עמית סגל הוא פרשן פוליטי מזהיר, אולי הטוב ביותר בתולדות המדינה. בטורו בידיעות אחרונות השבוע, עם זאת, הוא נכנס לתחום זר לו – ניבוי כלכלי – תוך שהוא חוזה משבר בנוסח יוון ושנתיים של קריסה.
אבל אלו דברים שאין להם בסיס איתן. הכול תלוי בחיסון ואם חיסון יימצא ויוכח כבטוח וכאפקטיבי או אם תקרה פריצת דרך אחרת שתמגר את הקורונה, הכלכלה תתאושש במהירות הבזק. ויותר מכך – להערכתי בעשור שבפתח תהיה הצדקה לתמחור גבוה במיוחד של שוק המניות, מה שישליך על השגשוג הכללי.
נכון אין לדעת בוודאות שחיסון יימצא, אבל האותות מהמעבדות הם חיוביים ביותר. נוגדנים נוצרים בדמם של מתנדבים. אין תופעות לוואי קשות. הניסויים מתקדמים לעבר שלב 3.
מה גורם לי לחשוב שאחרי חיסון ההתאוששות תהיה מטאורית? סיבה פשוטה – הסוד פוצח.
בעשור האחרון היה סוד שנלחש מפה לפה בקרב יודעי ח"ן ובראיונות אזוטריים בעיתונות הכלכלית, אבל לא הגיע לקדמת הבימה. היום, לעומת זאת, הוא כבר נמצא בחזית שלה. התנהלות ממשלת טראמפ והפדרל ריזרב בשנים האחרונות ובפרט בשיא הקורונה המחישו עד כמה הסוד הפך לנחלת רבים.
מהו הסוד? כבר כתבתי עליו פה רבות במשך השנים ואפשר לסכמו בקיצור נמרץ במשפט: לחובות לאומיים אין חשיבות.
ממשלות ובנקים מרכזיים לא באמת מוגבלים על ידי יחס חוב תוצר, גרעונות וכיוצא באלו המצאות. משבר נוסח יוון יכול לקרות רק לאחת משני סוגי הממשלות: ממשלה שמוגבלת בהדפסת כסף (כמו יוון שאין לה שליטה על מדפסת האירו) או ממשלה שחושבת בטיפשותה שהיא מוגבלת בהדפסת כסף (כמו ארה״ב בשפל הגדול לפני ההחלטה להתנתק מבסיס הזהב או, במקרה לייט, אפילו שר האוצר יאיר לפיד שקונן על ״הגרעון הקטסטרופלי״ שהותירו לו). אבל כיום ממשלות קלטו שהן יכולות להדפיס כמה שמתחשק ונדרש. הן חשפו את הסוד. לאף מדינה מערבית מחוץ לגוש האירו לא צפוי בעשורים הקרובים משבר נוסח יוון ובטח לא לנו. ובטח ובטח לא ביום אחרי החיסון.
עבור כלכלנים כמו הודיה למפרט שהציעה בשילוח תוכנית חירום כלכלית בעלת אופי ימני נוסח 2003 יש פיתוי במשבר חריף מהסוג הנוכחי. משבר חריף אין לבזבז מבלי לקדם בו רפורמות שיהפכו את השוק ליעיל יותר. אבל האמת צריכה להיאמר – זה לא משבר שרפורמות מהסוג הזה טבעיות בו. זה חיבור מלאכותי. המחסור שמוביל למשבר הכלכלי הוא מחסור בחיסון לקורונה, ולכשיתמלא המחסור יתפוגג המשבר מאליו, גם אם המגזר הציבורי לא יתייעל אפילו כמלוא הנימה. ויותר מכך, אין זה מופרך שבראיה ארוכת טווח משבר הקורונה יירשם כבסיס להתייעלות בתחום שבו המשק הישראלי מתקשה יותר מכל – התאמת משאבי הקרקע המוגבלים לגידול האוכלוסיה המואץ. הקורונה קידמה את נושא העבודה מהבית, וזו תאפשר לאנשים לפסוח על הפקקים, לצמצם שטחי משרד ולגור רחוק מהמרכז. הרפורמה הכי חשובה כבר באה אלינו בילט אין עם הנגיף.
