האם אלוהים יכול ליצור אבן שאינו יכול להרים? שאלה תיאולוגית עתיקה, וכתבתי בעבר על ספרו היפה של ישראל נתנאל רובין שדן בה. התשובה לשאלה היא שלילית החלטית. אלוהים לא יכול להגביל את עצמו. חלף במוחי הרהור שהשאלה הזו והתשובה לה עונות על שתיים מהסוגיות המרכזיות בדיון הציבורי הנוכחי.
האם אנחנו צפויים לשפל כלכלי עולמי או מקומי? מי שחושש לכך חושב שהמדינה תקלע בעקבות משבר הקורונה לגרעון, לחובות, לסחרחורת ריביות שתעיק על המשק וכו' וכו'. אבל מי שמבין דברים לאשורם יודע שאלוהים לא יכול ליצור אבן שאינו יכול להרים, ובכלכלה יש גם אלוהים וזהו הבנק המרכזי שיכול ליצור כסף יש מאין. הבנק המרכזי לא יכול למצוא עצמו עומד מול חובות שאינו יכול לפרוע (כל עוד הם נקובים במטבע שהוא אלוהים לגביו – הדולר לגבי הפדרל ריזרב והשקל לגבי בנק ישראל). לא משנה כמה נורא יהיה נטל החוב שתותיר הקורונה אחריה, הבנק המרכזי יוכל להתמודד איתו בקלי קלות. ומי שלא מאמין בכך, כלך לך ותצטרף לשורט האומלל והעתיק על יפן.
האם לגנץ הייתה אלטרנטיבה? מי שחושב שגנץ לא היה צריך לחבור לממשלה אחת עם נתניהו מציע לרוב אלטרנטיבה: חקיקת חוק שימנע מנאשם בפלילים להיות ראש ממשלה או לחילופין הגבלת תקופת כהונה לראש ממשלה. מי שמציע זאת שוכח שישראל הייתה הולכת לבחירות, בהעדר ממשלה, אחרי החקיקה, ואז ייתכן מאוד שלגוש של נתניהו היו 61 ח"כים וגוש זה היה מבטל את החוק ומאפשר לנתניהו להקים ממשלה חדשה. האם ייתכן שהחוק הראשון של הכנסת היה מונע את ביטולו בידי החוק השני של הכנסת? לא, כי דבר זה היה סותר את אותו עיקרון תיאולוגי: "אלוהים לא יכול ליצור אבן שאינו יכול להרימה", וגם הכנסת אינה יכולה לחוקק חוק שכנסת אחרת אינה יכולה לבטלו.
יש ניואנס מסוים. אם היה עומד לגנץ רוב גדול שאיתו היה מאשר את החוק מלכתחילה – למשל 65 ח"כים או 70 ח"כים, ייתכן שהיה יכול למנוע את ביטולו של החוק בכנסת שלאחר מכן ברוב של 61 בלבד, אבל אין לגנץ בכנסת הנוכחית יותר מ-61 ח"כים וגם זה בקושי רב. ובהערת שוליים אציין שגם השאלה האם רוב של 65 ח"כים בכנסת הנוכחית גובר על רוב 61 בכנסת הבאה היא שאלה חוקתית קשה מאוד שיכולה להצית משבר חוקתי קטסטרופלי. בקצרה, לא מתעסקים עם אלוהים ועם יכולתו להרים אבנים. גנץ עשה בשכל רב והפגין בגרות ומנהיגות כשחיפש פתרון במישורים אחרים.
תמריץ 
תמריץ, כמה פעמים, צריך להסביר לך שוב ושוב, שכלכלה הינה סיזיפיות. סיזיפיות של בני אנוש. כאשר יש כסף קל, הכסף משחית מערכות. משחית כלכלה. מערכות ואנשים, מפסיקים להיות סיזיפיים והופכים לעצלנים. מפסיקים לעגון על: קידמה, פיתוח, תחרות, יצירתיות, השקעות, המצאות וכדומה. אין דרך אחרת. והסברתי לך לא פעם, שעל כך היונים ( בין היתר) נפלו. הקשר שבין פוליטיקה וכסף. כסף ציבורי קל. וכאשר פוליטיקאים מדפיסים כסף, אז ידפיסו עוד ועוד, לפי צרכים פוליטיים, ובלי קשר, בעיית המחסור התמידית והאינסופית , תזקיק עוד ועוד הדפסות כסף. שהרי אין כסף להכל. לעולם לא. רק עניינים הנוגעים לאיכות הסביבה זה מטורף לגמרי. אין אפשרות להבלות רוח כזו ( מעבר לנושא של אינפלציה והטירוף שהיא מייצרת).
וגנץ אגב, השתכנע פשוט מנתניהו, שאנו על עברי פי פחת. גנץ השתכנע מזה. לא היה צריך יותר מדי כישרון בשביל לשכנע את גנץ, באיזה מצב אנו נמצאים. גנץ פשוט גילה אחריות. אולי גם נאיביות, אולי טיפשות, אולי חוסר אחריות סובייקטיבית יטען הטוען. זה אני משאיר לדעתו של כל אדם עם עצמו והסובב אותו. והנה, אנו הרי במשבר, שלא נראה כמותו ממש. גנץ למשל, מנע ( פאסיבית) מחאות המוניות עד כה. מנע אלימות קשה. מחאות חברתיות קשות מאוד. נתניהו ברור חשב על עורו גם. אבל, האמת שהוא תיאר, הייתה אמת. וגנץ השתכנע בעליל.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
השאלה מה מגדיר את זה שהכסף קל? אם במשך שש שנים רצופות בנק ישראל מחטיא את יעד האינפלציה מלמטה האם זה נקרא שאנו חיים בימי הכסף הקל?
אהבתיאהבתי
האם אלוהים יכול לקבל קילה מאבן גדולה מדי? בניגוד לאלוהים הבנק המרכזי יכול להדפיס כסף וליצור נזקים שהוא לא יוכל לתקן על ידי הדפסת כסף. אמר לך יאיר לפני 4 שנים שמדיניות מוניטרית יכולה לעזור רק אם היא מלווה התייעלות או שינוי פיזי אמיתי. שינוי יכול להיות: גידול באוכלוסיה/טכנולוגיה חדשה/ מקור אנרגיה חדש/ התייעלות/ הקצאה מחודשת של התקציב/ גידול בתעסוקה/ יזמות/ פתיחת עסקים חדשים ועוד ….
מדיניות מוניטרית לבדה פוטרת בעיות בטווח הקצר בלבד ויישומה ללא מעשים נוספים מהווה רק תמריץ לעצלנות ותו לא, אל רום חוזר על דברי יאיר מלפני 4 שנים אלא שתמריץ יכול להרים כל קושיה שהמגיבים מציגים לו על ידי הדפסת עוד ועוד תשובות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
מדיניות מוניטרית הייתה פותרת את בעיית השואה פלוס מלחמת העולם אם הייתה מונהגת נכונה בימי השפל הגדול בגרמניה.
אהבתיאהבתי
מסכים לדברי אלמוזלינו רק בלי התוספת העוקצנית והאישית שבהן.
עיסוק בשאלה מה היה קורה אילו גרמניה הייתה מנהלת מדיניות מוניטרית מרחיבה ובעקבותיה הייתה נמנעת השואה – היא עיסוק ביקומים מקבילים. קשה מזה ללמוד משהו. זה לא כמו השוואה באותו יקום בין מדינות שמנהלות מדיניות סוציאליסטית לבין מדינות שמנהלות מדיניות קפיטליסטית.
אהבתיאהבתי
השפל הגדול מעולם לא חזר. כנראה למדנו משהו. ואני נוטה להאמין שגם מיתון נוסח 2008 כבר לא צפוי לחזור. כמות החוב הפרטי שהפדרל ריזרב היה מוכן לקנות בימי הקורונה הייתה גיים צ׳יינג׳ר נדיר בהיסטוריה הכלכלית.
