לא החכמים צודקים

כותב arn בתגובה לפוסט הקודם:

אני לא ימני ולא שמאלני (וגם לא מצביע לאף מפלגה) אבל לפי המאמר האנשים בעלי החכמים ובעלי היכולות הגבוהות הם השמאלנים.
מכאן ניתן להסיק שרוב הסיכויים הם שהשמאלנים צודקים.
(שוב זו לא דעתי אלא פשוט הסקת מסקנות מהמאמר).

אני לא מסכים.

הטענה שמישהו חכם יותר צודק יותר אינה ברורה מאליה. במשך אלפי שנים אנשים חכמים העלו השערות על רפואה ועל פיזיקה, ולפי המדע המודרני כמעט הכול היה שגוי. אחרי אלפי שנות עשיה רפואית אמר אוליבר ונדל הולמס בן המאה ה-19 על התרופות בימיו: "אם יזרקו כולן לים, יהיה זה המזל הטוב שלנו ומזל הביש של הדגים".

אנשים חכמים מאוד הגו את הפסיכולוגיה הדינמית הפרוידיאנית ואת הקומוניזם, ואנשים חכמים מאוד בימינו מתעקשים שהגרעון הוא אסון. כל זה שטויות. חוכמה אינה ערובה לצדק בשום פנים.

מה שמקשר בין חכמה לאמת זו הפרדיגמה המדעית שמבוססת על ניסוי אמפירי. לאנשים טיפשים לא יהיו הרבה רעיונות. לחכמים יהיו אלפי רעיונות, אבל רק מעטים מהם יחצו את משוכת הניסוי והתעיה ויתבררו כאמת (כמו שרואים בחברות הביומד שכולן נוסדות על ידי מדענים חכמים מאוד, אבל רק מיעוטן יצליח). חוכמה פלוס ניסויים זה כוח עצום שקרוי "מדע" והוא הביא את האנושות לפסגות מדהימות במאתיים השנה האחרונות. חוכמה מינוס ניסויים זה המרקסיזם, שעליו אומרת הבדיחה שאם הוא נחשב מדע, היה צריך לנסות אותו קודם כל על עכברים.

בעניינים מסוימים אנשים מאוד משכילים הם בעמדה גרועה יותר מבחינת הסיכוי שלהם לצאת צודקים, מאחר שהם מתנתקים מהשכל הישר ומהאינסטינקטים האבולוציוניים הבסיסיים. השכל הישר והאינסטינקטים האבולוציוניים עוצבו בתהליך ניסוי ותעיה רב דורות. האבולוציה כולה הרי מבוססת על ניסוי ענק בן אינספור שנים – מי יהיה השורד האחרון.

מכיוון שמה שבאמת קובע את היכולת לצדוק זו הסתמכות על ניסוי ומכיוון שאנשים פחות משכילים חשופים יותר אינטואיטיבית למסקנות של הניסוי האבולוציוני שטבועות עמוק בהתנהלותם, ייתכן שבדברים רבים הם צודקים יותר. יש להם יותר אינסטינקטים בסיסיים בריאים. לא סתם ב"היפה והחנון" היפות הן אלו שמלמדות את החנונים כישורים חברתיים אלמנטריים.

41 תגובות על ״לא החכמים צודקים״

  1. מדוייק מאד. אני מכיר את זה מהצד הדתי.
    רבנים הם אנשים חכמים מאד עם הנחות יסוד שגויות.

    אהבתי

  2. arn.
    הדאגה שלך אינה במקומה. שמע סיפור
    כשחזר ראש הממשלה לוי אשכול מביקור בארצות הברית נשאל על ידי עיתונאי מה למד שם
    לוי אשכול: למדתי שבין המדינות יש דברים דומים ויש דברים שונים
    עיתונאי: מה השוני?
    לוי אשכול: בישראל 99% חכמים ו1% טיפשים. בארצות הברית המצב הפוך, אצלם זה 99% טיפשים ו1% חכמים
    עיתונאי: ומה דומה?
    לוי אשכול: בשתי המדינות ה1% מנהלים את העניינים