תמריץ 
אהוד,
ד"ש מאפשטיין
Who’s afraid of Ghislaine Maxwell? Everyone on this list
https://nypost.com/2020/07/04/whos-afraid-of-ghislaine-maxwell-everyone-on-this-list/
אהבתיאהבתי
לינק מענין ( אותה הודיה למפרט). זוהי באמת בעיה להתמודד עם המשבר הכלכלי שנגרם בגין הקורונה. הדברים שהציעה שם, לא יכולים לעזור הרבה. הם עקרוניים מדי, ולא מתאימים לשעת חירום כזו. מה שכן מענין, זה ההצעה שלה ל- " היטל קורונה" כפי הגדרתה, ועל המגזר הציבורי דווקא. הרציונל שלה מאוד פשוט ומענין:
המגזר הציבורי, נפגע הכי פחות מן הקורונה. הפרטי פיטר עובדים ( או חל"ת) עסקים נפלו וכדומה. שיתוק של ממש. בעוד שהמגזר הציבורי המשיך בשלו, והשכר הממוצע שם, יותר גבוה מן השכר הממוצע במגזר הפרטי וכדומה ( 14,073 נ' 10,562 ). אך צודק יהא להטיל עליהם נטל נוסף וצודק לטובת הכלל. יש בזה משהו, יש גם טיעוני נגד. לא נצא מזה. אבל, שווה קריאה.
להתראות
אהבתיLiked by 3 אנשים
אל רום,
כיתומים נדמינו. ברוך מחייה מתים
אהבתיאהבתי
להצלחה אבות רבים חייל זקן, הכישלון יתום. בסוף אבל, התגברתי על איזה בעיה טכנית של בליעה של תגובות פה ומחיקות ואללה. יצאנו מזה. תודה על קבלת הפנים.
בקשר לתגובתי לעי"ל, מוסיף:
רק חישוב בפועל, מעלה, שאם יש: 700,000 עובדים במגזר הציבורי, אזי:
היטל של אפילו 1000 שח' , יביא 700 מליון שח'. אפילו 2000 יביא 1,400,000. המממשלה זרקה עד היום בגלובל נניח 80 מיליארד – 100 מיליארד, רק בגין הקורונה. וברורים הפרופורציות.
מכאן כמובן, לא תצמח הישועה.
אהבתיLiked by 1 person
מסכים מאוד עם תמריץ במשפט הסיום:
"בראיה ארוכת טווח משבר הקורונה יירשם כבסיס להתייעלות בתחום שבו המשק הישראלי מתקשה יותר מכל – התאמת משאבי הקרקע המוגבלים לגידול האוכלוסייה המואץ. הקורונה קידמה את נושא העבודה מהבית, וזו תאפשר לאנשים לפסוח על הפקקים, לצמצם שטחי משרד ולגור רחוק מהמרכז. הרפורמה הכי חשובה כבר באה אלינו בילט אין עם הנגיף".
אני באמת חושב שזאת בשורה ענקית שתצא מציון. לאו דווקא הבשורה מציון אבל היישום שלה הכי ישפיע בציון. נושא צמצום הנסועה ישפר את החיים כאן מבחינות נוספות: פחות עצבנות, פחות צפיפות בכבישים, יותר מקום (מבחינה מהותית) למקומות רחוקים (מבחינה גיאוגרפית), יותר זמן למשפחה (הגדולה בישראל לעומת מקומות אחרים!), פחות זיהום אוויר, פחות מחלות נשימתיות, יותר מפגשים משפחתיים (בזום), ועוד.
בשורה נוספת שעידן הזום מביא אותו הוא עבודה של ישראלים בחברות וארגונים בחו"ל תוך שמירת מרקם החיים שלהם (לפחות רובו) כאן. זה יתרון עצום. יותר כסף שנכנס לכאן, יותר מיומנויות שמתפתחות, יותר השפעה על העולם, יותר קשרים החוצה, אך תוך שמירה על חינוך יהודי וחיים בחברה הישראלית.
היתרון הזה הוא גם א-סימטרי בגלל שאחוז תושבי העולם שיכולים לעבוד מרחוק בחברות בישראל הוא נמוך לעומת אחוז הישראלים שיכולים לעבוד בעולם, כיון שרוב הישראלים דוברים אנגלית מספקת, בעוד שרוב תושבי העולם לא יכולים לעבוד בעברית מספקת.
