2020? איזה חורף שגרתי!

למגפת הקורונה שהכתה בישראל בחורף 2020 אין כל סימן בנתוני התמותה.. במובן זה יורם לס ומייקל לוויט שיחקו אותה. השאלה אם ככה היו פני הדברים גם אם היו שומעים להם מלכתחילה. כנראה שלא.

חורף 2018 חורף 2019 חורף 2020 מספר מקרי מוות בחודש
4005 3996 4237 דצמבר
4517 4806 4576 ינואר
3925 4061 3952 פברואר
4000 4316 4147 מרץ
3493 3812 3872 אפריל
19940 20991 20784 סך הכול
20600 21200 20784 מותאם לגידול אוכלוסיה והטיות אחרות

 

80 תגובות על ״2020? איזה חורף שגרתי!״

  1. איזה דבר זה לא מובן. הרי פחות תאונות דרכים נניח. פחות פשיעה ( אם כי יותר אלימות במשפחה בגין הקורונה). הפילוח כאן הוא אינסופי ממש. היה גם סגר קשה מאוד. אלמלא הסגר, איכונים של השב"כ וכו…., זה היה הרבה יותר קשה. אז צריך פה גם יקומים היפוטתיים. זה לא עובד דבר כזה. אפילו לא חובבני. עכשיו התחזיות מדברות על הרבה יותר מתים מן הקורונה. למה ? גם סבוך להדהים.

    אהבתי

  2. תמריץ ( וכל המעונין) בטח תמצא ענין בפסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב, שחתם הנושא של האלקטורים. הם לא סוכנים חופשיים. הם מחוייבים להצבעה מראש במועמד שאליו שוייכו ( על ידי המדינה והמפלגה וכו…) כאן :

    https://bit.ly/3e2kuSL

    להתראות

    Liked by 2 אנשים

  3. מאוד מומלץ להלן , מסמך המסכם את הנתונים עד כה של נפטרי הקורונה ( על פי מחוז, מחלות רקע, גילאים וכו…) קצר, המחשות גרפיות, מאוד אפקטיבי ( מסמך הכנסת ):

    https://bit.ly/2O1mWP2

    Liked by 1 person

  4. המחלוקת על מידת חומרת הקורונה די מזכירה לי את המחלוקת על מידת חומרת סכנות שינויי האקלים.

    בשני המקרים – גוף הידע הנוכחי שלנו עדין חלקי.
    (דוגמא קטנה – המוות מהקורונה מתרחש חודש-חודשים-שלושה לאחר ההדבקה בנגיף. מכאן שעדין איננו יכולים למנות את מתי גל ההדבקה האחרון).

    חמור מכך, המידע הוא כנראה גם מוטה. אחרי ש"המומחים המדעיים" התאהבו בתיאוריות שלהם, והתמיינו למחנה "המקלים" ולמחנה "המחמירים" –
    כל צד אוסף (ומפיץ) מידע התואם את ציפיותיו ואת ניבוייו.

    פורסמה לאחרונה כתבה של "פעיל סביבה" המכה על חטאו בהפחדת הציבור מסכנות שינויי אקלים – למרות העדר ראיות מדעיות מוצקות.
    (כידוע, אין דבר החביב על כל מחנה אידיאולוגי בתשובה" מהמחנה השני. ואין דבר השנוא יותר מ"עריקים" למחנה האויב).

    https://mida.org.il/2020/07/01/%D7%91%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C/

    הבעיה היא שגם בכתבה זו לא יובאות "ראיות מדעיות" מוצקות שחייבו את המעבר שלו מצד לצד.
    מה שמזכיר מדי מחלוקות אמוניות בין מחנות אידיאולוגים. ההפך המוחלט מהדרך הרצויה לפיתרון קונפליקטים בין מדענים ובין דיסיפלינות.

    עם זאת, בהתחשב בידע החלקי שעומד כעת לרשותנו – ברור לי שסכנת יורם לס ושות' (וסכנת "מכחישי האקלים") חמורה יותר מסכנת מתנגדיהם.
    שאננות יתר עלולה להסתיים באופן גרוע יותר מ"אזעקות שווא".
    מכאן שהייתי שמחה לו יורם לס ושות' יקבלו הרבה פחות זמן מסך.

    אהבתי

  5. המוות מקורונה מגיע תוך שבועיים, על פי מסמך הכנסת 94% מהנפטרים מעל 60? 84% מעל 70? כל מי שנפטר היה עם מחלת רקע? איש מתחת ל 30 לא נפטר!! מה עוד את צריכה?
    אז מה הבעייה זה ברור כאור היום. זה פחות מסוכן לצעירים ובריאים משפעת רגילה ונותן אינדיקציה למציאות. זה מראה שיורם לס כנראה לא טעה.
    גם המספרים שעלו פה בכתבה מראים שיותר מסוכן לאכול פלאפל ברחוב מקורונה, או לסוע על קורקינט ממונע או בלי חגורת בטיחות או לבגוד באשתך המרוקאית.
    בניגוד לאקלים ששם אתה או בעד האקלים או שאתה גזען-סוטה-חולה-מין-הומופוב, פה אפשר לבחור צד ולזוז מצד לצד איך שמתחשק בלי לחצים סביבתים כי אין קונספציה אחת.

    אגב פעיל הסביבה שהעלת מדבר על מראה עיניים, נסיון אמפירי של שנים.

    אהבתי

  6. אלמוזלינו
    הנתונים בישראל הם כאלו מכיוון שהיה סגר יעיל שהוטל בזמן. אם תסתכל על נתונים ממדינות אחרות, הם גרועים בהרבה. פרופ׳ לס צעק מהתחלה שזה רק שפעת, ומשפעת מתים בארה״ב כל שנה 30 אלף איש. בינתיים עבר קצת זמן ובארה״ב מתו 130 אלף, אופס… למעשה כל מדינה בה היתה התפרצות משמעותית מציגה מספרים גבוהים של מתים.
    אני מסכים שייתכן עדיין שקורונה אינה סכנה מאוד חמורה, אבל היא בוודאי סכנה משמעותית. ובוודאי שאין כאן משהו שהוא ״ברור כאור היום״. הדבר היחיד שברור כאור היום הוא חצי מיליון מתים בעולם תוך חצי שנה. אפשר להתווכח אם זה הרבה או מעט.

    Liked by 2 אנשים

  7. לאלמוזלינו,

    1. ברוב המקרים המוות מהקורונה *לא* מגיע תוך שבועים מרגע ההדבקה בנגיף.
    ברוב המכריע של המקרים – תקופת הדגירה (לפני הופעת הסמפטומים הראשונים) היא עד שבועיים. (וזה כנראה מקור הבלבול)
    אבל אדם עם סמפטומים קלים או בינוניים יכול להפוך לחולה קשה, או אפילו למונשם, רק ימים רבים ואפילו שבועות אחרי שזוהה כחולה קל. חשוב מכך – חולה קשה יכול להישאר מורדם ומונשם אפילו שבועות ארוכים. מצב ממנו יש שתי יציאות אפשריות: או החלמה או מוות.

    2. לגבי שאר טענותיך – נדב אייל ענה עליהן טוב מכפי שאני עצמי יכולתי לענות.

    https://theliberal.co.il/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%90%D7%99%D7%9C/

    קטעים מכתבה שאייל פירסם במגזין ליברל:
    ——————
    " … ישראל מורגלת במלחמה או מבצע שאחריו שוב פורחות הכלניות. אך מגפה איננה קרב או מלחמה. היא ריקון דלי בכפית. היא דורשת אורך רוח, מחשבה קדימה, זהירות. מגפה לא דורשת צ'רצ'ילים ומתחזים להם; היא דורשת אנגלה מרקלים.
    יש פה זווית רחבה יותר, והיא מרחבי הוודאות. כמעט מייאש עד כמה צדקו רוב המומחים מהרגע הראשון. אלה שהסבירו כי יהיו גלים עולים ויורדים, ואיתם מגבלות שיבואו וילכו וחוזר חלילה; אלה שהסבירו כי וירוס חדש בדרך כלל איננו עונתי – ולכן השפעתו תתחולל גם בקיץ וללא תלות בטמפרטורות; אלה שהזהירו שיש רק תורת לחימה אחת להיאבק בו – צעדי ריחוק חברתי, בדיקות, איתור וחקירה של סביבת הנדבקים. ושכל אמונה, תיאוריה או משאלת לב אחרת תתברר כשגויה. .. "

    " … כן, יש יותר מחצי מיליון מתים בעולם, אבל לא, אין מיליונים. וכן, רוב המתים במערב הם בני 70 פלוס, ולכן אט־אט מחלחלת תפיסה שניתן לזהות גם במקומות שהוכו בדרך החריפה ביותר – בבריטניה ואיטליה – שהחיים חייבים להימשך; ובמילים אחרות, כמו שאמר לי ישראלי מוכר למדי לאחרונה, "הם כבר חיו מספיק, ואי אפשר שכולנו נמות בגללם". המדענים אומרים שזו תפיסה שאיננה בת־קיימא; "הם" יגיעו לבתי החולים ויציפו אותם, "הם" יובילו לכך שאחרים לא יטופלו, "הם" יידבקו גם מצעירים, שקשה לנו לחזות את ההשלכות ארוכות הטווח של ההדבקה עליהם, "הם" הם דור ההנהגה במקומות רבים, ולא יתירו מין הפקרה אסקימוסית כזו. אותם לא ישלחו לים, אל מותם. וחוץ מזה, אם יותר לי, "הם" זה ההורים והסבא והסבתא שלנו. בכל אופן, כל אלה הן דילמות שמהלך העלילה ניבא היטב ….'-.