    Liked by 1 person

  3. חשבתי להעלות את נושא האאוגניקה (הענף המעשי של הגזענות) כבר בפוסט הקודם. אך הוא יתאים גם לפוסט הנוכחי.
    ((*) – על האאוגניקה))

    טענת תמריץ שבעלי כושר חשיבה מופשטת נוטים לצדד בשמאל (ולסלוד מכל רמז דק לגזענות) – כנראה נכונה.
    אבל רק לגבי 70 השנים האחרונות.
    לפני שלושה דורות (,בלבד!) דווקא "האינטלקטואלים" הם אלו שהתלהבו כל כך מרעיונות השבחת הגזע האנושי ועיקור ה"אלמנטים הנחותים" בחברה. דווקא התעשיינים האמריקאים המצליחים ביותר הם אלו שכל כך התלהבו מהנאציזם ועזרו להיטלר לנצח. ניתן להוסיף לחבורת המתלהבים מהנאציזם גם את בכיר הפילוסופים הצרפתים – סארטר. ועוד ועוד.
    כך שהשמאלנות של האליטות היא תופעה של הדורות האחרונים בלבד. רק מאז מלחמת העולם השנייה.
    מה שרומז שסביר שלא תשאר עמנו לנצח.

    ############
    בי(*) קטע מתוך ערך האאוגניקה בויקיפדיה העברית.

    " … המאה ה-20 נפתחה בגל הגירה נכנסת, בעיקר מדרום ומזרח אירופה. הגל הגיע לשיאים עם תחילת מלחמת העולם הראשונה וסיומה. אינטלקטואלים אמריקאים באותן שנים חששו שההגירה תביא לשינוי דמוגרפי שיפר את אופייה האנגלו-סקסי-פרוטסטנטי של אמריקה. ברוח זו הוקם המשרד לרישום אאוגני (Eugenics Records Office) במדינת ניו יורק.
    בשנים הראשונות לפעולתו היה המשרד מורכב ממספר מועט של חברים, אך אלה היו אנשים רמי מעלה והשפעה – משפטנים, רופאים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים. עיקר פעולתו של המשרד היה איסוף מידע על אזרחים ויצירת ארכיון רישום נרחב למידע "איכותני" על משפחות רבות (בעיקר של מהגרים חדשים) במדינת ניו יורק. המשרד גם הפעיל קמפיינים ליצירת מודעות לצורך ב"אחריות גזעית" (הימנעות מנישואי תערובת, למשל) על ידי כרזות, תשדירי שירות והפגנות. בנוסף, המשרד ארגן לפרקים ירידים ותחרויות נושאות פרסים לציון המשפחות "הכשירות ביותר".

    תחת ניהולו של הביולוג צ'ארלס דבנפורט (אנ'), השיג המשרד את מימונם של אילי הון כדוגמת ג'ון ד. רוקפלר וג'ון ה. קלוג (בעלי חברת הדגנים).

    האאוגניקה האמריקאית
    המלחמה ב"רפיון שכלי"

    עוד לפני התבססות האאוגניקה היו האינטלקטואלים האמריקאים נכונים לראות בפער בין מעמדות כזירת קרב טבעית. הכלכלן ויליאם גרהאם סמנר, בן המאה ה-19, טען שבין אדם לאדם מתנהל בכל עת מאבק הישרדותי ושעל החברה לעודד את ניצחונו של המוצלח יותר (החרוצים והמועילים) בהתאם לחוקי הברירה הטבעית. את נחשלי החברה, המוצלחים פחות, היה מקובל לראות כבעלי פגם מולד ששם אותם מועדים להתנהגות פושעת ועלובה מוסרית – פגם זה כונה "רפיון שכלי" – Feeblemindedness (בצרפת כונה הפגם "דביליות"). …"

    #################

    ברוח הפוסט הנוכחי ניתן להוסיף שחברה אנושית חפצת חיים והמשכיות – אמורה למנוע את ההתרבות הבלתי מבוקרת של אנשים בעלי חשיבה יותר מדי מופשטת. כהגנה עצמית 😊

