתך. כל זה טעון הסבר הרבה יותר מאורגן ומהותי.

    להתראות

    אהבתי

  6. רק לא הסברתי פשר שוקי המניות והשיורי מן הסאב פריים תחת קורונה:

    בארה"ב, נזרקו טריליונים של דולרים לשווקים בגין הקורונה. הרחבות מוניטריות, מורידות לרוב ערך המטבע ( בייחוד עם הורדת ריבית) או כי אז, המשקיעים מחפשים אפיקים יותר ריווחיים, וזזים לשוק המניות. וכך הבורסה עולה, תחת משבר, בגין המשבר, כפי בסאב פריים ממש, שבר כל השיאים. זה סנטימנט שנמשך, שלשווקים נזרקים כספים, ושוק המניות עולה. זוהי אחת הסיבות. המניות גם ירדו, אבל, התייצבו חזרה.

    כאן אפשר לקרוא למשל:

    https://www.marketwatch.com/story/coronavirus-stimulus-package-is-short-term-bullish-but-stock-market-could-turn-nasty-in-months-ahead-analyst-says-2020-03-25

    אהבתי

  7. בשוק הדירות בארץ הדפסת כסף לא תחולל דברים טובים. אבל בשוק הדירות במדינות אירופיות שאוכלוסייתן מדלדלת, או בשוק בקריסת הסבפריים באמריקה בזמנו, יש מספיק דירות לכולם, אבל ייתכן שדירות נותרות לא מנוצלות מאחר שלאנשים אין מספיק כסף לקנות אותן או להשקיע בהן. המשאבים הפיזיים קיימים, הכסף לא. בדבר האמיתי אין מחסור, בדבר המדומיין יש מחסור. אז תדמיין הממשלה שיש עוד כסף בעולם, והבעיה תיפתר.

    אהבתי

  8. זה כמו הדפסת דרכונים פורטוגלים וקודם לכן ספרדים עבור היהודים. האם זה יוצר אינפלציה של פורטוגלים שגרים מעבר לים?

    אל רום, דירות זה אומנם לא הכל אבל כסף עודף שעומד בחשבון בנק בריבית אפסית ילך לדירות וישמור את מחירן גבוה.

    יש לנו משק משותק חלקית אבל זה זמני, יש חובות גם כשהמשק משותק, אנשים צריכים לשלם שכירות, חובות לבנקים, הם צריכים כסף לשלם התחיבויות. הדפסת כסף מאפשרת להם לצוף עד שהמשק יחזור לתפקד, היא לא יוצרת כסף כדי לייצר יש מאיין או כדי שיצאו לבלות. אתה כותב הרבה מאד אבל הכל מפוזר אצלך, אי אפשר להבין מה הביקורת שאתה מעביר פרט לזה שאתה תמיד מתלונן שלא הבינו אותך.

    אהבתי

  9. תמריץ, אני לא מסכים איתך שהממשלה יכולה בקלות לממן את המשבר וכו'…
    אפילו אם יש למדינה יכולת הדפסה ריבונית זה לא אומר שלא צריך תוך כדי לחשוב בכובד ראש על כיצד ליעל מבנה הוצאות אחר ונצל את המשבר בשביל כך.
    קיינס כתב בזמנו פמפלט כיצד לממן את המלחמה והמליץ למדינה כיצד להפריע כמה שפחות למשק הפרודקטיבי . גם במשבר הנוכחי צריך היה פפמלט מוכן ולא יריות מהמותן.

    בכל מקרה אחד היתרונות של משבר הקורונה אל מול משבר מלחמות עולם הוא שבמלחמות עולם מוציאים אנשים מהחיים הפרודקטיביים שלהם ( בהנחה שהם לא עובדים בעבודות בולשיט… אבל נעזוב את זה עכשיו ולא נתייחס) בשביל להרוס כלכלות של מדינות אחרות ואילו כאן רק מוציאים מהעבודה ולא הורסים לאחרים. אם מסתכלים על התאוששות של כלכלות לאחר מלחמה זו בהחלט עוד סיבה לאופטימיות.

    Liked by 1 person

  10. יפה המטאפורה של יהודה ד. עם הדרכונים הפורטוגלים.
    לנצל את ההזדמונות דב mmt לא אוהבים את המונח הדפסות כסף (כנראה כי הוא מהזמנים הברברים בו מדינות הגבילו את עצמן להדפסה אל מול כריית מחצב בליינג בליינג נוצץ במקום אחד ושינועו לאחר מכן למחסן במרתף במקום מרוחק אחר כשבכל מקרה במצב מלחמה או אסון הן לא היו נותנות את הזהב לדורש מול הכסף בכל מקרה) היום יוצרים כסף בהקשות מקלדת.