    " .. פרופ' יורם לס אולי טוען שהקורונה היא מגפה של רשתות חברתיות, אך קרוב לוודאי שגם הוא יודע שזו שגיאה. זה הוא עצמו שמתפשט ויראלית ברשתות חברתיות, משם עיקר כוחו וכוחם של ספקני הנגיף; הרי המדענים עצמם שעוסקים במחקר עסוקים מדי במעבדות שלהם, בפרסומים מדעיים. לרוב הם תומכים באמצעי זהירות. עבורם, אנו חיים מציאות שבה שתי מכוניות שועטות אחת לעבר השנייה ב־100 קמ"ש. כן, מכונית אחת יכולה לסטות. או אפילו שתיהן. כן, אם יבלמו מיד אולי התאונה תהיה קלה. ובמילים אחרות, כן – הנגיף יכול לעבור מוטציה שתעשה אותו קל יותר, או שיתברר שיש חסינות תאית נרחבת באוכלוסייה. אבל כמו המכוניות האלה, אי אפשר כרגע לסמוך על תפניות של הרגע האחרון בעלילה. המדענים צופים בחרדה בשעטת המכוניות אחת אל השנייה, והם מבקשים זהירות, ועוד זהירות, והיערכות.

    ומה עושים השרלטנים, או ספקני הנגיף (לא כל הספקנים הם שרלטנים כמובן, וככלל ספקנות היא תכונה טובה)? הם, רגע לפני ההתנגשות, בנקודות שונות, מקפיאים את התמונה ואומרים – תראו, שתי המכוניות טרם התנגשו. הן עוד לא התנגשו. תביטו ברווח ביניהן. יש עוד כמה מטרים. ואז כל פעם ההתנגשות קרבה והם אומרים – זה עוד לא פה.

    וזה מבטא חוסר יכולת לראות את השינוי, את התנועה. כך זה היה כאשר כמה מהם ספרו בהתחלה את המתים ואמרו: אלה רק כמה עשרות. ואז הם ספרו את המיקום ואמרו: זה רק בסין. כמו בפרדוקס אכילס והצב, הם אינם מסוגלים לראות את רציפות הזמן, אלא רק מקטעים־מקטעים, ויחד אלה מייצרים עיוות בתמונת המציאות …".

    " … ודאי שהספקות לגבי מדיניות ממשלתית לגיטימיים. לדוגמה, האם הגישה השוודית תתברר כנכונה, כי שיעור התמותה יהיה דומה בכל מקום בעוד שנתיים – ולכן ההסגר היה מיותר ועדיף היה להסתפק במגבלות השוודיות, החריפות בפני עצמן. בכלל, המחלוקת החריפה על ההסגר מוצדקת, בהתחשב בחיי האדם ובאיכותם, שהצעד הזה עוד יגבה בשל העלויות הכלכליות והבריאותיות שלו. השוודים נעלבים כאשר מייחסים להם גישה אנטי־מדעית, והם צודקים. הם נצמדים למדענים שלהם. אך בכל מקרה ההסגר, ככל שמהלך המגפה יתמשך, ייראה כמין אירוע ראשוני כזה. ישראל יצאה מההסגר לפני כחודשיים והותירה מעט מאוד מגבלות. המשק לא זינק בחזרה.

    מה שמשותף כאן לכולנו הוא התחושה העמוקה של חוסר ודאות. …".

    אהבתי

  8. קמיליה, מה את מראה לי את נדב אייל? הוא אוטוריטי למשהו? נדב אייל הוא ייצרן מילים ריקות מתוכן בקבלנות. ילדותי, לא חכם, לא מבין שום מציאות לעומק, מתרגש מהדברים של עצמו ועונב מילים ארוכות ומסולסלות חסרות משמעות ועומק שלא מחדשות. הוא דוגמה ל 90% מהדברים שנאמרים הם זבל חסר ערך. מכל השורות שלו שהעלת פה יש מידע בעל תוכן? למה את חושבת שהוא ידע טוב ממך? כי יש לו עניבה? תבחרי לעצמך גיבורים יותר מוצלחים. אל רום העלה פה דוח שנעשה למשרד הבריאות, קראת אותו? כל הנתונים שם.

    אהבתי

  9. "בשני המקרים – גוף הידע הנוכחי שלנו עדין חלקי.
    (דוגמא קטנה – המוות מהקורונה מתרחש חודש-חודשים-שלושה לאחר ההדבקה בנגיף. מכאן שעדין איננו יכולים למנות את מתי גל ההדבקה האחרון)."

    *************** 94% מהמתים מעל גיל 60 84% מעל 70 הם מפתחים סימפטומים תוך 4-6 ימים ומתים תוך ימים ספורים. מאיפה המצאת שהמוות מתרחש אחרי 3 חודשים? את מתאהבת בתאוריה שלך. אם יהיו מתים מהגל הראשון שימותו עוד חודשיים שלושה אפשר יהיה לספור אותם על יד אחת הם לא ישנו את הסטטיסטיקה

    חמור מכך, המידע הוא כנראה גם מוטה. אחרי ש"המומחים המדעיים" התאהבו בתיאוריות שלהם, והתמיינו למחנה "המקלים" ולמחנה "המחמירים" –
    כל צד אוסף (ומפיץ) מידע התואם את ציפיותיו ואת ניבוייו.
    *************** זה כנראה מה שקורה במקרה שלך, את מתאהבת בתאוריות הציוריות שלך למרות שאת חוזרת וטוענת שרק אמפירי משחק אצלך תפקיד נראה שבמציאות את מעדיפה דרמטי, זו הסיבה שאת אוהבת את אייל. יכול להיות שמפרשים מידע בצורה שונה אבל אף אחד לא מטה מספרים.

    הראה לך תמריץ את המספרים פה למעלה, גם בהשוואה לחורפים עם שפעת קשה המספר לא גבוה. לא פי 20 כפי שטען רינגו לפני חודשיים אלא פי 3 לכול היות וגם זה לא בטוח ואפשר היה למתן את זה עוד יותר.
    במדינות בהן האזרחים מתחשבים אחד בשני ההדבקות והתמותה היא אפסית והחולים כמעט כולם חולי יבוא.

    ישראל מורגלת במלחמה או מבצע שאחריו שוב פורחות הכלניות…..???להקיא, חכם לאחר מעשה הוא אומר שלא נקטנו בשיטות הנכונות
    להתגונן.

    אהבתי

  10. אלמוזלינו
    המספר *בישראל* לא גבוה. אתה מתעלם בכוונה ממה שאני כותב, כי זה לא נוח? אכתוב שוב: המספר בארה״ב גבוה פי 2-4 מעונת שפעת קשה. המספרים דומים במדינות אחרות בהן היתה התפרצות משמעותית. בהסתכלות עולמית מספר המתים כרגע הוא חצי מיליון ועולה מדי יום.
    אני אישית לא משתייך למחנה המקלים ולא למחנה המחמירים. אני חושב שמוקדם מדי לדעת. אבל המספרים הקיימים הם ברורים, איך אתה מגיע לטיעון ״גם בהשוואה לחורפים עם שפעת קשה המספר לא גבוה״? אתה לוקח את הנתון של ישראל בלבד ומגיע ממנו למסקנה כלל עולמית? צ׳רי-פיקינג זו לא שיטה מדעית מקובלת. חוץ מזה, צריך לזכור שמספרי הקורונה הם אחרי סגר ובידוד מאוד דרמטיים, ומספרי שפעת הם ללא שום צעדים… זה טיעון נורא פשוט, אני מתקשה להבין למה צריך לחזור עליו בכל דיון. אי אפשר להשוות כרגע קורונה ושפעת, אלא אם נסיר את כל המגבלות ופשוט ניתן לשתי המחלות לעשות את שלהן באופן חופשי.

    Liked by 3 אנשים

  11. נדב אייל אחד האנשים הכי חכמים בתקשורת הישראלית.. ביי פאר. הוא דומה לגיא בכור בכך שהוא אחד ששווה לקרוא אותו כי אתה לומד המון. לצד זה כל אחד וחסרונותיו – לאייל יש את הדוגמות של השמאל, לבכור יש את השטויות הילדותיות של הטראמפיזם.

    אהבתי

  12. תמריץ, אז גם אתה פתאום שייך למחנה המוקדם לדעת ? ירדת מעץ הדובדנים שלך של "{כל} הנתונים מראים על עשרות מונים"? (אמרה ישנה של רינגו … ונראה שהוא מקבל שלא כל הנתונים וכו'..)

    אהבתי

  13. אמרתי שהקוביד הוא פי 20 משפעת. זה לא סותר את זה שהוא נחלש בקיץ כי גם השפעת נחלשת בקיץ. להשוות את הקוביד של הקיץ לשפעת של החורף? לא פייר.

    אהבתי

  14. זה בסדר, לא באמת ציפתי לתשובה לא מתחמקת שבדכ אפשר לראות שסותרת מה שכתבת כמה תגובות למעלה או פוסטים לאחור.

    לקורא הנבון… אזרוק עוד עצם.
    עונה של שפעת נמדדת בכ 15 שבועות בדכ…
    כבר הגענו לזה בקורונה.
    אז אם משווים בכנות נתונים אז זה גם נתון שיש להתחשב בו.

    אהבתי

  15. לתמריץ,
    " נדב אייל אחד האנשים הכי חכמים בתקשורת הישראלית.. ביי פאר. הוא דומה לגיא בכור בכך שהוא אחד ששווה לקרוא אותו כי אתה לומד המון. לצד זה כל אחד וחסרונותיו – לאייל יש את הדוגמות של השמאל, … "
    —————————–
    התלהבותי מתובנותיו של נדב אייל פחותה במעט משלך.

    למרות שהביקורת העיקרית שלי כלפיו הוא שבחר להפוך דווקא לפרשן מדיני – פוליטי.
    לאדם השבוי בדוגמות של השמאל (או, בניסוח שלי, שאינו מסוגל להיכנס לנעלי אנשים השונים מאוד מהמילייה הסוציו-אקונומי שבו גדל וחונך. כמו מצביעי טראמפ ונתניהו) – חסר להערכתי כישור *חיוני*. כישור הנדרש בכדי להפוך לפרשן מדיני – פוליטי מעולה.

    אבל למרות כל הביקורת שלי על נדב אייל – ברור לי שהוא הצליח לסכם, במספר משפטים מועט, את ההתנגדות שלי להמעטה בחשיבות הפגיעות לקורונה של הקשישים וקבוצות הסיכון האחרות.

    אני כנראה הייתי נאלצת לכתוב עמוד שלם.
    ואח'כ עוד מגלה ששכחתי לגמרי להתייחס למשמעות העובדה שרוב ההנהגות הפוליטיות, בארץ ובעולם, נכללות בקבוצות הסיכון.