    אהבתי

  4. תמריץ, לייק. כמו שחייל אומר, משווה ומעלה:
    חכמים אפילו יותר מועדים לטעות, כי הם נוטים להיות בעלי בטחון רב יותר בדעותיהם ועמדותיהם. העולם נותן להם פידבק חיובי לגבי חוכמתם – תארים אקמיים, פרנסה מכובדת, מעמד חברתי – והם מצידם מפנימים ובטחונם העצמי מתחזק עוד ועוד.
    אדם טיפש נוטה להיות פחות משוכנע בצדקתו, לפחות בדברים שהוא מכיר בכך שהם מחוץ לתחום הבנתו. כמו שאמר לי פעם חבר: ״מה אתה רוצה ממני, אני רק נהג משאית״. לעומת זאת חכם יותר עלול להחזיק בהנחה שכל דבר הוא פחות או יותר בתחום הבנתו.
    לראייה: אהוד ברק (המוח האנליטי) ותחזיותיו המופלאות, שמעון פרס והמזרח התיכון החדש, פרופ׳ לס ושאר חכמים כמוהם.
    ישנו תת-זן של חכמים שהם אכולי ספקות עצמיים. כמו שאמר חבר אחר שלי: ״שמתי לב שיש לי דעה על כל דבר אבל אין לי באמת הבנה בשום דבר״.
    למרבה הצער זהו זן נדיר יחסית ובוודאי שאינו נוטה להגיע לעמדות השפעה. מקסימום מגיב בבלוגים.

    Liked by 2 אנשים

  5. קמיליה, את עושה השוואה בין הדור שלנו לדור ההוא, אבל זו לא השוואה הוגנת. אנחנו אולי מפותחים יותר ורגישים יותר מוסרית. עומד לנו יתרון הצטברות הידע על פני הזמן.
    השאלה היא האם בתוך הדור ההוא שהתקיים אז, האנשים המשכילים היו הפחות סובלניים. אני לא מכיר ראיות לכך וגם לא מצאתי כל כך הרבה דיון. יש אפילו מחלוקת אקדמית האם נכון לומר שהנאצים היו מפלגת המעמד הנמוך. בכל אופן בוודאי לא היו מפלגת האקדמאים.

    אהבתי

  6. תמריץ,
    לחיזוק המחלוקת. תוכנית מנהטן התבססה על פליטים אנטי נאצים ואילו תוכנית אפולו התבססה על פליטים נאצים

    אהבתי

  7. מצ'ב קישור לבלוג ההיסטורי אמריקה למען היטלר.

    https://m.facebook.com/AmericaForHiitler/?refid=52&__tn__=C-R

    בעיני זה אמור להיות מרכיב חיוני בהשכלה הכללית. בודאי של כל יהודי.

    הבלוג מדגיש את חלקם של בכירי התאגידים האמריקאים בתמיכה הנלהבת, כולל התמיכה המעשית, בפשיזם ובהיטלר.
    לא בדקתי, אך אני מניחה שהשכלת ראשי התאגידים הייתה גבוהה משמעותית מהשכלת רובם המכריע של האמריקאים.

    *****

    איני משוכנעת בצדקת הטענה של תמריץ שהדור שלנו מפותח יותר, רגיש יותר או מוסרי יותר מהדורות קודמים.
    אבל גם לא בצדקת הטענה האבולוציונית ששום דבר מהותי בטבע האדם לא משתנה בפחות מעשרת אלפים שנים.
    אצטרך להמשיך לחשוב על הנושא.

    אהבתי

  8. להבדיל יש גם בכירי תאגידים שתומכים בביבי (שאול אלוביץ'..). אבל האם חלקם בכלל התומכים קטן או גדול ביחס לשאר האוכלוסיה. בישראל אנו יודעים שהוא קטן יותר. לגבי ארה"ב בימים עברו אני בספק אם יש נתונים.

    לגבי שעבוד השחורים אנחנו יודעים שהצפון התעשייתי והמתוחכם יותר הוא זה שהתקומם על כך.