    אהבתי

  11. הממשלה יכולה בקלות לממן את המשבר על ידי הדפסת מלא כסף וחלוקת 50 אלף שקל לכל עצמאי קורס.
    הבעיה היא שברגע שממשלה מחליטה שהיא יכולה להדפיס ולחלק כסף בלי חשבון היא עלולה להשתמש בזה גם במקרים שזה לא נחוץ ולא מוצדק. ואז כפי שציינו פה בעבר אלרום ואחרים, כל מבנה התמריצים של המשק מתעוות וקצרה הדרך לאינפלציה או למשבר אחר. לפוליטיקאים יש נטייה לעשות דברים שיועילו להם בטווח הקצר, גם אם הם מזיקים בטווח הארוך. ברגע שפוליטיקאי, נגיד אחד כזה שממש רוצה להיבחר, יכול להשיג פופולריות על ידי חלוקת כסף להמונים, אכלנו אותה.
    ראוי גם לציין שיש הבדל בין הדפסת כסף על ידי ארה״ב לבין הדפסת כסף על ידי ישראל. נכון שלשתיהן מטבע ריבוני אבל ישראל קטנה מאוד ותלויה מאוד ביבוא. הדפסת כסף ישראלי מפילה את שער החליפין של השקל – שזה טוב ליצואנים אבל לא לצרכנים.

    Liked by 1 person

  12. גיא ורינגו, זה אכן מה שהתכוונתי לומר – כל עוד יש קפיטליזם, אפשר להדפיס כסף. ככל שיש יותר קפיטליזם, כך יותר ההדפסה אפשרית. והיפוכו של דבר – סוציאליזם, חוסר יעילות, תמריצים מעוותים, רגולציות – כל אלו הופכים הדפסת כסף לבלתי אפשרית.

    אהבתי

  13. עם הטענה שנורמה של נדיבות פיסקלית מסכנת את הכלכלה אני לא מסכים, כי היא גורמת לעלייה בריביות וכך להחזרת הכוח לבנק ישראל, שיכול לתבוע רפורמות קפיטליסטיות שונות ומשונות בתמורה להורדתן, וכפי שהיה במשך שנים אחרי תוכנית הייצוב.

    אהבתי

  14. יפה אמרת תמריץ, אלא שיש תלות הדדית בין הדברים. כלומר – הדפסת כסף וחלוקתו הנדיבה עלולה לדחוף את המשק הקפיטליסטי לכיוון סוציאליסטי. כל עוד אנשים מאמינים שהדרך הכי טובה להרוויח כסף היא לעבוד ולהתאמץ, הם יעשו זאת. אם הם מבינים שאין צורך כי הממשלה מחלקת כסף, הם יפסיקו להתאמץ. כלומר קיומו של קפיטליזם לא נותר יציב ונצחי נוכח התנהגות ממשלתית שיוצרת תמריצים הפוכים.

    Liked by 1 person

  15. היי ריגנו,
    אם עשרות מונים זה הרבה
    אז אניח הפעם ברשותך(לפי אלגוריתם בלעדי שפיתחתי לבד היום בשחיית הבוקר בבריכה שנפתחה בזכות ליכודניקית אמיצה)
    ש'מפילה' זה מורידה
    ;=)
    (כי להפיל זה אכן לא טוב. )

    אז אם שעח יורד זה דבר טוב ליצואנים במובן שהוא מגדיל ייצור ייצוא ותוצר אז בטווח הקצת יותר ארוך הוא גם מועיל לצרכנים שהם העובדים אצל הייצואנים ומשכורתם תעלה גם כן.

    העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-14.3 מיליארד דולר, בהמשך לעודף של 9.5 מיליארד דולר בשנת 2018 ועודף של 8.3 מיליארד דולר בשנת 2017.

    העודף בחשבון הסחורות והשירותים הסתכם ב-7.2 מיליארד דולר, לאחר עודף של 1.6 מיליארד דולר בשנה קודמת, ועודף של 4.1 מיליארד דולר בשנת 2017.

    מאזן התשלומים של ישראל כל הזמן עולה ואיתו יתרות המטח כך שאין לנו את הבעיות שהיו לנו פעם עם תלות בייבוא
    https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2020/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2019.aspx

    חוצמזה , מסכים עם תגובתך
    רק לציין שכמו שאמרו פעם שישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון אז
    ברור שפה זו קצת ורסיה אחרת והיא לא צריכה להיות הראשונה שמפעילה ומוביל מדיניות mmt
    אבל לעת עתה נראה שארהב וברטינה מובילות בכך וחבל שישראל תשאר הרחק מאחור.