אולי גם ימצא גשר מחודש עם יהודי העולם דרך הזום, כך שהם יותר יחוו את מה שקורה כאן ויצטרפו לחברה הישראלית מרחוק.
המשימה עכשיו היא למצוא חיסון ולמגר את הקורונה. לאחריה (תוך זמן מה) נצא יותר מחוזקים משנכנסנו אליה.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
בזכות הקורונה עלה השכר הממוצע בכ15% להנאת כל הצמודים למיניהם כמו הח"כים והשופטים. למשפחת ברק הקורונה תתרום 18000ש מדי חודש ועל זה תיקנו רבותינו את "שהכל נהיה בדברו"
אהבתיאהבתי
אגב אורחא קורונה, פסק הדין הראשון, בקשר להפרת חוזה בעידן קורונה וכו… זה כרגע רק בשלום נפסק, אבל, חשוב מאוד לקרוא ולהבין אותו (שכירות דירה במקרה דנן) כאן:
יש ללחוץ כדי לגשת אל 20200624-120803.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
לאל רום,
ברוך שובך.
שמחה שהתגברת על הבעייה הטכנית.
מצטרפת להמלצתך לקרוא את הכתבה על הודיה למפרט.
היא תורמת גם משהו ייחודי לדיון הכלכלי בישראל.
כמו קריאתה לאי פספוס ההזדמנויות הנדירות, לביצוע רפורמות משמעותיות, שמשבר הקורונה מציב בפתחנו. במילא קשה מדי, בזמנים כתיקונם, לשנות משהו.
(((אם כי אני חולקת על התזה שהציגה במספר נקודות משמעותיות. כמו הצורך בהטבות מיוחדות לתושבי הםריפריה)))
אבל לא ברור לי :
1. מדוע הסבת את "היטל הקורונה", שהציעה הודיה למפרט, מהיטל מדורג, כאחוז מהשכר, אל היטל של "סכום קבוע" (של 1,000 או 2,000 ש'ח) ?
((( בעיני היטל הקורונה אמור להיגבות *רק* מבעלי המשכורות ו/או הפנסיות התקציביות הגבוהות. נאמר רק כשהשכר ו/או הפנסיה הם מעל 20,000 ש'ח בחודש.
לא מעובדים מתחילים במגזר הציבורי, בדרגים נמוכים יחסית, חסרי וותק, המרוויחים משכורות די עלובות ומאוד לא מפתות.
מה עוד שפערי השכר בין החדשים במגזר הציבורי לבין הוותיקים, ללא כל קשר לאיכות עבודתם ומידת תרומתם, הם מאוד צורמים.)))
2. מדוע התמקדת דווקא בחישוב גובה החיסכון הכספי מההיטל ?
((( בעיני משמעותו אמורה להיות יותר הצהרתית יותר מאשר פיננסית.
*אם* התזה של תמריץ צודקת – אין למעשה חשיבות ל"חיסכון" של כמה מיליארדים מתקציב המדינה,
+ דווקא רצוי לשפוך עוד ועוד מיליארדי שקלים על המשק, בתקווה שגלגליו ישומנו.
אבל מאוד קשה להתעלם מ"מחאת השולמנים", וזעקתם שרק עצמאיים, ששילמו עשרות שנים דמי ביטוח לאומי, אינם זכאים לקצבת אבטלה בעת משבר קיצוני. גם לא מהחלום החדש, של כל אם עבריה, שילדיה יזכו לקבל קביעות באיזשהו מוסד ציבורי. פערי השכר בין המגזר הציבורי והפרטי + "עלות" פערי הביטחון / הסיכון בשני המגזרים הפכו למאוד צורמים.
כלומר, הייתי מצהירה מראש שכל הסכומים שיגבו ב"היטל הקורונה" מהאמידים של המגזר הציבורי יופנו להגדלת ההטבות למגזר העצמאיים))).
אהבתיLiked by 2 אנשים
אכן הבעיה בשימון המגזר הציבורי אינה הכסף כשלעצמו אלא תמרוץ אנשים מוכשרים לעבוד במקום שבו הם יעילים פחות.
אהבתיאהבתי
תודה קמיליה.
