האיש שלא רצח

אחד ממעשי העוול החמורים בתולדות המדינה מגיע לקיצו העגום אך המשמח בכל אופן קצת עם שחרורו של סולימן אל עביד מהכלא בגיל 72, האיש שלא רצח את חנית קיקוס. אפילו הוריה של חנית לא האמינו באשמתו כמו גם השופט ניל הנדל שזיכה אותו פעמיים. העובדה שהנדל התעקש על חפותו צריכה להירשם באותיות זהב בדברי ימי הקריירה השיפוטית המרשימה שלו.

אל עביד הוא אולי סמל ליכולתה של מערכת כוחנית להיטפל לאדם החלש ביותר, אדם לא משכיל, על גבול הפיגור, בן העדה הבדואית, ולא להרפות. האיש ישב בכלא עד 2020 על פשע שמעטים בציבור האמינו שביצע.

השופטים המלומדים ובהם אהרון ברק ומישאל חשין התקשו להבין תובנה סטטיסטית פשוטה וברורה: אם יפלו על הרבה אנשים חלשי אופי באקראי חלקם יודו ברצח שלא ביצעו בתנאי חקירה ולחץ פסיכולוגיים קשים.

מכיוון שהמשטרה הגיעה לאל עביד באקראיות מוחלטת, הערך של הודאתו היה גבולי מלכתחילה והפך לאפס מוחלט כשהתברר שהגופה של הנרצחת לא הייתה במקום שאותו ציין. יש בכך דמיון מעניין לסיבה שבגללה אין טעם בבדיקות קורונה המוניות. אחוז קטן מסוים מהבדיקות יתן תוצאה חיובית גם עבור אנשים בריאים. לכן אין טעם להעביר בדיקות המוניות לאנשים ללא סימפטומים. נגלה המון חולים שאינם חולים כלל. לעומת זאת כאשר יש גם סימפטומים וגם תוצאה חיובית, מספר הטעויות יהיה זניח. באופן דומה לנסות לחלץ הודאה ממישהו שאין סימנים מקדימים משכנעים שביצע את הפשע (או לכל הפחות, שנמצא בקבוצה קטנה של חשודים) זהו אקט שאל למשטרה לעשות בשום פנים. ואם עשתה, על השופטים לסרב לקבל זאת.

34 תגובות בנושא “האיש שלא רצח

  1. במקרה שהוא דן בו הסירוב של הנאשם להתייצב לחקירה נגדית בבית המשפט מסבך מאוד את יכולתו לטעון לחפות. משפט זה לא רק להעלות טענות חפות אלא פרוצדורה שבה יש להתנהג בהתאם.

    אהבתי

  2. תמריץ,
    ההרשעה מבוססת על ההודאה ללא שום נתון מסייע. כך גם ההרשעה של אל עביד. אצל חלק גדול מהשופטים המונח "ספק סביר" לא קיים. במדינה יהודית היה ראוי לתת משקל לכלל התלמודי "אין אדם משים עצמו רשע" ולא להתייחס להודאה כאל "מלכת הראיות"

    אהבתי

  3. קראתי את פסק הדין. קשה לדעת אם הוא משכנע או לא. אני מאוד ספקן לגבי פרטים מוכמנים שלא מגלים מידע חדש שלא היה ידוע לפניו לאיש. אבל מרגע שהנאשם לא היה מוכן להגן על עצמו, קשה להתלונן על כך שהורשע.

    אהבתי

  4. לפי המשפט העברי הודאה באשמה היא כלום, אבל זו עמדה קיצונית ומן הסתם לא מומשה מעולם גם במשפט העברי עצמו (וכפי שבאמת רואים בתנ"ך). בפועל הודאה יוצרת חזקה מסוימת אבל אפשר לסתור אותה על ידי חזרה מאשמה בבית המשפט אם תיעשה באופן משכנע. הנאשם סירב לעשות זאת במקרה כאן בטענה שאין לו אמון במערכת.

    אהבתי

  5. תמריץ,
    אמון במערכת? לא קראת איך הכשירו את ההודאה שהוצאה ממנו באמצעות עינויים? המשפט הזה מאפיל על המשפטים בתקופת סטאלין. הכי מגוחך הטיעון של פצצה מתקתקת שבא לעולם 17 יום אחרי המעצר. לפי המשפט הזה נאשם הופך לפצצה מתקתקת אם לא נמצאה דרך אחרת להשיג הרשעה.

    אהבתי

  6. תמריץ,
    השב"כ נוסד על השיטות האלו (יש לו היסטוריה מפוארת של שקרים למערכת המשפט גם לגבי יהודים) ולכן צריך להרחיק אותו מהדין הפלילי

    אהבתי

  7. כאשר רק אחוז אחד מהמואשמים מזוכים מאשמה – מאוד רציונלי שכל המואשמים (כולל החפים מכל פשע) יסכימו להודות באשמה (כולל דמיונית) במסגרת איזושהי "עסקת טיעון".
    הסיכון שבית המשפט ירשיע אותם (למרות חפותם) ויגזור עליהם עונש כבד – פשוט גדול מדי.
    ולראיה – האחוז המדהים של התיקים בישראל שנסגרים במסגרת "עסקאות טיעון". מפלט מוצדק במקרים חריגים במיוחד הפך לשיטה הנפוצה.