    אהבתי

  16. רינגו, ממשל טראמפ "הדפיס כסף" דרך הורדת מיסים לחברות(בלי לקחת אותם ממישהו אחר ובכך הגדיל את הגרעון) וזה אחלה של בחלה של תמריץ קפטליסטי. עכשיו כשהמטרה (עזוב אם היא נכונה ובאיזו מידה) לעצור את המשק {זמנית} הוא הולך לכיוון של תמיכה סוציאלית במי שנפגע. אני לא חושב שאנשים הגיוניים יחשבו שהכיוון הזה ימשך אחרי המגפה ואין צורך יותר להתאמץ.

    אהבתי

  17. יהודה ד. ,

    יהודה, אתה למעשה חוזר על מה שאני כותב. וכותב לי בסוף , שאני כותב מפוזר ועוד מתלונן. אתה למעשה פרזיט מסריח . פרזיט אינטלקטואלי.

    ודאי, לרפה שכל כמוך, זה נקרא מפוזר. אבל, למי שבליגות הנכונות, הוא יודע לחבר למיצרף.

    בוא, אני אתן לך צ'אנס הוגן. תביא לי המחשה אחת של פיזור. פה. אפילו אחת.

    אם תעזוב, תרוחם. ובלבד שלא תהא הלאה טיפש.

    אם תביא, ולא תעמוד בזה. אתה תחתנן לחסדי הגיהנום פה בבלוג הזה.

    בוא נראה אותך עכשיו, פרזיט מסריח. אני אחכה בסבלנות. אתן לך צ'אנס הוגן על הנייר, למרות שאני יודע בוודאות, ומראש, שלא תצא מזה.

    אהבתי

  18. גיא,
    תפסת אותי. אכן התכוונתי ״מורידה״ ולא מפילה את שער השקל, וזה אכן לא דבר שלילי בהכרח.
    היצואנים אכן מרוויחים מכך אבל אני בספק לגבי ההנחה שלך שבטווח הארוך גם עובדי היצואנים מרוויחים כי משכורתם עולה. זה שהמעסיק כלשהו מרוויח יותר לא מכתיב שהוא ישלם יותר לעובדים שלו. מה שבטוח, שירידת השקל מעלה את מחירי המוצרים המיובאים (כלומר כמעט הכל). אז היתרון הוא בספק, והחסרון לא בספק.
    מיקו,
    הורדת מסים היא תמריץ טוב, לתת לאנשים כסף ביד זה תמריץ לא טוב. נכון שחשבונאית אין הבדל אם הממשלה נתנה לך 100 שקל או נתנה לך פטור ממיסים של 100 שקל אבל מעשית ההבדל גדול. הורדת מסים מתמרצת להרוויח יותר כי הפטור שווה יותר ככל שתרוויח יותר. נתינת כסף ביד מתמרצת לעבוד פחות כי את הכסף תקבל בכל מקרה.
    למרות זאת, במצב הנוכחי אני לחלוטין תומך בהדפסת כסף והעברתו לציבור. זה עדיף בהרבה על מאות אלפי אנשים במצב של עוני. אני מסכים שאנשים לא יסיקו מכך שגם אחרי המגיפה אפשר לחגוג. הבעיה היא לא האנשים, היא הפוליטיקאים שעלולים להתאהב ברעיון.

    Liked by 2 אנשים

  19. בקשר לפוליטיקאים שיתאהבו ברעיון אחרי המשבר לתת כסף היכן שהוא דווקא לא מתמרץ את הכלכלה. זו אכן בעייה
    ו דה קוקטייל כבר אמר מזמן מזמן שבדמוקרטיה העם בוחר את הממשלה שהוא ראוי לה.
    מאחר שאם העם יבחר בכאלו פוליטיקאים ואי אפשר יהיה להחליף את עם אז כדאי שבמצב זה יהיו כלכלנים שיחליפו את הכלכלנים הנוכחיים מפחידני הגרעון כנטל על הדורות הבאים . כלכלנים חדשים אלו יסבירו שהנה הגענו לאינפלציה שהיא המגבלה האמיתית על ההוצאות הממשלה ואם רוצים להגדיל תוצר יש לשנות מבנה הוצאות בשביל להוריד מיסים ביעילות וכן לחלק את הכסף היכן שיתמרץ ביותר.

