חבר רצה להשקיע במניית ביומד ושאל לעצתי. כרגיל, להתנבא זה קשה. במיוחד כשמדובר בעתיד. לפעמים גם לגבי העבר קשה, אבל עם קושי זה ניתן להתמודד בסיוע גוגל. בשנת 2011 כלכליסט פרסם רשימה של עשר חברות הביומד הפרטיות המבטיחות. נשאל מה איתן היום ואולי נלמד משהו על תוחלת ההצלחה בעסקי הביומד. שימו לב, לא מדובר סתם בעשר חברות, אלא בחברות שכלכליסט הכריז עליהן כמבטיחות בסיוע צוות של בכירי הענף.
וולטק קרדיו – מייצרת טכנולוגיה לבעיות לב. חמש שנים אחרי פרסום הרשימה נמכרה בכמיליארד דולר. מתברר שזו הייתה עבור המשקיעים תשואה מדהימה של פי עשרה. למעשה הבטחנו שמי שהיה מחלק כספו בין עשר החברות המדוברות לא היה יוצא בהפסד. כבר על החברה הראשונה קיבל פי 10.
בריינס גייט – התעסקה בשתל במוח לטיפול חשמלי בשבץ. רשימת המשקיעים כללה שמות מכובדים כמו ישראל מקוב וג'ונסון אנד ג'ונסון. ניסוי בן שבע שנים הסתיים ב-2018 בתוצאה על הקשקש – מילימטרים ממובהקות סטטיסטית. החברה עדיין מחכה לתגובת הרשויות לתוצאות שצפויה להתקבל ב-2020. ביומד זה עסק לסבלניים. בינתיים הניבה הפסדים לבעליה חברת אלרון אבל אולי עוד יתהפך הגלגל.
וסקולר ביוג'ניקס – כלכליסט סיפר שלחברה יש שתי תרופות בקנה, לא אחת. תמיד טוב שיש רזרבה. בינתיים החברה דיווחה על כישלון אחת התרופות לסרטן המוח. תוצאות שלב 2 המבטיחות לא שוחזרו בשלב 3. המניה של החברה צללה וכיום שווי השוק שלה עומד על 60 מיליון דולר צנועים, המהווים הפסד משמעותי למשקיעים.
טרנספארמה – התעסקה במדבקות כתחליף לזריקות. לצערם של כל המתעלפים מזריקות זה לא הלך. היא נמכרה כבר ב-2012 בסכום סמלי.
אנדרומדה – החברה הייתה בשורה ענקית לחולי סוכרת נעורים עם תוצאות שפתחו פתח לשוק של עד 3 מיליארד דולר לשנה. התוצאה הסופית שדווחה ב-2015 הייתה עגומה. כישלון בניסוי שלב 3 ועוד אחרי שנטען שעובדי החברה היטו ניסויים. נראה שכאן הייתה מחיקת שווי מוחלטת.
ביוקונטרול – שתל תת עורי לטיפול באי ספיקת לב. הידיעה האחרונה שקראתי על החברה הייתה ב-2015. כישלון מצער בניסוי שכנראה חתם את דרכה.
גמידה סל – אחרי חברה זו עקבתי בנשימה עצורה לפני שני עשורים כשהייתי משוכנע שהיא מה שתהפוך את טבע, שהחזיקה בה, לפייזר החדשה. הרעיון היה להשתמש בתאי גזע כדי להחליף תרומות מח עצם. גמידה סל נסחרת כיום בבורסה האמריקנית ושווה בה 150 מיליון דולר. לא החלומות הגדולים אבל גם לא טוטאל לוס. מתי סוף סוף יהיו תוצאות לשבט או לחסד? מתקרב.
ארליסנס – חיישן לניטור מאושפזים. במובן מסוים זה נשמע יותר כמו הייטק בלי מחקרי שלב 2 ושלב 3. החברה עדיין מתקיימת באופן מכובד ומגייסת מיליונים ממשקיעים, אבל פריצה גדולה עוד לא הייתה.
לייפבונד – דבק ביולוגי למניעת דימומים. נקנתה בשווי צנוע מאוד לאחרונה: 60 מיליון דולר. פחות ממה שהושקע בה.
קיורטק – רצתה לסייע למערכת החיסון נגד סרטן. "פוטנציאל כמעט ודאי לרכישה בידי ענקית התרופות טבע". טבע כבר לא כל כך ענקית, וקיורטק לא נקנתה. החברה פשטה רגל ממש בחודשים האחרונים.