אהבתיאהבתי
אני מתכוון לכך שההודעה הזו של הפד הייתה אחד המסמכים הכלכליים החשובים בהיסטוריה
https://www.federalreserve.gov/newsevents/pressreleases/monetary20200323b.htm
אהבתיאהבתי
חובות המדינה לא כל כך מהווים בעיה (החובות די קטנים וכנראה לא יגרמו לאינפלציה ופרט לכך הממשלה גם יכולה להעלות מיסים למי שעובד ומרויח). הבעיה מה קורה אם כל המפוטרים? הם אינם יכולים להדפיס כסף. ויותר גרוע: מה יקרה כשיגמרו דמי האבטלה?
אהבתיאהבתי
הציבור מחזיק 20 טריליון דולר חובות של הממשלה, מה יקרה אם ערך הדולר ירד בשליש או חצי?
אהבתיאהבתי
תמריץ אתה מתעלם מנתון אחד חשוב מאד לגבי האלטרנטיבה שהייתה לגנץ. אם חוק שאדם נגדו הוגש כתב אישום – שעבר את אישור היועמ"ש וכו – לא יכול לכהן כראש ממשלה היה עובר, יכול להיות היינו חוזים בליל הסכינים הארוכות בליכוד.
יש לא מעט טוענים לכתר בליכוד – גדעון סער, ישראל כץ, ברקת וכו' וכו', והם היו מבינים שזה הסיכוי היחיד שלהם להיות ראשי מפלגה – או אולי אפילו ממשלה – בשנים הקרובות. לכן ברגע שהחוק היה עובר, התמריץ שלהם היה למנוע בכל מחיר את שינויו – ויש סיכוי טוב שהם היו דואגים לבחירות בזק לראשות המפלגה.
לכן לאמר שלגנץ לא הייתה אלטרנטיבה, זה לא ממש מדוייק. כמו כן בינתיים לא ראיתי התמודדות מרשימה במיוחד של הממשלה עם מגיפת הקורונה. כן ראיתי התעסקות בדברים חשובים יותר, כמו מעון ראש הממשלה החליפי ופטור רטרואקטיבי ממס לראש הממשלה. אכן טוב שיש את מיקי זוהר, אחרת מי ידאג לאינטרסים שלנו.
אהבתיאהבתי
> הציבור מחזיק 20 טריליון דולר חובות של הממשלה, מה יקרה אם ערך הדולר ירד בשליש או חצי?
ערך הדולר ירד יחסית למה?
לזהב? למי אכפת?
לנפט? זה כבר קרה, הנפט היה ב 120$ לחבית וכלום לא קרה. בעצם קרה משהו, השתמשו בטכנולוגיית פצלים לייצר יותר נפט ומחירו ירד.
נחושת? חיטה? יקרה בדיוק מה שקרה עם נפט. ייצרו יותר באמצעים טכנולוגים.
וזהו חברים, לא נשארו דברים אחרים חשובים בעולם להשוות אליהם.
(האמת שיש גם נדלן, אבל גם פה אפשר לייצר יותר, חוץ מישראל פה יש העיריות שעוצרות את זה)
אהבתיLiked by 1 person
אמחייה,
אתה מתכוון לחוק שהיה מוחל מיידית או רק בכנסת הבאה?
אהבתיאהבתי
amehaye
חלומות באספמיה הם לא אסטרטגיה, וההוכחה היא בפודינג עצמו
בכחול לבן קרה פיצול. הוא לא קרה בליכוד.
כנראה שהלכידות של הליכוד גדולה מהלכידות של כחול-לבן. האמת שלא היה קשה לנחש את זה. אתה באמת משווה את הלכידות של גנץ\לפיד\שלח\הנדל וכו', שהתאספו רק חמש דקות קודם, ללכידות של הליכוד?
אהבתיLiked by 3 אנשים
3718
הסינים מחזיקים בטרליון דולרים, היפנים בטרליון ורבע, אם החסכונות שלהם יפגעו הם יפגעו כלכלית ויאבדו אמון בדולר. כל אותן מדינות שמוכרות לארה"ב יבקשו ביטחונות, מחיר הנפט הנחושת והחיטה יעלו, למה ירדו?
יש 450 בליון אירופאים עם מטבע שלהם 1.2 בליון סיני עם מטבע שלהם כנ"ל הודים, אנשים ירוצו לזהב מייד. הסינים מודיעים שוב ושוב שהם מנסים לייצר מטבע אוניברסלי צמוד זהב והכלכלה שלהם יצאה טוב מהקורונה מאשר של האחרים.
העולם כפי שאנחנו מכירים אותו קיים מאז מלחמת העולם הראשונה, אנחנו הכרנו אנשים שנולדו קודם לכן. הריצ'רץ נרשם כפטנט ב 1917, תראה כמה דברים השתנו בימי חייך, DVD, DNA, רדיו, טלויזיה, עט, מכונית, מטוס, טלפון, ספר, כושים, משפחות חד מיניות.
כמו שצצה קורונה יכולות ליפול ולקום כלכלות ואימפריות. אמריקה החליפה את אנגליה הגדולה והיו פורטוגל וספרד וצרפת ותורכיה וההבסבורגים ואנסטסיה והפסלים של קולומבוס וושינגטון וצ'רצ'יל. הדרכונים היו עד לא מזמן גם בצרפתית זו השפה הבינלאומית…מתה.
אפילו ה Modern Monetary Theory/Modern Money Theory מה שנקרא FREE MONEY חדש יחסית.
קורונה, סין עושה שרירים, מהפיכה תרבותית בארה"ב, התחממות העולם, בחירות בארה"ב. הסערה המושלמת הזו בטוח תגרום לצונמי כלכלי
אהבתיאהבתי
א-מחייה, לפני שנה או שנתיים הייתי חושב כמוך אבל הדבקות של הליכוד בביבי לאורך אינספור מערכות בחירות מדהימה. מה שרק מוכיח שהגבלת קדנציות באמת הכרחית למנוע פולחן אישיות. גנץ היה צריך לדרוש לחוקק זאת גם אם לא יהיה פרסונלי ויחול רק ב-2030 או משהו כזה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
לגבי החוק עצמו נגד ביבי והשאלה האם לקבלו מיידית זה אפשרי ובהמשך לבטלו מיידית זה אפשרי, זה היה מכניס את בג״ץ כל כך עמוק לקלחת הפוליטית כי היה מחייב הכרעה לגבי סוגיות שנותרו פתוחות בבג״ץ המזרחי.
אהבתיאהבתי
אלמוזלינו,
גם אם החסכונות של הסינים שמחזיקים בטריליון דולרים, והיפנים שמחזיקים בטריליון ורבע דולרים, יפגעו – לא תהיה להם ברירה אלא להמשיך ולהשתמש בדולר. אחרת, מה הן יעשו עם כושר הייצור שלהן? מי יקנה מהן אם לא ארה"ב? אירופה המסכנה והדוויה תקנה מהן? יפן תקנה מעצמה? מדובר בלופ סגור שקשה מאוד לצאת ממנו.
כל המערכת שאנחנו מכירים בנויה על הדולר שהצליח לשרוד בשני העשורים האחרונים גם את נפילת התאומים וגם את המשבר של 2007-8. משבר שהיורו לא צלח והוא חלש מאז.
הסוד של הדולר טמון ב-2 עקרונות שהאמריקאים מצטיינים בהם ואני לא רואה מישהו אחר שיכול לעשות זאת:
1. תרבות כלכלית שמעודדת מצוינות, יזמות (טכנולוגית ועסקית), אדפטציה מהירה, וכדומה …. זה נכון בעיקר למגזר העסקי אך גם למגזר הממשלתי (ובזה תמריץ צודק וההשוואה שלו בין הבנק המרכזי האירופאי לפידרל ריזרב ממחישה זאת).
2. בסיס משאבים איתן. ארה"ב מייצרת את רוב הסחורות החקלאיות בעולם (חיטה, תירס, סויה) והיא נכנסה לפני כמה שנים להיות גם יצואנית אנרגיה.