    אהבתי

  20. רינגו
    קשה לומר ש "הממשלה יכולה בקלות לממן את המשבר על ידי הדפסת מלא כסף וחלוקת 50 אלף שקל לכל עצמאי קורס." מבלי לחשב את העלויות למשך זמן שהוא לא ברור.
    יש נסיון לחלק את הכסף למי שצריך לפי מפתח כדי למנוע "ניצול" כפי שרינגו מזהיר. היו מקרים של אנשים שנדרשו להחזיר את המענקים שקיבלו לאחר שהסתבר שההכנסה שלהם כעת גבוה מאשר בשנה המקבילה אבל הם טענו שהם רק פתחו את העסק אז לכן לא היתה הכנסה, וכדומה הסברים לגיטימים.
    יש מדינות שפשוט נתנו כסף לכל אחד בהנחה שכולם נפגעו. אבל אם אני חסכן ונתנו לי כסף הוא יכנס לחסכון ולא למחזור.
    מה יקרה לבעל נכס שמשכיר אותו ויטען שאין לו איך לשלם משכנתאות לבנק? ומה יקרה לבעל נכס שעבד וחי כל חייו על לחם ומיים ושילם את המשכנתאות ועכשיו אומרים לו לא מגיע לך כי אין לך חוב לסתום? זה בערך כמו המצב בארה"ב שם רוצים לתת לכל הסטודנטים בעלי החוב פתור מתשלום החוב, מה עם כל אלו שעבדו ושילמו את הלימודים למה להעניש? יש פתח לנצלנות מורכבת מכל כיוון. קשה מאד לחשב.
    וכמובן אי אפשר להגיד לא ניתן כסף בעת צרה כי אחרת הפוליטיקאים ינצלו את זה בימי שלום. זה כמו לא לקחת אנטיביוטיקה כשחולים כי היא לא תשפיע יותר כשבריאים.
    השאלה היא מתי צריך להבין שהזרמת הכסף היא ללא תחתית והיא תהרוס יותר מאשר תבריא. היא עלולה למוטט גם עסקים בריאים. לאלוהים הפתרונות ומכיון שהוא יצר את הקורונה אולי הוא בוחן אותנו.

    אהבתי

  21. רינגו ,
    כתבת "זה שהמעסיק כלשהו מרוויח יותר לא מכתיב שהוא ישלם יותר לעובדים שלו. מה שבטוח, שירידת השקל מעלה את מחירי המוצרים המיובאים (כלומר כמעט הכל). אז היתרון הוא בספק, והחסרון לא בספק."

    זה למעשה גם המשך של דיון שלי עם א-מחייה מפוסט קודם.
    המענה שלי לשורה האחרונה שלך היא שמאז משבר 2008 רואים(אמפירית) מירוץ של מדינות מובילות לפחת את המטבע שלהם לתחתית אל מול אחרות. כמעט אף מדינת או.אי.סי.די שמכבדת את עצמה לא מחזיקה שעח גבוה כמו ישראל שדווקא אצלה נראה שיש או.סי.די להחזיק את המטבע החזק בעולם משום מה.

    אהבתי

  22. יהודה
    בהתאם לאמירה ״עדיף מאה פושעים חופשיים על חף מפשע אחד בכלא״, במצב הנוכחי הייתי מעדיף שיתנו לכל עצמאי 20 אלף שקל, כולל לכאלה שלא באמת מגיע להם, על פני הביזיון הנוכחי שנותנים לאנשים 1500 שקל פיצוי על ארבעה חודשים. נכון יש כאלה שיחסכו את זה ולא ישתמשו, אבל עדיין זה מחיר ששווה לשלם אותו (כרגע).
    כל מנגנון שמנסה לעשות דיפרנציאליות כדי למנוע ניצול סופו להיות מלא בטעויות וליצור איוולת וקיפוח. לכן עדיף מענק אחיד לכולם. מאותה סיבה, שמיטת חובות היא רעיון גרוע שכן היא יוצרת עוול כלפי מי שהיה זהיר ולא צבר חובות. אבל אם יעניקו בארה״ב 20 אלף דולר לכל אחד זה יהיה שוויוני והוגן – מי שבחובות ישלם חובותיו, ומי שלא יוכל להשתמש בכסף.

