לא החכמים צודקים

כותב arn בתגובה לפוסט הקודם:

אני לא ימני ולא שמאלני (וגם לא מצביע לאף מפלגה) אבל לפי המאמר האנשים בעלי החכמים ובעלי היכולות הגבוהות הם השמאלנים.
מכאן ניתן להסיק שרוב הסיכויים הם שהשמאלנים צודקים.
(שוב זו לא דעתי אלא פשוט הסקת מסקנות מהמאמר).

אני לא מסכים.

הטענה שמישהו חכם יותר צודק יותר אינה ברורה מאליה. במשך אלפי שנים אנשים חכמים העלו השערות על רפואה ועל פיזיקה, ולפי המדע המודרני כמעט הכול היה שגוי. אחרי אלפי שנות עשיה רפואית אמר אוליבר ונדל הולמס בן המאה ה-19 על התרופות בימיו: "אם יזרקו כולן לים, יהיה זה המזל הטוב שלנו ומזל הביש של הדגים".

אנשים חכמים מאוד הגו את הפסיכולוגיה הדינמית הפרוידיאנית ואת הקומוניזם, ואנשים חכמים מאוד בימינו מתעקשים שהגרעון הוא אסון. כל זה שטויות. חוכמה אינה ערובה לצדק בשום פנים.

מה שמקשר בין חכמה לאמת זו הפרדיגמה המדעית שמבוססת על ניסוי אמפירי. לאנשים טיפשים לא יהיו הרבה רעיונות. לחכמים יהיו אלפי רעיונות, אבל רק מעטים מהם יחצו את משוכת הניסוי והתעיה ויתבררו כאמת (כמו שרואים בחברות הביומד שכולן נוסדות על ידי מדענים חכמים מאוד, אבל רק מיעוטן יצליח). חוכמה פלוס ניסויים זה כוח עצום שקרוי "מדע" והוא הביא את האנושות לפסגות מדהימות במאתיים השנה האחרונות. חוכמה מינוס ניסויים זה המרקסיזם, שעליו אומרת הבדיחה שאם הוא נחשב מדע, היה צריך לנסות אותו קודם כל על עכברים.

בעניינים מסוימים אנשים מאוד משכילים הם בעמדה גרועה יותר מבחינת הסיכוי שלהם לצאת צודקים, מאחר שהם מתנתקים מהשכל הישר ומהאינסטינקטים האבולוציוניים הבסיסיים. השכל הישר והאינסטינקטים האבולוציוניים עוצבו בתהליך ניסוי ותעיה רב דורות. האבולוציה כולה הרי מבוססת על ניסוי ענק בן אינספור שנים – מי יהיה השורד האחרון.

מכיוון שמה שבאמת קובע את היכולת לצדוק זו הסתמכות על ניסוי ומכיוון שאנשים פחות משכילים חשופים יותר אינטואיטיבית למסקנות של הניסוי האבולוציוני שטבועות עמוק בהתנהלותם, ייתכן שבדברים רבים הם צודקים יותר. יש להם יותר אינסטינקטים בסיסיים בריאים. לא סתם ב"היפה והחנון" היפות הן אלו שמלמדות את החנונים כישורים חברתיים אלמנטריים.