    אהבתי

  16. מיקו, האם אתה ממשיך דרכו של גיא?
    היות והעלית מן האוב את האמירה שלי על ״כל הנתונים מראים״, אזכיר כי באותו זמן כל הנתונים אכן הראו כך. אני מוכן תמיד לקבל נתונים חדשים ולשנות את דעתי. עם זאת הנתונים הקיימים כיום עודם תומכים בהיותה של הקורונה חמורה פי כמה וכמה משפעת (לא יודע אם פי 20 או פי 14, אבל זה לא ממש משנה). מדוע? הטיעון פשוט:
    שפעת היא מחלה נפוצה מאוד ולא ננקטים נגדה שום אמצעי זהירות משמעותיים (יש חיסון אבל אחוז המתחסנים די נמוך). סביר להניח כי אחוז משמעותי מהאוכלוסיה נחשף אליה כל חורף. נניח לצורך הדיון הנחה מאוד מקילה – 20% נחשפים לשפעת. כלומר, בארה״ב בערך 80 מיליון בשנה. מתוכם מתים 20-60 אלף: נניח בערך חמישה אנשים על כל 10,000 נחשפים.
    קורונה היא מחלה חדשה, ומפעילים נגדה אמצעי סגר ובידוד רבים. הבדיקות הנרחבות שנערכות כיום מגלות אחוז נשאים של בערך 5%. נוכח כמות הבדיקות, הן מהוות מדגם מייצג למדי של האוכלוסיה הכללית. לכן סביר להניח כי אחוז החשיפה לקורונה בארה״ב וגם בישראל הוא בערך 5%. כלומר בארה״ב בערך 15 מיליון נחשפו. מתוכם מתו עד כה 135 אלף – בערך 90 מתים כל כל 10,000 נחשפים. כלומר- פי 18 משפעת.
    שוב הכל מספרי אצבע והערכות ולכן אני הראשון להודות שמוקדם להגיע למסקנה חותכת. אשמח לשמוע ניתוח אחר שיאיר את הטעויות שלי… אבל להביא את ישראל הקטנה כדוגמה למשהו זה לא רציני.

    Liked by 2 אנשים

  17. וואאלה, בחיי שרציתי לכתוב שם כשביקרתי את האייל הזה: "למרות מה שתמריץ חושב עליו" אבל החלטתי לא להיות אישי מדי. אולי כדי לחסוך אפשר להמציא קיצורים? למת"ח – למרות מה תמריץ חושב? תלמ"ב-תשובה לא מתחמקת בבקשה.

    קמיליה בואי ננסה למצוא מה אנחנו רוצים למצוא. מאחר ואת נוטה להקצין לדרמטיזציה זה דוחף לא להסכים אתך ודוחף דיון לתוך ויכוח איגו. דרמטיזציה מעוררת חוסר אמינות אומר ג'ורדן פיטרסון.

    לגבי הטענה שלך שעדיין אנחנו לא יודעים וזה דוחף אותנו לנקוט עמדה חד צדדית, מסכים!! אבל לא צריך להיות גזעני, יש גם באמצע לא רק שחור לבן.
    למה אנחנו לא יודעים בתקופת האינטרנט אחרי חצי שנה? לא יודע. כי כל מדינה זה אחרת. זה גנטי? זה הסתרת נתונים? זה תרבות?
    למרות שתמריץ העלה פה טענות שהכל גנטי אני השתכנעתי שקודם תרבות ואחרי זה גנים, הלבן והצהוב של הביצה הולכים ביחד.

    למה השבדים תמיד היו עם פחות חולי שפעת מהנורבגים הם הרי היו פעם מדינה אחת וגם יש להם המון פינים. לאודין הפתרונות.
    אבל אם הטענה היתה ששפעת זה פי 20 זה לא. זה מה שהיה לנו להשוות. ושפעת הולכת אצל מבוגרים לרוב עם דלקת ריאות וזה עוד מצמצם את הפער, אבל גם אין שפעת בקיץ אז מה השאלה? השוואת התמותה מקורונה? הסיכון של שתיהן כולל ההדבקה? שפעת את יכולה לקבל 3 פעמים בשנה קורונה רק פעם אחת בחיים, גם זה בשקלול?
    את לא רוצה להשוות לשפעת? על פי הוועדה המלכותית הבריטית רוב התאונות בבית ולבישת תחתונים זה דבר מסוכן ביותר, נשווה קורונה לתמותה מתחתונים? מתאונות דרכים? אף אחד לא אוסר על כלי רכב פרטיים אבל כשהתחילו לכפות חגורות בטיחות היה מאד קשה וכיום זה טבעי אז גם מסכות יהיו והרגלים דומים.
    לפי מספרי שבדיה יש בקרב אלו תחת גיל 70 עשירית אחוז מתים. באופן כללי אפשר לומר שאם תסגרי את כל בני ה 70 פלוס עם טיפול זהיר אז המשק יוכל להתנהל אם אנשים ילמדו ללכת עם מסכות ולצמצם ביקורים וארועים ומסעדות. אם תגידי לי אבל זו דרישה לא סבירה בישראל, מסכים. אז שכל אחד יעשה את החשבון שלו.
    קורונה קשה משפעת, שפעת זה דבר קשה שהתעלמנו ממנו הקורונה הביאה אותנו מעבר לרף של אפשר להתעלם מזה אבל אפשר לחיות עם זה אם משנים הרגלים. הלהג של נדב אייל על להקריב זקנים לא שווה יריקה. והמסקנות שלו? חכם לאחר מעשה. תקראי בבקשה שוב את מה שהוא כתב, הוא לא סכם בכמה שורות, הוא מרח הרבה מאד דברים חסרי ערך שלא הוסיפו כלום, שירת הבירבור ולא מידע ואם לך נראה שהוא סכם בכמה שורות דבר שלך לוקח כמה עמודים אז קחי מסקנות אישיות, את צריכה ללמוד מתהילה של שי עגנון.
    תנסי להגיב פעמיים. פעם אחת מה שזורם לך בראש, ופעם שניה כמו יאיר, כאילו שאת משלמת למברק על כל מילה.

    אהבתי

  18. רינגו, אני מצפה שכבר תזהה אותי פה בכל הפסבודונים המתלפים שלי פה כמו שיאיר מזהה.
    מאחר ואין לי כוח לחזור שוב ושוב על הטיעונים ראה פה. למשל על שבדיה
    https://tamritz.wordpress.com/2020/04/23/230420/#comment-42940
    וראה שוב תגובה מתחמקת למטה של תמריץ שפתאום כשנוח לו הוא מתווכח על הגדרות של שפעת (שנעשו לפני בוא הקורונה מיינד יו)
    בכל אופן הוא כתב שם למעלה בזמנו שהוא לא רואה איך מגפה שהורגת עשרות אלפים(והכוונה יותר מ20 אלף) בניו יורק לא תהרוג כך בשבדיה.
    אז היא לא הרגה כך בשבדיה. 5500 ב 4 חודשים (זהה לעונה של שפעת) זה לא עשרות. (ועם סגר חלקי אך לא שלם… לא הגיעו לעומס על מערכת הבריאות)

    כאמור אם רוב המתים מאד מבוגרים אפשר להוריד עוד את השיעור עם מדיניות נכונה (ובשבדיה מודים שלא שמרו)

    לי נראה שבהאוכלוסייה צעירה כמו ישראל אפשר לקחת מקדם של פי 10 משפעת אם נזהרים על הזקנים.

    למה זה חשוב ? עומק הסגר ופגיעה במשק .
    אבל בזה אני לא מתיימר לדעת.

    אני כן מכיר קצת פילוסופיה של מדע ואני רואה שמחרטטים אותי עם צרי פיקינג או מתחמקים כמו צלופחים מטענות.(לא אתה … בדכ)

    לגבי כל הנתונים – היו סקרים אז שהראו 0.1-0.6 תמותה… אז גם אז(בלי להיכנס לטיעוני מהימות ולא) היו נתונים פחות מחמירים. קצב ההדבקה אך אכן היה בכל הנתונים יותר גבוה…

    ועכשיו , ביננו , בוא … כשאמרת אז עשרות מונים התכוונת לפחות ל30 אחרת היית אומר 20. תמריץ אמר 20 אבל צייר את זה כאיזה גבול מינימום.

    אהבתי

  19. מיקו ידידי
    כשאמרתי ״עשרות מונים״ התכוונתי ״הרבה יותר״, בלי שום ניסיון לשים איזה תג מספרי מדויק. אין לי שום דרך אמינה לייצר תג כזה. אם הביטוי ״עשרות מונים״ מטריד אותך אנא החלף אותו בביטוי ״הרבה יותר״ ושלום על ישראל.
    מסכים איתך שבישראל אפשר עקרונית לפתוח את המשק יותר אם ינקטו באמצעי זהירות סבירים. הבעיה היא כפולה:
    א. ישראלים הם חפיפיניקים, ומסוגלים לאחד משני מצבים: או שאסור כלום או שמותר הכל. האמצע הוא בלתי ניתן לאכיפה בישראל – כולם מסתובבים בלי מסיכות, או שמים אותן מתחת לאף. אסור מועדונים, אז עושים מסיבות בבתים פרטיים. ועוד שלל דוגמאות. לכן קשה לקיים כאן ״שגרה לצד הקורונה״.
    ב. הממשלה בישראל, באמת, אללה יוסתור… מנפיקה החלטות הזויות שגורמות לאמון הציבור הנמוך גם כך להתאדות סופית. למשל הרעיון המבריק לכבות מזגן באוטובוס ולנסוע עם חלונות פתוחים – זה רעיון שיכול להעלות רק מישהו שלא נסע באוטובוס בקיץ לפחות 30 שנה. אז נכון, ההחלטה בוטלה אחרי יום, אבל זה גורם לזלזול מוחלט כי ברור שמי שמנפיק את ההוראות האלו הוא הזוי.
    מצד שני, לחזור לסגר מוחלט זה לא סביר. אז נותר להמתין ולתת למגיפה לעבור עלינו, ולקוות שהקיץ והאוכלוסיה הצעירה יחסית בישראל יעזרו לנו לסיים עם מעט מתים יחסית.