    Liked by 2 אנשים

  23. בקשר לפוליטיקאים שעלולים להשתמש לרעה,
    אני לא מבין את הטיעון(בטח את ההצגה החוזרת ונשנית שלו כאילו הוא טיעון מנצח כנגד). האם הטענה בשל כך עדיף להסתיר את האפשרות מהעולם הפוליטי ומהציבור כולו?
    אם כך זו לא טענה שמתאימה לעידן הנאורות (כאמור , נאורות זה מילה רק של שמאלנים)

    Liked by 1 person

  24. גיא
    אני רחוק מלהיות מומחה לתחום אבל בכל זאת: העובדה שישראל מצויה בעודף במאזן התשלומים לא מפחיתה כלל את תלותה ביבוא. מדוע? כי ישראל מייצאת שירותים ויהלומים, ומייבאת מזון ומוצרי צריכה. כלומר, אין לישראל שום יכולת להתקיים על בסיס יצור עצמי. כשארה״ב או מקסיקו מחלישות את המטבע הן מייטיבות עם היצואנים שלהן וגם עם היצרנים לשוק המקומי (שכן מוצרים מבחוץ מתייקרים). היות והשוק המקומי ענק, ויש תעשיה מקומית גדולה ותחרותית, הפגיעה בצרכנים קטנה.
    לעומת זאת בישראל הקטנה החלשת המטבע תגרום למחירי הביגוד, מוצרי חשמל ומזון להרקיע שחקים.

    Liked by 1 person

  25. לתמריץ,

    1. בתגובה כתבת: " …. הטענה שנורמה של נדיבות פיסקלית מסכנת את הכלכלה אני לא מסכים, כי היא גורמת לעלייה בריביות וכך להחזרת הכוח לבנק ישראל, שיכול לתבוע רפורמות קפיטליסטיות שונות ומשונות בתמורה להורדתן, וכפי שהיה במשך שנים אחרי תוכנית הייצוב."

    2. נזכרתי שבפוסט "2020 איזה חורף שגרתי" ענית לטענתי " … בהקשר ההיסטורי זה פשוט איך שתמיד דברים עבדו ביחסים בין נגידים לממשלות. הנגיד היה בא לממשלה ואומר לה שאם היא רוצה ריבית נמוכה אז שתיתן משהו במישור הרפורמות. הגדיל עשות דוד קליין שהוריד את הריבית ב-2 אחוזים בבת אחת בשנת 2001 בתמורה לכך שיבוטלו ההגבלות על השקעות בחו״ל ועוד כמה תופינים מהסוג המכונה בידי הסוציאליסטים ״ניאו ליברלי״.
    ——————
    לא חלקתי על התיאור ההיסטורי (והעכשווי) של היחסים בין בנק ישראל לבין הפוליטיקאים.
    אני בהחלט מאמינה לך שנגיד בנק ישראל השתמש / משתמש /יוכל להשתמש בעתיד בכוחו לקבוע את גובה הריבית כאמצעי לסחוט מפוליטיקאים בממשלה להיענות לתוכניותיו.

    אבל איני שותפה כלל לבטחונך שריכוז כוח אדיר שכזה בידי בנק ישראל יתגלה תמיד כתורם לטובת ישראל ואזרחיה.
    זאת למרות שגם אני נוטה להעדיף מדיניות ניאו ליברלית / קפיטליסטית על מדיניות סוציאליסטית. אבל אני פתוחה לקבלת יוצאים מהכלל. כמו בתקופת מגפה עולמית.
    כלומר המחלוקת ביננו אינה על המצב המצוי אלא על המצב הרצוי.

    א. כללית, איני מתלהבת מהענקת כוח רב מדי לקבוצת אנשים קטנטנה.
    גם אם היא (לכאורה או שלא לכאורה) קבוצה נבחרת. בין אם מדובר על שופטים עליונים, ראשי מערכת הביטחון או בכירי הכלכלנים של בנק ישראל.

    ב. אם נרחיק מישראל – זכור לי מעט במעורפל שבמשך עשרות שנים כלכלני הבנק העולמי / האיחוד האירופי לחצו על ממשלות להכריז על "מדינות צנע" בתמורה לקבלת הטבות והלוואות. לדוגמא, לחצים לפטר המוני עובדים `במגזר הציבורי ו/או להנמיך את משכורותיהם. לבטל תוכניות בריאות ורווחה ועוד. 6הם גם הפעילו לחצים קשים על ממשלות בעולם להצטרף במהירות לכלכלה הגלובלית. כמו באמצעות הפחתת כל מכסים.
    הפוליטיקאים המקומים, שניסו להתנגד ללחצים אלו, תויגו ע'י מומחי הכלכלה כ"פופוליסטים חסרי אחריות וחסרי ראייה לטווח רחוק". או גרוע מכך בהרבה.