    כלומר, אין צורך בהפעלת עינויים ו/או "שיטות מיוחדות" של השב'כ כאשר בתי המשפט יוצרים קרקע פוריה כל כך להתנפלות מואשמים על "עסקאות טיעון".

    אני מניחה שהאחוז הכמעט זניח של זיכויים בישראל קשור גם לעובדה שרוב שופטי ישראל גדלו בפרקליטות / בקטגוריה.
    אין כמעט שופטים שגדלו בסנגוריה הציבורית, במגזר הפרטי או באקדמיה.
    מה שאמור להזכיר לנו שיש מחירים לתחומי עיסוק הנשלטים ע'י חבורה, הומוגנית מדי, אחת (שלא להזכיר את חיבתה המוגזמת להעדפת קרובי משפחה).

    Liked by 1 person

  8. להגנת הפרקליטות אגיד שאפשרות נוספת היא שהפרקליטות מאוד סניגוריאלית ומראש לא הולכת למשפט אלא אם אשמת הנאשם יצוקה בביטון.

    אהבתי

  9. יש גם קרן אור (אם כי די קטנה) בקצה המנהרה.

    המשך ההתפתחויות המדעיות (כמו בדיקות דנא של שרידים, שבעבר נתפסו כמיקרוסקופיים מדי מכדי לתת תוצאות מובהקות ; איתור חשודים באמצעות דנא של קרובי משפחתו ועוד)
    אמצעים שכאלו אפשרו לזכות מאשמה ולשחרר מהכלא אלפי אסירים (שהואשמו על פשעים שלא הם ביצעו) בארה'ב. כולל המוני נידונים למוות או שפוטים למאסרי עולם.

    גם ישראל הצטרפה לאמנה התומכת בביצוע בדיקות – מחדש של הרשעות מוטלות בספק. למרות שבינתיים כמעט ולא התקדמה בתחום.

    אחת הבעיות היא שבישראל לא באמת מקפידים לשמור חומרי חקירה אחרי ההרשעה (או ההחלטה על סגירת תיק). התפרסם שממצאים מאלפי זירות פשע הושמדו מהצפת מי ביוב, בשרפה, או "סתם נעלמו".
    משום מה, אף אחד ממערכות אכיפת החוק בישראל לא מועמד לדין על רשלנות פושעת.
    (או על "רשלנות" החשודה כזדון. כמו רות דויד שהעלימה את הממצאים על חקירות שחיתות ברשות המיסים)

    אבל אני מניחה שבסופו של דבר הלחץ הבינ'ל, בשילוב עם הלחץ הפנים ישראלי, יצליחו לשנות מעט את מערכות עוקפי החוק.

    Liked by 2 אנשים

  10. לתמריץ,
    " .. אפשרות נוספת היא שהפרקליטות מאוד סניגוריאלית ומראש לא הולכת למשפט אלא אם אשמת הנאשם יצוקה בביטון"
    ___________

    מכאן נובע שאתה מניח שאחוז האשמים בפשעים חמורים, המסתובבים חופשי, הוא מאוד גבוה.
    אך אחוז המואשמים אל לא עוול בכפם הוא קטנטן, אפילו זניח. רק אלו שאתה יכול לזכור את שמותיהם וכל סיפור המעשה הנוגע אליהם. כמו אל עוביד וזדורוב.

    אני שותפה להנחתך הראשונה אך לא לשניה.
    אני מניחה שאחוז הרשעות השווא בישראל די דומה לאחוז הרשעות השווא שהתגלו בארה'ב ובאירופה. אך בישראל נמנעים ( לפחות בינתיים) מבדיקה חוזרת ומאיתור הכשלים והטעויות. גם אין כמעט מדפטים חוזרים.

    מהרגע שהגעתי למסקנה שאם המשטרה תאשים אותי ברצח ארלוזורוב – אמהר לשכור פרקליט המתמחה בעסקאות טיעון ואודה באשמה – הבנתי שיש משהו פגום הבסיסו במערכת "סניגוריאלית" / עצלה / חפיפניקית / חסרת נכונות לבקר את עצמה זו.