    Liked by 1 person

  20. בסדר רינגו, אנחנו בסוף איכשהו תמיד פחות או יותר מסכימים ו/או מתקרבים. כך זה היה פה פעם. היה אפשר להתדיין וללמוד. לא שחלילה תחשוב שהיתה פה איזה פאקינג אידיאליה אבל רוב אנשים באמת ניסו לא לחרטט ואם תפסו אותם אז לפחות היה להם לא נעים.

    בקשר לאלמוזלינו , נראה לי שהוא יותר קרוב לעשרות המונים ממני. אני מהמר שיש לו נטיה להדליק . לי הוא זורק מידי פעם שטויות על mmt … כשפועל אני חושב שיש סיכוי שהוא יודע על כך יותר ממני .

    אהבתי

  21. מיקו,
    הנזק הכלכלי לא יעלם אם לא יהיה סגר ושבדיה היא דוגמא טובה לכך. הכיווץ הכלכלי שלה לא טוב בהרבה מזה של שכנותיה המחמירות יותר. חלק ניכר מהנזק מיובא עקב השפעות גלובליות (תיירות, תעופה, שייט) וחלקו מקומי עקב תגובה מרצון לאיומי התחלואה. לכן צריך לשקול את מחיר הסגירה רק כנגז תוספת הנזק ולא כנגד הנזק הכלכלי כולו. כן להחמיר ומיד!!!

    אהבתי

  22. חייל , אני מסכים עם הטענה המרכזית שלך.
    ציינתי בזמנו עוד מספר גורמים בצד השני של הסגר. בארהב במיתון היה שיעור גבוה יותר של התאבדויות (75 אלף כמדומני…בשבדיה גם ככה ברגיל הם מבזבזים עצמם לדעת בשיעורים גדולים בגלל החושך(מת אישית על חושך) אז אם יהיו מובטלים אז יש סיכוי שבכלל (מת אישית על אבטלה). יש לך יותר מתים ממחלות אחרות בסגר בלי טיפול. יש יותר אלימות במשפחה ועוד כמה דברים … לכל הדברים הללו גם עלויות ויהיו בעתיד
    אז אחרי 4 חודשים הייתי מצפה שממשלות יציגו תוכניות עם טבלאות bi של טריידאופס והסברים לשיקולים לפיהם מתנהלים ולא חרטוט והפחדות .

    הסכמתי עם הטענה המרכזית שלך אבל תמיד יש אבל.
    א. אני מעריך שהממשלות של השכנות של שבדיה תורמות יותר לכלכלה שלהם מאשר שבדיה ששם יותר עסקים פתוחים . זה לא יתבטא בטח בנתוני התוצר אלא בגרעון שנתי יותר גדול בהתחלה. רוצה להצטרף לmmt ? (שהגרעון לא משמעותי כל עוד אין אינפלציה?)
    ב. שכחתי את ב…אבל הכיוון היה בערך זהה

    אהבתי

  23. אגב, זה בטח יכול להיות מחקר כלכלי מעניין יום אחד ההשוואה הזו. לסקנדינבית (דנמרק, נורוגיב, איסלנד)חוץ מפינלנד יש מטבע ריבוני. שבדיה אם אני זוכר נכון עוד לא הצטרפה.

    ב. הטענה בב אני חושב היתה(בלי להתעמק… אני חושב יחד איתך… יכול להיות שזה חרטוט) כףשבטח הרבה מסעדות ואולי עסקי הבידור וחדרי כושר וכו שכרגע בהספדים ישארו קיימים אחרי המגפה בשבדיה לעומת מקומות שלא תומכים בהם והם יסגרו ואז כשיפתחו זה בטח יעלה יותר למדינה וחוסר ההיצע גם יוכל לגרום ליותר אינפלציה.

    אהבתי

  24. מיקו,
    תחילה אנשים אמרו עשרות מונים כי ארגון הבריאות העולמי העריך ששיעור התמותה הוא 3.4 אחוז.
    אחר כך העריכו 2 אחוז , אח"כ העריכו 1 אחוז (פאוצי במרץ) .
    קצב ההדבקה עם שיעורי תמותה כאלו אכן נותן עשרות מונים (בעשרות הגבוה). אז רינגו התכוון להרבה אך היה הגיוני להסיק אז שכשאומרים עשרות מתכוונים לעשרות.

    אהבתי

  25. מיקו,
    אני לא חסיד של MMT. לממשלה יש מקור תקציבי לסיוע והוא הפנסיה התקציבית. ההתחייבות האקטוארית שם מתקרבת לטריליון שקלים. העברה של 70 מיליארד לטובת נפגעי הקורונה מתוך החוב הזה הוא המהלך הכי הגיוני. הוא כמובן לא אפשרי כאשר הקואליציה תלויה במפלגת הפנסיות התקציביות

    Liked by 1 person

  26. זה אמור לעניין אתכם.
    (רינגו , אני מקווה שתקשיב למרות ללא מדברים פה על פרופסור לס, (לא יאמן איך אלמוזלינו הקפיץ אותך בקלות עם זה))

    . 10 דקות ראשונות מספיקות (אפשר כמובן עד הסוף) על עלויות הסגר בארהב(*) לפי מה שאני מבין הם פרמטרים(והגדרות) מקובלים שם בניתוחים כלכליים כאלו(הכוונה שאף אחד לא המציא פה גלגל חדש בגלל הקורונה) (גם מיינד יו שוב שזה ערוץ של הימין נתמך פוקס אז כנראה לא מדובר פה בניתוח כלכלי עם נגיעות ו/או ניחוחות מרקסיטים ו/או אנטי ביביסטי ).
    כמה פרגמנטים – על כל 10-24 מיליון דולר שאובדים בהכנסות שוות מוות של חיים של אדם אחד.
    ושאחרי חודשיים בערך(עד סוף מאי כי הראיון מ18 ליוני) הקורנה לקחה 800 אלף שנות אדם כולל. הסגר לקח 700 אלף שנות אדם לחודש.
    כלומר עד לסוף מאי הסגר עלה פי 2 לערך.
    והוא אומר שהם חישבו רק נתוני אבטלה ו טיפולים רפואיים שלא התקבלו.

    (*) הם הרי אלופים בסטטיסקות . אם יש להם חישובים ונתונים על כמה פעמים יותר סקוטי פיפן שכב עם מדונה ובאילו אופנים יותר מדניס רודמן אז לא יהיה להם משהו מעניין על הקורונה?

    אהבתי

  27. חייל, למען הסדר הטוב מה שאתה טוען לא סותר את mmt . ממשלה יכולה ליעל כל מבנה הוצאות שלה . מה ליעל זו שאלה פוליטית. תשפר בצד אחד אך תפגע בצד אחר כי הפנסיוניים המתוקצבים יצרכו פחות. אישית , אני גם חושב שיש ליעל את מערך הפנסיה התקציבית ולנצל את המשבר כי המשק יקבל יותר מהכספים הללו אבל זו כבר יותר דעה פוליטית ופחות מתודולוגית.
    לפי mmt , מתודולוגית אתה יכול להוציא עוד הוצאות או להוריד מיסים עד גבול האינפלציה.

    לגבי מהי אינפלציה יש הגדרה מקובלת ואנשים שמאמינים בגישה מדעית לא משנים הגדרות באמצע כשהן לא נוחות להם.

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001250260
    פרופ' מריו בלכר, הכלכלן היהודי הבכיר שמועמד לתפקיד נגיד הבנק המרכזי, הודה כי התאוריה הכלכלית שעליה גדל עומדת במבחן הגדול בתולדותיה. בלכר,[ בוגר מובהק של אסכולת שיקגו] של מילטון פרידמן, ציין בדבריו את הדפסת הכסף בהיקף של טריליונים שביצעו הבנקים המרכזיים בארה"ב, האיחוד האירופי ויפן (באמצעות תכניות ה-QE). [לדבריו עם התערבות כזו אינה מחוללת אינפלציה, הדבר סותר ואולי אף מפריך את התאוריה הכלכלית הקלאסית.]

    יש כמובן את הכלכלנים האוסטרים שלהם הגדרה כלכלית שונה לאינפלציה אך כבר הבאתי כאן קטע עם נשיא מכון איאן ראנד שאמר שיש אמינות רבה לתיאורים של mmt למה שקורה במשק עם שערי מטח ניידים.

    אהבתי

  28. מיקו,
    משבר הקורונה יצר מצב אבסורדי שבו השכר הממוצע גדל בכ15%. יש קבוצה גדולה בצמרת המשתכרים הציבוריים, כולל הפנסיונרים התקציביים, שהכנסתם צמודה לשכר הממוצע והם ירוויחו מחורבנם הכלכלי של מאות אלפים. משפחת ברק תקבל תוספת של כ18000ש לחודש. נראה לך שמפלגת הפנסיות התקציביות תסכים לתקן עיוות זה?

    Liked by 1 person

  29. חייל נו, מיקו מסכים איתך (וגם אני) בעניין הזה(ומה לעשות אבל זה עניין פוליטי של צדק ב חלוקת משאבים ).
    אתה מבין אבל את הטענה שלו (וההבדל בין שאלה פוליטית למתודולוגית)בקשר לאיך עובד משק ומה היכולות של ממשלה כשיש לה שער חליפין ריבוני ונייד?

    אהבתי

  30. גיא היכולות שלה נובעות מתאורית אחרי המבול וההגדרות שלך שונות מאלו של מיקו. ממש כמו שביבי מעביר כספים לתקציבי בתי הסוהר ולא לבתי ספר כי לבית ספר הוא כבר לא יגיע, לפוליטיקאי לא אכפת לחלק שוחד בחירות. תראה מה קורה בקנדה שם טרודו עוד משלם חובות של אבא שלו ושל מיק ג'אגר. גם מי שמדפיס את הכסף שלו מוגבל ממה שקורה בעולם אם יש לו טיפת אחריות והוא יכול ללכת כמה אחוזים לכל צד וזהו. ה MMT זה כמו הציפורים, כולם זזים עם המובילים או נשארים מאחור טרף לניצים.

    אהבתי

  31. גיא,
    הגידול בהתחייבויות האקטואריות של הממשלה עקב משבר הקורונה גדול מכל תוכניות הסיוע גם יחד. ההנחה שניתן לממן הכל על ידי הדפסת כסף בלי שאף אחד יינזק היא הזויה. בכלכלת עץ הכסף אין לממשלה שום תמריץ להתייעל, לחסוך ולהעביר כסף מכיס לכיס. ישראל מנוהלת על ידי נירון קיסר כשהחלופה מטורפת עוד יותר.

    Liked by 1 person

  32. יאו ,קלייד ,
    לצורך העניין אם נגיד שהממשלים של ביבי וטרודו לא מהמוצלחים שידע העולם מה עניין שמיטה להר MMT?
    אם יש ממשל לא מוצלח לא בטוח אפילו שכלי השלטון הכי טובים יעזרו לו.
    אנחנו רוצים להעניק לממשלה שבחרנו(כמובן שעדיף לבחור הכי טוב שיש אבל גם אם לא זה מה יש) את כלי השליטה הכי טובים – קרי מטבע ריבוני ולספר לממשל איך הכי יעיל להשתשמש בו בלי אגדות
    מפחידות.

    ומצידי לשכנע את האויבים שלנו לותר על המטבע שלהם.

    בכל מקרה , לחפש הגיון בעולם זה קצת בעייתי – קח פה ספורט כמשל.
    ראה פה פינת טירלול נ.ב.א מ 2015.
    ג'ורדן בן 52 – לא שיחק 13 שנה לברון בשיאו לפני אליפות 4-3 על גולדן סטטיט בן 30
    ו 34 אחוז מהאמריקאים אומרים שגורדון לוקח אותו ב2015 באחד על אחד.
    בקבוצת גיל 30-45 – חשבו כך 48 אחוז

    תראה כמה משפיעה אפילו על הפרשן (בייליס) שנאת לברון וכמה הוא מחרטט (למרות שזה בטח בשביל הרייטינג)

    אהבתי

  33. קלייד , זה הקטע

    חייל , כתבת :
    הגידול בהתחייבויות האקטואריות של הממשלה עקב משבר הקורונה גדול מכל תוכניות הסיוע גם יחד.

    אני לא מכיר ולא מתמצא בנתוני האקטואריה הללו בכלל.
    יכול לשאול אותך רק אז איך לדעתך הממשלה גייסה אגח בחול בזול? לא חקרו שם?
    שווקי המניות (שהרי השווקים יעילים בתמחור לפי כל תיאוריה לא מרקסיסטית)בארץ לא צופים פני עתיד? מדוע לא קורסים?

    אתייחס לחלק השני.

    "ההנחה שניתן לממן הכל על ידי הדפסת כסף בלי שאף אחד יינזק היא הזויה. בכלכלת עץ הכסף אין לממשלה שום תמריץ להתייעל, לחסוך ולהעביר כסף מכיס לכיס. ישראל מנוהלת על ידי נירון קיסר כשהחלופה מטורפת עוד יותר."

    זו לא ההנחה. ההנחה שאפשר להוציא עוד או להוריד עוד מיסים עד למצב שמתחילה אינפלציה( בד"כ לפי הגדרה מעל 2%) .
    במצב של תיקו פוליטי מי ואי אפשר להתייעל אז הפתרון הפרגמטי גם לפוריטנים הוא הגדלת הגרעון עד האינפלציה.
    בהגיע לאינפלציה העץ בשלכת – אין יותר מי שיקבל את הכסף בלי שיעלו המחירים ואז אפשר וצריך להתייעל אם רוצים להוציא הוצאות במקום אחר. לגבי נירון קיסר או גיוס קליגולה קיסר ראה תחילחת תגובתי לקלייד

    אהבתי

  34. בעיניי מיסוי הפנסיות התקציביות הוא כמו מיסוי הגז בזמנו. אולי מרגיש צודק אבל רטרואקטיבי ולכן לא קביל בעליל. אבל יש הבדל גדול: שופטי בג״ץ כנראה משתייכים לחבורת הפנסיה התקציבית הרבה יותר משמשתייכים לחבורת משקיעי הגז. לכן את מיסוי הגז סירבו לפסול ואת מיסוי הפנסיות כנראה יפסלו.

    אהבתי

  35. לגופו של עניין המשבר הנוכחי הוא פשוט לא סוג המשבר שבו נדרשים מסים חדשים מכל סוג שהוא. זה לא משבר שבו נוצר מחסור במוצרים אלא משבר שבו נוצר מחסור בכסף.

    אהבתי

  36. גיא לגבי האינפלציה כאבן בוחן לכמות הכסף שניתן להדפיס (או לגייס כחוב. או להוריד מיסים. ווטאבר) יש כאן בעיה. האינפלציה הרשמית לא מודדת מחירי נכסים. אפשר להתווכח אם זה מוצדק, אבל הפלא ופלא אם נכניס את מחירי הנכסים למדד נקבל אינפלציה מטאורית בעשור האחרון.

    אפשר להתווכח אם זה נכון לכלול מחירי נכסים במדד. יש לפחות דבר אחד בעייתי בכך שלא עושים את זה: ריבית הבנקים המרכזיים קורסת ל-0 כבר הרבה זמן בגלל ש"אין אינפלציה". זה בתורו גורם לתמחור סיכונים מנותק מהמציאות. רואים את זה במחירי מניות, אג"ח וכו'. לעיוותים האלה יש מחיר, ויום התשלום יגיע.

    אני משוכנע שאם נחפש טוב נמצא סיבות נוספות להכללת מחירי *נכסים* במדד.

    אהבתי

  37. נכסים בשום פנים לא יכולים להיכנס למדד ולו רק פשוט כי אין שום דבר רע בהאמרת מחיריהם. שיעלו עוד ועוד.. מה רע בשוק מניות משגשג. ולגבי דירות צריך דיור בהשכרה לטווח ארוך, לא דווקא דיור זול לקניה.

    אהבתי

  38. תמריץ,
    אתה טועה. המשבר הכלכלי כולו נוצר עקב מחסור במוצרים. מדובר בכמות עצומה של מוצרים שנגרעו מהשוק עקב הקורונה. תיירות, הסעדה, אירועים, תרבות, תחבורה ועוד רבים. הזרמת כסף לא יכולה לתקן מחסור זה שכן המוצרים האלה לא נעלמו מהשוק עקב מחסור בכסף

    Liked by 1 person

  39. תמריץ,
    המדיניות הנכונה היא שהממשלה תפעל כמו חברת ביטוח. ביטוח מבוסס על משלמים רבים שכספם משמש לפיצוי ניזוקים מעטים. משלמים רבים = מס על אלו שלא ניזוקו ובמיוחד אלו שמהווים את האיש השמן הרוכב על האיש הרזה

    אהבתי

  40. במשבר אינפלציוני אמיתי כמו מלחמת העולם השנייה או תקופת הצנע או משבר הנפט ב-73׳ יש המון דברים שאנשים רוצים ולא יכולים לקבל כי נדירים ויקרים מדי. במשבר הנוכחי זה רק מוצר אחד ויחיד: החיסון.

    אהבתי

  41. אמחייה – כתבת
    האינפלציה הרשמית לא מודדת מחירי נכסים. – זה נכון
    (מדדו עד 1999 או 2000 אאלט – אבל זה פחות חשוב)

    כתבת
    "אפשר להתווכח אם זה מוצדק, אבל הפלא ופלא אם נכניס את מחירי הנכסים למדד נקבל אינפלציה מטאורית בעשור האחרון."
    (
    בדקתי וכתבתי פעם באיזה תגובה על מה היה בעשור הקודם אבל אני לא מוצא עכשיו אזל קבל מזכרוני ואם יש לך נתונים אחרים אתה מוזמן לבדוק ,להציג ולא אתחמק
    ממה שאני זוכר מהבדיקה גם אם מחירי הדיור בבעלות עלו ב110% נגיד מ 2009 מחירי השכירות עלו בערך בחצי.
    מאחר ולא הגענו ליעדי האינפלציה בכלל ב 6 השנים האחרונות גם אם תפרוס את דלתת העליה (בין בעלות לשכירות)לא תגיע או תגיע בקושי לאינפלציה שנתית ממוצעת של 2%
    )
    אם בכלל נגדיל ראש וניקח את העושר הקודם אז היתה תמונה די הפוכה –>
    בין 1998 ועד סוף 2007, אחרי הצפת השוק בקרקעות לבנייה, ירידה חדה בקצב העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ומשקולות חיצוניים כמו האטה כלכלית ואינתיפאדה רצחנית ירד מדד הדיור בבעלות בכ4% . המדד הכולל עלה בכ 24%( מחירי השכירות גם עלו) .

    לגבי ריבית 0 – לפי MMT אין בעיה עם זה כי הממשלה היא מונופוליסטית על הכסף של עצמה והיא לא צריכה באמת ללוות אותו מגורמים אחרים( כזכור היא מוגבלת בחוק אבל זו מגבלה עצמית) . עמדה זו גם די מתאימה להשקפת האסכולה האוסטרית שהממשלה לא צריכה להתערב בקביעת מחירים. השוק החופשי יקבע את הריבית לפי מה שהוא מעריך.

    אהבתי

  42. תמריץ,
    אז הזרמת כסף תיצור ביקוש מחדש? מדובר בכיווץ כלכלי שאין לו פיתרון. הזרמת כסף ליצרנים של מוצרים שאין להם ביקוש היא איוולת כלכלית

    Liked by 1 person

  43. לחברת ביטוח אין מדפסת כסף.. למדינה יש. היא לא מוגבלת בידי מאזניה.
    ואם תהיה רעידת אדמה 9.5 והמדינה תצטרך להתאושש, גם נחשוב איזה עיי חורבות למסות? למדינה יש כוח עליון לנהל את הכסף בלי להתחשב במאזנים כספיים.

    אהבתי

  44. מובן שאם יש 1200 קופצים על מוצר אבל יש רק 1000 מוצרים, אז המחירים יתחילו לזנק ושום הדפסת כסף לא תעזור ויידרש צמצום המאזנים כדי להותיר ערך למטבע אבל מלבד בשוק הדירות במרכז, שמשמעותו גדולה אך עדיין לא חובקת כל, אנחנו לא במצב כזה וגם לא בעטיו של הקוביד 19.

    אהבתי

  45. תמריץ,
    אני מבין שלשיטתך אפשר להדפיס כסף ללא הגבלה ולתת לכל אחד לפי צרכיו.אז מה הטעם בגביית מיסים?