    אהבתי

  9. תמריץ,
    ברוח הבלוג, אני בניגוד אליך חושב שההשקפות המוסריות הן פחות עניין של יכולת חשיבה מופשטת ויותר עניין של תמריצים.
    ההתנגדות לעבדות היתה קיימת כתנועה חברתית מצפונית, אך הצפון התעשייתי הוא זה שאימץ אותה לליבו בעיקר מכיוון שכלכלתו לא נסמכה על עבדים אלא על מכונות. כלומר אינטרס כלכלי (או היעדרו) הוא שאיפשר את העמדה המוסרית.
    הדבר דומה לגבי התעשיינים בארה״ב – הם תמכו בהיטלר (מוסרית) מכיוון ששאיפות ההתעצמות שלו היו רווחיות מאוד בעבורם. אני בספק אם היו ממהרים לאמץ אותו אל ליבם אם היה מסרב לרכוש מהם ומתעקש על יצור גרמני מקומי. באותה התלהבות מיהרו אותם תעשיינים לתמוך בהצטרפות ארה״ב למלחמה נגד היטלר כאשר המאמץ המלחמתי הניב להם רווחי עתק בייצור נשק, מטוסים ואוניות.
    הדבר דומה (שוב) לגבי ההתנגדות ללאומיות וגזענות. הלאומיות והגזענות הצמיחו מלחמה איומה על העולם שהחריבה את אירופה. האליטות באירופה עשו מאז מאמץ גדול לחנך את האוכלוסיה נגד אידאולוגיות כאלו, מכיוון שהמיטו עליהן חורבן. ההתנגדות בבסיסה היא תועלתנית ולא מוסרנית.
    האליטות כרגע אינן משלמות כל מחיר על עמדתן הנוכחית – גלי ההגירה לא מגיעים לשכונות היוקרה, מקומות העבודה שלהן לא נלקחים ובתי הספק הפרטיים מוסיפים להיות לבנים למהדרין. אם יגיע הרגע בו אלפי מהגרים יסתערו על שכונות הפאר ויבצעו בהן פוגרום, מהר מאוד תראה כי האליטה עוברת להחזיק באידאולוגיות אחרות לחלוטין. ניצני התהליך נראים כבר כיום – התחזקותם של מנהיגים לאומנים לא מרחשת בלי תמיכה (לפחות חלקית) של אליטות מסוימות.
    ביום שהשחורים הזועמים בארה״ב יעלו באש את אוניברסיטת ברקליֿ, אנשיה.ישנו את אמונותיהם, עם או בלי חשיבה מופשטת.

    Liked by 2 אנשים

  10. תמריץ,
    לגבי שעבוד השחורים אנחנו יודעים שהרפובליקנים הבורים יצאו למלחמה בדמוקרטים הנאורים כדי לשחררם. הדמוקרטים הגיבו לתבוסתם בהקמת הקוּ קְלוּקְס קְלָאן

    אהבתי

  11. רינגו אני מאמין שתמריצים אישיים כמעט שלא משפיעים על עמדה פוליטית מופשטת ורחוקה. לא העניים הצביעו לשלי יחימוביץ'. ולא סוחרי הנשק לג'ורג' דבליו בוש.

    לדעתי עבור רוב בני האדם אפשר להגיד שהמוח מטפל בסוגיות פוליטיות בחלק אחר מזה שהוא מטפל בעניינים אישיים.

    אהבתי

  12. והאם אנשי עסקים מיליארדרים מאמינים במס הכנסה אחיד או שזו סחורה שמוכרים מועמדים רפובליקנים למצביעים אוונגליסטים כפריים?

    אהבתי

  13. ברור שאם השחורים יבעירו את אוניברסיטת ברקלי תהיה לכך השפעה. כפי שאני ואחרים הושפענו קשות מהאינתיפאדה השנייה. אבל זה לא הכול חישוביים אישיים.

    אהבתי

  14. לגבי שמאל ואנטליגנציה… יכול להיות שהשמאל "חכם" אבל אין ספק שהוא צבוע.