במקרה שכזה, אין מי שיכול לאיים על הדולר (רק בדיבורים) וספציפית גם אין שום סיבה שמחירי הנפט והחיטה יעלו גם אם החסכונות של הסינים והיפנים ישחקו. ואם הם יעלו אז זה רווח אמריקאי נקי (עם הפסד במגזרים אמריקאים אחרים).
הסיפור של הזהב זה סתם לוקשן לעוס, היואן לא יהפוך למטבע אוניברסלי צמוד זהב (כי זה רק יתקע את הסינים שלא יוכלו לשחק בו כרצונם, וגם אף אחד לא ישתמש בו חוץ מהמשטר האיראני שישתמש בו להכעיס), ואין שום משמעות ליציאת הכלכלה הסינית ממשבר הקרונה אם אין מי שיקנה מהם.
נ.ב.
אני חוזר על הערכה ישנה שלי כאן בבלוג שהעולם לא יתן לסין לצאת בחינם מסיפור הקורונה. זה שטראמפ העלה את הנושא מקשה על משטרים בעולם לטפל בזה, אבל בשקט הם יבקשו ויקבלו פיצוי מהסינים. זה לא יגיע בצורה של הסכם פיצוי חתום, אלא בצורות אחרות.
אהבתיאהבתי
האיום היחיד על אמריקה הוא מבפנים.
התפיסות הפרוגרסיביות הקיצוניות (כמו הגירה חופשית וזכויות לכל מהגר) הן המכשול האמיתי לחוזק האמריקאי.
מוזר שהתפיסות שלא מצליחות לחדור למיינסטרים האירופאי (לאירופאי הממוצע, לא לאליטות ולדיבורים הגבוהים שלהן) מצליחות לחדור לתוך המיינסטרים האמריקאי. אבל זה לא מוזר. זה חלק מהאדפטציה האמריקאית המהירה. לכל דבר.
אהבתיLiked by 2 אנשים
בנוגע לשאלה התאולוגית, מדובר במחלוקת עתיקה, האם יש נמנעות בחיק הבורא. יש המצדדים שיש נמנעות, ויש המצדדים שהוא נמנע הנמנעות. הסבר פשטני לכך הוא שכללי השכל כפי שאנו מבינים אותם נובעים מהטבע (1+1=2, גדול > קטן, מוקדם -> מאוחר, אב > בן). כלומר, הם נוצרו עם בריאת הטבע, ועל פיהם להרים אבן שלא ניתן להרים היא הגבלה. אבל אם הוא נמנע הנמנעות הוא בלתי מוגבל בהגבלות שבחר לעצמו.
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2_%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%AA
אהבתיאהבתי
רובין בספרו בהחלט לא מחבב את הגישה החב״דית. זה משעשע לראות את הלעג שלו כלפיה.
אהבתיאהבתי
תמריץ, כסף קל כפי שהסברתי בעבר, זה במקום להתחרות ולהשתכלל, לחכות למכרזים ציבוריים. מאוד פשוט. ולמה מכרזים ציבוריים. כי יש כסף קל. כל הזמן יש הזרמה של כסף. הוצאות ציבוריות. כי זה קל. אז בשביל מה להתחרות, להיות יותר טוב, להשתכלל וכדומה, לא כל שכן בשווקים בינלאומיים הרבה יותר תובעניים וריווחיים. זה מה שקרה ביו ( פוליטיקה וכסף). אתה תמיד יכול להדפיס כסף. אז למה לעבוד קשה ולהצטיין? כמובן , שאפשר לשאול, למה בכלל לעבוד קשה ולהצטיין ולהתחרות. אז כאן באה מושכלת יסוד בכלכלה:
אתה צריך מטבע קשה, בשביל לייבא חומרי גלם נחוצים ( נפט למשל). אתה צריך להחזיק צבא איכותי ( יש לך אוייבים מסביב, אז אתה צריך לייבא). אתה צריך מטבע טוב. אתה לא יכול לשרוד אלמלא.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
רק תיקון טעות בתגובתי לעי"ל, צריך להיות:
זה מה שקרה ביון ( פוליטיקה וכסף )……
אהבתיאהבתי
תמריץ,
האם אלוהים יכול ליצור עיר בשליטת הדמוקרטים שאין בה אלימות?
Violent Sunday: At least 9 killed, dozens wounded in NYC shootings
https://abc7ny.com/violent-sunday-at-least-6-killed-dozens-wounded-in-nyc/6299513/
אהבתיLiked by 2 אנשים
לניו יורק יש עוד לאן לשאוף
75 shot, 13 fatally, in Chicago July 4th weekend violence, police say
https://abc7chicago.com/75-shot-13-fatally-in-july-4th-weekend-violence/6301523/
אהבתיאהבתי
אלמוזלינו, יאיר,
לגבי הדולר, אוסיף לרשימה הנכונה של יאיר עוד 2 אלמנטים:
1) הפתיחות הכלכלית והטכנולוגית המדהימה של ארה"ב, שימו לב שכולנו קונים מניות בארה"ב, ושם שוקי המניות העיקריים בעולם. זה סימפטום כללי לפתיחות שלהם. סין או יפן או אפילו מערב אירופה לא יכולים להתחרות בזה.
2) פטרו-דולר, הדולר ניתן להחלפה ישירה בנפט. והוא החזיק במעמד האקסקלוסיבי הזה הרבה שנים. זה האלמנט העיקרי שגרם לו להיות מטבע הרזרבה העולמי. הרי נפט הוא בסופו של דבר הסחורה האולטימטיבית
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
יאיר,
אני בספק אם התפיסות הפרוגרסיביות אכן מחלחלות אל האמריקאי הממוצע. בתקשורת רואים את המשתוללים, אבל הם מרוכזים בערים הגדולות וגם שם מדובר בכמה אלפים לכל היותר שעושים הרבה רעש. אני מניח שהאמריקאי הממוצע שמרן הרבה יותר מעמיתו האירופאי.
דבר נוסף שראוי לציין לגבי עוצמתה של אמריקה והנבואות (הטיפשיות לדעתי) על מפלתה הקרובה: עוצמתה הצבאית של אמריקה, שאינה ניתנת אפילו להשוואה עם מדינות אחרות. בעולם שליו יחסית הדבר נעלם מעיני הבריות, אבל ארה״ב שולטת בפועל בכלל האוקיינוסים ודרכי הסחר הימיות. ברצותה, יכולה ארה״ב להשתלט גם על כל אזור יבשתי. צבא ארה״ב הוא עצום ותקציבו גדול עשרות מונים מכל צבא אחר. כל עוד זה המצב קשה לראות סיטואציה של ירידה משמעותית בכוחה של ארה״ב בזירה הבינלאומית.
אהבתיאהבתי
רינגו, עוצמה צבאית בלי רצון להפעילה היא נכה.
אהבתיאהבתי
אני מוכנה לחשוף את בורותי הכלכלית.
שאלה שמציקה לי מאז קריאת הפוסט הקודם:
על מה מבוסס הביטחון שהדפסה מסיבית של כסף לא תיצור השתוללות אינפלציונית (כפי שהדפסה שכזו יצרה, לא פעם אחת ולא במדינה אחת, בעבר)?
התשובות שעלו בדעתי:
1. בעבר, גם באירופה וגם ביפן, האוכלוסייה הייתה במגמת צמיחה (יותר לידות ממיתות).
כלומר, מדי שנה ושנה נוספו עוד פיות / צרכים / ביקושים. העליות בהיצעים לא הצליחו להדביק את העליות בביקושים, ולפיכך המחירים רק הלכו והאמירו.
כיום המצב באירופה וביפן הפוך. מדי שנה "אובדים" להם מיליוני תינוקות שלא נולדו. כפרים ובתים רבים ננטשים ומחירי הדיור במגמת צניחה.
מכאן, באירופה וביפן אכן אין כל סכנה לאינפלציה. להפך. הם סובלים מדפלציה.