הודיה למפרט, לא הציעה בדיוק כמה לגבות מן המגזר הציבורי. אני לא חישבתי לא פרוגרסיבית ולא רגרסיבית. אלא, פשוט תחשיב גס ביחס לתמונה הכוללת:
אפילו היינו גובים, 1000שח' היטל קורונה מן המגזר הציבורי ( כאילו היה שויו של ההיטל, פר משכורת, 1000שח' בלי קשר לגביה על בסיס דירוג ) הרי הסכום הכוללני היה קטן ביחס להוצאות המטורפות בגין הקורונה. ואת זה צריך היה לשקול, אל מול טיעוני הנגד ( למשל כוח קניה בידי פרטים מן המגזר הציבורי. החשיבות שלהם ( של עובדי המגזר הציבורי) בעצם המלחמה בקורונה עצמה. חוסר היכולת שלהם לתמרן מחמת היותם שכירים. היציאה שלהם לעבודה, מטילה עליהם נטל גם בגין הילדים ( אם גני ילדים למשל סגורים). ומעל הכל: השחתה. עובדי ציבור צריכים להרוויח לא יותר מדי, אבל, להרוויח טוב, על מנת לא להתפתות לעסקאות מלוכלכות המוצעות להם תדיר, מחמת היותם עובדי ציבור ( כגון: מסירת מידע ציבורי ופרטי לצדדי ג' וכדומה, משמע: העברת מידע אסורה בהיותם שולטים למשל במאגרי מידע).
אז, זה לא בדיוק התחשיב שעשיתי ממש.
להתראות
אהבתיאהבתי
תמר רביניאן באטרף:
26 יוני פיצוץ בבסיס ח'גיר בטהרן
30 יוני פיצוץ במרכז רפואי בטהרן
2 יולי פיצוץ במתקן הגרעין בנתנז
4 יולי פיצוץ בתחנת כוח אלזרקאן באחוואז
4 יולי פיצוץ ודליפת גז כלור במתחם הפטרוכימיים כארון באחוואז.
אהבתיאהבתי
גם בלי חיסון, אנשים יעברו לסדר היום ויחיו עם זה כמו עם כל הצטננות. תתבונן סביבך. בניגוד למה שיאיר חושב "התאמת משאבי הקרקע המוגבלים לגידול האוכלוסייה המואץ. הקורונה קידמה את נושא העבודה מהבית, וזו תאפשר לאנשים לפסוח על הפקקים, לצמצם שטחי משרד ולגור רחוק מהמרכז. הרפורמה הכי חשובה כבר באה אלינו בילט אין עם הנגיף". זה חלומות באספמיה ממש כמו הרכב האוטונומי שממציא לנו את העתיד.
עסקים ניהלו ישיבות על האינטרנט גם קודם לזום, האזרח הקטן לא מצא לזה שימוש. לכל היותר יהיו קבוצות יוגה או שעורי דת או בישול בין- יבשתיים על זום, את הגלגל זה לא המציא. כל מה שיאיר חוזה לא מציאותי, לא הולם אותו.
אי אפשר להדפיס כסף בלי הפסקה, צריך לקנות אתו מטבע זר וזה מוריד את ערכו באיזה שלב כשאין מי שרוצה אותו. האירופאים והאמריקאים הדפיסו כי הסינים קיבלו תמורת התוצרת שלהם, הם הרבה יותר זהירים כיום במה שהם מבקשים תמורת התוצרת שלהם ויש להם אינטרס ברור למוטט את המטבעות החזקים.
אהבתיLiked by 1 person
אגב, מי שלא מבין משהו בפסק דין לעי"ל ( הפרת חוזה קורונה) יכול לשאול…… ואפשר לטעון או להוריד אותו למערכת שלכם ( יש שם אייקון, עם חץ כלפי מטה, במערכת הכלים בראש הקובץ )
להתראות
אהבתיאהבתי
רק תיקון לתגובתי לעי"ל:
היטל של 2000 שח' על כל משכורת, יביא מכאן 1,400,000,000 ( מיליארד ו- 400 מליון שח') ולא כפי שכתבתי בטעות: 1,400,000.
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
דיוויד גולדמן כותב על ספרו החדש.
כולל גם המלצה של ויקטור דיוויס הנסון.
מובן ש(עדין?) לא קראתי את הספר.
אגב, המשפט you ll be assimilated העלה בי אסוציאציה למשפט מפחיד / מאיים בסרט (מד'ב, עם קלינט איסטווד וחייזרים מטילי מורא ?) you will be terminated.
אני תוהה האם דיוויד גולדמן התכוון לרמוז לכך, והאם הסינים נתפסים בעייניו כאיום של חייזרים עוינים.
https://pjmedia.com/columns/david-p-goldman/2020/07/01/you-will-be-assimilated-chinas-plan-to-sino-form-the-world-n595606
חלקה *הראשון* של הכתבה:
You Will Be Assimilated: China's Plan to Sino-Form the World
BY DAVID P. GOLDMAN JUL 01, 2020 2:38 PM EST
Whatever you thought about China, the reality is scarier. My new book (You Will Be Assimilated: China’s Plan to Sino-Form the World) looks at China from inside the belly of the dragon, where I spent four years as a partner in a Chinese-owned Hong Kong investment bank. The past two hundred years of Western dominance, in China’s thinking, briefly interrupted China’s position as the world’s richest and most powerful country. China missed the first Industrial Revolution, and spent a “century of humiliation” knocked about by the Western powers and Japan. But it plans to lead the Fourth Industrial Revolution–where factory robots and energy sensors and self-driving vehicles communicate via high-speed mobile broadband, and run autonomously with Artificial Intelligence. Huawei’s dominance in 5G broad isn’t important for what it does, but for what it enables others to do.
Victor Davis Hanson wrote about You WIll be Assimilated, “David Goldman was an early voice in the wilderness, cautioning that it was one thing to deride Chinese ambition and capabilities, but quite another to thwart them. In his latest analysis, he offers a realist alarm that confronting China is as necessary as it will be taxing, given how long an unprepared and naïve America has underestimated Chinese talent, strategic thinking, and persistence. A realistic wake-up call f
אהבתיאהבתי
You Will Be Assimilated
מתכתב עם משפטם של הבורג במסע בין כוכבים, ולא עם המחסל של שוורצנגר.
אהבתיאהבתי
מצטער , קורא די הרבה זמן את העמדה הקלילה שלך בנוגע לחוב לאומי ולא מצליח להבין. נגיד ומחר שמדינת ישראל תקפיץ את החוב הלאומי שלה בבת אחת מ60 אחו ל 120 אחוז ( כמקובל בארצות הברית ). וגם נגיד שזה חוב ללא עלות ריבית . מי אמור לשלם את החוב הזה , אזרחי ונצואלה ? הדורות הבאים ? או שמא זה אותו בנון מתולוגי מהסרט מציצים .?
אהבתיLiked by 1 person
אורי בהנחה שהחוב נקוב בשקלים (ועדיף ללא הצמדה) אז הוא משלם את עצמו. הממשלה מייצרת כסף, הוא מתגלגל לו במשק ונוחת בסניף הבנק, הבנק מתכסה איתו באג״חים ממשלתיים וככה המעגל נסגר.
זה כמו לשאול כמה כסף אפשר להעביר מכיס לכיס בלי שייגמר, והתשובה היא אינסוף.
יש בעיה אחרת והיא שכשאנשים רואים המון כסף זורם בשווקים הם רוצים חלק ולכן מעלים מחירים או דורשים משכורות גבוהות יותר. כלומר בעיית האינפלציה. אבל אחרי שש שנים רצופות שבהן בנק ישראל נכשל בהשגת יעד האינפלציה מלמטה – זו בעיה מוגבלת בחשיבותה, והיא בכל מקרה תצוץ רק אחרי החזרה לתעסוקה מלאה. כי עד אז לרוב האנשים לא יהיה הרבה כסף.
אהבתיאהבתי
יש לי שאלה לגבי התיאוריה המוניטרית שאתה כותב בשבחה לעתים קרובות.
בגדול אנשים בעבר האמינו (וגם אתה תסכים לכך במצבי קיצון) שהדפסת כסף בלי חשבון גוררת אינפלציה. אין סיבה לא להאמין שאם מחר הממשלה תדפיס מיליארד שקלים לכל אזרח, כספנו יהפוך חסר ערך. ההנחה המקובלת היתה שיש איזה יחס, ישר או בערך ישר, בין כמות הכסף המודפס או הגרעון לבין כמות האינפלציה ולכן הדפסת קצת כסף תגרום לקצת אינפלציה.