    "המקום הכי חם בגיהנום", אתר שמאל מובהק, חשף לא מעט פרשיות שחיתות וזה יאמר לזכותם. עם זאת הם תומכים בפוליטיקאי אופורטוניסט ומושחת, שבגדול גנב את קולות המצביעים, רק בגלל שהוא במקרה אישה כהת עור:

    https://www.ha-makom.co.il/post-efrat-einat-pnina/

    כמו כן אותו אתר תומך למעשה בעבירה על החוק – ומעלה תלונות כאשר המשטרה מעיזה לאכוף את החוק. במקרה זה, איסור על השתנה ברחוב:

    https://www.ha-makom.co.il/post-masha-police-bar/

    בנוסף האתר תומך בהשארת מסתננים ובני משפחותיהם בארץ, ושאר גישות ליברליות לכאורה. ענין המסתננים אגב מדגים בצורה מעולה את ההבדל בין "אינטלגינציה" לבין "הגיון ישר". אולי לחלק מאנשי השמאל יש אינטליגנציה, אולם הם נכשלים קשות בגזרת הcommon sense.

    Liked by 2 אנשים

  15. תמריץ,
    השתנות ברוח הזמן…
    דמוקרטים ישנים: השחורים אנשים נחותים ולא אחראים למעשיהם, בואו נשעבד אותם ונכריח אותם לעבוד בשדות
    דמוקרטים חדשים: השחורים אנשים נחותים ולא אחראים למעשיהם, בואו נבקש מהם סליחה, ניתן להם העדפה מתקנת ותלושי מזון

    Liked by 3 אנשים

  16. תמריץ,
    קראת בוודאי על המדינה שהקימו בעלי הIQ הגבוה ברובע של סיאטל לאחר שגירשו משם את המשטרה. זה יכול להיות מודל מצויין למדינת תל אביב שחזית. אמנם האוכל באותה מדינת סיאטל אזל תוך כמה שעות בסיוע ההומלסים שנהרו אליה אבל אל דאגה, אני וחברי הבבונים נשמח לספק למדינת תל אביב התאומה מנות טבעוניות בשפע בתנאי שייתנו שם אזרחות לאדונים הכהים מאריתריאה וסודן.

    אהבתי

  17. מחירי הדיור באזורים שגרים בהם הרבה ליברלים מעידים שאלו מקומות שטוב לחיות בהם ואנשים רוצים לחיות בהם.

    אהבתי

  18. תמריץ
    העניים לא הצביעו ליחימוביץ׳ כי הבינו (בצדק) שגישתה המדינית מסכנת אותם הרבה יותר מאשר גישתה הכלכלית (אולי) מיטיבה איתם.
    העשירים גם לא הצביעו לה כי הבינו שהיא חדשות רעות עבורם אלא ברחו ממנה לזרועות יאיר לפיד.
    וארה״ב בוש זכה לתמיכה בעיקר מסוחרי נשק (גדולים, לא כושי שמוכר אקדח גנוב ברחוב) ומאיילי נפט, ואכן היטיב איתם מאוד. הדמוקרטים בארה״ב מקבלים תמיכה עצומה מהשחורים וההיספנים שאכן ירוויחו מתמיכה סוציאלית נדיבה יותר. והאליטה התומכת בדמוקרטים – שוב, עושה זאת כי לא משלמת שום מחיר. אוניברסיטאות ליגת הקיסוס נותרות לבנות ובעמק הסיליקון לא תמצא שחורים מחוץ למזנונים של חברות ההייטק.
    עובדתית חלק מאנשי האליטה הסיליקונית עברו במוצהר לצד הרפובליקני כשהבינו שהדמוקרטים עלולים להזיק להם – ראה למשל אילון מאסק ופיטר ת׳יל.
    ואילו אחרים לא עוברים במוצהר, אבל משתפים פעולה בשקט – למשל צוקרברג. האינטרס הכלכלי חזק מכל מוסר.