    רק בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות של כלכלנים המכים על חטא, וטוענים שמדיניות הצנע אותה קידמו בעצם גרמה ליותר נזקים מאשר לתועלות, והזיקה למדינות שאולצו לקבל אותה. כלומר שלמרבית הפלא דווקא הפוליטיקאים הפופוליסטים צדקו.

    אהבתי

  26. קמיליה, כתבת:
    "רק בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות של כלכלנים המכים על חטא, וטוענים שמדיניות הצנע אותה קידמו בעצם גרמה ליותר נזקים מאשר לתועלות, והזיקה למדינות שאולצו לקבל אותה. כלומר שלמרבית הפלא דווקא הפוליטיקאים הפופוליסטים צדקו".

    זה נושא מסובך. בעיקרון במדינה שיש אמון רחב במטבע שלה, קשה לראות דרך שבה תוכנית התייעלות לא תעבוד טוב, כאשר מצד שני מזרימים את הכסף לציבור בדרכים אחרות והוגנות. ככה זה עבד בישראל ב-2003 – קיצוץ בדברים לא יעילים אבל גם הפחתה בנטל המס מצד שני.
    השאלה מה קורה בארגנטינה, מדינה שכל ההלוואות שלה היו דולריות, והמטבע היה צמוד דולר או ביוון שצמודה לאירו. שם התייעלות מפחיתה את הכסף שמתגלגל בשווקים ואין יכולת להדפיס כסף לפצות על כך. זה מלכוד אכזרי שקשה לצאת ממנו. נראה לי שאלו הכלכלות שבהן ביכו את צעדי הצנע בדיעבד.

    אהבתי

  27. לתמריץ,

    ארגנטינה ויוון הן אכן דוגמאות בולטות.
    נדמה לי שההכאה של כלכלנים (מהבנק העולמי? / מקרן המטבע העולמית? ) על חטא המדיניות הכושלת אותה קידמו התייחסה גם (או בעיקר) למדינות אפריקאיות אומללות. מדיניות שהרעה את מצבם של עשרות או מאות מיליוני איש.

    אבל הלקח מבחינתי נשאר כשהיה:
    כל מה שכבר ארע בעבר פעם אחת עלול לקרות בעתיד גם פעמים נוספות.
    מכאן, מסוכן לתת כוח רב מדי לקבוצה קטנה, כי כל קבוצה עלולה לטעות. ולפעמים לטעות בענק.

    #############

    חזרתי כי שכחתי את ההערה החשובה מכל:
    שטרות כסף כבר מזמן אינם "פיסות נייר".
    ואפילו לא פיבות בד.
    הם פיסות של פולימר (חומר פלסטי).

    —————–

    מתוך כתבה בדה מרקר משנת 2008:

    "הכסף לא גדל על העצים: שטר ראשון בישראל מחומר פולימרי יחליף את שטר הנייר שערכו 20 שקל
    השטר החדש לא סופח לכלוך ולחות; לא ניתן לקפל אותו; אפשר לנקותו במים ולכבסו ואפילו למחזר אותו

    בימים הקרובים יופץ השטר החדש ב-5,000 עותקים בקרב המשתמשים הגדולים בכסף, בהם בנקים ויצרני מכונות ממכר, לשם בדיקה ומתן הערות ולשם כיול מכשירי הכסף.

    השטר של 20 שקל מחומר פולימרי (פוליפרופילן דו-צירי, BOPP) זהה כמעט לגמרי לשטר הקיים – שצבעו ירוק ובו תמונת ראש הממשלה לשעבר, משה שרת, שהונפק לראשונה ב-99'.

    ההבדל העיקרי בין השטרות יהיה בסימני הביטחון שעליהם, בתכונות החומר ממנו עשוי השטר ובמגע עמו: השטר מהחומר הפולימרי יהיה חלק ונעים יותר למגע מאשר השטר מנייר.

    בעולם קיימים 75 שטרות כאלה, ב-26 מדינות. המדינה הראשונה להנפיק שטרות מחומר פולימרי היתה אוסטרליה, ב-88'.

    אם המעבר לחומר הפולימרי בשטרות של 20 שקל יצליח בישראל, יוצאו מהמחזור בהדרגה שטרות הנייר – ושטרות נוספים יעברו בשנים הקרובות לחומר פולימרי. …"

    Liked by 1 person

  28. ברוב מדינות העולם נמנעים מלהשתמש בשטרות פולימר מסיבות עקרוניות מכיוון שבדומה לקשים מפלסטיק הוא אינו מתכלה מזהם את החופים ומהווה איום על חיות הים. אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה נזק סביבתי יגרם אם מכולה של שטרות של 20 ש"ח תשטף לחוף ים תל אביב ועוד בתקופת הקורונה.

    אהבתי

  29. כתבתי, איך אפילו חצי טריליון שקל, לא יספיקו לאיכות הסביבה ( ודברים רציניים). הנה נתקלתי באקראי, תחת הכותר:

    " עלות טיהור 23 אלף מוקדי זיהום הקרקע בישראל: 9 מיליארד שקל "

    צריך הרי לטהר אדמה מזוהמת ( בעיקר בגין הצבא ותעשיות בטחוניות וכו… נניח דלק מחלחל, ושאר מזהמים). מי יחלוק על כך ? יש גם ביקורת של מבקר המדינה על המצב וכו……

    כאן:

    https://www.themarker.com/realestate/1.2419118

    להתראות

    Liked by 1 person

  30. וכמובן, אפרופו הדפסות כסף ודירות וכדומה. כתבתי על שיווק קרקע לבניה. מי שקורא הכתבה לעי"ל שהשארתי, יכול להתרשם כמובן מן הקשר בין מחסור בקרקע זמינה לבניה, לבין זיהומי הקרקע.אם כי זה לא הגורם היחיד כמובן.

    אהבתי

  31. רק כותב הפוסט או מי שהעלה הידיעה שם שהביא החייל הזקן, לגבי הזוג מסנט לואיס, לא מבין ממש מה הוא כותב. צריך לשים לב, חוקי מדינת מיזורי, מפלילים מי שמאיים בנשק על אדם. מצטט החוק ( Section 571.030(4) שקובע כי אדם מבצע פשע כאשר, מצטט:

    “[e]xhibits, in the presence of one or more persons, any weapon readily capable of lethal use in an angry or threatening manner.”

    נתרגם, אדם מבצע פשע:

    כאשר הוא מפנה נשק בגלוי כלפי או בנוכחות אדם אחר או יותר, והנשק בנסיבות הענין יכול או יוכל להיות משומש באופן קטלני, והכל באופן מאיים או בכעס.

    וזה מה שקרה לזוג האומלל הזה. עברו שם מוחים, והם כנראה היפנו באיום נשק כלפיהם.

    יש גם אפשרות להאשימם בתקיפה אגב ( למרות העדר מגע פיסי, אלא, עצם האיום).

    כאן למשל, אפשר לקרוא ניתוח משפטי:

    https://lawandcrime.com/george-floyd-death/missouri-law-suggests-st-louis-lawyers-could-be-prosecuted-for-threatening-protesters-with-guns/

    אשאיר פה כתב התביעה , בקרוב אשים ידי עליו.

    להתראות

    אהבתי

  32. תמריץ,
    ודאי תשמח לדעת שיש דרכים נוספות להרוויח כסף מלבד הדפסתו, למשל על ידי יצירת ערך.
    אחד התחומים העיקריים במלחמה בין המערב לסין הוא מיקרואלקטרוניקה. סין היא השוק הגדול ביותר וגם הייצרן הגדול ביותר אבל היא חסומה לרכיבים סוג ב בלבד. החברה החשובה ביותר בשוק זה אינה אינטל או סמסונג וגם לא TSMC אלא חברה הולנדית בשם ASML (שורשיה בפיליפס בתקופה האגדית שלה) שהיא מונופול בשוק ייצור הצ'יפים. ASML היא היחידה שיודעת לייצר ליטוגרפיות (התהליך דמוי צילום שמצייר את הרכיבים על פרוסת הסיליקון) באורך גל שנקרא אולטרא סגול קיצוני (EUV). המשמעות היא שכדי לייצר רכיבים קטנים מ20 ננומטרים (הדור הבא יהיה 4 ננומטר) יש צורך במכונה של ASML, שכאמור היא מונופול ללא מתחרים באופק. המכונה של ASML שוקלת כ180 טון והיא נדרשת לשרשרת אספקה של כ5000 קבלני משנה (כולם מערביים) שכמה מהם הם מונופולים בעצמם. כך מייצרים ההולנדים את אור הEUV המונופולי שלהם: לתוך תא ואקום מוזרקות טיפות של בדיל נוזלי בקצב של 50000 לשניה. כל טיפה כזו מהווה מטרה לשני תותחי לייזר, הראשון מעצב את צורתה והשני מאדה אותה למצב פלזמה שגורם לפליטת אור הEUV. מערכת של מראות ועדשות מכווינה את האור הנפלט אל פרוסת הסיליקון. הטכנולוגיה שבה מעבדים את פני השטח של הרכיבים האופטיים גם היא מונופוליסטית ושייכת לחברות אחרות כמו צייס הגרמנית. שני חסמי כניסה עיקריים הכשילו עד היום כניסה של מתחרים (בעבר, באורכי גל גדולים יותר, היו לה מתחרים כמו קנון וניקון שנעצרו שם). יכולת ייצור של אור EUV והידע המערכתי הנדרש להפוך אור זה למכונת ייצור. כמה שווה הידע הזה? השוק מתמחר אותו ב$165 מיליארד על מכירות של כ$15 מיליארד.
    האם יצליחו האמריקאים לחסום מכירות של ASML לסין? ואם כן האם יצליחו הסינים לייצר פתרון חלופי? נסיונות ריגול סיני בחברה זו כבר נחשפו בעבר.