סיכום: 4 חברות הלכו פייפן. 5 שרדו איכשהו או סיימו דרכן באופן סביר. חברה אחת הניבה הצלחה פנומנלית. הדבר החכם היה להשקיע ב-s&p 500 ולא בסל של ביומד מבטיח. אמנם בכנות ציפיתי לכישלון טוטאלי יותר. מצד שני מפחידה התלות בחברה אחת בלבד כדי לצאת בכבוד מהרשימה הזו. אין לי שמץ בקיאות בתחום הלב, אבל אני מקווה שהמוצר היחיד ברשימה שממש הצליח מספק גם תועלת רפואית לחולים ולא רק פיננסית למשקיעים.
עד כאן חברות ביומד מבטיחות מחזור 2011.
תמריץ 
תמריץ,
פוסט מצויין שנותן תמונה די אופיינית של השוק הזה. הכסף הגדול מגיע מאפליקציות ולא מטכנולוגיה, שם קשה להרוויח בגדול למעט תקופות של הייפ לפני ההתנפצות.
אהבתיLiked by 1 person
תודה תמריץ על העבודה שעשית בשבילנו
אהבתיLiked by 1 person
אני גם מוכן לתת לתמריץ קרדיט על הפוסט הישן הזה מ2013 וגם על האבחנות\הגדרות היפות שבהוא הבחין בהן כבר אז.
https://tamritz.wordpress.com/2013/04/16/%d7%94%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a7%d7%a1%d7%9c-%d7%a9%d7%94%d7%a8%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%94/
לא ראיתי לאחרונה שמדברים על ה90% הזה בשום מקום בעולם חוץ מהכתבים הכלכליים הלא מעודכנים בארץ.
אהבתיLiked by 3 אנשים
מסקנה: כל טכנולוגיה חדש היא הימור.
לחייל הזקן: באיזה אפליקציות מדובר? תוכל לתת דוגמא?
אהבתיאהבתי
arn,
אפליקציות כמו ווייז, מוביט. אין סיכון טכנולוגי ולא צריך מכירות. המשתמשים לבדם מייצרים ערך (לדעתי ווייז נמכרה במחיר נמוך מאוד לאחר שגוגל ואפל כשלו בתחרות מולה)
אהבתיאהבתי
פינת הטרלול הישראלי,
"בג"צ נאחז בחוק…"
אהבתיאהבתי
אוף טופיק
שעת ראיון עם קובי ברדה (בעל הבלוג (שכבר המלצתי עליו קצרצרים) ומחבר ספר על טראמפ)
רקע: לפני משבר הקורונה ברדה הניח שלטראמפ סיכויים גבוהים להיבחר שנית.
כיום, בשל תגובותיו הראשוניות למגפה ובשל המשבר הכלכלי ההולך ומעמיק – הוא כבר אינו בטוח בכך.
מה עוד שלהערכתו עדין קיים סיכוי לא מבוטל שלא ביידן יהיה המועמד הדמוקרטי.
אבל, גם *אם" טראמפ יבחר שנית – אנו צפויים לשינוי משמעותי לרעה ביחסו לישראל. הוא כבר לא יהיה תלוי באונגליסטים הפרו – ישראלים, וירשה לעצמו לבטא את מלוא זעמו על הרומנים שישראל מנהלת עם סין. למורת רוחה של ארה'ב.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001327683
חלק מהטקסט הנלווה לפודקאסט:
" …"הנשיא מפתח את 'דוקטרינת טראמפ' בקשר למאבק בקורונה: גלגול הכדור הצידה ולמטה".
למה הכוונה?
"הוא מגלגל את האחריות הצידה ולמטה. בהסטה הצידה, טראמפ ממסגר שני אויבי אומה: השטן הקטן והשטן הגדול. השטן הקטן הוא ארגון הבריאות העולמי. הנשיא מציג עדויות להתנהלות של הארגון, כמו הצהרה של מזכ"ל מתחילת פברואר, לפיה אין חשש להדבקה; ואילו 'השטן הגדול' הוא סין, וטראמפ ממתג את הווירוס בתור 'הווירוס הסיני'. כלומר, הוא ממסגר את האשמים.