    אהבתי

  19. "עבור רוב בני האדם אפשר להגיד שהמוח מטפל בסוגיות פוליטיות בחלק אחר מזה שהוא מטפל בעניינים אישיים."
    זה נכון כל עוד הסוגיות הפוליטיות נשארות רחוקות ומופשטות מספיק. הרגע שמתחילות להיות השלכות על החיים עצמם – החשיבה המופשטת עפה מהחלון. לא תמצא הרבה ליברלים לבנים גרים בשכונה עם מהגרים מוסלמים או שחורים.
    אגב הדבר נכון גם לצד השני. גדולי הקפיטליסטים בארה״ב, המחזיקים בתעשיות הבטחוניות, דווקא שמחים מאוד על ההוצאה הממשלתית הנדיבה בתחום הבטחון.

    Liked by 2 אנשים

  20. רינגו, לכן הבאתי בזמנו את הדילמה של השופטת ביידר גינזברג. כל דמוקרט התפלל שתפרוש כבר. וגם היא דמוקרטית אדוקה. זה קונפליקט מוחשי אבל לרוב הפוליטי רחוק מספיק מהמוחשי. אפילו בעוטף עזה אינך רואה את השמאלנים בקיבוץ שם הופכים ללאומנים טורפים.
    מעניין גם לציין שהאדם שחווה הכי קשה שכול בבית המשפט העליון, השופטת ענת ברון, מתנגדת להריסות בתים.

    אהבתי

  21. תמריץ,
    מחירי הדירות באזורים של ליברלים גבוהים בזכות האפרטהייד הנהוג בהם. אם תהיה כניסה מסיבית של כושים ושל מהגרים היספנים הליברלים יגיבו מיד בווייט פלייט

    Liked by 1 person

  22. לתמריץ:
    קמילה צודקת לחלוטין. הנטיה של השכבות העשירות והמבוססות לתמוך בשמאל, בליברליזם ולהתנגד לגזענות – זה רק בעשרות השנים האחרונות. לפני כן הם היו גזענים, תוקפניים כלפי מדינות שכנות וימניים. כמו שזה היה שונה בעבר זה יכול להשתנות גם בעתיד.

    Liked by 1 person

  23. תמריץ, מה קרה לתבונה המופשטת של השחורים בארה"ב שרובם משתייכים לשמאל? איך הם עוזרים לטראמפ להיבחר מחדש?

    אהבתי

  24. שכל ישר הוא לא רק גנטיקה ואבולוציה אלא גם לקחים ותפיסות שהופקו מהתנסות אישית ומניסיון הדורות הקודמים. כותב הפוסט מדגיש את הצד הטבוע (אינסטינקטים, אבולוציה), אבל נראה לי שמה שמכונה שכל ישר מושפע גם מהפשטות פרי מחשבתם של הדורות הקודמים, שהפכו לנחלת הכלל.

    רוב הדוגמאות בפוסט הן מתחום הפילוסופיה של המדע (ענפי מדע שהתבררו ככושלים, הצורך באישוש אמפירי, פסאודו מדע). הדוגמה האחרונה שונה ("חנונים" חסרי כישורים חברתיים). מה עלינו להסיק ממנה? שחוכמה היא דבר נלעג, היות שהחנונים נלעגים?

    ייתכנו גם מסקנות אחרות מהקשיים החברתיים של חלק מהחנונים:
    1. שיש חיסרון לתחומי עניין צרים מדיי, להתעניינות בדברים ולא באנשים, למחסור באמפתיה.
    2. אפשר לחשוב על החנונים כעל מיעוט תרבותי, שיש לו קשיים באינטראקציה עם קבוצת הרוב. אם החנונים היו מהווים את קבוצת הרוב, חלק מהקשיים החברתיים שלהם היו נעלמים.

    Liked by 2 אנשים

  25. ארנון, יחס הוגן כלפי קבוצת החוץ הרחוקה לא היה בכלל בנמצא לפני מאה שנה. ועדיין אם גם אז האליטות היו קצת יותר רחומות בנושא מאשר ההמונים, זה עדיין מחזק את טענתי.