    Liked by 1 person

  33. מאמר מאוד חשוב למי שלא שמע עדיין על כל דרכי ההדבקה של הוירוס ( כלומר, לא רק מאדם לאדם דרך טיפות נניח, אלא, גם שוהה באויר הדבר, ויכולה להיות הידבקות אקראית למעשה, ולא רק ממגע ישיר בין שני בני אדם או יותר). חשוב לקרוא:

    https://www.abc.net.au/news/health/2020-07-11/the-who-says-airborne-spread-of-covid-19-possible-what-now/12443268?utm_source=sfmc&utm_medium=email&utm_content=&utm_campaign=%5bspecialist_sfmc_15_07_20_science%5d%3a125&user_id=5f2a5593ead69cc7ef64d9e361a3fec13afe09282a519877b7a377e138c71702&WT.tsrc=email&WT.mc_id=Email%7c%5bspecialist_sfmc_15_07_20_science%5d%7c125story_7_headline

    Liked by 1 person

  34. אני לא יודע בת כמה הכתבה שהעלת אבל AMD כבר מיצרת ב 7 ננו על מכונות של TSMC ולפני זה יצרה 6 שנים ב 14 ננו ומסוף השנה אינטל תייצר על מכונות משל עצמה ב 7

    אהבתי

  35. אלמוזלינו,
    לא העליתי כתבה אלא צרפתי סרט בן שנה שמסביר את הטכנולוגיה. TSMC מייצרים 7 ננו (בקרוב 4 ננו) בעזרת המכשיר של ASML (אין אפשרות אחרת). לאינטל כמו גם לTSMC אין מכונות משל עצמם והם רוכשים את הציוד ההוני שלהם מחברות שזה תחום התמחותן. חברות FAB כמו אינטל וTSMC מפתחות את תהליך הייצור (המתכון) בעצמן אבל רוכשות את כל הציוד (תנורים וסירים). AMD לא מייצרים על מכונות של TSMC אלא TSMC מייצרת בFAB שלה מעבדים של AMD ורבים אחרים. כמעט כל חברות הצי'פים המתקדמים המוכרות כמו אנווידיאה וקואלקום הן חברות פבלס שהמוצרים שלהן מיוצרים על ידי TSMC. כדי שתבין את הפער בין ASML למתחרים אתן שני מספרים. הטכנולוגיה הקודמת, אולטרא סגול (UV), שבה היו לASML מספר מתחרים פועלת באורך גל של 193 ננו. הטכנולוגיה הנוכחית של ASML, אולטרא סגול קיצוני (EUV), פועלת באורך גל של 13.5 ננו. זו קפיצת מדרגה שהמתחרות הרימו מולה ידיים ופרשו מהמירוץ. כך הפכה ASML לחברת המיקרואלקטרוניקה החשובה ביותר.

    Liked by 2 אנשים

  36. אלמוזלינו,
    ברשותך אתקן את הטוקבק הראשון בענייני ASML. החברה ההולנדית לא מייצרת צ'יפים אלא מכשיר (הכי מסובך לבנייה), אחד מעוד מספר סוגי מכשירים, שבו משתמשים יצרני צ'יפים, הפאבים. לדוגמא מכונות כרסום, עיכול, התזה, נידוף, ליטוש וכיוצא באלו. בכל אחד מסוגי המכשירים יש מספר שחקנים כך שהפאבים אינם תלויים בספק יחיד. לרוע מזלם ASML היא שחקן יחיד (מתחרותיה הישנות פרשו ממירוץ השיפורים) בשוק הליטוגרפיה של התקנים קטנים מ20 ננו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s