מחיר חבית נפט בארה"ב קרס לשפל מדהים היום – מחיר שלילי. היצרנים מוכנים לשלם למי שיקח מהם את הנפט. חבית נפט בעולם הישן, אירופה, אסיה והמזרח התיכון, עדיין אינה זולה כל כך אבל גם היא בשפל עמוק, באזור ה-25 דולר לחבית.
ייגמר מהר בתום תקופות הסגר בעולם?
סביר שהמחיר ימשיך להיות נמוך מאוד עוד תקופה ארוכה. אפילו די בפגיעה בתעופה העולמית לבדה כדי לגרום לכך.
טוב ליהודים?
ישראל יבואנית של נפט וככזו נהנית ממחירי נפט נמוכים. מבחינת אזרחי ישראל מדובר בהתפתחות חיובית שתוזיל להם את הנסיעה ברכב. ישנה גם אפשרות שקריסת מחירי הנפט תקח איתה אל התהום את מחירי הגז הטבעי. זה רע מאוד למשקיעי הגז אבל זה טוב לאזרח שייתכן שחשבון החשמל שלו יוזל אם חברת החשמל תתחיל להביא מיכליות גז נוזלי לפה.
מבחינת המדינה קריסת ההכנסות מהגז הטבעי אינה בשורה טובה, אבל המדינה כבר גמרה בלבה להיכנס לגרעון כה גדול שלא זה מה שישנה וממילא הכנסות הגז אמורות לזרום בעיקרן בעתיד הרחוק ומי יודע מה יהיה אז.
טוב לאמריקנים?
כן ולא. מחיר דלק נמוך טוב לצרכן האמריקני. קריסת תעשיית פצלי הנפט רעה לטקסס ולאזורים נוספים. בסך הכול מדובר במשחק סכום אפס. יהיו אמריקנים שירוויחו ויהיו אמריקנים שיפסידו.
מה שבטוח: בניגוד למטבעות של סעודיה או אירן – ארה"ב לא זקוקה לנפט כדי לשמור את הדולר חזק.
טוב למדינות הנפט?
המתחולל בארה"ב אינו דומה למתחולל בשאר העולם. מחיר הנפט ברוב העולם אינו בשפל כה עמוק. הקריסה של תעשיית הפצלים באמריקה טובה לכאורה לרוסיה ולמדינות המפרץ. הן משמידות מתחרה, אבל גם הן סובלות מכאב, לפחות קצר טווח, תוך כדי. לא ברור עד כמה הכאב הזה ישתלם להן. הרי אם עוד שנתיים מחיר חבית נפט ישוב לעמוד על 70 דולר, הקידוחים הנטושים בטקסס יתעוררו לחיים. לקפיטליזם יש מנגנונים גמישים.
עבור מדינות נפט שכבר ככה חיות על הקצה, בפרט לוב, עירק, אירן וונצואלה, הכאב קצר הטווח יכול להיות הרסני ממש.
גם מדינות שנתמכות בידי מדינות המפרץ, למשל מצרים, לא ילקקו דבש.
טוב לסין?
מאוד. הסינים עסוקים בבולמוס של הוספת נפט למאגרים שלהם. הם לא יפספסו הזדמנות לקדם את הביטחון האנרגטי.
טוב לאנרגיות הירוקות?
כן ולא. אבל כנראה יותר כן מלא. מצד אחד ישנה בעיה: חוסר האטרקטיביות של רכב חשמלי לצרכנים כשמחיר בנזין כה זול. מצד שני ימשיך להסתובב הרבה כסף רעב להשקעות בתחום האנרגיה, ואם אנרגיה ממאובנים מתה, המשקיעים ירצו לשים יהבם על שמש ורוח.
מזרח תיכון חדש?
בסוף הכול תלוי בשאלה האיראנית. מצב אירן מזכיר את מצב פרעה במהלך עשר מכות מצרים וקריסת הנפט מהווה מכה נוספת. הלוואי שתהיה זו מכת המוות, אבל אין טעם באשליות – עדיין למשטר שני נכסים שנראים מנצחים: יכולת דיכוי אינסופית כלפי אזרחיו ורצון טוב מצד המפלגה הדמוקרטית שמובילה בסקרים באמריקה.
אם מצב הנפט יעצים את מצוקת חיזבאללה בלבנון – אינשאללה.
תמריץ 
כולם מחכים כבר הרבה זמן לקריסת הנפט, זה יהיה נהדר לעולם ירוק יותר ודמוקרטי יותר עם נפילת משטרים אפלים.
בנוגע למכוניות חשמליות – זה ממש לא ירוק, ממליץ לקורא על greenwashing
אהבתיאהבתי
הטענות נגד מכונית חשמלית חלשות מאוד. התייחסתי לזה פעם. נכון, היום גם חשמל מגיע ממאובנים. אבל בעוד עשר שנים זה לא יהיה ככה וצריך להתחיל ממשהו.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
ביבי לא ברור לי
אחרי שהוא חיסל את גנץ, בכך שגרם לו לבגוד בבוחריו, מפלגת העבודה מתה,
וכשלליכוד יש 40 מנדטים בסקרים,
איזה אינטרס יש לביבי לא ללכת לעוד בחירות?
הרי תאורטית בחירות נוספות יאפשרו לו ממשלת ימין צרה+ שתעביר כל חוק חסינות/החלפת יועמש בובה שביבי ירצה..
אהבתיLiked by 1 person
העם יכעס על התנהלות פוליטית כה אנוכית ואולי יעניש את ביבי בקלפי. אולי לא. אבל זה הימור.
אהבתיאהבתי
בעוד שמשבר הקורונה (הכלכלי) יעבור בהמשך והצריכה תחזור להיות כמקודם, הרי שבנוגע למחירי הנפט נראה לי שמצבם ישאר נמוך לתקופה ארוכה יותר. זה לא בגלל אמונה ירוקה (תחליפי טבעיים/אנרגיה סולרית/ הפקת אנרגיה מחיבוק עצים/ צמצום הצריכה האנושית / צמצום הילודה האנושית…) אלא יותר בגלל החיסכון האנרגטי והכלכלי שעובר עלינו. מנורות חסכניות ועד שימוש בזום במקום נסיעה לפגישה (תוצאות שישארו איתנו גם אחרי הקורונה).
האם מחיר הנפט ישאר נמוך? לא. הוא יעלה בהמשך. השינוי הוא לא בהפיכתו לזול, אלא בהפיכתו מנוזל המניע את החיים המודרניים לסחורה ככל הסחורות. סחורה שהיא תנודתית כתוצאה של ביקוש והיצע עכשווי, ולא כתוצאה של חשיבות מהותית.
האם מחיר החיטה קבוע? לא. כך גם מחיר הנפט.
האם מחיר החיטה מעניין את הציבור (המערבי/המפותח)? קצת מאוד. כך יהיה לנפט.
האם נצטרך נפט? בוודאי שנצטרך (והרבה כמו שחיטה צריך הרבה), אבל מה שמשתנה (לאט אך בעקביות) זה התפיסה של הנפט: מהדם של גוף הכלכלה לאחד מתשומות הייצור והצריכה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
נו בחייך תמריץ
העם יכעס?! העם כעס בסיבוב ה3? כעס קצץ והמשיך הלאה.
תןמכי ביבי והימין יאשימו את גנץ והסמול, ויגידו שזה המחיר להצלת המדינה מהסמול.
ו"רקלאביבי" בכל מקרה מאשים את ביבי בהכל.
אין מצב שזה מה שמנחה את ביבי.
יש לו איזה קלף נסתר בשרוול לשנה וחצי הקרובות
אהבתיאהבתי
כי בחירות זה להטיל את הקוביות ולהמר. הימור יחסית בטוח לביבי, אבל אולי לא?
ביבי, אחרי ששבר את כחול לבן, יכול להיות ראש ממשלה עכשיו.
כל בעיה שתהיה אחר כך הוא יוכל להטיל על גנץ בבחירות עוד שנה וחצי (כי הוא לא יהיה ראש ממשלה, נכון?)
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ חלק גדול מהזיהום של מכוניות חשמליות הוא הסוללות. גם תחת ההנחה – האופטימית – שהן מטופלות ו"ממוחזרות" כראוי הן עדיין גורם זיהום משמעותי לכל אורך הדרך (ייצור, שימוש, תאונות, הטמנה וכו').
אהבתיLiked by 1 person
נכון יואב,
כנראה יפילו את הממשלה בתואנה כלשהי כשגנץ יקבל ת מושכות, ואז גנץ יהיה רהמ כמה חודשים ויתרסק בבחירות.
המשפט יתגלגל ברקע, רחוק מהכרעה
אהבתיאהבתי
הסוללות מקור זיהום כמו הרבה דברים אבל יש להבחין בין זיהום להתחממות הגלובאלית שהיא אסון לא מקומי אלא כלל אנושי.
אהבתיאהבתי
כמות השרים בממשלה הזו פשוט גועל נפש. לא יאמן.
2 הצדדים גועל נפש, אבל הפעם גנץ יותר
אהבתיאהבתי
הבעיה עם מכוניות היא לא רק הזיהום הישיר ממאובנים.
הבעיה היא בזיהום הרעש, השטח העצום שהן תופסות לעומת כל אלטרנטיבה אחרת, דילמת האסיר שהן גורמות, בזבוז הזמן העצום בפקקים והזיהום העצום בתהליך הייצור של מכוניות חשמליות עם סוללות עצומות.
האלטרנטיבה הירוקה היחידה היא תחבורה ציבורית ואופניים.
אם אתה רוצה 'להתחיל ממשהו' פשוט תצמצם כמה שאתה יכול את הגורמים התומכים ברכבים – צמצום נתיבים, רחובות צרים, צמצום חניות
אהבתיLiked by 1 person
הבעיה בנפט מול חשמל ברכב זה נושא המיסוי.
ברגע שמיסוי על רכב חשמלי יושווה למיסוי בנזין בישראל, לאף אחד לא יהיה תמריץ לקנות רכב חשמלי
אהבתיאהבתי
אבל בצדק בנזין ממוסה יותר. הוא מסכן את כדור הארץ.
אהבתיאהבתי
שמעון
לביבי אין שום אינטרס לבחירות כרגע. הוא מקבל את מבוקשו – להישאר ראש ממשלה.
לעומת זאת בחירות עכשיו היו מעמידות אותו בפוזיציה בעייתית. לכולם היה ברור שהוא זה שדחף אליהן, כי הרי גנץ עשה צעד עצום לכיוונו (יש שיגידו התאבד פוליטית) ולכן יהיה קשה להאשים אותו בכשלון המו״מ. כלומר ביבי היה מאפשר ליריביו לטעון נגדו (בצדק) שהוא גורר לבחירות דווקא בשעת המשבר. תחת תנאים אלו לא בטוח בכלל שהיה מצליח לנצח בבחירות. יכול להיות שכן, אבל זה הימור ולדעתי מסוכן.
ביבי הוא שונא סיכון באופיו ובהתנהלותו ותמיד יעדיף ציפור ביד משתיים על העץ. שנה וחצי רוה״מ ואחר כך למצוא דרך לשרוף את גנץ זה בפירוש התרחיש הטוב מבחינתו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
רינגו,
זה נכון, אבל..
זה ממש לא משנה מה יגידו מתנגדי ביבי ואיך יציגו אותו, הם גם ככה מתנגדיו והם לא ממש משפיעים על תומכיו. הפוך, ככל שהוא יותר מותקף, זה מחזק ת תמיכה בו.
דוגמא מצויינת היתה עם מופע הקטנוניות של ברק רביד לגבי אבנר נתניהו והפיצה וכו.
בעצם ביבי השיג פה 3 ציפורים,
הוא נשאר רהמ
הוא ריסק את גנץ וכחול לבן
בהעברת המושכות אין לו שום בעיה להפיל הממשלה, אז מה אם גנץ יהיה רהמ כמה חודשים
אהבתיאהבתי
שמעון,
ביבי קימבן לעצמו ממשלה חלומית. ביבי תמיד היה איש מרכז ולכן תמיד בנה קואליציה שבה יש מפלגה משמאלו. מבחינה משפטית הוא קשר את ידי בג"ץ שיתקשה לפסול אותו לאחר שקיבל את תמיכת שני שליש מהכנסת. מול ממשלת 61 היה מרשה לעצמו להשתולל. והבונוס, חיסול אדלשטיין וארדן ושליחת כץ לגיא הריגה. האיש קוסם
אהבתיאהבתי
א. תמריץ כתב: " … עדיין למשטר (האיראני) שני נכסים שנראים מנצחים: יכולת דיכוי אינסופית כלפי אזרחיו ורצון טוב מצד המפלגה הדמוקרטית שמובילה בסקרים באמריקה. … "
————
ככל שהמשטר האיראני יהפוך לעני ומוגבל יותר – כך ילכו ויצטמצמו הגזרים והמקלות העומדים לרשותו. מכאן שיכולת הדיכוי של אזרחיו תלך ותצטמצם.
בנוסף. אנשים המרגישים שכבר אין להם מה להפסיד – יכולים להפוך לנועזים יותר במרד נגד משטר שנוא. הם חוצים את גבולות הפחד מהשלטונות.
מכאן שאיראן עשויה לגלוש למצבן של מדינות כושלות כדוגמת סוריה וסומליה.
מצד שני, רשימת "ידידי" איראן אינה כוללת רק את אליטת המפלגה הדמוקרטית בארה'ב.
היא כוללת גם את האיחוד האירופי וגם את סין.
ניתן לשער שככל שמצב האיחוד האירופי יהפוך לגרוע יותר- כך מנהיגיו יסבלו מפחות מעצורים בחיבוק משטר דיקטטורי, המייצג את ההפך המוחלט מכל הערכים שהם לכאורה דוגלים בהם.
ניתן להוסיף שכאשר מדובר בחיזוק אויבי העולם המערבי / אויבי ארה'ב – אפילו רוסיה תשמח להתייצב לצד איראן.
אהבתיאהבתי
ב. יאיר כתב: " … הצריכה תחזור להיות כמקודם. …"
_________________
איני בטוחה.
לפחות לא לגבי השנה – שנתים הקרובות.
אני מהמרת על עלייה משמעותית באחוז המובטלים.
לא רק בארץ אלא גם בעולם.
מובטלים מצמצמים את הצריכה שלהם למינימום.
סביר שחלק משמעותי מהעסקים שנסגרו לא יפתחו שנית. לפחות לא בשנים הקרובות.
מי ירצה, כשהזכרון עדין רענן, לבלות את חופשתו הקרובה בספינת תענוגות שעלולה להפוף לבית כלא צף? וזו רק דוגמא אחת מיני רבות לעסקים שמאוד יתקשו להשתקם.
חלק מאלו הנמצאים עכשיו בחופשה ללא תשלום – יתקשו לחזור למעגל העבודה.
מצב החירום הבהיר להרבה ארגונים שחלק מאוד משמעותי מעובדיהם "אינם באמת חיוניים".
לרוב מצבת כוח האדם של ארגונים אינה מתעדכנת מיד לאחר הטמעת תהליכי מחשוב / אוטומציה / עבודה מרחוק וכד'. כמות האבטלה הסמויה בהם נוטה להצטבר ולעלות בהתמדה.
לארגונים רבים הקורונה סיפקה תירוץ להתפטר מעובדים יקרים מדי, שקודם למצב החרום הם די התקשו לפטרם.
למדתי שאחד הכוחות החזקים ביותר בטבע הוא כוח ההתמדה. בעבר כוח זה פעל בחוזקה בכדי להמשיך להעסיק עובדים, גם אם הפכו למיותרים ולמכבידים.
אחרי משבר הקורונה כנראה תפעל בחוזקה רבה יותר המוטיבציה של ארגונים להישאר רזים וקלילים.
אהבתיאהבתי
לגבי האיחוד האירופי אני חושב להיפך:
מדינות הלאום באיחוד (שמתחזקות ככל שהאיחוד נחלש) כמו הונגריה של אורבן, ומפלגות הימין באירופה (שמתחזקות גם-כן ככל שהאיחוד נחלש) כמו מפלגתו של חירט וילדרס, סולדות מאיראן. ככל שהאיחוד ייחלש כוחם של האחרונים יעלה והם יתנגדו לאיראן.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
יש הבדל בין המנעות מהפעלת לחץ לבין תמיכה. היחס של רוסיה וסין לאירן הוא בעיקרו עיסקי.
אני סבור שיש הגזמה רבה בעניין הדיכוי באירן. לא מדובר בשלטון של שכבה דקה שמשתמשת באלימות כנגד הרוב. מן הראוי לתת לדת (השיעית) קצת כבוד. לאידיאולוגיה של משמרות המהפיכה יש תמיכה ציבורית רחבה. אילו היה מדובר בשימור עצמי של המשטר לא היינו רואים את ההשקעה העצומה ביצוא המהפיכה.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, אני מסכים שיקח זמן לחזור לצריכה מלאה, אבל המשפט "אחרי משבר הקורונה כנראה תפעל בחוזקה רבה יותר המוטיבציה של ארגונים להישאר רזים וקלילים" אינו סותר את העובדה שהצריכה תחזור להיות כשהייתה.
אהבתיאהבתי
מצטרף לדברי חייל. איראן היא יותר ממעצמת רוע. כמו שברוסיה רוב הציבור תומך בסופו של דבר בפוטין, כך גם באיראן רוב הציבור (לא יודע להגיד כמה) תומך במשטר בסופו של דבר.
קשה לאדם מערבי לקבל זאת, אבל לא איראן ולא רוסיה מדינות מערביות.
מדובר במשטר שקיים כבר כארבעים שנה שיפול רק בעזרת התערבות חיצונית של מעצמה. כוחות פנימיים לא יצליחו כי למשטר יש לגיטימציה גדולה (נכון לעכשיו).
אהבתיLiked by 1 person
ג. Piccoioring כתב שאנו צועדים כלפי "עולם דמוקרטי יותר".
—————–
ספקותי העזים.
להערכתי, בעקבות הקורונה – מגמת ההחלשה של מדינות הלאום לטובת גלובליזציה ומוסדות על מדינתיים תשנה את כיוונה. המטולטלת ההיסטורית בין בדלנות והסתגרות לבין פתיחות – תשנה פעם נוספת את כיוונה.
החלטותיו האחרונות של טראמפ, להקפיא מימון לארגון הבריאות העולמי ולעצור את ההגירה לתוך ארה'ב ולבטל גרין קארדס – הן רק חלק מהסמנים להיפוך המגמה.
ככל שמדינות הלאום ילכו ויתחזקו, ילכו ויתבצרו אחרי גבולותיהן, כך תלך ותפחת הנכונות להתערב ב"עניניהן הפנימים" של מדינות אחרות.
זהו מצב שהדיקטטורה הסינית והפסאודו דמוקרטיה הרוסית יקבלו בברכה.
כנ'ל גם כמה מדינות מזרח אירופיות, דרום אמריקאיות, אסיתיות ואפריקאיות – שהדמוקרטיה שבהן (אם היא בכלל מוצהרת) נמצאת במילא שברירית.
התגובה של ארה'ב תהיה תלויה בתוצאות בחירות נובמבר 2020. אך קשה להניח שמגמת הבדלנות של טראמפ תתהפך ב 180 מעלות. גם אם יעלה נשיא דמוקרטי.
האיחוד האירופי, לבדו, ימשיך להיות חלש וחסר עמוד שדרה מוסרי מכדי להלחם במגמות אנטי דמוקרטיות ובשלילת זכויות אדם במדינות עוצמתיות. לראייה יחסו האוהד לאיראן ויחסו הכנוע לסין.
אהבתיאהבתי
חישובי קורונה,
אתמול נעצרה מגמת הירידה במספר החולים בינוני/קשה והוא עלה ב1. מספר המתים גם קפץ והסתכם ב8. האם מדובר בשינוי מגמה או בתנודה סטטיסטית? ליורם לס הפתרונים.
אהבתיאהבתי
אני בהחלט שותף לדעה שתעשיית הקרוזים תתקשה להשתקם. אבל מאמין שמובטליה ימצאו עבודות אחרות כאלו ואחרות.
התעסוקה במשק הייתה בשיא היסטורי עם פרוץ המשבר למרות הטלטלה המטורפת של האינטרנט והסמרטפון. כל עוד הקורונה קיימת זה משהו אחר. אבל כשתיעלם נשוב לחיינו. לא מאמין בשינוי ארוך טווח.
אהבתיLiked by 1 person
בהמשך לתמריץ, נגדיר זאת כך:
הקורונה תשנה את מה שנצרוך אבל היא לא תשנה את הרצון לצרוך. השוק (עסקים ועובדים) יעברו אדפטציה לתמהיל הצריכה החדש.