"ובמי פוגעים למטה? במושלי המדינות. ביום חמישי לפני שבועיים, טראמפ מצהיר כי הוא הולך לפתוח את המשק, והמושלים הדמוקרטיים לא מסוגלים להתאפק. מושל מדינת ניו יורק, אנדרו קואומו, מיד יוצא ואומר: 'אתה נבחרת להיות נשיא – אתה לא המלך. אתה לא מקבל החלטות'. לא חולפות 48 שעות, וטראמפ מתייצב ואומר: 'אין בעיה, אתם תקבלו את ההחלטה אם לצאת מהסגר או לא'. הוא זורק את הכדור למגרש שלהם'.
כלומר, הוא מניח מלכודת למושלים כדי שהציבור במדינות שלהם יטיל את האחריות עליהם?
"חד-משמעית. זו האסטרטגיה שלו. ככה הוא מתנהל וככה הוא עובד'.
ברדה, העוקב אחרי טראמפ באדיקות לאורך כהונתו, מסביר כי הנשיא נוקט מדיניות פרו-ישראלית מובהקת, בין היתר בשל הצורך לשמר את תמיכת הימין האוונגליסטי לקראת בחירות 2020. אבל אחרי הבחירות, לפי הניתוח של ברדה, ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב שונה. כבר היום הוא מזהה קו הרבה יותר אגרסיבי בממשל האמריקאי בכל הנוגע לקשרי ישראל-סין …."
אהבתיאהבתי
הגיגים רבע אפויים:
1. ניתן להסיק מפוסט זה שכדאיות ההשקעה בסטארט-אפים די מפוקפקת.
לפחות עבור אלו שאינם מניחים שאלת המזל תעמוד תמיד לצידם, ותדאג שלפחות אחת מהחברות בהן השקיעו תרוויח בענק, ויותר מאשר תפצה אותם על השקעתם בכל הסטארט-אפים שכשלו.
כדאיות השקעה נמוכה זו אמורה להדאיג את כל המקווים להמשך מואץ של התקדמויות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים. לא רק של אפליקציות.
2. באחד הפוסטים הקודמים גם קוננתי על העדר השקעה מספקת במחקרי בסיס רפואיים, כמו בנושאי תזונה. חברות פרטיות לא ישקיעו הון רב במחקרים שתוצאתם אינה אמורה להיות תרופה חדשנית או מכשיר מבוקש. אבל כיום ההשקעות הממשלתיות והתרומות של נדבנים פרטיים – אינם מכסים אפילו מאית מהרצוי.
3. חלק ניכר מקפיצות המדרגה במדע הסתמכו על ההשקעה של ממשלת ארה'ב במלחמת העולם השניה/ במלחמה הקרה / במרוץ לירח … לדוגמא: פצצת /כורי הגרעין ורשת האינטרנט.
רק בשלב מאוחר יותר חברות פרטיות המשיכו את הפיתוחים הנ'ל ומצאו להם גם יישומים נושאי רווחים.
_______________
1+2+3= בנושאי מחקר ופיתוח מדעיים אי אפשר לבנות *רק* על הסקטור הפרטי.
יש צורך חיוני גם בהשקעות ממשלתיות. לפחות בכל מה שקשור ל"מדע בסיסי" (להבדיל מ"מדע שימושי").
אבל נראה שבעיתות שלווה ושלום, כשאין ברקע אף איום בוער, ממשלות מעדיפות להשקיע כספים באינטרסים של קבוצות לחץ. לא במדענים ובמעבדות.
מגפת הקורונה, המאיימת על כל ממשלות העולם, ומניעה אותן לשפוך תקציבים על גופי מחקר, כנראה תקפיץ את הידע המדעי של האנושות על וירוסים ודרכי ההתמודדות איתם.
אבל נראה שיהיה צורך גם באיומים גדולים נוספים בכדי שממשלות תשקענה יותר במחקרי עומק מדעיים בסיסים וטכנולוגיים, גם בתחומים אחרים. לדוגמא, מלחמה רצינית בין ארה'ב לסין (בתקווה שתישאר מלחמה קרה. אבל מספיק מאיימת)
אהבתיאהבתי
קמיליה, פעם כתבתי פוסט על כך שמחירי התרופות כנראה נמוכים מדי, וחברות התרופות פחות מדי חזיריות, וזה הרגיז את הקוראים.
אבל נראה שבאמת יותר מדי כסף הולך לשטויות מאשר לסקטור המחקר הרפואי.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
למרות הנתונים הלא מלבבים שתמריץ הציג עדיין השקעה בסטארטאפים של תמריץ היתה נותנת תשואה טובה יותר מאשר השארת הכסף בבנק. גם השקעה אלטרנטיבית בחברת תרופות גנריות ותיקה וענקית לא היתה נותנת תשואה טובה יותר. הסטארט-אפ ניישן נוצר בכספי פנסיונרים אמריקאיים שראו תשואות יפות. כדאי גם לציין שהקרנות האמריקאיות שהשקיעו ישירות בארץ הציגו לרוב ביצועים טובים בהרבה מהקרנות הישראליות. בתחום ההשקעות כדאי לאמץ את המלצת חז"ל "לעולם ישליש אדם את נכסיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו"
אהבתיאהבתי
ביבי,
אין ברית מתונים. הישמר מלהפוך לצפרדע שנושאת את העקרב.
U.S. to Remove Patriot Missile Batteries From Saudi Arabia
https://www.wsj.com/articles/u-s-to-remove-patriot-missile-batteries-from-saudi-arabia-11588867916
אהבתיאהבתי
היחידה הרב מימדית של כוכבי
סערה בצמרת צה"ל: תא"ל רפי מילוא, מי שנחשב לאחד המפקדים הנועזים והמנוסים, שאף סומן לרמטכ"לות, ביקש לפרוש מתפקידו. כך נחשף הבוקר ב"ידיעות אחרונות". לפני כשנה פורסם כי הקצין הבכיר, לשעבר מפקד השייטת ובעל שני צל"שים, נכנס לשטח לבנון דרך מנהרת חיזבאללה – וקידומו עוכב בשנה. צה"ל: "הקצין ביקש לסיים את שירותו, אך הנושא טרם סוכם"
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5727351,00.html
אהבתיאהבתי
ערוץ 20 (@arutz20) צייץ: לאטמה מציגים: 11 שופטי הכדורגל מתפרצים למגרש!
לקטע המלא >>
https://t.co/n0NbBMr5g4 https://t.co/7poPnpCs36 https://twitter.com/arutz20/status/1258464297870655489?s=20
#######################
לתמריץ,
כתבת: " … כתבתי פוסט על כך שמחירי התרופות כנראה נמוכים מדי, וחברות התרופות פחות מדי חזיריות, …"
—————
טענתי היא שלא ניתן להסתפק במחקרים העשויים להניב רווחים לחברות תרופות. יהיו אשר יהיו המחירים אותם יגבו מלקוחותיהם הפוטנציאלים.
איזו חברה מסחרית תרצה להשקיע במחקרים שלא ניתן להגן על תוצריהם בזכויות פטנט?
לדוגמא:
– איך לפתח תחליף חדשני לאנטיביוטיקות המוכרות, שחיידקים לא יצליחו לעבור מוטציות שיעלימו את רגישותם לה?
– או במחקרים שיכריעו לגבי השאלה האם תועלת מוצרי חלב (שמן קוקוס, מאות "תוספי המזוו" הנמצאים בשוק ועוד ועוד ועוד) גדולה מנזקם / למי / באיזה תנאים ?
– או מהי פרמידת המזון המומלצת לאוכלוסיה הכללית בכדי להצליח להילחם במגפת ההשמנה?
עלות מחקרים מסוג זה אמורה להיות אסטרונומית, אך לא ניתן להגן על הידע שיפיקו מהם בשום זכויות פטנט.
מכאן להערכתי יש צורך חיוני *גם* בהשקעת כספי ציבור במחקרים מדעיים ובפיתוח.
מאוד לא רצוי לסמוך רק על השוק הפרטי.
אהבתיאהבתי
באוניברסיטאות כן מתקיימים מחקרים בנושאים שציינת אבל ברור שקשה יותר למצוא להם מימון.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
כתבת:
1. " … למרות הנתונים הלא מלבבים שתמריץ הציג עדיין השקעה בסטארטאפים של תמריץ היתה נותנת תשואה טובה יותר מאשר השארת הכסף בבנק. גם השקעה אלטרנטיבית בחברת תרופות גנריות ותיקה וענקית לא היתה נותנת תשואה טובה יותר. …"
——————–
קריטרחון ההשוואה הראוי אינו להשארת הכסף בעוש או בפקמ. גם לא להימור על חברה אחת בלבד.
יש להשוות את תוצאות השקעה בבמיומד /בסטארטאפים להשקעה בקרנות סל או בקרנות מחקות של ביצועי מדדים מרובי משתתפים.
בדיוק כפי שעשה תמריץ בפוסט עצמו. הוא כתב: " … הדבר החכם היה להשקיע ב-s&p 500 ולא בסל של ביומד …".
אגב, בעבר הרחוק השקעתי בכתריסר סטאראפים. חלקם מתחום הביומד. התוצאות הסופיות היו גרועות יותר מאלו שהציג תמריץ. גם כיוון שלא נפלתי על אף הצלחה פנומנלית אחת. הלקח שלע מההפסד הצורב היה שלפחות בעניני כספים עלי להפסיק להאמין לכישורי ניבוי ההצלחות והכשלונות שלי. להשקיע רק במגוון גדול של סלים וקרנות מחקות.
2. " … הסטארט-אפ ניישן נוצר בכספי פנסיונרים אמריקאיים שראו תשואות יפות. כדאי גם לציין שהקרנות האמריקאיות שהשקיעו ישירות בארץ הציגו לרוב ביצועים טובים בהרבה מהקרנות הישראליות… "
————————-
לא הכרתי נתון זה על ההצלחה הפחותה של הקרנות הישראליות.
האם אתה בטוח בכך?
אם כן: מהו ההסבר להצלחה הגדולה יותר של הקרנות האמריקאיות מאשר של הקרנות הישראליות?
אהבתיאהבתי
הפוסט שלי לוקה בבעיה מתודולוגית עצומה וקרוב לוודאי שהתשואות גרועות בהרבה משהצגתי. מדובר בחברות שהיו ברשימת המבטיחות של כלכליסט, אבל את התשואה חישבתי לפי התשואה שהושגה על כסף שהושקע לפני שהוכנסו לרשימה. זאת אומרת שמראש יש פה הטיה בבחירה. לא חישבתי את התשואה על כסף שהוכנס לחברות ביו שלא יצא להן להיכנס לרשימות של כלכליסט. גם לא חישבתי את התשואה עבור משקיע שהתלהב מהרשימה ונכנס אז, אחרי הקפצת הערך שכבר הייתה. רמזתי על זה כבר בפוסט אבל צריך להבין שזו בעיה גדולה. ולכן התשואה המוערכת (אזור ה-50 אחוז בעשור) היא כנראה תקרה עליונה מאוד.
אהבתיאהבתי
קמיליה, לומר בנשימה אחת שלטראמפ סיכויים גבוהים להיבחר שנית וכן שלהערכתו עדין קיים סיכוי לא מבוטל שלא ביידן יהיה המועמד הדמוקרטי נשמע הימור כמו להשקיע במניות ביומד.
לומר ש"אם טראמפ יבחר שנית – אנו צפויים לשינוי משמעותי לרעה ביחסו לישראל. הוא כבר לא יהיה תלוי באונגליסטים הפרו – ישראלים, וירשה לעצמו לבטא את מלוא זעמו על הרומנים שישראל מנהלת עם סין. למורת רוחה של ארה'ב." זה לערבב שני נושאים. טראמפ אומנם לא יהיה תלוי באונגליסטים אבל הוא גם לא יהיה תלוי בדמוקרטים, למה שישנה את טעמו כלפי ישראל? טעמו כלפי ישראל זה בין השאר התודה על שנתניהו התנגד לאובמה, הוא זוכר חסד נעורים. הוא היה יכול להפנות מלוא זעמו גם כעת לו רצה, הרי האויגליסטים שונאים שינאת מוות את סין. המדיניות של טראמפ מחריפה נגד סין בכללותה, אך הוא מבין שישראל קושרת קשרים עם סין היות והיא חוששת מהיום שלאחריו טראמפ לא יזכה.
הטענה שהוא לכאורה, "מניח מלכודת למושלים כדי שהציבור במדינות שלהם יטיל את האחריות עליהם" היא לעז. המדיניות של הרפובליקנים היא לתת למדינות סמכות, לכן הם נקראים המפלגה הרפובליקנית, כך גם עם האובמה קר, רצו להניח לכל מושל להחליט בהתאם לאופי המדינה. לא מעט מההחלטות הן ברמה של מדינה, כולל מיסוי והשקעה בשרותים צבוריים כולל בתי חולים.
אוף טופיק, לגבי 1 2 3
2. במדינת ישראל הממשלה וקופת חולים בהחלט משקיעים במניעה, וזה כולל גם תזונה והשוק החופשי בוודאי שמשקיע הון בנושאים האלו.
3. האמונה שהפיתוחים הצבאיים סללו את הדרך להרבה גילויים אזרחים היא פרי תעמולה ממשלתית, יש הרבה מאמרים שטוענים ומוכיחים שזה אינו כך אלא ההפך.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
להצלחה העודפת של הקרנות האמריקאיות בהשוואה ליקרנות הישראליות מספר סיבות.
1. מדובר בקרנות מצליחות מלכתחילה גם בהשוואה לקרנות אמריקאיות
2. תהליך ניפוי עדיף, תוצאה של נסיון וגישה גלובלית
3. גישה שונה ליזמים – "מה אתה צריך כדי להגיע למוצר במינימום זמן" לעומת "איך אתה מגיע למוצר במינימום כסף"
אהבתיLiked by 1 person
וויי, וויי, וויי,
איילה חסון נותנת בראש. שווה להציל את ערוץ 13 רק בשבילה
אהבתיאהבתי
תמריץ,
האם אתה נמנה עם גאוני הכלכלה שרוצים לבטל בצה"ל את גיוס החובה וצבא המילואים?
שים לב מה קורה לצבא ממין זה שהוא רבע מצה"ל בסד"כ ויש לו פוטנציאל גיוס גבוה פי 10
What's the age limit to rejoin?
Rejoiners can start the application process as long as they enlist before their 57th birthday.
What if I was dishonourably discharged?
You can apply to rejoin. Each rejoiner will be considered on a case by case basis dependent on the nature of the discharge and the needs of the Army. If you are not suitable, we will let you know why, and if there is a possibility you can apply in the future.
https://apply.army.mod.uk/how-to-join/entryoptions/regular-army-rejoiner?fbclid=IwAR0ucStkKErCi6F3NrxAJ2SuJX70yU2xsvUHvVrU_hX9T393G0W99cmSrp8
אהבתיאהבתי
כתוב rejoin ולא join, כלומר, הכוונה לאנשים ששירתו בעבר וחוזרים לשירות, ולא לאנשים שמתגייסים בפעם הראשונה. (הערה לשונית בלבד, מבלי להביע דעה).
אהבתיאהבתי
כתבתי על זה פעם פוסט. ביטול גיוס החובה רעיון מטורף. לא סותר את זה שצריך להגדיל את התגמול לחיילים בסדיר.
אהבתיאהבתי
ודייק,
צודק. איך נוצר כזה פוטנציאל גיוס? בצבא המקצועי הבריטי יש נשירה של כ40% (חיילים שלא משלימים את התקופה שהתחייבו לשרת בחוזה הגיוס הראשון). הקריטריונים במודעה מעידים על מצב נואש.
אהבתיאהבתי
עונג שבת
החוקר הסעודי עבד אל־רזאק אל־קוסי על טעויות הפלסטינים מאז 1948
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-764207
אהבתיאהבתי
לליזקה,
כתבת:
1. " … לומר בנשימה אחת שלטראמפ סיכויים גבוהים להיבחר שנית וכן שלהערכתו עדין קיים סיכוי לא מבוטל שלא ביידן יהיה המועמד הדמוקרטי נשמע הימור כמו להשקיע במניות ביומד. …"
—————-
א. מסכימה אתך שכל מי שמנסה *עכשיו* לנבא את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה'ב בנובמבר – הוא מהמר מאוד נועז. אנו בעיצומו של אירוע מתגלגל, ואפילו המצביעים לא מסוגלים להעריך היום מה יחשבו בנובמבר על המשבר הרפואי והכלכלי.
ב. הבהרה למי שלא טרח להאזין בעצמו לפודקאסט: קובי ברדה סיפר שלפני פרוץ הקורונה הוא העריך שסיכויי טראמפ להיבחר מחדש גבוהים.
אבל כיום הוא איבד את בטחונו בכך.
לא רק שקל להאשים את טראמפ בשפע התבטאויות / התנהגויות בעייתיות בנוגע למגפה, הוא גם הולך ומאבד את הקלף המנצח העיקרי שלו לבחירה מחדש. השגשוג הכלכלי ואחוזי האבטלה המאוד נמוכים.
כולל בקרב השחורים. קבוצת אוכלוסיה שלפחות לפני הקורונה סימנה את שינוי העמדות הקיצוני ביותר כלפי טראמפ.
ג. פרופ' ויקטור דיויס הנסון, שכבר הוזכר בבלוג זה, הקדיש לאחרונה פוסט לטענה שביידן הופך לנטל כבד על המפלגה הדמוקרטית. (הוא השתמש בדימוי /מטבע הלשון של אלבטרוס).
כלומר, לכל הפחות שני אנשים נבונים מעריכים שיהיה למפלגה הדמוקרטית אינטרס להחליף את ביידן במישהו אחר בכדי לשפר משמעותית את סיכוייה לנצח את טראמפ.
רק העתיד יגלה לנו האם הם יצליחו לבצע את ההחלפה של ביידן באחר, ואם כן: איך, מתי ומי יהיה המחליף של ביידן.
#####################
2.1. " … לומר ש"אם טראמפ יבחר שנית – אנו צפויים לשינוי משמעותי לרעה ביחסו לישראל. הוא כבר לא יהיה תלוי באונגליסטים הפרו – ישראלים, וירשה לעצמו לבטא את מלוא זעמו על הרומנים שישראל מנהלת עם סין. למורת רוחה של ארה'ב."
זה לערבב שני נושאים. טראמפ אומנם לא יהיה תלוי באונגליסטים אבל הוא גם לא יהיה תלוי בדמוקרטים, …. "
——————————
איני מבינה למה כוונתך בתלות טראמפ בדמוקרטים. אשמח אם תבהיר.
2.2 " … למה שישנה את טעמו כלפי ישראל? טעמו כלפי ישראל זה בין השאר התודה על שנתניהו התנגד לאובמה, הוא זוכר חסד נעורים. הוא היה יכול להפנות מלוא זעמו גם כעת לו רצה, הרי האויגליסטים שונאים שינאת מוות את סין.
————————
תיאורטית, לא ניתן לאשר או להפריך את הטענה שיחסו של טראמפ למדינת ישראל מונע מהכרת תודה לנתניהו ו"חסד נעורים" (ו/או מאהבתו לנכדיו היהודים, בתו וחתנו ו/או מהשפעת יהודים שהם גם תורמים גדולים וגם אוהדי ישראל).
קובי ברדה תומך בהסבר חלופי (שאליו גם אני מצטרפת).
המניע ה*עיקרי* הוא הלחץ של האוונגליסטים.
הקבוצה הדתית הגדולה ביותר בארה'ב, שבבחירות 2016 הצביעה לטראמפ באחוזים הגבוהים ביותר. אם בבחירות 2020 ישנו את טעמם – סיכויי טראמפ להיבחר מחדש יהפכו לזניחים.
כסיוע להערכתו זו הוא הזכיר את פגישת טראמפ עם ראשי האוונגליסטים מעט לפני הכרזתו (שהפתיעה את כולם) שיעביר מיידית את שגרירות ארה'ב לירושלים)
קל לי להניח שהאוונגליסטים ישנאו כל מדינה (פרט לישראל, ואולי גם לותיקן) שלא תאפשר למיסיונרים שלה לפעול בחופשיות בתחומה. על אחת כמה וכמה אם היא מדכאת אותם באכזריות.
אבל מאוד קשה לי להניח ששנאתם לסינים חזקה יותר מתשוקתם לחזות בגאולת עם ישראל בארץ התנ'ך. חשיבות גאולת ישראל היא אחד מעיקרי אמונתם.
מכאן שאני מניחה שאם טראמפ יעז לנקוט באיזשהם צעדים אנטי ישראליים *לפני* נובמבר – מיליוני אוונגליסטים לא יצעדו בנובמבר לאף קלפי.
2.3 " … המדיניות של טראמפ מחריפה נגד סין בכללותה, אך הוא מבין שישראל קושרת קשרים עם סין היות והיא חוששת מהיום שלאחריו טראמפ לא יזכה. .."
——————————
נדמה לי שאתה מיחס לטראמפ הרבה יותר מניעים נאצלים ונדיבות לב מכפי שאני מיחסת לו.
אני דווקא מניחה שהוא חורק שיניים בזעם על כל מי שלא ממלא את רצונותיו, על אחת כמה וכמנ מי שניתן לצפות ממנו ליותר ולייחס לו את התואר "בוגד". מכאן שקל לי לדמיין אותו ממתין בקוצר רוח לשעת הכושר לנקמה בישראל הבוגדנית.
###############
3. " …. במדינת ישראל הממשלה וקופת חולים בהחלט משקיעים במניעה, וזה כולל גם תזונה והשוק החופשי בוודאי שמשקיע הון בנושאים האלו.
… "
—————–
השאלה האם גובה ההשקעה ב … (במקרה שלנו במניעת בעיות רפואיות) – נתפס כטוב, כמניח את הדעת או כבלתי מספיק תלויה בציפיות המוקדמות /בקריטריון ההשוואה.
נראה שהציפיות שלי הרבה יותר גבוהות משלך.
דוגמא אחת (מיני רבות מספור) – ישראל היא אחת משיאניות העולם (יחסית לגודל האוכלוסיה) בקטיעת גפים. למותר לציין את ההשלכות הקשות והבלתי הפיכות של נכות זו.
המניע העיקרי לקטיעת גפים: סוכרת בלתי מאוזנת. כלומר, מצב רפואי שניתן למניעה או לפחות לצמצום מאוד מאוד משמעותי.
למרבה הנוחות, בישראל יש ריכוזים קלים לזיהוי (ומכאן גם למיקוד הטיפול המונע הפוטנציאלי) של סוכרת לא מאוזנת: יהודים בעשירונים הסוציו-אקונומים הנמוכים ביותר וערבים במגוון נרחב בהרבה של עשירונים סוציו ק אקונומיים.
מכאן שלו ישראל הייתה משקיעה רק מעט יותר במניעה – היא הייתה מצליחה לאבד די בקלות את מעמדה המפוקפק כאחת משיאניות העולם בקטיעת גפים.
###################
4. " … האמונה שהפיתוחים הצבאיים סללו את הדרך להרבה גילויים אזרחים היא פרי תעמולה ממשלתית, יש הרבה מאמרים שטוענים ומוכיחים שזה אינו כך אלא ההפך. .. "
——————
אשמח לקבל הפנייה למאמר טוב אחד. או שנים.
בהחלט יתכן שאני שבויה מדי בזכרון שהטפלון הוא אחד מתוצרי הלוואי (הרבים) של תוכנית החלל האמריקאית, ושרשת האינטרנט העולמית ביצעה את צעדיה הראשוניים בחסות משרד ההגנה האמריקאי.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
ממציא האינטרנט הוא אל גור…
האינטרנט הוא הבן החוקי של הPC (המחשב) והיכולת ליצור תקשורת בין מחשבים. הקשר של משרד ההגנה לכך הוא הבחירה בפרוטוקול שלו. בחירה בפרוטוקול אחר (היו כאלה באותה תקופה) היתה מביאה לאותה תוצאה – פרוטוקול אחיד ומוסכם. כך גם התפתחה רשת הטלפוניה לפני היות האינטרנט.
אהבתיאהבתי
היחידה הרב מימדית של כוכבי מחרטטת את עצמה לדעת
אהבתיאהבתי
רינגו,
החבר שלך לא מפסיק לתת
אהבתיאהבתי
הטענה שבכל המזרח התיכון, פרט לאירן, הקורונה לא הכתה קשה, היא טענה טובה. גם ביוון ובקפריסין לא היה נורא.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
טענה טובה למה? למדע האפידמיולוגיה או לדת הרקלאביבי?
אהבתיאהבתי
מניעיי אפידימילוגיים טהורים.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אם אתה עוסק במדע עליך להסביר את כל הנתונים הרלוונטיים ולא רק את אלו שנבררו למטרות תעמולה
אהבתיאהבתי
בשורה גדולה מגמידה סל. הייתי צריך לחכות עוד שבוע ואולי הנימה של הרשומה הייתה קצת שונה.
https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3821515,00.html
אהבתיאהבתי
גמידה סל שווה כבר 500 מיליון דולר אחרי פרסום עוד תוצאות, דבר שמאיר באור קצת יותר חיובי את הרשימה פה.
אהבתיאהבתי
לאחרונה בריינס גייט גייסה לפי שווי 147 מיליון דולר. גם משהו למשקיע הסבלני.
אהבתיאהבתי