כעת התאוריה שלך טוענת שאין יחס כזה, והראיה: אין אינפלציה למרות שממשלות מדפיסות כסף כאילו אין מחר. אם קלטתי נכון את ההסבר שלך, אתה טוען שמוצרים ושירותים נעשים כל הזמן יותר זולים (בגלל התפתחויות טכנולוגיות או כניסה של מיליארד סינים למעגל היצרנות וכו) לכן אין שום בעיה בהדפסת כמויות כסף כל זמן שהצמיחה מהירה מספיק, זה לא יחולל אינפלציה.
הנה שאלתי: מה לדעתך היה קורה אילו ממשלת ארה"ב, לדוגמה, היתה נצמדת ליעדי הגירעון המקובלים במודל הישן? האם זה היה גורם לדפלציה מטורפת (כי היו מביאים מוצרים זולים מסין ודולר אחד היה יכול לקנות המון)? אם כך, למה זה לא קרה בגרמניה ששומרת למיטב ידיעתי על ריסון מוניטרי?
אהבתיאהבתי
לגרמניה אין מטבע משלה.. היא משתמשת באירו שאמנם מנוהל במדיניות מצמצמת יחסית לצרכי יוון אבל מרחיבה מספיק לצרכי גרמניה. לכן זו לא דוגמה טובה.
דפלציה היא דבר שיכול לקרות במדיניות מצמצמת ויש לו השלכות לא טובות כי מקשה מאוד על יזמות ולקיחת אשראי וסיכונים.
אהבתיאהבתי
בסוף החיים הכלכליים הם משחק מונופול וצריך להכין מספיק שטרות בשביל שהמשחק יוכל לתפקד חלק. אין לזה קשר ל״נטל על הדורות הבאים״ וכיוצא בזה יותר מאשר להדפסת שטרות מונופול יש.
אהבתיאהבתי
גם במשחק מונופול המשתתפים מקבלים כסף בכמות מוגבלת והוא נלקח על ידי המדינה. שכחת שבמונופול מחסור בכסף של השחקנים ממש כמו בחיים זה לב המשחק.
אהבתיLiked by 1 person
בוודאי שהמחסור בכסף הוא בעיה עבור משתתפי המונופול אבל הוא לא בעיה עבור מי שמארגן את המשחק. הטענה שאנחנו מדברים עליה כאן לא נוגעת לשחקנים. היא נוגעת למארגן.
אהבתיאהבתי
הדפסת כסף באה על חשבון אזרחי ישראל הנוכחיים , באופן מובהק. זה בעצם מס על החסכונות הכספיים (עו"ש\פק"ם) של מי שיש לו.
היתרון הגדול בסוג המס הזה זה שהוא בלתי מורגש. בגלל האוטומציה וגידול כושר היצור, אין אינפלציה, והחסכונות הכספיים יכולים לקנות עדיין את אותו סט מוצרי צריכה שיכלו לקנות קודם, ועדיין בזכות ההדפסה יש לממשלה כסף לתת למגזרים מקופחים.
בזכות הטכנולוגיה יש במשק ירידת מחירים (דפלציה) טבעית של מוצרי צריכה (לא מוצרי השקעה). במקום שהאזרחים יהנו מזה, הממשלה בעצם מפקיעה את הדפלציה הזאת לצרכיה.
האזרחים בכל זאת נדפקים בגלל האינפלציה במחירי מוצרי השקעה , דירות ומניות, אבל אלו מוצרים לא הכרחיים.
אהבתיאהבתי
מי שמשתמש בשקל משתמש בו מתוך הבנה שזה מטבע של 2 אחוז אינפלציה שנתית. כך קבעה הממשלה לפני עשרים שנה.
שינוי מהות המטבע כך שיהיה דפלציוני אינו הוגן כלל כלפי לווים ויזמים שיתמודדו עם נטל חוב גדול מהצפוי.
אהבתיאהבתי
תמריץ מה שכתבת נכון רק באופן מאוד מוגבל. נניח שהמדינה היא כלכלה סגורה כך שאין בכלל שיקול של מטבע חוץ, ואין יבוא וייצוא. כאן אנו מדברים על מצב אידאלי מבחינתך, מדינה עם מטבע משלה שיכולה להדפיס ככל העולה על רוחה.