    אהבתי

  46. במכולת יש חיתולים וביסלי בשפע. לעובד בתעשיית התיירות אין כסף לחיתולים ולביסלי. נוצרת כאן מצוקה מיותרת שהדפסת כסף יכולה לפתור (ואכן אמפירית פותרת בכל העולם).
    החיתולים והביסלי פוגשים את הקונה שלהם.
    הדפסת כסף בוודאי יכולה לשמור אנשים עם הראש מעל המים בתקופת הקורונה. היא לא יכולה לייצר שפע טכנולוגי שלא קיים בעולם. היא יכולה לתת גישה לאנשים לשפע שכבר קיים ממילא. אספקה שוטפת של חיתולים וביסלי זו בעיה טכנולוגית שהאנושות כבר פתרה. אין סיבה שהעצמאים פתאום לא יהנו מכך. הקוביד לא יצר מחסור בדברים האלו.

    אהבתי

  47. אמחייה
    בכל מקרה שים לב שוב שכלכלנים קלאסיים\מונטריסטים משיקאו של פרידמן\קיינסיאנים מסכימים על ההגדרה מהי האינפלציה.
    אוסטרים(אסכולה ענתיקה) לא… כאמור אבל ממה שאני מבין (ופה אני גם די מסכים) שלטענתם המרכזית בסקטור שהממשלה מתערבת תהיה בד"כ יותר אינפלציה( מה שקורה בישראל בדיור עם מיסי נדלן , אי שחרור מספיק קרקעות איפה שצריך וכו…) .
    במצב זה בתור MMT של שוק חופשי דעתי שאפשר לותר על חלק המיסים הללו להיכנס לגרעון והאינפלציה גם קצת תרד לפני שתתאזן).

    הנקודה השניה לשים לב (הכל לפי הבנתי המוגבלת אצל האוסטרים) היא שהם גם לא מדברים על מחירי דיור או שכירות דווקא כבעייתיים אלא
    על התערבות ממשלתית ככלל. התערבות כזו יכולה להיות גם בשוק השכירות(בשטוקהולם למשל) ואז היא פסולה באותה מידה.

    אהבתי

  48. תמריץ,
    אז אתה מציע להפוך סוכנת נסיעות לכושית חד הורית שחיה על קצבאות לנצח?

    אהבתי

  49. תמריץ וגיא הבעיה בכל הדפסות הכסף למיניהן – ולא משנה כיצד בדיוק מדפיסים אותו (חוב ללא ריבית, הדפסה, הורדת מיסים ווטאבר) – היא בעיוות של תמחור סיכונים ותמריצים. לגבי עיוות תמחור הסיכונים כתבתי למעלה – ריבית לא סבירה ביחס לסיכון בהרבה נכסים ומיזמים. לגבי עיוות התמריצים חייל הזכיר את עניין הקצבאות ויש כמובן הרבה דוגמאות אחרות. כאשר הכסף בחינם ברור שההקצאה שלו לא תהיה קרובה לאידאלית.

    הדפסת כסף מונעת מהתמריצים לעשות את שלהם. אני לא אומר שלא צריך לעזור למי שנפגע מהמשבר – אני כן אומר שזו לא בעיה שאפשר פשוט לפתור ע"י כדור כסף (הא). כמו הרבה בעיות בעולם האמיתי הפתרון כאן דורש ניתוח מורכב של כל מקרה לגופו. הבעייה היא שהרבה יותר קל לפזר כסף ממסוקים מאשר לפתור בעיות בצורה מיטבית.

    גיא בתקופה שבין 90' ומשהו לסביבות 2004 מחירי הדירות ירדו *ביחס לאינפלציה*. הם עדיין עלו נומינלית. ראיתי פעם חישוב שאם היינו ממשיכים בחישוב האינפלציה הישן היינו מקבלים באיזור ה-6% שנתי בעשור האחרון. ראה למשל כאן http://www.shadowstats.com/alternate_data/inflation-charts (לא בדקתי אם החישוב שלהם נכון).

    Liked by 1 person

  50. https://www.financialsense.com/contributors/john-williams
    זה בעל האתר על סטטיסטיקות הצל של הממשלות שציינת וגם אתה לא בדקת לעומק. הוא גם המשיך לחזות היפר אינפלציות ב2014 , לפו גם שיעורי האבטלה הם לא 5% אלה 15% ויותר. כלומר הכל קונספירציות של הממשלות ולא סתם אלא היפר קונספירציות שמצריכות דרגות תחכום ברמות עילית מהממשלות אך המחזיקים בטענה הזו גם טוענים בו זמנית שהממשל טיפש ולא יעיל אפילו אם הוא רוצה כמו בניהול משבר הבריאות למשל.

    קשה להתדיין עם פילוסופיה כזו.

    הנתונים שהבאתי על ירידה 4% נומינלית בשנים הנל הם מכתבה בגלובס של דרור מרמור .שלפי רוח הדברים של שאר הכתבות.שלו על עליות בעשור האחרון אין לו אינטרס להציג ירידות בעשור הקודם.
    בכל מקרה אפילו אם נלך סופר לקראתך נאמר שהיתה עליה נומינלית של 5% ושאר המדד עלה ב25% זה לא יביא את האינפלציה לרמה 'מטואורית' כפי שכתבת בחישוב 20 שנתי.

    נעשה חישוב מפית קטן לתקופה בין 2009 ל2020 כשדלתא בין עליה בבעלות לשכירות היא 55%
    זה אומר 4% שנתי בריבית דריבית. סעיף דיור במדד הוא כ25% אז זו עליה של 1% לשנה יותר.(לא מעט אך לא מטאורי)

    בעשור הקודם הדלתא 30% לטובת השכירות אבל אמרו שהולכים לקראתך אז 20 % .
    אז בעשור ההוא נקבל ירידה של 0.35 שנתית.

    במצטבר ל20 שנה זה לא משמעותי ובטח לא מטואורי.

    Liked by 1 person

  51. מנגד –
    הווידוי המרעיש של פאוול( לפני שנה)

    פאוול, באופן מפתיע, הסכים "לחלוטין" עם אוקסיו קורטז. הוא הסביר שהקשר בין שיעור האבטלה לגובה האינפלציה "היה מאוד חזק לפני חמישים שנה ומאז נחלש ונחלש ונחלש, עד לרמה של דופק קלוש", והתוודה שזו שאלה שמעסיקה רבות את הפד. "למדנו שהמשק יכולה לשמור על רמות אבטלה נמוכות בהרבה משחשבנו, בלי רמות אינפלציה מדאיגות".

    הווידוי של פאוול מרעיש – הוא אומר בעצם שהפד העלה את הריבית בשנים האחרונות על סמך הנחות שהתבדו. המשמעות, כפי שפאוול עצמו הסביר לפני שבועיים, היא שהמדיניות של הפד הייתה פחות 'מרחיבה' משהוא וחבריו חשבו. הם האמינו שהם מספקים יותר תמיכה למשק האמריקאי.

    במבט קדימה, זה וידוי שיש לו משמעויות מעשיות מרחיקות לכת. אם למרות האבטלה הנמוכה הפד לא חושש מזינוק באינפלציה, זה אומר שהוא יכול לשמור בינתיים על רמות ריבית נמוכות. זו הסיבה לכך שאוקסיו קורטז זכתה בשבוע שעבר לשבחים מפתיעים מלארי קדלו, היועץ הכלכלי של הנשיא טראמפ, שנתן לה "ציונים גבוהים" בראיון לרשת פוקס, מכל המקומות בעולם. השיקול הוא כנראה פוליטי: הבחירות כבר באופק, ובבית הלבן היו רוצים לראות ריביות נמוכות, שידרבנו את המשק ואת השווקים
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001294950
    (אני כאמור לא בצד הפוליטיקה של אוקסיו קורטז אך כן בעד המתודולוגיה)

    Liked by 1 person

  52. הדפסת כסף מונעת מהתמריצים לעשות את שלהם. אני לא אומר שלא צריך לעזור למי שנפגע מהמשבר – אני כן אומר שזו לא בעיה שאפשר פשוט לפתור ע"י כדור כסף (הא). כמו הרבה בעיות בעולם האמיתי הפתרון כאן דורש ניתוח מורכב של כל מקרה לגופו. הבעייה היא שהרבה יותר קל לפזר כסף ממסוקים מאשר לפתור בעיות בצורה מיטבית.

    אז אם היו פתאום מוצאים זהב מתחת לאדמה בקישון ואז משקיעים עבודה וחופרים אותו ומשקיעים עוד עבודה ומגדילים את מרתפי הכספות באלנבי ומשקיעים עוד עבודה ומעבירים את הזהב במשאיות ברינקס לשם אז רק זה היה יכול להצדיק הדפסת כסף (שאנשים ירצו יום אחד)כנגד זה?
    לא עדיף לתת להם כרגע כסף(פטור ממס עתידי) שאנשים יוכלו להשתמש בו יום אחד בעתיד ואחרים גם ירצו אותו?
    כל עוד אנשים רוצים לחסוך את הפטור העתידי הזה והם לא מוציאים אותו מספיק אז אין אינפלציה ואפשר לתת להם יותר.
    מיסים בעתיד (וגם מוות) הם בטוחים – וזה התמריץ(כוח – כך ממשלות עובדות כי בייצור אפעס, הם לא הכי חזקות)

    Liked by 1 person

  53. גיא, היישר מפי האתון: https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3%20%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf

    זהו מסמך של חטיבת המחקר של בנק ישראל. עמוד 14, הגרף למטה מצד שמאל מראה את ההבדל בין מדד הכולל את מחירי הדירות (גרף כחול) לעומת המדד הרשמי (גרף כתום). משנת 2008 הגרף הכחול כמעט תמיד נמצא מעל הגרף הכתום – לעיתים הפרש שנתי של מספר אחוזים.

    מהצד השני, יתכן שהייתה גם טעות בחישוב הרשמי של מחירי השכירות, והמחיר האמיתי *גבוה* יותר – https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221553 ידיעה בגלובס, 2018.

    אהבתי

  54. לגבי הדפסת כסף, אני לא נגד *באופן עקרוני*. אני נגד המטרת כסף מהליקופטר בלי הגיון. כמות הכסף צריכה להתאים לפעילות הכלכלית, וזה אומר שלפעמים צריך להדפיס. אבל לי נראה שהיום הדפסת כסף היא פשוט "הפתרון" לכל בעיה. כשכל מה שיש לך הוא פטיש וכו'.

    יש הרבה דברים שצריך לעשות כדי לשפר את הכלכלה – פירוק מונופולים, טיפול בקרטלים, הכנסת תחרות באופן כללי, טיפול בבעיית הטרולים בפטנטים ושאר בעיות משפטיות שמעכבות ייזמות, שיפור תשתיות, שיפור חינוך, טיפול בפשע ובגורמים לפשע וכו' וכו'. אבל למה לעשות את כל הדברים הקשים כשאפשר פשוט ללחוץ על הכפתור של המדפסת.

    אהבתי

  55. א-מחייה, הייתי מציע לראות זאת אחרת. לחץ אינפלציוני מחייב את הכלכלנים של בנק ישראל להעלות ריבית. העלאת ריבית שנואה על הפוליטיקאים ולכן יש לנגיד כוח מיקוח כלפיהם לדרוש רפורמות בתמורה להימנעות מההעלאה. לכן לחץ אינפלציוני הוא תמריץ חשוב להתייעלות המשק, וכל מי שתומך במשק יעיל יותר צריך לתמוך בעידוד האינפלציה והדפסת כסף מסיבית.

    אהבתי

  56. אמחייה –
    התבוננתי בגרף משנת 2008 בו הכחול כמעט תמיד נמצא מעל הגרף הכתום – לעיתים הפרש שנתי של מספר אחוזים.
    אבל לא ראיתי משהו שסותר (אם זו היית כוונתך) את דלתת 55% ההפרש שלקחתי לטובת עליית מחירי הבעלות על הדירה באותה תקופה.

    לגבי הידיעה השניה: הידיעה אכן מעניינת. מתוכה :
    —————————-
    1.)
    "במהלך דיוני הוועדה המייעצת שהקימה הממשלה לבחינת מדדי המחירים בשוק הנדל"ן, נחשפה הוועדה לכך שמדד שכר הדירה של הלמ"ס, המהווה 5.7% ממדד המחירים לצרכן (האינפלציה), כלל במשך השנים טעות מובנית וכמעט חלמאית, שהטתה בפועל את המחירים בשוק השכירות באחוזים ניכרים כלפי מטה. "
    2.)
    מאז 2008 נוצר פער של כ-25% בין שני סוגי המדידה. לפי החישובים החדשים, מאז 2008 עלה מדד שכר הדירה בכ-65%, לעומת עלייה כוללת של 40% לפי מדד שכר הדירה הישן, תוספת שמגלמת יותר מאחוז אינפלציה בעשור האחרון. (*)

    3.) נזכיר כי מאז 1999(**) מדד מחירי הדירות (מכירה) אינו חלק ממדד המחירים לצרכן, ובמקומו מחושב השינוי במחירי שכר הדירה. בלמ"ס מדגישים כי ההטיה המוטעית לא השפיעה על כל מרכיב הדיור בשכירות, התופס נתח משמעותי של כ-24% בתוך מדד המחירים לצרכן, אלא רק על אותם 5% מהמדד שבוצעו באמצעות החישוב המוטה (החישוב המשלים מתבסס על מחירים ממוצעים). הרציונל להכניס את מדד שכר הדירה (ולא את מחירי הדירות) בתוך האינפלציה, נבע בעיקר מהרצון לתת משקל נכון לעלות הדיור, בניכוי פרמיה של השקעה ורצון להשיא ערך בקרב מי שרוכש דירה (ולא שוכר) בשוק.
    —————————-
    (*) אז שים לב שזו טעות של 25% בעשור(דגש) על סעיף שמשקלו 5.7% ולכן מדובר בקצת יותר מ1% אבל לעשור.
    (**) אני רואה שזכרתי את זה נכון בתגובתי לעיל
    נקודה חשובה מכאן היא שאכן יש שם חלמאות לפעמים אבל שהם בודקים את עצמם ומשתדלים לתקן וגם מציינים שזו פאדיחה לישראל …
    על טעות של 1% בעשור …. תחשוב איך היינו נראים בעולם אם באמת היו פה מזימות\קונספירציות\היפר קונספירציות לשחק עם המדד.

    נקודה חשובה נוספת -בתור קפטליסטים צריך לחשוב איך אנחנו פה מרוויחים מזה. אולי אלרום יסדר לנו פה תביעה ייצוגית שתתבע בנקים על הצמדה שקיצצו לנו הצמדות (1000 שח חזרה על כל מאה אלף שהושקעו בעשור… בלי מס רווחי הון הפעם בתור פיצוי) על החזרים והפרשים ממס הכנסה לכל מי שמכר מניות היה באבטלה וכו… וקיבל החזר ועוד וצטרה ועוד ועוד בוכטות , הליקופטרים והדפסות כסף לכיס .

    אהבתי

  57. גיא את עניין הטעות בשכירות הבאתי כדוגמה לטיעון נגדי, דהיינו אם היו מודדים נכון המדד היה יותר קרוב למדד שכולל את מחירי הדירות. אתה צודק שבסופו של דבר ההפרש במדידת השכירות הוא קטן מאוד.

    לענין מדד שכולל את מחירי הדירות, הפרש של אחוזים בודדים בכל שנה בממוצע (משנת 2008) היה מראה תמונת אינפלציה שונה משמעותית מהתמונה הרשמית היום. לפי מדד כזה הריבית בישראל הייתה צריכה לעלות מזמן. אני מנחש שמדד דומה בארה"ב היה מראה תמונה דומה. כמובן ברור לי שישראל לא חיה בואקום, ואם בנק ישראל היה מעלה את הריבית דווקא כשהשקל חזק יחסית זו יכולה הייתה להיות בעיה רצינית. זה לא סותר את העיוות העצום (למעשה השקר) באינפלציה הרשמית, ואת התוצאות השליליות שלו אשר אותן כבר הזכרתי קודם.

    אם כבר מדברים על אינפלציה, יש עוד דבר בשיטה הרשמית שמפריע לי. אני מוצא טעם לפגם בכך שיעד האינפלציה הוא יחסי (דהיינו משנה לשנה) ולא מוחלט. הרי אם למשל בשנה אחת האינפלציה הייתה 10%, עדיין יעד האינפלציה לשנה הבאה יהיה 2% ביחס אליה – במקום יעד שלילי של 6% (כדי להגיע לסה"כ 4% בשנתיים).

    אהבתי

  58. א-מחייה, הנקודה שלך בסוף נכונה מאוד. צריך לעבור ליעדים מוחלטים למעט בנסיבות קיצוניות (רמת המחירים עלתה כל כך שלא ריאלי לסובב הגלגל אחורה).

    Liked by 1 person

  59. תמריץ כתב:
    " …לחץ אינפלציוני מחייב את הכלכלנים של בנק ישראל להעלות ריבית. העלאת ריבית שנואה על הפוליטיקאים ולכן יש לנגיד כוח מיקוח כלפיהם לדרוש רפורמות בתמורה להימנעות מההעלאה. לכן לחץ אינפלציוני הוא תמריץ חשוב להתייעלות המשק, וכל מי שתומך במשק יעיל יותר צריך לתמוך בעידוד האינפלציה והדפסת כסף מסיבית. … "
    ———————–
    יש כאן לפחות קורטוב של התפלפלות ליטאית. 😊

    ובעיקר הנחה (סמויה) שניתן לסמוך על הכלכלנים של בנק ישראל שיחתרו להתייעלות המשק יותר מאשר על הפוליטיקאים. מכאן שרצוי למשק הישראלי להעלות את כוח המיקוח (או כוח הסחיטה באיומים) של אותם עובדי מדינה ולהקטין את כוח המיקוח של הפוליטיקאים.
    ספקותי האם אחת מהקבוצות הנ'ל אכן עדיפה על האחרת..

    נזכרתי באימרה המיוחסת לצ'רצ'יל:.
    "אפשר לסמוך על האמריקאים שלבסוף יעשו את הדבר הנכון, אבל לא לפני שינסו כל דבר אחר".

    נראה לי שהיא אינה נכונה רק לגבי האמריקאים, אלא גם לגבי הפוליטיקאים (בעולם ובארץ), ולגבי פקידי ממשלה בכירים (בעולם ובארץ), ואפילו לגבי רוב הציבור בנושאים כמו אימוץ סגנון חיים בריא. לתפיסתי – כולם מוטים.
    הפוליטיקאים ישתדלו לקדם (או לבלום) רפורמות שימצאו
    חן בעיני המצביעים הפוטנציאלים שלהם ותומכי קמפיין הבחירות הבא שלהם.
    כלכלני האוצר ובנק ישראל ישתדלו לקדם (או לבלום) רפורמות שימצאו חן בעיני המילייה שלהם ובעיני מעסיקיהם הפוטנציאליים העתידיים. ,

    Liked by 1 person

  60. קמיליה, זה נשמע כמו ניבוי מפולפל אבל בהקשר ההיסטורי זה פשוט איך שתמיד דברים עבדו ביחסים בין נגידים לממשלות. הנגיד היה בא לממשלה ואומר לה שאם היא רוצה ריבית נמוכה אז שתיתן משהו במישור הרפורמות.
    הגדיל עשות דוד קליין שהוריד את הריבית ב-2 אחוזים בבת אחת בשנת 2001 בתמורה לכך שיבוטלו ההגבלות על השקעות בחו״ל ועוד כמה תופינים מהסוג המכונה בידי הסוציאליסטים ״ניאו ליברלי״.
    https://bit.do/kromton

    אהבתי

  61. מאחר וכל העולם סגור לרגל הקורונה אנחנו כנראה לא על סף אינפלציה אלא על סף מיתון אדיר. מה זה יעזור לחלק לכולם כסף?