    Liked by 2 אנשים

  11. המקרה של ניסים חדאד, שזוכה בידי בית המשפט העליון ממעשה סדום בתינוק העבירה שבגינה נידון ל-17 שנות מאסר: הפרקליטות טענה שנמצאו תמונות פדופיליות על המחשב שלו הסתבר שדובר במספר תמונות של הרגליים של הבת שלו שחזרה מהגן עם סריטות והוא ביקש הסבר מהגננת. שנמצאו כתמי דם עם DNA של התינוק בתחתונים שלו, הסתבר שזה היה סימן מיקרוסקופי שנבע מכך שהוא הכניס את היד לתחתונים והתגרד, ומכך שישב כנראה על צואה עם דם. בכל אלו הפרקליטות הציגה את הממצאים בצורה מרשיעה הנוחה לה. USB עם הסרט ממצלמת אבטחה שמראה שהוא לא היה לבד וכמה זמן עבר מרגע שהוא יצא מחדר הכושר אחרי שאר האנשים "אבד" על ידי המשטרה, הבדיקה של הרופאים התבררה כלא מהימנה עם חילוקי דעות ושינויים להתאים לטענות האם. אי אפשר לומר שהמשטרה והפרקליטות מחפשים את האמת אלא הרשעה.

    Liked by 1 person

  12. הרשעת אונס מתוך חלום נבעה מרצון השופטים להזהיר ולהראות לציבור שכוחם לשפוט אדיר ומגיע אפילו לחלומות. הנאשם היה אדם מתועב בעיניהם, העובדה שהוא היה הולך לזונות בשלב מאוחר יותר בחייו, היתה הוכחה מספקת שהוא יכול היה להיות אשם ושהוא קורבן ראוי. אולי הם העריכו שבעתיד יהיה אפשר לחון.

    אפשר לומר שגם במקרה של קצב הוא הורשע ללא הוכחות אך היה לו עבר מפורסם ודוחה ששכנע.

    אהבתי

  13. קצב הורשע כי הוא אדיוט. הוא הלך ראש בראש מול עדויות רבות והתעקש להגיד ״לא היה כלום״. אם היה מסכים להודות ששלח קצת ידיים, היה מקבל עסקת טיעון ולא יושב יום אחד בכלא. זה העמיד את המשפט במצב בו זיכוי יהיה חוסר צדק עצום ואילו הרשעה תהיה חוסר צדק חלקי. גם פרקליטו אביגדור פלדמן, שהשיג עבורו את עסקת הטיעון, התפטר אחרי שקצב דחה אותה כי הבין שלא יהיה סיכוי לזיכוי.

    Liked by 1 person

  14. רינגו,
    קצב אולי אידיוט ומטרידן אבל הרשעתו היא עוולה משפטית גרועה מהאונס בחלום. לקצב היה אליבי מוצק שהסתמך על רישומים ועדויות של אנשי שב"כ לאחד משני מעשי האונס שבהם הואשם, האונס בבית הטקסטיל (השני היה בלתי אפשרי לפי לוחות הזמנים). במחוזי התעלמו מהאליבי והערעור לעליון נדחה בטענה שקצב יכל לאנוס את המתלוננת במועד אחר.

    אהבתי

  15. פרופסור פרידמן:
    "…לעומת זאת יש בישראל קבוצה הנהנית מחסינות רחבה, אף שאין לכך שום בסיס בחוק. די להציג את השאלה האם הייתה אי פעם חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי? פרקליט המדינה? משנה ליועץ המשפטי? פרקליט מחוז? סגני פרקליט מחוז? לא חסרו אמנם מקרים שהצדיקו חקירה ודי להזכיר את מה שהתרחש בפרקליטות מחוז תל אביב בימיה של רות דוד, את העלמת האזנות הסתר בעניינו של חיים רמון, ואת טענותיהם של יועצים משפטיים בדבר תפירת תיק או סימון מטרות. אבל כלום לא ארע. מסתבר שבפועל יש חסינות, ומערכת אכיפת החוק יודעת להגן על עצמה.

    כלל הוא ששליטים נהנים מחסינות. אם נבדוק מי נהנה מחסינות בישראל נוכל ללמוד מיהם שליטיה. ועוד הערה: פרשת החסינות מהווה דוגמה מעניינת לפער בין החוק בספרים לחוק במציאות. אין חסינות למי שהחוק מעניק לו חסינות. ודווקא מי שלא ניתנה לו חסינות בחוק, זוכה להנות ממנה…"

    ריכוז סמכויות במערכת השלטון בישראל / דניאל פרידמן

    Liked by 2 אנשים

  16. היחידה הרב מימדית של כוכבי
    (אצל רפול נשק זרוק בצד עם קנה תקוע בחול היה שווה 30 יום ריתוק, לא צל"ש)

    אהבתי

  17. החידה הרב מימדית של כוכבי

    אהבתי

  18. פרשת תאיר ראדה: רומן זדורוב הגיש ראיה חדשה שלטענתו תביא …

    עורך דינו של זדורוב, ירום הלוי, טען כי הראיה החדשה "'נועלת' באופן הרמטי את ההוכחה בדבר חפותו" • שופט העליון חנן מלצר החליט כי על המדינה השיב לבקשה בתוך …

    צילום שהוסתר: ההוכחה לחפותו של זדורוב?

    האם נמצאה הראייה שתזכה את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה, 13 שנה מאז הרצח שזיעזע את המדינה? הערב (שלישי) נחשפו בחדשות 13 כתמי דם שצולמו על ידי חוקרי …

    אהבתי

כתיבת תגובה