אבל לא זה המצב בישראל 2020. השילוב של ריבוי טבעי משמעותי ומאזן הגירה חיובי, היה אמור
ליצור אינפלציה בערך של השקל. לפחות מחירי הקרקעות והדיור אמורים להעלות ולהעלות.
2. העולם המערבי "ניצל" מאינפלציה בזכות הצפת השווקים במוצרים אולטרה זולים (במונחים מערביים). בעיקר מסין אך לא רק. בשולים גם בזכות מחירי פרויקטים זולים בשל העסקת אנשים וחברות מהעולם השלישי. מה שלמעשה מנע כל אפשרות לאינפלציה. ההיצעים הזולים הם כמעט אינסופים.
אבל *כיום* ניכרת מגמת זחילה כלפי מעלה במחירי שכר העבודה ותנאיה בעולם השלישי (צמצום כוח העבודה) , ההקפדה שלהם על איכות הסביבה ועוד ועוד. מכאן צפויה גם עלייה במחיר המוצרים האולטרה זולים.
יותר מכך, החרפת המאבקים האמריקאים – סינים ומלחמות הסחר אמורים לצמצם את ההשפעה האנטי אינפלציונית של סין ושות' על המערב.
ובעיקר על מדינה קטנה, החרדה מהכעסת פטרוניתה הגדולה, הנאבקת בהשפעת סין על העולם.
האם שינויים אלו בזמינות ההשפעה הסינית על ישראל לא עשויים / עלולים להשפיע על גובה האינפלציה בישראל?
3. משהו אחר ???
אשמח להבין על מה מתבסס הניבוי שאם בעשור האחרון לא הושג בישראל "יעד האינפלציה" – אזי סכנת האינפלציה בישראל הופכת לזניחה. אפילו אם בנק ישראל יתחיל לשלוח לשוק הישראלי כמויות עתק של שקלים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה,
הבעיה היא להסתכל על משוואה של ביקוש והיצע, ודרכה להבין אינפלציה. המודל הנכון במשק, הוא שביקושים, מורידים מחירים, ולא מעלים אותם. איך זה ? אם כך:
ככל שיש ביקושים, יש יותר מתחרים ( זה מגרה " כרישים " להיכנס לנישות ריווחיות). ככל שיש יותר מתחרים, המחירים יורדים.
כלומר, במשק צומח ותחרותי, אז יש פחות סכנה לאינפלציה בגין ביקושים מוגברים.
אבל, בקשר להדפסת כסף, אנו במעגל שוטה. מדוע ? אם כך:
כפי שהסברתי לעי"ל, אם יש הדפסת כסף מאסיבית, ישנה סכנה שהמשק יפסיק להיות תחרותי וצומח וסיזיפי. כסף קל. כסף נגיש. זמין. אפשר להדפיס. מה הבעיה בדיוק ? בשביל מה לייצר, להתחרות, להמציא המצאות, לעבוד קשה, לשווק, להתחרות בזירה הבינלאומית התובענית וכו….מחכים למשל, למכרזים ציבוריים, להזרמות של כספים על ידי הממשלה למשק.
אבל, סין, יפן, ארה"ב, הם יוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל. למה ? מכיוון שהם ממילא שולטים בזירה הגלובלית ( יצוא). האמריקנים יש להם מטבע גלובלי, אז, אין להם סכנה ממשית של ירידת ערך המטבע. תמיד יקנו אג"ח אמריקניות, ותמיד הם יוכלו להדפיס לעצמם הכסף שהוא גלובלי למעשה. על כך:
כושר המצאה אדיר, תחרותיות אדירה , מכירות בשווקים גלובליים כאמור וכו…. כל זה, מוציא אותם מגדר הכלל, שאין להדפיס כסף, רק במשורה.
וזוהי כל התובנה, על רגל אחת.יש כמובן, מיכניזמים פילוסופיים יותר עמוקים, אבל, בקשר לאינפלציה, זה כך.
להתראות
אהבתיאהבתי
הדפסת כסף יודגש, בלי קשר לקורונה, בלי קשר לאפשרויות יצירתיות אפשריות בקשר להדפסה. אלא , ככלל, דבר רע מאוד.
אהבתיאהבתי
הכסף הממשלתי בפעולה
מתווה חדש לחילוץ אל על, והמדינה בדרך להלאמה דה-פקטו: תתחייב לרכוש מניות בהנפקת החברה
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001331453
אהבתיאהבתי
קמיליה, יש להבדיל בין שתי שאלות. 1)האם יש בעיה אם הממשלה תדפיס מספיק כסף כדי לחזור לסטטוס קוו הכלכלי הטוב בטרם הקורונה? ברור שלא כי אז הייתה אינפלציה אפסית וגם כשנחזור לשם תהיה אינפלציה אפסית.
2)האם יש פוטנציאל לזנק מעבר ולהציף את השוק בעוד הרבה כסף? אני מאמין באמפירי ולא בתיאורטי בעניין זה. אם 6 שנים בנק ישראל מפספס את יעד האינפלציה מלמטה, אז הוא צריך להתאמץ יותר.
לצד זאת ברור שגם אם נציף את השוק בכסף והסינים יעמדו בקלות בהיצע המוגבר ושטראוס תייצר מספיק מילקי נוסף וכו, מחירי השכירות במרכז יטפסו בהכרח וזו בעיה שצריך לפתור. או שכולם הולכים לעבור למצפה רמון ולעבוד מהבית. אשרי המאמין.
אהבתיאהבתי
קמיליה
הדברים שאת מעלה בסעיף 1 מענינים, הריבית ירדה בחדות אך מחירי הדירות אינם עולים. לאן הולך הכסף של האירופאי? כנראה שהמהגרים מחפשים דיור זול וכנראה שההגירה לערים מתמתנת. האופי האירופאי כנראה גם זהיר יותר בהוצאות.
סעיף 2 הוא העיקרי בדיון שאת מעלה, לפני 20 שנה סיני היה מקבל 30 דולר לחודש שכר, היום הוא מקבל 900. הרבה מהעבודה שהיתה נעשית בסין מיוצאת למדינות שכנות אך גם בהם המחירים עולים. אם תתבונני במחירי בתים בהאנוי הם פי 5-10 ויותר ממה שהיו לפני 10-20 שנים, וכך גם בקמבודיה וכד'. הטכנולוגיה אפשרה יצוא זול של כל המוצרים האלו אבל כנראה שזו היתה אנומליה והעקומה תתישר כעת וכמובן מתווסף לזה החרפת המאבקים האמריקאים בסין ולחץ כלכלי בעקבות קורונה וכשיש קושי כלכלי יש איומי מלחמות על פי רוב. אל רום מתאר את הצפוי, הוא לא עונה במישרים לתהיות שלך אבל מתקשר אליהן. תמריץ כנראה אופטימי מדי. לי לא נראה שנמשיך במגמה של ירידת מחירים שהיתה ב 20 השנים האחרונות, מה שיורד גם עולה ו ה MMT יקבלו אתגר רציני.
אהבתיLiked by 1 person
אל רום טענתך: הדפסת כסף יודגש, בלי קשר לקורונה, בלי קשר לאפשרויות יצירתיות אפשריות בקשר להדפסה. אלא , ככלל, דבר רע מאוד.
מה זאת אומרת בלי קשר לאפשרויות יצירתיות? זו להטוטנות משפטית. הבנק של כל מדינה משפיע על כלכלת המדינה בעזרת שליטה על כמות הכסף שמסתובבת בשוק. כשיש מצבים יוצאי דופן כמו של הקורונה הוא מדפיס מתוך כוונה לספוג ברגע שהמצב הכלכלי יחזור לקדמותו בדיוק כפי שמתאר תמריץ. זהו כלי שמשתמשים בו מאז שניקסון ירד מההצמדה לזהב ויותר מתמיד ב 12 השנים האחרונות. זה מה שמחזיק את בורסות העולם, נותן אוכל לדור של הביבי בום, מתמרץ את התעשיה וחברות הפיתוח. השליטה בהדפסת הכסף משולה ליויו, הוא נע כל זמן שמושכים את החוט ברגע הנכון.
אתה כמובן יכול להתווכח אם המצב יחזור לקדמותו או אם בלי קשר לקורונה יש נטיה עולמית לשינויים בטווח הבינוני. שים לב שאנחנו במצב של הצטברות של ארועים עולמיים יוצאי דופן: הבחירות בארה"ב והתוצאות שלהן, המלחמה הכלכלית בין סין לארה"ב ומי ממדינות העולם תבחר איזה צד, החדירה של סין לשווקים בינלאומיים בצורה אגרסיבית שמשפיעה על הפוליטיקה של המדינות בהן היא מעורבת, התגברות העוצמה הצבאית של סין והפגנות השרירים שלה כשהתנגשות צבאית אתה תשפיע על הכלכלה העולמית. המתחים שהיא מייצרת מסיבות לאומיות עם טאיואן, בים הסיני הדרומי, הודו, הגדלת הצי הצבאי שלה שכבר גדול מהאמריקאי. שינוי המדיניות של ארה"ב שדורשת מהשותפויות הכלכליות שלה כולל קנדה ומקסיקו קניות מוגברות ממנה או הטלות מיסים מתוך כוונה להחזיר את התעשיה לארה"ב גם אם המחירים של מוצרים יעלו. ההגירה הגדולה לאירופה של מעוטי השכלה ויכולת שמשפיעות על הפוליטיקה והכלכלה והעתיד. מלחמה צפויה בלוב עם מעורבות פעילה תורכית ומצרית. מתח בין סודן מצריים ואתיופיה על משבר המים. מצב כלכלי גרוע מתמיד במצריים שעומדת להכנס לרשימת 10 המדינות המאוכלסות בעולם. פשיטת רגל בפתח של לבנון, תורכיה ואירן. שינויי מזג האויר קיצוניים. תוסיף לזה את חוסר היכולת לחשב את העלות הצפויה מהקורונה והפגיעה בתיירות ושרותים אם העולם יכנס לסגר, אם ישראל תכנס לסגר. אם הדמוקרטים יחליטו לא לתת לישראל מענק שנתי, אם העולם יצמצם צריכה.
כל אלו מעצבים לטווח הבינוני הרגשה שלפחות לישראל אם לא לכל העולם היו 7 שנים שמנות ועכשיו צפויות 7 שנים רזות.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ:
מדוע אתה חושב כי ישנו חוסר רצון אמריקאי להפעיל את העוצמה הצבאית? בשבעים השנים האחרונות אין בעולם מדינה שיוצאת למלחמות כמו ארה״ב. טראמפ כרגע מצמצם מעורבות קרקעית כי הוא חושב שהיא אינה משרתת שום אינטרס אמריקאי (כלכלי לפחות – זה דפוס החשיבה שלו, ובמידה רבה בצדק). עם זאת רק לפני זמן קצר לא היססה ארה״ב להפעיל את עוצמתה ולחסל מפקד בכיר בצבא זר של מדינה אשר אינה נמצאת איתה במלחמה מוצהרת וכל זאת במרחק אלפי קילומטרים מאמריקה עצמה! האם צריך הדגמה טובה יותר באיזו עוצמה צבאית, מודיעינית וטכנולוגית מדובר ועד כמה יש נכונות להפעילה?
יהודה ד:
רשימת האירועים שאתה מתאר אינה יוצאת דופן. לך אחורה לכל שנה שתבחר ותגלה כי ניתן היה להרכיב רשימה דומה. תמיד ישנם אירועים שנראים דרמטיים. הדבר היחיד שבאמת לא קרה המון זמן זו מגיפה שמכניסה את העולם לסגר.
אך הקורונה למזלנו היא דבר חולף – או שיימצא חיסון בקרוב, כפי שנראה כרגע, או שפשוט נתרגל אליה. בגלל קטלניותה היחסית נמוכה, לאורך זמן העולם לא יעצור בגלל כמות כזו של מתים. אם נניח שאחוז אחד מהאוכלוסיה צפוי למות על פני כמה שנים – וגם הם ברובם מבוגרים – אני מהמר שהעולם בסוף פשוט יחיה עם זה והכלכלות יחזרו לעצמן. ישראל למשל לא תוסיף לנצח לפגוע בכלכלתה כדי למנוע כמה אלפי מתים. מה גם שככל שחולף הזמן חסינות עדר כלשהי בוודאי מתפתחת.
אהבתיאהבתי
רינגו, לגבי הקורונה, התחזית שלך שיתעלמו ויחיו כרגיל, תתממש, אי אפשר אחרת. עד כמה תהיה השפעה על דרך החיים והכלכלה קשה לדעת, כנראה קטנה מאד. הגרף שהעלה אלרום מראה ש 94% מהמתים בישראל הם מעל גיל 60 וכולם עם מחלות רקע.
תיאורתית כל הזקנים יכולים לחכות לחיסון עדר אבל מי יודע אם כמו בשפעת לא יהיו כל שנה וריאציות, קורונה 10 פרו.
לגבי רשימת הארועים שאני מתאר אין הצטברות כזו גדולה בפרק זמן קצר כזה מזה שנים. בדרך כלל זה "פרפקט סטורם" שיוצר מפולת.
לגבי שימוש בכוח צבאי, איום יותר משמעותי משימוש בכוח. האם אתה יכול לראות את אנגליה יוצאת למבצע צבאי לשחרור הונג קונג כמו שהם יצאו לפוקלנד? האם הם היו יוצאים כיום לפוקלנד? הם כבר לא איום.
המלחמות האמריקאיות חסרות התוחלת ב70 השנים האחרונות הם מה שמונעות אותה מלהכנס כעת לעימותים והאויבים שלה יודעים שכבר אין איום אמיתי.
האם האיום הצבאי של ארה"ב על אירן עוזר? על צפון קוריאה? בוודאי שלא על סין שכוחה הצבאי והאופי שלה מאפשרים לה לבצע צעדים מדיניים שנראים לתרבות המערבית לא הגיוניים. התמריצים שלה שונים.
אמריקה חזקה על חלשים מאד.
ההריגה של סולימני זו דוגמה לההפך ממה שאתה מתאר, זה המקסימום החד פעמי שארה"ב יכולה לעשות לשמור על כבודה מבלי להתנגש ועדיין האירנים יורים טילים על השגרירות שלהם בבגדד. בשנות ה80 האמריקאים הטביעו את הצי האירני ופגעו באסדות קידוח על הצקה יותר קטנה מצד האירנים. היום כולם יודעים שעם הטכנולוגיה המתקדמת ניצחון יעלה להם באבדות.
עזה יכולה להשחיל לך טילי GPS מדויקים ובוודאי שמלחמה עם חיזבלה תהיה פי כמה יותר הרסנית עבורנו, אין איום.
סין מתחזקת מאד צבאית, עד כה היא חששה לכבוש את טאיוואן אבל זה זמן נוח לה. אם היא תכבוש איים ששיכים לויאטנם מלאזיה טאיוואן הפיליפינים ויפן מישהו יתערב צבאית? ואחרי זה כיבוש טאיואן יהיה עניין פנימי סיני.
האמריקאים לא יכנסו למלחמה בשביל כמה מלוכסנים, ממש כמו שהבריטים לא נכנסו למלחמה בגלל כמה צ'כים.
הפערים הטכנולוגים כבר לא גדולים כמו שהיו פעם, סין ואירן כבר לא מדינות מפגרות, תתבונן ברשימת הפטנטים העולמיים סין ואירן במקום גבוה.
אהבתיאהבתי
יהודה ד. ,
מה זה קשור ללהטוטנות משפטית ? ובכלל, אין דבר כזה להטוטנות משפטית. זה סתם מיתוס אצטקי מגוחך, על כל מיני רטוריקות משפטיות של עורכי דין ממולחים מסדרות טלויזיה וכדומה.
אני כותב מה שאני כותב. וזה מה שזה. ככלל ( מדגיש: ככלל) דבר רע מאוד להדפיס כסף. אבל, אפשר לחשוב בכיוון של יצירתיות שתאזן את הדברים הרעים שבדבר. אפשר לחשוב, לא אומר שזה בסוף אכן יכריע. רק לחשוב. אתה בתגובה שלמה מכניס לפי, מה שלא כתבתי. עולם ומלואו חבקת, משל היית גיל חסקין.
למשל:
אפשר לחוקק חוקים, שמגבילים ההדפסה של הכסף, רק לצרכי מגזר מסויים ( נניח צבא, שההשפעות הכלכליות אזרחיות במקרו, שונות ומעט רלבנטיות). אבל, חוקים אפשר לחוקק, אפשר לבטל, ולחוקק מחדש. אז זה בדיוק יהיה נתון לשליטה פוליטית ופופוליסטית שרירותית.
אפשר לחוקק חוקים שיאפשרו הדפסה, אבל, שאי אפשר יהא לבטלם, בלתי כי אם ברוב מיוחד.
אפשר גם – one- off , וזהו.
אני נגד הרעיון באופן כללי. אבל, בלי לחשוב ממש על אפשרויות יצירתיות. אלא על פניו. אבל:
קצת יצירתיות לפעמים, פותרת כל סוגיה, כל קושיה. מה שהתכוונתי אליו, זה שככלל, רע מאוד הדבר. אבל, אולי אפשר להדפיס ולנטרל ההשפעות הרעות.
מעבר לכך , עיקרון חשוב:
כאשר משק צומח. או, כאשר משק עצלן ומפגר, אסור להדפיס. כי כפי שהסברתי, זה מה שעשוי לנוון את המשק ולעודד אותו בכיוון הרע שלו. אבל:
כאשר משק קפוא. משותק. אבל, לא עצלן, יש לו פוטנציאל, ואתה צריך להפוך אותו מקפוא לדינמי וצומח, אז כפי הרחבות מוניטריות, אולי הדפסה תעודד משק עם פוטנציאל במקרה של שיתוק כאמור, שיתוק שנובע לא כל שכן, לא מתחלואים של המשק, אלא מגורם חיצוני בלתי נשלט ורלבנטי כפי הקורונה.
כל שאר הדברים בתגובה שלך, לא רלבנטים פשוט עם כל הכבוד.
להתראות
אהבתיאהבתי
יהודה ד,
רק נמחיש זאת, דרך מעשה אקטואלי של הרחבה מוניטרית, בגין הקורונה:
בנק ישראל, לראשונה ממש, בגין הקורונה, רוכש ב- 15 מיליארד שקל, אגרות חוב קונצרניות. הוא קונה אגרות חוב לא של חב' בקשיים, אלא חברות בעלות דירוג טוב. הקורונה גורם חיצוני, לא קשור לבעיה תפעולית או לחולי טבוע בחברה או במשק. ולכן, זה עשוי להיות חכם. לא מנוון. אלא, מעניק חמצן, בשביל לגשר על בעיה זמנית, עד חזרה לשגרה מצליחה.
הנה, תחת הכותר:
" ימי קורונה
דלק ואי.די.בי בחוץ, חברות ליסינג, בנייה ומלונאות בפנים: מה מסתתר מאחורי תוכנית הרכישות של בנק ישראל
בנק ישראל העניק היום מנת חמצן משמעותית לשוק ההון המיובש של תל אביב והודיע כי יחל לראשונה לרכוש אג"ח קונצרני • אלא שבשלב זה לא מדובר על חוב של חברות בקשיים • השווקים אהבו את ההודעה שבישרה למעשה על נכונותו של הבנק המרכזי לספק נזילות לשוק "
כאן:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001334861
להתראות
אהבתיאהבתי
שווה לצפות בהסבר הקוהרנטי והמנומק של גרשון הכהן לאמיתויות פשוטות בתכלית שהאליטה בישראל מסרבת לקבל:
אהבתיאהבתי
הלינק של יאיר שווה כל גרוש
אהבתיאהבתי
בייחוד לך חייל זקן החמש דקות האחרונות
אהבתיאהבתי
יאיר, קורץ,
הראיון אכן מצויין חוץ מהסיפא שלו שבו הכהן מחרטט עצמו לדעת. טאוב הוא מראיין מעולה
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
כתבת: " … האם יש פוטנציאל לזנק מעבר ולהציף את השוק בעוד הרבה כסף? אני מאמין באמפירי ולא בתיאורטי בעניין זה. אם 6 שנים בנק ישראל מפספס את יעד האינפלציה מלמטה, אז הוא צריך להתאמץ יותר. … "
——————————
1.אני חייבת להודות בנטייתי (המסוכנת) לחפש הסברים תיאורטיים לתופעות. אבל אני בתהליכי גמילה – ונדמה לי שהסיכון שאתאהב בתיאוריה / אידיאולוגיה כלשהי, בעיקר אם הנתונים האמפירים לא תומכין בה, הפך לדי זניח.
2. מגמה שנמשכת 6 שנים רצופות – ממש לא מרשימה אותי. גם לא מגמה שנמשכת 16 שנים.
אפילו מגמה הנמשכת כבר 60 שנה – רק *מתחילה* לרמוז לי ש*יתכן* וחל שינוי מהותי כלשהו, שהוא בלתי הפיך. ולפיכך הסיכוי שדברים קודמים יותר יחזרו הוא קטן למדי.
((( אני לדוגמא לא משוכנעת כלל שאין כל סיכוי שיחזרו, בורסיה כלשהי, הדברים שבני אדם עוללו זה לזה במחצית הראשונה של המאה ה 20. גם אם "ההפסקה" נמשכת כבר יותר מ 70 שנה. )))
3. בהקשר לאינפלציה – ממש לא ברור לי מדוע אין כל סכנה שתחזור ההיפר אינפלציה הישראלית, של המחצית הראשונה של שנות ה 80. מהם הדברים המהותיים, והבלתי הפיכים, שהשתנו בישראל במהלך 35-40 השנים האחרונות. אלו שימנעו חזרה של האינפלציה?
כאשר בשנת שיא אחת המחירים עלו *פי* חמש וחצי. השנים שבהן אפילו תקציב המדינה של בנק ישראל ננקב בדולר ארה'ב ולא בשקל.
***
העתקתי מהויקיפדיה את שיעורי האינפלציה בישראל.
בעיני הם מדגישים שש שנים הן בסה'כ פסיק. מכאן, את יתכנות החזרה של אינפלציה משמעותית גם בשנות העשרים והשלושים של המאה ה 21.
אבל יתכן שאיני מביאה בחשבון משתנים מסבירים / מתערבים משמעותיים.
אשמח למעט "תובנות תיאורטיות" שיעשו קצת סדר בבלגן, ויפקחו את עיני.
שנה שיעור אינפלציה
1952 66.36%
1953 19.10%
1954 7.55%
1955 4.82%
1956 4.60%
1957 5.20%
1958 4.18%
1959 2.08%
1960 3.44%
1961 9.04%
1962 10.21%
1963 4.99%
1964 4.45%
1965 7.08%
1966 7.81%
1967 0.17%
1968 1.93%
1969 3.88%
1970 10.14%
1971 13.38%
1972 12.35%
1973 26.40%
1974 56.18%
1975 23.52%
1976 38.02%
1977 42.54%
1978 48.14%
1979 111.39%
1980 132.95%
1981 101.49%
1982 131.50%
1983 190.69%
1984 444.88%
1985 185.17%
1986 19.65%
1987 16.13%
1988 16.40%
1989 20.69%
1990 17.61%
1991 18.04%
1992 9.37%
1993 11.25%
1994 14.45%
1995 8.10%
1996 10.59%
1997 6.99%
1998 8.62%
1999 1.34%
2000 0%
2001 1.41%
2002 6.50%
2003 1.89%-
2004 1.21%
2005 2.39%
2006 0.10%-
2007 3.40%
2008 3.80%
2009 3.91%
2010 2.66%
2011 2.17%
2012 1.63%
2013 1.82%
2014 0.20%-
2015 1.00%-
2016 0.20%-
2017 0.30%
2018 0.80%
2019 0.60%
אהבתיLiked by 1 person
הרישא ורוב הריאיון חשובים מאוד. הם מסכמים בצורה מאוד פשוטה את הנחות היסוד המוטעות של האליטה הביטחונית והפוליטית. עד היום הרעיונות שלו הסתובבו לי בראש בצורה כללית ולא מסודרת, אבל גרשון הכהן איגד אותם וסידר אותם בצורה שעושה לי המון שכל.
הסיפא אכן מוזרה (לגבי גיור הפלסטינים), אבל בעיני זה מעיד שגרשון הכהן אינו שונא ערבים, והוא באמת מנסה להבין את ההתנגדות שלהם בעיניים פתוחות. לא דרך המשקפים של "כיבוש" ולא דרך המשקפים של "לאומיות פלסטינית" – 2 מסגרות שנכשלו כישלון חרוץ להביא "פתרון", ואפילו נכשלו כמסגרת חשיבה להבנת ההתנהלות הפלסטינית במאה השנים האחרונות.
שנאת ערבים היא לא נכונה. היא יכולת לגייס כוחות בהווה להגן על עצמנו, אבל לא יותר מזה. למשל דן שיפטן שונא ערבים. ממש שונא אותם. השנאה הזאת גורמת לו לקבל החלטות מוטעות גם אם כוונותיו לטובת עם ישראל.
אני חושב שגישה כמו של גרשון הכהן היא מפתח אמיתי ל"פתרון" (במרכאות כיון שאני מסכים לדבריו שאין פתרון במובן המערבי של המילה). גם אם עצם התפיסה של "גיור פלסטינים" היא פנטזיונרית, עדיין יש בה ערך. כלומר אני לא חושב שתהיה פה התגיירות במובן ההלכתי של המונח (וגם לא במובן הכנעני של א.ב. יהושע או אחרים), אבל יש כאן מסר חשוב: "אנחנו כאן בניגוד למה שאתם חושבים שאנחנו זמניים", "אנחנו עומדים להישאר כאן ולהשפיע כאן על המרחב", "אנחנו נשרוד ונשגשג כאן ואתם מדממים עד אבדן", "אנחנו זה הפתרון ולא הבעיה", ומכאן המסקנה "כדאי לכם להצטרף אלינו במקום להילחם בנו". אין לי אספירציות שהם ישתלבו בתוכנו. הם רק צריכים להפסיק להילחם בנו בכדי לעזור לעצמם.
וזאת גישה שצריך שתהיה על השולחן אל מול פני הפלסטינים:
זה או
א. "אתם או אנחנו" (ואנחנו נלחם בכם בכדי לנצח אתכם)
או
ב. "אנחנו" (ותצטרפו אלינו) – [וזה "אנחנו" מכל הבחינות. צבאית, כלכלית, תרבותית ועוד]
אני חושב שהפלסטיני הממוצע והכפרי יכול לבחור במסר הזה (כמו מסרים דומים שהובעו ע"י פלסטינים מן הרחוב בעקבות תכנית הריבונות). רק האליטה הפלסטינית מתנגדת לקו הזה.
נקודה אחרונה:
ברור לי שעם כל קשרנו לעולם המערבי (שהמורשת היהודית היא בסיסו), אם אנחנו מאמינים שכאן מקומנו אז כאן מקומנו ולא לחינם אנחנו מוקפים בערבים ובמיעוטים נוספים. נכון שאנחנו "וילה בג'ונגל" אבל בראיה קדימה של עשרות שנים לא נוכל להתעלם לעד מהתרבות שסובבת אותנו. וזה מתחבר ל"ניוון" שגרשון הכהן מדבר עליו. לא בטוח שהניוון המערבי העתידי (הוא כבר מאוד נוכחי אך ילך ויתגבר) עדיף על הברבריות הערבית העתידית (שיכולה ללכת ולהתמתן). אנחנו צריכים לבנות לעצמנו את האיזון המתאים לנו.
אהבתיאהבתי
נו טוב בסופו של דבר לא תאמיני למראה עינייך כל ימי חייך אם תמשיכי להאמין רק בדברים שההוכחה להם היא אמפירית בלי להתיחס לרקע.
כשתמריץ אומר אמפירי הוא מתכוון לומר: טוב, אבל בכל זאת זה לא קורה, גם אם המציאות שונה מההגיון למשך פרק זמן ארוך דיו.
המצב הכלכלי שלנו טוב, כשהעולם הפסיד את התחתונים אנחנו היינו צריכים להדפיס כסף ולקנות אתו מניות אפל כדי שהשקל לא ישתווה לדולר. הכלכלה שלנו טובה, יש הרבה רזרבות במטבע זר ואפשר לקנות אתן ש"ח ולהעלות את ערכו, לקחנו הלוואה ל100 שנים אנחנו כלכלית במצב טוב. שאר העולם מראה שהוא בדרך למיתון.
כמובן שאי אפשר לדעת למה לצפות.
אהבתיאהבתי
המורשת היהודית היא מזרח אירופאית, איפה שהמוסיקה מפסיקה לנגן שם הבית. למה אתה חושב יאיר שאין פסנתרנים יהודים גדולים אבל יש המון נגני כינור מהוללים? כי קשה לקחת פסנתר ולברוח למדינה אחרת.
הניוון המערבי או הברבריות הערבית הן לא האופציות היחידות וסופנו שנתאסלם אם נמשיך בכיוון הזה. לוילה בג'ונגל יש חיים קצרים מאד בניגוד לרומנטיקה שלך.
אתה באמת מאמין שהערבים של גרשון הכהן הם ממוצא יהודי? הם אספסוף ברברי שהגיע ממדינות ערב ורוצה לבלוע אותנו ולעכל אותנו, אין סיבה שהוא לא יקום וילך כמו שהלכו מליון יהודי מדינות ערב וכמו שהלכו מליוני מהגרים שהחליפו צד באירופה ובהודו. הוא יכול לזוז עשרה קילומטר מזרחה או מערבה, הוא יכול לבחור אין פתרון אחר, המחשבה שלך שהוא יהיה שכן נחמד שישתה אתך הקוף הלבן קפה על הבלקוני היא תקוות שוא. תראה מה עשה צלח אדין למלכות הצלבנית. יש יהודי אחד שחי ברשות? גם נוצרים כבר כמעט שאין.
כל הכספים שנתנו להם יכלו לישב את כולם בנוחות בכל מדינה בעולם לו רצו. כמו שהוא אומר שם לא סביר שיהיו שתי מדינות עוינות צריך תכנונים משותפים בניה משותפת, המים יורדים מההרים, הביוב נשפך לים אין מקום למדינה שניה שם ואין סיבה זה יהיה קוץ באליה. גם ירדן יותר ענייה מסין וחיה על זמן שאול ונדבות. כמה זמן תתן לפלסטינים, דור שלם נתת להם וזה רק מחמיר.
אהבתיאהבתי
קמיליה, מדובר במגמה עולמית של ירידת האינפלציה. אני חושב שמנגנון ההצמדות במיוחד הרס את המשק הישראלי בשנות השמונים. היום אין הצמדה אוטומטית של השכר בתגובה לאינפלציה.
אהבתיאהבתי
ברור שלחלק מהפלסטינים שורשים יהודיים אבל זה לא הסיפור. וגם אשמח אם הפלסטינים יארזו מזוודה וילכו. אני גם לא חושב שמישהו באזור יעשה איתנו שלום מרצון טוב. אני חושב שאנחנו, עם הזמן, נוכל לקבוע את כללי המשחק.
מה יקרה – אני לא יודע. מה שכן ברור לי הוא שאנחנו לא כאן באזור במקרה. לא מתקבל על דעתי האישית שדורות על דורות חיכינו בשביל להילחם בערבים. שזאת מימוש שאיפתו של עם שקם לתחיה וחזר לארצו. להילחם בערבים זה אמצעי. לא מטרה. גם שלום איתם זה אמצעי בלבד. מה המטרה? קשה לי להגדיר. אבל ברור לי שזה קשור למשהו כאן. במקום הזה. ובדבר זה אני מסכים עם גרשון הכהן. הוא ישר מכדי לשחק במשחקי נדמה לי, ונאמן לשרשרת היהודית מכדי לשחק במשחקי ערכים פרוגרסיבים-ליברלים-אלטיסטים.
קורה פה משהו. קשה מאוד (לי לפחות) להתעלם מזה.
אהבתיאהבתי
אתה מתיחס לזה כאילו שזו בשורה משיחית שאם רק נקשיב טוב אלוהים ידבר אלינו. זה לא ככה. בן גוריון עשה טעות שלא סילק את הערבים כשהיה אפשר,ומאז נתנו להם נשואים ואיחודי קרובים ומאות אלפים מהם נכנסו. הכל צפוי והרשות נתונה, עלינו לעשות את חלקנו בהסכם. כשניכנסנו לפה התבקשנו לסלק את כל הכנענים ולא הקשבנו. כלום לא השתנה.
אהבתיאהבתי
ברור שלחלק מהפלסטינים שורשים יהודיים😂😂😂
מאיפה זה צץ? יתכן שפה ושם איזו יהודיה מצפון אפריקה התחתנה עם ערבי, אבל כמה דורות אחורה זה בטח היה כל כך נדיר שאפשר לספור על יד אחת. אתה מתחיל להאמין לסיפורי עליבאבא שלהם?
אהבתיאהבתי
יאיר,
בסיבובים 1 ו2 נלחמנו כל הזמן. "בידוע שעשיו שונא ליעקב…". קיר ברזל לעולם.
אהבתיאהבתי
חמולת מח'אמרה
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
חמולת מח'אמרה (בערבית: المخامرة) היא אחת החמולות בכפר יטא ואחת מהחמולות הגדולות בדרום הר חברון. הפירוש שניתן לשם מח'אמרה הוא "עושי היין", פעולה האסורה באסלאם על פי פירוש מקובל.
"אל מח'אמרה" מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב. יצחק בן-צבי שחקר בתולדות עם ישראל וארץ ישראל (ומי שלימים היה נשיא מדינת ישראל השני), ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. לדעתו,[1] מוצא שלוש מתוך שש החמולות שמרכיבות את הכפר יטא הוא יהודי, והן נקראות על שם אביהן הקדום – "מחימר", אשר עלה מן המדבר עם בני שבטו וכבש את הכפר, כנראה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה.[2] בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסוים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג החנוכה, לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות. זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודיים. הם גם לא אוכלים בשר גמלים, כמנהג היהודים.
הכפר יטא היה הכפר הערבי הראשון ביהודה ושומרון[3] שחובר לתשתיות המים והחשמל בידי הממשל הצבאי של מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. הדבר היה בשל משלחת בראשות זקן השבט מן הכפר שהציגה חנוכייה עתיקה למושל הצבאי הישראלי בהר חברון, כעדות למוצאם היהודי של המח'אמרה. הדבר לא הוביל ליחסים קרובים עם בני החמולה והם נטו לחבור לגורמים עוינים למדינת ישראל.
כמה מבני החמולה התראיינו לכתבה של הערוץ הראשון[4] שנעשתה על צבי מסיני, איש הייטק לשעבר שחוקר את מוצאם היהודי של חלק מהפלסטינים, והודו בכך שהם מודעים למוצאם היהודי, אם כי כיום הם רואים בעצמם מוסלמים לכל דבר בשל הדורות הרבים שמאז שאבותיהם התאסלמו, ולוקחים חלק פעיל ביותר במאבק הפלסטיני בישראל בשל רצונם להראות לשכניהם הערבים כי למרות "עברם היהודי" הם חלק בלתי-נפרד מהצד הערבי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
שמם של חלק מבני החמולה נקשר לפעילויות טרור והשתייכות לתנזים[5] באיו"ש ולחמאס,[6] ובהיתקלות עם כוחות צה"ל והשב"כ,[7] לדוגמה המחבל הפלסטיני ח'אלד מח'אמרה[8] ששוחרר בעסקת שליט והתחייב לא לחזור לטרור. ב-8 ביוני 2016 ביצעו שניים מבני החמולה, ח'אלד מח'אמרה ומוחמד מח'אמרה, פיגוע ירי במתחם שרונה בתל אביב, שבמהלכו הם רצחו ארבעה בני אדם.[9]
מעטים מתוכם התגיירו ועברו לגור ביישובים רחוקים מכפרם ובמדינת ישראל.[10]
http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=KOTERT/1984/12/19&id=Ar00901
אהבתיאהבתי
זו לא מתמטיקה ולא מדע, גם לי יש עינים כחולות כי איזה קוזק אנס את הסבתא רבה שלי אני עדיין לא רואה את עצמי כקוזקית בעלת זכויות
באוקרינה. אלו סתם דמיונות פורחים.
https://segulamag.com/articles/%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d/
אהבתיאהבתי
סיפור הפלסטינים ממוצא יהודי עורר פה ויכוח. אני לא רואה איך זה משפיע עלינו היום, אבל בוודאי שיש מספר פלסטינים שזה המצב שלהם. כמה באחוזים? לא יודע. כנראה קצת.
כל מי שהסיפור ערער אותו זה אומר או שהוא חשש בתוכו שהמאבק ארוך השנים עימם פוגע באחיו, או שעומד מולו מישהו עם תימוכין היסטוריים לאחיזה בארץ, ושני הדברים הללו מעידים על חיוב (לדעתי).
אהבתיאהבתי
קורץ,
אני לא חושב שאם "נקשיב טוב" אלוהים ידבר אלינו (לפחות לא במובן שאתה מתכוון אליו). אבל הטענה שדברי הם "משיחיות" לא מפחידה אותי. מה שמניע את החיים שלנו בעידן הזה זאת משיחיות. לפעמים משיחיות טכנולוגית, לעיתים משיחיות של "חזרה לטבע". גם הבסיס של תנועת תיקון עולם היהודית הוא משיחיות, גם הציונות, גם מתיישבי ישע, גם הסכמי אוסלו, גם תנועות שמאל הזויות, ועוד … ועוד …
ולכן כולנו משיחיים (לפחות רובנו) רק שאנחנו נדרשים לבחור את המשיחיות שלנו. כשאני בוחר את המשיחיות שלי, אני מעדיף כזאת שמסתמכת על המסורת היהודית, וכזאת שמקדמת את העם שלי.
אהבתיאהבתי
רק לא הסברתי, למה אין דבר שכזה, להטוטנות משפטית, וזה סתם מיתוס אצטקי מגוחך. המשפט מאוד סבוך. לקורא מן הצד, נדמה הדבר, כמו איזה התפלפלות בקודים לא מובנים, על איזה משמעות של איזה מילה זניחה וכו…. אבל לרוב, כך חושבים, מכיוון שזה מנגנון ההגנה וההכחשה של מי שלא מבין, ומרגיש משהו כמו בור או בורות או חוסר אונים וחוסר שליטה.
או לחילופין, בגלל ששונאים את העוסקים במקצוע ( נניח עורכי דין נחשבים בעיני רבים, נוכלים עם רישיון, ושופטים, פושעים אידיאולוגים). כל זה, לא מציין, ולא מוכיח כלום מכלום. המקצוע הזה, אין בו שום להטוטנות, נהפוך הוא. הדיסיפלינה הנדרשת, אכזרית מאוד. קודים ברורים, מאורגנים, רק סבוכים להדהים. אמרות שפר, מיתוסים, סדרות טלויזיה, לא מעידות כהוא זה על המקצוע עצמו.
אהבתיאהבתי