    אהבתי

  62. אמחייה ,
    לא מבין איך אחרי שראינו מהי הגדרה מקובלת בעולם על כמעט כל הכלכלנים איך מודדים אינפלציה ושיש אנשים כמו פרופ מריו בכלר
    שיש להם גישה מדעית מודים שאם אין אינפצליה ברמות שהם חזו שתהיה אז יש בעיות בתיאוריה שהם למדו ולימדו כל חייהם ואחרי שהכלתי לקראתך וחשבתי והראתי שאין פערים "מטאורים"( לטענתך) אפילו אם נכליל את שיעור הבעלות מ2008 ובטח מ1999 אז אתה עדיין טוען
    פער עצום . ציטוט : " זה לא סותר את ה"עיוות העצום"(*) (למעשה השקר) באינפלציה הרשמית,"

    בקשר להכרזות שכל אחד פועל לפי אינטריסים שלו – אז אין בזה חדש או גילוי מרעיש אבל
    פרוייקט הנאורות (אינלייטאנמנט באגלזית – ולא תחשבו שזו איזה מילה של השמאל – כמעט להיפך היום) ובראשו המדע המודרני משתדל בשיטותיו לפעול נגד הטיות אנשויות להיות גנטלמני במהותו .

    (*) נ.ב. אולי תסביר לי(**) כאן איך עשרות מונים זה סתם הרבה ולא עשרות(יותר מ20 לפחות, מינימום של מינימום)
    ואז 1% ביחס ל 2% (כשלא מגיעים ליעד הזה בכלל בעשור האחרון … ובעשור הקודם היה כאמור פער הפוך) זה "עיוות העצום" , מטאורי.

    (**) הכוונה לעצמך כי באמת מבין.

    אהבתי

  63. יש פער עצום בין העשירים לעניים, והוא גדל גם בשל הקורונה. קשה להאמין שהאינפלציה כפי שנטען, המחירים של הכל עולים הרבה יותר מ 2 אחוז לשנה. דיור זה חצי מההוצאות החודשיות, צריך להיות מרכיב משמעותי. חוץ מזה מכיוון שאין יותר טיסות נוסעים עלויות ההובלה עולות ויש מחסור. אין עובדים זרים אין קטיף כעת ואין שתילה וזריעה כך שלעתיד לא יהיה מה לקטוף. אם המצב ישאר שנה ככה למי יהיה כסף? כל הכלכלה תשתנה

    אהבתי

  64. מיקו זה די פשוט. ההבדל בין 1% אינפלציה ל2% אינפלציה הוא 100% (פי 2). אבל זה לא העיקר.

    כאשר בישראל לכאורה אין אינפלציה בעשור האחרון, ריבית בנק ישראל בהתאם קרובה ל-0% כבר עשור. אם היו מכניסים את עלויות הנדל"ן, האינלפציה השנתית הממוצעת הייתה קרובה ל3%. בהתאם, הריבית הייתה צריכה להיות בערך 3%. שים לב זה רק כולל נדל"ן, יש עוד נכסים שאפשר להכניס למדד. כעת, 3% במשך עשור מגיעים לריבית מצטברת של 34% (ריבית דריבית).

    האינפלציה הרשמית של בנק ישראל בתקופה זו היא קצת פחות מ 9% במצטבר:

    https://old.cbs.gov.il/reader/?MIval=%2Fprices_db%2FMachshevon_Results.html&MD=a&MySubject=37&MyCode=11120010&MultMin=19511016&MultMax=20200713&DateMin=16%2F10%2F1951&DateMax=13%2F07%2F2020&ssum=100&koeff=1&Days_2=1&Months_2=1&Years_2=2020&Days_1=1&Months_1=1&Years_1=2010

    ז"א הבדל של 25% במצטבר למשך 10 השנים האחרונות. אם הייתי לוקח הערכה שמרנית יותר של 2% מדד ממוצע לשנה, היינו מקבלים כמעט 22% בעשר שנים. עדיין יותר מפי-2 מהמדד הרשמי.

    קפיש?

    "אם אין אינפצליה ברמות שהם חזו שתהיה אז יש בעיות בתיאוריה שהם למדו" – או שפשוט לא מודדים את האינפלציה נכון. כידוע, שקרים, שקרים גדולים וסטטיסטיקה.

    אהבתי

  65. אמחייה – רות, עבור.
    איו קפישה מולטי בנה, גרציה.
    ניסיון אחרון.
    לפי התיאוריה אם יש אינפלציה שנתית של 2% זה היעד שהממשלה מציבה לבנק ישראל וזה בסדר גמור.
    אכן אם תחשב את האינפלציה בעשור האחרון תקבל 9% אחוז לעשור. זה פחות מ1% לשנה (אם תוסיף את האינפציה הגבוהה של 2008(3.8%) ו 2009(%3.9)) תקבל קצת יותר מאחוז לשנה בממוצע.
    2010 2.66%
    2011 2.17%
    2012 1.63%
    2013 1.82%
    2014 0.20%-
    2015 1.00%-
    2016 0.20%-
    2017 0.30%
    2018 0.80%
    2019 0.60%
    אם נוסיף לזה את ה1% לשנה בגין החישוב שערכנו לעיל תקבל בדיוק 2% או טיפלה(במובן טיפלה) יותר ….
    (לא כפי שכתבת "האינלפציה השנתית הממוצעת הייתה קרובה ל3%." — אבל דף התגובות אצל תמריץ סובל הכל ואף סבל התעללויות גדולות יותר בעבר.)
    כך שלפי התאוריה והמדיניות אם באינפלציה 2% או 1% זה ביעד הבנק המרכזי ולכן אין משמעות לדלתא בריבית משום שהיא בדיוק במקום בשביל לשמור על אינפלציה 2%. ( אם כבר … אם היא 1% היה אף מקום להוריד אותה יותר … אבל עזוב נוותר לך)
    בקשר לזה "מיקו זה די פשוט. ההבדל בין 1% אינפלציה ל2% אינפלציה הוא 100% (פי 2). אבל זה לא העיקר."
    ושוב כמובן אציין פעם שביעית שלא ספרת שבעשור הקודם מחירי הבעלות היו מורידים את המדד בחצי אחוז לשנה(אהה נכון,הלכנו לקראתך ב0.35%) . עובדה שנוח לך להתעלם ממנה – למה אז לא צעקת על בעיות בסטטיסטיקה?
    אהה, ענית על זה קודם כשאמרת "הכל אינטרסים" – גישה מעולה לקדם דברים בפוליטיקה אך לא במדע.

    אהבתי

  66. עוד הבדל בין שפעת לבין "השפעת עם יחסי הציבור" :

    הסימפטומים של אלו שאושפזו בגלל קורונה ושוחררו (היו ברובם חולים בינונים וקשים) – נמשכים גם חודשים ארוכים לאחר מה שתואר כ "הטבראתם".

    כולל גרף מעניין של סמפטומים בזמן האשפוז ולאחריו.

    https://m.facebook.com/photo.php?fbid=10157786677272029&id=588282028&set=a.10150360071782029&source=48&__tn__=EHH-R

    אהבתי

  67. מיקו בדקתי שוב ולא אמרתי "עשרות מונים". נראה שאתה מתבלבל עם תגובה אחרת.

    מה שכן, טעיתי קצת בהסבר שלי. התכוונתי שהאינפלציה האמיתית היא 2% *יותר* מהרשמית בכל שנה. ז"א שהאמיתית היא בערך 3% בסה"כ בכל שנה ולא בערך 1% בכל שנה.

    כך שבנק ישראל היה צריך להעלות את הריבית. מה שכן *אם* האינפלציה האמיתית הייתה 2% אכן מה שאמרת *היה נכון* ובנק ישראל היה צודק בגובה הריבית. זה לא המצב אבל הנקודה שהעלת מעניינת. לגבי אינפלציה היסטורית, גם אם מחשבים אותה עדיין הסה"כ עדיין גבוה משמעותית מהרשמי. וצריך גם לזכור את הנקודה האחרת שלי – יעד האינפלציה הוא יחסי ולא מוחלט (שזו טעות לדעתי).

    אהבתי

  68. א-מחייה , הכל בסדר.
    נתת לייק לתגובה שרינגו מסביר שעשרות מונים לדידו זה הרבה ולא הייתי צריך לקפוץ למסקנה שכשאומרים עשרות מונים אכן מתכוונים לכך (ובעצם אני סתם טרחן נודניק ומציק בעשותי כך
    ;=) … זה לא נאמר אבל קצת השתמע … למרות שבמספרי מתים וסגר זה חשוב וקריטי… (בטח יותר מטווח אינפלציה בין 0-2 ושם 1 מול 2 כשבתוך הטווח זו אותה מדיניות )

    אני שמח שהודעת שטעית. כך גם אני נוהג לעשות וזה יכול לקדם דיון למקומות מעניינים.

    עם הנקודה האחרונה שלך אני מסכים. גם תמריץ הסכים לה וכתב אפילו על כך פוסטים בעבר.
    מאחר ואתה לא נשמע סוציאליסט שמחכה שיאכלו אותו בכפית אז אם זה מעניין אותך אינטלקטואלית אני ממליץ שתחפש את הפוסט לבד.

    נ.ב.
    לדעתי(בניגוד לדעתך) (ואני מעריך שגם לדעת תמריץ) בנק ישראל לא הוריד את הריבית מספיק מה שהחזיק את שער השקל גבוה מידי ופגע בייצוא וגם אפילו בתחרות של ההייטק שהיה יכול להיות אפילו יותר פרודוקטיבי והיינו מקבלים תוצר יותר גבוה (ואכן עוד קצת עלייה במחירי הדיור כנראה אבל הדלתא בתוצר היתה שווה את זה)

    אהבתי

  69. תמריץ, חבר שלך שמידי פעם מגיב פה בקצרה כותב :
    "בסופו של דבר, הציפייה שמישהו שם למעלה יציל אותנו עם כסף שיגיע מהחלל החיצון היא פשוט גישה ילדותית ולא בוגרת. זו לא גישה שמתאימה לאנשים אינטליגנטים ואחראיים, והאוחזים בה צפויים תמיד להתאכזב. ממשלות לא יכולות לצמצם את הסיכונים, הן רק יכולות להעביר את הסיכון ממקום למקום."

    אז דרכך אליו ממני שיספר לנאצים שממשלת ארה"ב לא יכולה להעביר סיכון לעזאזל ע"י הגדלת הגרעון שלה פי 3 בזמן המלחמה
    https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_the_United_States_public_debt
    ושהילדים של חורף 43 רק מודים לממשלת אארה"ב על זה.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s