    אהבתי

  26. תמריץ. היחס לקבוצת חוץ היה קיים תמיד. תמיד היו אנשים שחשבו גם על אנשים לא מהעם שלהם. האחות שיסדה את הצלב האדום חייתה במאה ה-19. במאות ה-18 וה-19 ה-19 היו תנועות שסייעו לעבדים להמלט מאדוניהם. קבוצת אמריקאים קנתה שטח באפריקה ויסדו שם מדינה בשביל אפרו-אמריקאים שקנו ושחררו מעבדות (קוראים למדינה זו ליבריה). גם בתקופות קדומות יותר היו כאלו שנתנו יחס הוגן לקבוצות אתניות אחרות פשוט בגלל שחלף זמן רב מאז אין לנו תעוד על זה.
    האליטות תמכו באימפריליזם הבריטי, הצרפתי ואימפריליזם של עוד מדינות. אימפריליזם זה היהמסע רצח עקוב מדם נגד אפריקאים. האליטות גם תמכו בניסויים שנעשו בבני-אדם במדינות המערב הנאורות. נראה לי שגם כיום חלק מאליטות מנצלים אפריקנים בעבודות פרך או בביזת משאביהם (בעזרת שליטים מקומיים). האליטות לא יותר ולא פחות מוסריים מיתר האנשים.

    Liked by 1 person

  27. כיצד בדיוק הדמוקרטים שינו את דעתם? בעבר הם היו בעד עבדים ובהווה הם בעד הגירה של מקסיקנים ואמריקנו לטינו שיקטפו בזול בשדות העגבניות, ינקו, ישטפו כלים יהיו מטפלות.
    רינגו חכמים אפילו מועדים לטעות יותר מטיפשים? על אותו משקל ספורטאים פחות אתלטים כי הם נופלים יותר. הכל שאלה של הגדרות, מה זה הגדרת חכם אצלך? חכם בהגדרה טועה פחות מטיפש. גם אילם מדבר הכי פחות שטויות. ודי לחכימה ברמיזה.
    רינגו לתמריץ: "אני בניגוד אליך חושב שההשקפות המוסריות הן פחות עניין של יכולת חשיבה מופשטת ויותר עניין של תמריצים.
    ההתנגדות לעבדות היתה קיימת כתנועה חברתית מצפונית, אך הצפון התעשייתי הוא זה שאימץ אותה לליבו בעיקר מכיוון שכלכלתו לא נסמכה על עבדים אלא על מכונות"**
    **תרגום : ההתנגדות לעבדות לא נבעה מסיבות מוסריות.
    שוב עניין של הגדרות. מוסר מהגדרתו אמור להיות ללא אינטרסים. זה שנושאים את שם המוסר לשוא זה עניין אחר. ברור שמדינות אירופה לא נלחמות זו בזו כי זה לא שווה להן. להכניס כמה מליונים של אפריקאים ולסבסד אותם זה מסיבות מוסריות נטולות תמריצים. אבל זה לא עובד עם התאוריה של תמריץ שמוסר <–חשיבה מופשטת=חכמה.

    יש טעם לשאול את דעתכם על האירועים באמריקה (כבר הגיע לאנגליה ובלגיה)?
    כבר היה להם נשיא שחור, גנרלים ומושלים שחורים. מן הצדק שיעלו אותם על ספינות ויחזירו אותם למדינות מהן הם נחטפו. כמו שהישראלים מקבלים דרכון פורטוגלי

    אהבתי

  28. המקרתיסטים בפעולה
    New York Times columnist Paul Krugman and professors across US seek economist's removal from top job at academic journal after he criticized calls to defund police and 'trivialized' Black Lives Matter's campaign
    https://www.dailymail.co.uk/news/article-8407391/NYT-columnist-Paul-Krugman-professors-seek-economists-removal-job-BLM-comments.html?fbclid=IwAR0lWAdz9q8id8FtjBFVTXO7CCGIChnPWRMKEWtmo4ahxASz9Iu2SW0YX38

    Liked by 1 person

  29. רינגו,
    "חכמים אפילו יותר מועדים לטעות, כי הם נוטים להיות בעלי בטחון רב יותר בדעותיהם ועמדותיהם."
    הדברים שאתה כותב הם בדיוק הפוכים מ "אפקט דאנינג-קרוגר" ו- "קללת הידע". דווקא החבר שהבאת בסיפא של דבריך הוא מייצג נכון את שתי ההטיות הנ"ל

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: