למה מתכוונים כשמדברים על הדפסת כסף?

אבי שמחון, איש כלבבי, הודיע באולפן ערוץ 2 שאין שום צורך לקצץ בתקציבים בעת המשבר הנוכחי, אפשר פשוט להדפיס כסף. הוא הבטיח שכתוצאה מכך גם לא תהיה אינפלציה. הדעה הזו לא חדשה או מפתיעה, בפרט לא למי שקורא את הדעות שאני מביא פה מימים ימימה.

ראיתי באשכול שדן בנושא ברוטר שמשמעות הביטוי אינה ברורה לשומעים. ובצדק. זהו ביטוי רב משמעי. למה מתכוונים כשמדברים על הדפסת כסף.

1) הדפסת כסף פיזית

על פי ההבנה הפשוטה והנאיבית, כשמדברים על הדפסת כסף הכוונה היא שמדינת ישראל תנפיק הרבה שטרות ומטבעות. לרוב לא זו הכוונה כשמדברים בימינו על הדפסת כסף. רוב הכסף הוא דיגיטלי ואין שום צורך להדפיס אותו פיזית.

עם זאת בעשור האחרון דובר רבות באמריקה על כך שלממשלה הפדרלית בארה"ב יש יכולת אמיתית לעקוף מגבלות תקציביות על ידי הדפסת כסף פיזית, או ליתר דיוק, הטבעת מטבע. הממשלה רשאית להטביע מטבעות ללא הגבלה, להעביר אותם לרשות הבנק המרכזי ולקבל תמורתם את ערכם הנקוב השרירותי. בשל כך הועלתה ההצעה שממשלת ארה"ב תנפיק מטבעות מפלטינה שערכם הנקוב יקבע על טריליון דולר (אף שהפלטינה ממנה יורכבו תהיה שווה כמה מאות דולרים לכל היותר). כך תוכל הממשלה לקבל הזרמת כסף מהפדרל ריזרב ללא כניסה לחובות.

הרעיון הוצע לברק אובמה כדי להתגבר על בעיית תקרת החוב שעמד בפניה, אבל הוא החליט לא לנקוט בצעד זה שניצב בין הנועז לילדותי, וככזה מתאים יותר לממשיכו בתפקיד. חברת הקונגרס ראשידה טאליב העלתה מחדש את הרעיון לאחרונה.

2) הבנק המרכזי יוצר כסף במחשב יש מאין ומעביר אותו לממשלה

לבנק ישראל יש את היכולת ליצור שקלים חדשים יש מאין. יכולת זו אכן עומדת בבסיס המונח "הדפסת כסף" בשימושו המקובל. אבל עדיין צריך לנתח דרכים שונות שבהן הכסף שנוצר יש מאין יועבר לציבור.

2א) בנק ישראל מעניק את הכסף במתנה לציבור ("דיבידנד בנק מרכזי")

ההצעה שהבנק המרכזי יעניק כסף ישירות לאזרחים (צ'ק לכל אזרח) היא רעיון תיאורטי מעניין שעד עתה נדון רק באופן ספקולטיבי. גם אלו שמשתמשים בביטוי המילטון פרידמני הידוע "הצנחת כסף ממסוקים" שמבטא את היכולת של הבנק המרכזי להמטיר כסף על הציבור, לרוב לא מתכוונים להעברה כל כך ישירה לכיסו של האזרח הפרטי.

2ב) בנק ישראל מעניק את הכסף במתנה לממשלה

בנק ישראל יכול לחולל כסף יש מאין ולהעניק את הכסף במתנה לממשלה. עם זאת, בנק ישראל אמור לנהל מאזן כספים נייטרלי, לא להעניק מתנות. ההנחה הרווחת היא שהענקת כסף במתנה לממשלה היא צעד הרסני וחסר אחריות שיביא לאובדן האמון במטבע ולהתמוטטות ערכו. אין לשלול את האפשרות שבעתיד כן יוחלט להשתמש בצעד זה, אם תוגדר מסגרת מדוקדקת של תנאים שרק אם התקיימו הבנק המרכזי רשאי לנקוט בצעד זה.

2ג) בנק ישראל מלווה כסף לממשלה ומצפה להחזר

זו גרסה יותר שגרתית של הדפסת כסף ונעשה בה שימוש נרחב בארץ עד לתוכנית הייצוב ב-1985. פורסם לאחרונה שממשלת בריטניה מתכוונת לעשות שימוש בהדפסת כסף כזו באופן זמני ולטווח הקצר. לכאורה הלוואה צריך להחזיר, והלוואה אינה באמת הדפסת כסף. אבל האם יש הבדל גדול בין הדפסת כסף לבין יכולת לקבל מהבנק המרכזי שלך הלוואה בכל כמות שתרצה ועם יכולת גלגול בלתי מוגבלת? לא בטוח.

סיבה מרכזית שלגישה כזו יש אפקט היפר אינפלציוני מסוכן היא שבנק ישראל בוודאי יידרש להלוות לממשלה בריבית נמוכה, זאת בעוד שייתכן שהסיכון בהלוואה גדול ודורש ריבית גבוהה. נגישות להלוואות בריבית נמוכה מדי צפויה להביא לחוסר רסן מצד הממשלה ולאובדן ערך המטבע.

2ד) בנק ישראל יוצר כסף וקונה בו נכסים מהמגזר הפרטי

זו שיטה שכיחה של הדפסת כסף בידי הבנק המרכזי ונעשה בה שימוש נרחב בימים אלו, כמו גם בזמן ההתאוששות מהמשבר הפיננסי שהחל ב-2008. היא ידועה גם כהקלה כמותית. הבנק המרכזי מציף את השווקים בכסף ובתמורה מקבל למאזניו נכסים שהיו קודם בידי המגזר הפרטי (אג"ח ממשלתי וקונצרני ואפילו מניות). בכך כסף הופך להיות זמין לציבור. לא מדובר בהדפסת כסף בוטה, כי הרי הבנק המרכזי לא סתם זורק כסף אלא מקבל תמורתו נכסים. עם זאת, כאשר מופיע בשוק גוף שצמא לקנות נכסים ומוכן לשלם עבורם ללא הגבלה, ברור שערך הנכסים מתנפח ונוצרת תחושה שהכסף זול וזמין. אבל זו המטרה וככה יוצאים ממשבר פיננסי.

יש הטוענים ששיטה קלאסית זו, אם תבוצע בהיקף נרחב, היא כל מה שצריך כדי לצאת ממשבר פיננסי, וכל פעולה אחרת, מצד הבנק המרכזי או מצד הממשלה, היא מיותרת ובזבזנית. מצד שני צדק חברתי אין פה. כשהבנק המרכזי מנפח ערך נכסים, ההתאוששות מתחילה בעשירים שערך נכסיהם האמיר ומהם מטפטפת טיפה טיפה אל העניים.

מה ההבדל הגדול בין השיטה המתוארת לבין הלוואה ישירה מהבנק המרכזי אל הממשלה? כאשר מונהגת שיטת ההקלה הכמותית שמתוארת כאן הממשלה עדיין מחויבת למכור חוב רק למגזר הפרטי, ולכן תצטרך לפתות את המגזר הפרטי בריבית מתאימה. היא לא יכולה לדרוש באופן שרירותי מהנגיד לקבוע ריבית נמוכה מדי לגלגול החוב הממשלתי. זה נכון שאחרי שהמגזר הפרטי מחזיק באג"ח הממשלתיות, הבנק המרכזי יכול לקנות אותם ממנו, כמו גם נכסים אחרים.

2ה) בנק ישראל קונה דולרים

אם בנק ישראל מחליט שברצונו להגדיל את יתרות המט"ח או להקל על היצואנים, הוא יכול להדפיס כסף, דהיינו לחולל שקלים יש מאין ולקנות איתם דולרים שיתווספו לאוצרותיו. ערך השקל יורד בטווח הקצר בגלל הצפת השוק בהיצע של שקלים. קל יותר ליצואנים לשלם משכורות והדבר תומך בצמיחה במשק. בטווח הארוך השקל הופך למטבע יותר יציב, מאחר שהקהילה הפיננסית יודעת שנשען על יתרות מט"ח נכבדות ופחות חוששת מהתרסקותו.

2ו) הורדת ריבית

כיום הורדת ריבית היא בעייתית כי הריבית קרובה לאפס ממילא, וריבית שלילית יוצרת בעיות קשות וכמעט בלתי אפשריות לפיתרון. עם זאת גם הורדת ריבית יכולה להיחשב כהדפסת כסף לא פחות מכל אקט אחר. אחרי שהוריד ריבית הבנק המרכזי מחויב לקנות אג"ח קצר טווח במחיר גבוה יותר משקנה אותו טרם העלאת הריבית. למשל אם הריבית הייתה 2%, נייר שנועד להיפדות ב-100 בתוך שנה היה נסחר ב-98. אם הבנק הוריד את הריבית ל-1%, הוא מחויב לקנות נייר זה ב-99, במידה שאין לו קונים אחרים (כמו שאירע לאחרונה במצוקת הנזילות בשוק הריפו האמריקני). מאיפה לבנק המרכזי יהיה כסף לשלם יותר? כרגיל הוא ידפיס אותו, דהיינו יחולל את הכסף יש מאין במערכות המחשב שלו.

3) הממשלה לוקחת הלוואה מהמגזר הפרטי

הממשלה יכולה פשוט להנפיק אג"ח ולהעביר אותו למגזר הפרטי. המגזר הפרטי יתמחר את הריבית שבה הוא מוכן ללוות מהממשלה ויעביר לה את הכסף. הממשלה תגדיל את הגרעון. בעצם מתחוללת באקט כזה בריאה יש מאין, מפץ גדול פיננסי. במקום כלום נוצר חומר ואנטי חומר. מצד אחד כסף שיושב בחשבון הבנק של הממשלה (חומר). מצד שני אג"ח שיושב במאזן הזכות של גופים פרטיים ומייצג תביעת חוב מאת הממשלה (לענייננו אנטי חומר).

נראה לי שלכך התכוון אבי שמחון כשדיבר על הדפסת כסף. אף שלכאורה אין כאן ממש הדפסת כסף, אלא נטילת חוב שתשולם עליו ריבית.

מדוע לקיחת אג"ח ממשלתי במטבע מקומי שקולה להדפסת כסף ואינה יוצרת חשש שהממשלה לא תעמוד בחובות ובנטל הריבית.

הסיבה היא המעגליות של הכסף – אותו חוב עצמו שנלקח בידי הממשלה הוא זה שישמש לכיסוי החוב. הממשלה מנפיקה אג"ח על סך מיליארד שקל. מקבלת את מיליארד השקלים, משלמת בהם לעובדי הממשלה ולספקים. מקבלי הכסף מפקידים אותו בבנק. מה עושה הבנק עם הכסף? קונה בו אג"ח ממשלתי… הכסף מעגלי. האג"ח יוצר את הביקוש לאג"ח.

בגוש האירו אין מעגליות של כסף ולכן כשממשלה אירופית נוטלת חוב באירו היא באמת לוקחת חוב. היא לא מדפיסה כסף. נניח שהממשלה היוונית נוטלת חוב. הממשלה היוונית משתמשת בכסף שהשיגה כדי לשלם לפועלים יוונים שמבזבזים אותו על מכונית גרמנית. מרצדס שמקבלת את הכסף שמה אותו בבנק גרמני שלא בהכרח יקנה איתו אג"ח יווניות. כנראה יעדיף לקנות איתו אג"ח גרמניות. המעגל נשבר. לממשלת יוון שהנפיקה את החוב אין שום ערובה שהוא יחזור אליה, ולכן לא ניתן לומר שהיא חוללה יש מאין מעגליות של כסף שבסופו של דבר ישוב אליה. בהחלט ייתכן שלא יימצא מספיק אירו שירצה לקנות את האג"ח של ממשלת יוון.

נסכם: לממשלת ישראל יש את הכוח להדפיס כסף דה פקטו על ידי הגדלת גרעון, מבלי שיהיה לה שום חשש שהכסף לא ישוב אליה. זהו כוח שלממשלת יוון (או פורטוגל או אירלנד או אפילו גרמניה) אין.

בפועל לאחרונה ממשלת ישראל בחרה לגייס כסף בחו"ל ובדולרים. אי אפשר להתייחס לגישה כזו כהדפסת כסף. הדולרים שהממשלה מוציאה אינם חוזרים אליה אלא נודדים להם ברחבי העולם. אם הממשלה תממן ככה את המשבר, היא תשלם עליו ביוקר, בריבית דולרית ולאורך שנים ארוכות וכפי שערן הילדסהיים הזהיר בפייסבוק.

65 תגובות על ״למה מתכוונים כשמדברים על הדפסת כסף?״

  1. הילדסהיים הוא נגד כל כלכלת החוב והשיטה המוניטרית. בכלל הוא נגד כל דבר בערך.
    ממתווה/אסדת/נישוב הגז דרך טורבינות רוח ועד השיטה המוניטרית.
    יחד עם שותפתו הפוליאמורית, המומחית מטעם עצמה, אורלי ברלב.
    כך שהוא היה יוצא נגד גיוס החוב הנל, וכל חוב, גם אם היה שיקלי.

    2. בדוגמא שישראל מגייסת חוב שיקלי, טכך משלמת לעובדיה וספקיה,
    כתבת שכסף זה יופקד בבנק וישמש מעגלית למימון האגח.
    אך העובדים והספקים יכולים לקנות מוצרי יבוא או תיירות בחו"ל, כך שכסף זה, כמו בדוגמת יוון, עשוי לא להתגלגל חזרה.

    ואין דין ואין דיין
    כל דאלים גבר
    והרשות נתונה

    אהבתי

  2. אני לא מסכים עם רוב הדעות של הילדסהיים. בכלל. אבל הפעם כתב דברי טעם ולכן נתתי קישור.

    אהבתי את השאלה על אלו שמוציאים את הכסף בחו"ל. הרי בחו"ל הם לא מוציאים שקלים אלא דולרים (או אירו או בהט וכו'). מהשקלים נפרדו בנתב"ג או קודם. עכשיו אם הם היו מציתים את השקלים במדורה בטרמינל 3 אולי זו שאלה. אבל הם הרי נתנו אותם לפקיד באקסצ'יינג של בנק הפועלים. והשקלים ממשיכים להתגלגל מהשולחן של הפקיד הלאה.

    אהבתי

  3. תמריץ,
    הדוקטרינה שלך היתה מצליחה יותר אם בנק ישראל היה מדפיס דולרים

    אהבתי

  4. ערן הילדסהיים הזה צודק הפעם במיליון אחוז.
    פשוט בושה וחרפה שמשרד האוצר מנפיק חוב כזה גדול בריבית כל כך גבוהה יחסית. היה אפשר להנפיק חוב גדול בשקלים בלפחות 1% פחות ובכל לחסוך מיליארדי שקלים למדינה על פני כל התקופה.
    ואח"כ משרד האוצר עוד לא מתבייש ולא מוכן להזרים כסף למערכות הבריאות והרווחה למשל שזקוקות נואשות לכספים.
    אבל העיקר לשלם ריבית יקרה למשקיעים זרים.
    הביזיון הזה עובר בשקט, אף אחד מהעיתונאים הכלכליים לא מרם צעקה ומשרד האוצר ממשיך בשלו.

    Liked by 3 אנשים

  5. תמריץ, אג"ח דולרי יכול לשמש כצינור להעברת דולרים מהיתרות של בנק ישראל, לתקציב המדינה. אסור להעביר את הכסף ישירות, אבל אפשר לעקוף את האיסור, בשני צעדים: 1.האוצר מנפיק אג"ח דולרי, ומקבל לידיו דולרים. 2. בנק ישראל קונה את האג"ח הנ"ל, בדולרים, מתוך היתרות הדולריות שברשותו. הצעד הראשון כבר בוצע. נחכה לצעד השני.

    אהבתי

  6. היחידה הרב מימדית של כוכבי

    אהבתי

  7. שאלה לגבי האבטלה:
    לדעתי לפני הקורונה האבטלה היתה גבוהה הרבה יותר ממה שהוצהר רשמית. היו תקופות שטענו שהאבטלה נמוכה אך לי היה קשה מאוד למצוא עבודה ועשו לי ראיונות ארוכים ובחינות רבות וקשות. הזמן שלקח לי למצוא עבודה היה הרבה יותר מהממוצע שהיה רשום בעתון (וכך גם לחברי). לכן לדעתי האבטלה גבוהה הרבה יותר מהמוצהר. לדעתי זה בגלל שסופרים כמובטלים רק את אלו שמגיעים ללשכת התעסוקה ולא כל המובטלים מגיעים לשם. הרבה צובטלים מגיעים ללשכת התעסוקה לא כדי למצוא עבודה אלא כדי לקבל בטוח לאומי. הרבה יותר קל לחפש עבודה בעתונים, בחברות השמה או כוח אדם ובאינטרנט. כאשר נגמרת הזכאות המובטל לא מגיע ללשכת הצעסוקה יותר ואז הוא לא רשום כמובטל.
    דבר כזה עלול לקרות גם עכשיו. המון פוטרו ולחלק מהם תקופת הזכאות הולכת להגמר. אז הם לא יגיעו ללשכת התעסוקה ולא ירשמו בבטוח הלאומי. בגלל זה עלול להוצר מצב שבו האבטלה יורדת כאשר למעשה היא עולה.

    אהבתי

  8. תמריץ הטיעון המעגלי שלך בנוגע לאג"ח מתעלם מענין הקופונים והקרן. הרי אג"ח, כמו כל הלוואה, צריך להחזיר בנוסף לריבית. אם את הכסף שהממשלה קיבלה בתמורה לאג"ח היא נתנה למאן דהו, הרי שהוא לא ישמש להחזרת האג"ח. מעבר לכך יש גם ריבית להחזיר.

    ההסבר היחיד לכך שאג"ח במטבע מקומי שקול להדפסת כסף הוא שבסופו של דבר יהיה צורך להדפיס כסף… בשביל לשלם את הקרן והריבית.

    Liked by 1 person

  9. הריבית היא גם שקלית ולכן הממשלה מקבלת אותה ברגע שהיא נותנת אותה כי תמיד מי שהיא תיתן לו אותה יצטרך לשים בבנק והבנק יקנה בזה אג"ח. הריבית לא שוברת את המעגליות.

    חשוב להדגיש: זה שאין סיכון של "ייגמר לממשלה מאיפה להביא את הכסף" לא אומר שאין סיכון של אינפלציה. ממשלה שמציפה את השוק בכסף גרעוני זול יכולה להביא לכך שעל אותם משאבים יתחרו הרבה מטבעות ומכאן הדרך קצרה לאינפלציה.

    אהבתי

  10. כשיש ביקוש גבוה לאג"ח, קל יותר *לגלגל* את האג"ח, כלומר לשרת ולפרוע חוב ישן באמצעות הנפקת חוב חדש. אם ב"טיעון המעגליות" תמריץ התכוון לגלגול החוב ולא לצמצומו או חיסולו, אני נוטה להסכים.

    אהבתי

  11. בגלל הריבונות המוחלטת של הבנק המרכזי על הכסף ההבחנה בין גלגול לחיסול חוב לאומי לא קריטית בעיניי. אבל אפילו עם נגיד שלא משתף פעולה עם הממשלה, קשה לי לראות באמת דרך שממשלה לא תוכל לגלגל חוב לנצח. לכן היא שונה מכל בעל חוב אחר בכך שהבעיה שלה היא ריאלית – איך לספק לאזרחים מוצרים בלי שיתייקרו – ולא פיננסית – איך לעמוד בסגירת המאזן. זו הבחנה קריטית.

    אהבתי

  12. למטקבק נר הלילה (אני מנחש מדינת שומר הלילה?) – זה בטוח יעניין אותך
    על MMT עם ירון ברוק https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7
    שהוא [נשיא מכון איין ראנד האמריקאי] (!!!!!!! ),

    הוא מתאר את MMT בסה"כ די יפה(לא הכי הכי מדוייק אבל יפה ) ואומר שיש אמת במה מתרחש במשק – בשביל להוציא הוצאות המדינה לא צריכה קודם לקחת מיסים(דקה 17:50)(*). (כמובן שבתור נשיא מכון איין ראנד הוא אומר שהוצאה ממשלתית מעוותת ומעוות את המשק (מלבד הוצאות שמירת לילה) ויוצרת אינפלציה בסקטורים מסויימים ( לאינפלציה יש לו הגדרה שונה – אבל פה יאמרו לך שזה בזבוז זמן להתדיין\להבהיר ו\או להתווכח עליה ….. או שדווקא כן יעשו את כל הנ"ל בהתאם למצב הרוח באותה הדקה )אבל ניתן להבין מדבריו שגרעון כתוצאה מהחזר\הורדת מיסים פחות מטריד אותו. למרות שהוא לא מבין את המנגנון (אם תרצה אסביר)

    (*) אז אם ממשלה לא צריכה לקחת מיסים בשביל להוציא(יכולה להיות בגרעון תמיד) היא בטח לא צריכה לקחת הלוואות מהציבור בשביל להוציא (רמז – להלוואות הללו מהציבור יש מטרות אחרות.)

    Liked by 1 person

  13. אחד הדברים הביזאריים בעולם היום הוא שהשיטה הכלכלית הנהוגה בממשל טראמפ היא MMT של ימניים, כלומר הדפסת כסף כדי להוריד מסים לתאגידים. שזה סבבה ושיטה כלכלית טובה לזמננו. אבל אין אף כלכלן שמוכן להתייצב מאחוריה ולדבר בשמה.

    Liked by 1 person

  14. נכון. זו פשוט מדיניות mmt של שוק חופשי בלי לקרוא לה בשם. אם הקשבת לויקטור דיווס הנסון אז הוא אומר שם אאלט שטראמפ מממש משהו כמו 80 אחוז מדיניות כלכלית רפוליקנית.
    זה מתחיל להיראות כמו האמרה של שופנהאור –
    כל אמת עוברת דרך 3 מנסרות.
    1. תחילה צוחקים ממנה
    2. נלחמים בה בכל העוז.
    3. מתקבלת כמובנית מאליה.
    (במקרה דנן גרסה של .. ולא מוזכרת בשמה)

    Liked by 1 person

  15. אגב , זה לא כזה מוזר או ביזאר – קוראים לזה פוליטיקה פנימית ו\או צייתנות נרצעת(הגדרה שלי)
    כפי שאמר פול רומר , שהיה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, בספטמבר 2016. בין השאר הוא מציין שהכלכלנים עצמם לא חופשיים מאספקטים של שיקולי פוליטיקה פנימית שמשפיעים על המחקר המדעי (Some of the economists who agree about the state of macro in private conversations
    will not say so in public.)(*)

    Click to access WP-Trouble.pdf

    https://orikatz.wordpress.com/2016/11/09/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%9C%D7%90-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/#comment-4215

    (*) כלומר זה קורה גם ברמות הכי גבוהות של האטמוספרה – אז שלא יעבדו עליכם עם מעשיות.

    אהבתי

  16. אהבתי

  17. פינת הטרלול האמריקאי

    אהבתי

  18. תמריץ גלגול חוב אינסופי אפשרי רק אם האינפלציה השנתית מספיק גבוהה כדי לכסות את הריבית. בסופו של יום זה לא שונה מלגבות מיסים – פשוט המס כאן בצורה של אינפלציה גבוהה יותר מאשר הייתה ללא החוב האינסופי.

    וכמובן אתה גם חשוף לסיכון ריבית, שעלולה לפתע לעלות הרבה מעבר לאינפלציה.

    Liked by 1 person

  19. תמריץ, אני מסכים שהבנק המרכזי יכול לחסל את החוב הממשלתי, במלואו או בחלקו. בכדי לעשות זאת, עליו: 1. לרכוש אג"ח ממשלתי. 2. להודיע לממשלה שהיא פטורה מתשלומי הריבית והקרן על האג"ח הנ"ל, שייחשב מעתה כמבוטל/מחוק. כל עוד השלב השני לא בוצע, החוב לא חוסל אלא רק החליף ידיים.

    אהבתי

  20. נר, האם הבנק המרכזי צפוי לשלוח מעקלים למשרדי הממשלה? אם לא, זה לא חוב כמו כל חוב אחר.

    א-מחייה, הנקודה היא לא ריבית מול אינפלציה, אלא ריבית מול צמיחה. בכל מקרה אנחנו בתקופה שבה הריבית נמוכה מהצמיחה ולעתים אף מהאינפלציה.

    עם זאת, גם אם הריבית תעלה יש הבדל בין חדלות פרעון רגילה לבין אינפלציה. אינפלציה היא באמת סוג של מס ומס לא משבש כל כך את החיים כמו הבלגן שמחוללת חדלות פרעון במשק. לכן יש עדיפות גדולה למנגנון שבו במקרה הגרוע התוצאה היא אינפלציה, על מנגנון שבו במקרה הגרוע התוצאה היא פשיטות רגל.

    אהבתי

  21. תמריץ, גם מחזיקים אחרים של החוב הממשלתי לא צפויים לשלוח מעקלים למשרדי הממשלה. למשל בנקים מסחריים, קרנות פנסיה, ויחידים. האפשרות שיבוצע דיפולט בעתיד לא רלוונטית למדידת גודלו של החוב בהווה.

    אהבתי

  22. האפשרות שיבוצע דיפולט בעתיד היא הדבר העיקרי שרלוונטי במשבר חוב.. דיפולט מחלחל במערכת. אם איטליה (מדינה ללא מטבע משלה) לא תעמוד בחובותיה, הבנקים שלה יקרסו. המפקידים בהם יקרסו. בהחלט תהיה שם הוצאה לפועל מעורבת כמו באפקט דומינו. לעומת זאת אינפלציה אינה גוררת פשיטות רגל, אלא להיפך מוחקת חובות.

    אהבתי

  23. אם אדם או מוסד פרטי נמצא בחוב של מטבע שאין לו יכולת להדפיס אותו בעצמו אז הוא צריך או לתת עבודה למישהו תמורתו או למכור הון אחר שברשותו או להגיע לדיפולט. ממשלה שיש לה ריבונות מטבעית במטבע של עצמה יכולה תמיד להדפיס עוד מהמטבע. מה שעומד מאחורי המטבע הם פטורים ממס(של עצמה) שהיא מעניקה. עם הפטורים הללו תמיד אפשר להשתמש' בעתיד( ולכן רוצים אותם כי יש רק 2 דברים בטוחים בעולם) ולממשלה לא יכול להיגמר מאחד מהם.(בניגוד לזהב או למטבע של יישות אחרת)
    ככה זה עם מטבע ריבוני בעולם של שערי חליפין ניידים.
    גם כששער החליפין היה מוצמד לזהב בארה"ב אז בזמני מלחמה ממשלת ארה"ב ביטלה אותו (לא נתנה זהב לדורשים תמורת המטבע) ולקחה לעצמה את "הכוח של הארנק" . כפי שניתן לראות הסרטון לעיל – אפילו מניארכסטים תומכים בזכות הממשלה להפעיל כוח בזמן מלחמה(או מלחמה בנגיף) … אז לפחות עד האפליקציה לוגית לא אמורה להיות התנגדות. מכאן אפשר להתחיל להתווכח…

    Liked by 2 אנשים

  24. לא כתבתי שדיפולט לא רלוונטי למשבר חוב. הטענה שלי היא שדיפולט שיבוצע בעתיד יכול להקטין את החוב בעתיד, הוא לא יכול להקטין את החוב בהווה.

    כלומר, בנק מרכזי שרכש אג"ח ממשלתי, לא בהכרח מחק אותו. יש צורך בצעד נוסף: מתן פטור לממשלה מתשלומי הריבית והקרן. נכון שהממשלה יכולה גם *לקחת* את הפטור הזה, כלומר להתנער מהתשלומים לבנק המרכזי. אבל זה שהיא יכולה להתנער, לא אומר שהיא התנערה. כל עוד היא לא התנערה, ולא קיבלה פטור, האג"ח לא מחוק, והחוב (החלק שבידי הבנק המרכזי) לא חוסל.

    אני פורש מהדיון הספציפי כי לא כיף פה… טלפון שבור כל הזמן

    אהבתי

  25. חייל, את ניתוח הקורונה לפי הצבעה בארהב אתה מביא כדוגמה לטרלול או כדוגמה לכך שגם שם יש מקבילים לפרופ' לס הנערץ עלי?

    Liked by 1 person

  26. נר, קניית החוב בידי הבנק המרכזי באמת לא משנה את חובת הממשלה להפריש ריבית.

    ההבדל בין חוב ממשלתי במטבע מקומי לכל חוב אחר אינו נובע מכך שהריבית לא מעיקה אלא מהעדר חשש לדיפולט. יש שני חששות גדולים של מלווים. דיפולט והיפר אינפלציה. אם אחד מהם איננו קיים זה שיפור גדול.

    אהבתי

  27. תמריץ אחת הסיבות לכך שממשלות מנפיקות אג"ח היא שמיסים הם לא פופולריים. אחת הסיבות לכך שגובים מיסים היא שלא ניתן להנפיק אג"ח ללא הגבלה…

    שים לב שרוב הממשלות מבצעות את שני הדברים – גם גובות מיסים וגם מנפיקות אג"ח.

    לגבי דיפולט, אפשר פשוט ללמוד ממקרה ארגנטינה, שם זה קורה בערך אחת לעשור. המחיר של הדיפולט הוא פשוט ריבית גבוהה מאוד בשוטף. ארגנטינה צריכה לשלם ריבית גבוהה כל שנה כדי שהאג"ח שלהם ישתלם למשקיעים *למרות* הדיפולט. ראיתי פוסט מעניין באחד הבלוגים לאחרונה שדן בעניין זה. נדמה לי שבסופו של דבר המחיר של ההתנהגות הלא אחראית (ככל הנראה) מבחינה פיננסית של ארגנטינה הוא שהיא מוגבלת ביכולותיה לבצע דברים. כמובן שיש שם גם ענין של שחיתות. בכל אופן יותר שחיתות ממקומות אחרים.

    אהבתי

  28. ארגנטינה הרסה את המטבע שלה בהתנהגות הזו. היא כבר לא נהנית מיתרונות של מדינה שלווה במטבע שלה, כי היא חייבת ללוות במט"ח.
    כתבתי פעם פוסט על כך שהדרך להבין את ארגנטינה זה לשים לב לציוני הפיז"ה המזוויעים שם.

    אהבתי

  29. א-מחייה. לפי אמ.אמ.טי כאמור אין בעיה שהממשלה תהיה בגרעון כללי או שנתי . היא לא צריכה לגייס אגח בשביל להשלים את ההוצאה השנתיות שלה(בין ההוצאות להכנסות שלה ממיסים) כי היא תמיד יכולה לשלם למי שהיא רוצה פתק(או ביט בחשבון בנק במטבע מקומי) של פטור ממס עתידי. מה שכן היא מוגבלת בחוק (זו הגבלה עצמית שלפי אמ.אמ.טי אפשר לבטל)לאזן את הספרים ולכ כןן מנפיקה אגח.
    האגח הללו מכונות בשוק ההשקעות – אגח ללא סיכון ומשמשות כבנצמארק להשוואה לכל הנכסים הפיננסים האחרים.בתיאוריה האגח הללו נקנות עי קרנות הפנסיה ומשמשות כחלק הבטוח של הכנסה קבועה בתיקי הפנסיה.

    בקשר לתגובה הקודמת שלי שנתקעה באמצע רק להוסיף שאם אפילו נאמץ עמדה מיניארכסטית של צורך בממשלה רק לצרכי מלחמה,שיטור וכ..
    אז במצב מלחמה הצמדה של ממשלה למטבע מוגבל פוגעת ביכולות שלה. לשלוח ממשלה למלחמה עם יד קשורה מאוחרי הגב זה לא חכם.
    הבעיה שאי אפשר להחזיר ממשלה בסוף כל מלחמה לשערי מטח צמודים וחוזר חלילה
    אז אפילו אם היינו מינארכסטים (לוגיים) והיינו רוצים להגביל ממשלה יש צורך לחשוב על דרכים אחרות ולא דרך המטבע.

    אהבתי

  30. "משמשות בנצ'מרק להשוואה" – בנקודה הקטנה הזו אני חושב שmmt מפשלת בגדול. היא מאמינה בריבית אפס נצחית וכך בעצם אומרת שהאג"ח יהיה תמיד עם ריבית אפס. כך היא מפספסת את חשיבות מנגנון ההימור על אינפלציה עתידית שכרוך בתשואות המשתנות של האג"ח ארוך הטווח. MMT כופרת בחוכמת ההמונים של הבורסות, וזו טעות חמורה שלה.

    אהבתי

  31. נתוני התחלואה שהביא חייל (שבמדינות דמוקרטיות יש יותר תחלואה ממדינות רפובליקניות) מרמזות שלא בטוח שטראמפ יפגע בבחירות הבאות בגלל משבר הקורונה. הבייס שלו יכול להישאר נאמן לו.

    אהבתי

  32. תמריץ, MMT הרי אומרים שלממשלה מונופול על הדפסת הכסף. למונופול ה OWN RATE הוא אפס. בלי להתחכם המשמעות שממשלה אדישה בין פטור ממס שהיא נותנת היום לאותו פטור שהיא תיתן עוד שנה.(לא כזה חשוב לה מתי ישתמשו בפטור).
    אחרי שאמרנו את זה – אם הממשלה לא מתערבת בשערי הריבית אז השוק הפרטי יקבע אותם (לכל אחד בצורה שונה כמובן אבל בוא נאמר לצורך ההנחה שלמוסדות גדולים באותו גודל בנקים פרטיים יתנו ריבית זהה לטווח ארוך. ריבית זו תשמש כריבית בסיכון הכי נמוך ו\או כהימור נבון על האינפלציה של השווקים\חוכמת ההמונים.

    אהבתי

  33. נכון. שהתאגדים ידאגו לעצמם. זה קפטליזם.
    כמובן שאם רוצים לתמוך פה ושם לתמוך בעסקים קטנים מצרכים פוליטיים כאלו או אחרים וכו אפשר לתת להם הלוואות ממשלתיות יעודיות לצורך כך אבל אין חובה לתת לכולם.

    יאיר, גם אני מקווה שטראמפ לא יפגע.
    מסכים עם ויקטור דוויס הנסון שטראמפ אכן אדם "מגעיל" אבל גם הייתי מצביע בשבילו. צריך לראות מה הוא עושה ולא מה הוא אומר וגם האלטרנטיבה בכלל לא משו.

    נראה לי שמעקב אחר VDH הוא מקור טוב להתעדכן אשר למצב טראמפ בבחירות

    וגם ראיתי הרבה מאמרים שלו שמתורגמים כאן:
    https://mida.org.il/2019/10/27/%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%9d-%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%91%d7%93%d7%95/

    Liked by 1 person

  34. תמריץ, ממליץ לך ליצור קשר איכשהוא עם כל המיניארכסטים שביקרו אצלך בבלוג לאורך השנים ולדאוג להראות להם(*) את הקטע עם
    ירון ברוק,נשיא מכון איין ראנד האמריקאי.

    רק מקווה בשביל הנשיא שלהם שדברים לא נסגרים אצלם כמו בצד השני של המתרס.
    it is what it is

    (ראו כמובן את כל הסרט)

    (*) הייתי גם מת להיות זבוב על הקיר ולראות את הפרצופים שלהם בזמן שהם צופים.

    אהבתי

  35. רק הבהרה, מעבר לדאחקה הקטע מהסרט האירי אינו סתם הפצצה של אי-רלוונט. הסרט הוא על רוצח שכיר מהמאפיה שעבד אצל ג'ימי הופה שהיה יושב ראש החזק של איגוד נהגי המשאיות בשנות החמישים והשישים ,ישב בכלא וחזר להתמודד על התפקיד בשנות השבעים. האירי מתאר את הופה כגדול ומוכר כמו הביטלס באותה התקופה.
    מה עו כך עניין הופה לאמ.אמ.טי ישאל הקורא הנבון
    ויען כי הרבה מאד.

    בשנות ה70 היה אירוע אינפלציוני הקסוגני של צד ההיצע. משבר הנפט שגרם בתורו לאבטלה תוך כדי אינפלציה. יענו -סטגפלציה.
    בדרך כלל אין מה לעשות נגד אינפלציה של צד היצע ויש לספוק אותה. בשנות ה70 אי אפשר היה לספוג אירוע חד פעמי והוא היה אירוע מתמשך משום שהיו איגודים חזקים שעיוותו את המשק והיו בעלי הסכמים של הצדמות שכר כך שנוצרה ספירלה אינפלציונית שלקח כמה שנים לנטרל.

    Liked by 1 person

  36. מדברים פה על חוב ישראלי לאומי כאילו הוא נומינלי.
    בדיקת נתונים מראה שהוא רק 35 אחוז נומינלי בשקלים.
    השאר זה 50 אחוז צמוד לפי לישכה סטטיסטית מרכזית, ועוד 15 אחוז במטבעות חוץ דולר ואירו.
    תיאוריה של מציאות או תיאוריה של 35 אחוז ממציאות?

    אהבתי

  37. בישראל זה לא יהיה קל לשחוק את החוב הלאומי ע"י הדפסת כסף, כי רק 35 אחוז מהחוב הוא נומינלי בשקלים. השאר זה 50 אחוז צמוד למדד, ועוד 15 אחוז במטבע זר. מבוסס על דוח האוצר לשנת 2018.

    Liked by 1 person

  38. פילדנרדום, זו טענה טובה מאוד אבל אני באמת נגד הנפקת חוב צמוד למדד שלא לדבר על זר. נדמה לי שברזיל פעם בחרה בפשיטת רגל על פני הדפסת כסף. למה? כי החוב שלה היה צמוד וניסיון למחוק חוב צמוד על ידי הדפסת כסף יכול להיות כרוך בהיפר אינפלציה מטורפת – מרדף אחרי הזנב של עצמך.
    צריך להתנער מהמורשת של הנפקת חוב מט"חי או צמוד. לחוב צמוד יש עדיין מקום אבל בשיעור נמוך.

    אהבתי

  39. בדקתי לעומק בדו"ח שציינת. האפיק הצמוד ברובו נובע מהאג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה. בעוד שההנפקה השוטפת היא 70 אחוז שקלית רגילה.

    אהבתי

  40. לסיום חשוב מאוד להדגיש נקודה. כשמדברים על הדפסת כסף אין הכוונה בהכרח לשטוף חובות עם אינפלציה כדרך ששוטפים אורווה מלוכלכת.
    ועובדה שבעשור האחרון מדפיסים כסף והאינפלציה אפסית.
    לפעמים הדפסת כסף נחוצה כדי להגיע ליעד האינפלציה המינימלי ולהימנעות מפשיטות רגל ושפל עמוק ולחצים דפלציוניים. ואז היא בהחלט לגיטימית. זו התקופה שלנו.

    אהבתי

  41. לסיום חשוב מאד להדגיש נקודה נוספת. המטרה של הממשלה היא דווקא לא להגיע לאינפלציה (מעל 2 % – לתמריץ יש איפשהוא פוסט על מדוע אינפלציה כזו היא דווקא קפיטליסטית – (מי שמעניין אותו והוא סקרן אינטלקטואלית שיחפש לבד – פה זה לא סוציאליזם שמאכילים את העצלנים בכפית) בין השאר אינפלציה ששוחקת שכר של עובדים לא יעילים) כי אינפלציה לא מאפשרת לממשלה להפעיל מדיניות בין אם מדיניות ימין בהורדת מס או שמאל בהגדלת הוצאותיה.אני

    אגב תמריץ, ממה שאני מתרשם (למרות מה שנראה אני לא כזה עוקב הדוק) אז בארה"ב יש דיאלוג אמתי אפילו בין הקטבים (לא כמו בבלוגוספירה בארץ שכל אחד מדבר לעצמו. ע'ע דיאלוג – שני אנשים מדברים לעצמם. פורום של בלוג – הרבה אנשים מדברים לעצמם)
    אתה רואה למשל שקלטון שהיא שמאל אמ.אמ.טי מתייחסת לטענה של האוסטרים שיש אינפלצית יתרבשל התערבות ממשלתית בסקטורים מסויימים שלא נמדדת ואומרת אכן שקובעי מדיניות צריכים להוציא הוצאות היכן שלא תיגרם אינפלציה.

    אהבתי

  42. באיזה קטע שהקשבתי לו. אין סיכוי שאמצא עכשיו. אם השתמע אז זה לא היה בדיון עם כלכלן אוסטרי אלא כעניין של מדיניות. הם הרי אומרים כל הזמן שהמגבלה על הוצאות הממשלה היא אינפלציה(ויש הגדרה מוסכמת(של נאמר מוניטריסטים וקיינסיאנים) הרבה שנים שלא משתנה כל שני וחמישי) אז ברור שגם ממשלה שיש לה אפשריות הוצאה כשאין אינפלציה צריכה להוציא הוצאות נוספות ביעילות המרבית עד גבול האינפלציה.
    זה שהקטבים מדברים שם זה לא חדש. אם אתה זוכר אז מוסלר עשה קמפיין אצל הטי פטרטי. וראית שנשיא מכון אייאן ראנד אומר שהוא מדבר עם אי.אמ.טיסטים ויותר מזה ראית שהוא מבין (יחסית.. לא מושלם) על מה הוא מדבר.

    אהבתי

  43. מעולם לא ראיתי איש mmt אומר "אם יש אינפלציה צריך להוריד הוצאות הממשלה". תמיד הם אומרים:"אם יש אינפלציה צריך יותר מסים".

    אהבתי

  44. פה בערך דקות 10-12 אומרת מדברת קלטון על זה שהרפובליקנים מאמצים MMT באופן פעיל ולא רטורי למרות שהיא היתה מעדיפה מדיניות אחרת(אני לא).
    בדקות 12-15(בקשר לגרימת מינימום של אינפלציה תוך כדי התערבות) היא מדברת על הפמפלט שקיינס כתב (הספר הקטן של קיינס) שמתאר באילו דרכים התערבות ממשלתית בזמן מלחמה תגרום להכי פחות אינפלציה שאפשר. היא רוצה לקחת את זה לגרין ניו דיל. היא גם משתמשת במטאפורה שהממשלה "ממרפקת" את הסקטור הפרטי כשהיא מתערבת(כלומר לא כזה שונה ממה שאמר נשיא מכון אייאן ראנד שהממשלה היא נבוט ). הנקודה כאן שהם לא פוסלים בתיאוריה את מה שאמר ירון ברוק ( מה תהיה המדיניות של הפוליטיקאים שלהם בפועל – רק אללא יודע – אני לא מדבר על זה). ברור שהם מעדיפים התערבות(אני מעדיף החזרי מס) אבל שוב הנקודה שהם מודעים שסתם לשפוך כסף זה לא העניין( אם אתה זוכר פעם אתה היית אוהב לכתוב הרבה שצריך ל"בזבז" כסף. הערתי לך על זה בזמנו ומאז הפסקת. לא נעלם מעיני וקיבלת על זה נקודות אם אתה תוהה)

    אחרי דקה 15 היא מקדישה דקה או שתיים להבדלים בין MMT לקיינסיאנים הישנים(קרוגמן – מעימות שלהם לפי שנה בסדרת כתבות בבלומברג – ממש לא התרשמתי ממנו – הוא פשוט התחמק מכל טענה ומרח עצמו בשמן צלופחים חלקלק כשלא היה לו נוח)

    את זה קיבלתי עכשיו בבוקר בפיד

    זה נראה עוד סימן ש The Times They Are a-Changin
    לא בקיא ממש במשנתו. אבל זוכר יוטוב שלו על "מכונת הכסף" שזה ממש לא היה MMT אלה איזו גישה קלאסית.

    אני לא חושב MMT שמאל אומרים את זה
    תמיד הם אומרים:"אם יש אינפלציה צריך יותר מסים".
    הם כמובן לא יאמרו להוריד הוצאות ממשלה אבל יעדיפו ליעל את ההוצאות לפי מס(כמובן בתיאוריה – לא יודע איך תהיה המציאות מה תהיה ההשפעה שלהם על הפוליטיקאים)

    Liked by 1 person

  45. תמריץ, תודה על הבדיקה שערכת. למה זה חשוב בעיניך שהחלק הצמוד הוא בעיקר באג"ח המיועדות? האם אתה מנסה לרמוז שזה שריד מהעבר שעתיד לחלוף מהעולם?

    לא מזמן שינו את ההקצאה של אג"ח מיועדות כך שמבוגרים יקבלו יותר מהן, וצעירים פחות. אולי זה צעד ראשון לקראת phase out. כמו כן, קראתי על הצעה שעלתה להחליף את האג"ח המיועדות ב"ביטוח תשואה" או משהו מעין זה.

    נראה לי שהפלח של האג"ח המיועדות מוגבל ביכולתו לצמוח במקרה של אינפלציה גבוהה, כי מחזירים אותו ל-30 אחוז בתחילת כל שנה, במעין איזון מחדש, אם הבנתי נכון.

    לדעתי ההצמדה של חלק גדול מהחוב כיום היא לא תקלה שרירותית אלא תוצאה של הדפסת הכסף הגדולה בשנות ה-80. אני נוטה להסיק מכך שההצמדה היא לא נטע זר בתוך השיטה אלא משהו שנוטה לצמוח במסגרתה, בתרחישים מסוימים.

    אם תתבצע כיום הדפסת כסף גדולה, מסיבה כלשהי, התוצאות יהיו בהתאם לתמהיל הנוכחי של החוב, ולא בהתאם לתמהיל המומלץ לדעת מישהו.

    אהבתי

  46. פילדנרום, האג"ח המיועדות יונפקו תמיד בלי קשר להחלטה על מדיניות מקרו כלכלית. הן נועדו לממן פנסיה לאזרחים. כמוהם כהוצאה תקציבית קבועה.
    כשאבי שמחון תומך בשינוי במדיניות התקציבית וכניסה לגרעונות גדולים, הכוונה היא בוודאי להנפיק לשם כך אג"ח ללא קשר לאג"ח המיועדות ואלו, לפי ההפניה שלך, 70% שקליות (ועוד כמה אחוזים בריבית משתנה).
    בפועל ההנפקה הנוכחית של אג"ח מט"חי היא קטסטרופה.

    Liked by 1 person

  47. עכשיו אני מבין את כוונתך.

    (אוי ואבוי… בדקתי עכשיו בוויקיפדיה וגיליתי שאני מאיית באופן שגוי את שם הצמח שבחרתי ככינוי… טעות מהילדות… יתוקן מעתה והלאה).

    אהבתי

  48. תמריץ, היא כמובן קטסטרופה מכל הסיבות שציינתם בתגובות לעיל.

    אבל זה הזכיר לי את הבדיחה שסופרה לפני ששת הימים (כמדומדי)
    דיברו בקבינט מה לעשות כי המצב היה בקנטים אז מישהו הציע להכריז מלחמה על ארה'ב.
    ארה'ב תנצח ואז היא תבוא לפה ותעשה כאן תוכנית מרשל וסוף סוף הכל יהיה פה מאורגן מהתחלה כמו שצריך ולא פארטץ.
    ואז מישהו שאל , רגע , מה יקרה אם.ישראל תנצח?

    אותו כנל עם ההלואה.
    אם עוד מאה שנה דולר יהיה שווה 2 שקלים אז נרויח על החזר הקרן.

    Liked by 2 אנשים

  49. תמריץ, עכשיו אני מבין את כוונתך בנוגע לאג"ח המיועדות.

    לגבי האפשרות שיפסיקו להנפיק אותן, התכוונתי לזה:
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001311383

    ככל שיש בחוב הממשלתי יותר חלקים "קדושים" שאסור לשחוק, התוצאה במקרה של הדפסה גדולה תהיה דומה יותר ל"מרדף אחרי הזנב של עצמך", כפי שתיארת את זה.

    אגב, מעניין איזה אחוז מהחסכונות הפנסיוניים מושקע באג"ח ממשלתי שקלי נומינלי.

    (ניסיתי קודם לתקן את האיות של הכינוי שלי, ונבלעה לי התגובה. צ"ל פילודנדרון).

    Liked by 1 person

  50. ננצל את האאוטינג שיאיר איליין ביצע כאן בנונשלנטיות

    להוסיף אנקדוטה היסטורית רלוונטית.
    בין קרב מרתון
    ————————-
    (ביוונית: Μάχη τοῦ Μαραθῶνος‏; 490 לפנה"ס) היה קרב במלחמת פרס–יוון, שהיה הניסיון המשמעותי ביותר של דריווש, מלכה של האימפריה האחמנית הפרסית לכבוש ערים יווניות ביוון היבשתית. הקרב שהתרחש בין צבא אתונה לצבא הפרסי, התפרסם בעיקר בשל הניצחון האתונאי על אף נחיתותו המספרית של צבאם.
    ————————-
    לקרב סלמיס
    ————————-
    היה קרב ימי שניטש בספטמבר 480 לפנה"ס, במהלך פלישת חשיארש הראשון (שנודע גם בשמו היווני קסרקסס) מלך פרס לארץ יוון, בין הצי הפרסי לצי הברית ההלנית. לאחר שנכשלו הניסיונות הראשונים להדוף את הפולש בקרב תרמופילאי ובקרב ארטמיסיון, התייצבו היוונים לקרב הכרעה במימי המצר המפריד בין אטיקה לאי סלמיס, צפונית-מערבית לאתונה. [ניצחון היוונים בקרב הימי הציל את ארץ יוון מכיבוש ומשעבוד בידי האימפריה הפרסית].(!!!)
    ————————-
    התגלה במכרות לאוריון(ליד אתונה) ב-483 לפנה"ס עורק כסף גדול. תמיסטוקלס שכנע את האתונאים להשתמש בהכנסות הצפויות
    להגדלת הצי האתונאי ב-200 טריארות, ובכך הניח את היסוד לאימפריה הימית האתונאית. המכרות, שהיו רכושה של המדינה האתונאית, הוחכרו בתמורה לסכום קבוע מסוים ולאחוזים מן התפוקה.

    מכאן נשאלות שתי שאלות עיקריות למחשבה .
    א.) האם גילוי מכרות הכסף( הבלינג-בלינג ) היו הכרחיות בשביל להציל את העולם המערבי הזב חוטם? או שאפשר היה גם לתת אז ליוונים הקדמונים כמה פטורים עתיידים ממס בשביל לתמרץ אותם לפעול? מעניין גם איפה כל הכסף(המתכת שמצאו) הזה היום? האם הוא בשימוש או שהוא מפוזר באתרי קבורה בפלופונס? האם היוונים היו מצטערים על עבודה שנתנו (בנו את הצי והגדילו התוצר) והצילו את המולדת כשהיה צריך תמורת פטורים ממס(אם היו מקבלים) או שהיו מעדיפים להישאר מובטלים ואז להיות עבדים של הפרסים?

    ב.) האם טראמפ בשביל לעקב את המגפה היה יכול להוציא 2.9 טריליון(ועוד טריליון בדרך) רק אם היו מוצאים פתאום מתחת לפורט נוקס מכרה זהב בשווי 3.9 טריליון דולר?
    ואם זה היה אכן המצב ואז אחרי חזרה לשגרה פתאום היתה רעידת אדמה והמכרה החדש היה נבלע באדמה ושוקע בלבה? מה אז?
    (תגובה נהיית ארוכה מידי …. )

    לא יותר פשוט לא להצמיד את עצמינו לשרידים ברברים מקודשים?

    Liked by 1 person

  51. תמריץ, להדגשה והבהרה (כי לא כתבתי זאת מפורשות בתגובה הקודמת ומי שלא התעמק היה עלול לפספס) בקטע שקלטון מדברת על הפמפלט של קיינס(דקות 12-15 – איך לממן את המלחמה) היא מדגישה שקיינס(*) אמר [מפורשות] שכשהממשלה מתערבת היא צריכה למרפק את מי שצריך על מנת שלא תיגרם אינפלציה( או נמוכה ככל האפשר) – מיסוי של עושר במצב הזה אינו יעיל( אם הוא אינו מיסוי על צריכה (אלא רק מקנאה -הערה שלי)) .אותו כנ"ל כמובן עם התערבות בזמן מגפה.
    זה אחד ההבדלים המהותיים בין MMT לקיינסיאנים שנהיו מיינסטרים כמו קרוגמן למשל(שמח למסות עושר)( אגב , אאלט רנדל ריי אמר על קרוגמן שספק אם קרא בכלל את קיינס ואם קרא ספק הבין)

    (*) היה בסה"כ שמרן בריטי ולא כפי שהוא מוצג לעיתים.

    Liked by 1 person

  52. OMO זה 2ו, חלק מתהליך קביעת הריבית. כאשר הריבית יורדת ממילא מתחייבות פעולות OMO כדי לקבע אותה על רמה נמוכה יותר.

    אהבתי

  53. אחלה תודה.
    משיטוט פה בבלוג אני מבין שאתה חובס אינפלציה.
    אני מנסה להבין למה הכוונה שאומרים שהכלכלה הנוכחית מובססת חוב ואינפלציה. תוכל להסביר בקצרה?

    אהבתי

  54. כל כלכלה מודרנית מבוססת חוב. בעלי מפעלים נוטלים אשראי מבנקים או מהציבור, משלמים בו משכורות. אנשים נוטלים משכנתא וכדומה. הכסף שמתגלגל במשק הוא תוצאה של נטילת חובות.

    אהבתי

  55. איך אינפלציה מתחברת לסיפור? חייבים אינפלציה כדי להיות מסוגלים לשלם את החוב? או בשביל לקחת הלוואה חדשה ולכסות את החוב הישן בעזרת חדש?
    איך יודעים שיש מספיק כסף בעולם כדי לכסות אותו? כלומר איך יודעים שאנחנו/ממשלות לא לקחו חוב גדול מידי?

    אהבתי

  56. אינפלציה מקלה על חובות אבל מצד שני היא מניעה את הבנק המרכזי להעלות ריבית וכך מקשה על נטילת חוב חדש.

    כיום משתמשים באומדן לפיו יחס 3 אחוז גרעון לתוצר הוא יחס סביר. בפועל יחס זה מלמד מעט מאוד. יותר הגיוני להעמיד כמטרה ריבית שלא תעלה על אחוז הצמיחה במשק. באופן זה מובטח שעם הזמן החוב ילך ויהפך לפחות משמעותי ביחס לתוצר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s