כעת, במקום לגבות מיסים המדינה פשוט מדפיסה כסף. צריך לשלם משכורות לעובדי ציבור? מדפיסים כסף. צריך לממן בניית משרדים? מדפיסים. תחזוקת תשתיות? מדפיסים. וכו' וכו'. שים לב שכמות הכסף גדלה והולכת, ומדובר על כסף בידי האזרחים, לא כסף ששוכב באיזה בנק מרכזי.
מכאן הדרך לאינפלציה ברורה. אם כושר הייצור של מוצרי צריכה הוא בלתי מוגבל – בדומה למצב כיום – ייתכן שהמחירים שלהם לא יעלו משמעותית. אבל המחירים של משאבים מוגבלים – קרקע, דירות וכו' – יטוסו לשמיים. שוק המניות יתנפח ללא הגיון פשוט כי אין לאנשים היכן להשקיע את הכסף. המצב מתחיל להזכיר לך משהו? כי לי זה נראה די דומה למציאות כפי שהיא כיום. יכול להיות שאפשר לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה שנים, אולי עשרות שנים. אבל בסופו של דבר זה יתפוצץ.
אין דבר כזה ארוחת חינם.
אהבתיאהבתי
arn, בתום המשבר כבר לא תהיה אבטלה משמעותית.
amehaye, אני בכלל לא חושב שאנו חלוקים. בוודאי שאינפלציה יכולה להיות בעיה. אלו שמזהירים מחובות ממשלה טוענים שהחובות עצמם הם בעיה כפי שאם אדם חייב כסף לבנק הוא בבעיה בלי קשר לשיעור האינפלציה שמפרסמת הלמ״ס. על זה אני אומר שהחוב הממשלתי אינו בעיה. האם האינפלציה תהיה בעיה למדפיסי כסף בלי חשבון? בוודאי. בגלל מצוקת הדיור בארץ ניסיון לחלק כסף לאזרחים מעבר לסטטוס קוו שקדם לקורונה יטיס את מחירי השכירות אם לא יטופל משבר הדיור.
בכל אופן כל זה נכון אם הממשלה תנסה לדחוף כסף משמעותית מעבר לסטטוס קוו (שאינו אינפלציוני. בשנים האחרונות הייתה דפלציה). כאן אני מדבר על האפשרות שהממשלה פשוט תחזיר את המשק לסטטוס קוו שקדם לקורונה. לא רואה איך זה פתאום יחולל אינפלציה.
אהבתיאהבתי
ולגבי המשפט ״אין ארוחות חינם״ זה משפט חמקמק כי אתה אומר אותו ובעצם מתכוון להגיד:״אני בטוח ששר האוצר והנגיד בחוכמתם העצומה כבר דאגו לקחת מאה אחוז מהאוכל שנמצא בבופה״ ולזה אני לא מסכים. אמפירית בנק ישראל לא פוגע ביעד האינפלציה שהוא מחויב לו כבר שש שנים.
אהבתיאהבתי
תמריץ אחת הבעיות עם האינפלציה היא דרך המדידה שלה. כבר אמרו לפני, שקרים, שקרים גדולים וסטטיסטיקה. האינפלציה לא כוללת מחירי דירות, קרקע, מניות וכיו"ב. אפשר להתווכח אם מדובר במוצרים "הכרחיים", אבל ברגע שמוציאים מהמשוואה את כל מה שמחירו עלה אזי ברור שלא תראה אינפלציה.
ספציפית לגבי דירות, יש משהו רע מאוד בלדון אנשים לגור בשכירות כל חייהם. הרי ככל שמחירי הדירות יאמירו, בסופו של דבר נגיע למצב בו יש מעמד של בעלי דירות, שלמעשה מנצלים את חוסר יכולתם של חסרי הדירות לרכוש דירה. מנגד יהיה מעמד של חסרי דירות, שבתלות ביכולת ההשתכרות שלהם, נידונו לסוג של חיי עבדות. זה כבר קיים במידה מסויימת, ורק ילך ויחריף. לכן האינפלציה הרשמית, לדעתי כמובן, היא פשוט שקר.
אהבתיאהבתי
דירה זה מוצר השקעה, לא צריכה.. אי אפשר להכלילה במדד. לקרוא לשוכרים אנשים שחיים חיי עבדות זה קצת מרחיק לכת..
אהבתיאהבתי