כך למשל (סתם דוגמה שעולה לי בראש), אנשים יעדיפו סרט בנטפליקס על-פני קרוז בקריביים, ומעסיקים ירשמו במודעות הדרושים "נכונות לעבודה מרובה מול הזום" במקום "נכונות לנסיעות לפחות פעמיים בחודש". כלומר אנשים ימשיכו לבלות (בנטפליקס), וחברות יעסיקו עובדים.
אהבתיאהבתי
פינת הטרלול הדני,
Danish Bible Society’s translation omits dozens of references to Israel
https://www.jpost.com/international/danish-bible-societys-translation-omits-dozens-of-references-to-israel-625297?fbclid=IwAR1m9Ohvz-2aa3eoyXU0roCtuIQ5spCZdvAGBiHDK7mWXdQsSAKTb7MHlko
אהבתיאהבתי
בכל הדיון על ההתאוששות הכלכלית אחרי קורונה יש לזכור דבר אחד: החיסון.
ברגע שיימצא, הכל יוכל ישוב למסלולו, גם הקרוזים.
אני מניח שמעולם לא נעשה מאמץ כלל עולמי כה אינטנסיבי למציאת חיסון או תרופה למחלה כלשהי. מכאן אני מניח שחיסון כלשהו יפותח תוך שנה.
המשבר, חמור ככל שיהיה, הוא קצר מועד.
אהבתיאהבתי
אני מהמר שענף הקרוזים יהיה דומה לטיסות אחר 11 בספטמבר אבל אולי טעות בידי.
אהבתיאהבתי
רינגו אני לא רוצה להיות מהראשונים לקבל את החיסון. כשפועלים מהר עושים טעויות.
חייל מצחיקה הטענה של הדנים שהם רוצים "למנוע בלבול" עם ישראל של היום. הרי בתנ"ך מדובר *בדיוק* על המדינה שהיא היום ישראל (פלוס יהודה ושומרון). יותר סביר שמישהו רוצה לשמוט את הלגיטימציה שלנו לבעלות על הארץ. השאלה היא אם זו "סתם" אנטישמיות או שמא ידם של תושבי הרשות ותומכיהם במעל.
אהבתיאהבתי
התשובה לשאלת כותרת הפוסט: מלחמה.
אהבתיאהבתי
למה מלחמה? מי נגד מי?
אהבתיאהבתי
א-מחייה
מבין אותך. אתה לא תצטרך להיות מהראשונים – קודם כל יתחסנו אנשים שעבודתם מחייבת – אנשי צוות רפואי, שוטרים, חיילים. אחרי כמה מאות אלפים, כולם יראו שהחיסון בטוח (בתקווה, כן?). אז יתחסנו אנשים שהדבר יועיל להם – למשל אנשי עסקים שחייבים לטוס לחו״ל וכו׳. ובסוף בסוף יתחסן כל מי שרוצה לטוס לחופשת סקי.
נניח שהתהליך הזה ייקח עוד שנה מרגע מציאת החיסון? בכל מקרה לא מדובר על משבר כלכלי נוסח השפל הגדול.
אהבתיאהבתי
חייל זקן כתב:
1. " … יש הבדל בין המנעות מהפעלת לחץ לבין תמיכה. היחס של רוסיה וסין לאירן הוא בעיקרו עיסקי. … "
————–
די מסכימה.
מוסיפה שלא רק רוסיה וסין פועלות על פי האינטרסים העסקיים שלהן אלא גם מדינות המפתח באיחוד האירופי, כמו צרפת וגרמניה. כולם מנסים לחתום על חוזים עסקיים עם מדינה בסדר הגודל האירני.
יש להוסיף שלכל הנ'ל (רוסיה, סין והאיחוד האירופי) מניע נוסף להימנע מהפעלת לחצים על איראן: עוינותם הסמי – גלויה / חבויה לארה'ב, מטילת הסנקציות, והתחרות שלהם עמה.
2. " … אני סבור שיש הגזמה רבה בעניין הדיכוי באירן. לא מדובר בשלטון של שכבה דקה שמשתמשת באלימות כנגד הרוב. מן הראוי לתת לדת (השיעית) קצת כבוד. לאידיאולוגיה של משמרות המהפיכה יש תמיכה ציבורית רחבה. …"
———————
ברור שאיני מומחית לאירן.
אפילו איני מתיימרת להיות אוביקטיבית ונטולת פניות לגביה. הערכותי את אירן מושפעות מרצוני לחזות בקרוב בקריסת המשטר שמבקש למחוק מהמפה את היישות הציונית.
מצד שני, זכור לי מעט במעורפל שפרסים – שיעיים הם בסה'כ מיעוט באירן. מעט פחות ממחצית מהאוכלוסיה. אם כי המיעוט הגדול ביותר.
אהדת הסונים, השיעים ממוצא לא פרסי, הארמנים, הבאהים (ועוד ועוד) למשטר האייתולות – כנראה הרבה יותר נמוכה יותר משל המקורבים ל"משמרות המהפכה".
שאיפה להחליף את משטר האייתולות אינה נובעת רק, או בעיקר, ממחלוקות דתיות. היא קשורה גם לנושאים כמו שחיתות והתמודדות כושלת עם בעיית ההתייבשות של איראן. שר החקלאות לשעבר של אירן טען לאחרונה שבמהלך המאה הנוכחית (?) כשני שליש (?) מאוכלוסיית איראן תאלץ להגר. בגלל בעיית ההתייבשות.
בנוסף, קשה לי לשכוח תמונות של המוני עמודי תלייה מאוכלסים באיראן.
כך שקשה לי להעריך את מיעוט הדיכוי. כנ'ל תמונות מהפגנות הדורשות מהמשטר להפסיק לממן מטרות בעיראק, סוריה לבנון ותימן – ולהשקיע יותר באוכלוסייה הסובלת.
מכאן שדי קשה לי להאמין ב"תמיכה ציבורית רחבה" לה זוכה משטר זה.
קל לי יותר להאמין בטענת יאיר שמתנגדי המשטר זקוקים לעזרה מסיבית מבחוץ. אבל כאמור – איני אוביקטיבית ונטולת פניות.
3. " … אילו היה מדובר בשימור עצמי של המשטר לא היינו רואים את ההשקעה העצומה ביצוא המהפיכה…"
————————-
חולקת קשות.
גם המשטר הקומוניסטי (הדי כושל והבלתי אהוד) של בריה'מ השקיע רבות במאמציו ליצא את המהפכה הקומוניסטית לארצות אחרות.
השאיפה "ליצא" את האידיאולוגיה (השיעית / המוסלמית / הנוצרית / הקומוניסטית / הטבעונית / שומרת הסביבה ועוד ועוד) – קיימת בכל המאמינים שהם, ורק הם, מחזיקים בכל הצדק ובכל האמת.
בנוסף, "ייצוא האידיאולוגיה" משמעו בהכרח גם חיזוק טווח ההשפעה והשליטה. זוהי גם הדרך של מדינה להפוך למעצמה. (בלשון המעטה – מתייחסים לכך כ"עוצמה רכה" של המדינה).
בחלק מהמקרים ניתן לסחוט מכך גם רווחים כלכליים ו/או משרות חשובות ל"אנשי שלומנו".
מכאן שאין כל קשר הפוך הכרחי בין "יצוא המהפכה" לבין מאמצי שימור המשטר.
'
אהבתיאהבתי
תמריץ כתב: "אני בהחלט שותף לדעה שתעשיית הקרוזים תתקשה להשתקם. אבל מאמין שמובטליה ימצאו עבודות אחרות כאלו ואחרות.
התעסוקה במשק הייתה בשיא היסטורי עם פרוץ המשבר למרות הטלטלה המטורפת של האינטרנט והסמרטפון. כל עוד הקורונה קיימת זה משהו אחר. אבל כשתיעלם נשוב לחיינו. לא מאמין בשינוי ארוך טווח."
יאיר הוסיף: " … הקורונה תשנה את מה שנצרוך אבל היא לא תשנה את הרצון לצרוך. השוק (עסקים ועובדים) יעברו אדפטציה לתמהיל הצריכה החדש … "
—————————
בגדול, ברור שאני מסכימה שבסופו של דבר העולם יתגבר על משבר הקורונה וימשיך לשגשג ולצמוח.
הוא התגבר אפילו על הדבר השחור ועל השפעת הספרדית – והמשיך לצמוח.
במהלך ההיסטוריה המשק תמיד הלך והשתנה. הוא עבר סדרה ארוכה מאוד של אדפטציות. משבר הקורונה לא יהיה יוצא דופן.
אפילו קל לי לדמיין כיצד התנסות הורים בנפלאות "הלמידה מרחוק" ורמת המורים של ילדיהם – תיצור גל ביקושים למקצועות חדשים (כמו למדריכי קבוצות קטנטנות של ילדים, במקצועות שונים, כתחליף לשליחת הילדים לבתי ספר ציבוריים).
השאלה הקריטית היא רק מה טווח הזמן הנדרש להתאוששות והמשך הצמיחה – מרגע זה ו/או מרגע שחיסון לקורונה יקבל את אישור ההפצה של ה FDA .
קשה לי להאמין בשיקום מיידי.
לוקח זמן להתאושש מהפסדים עסקיים אדירים (כמו ספינות הקרוזים שיהפכו ל"ברזלים", והנמלים הענקים שנבנו עבורן). גם אדפטציות של עובדים, והכשרתם לתעסוקות עתידיות, לוקחות זמן.
להערכתי כל עוד יהיו הרבה מובטלים – הצריכה תהיה נמוכה יותר מבעבר. לא רק שהמובטלים יצרכו פחות – אלא שהם גם יגררו את כל המשכורות בשוק הפרטי (להבדיל מהציבורי) כלפי מטה.
אהבתיאהבתי
קמיליה, נראה לי שאכתוב על זה פוסט.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
בהמשך למה שכתבת, באירן היה אירגון גרילה שיעי/קומוניסטי בשם מוג'אהדין-חאלק שראשיתו בתקופת השאה. בתקופת מלחמת אירן-עירק מומן על ידי סדאם חוסיין ופעל נגד האירנים, מעשה שלא הוסיף לו אוהדים באירן. במערב הוא נחשב לאירגון טרור ואילו בישראל (אני מניח) הוא נחשב לאירגון של חסידי אומות העולם עקב השמועות שחיסול מדעני הגרעין האירנים בוצע על ידו. מכל מקום, בשנים האחרונות הוא די נעלם ובאירן אין סימנים להתגבשות של איזשהו כח שיכול לאיים על המשטר. לדעתי האיום העיקרי על המשטר יכול לצמוח מתוכו והמועמד לכך הוא הבסיג', אירגון עממי של מתנדבים אידיאולוגים שזוכים למנות קטנות בהרבה של דבש שילטוני מאשר חברי משמרות המהפיכה.
אהבתיאהבתי
פינת הD9
מקרה שהתרחש בבית משפט השלום בתל-אביב, שבו נאשם שהמתין למשפטו בביתו הופתע לגלות, לאחר שסנגורו ביקש לקבוע מועד לדיון בהקראת כתב האישום, שבעצם כבר הורשע ונגזר עליו עונש. בבדיקה התברר שנאשם אחר, שהתייצב בבית המשפט לדיון בתיק אחר, הגיע לעסקת טיעון עם נציג התביעה המשטרתית, מחוץ לאולם, שבמסגרתה יודה ויורשע בתמורה לכך שהתביעה תסתפק בעונש מתון. לאחר מכן נכנסו לאולם, השופט קרא בשמו של הנאשם שבבית, הנאשם שבאולם, שלו אותו שם פרטי, השיב, הודה, הורשע ונגזר עונש – שנרשם בתיק ובשם של הנאשם שבבית…
https://www.israelhayom.co.il/opinion/753689
אהבתיאהבתי
קמיליה,
לידיעתך, החרדים שלנו ממושמעים מאד בהשוואה לחרדים של הגויים.
Coronavirus in NY: Yeshivas moving underground to avoid lockdown rules
https://nypost.com/2020/04/21/brooklyn-yeshivas-moving-underground-to-avoid-lockdown-rules/
אהבתיאהבתי
חייל זקן,
לידיעתך,
מעולם לא חשבתי שהחרדים אינם ממושמעים.
להפך. לטעמי האישי הם ממושמעים מדי.
השאלה היחידה היא רק לתקנות של מי הם מצייתים.
החרדים (הן "שלנו" והן שלהם 😊) דווקא מאוד משתדלים לציית בקפדנות ובאדיקות להנחיות הנמסרות להם ביידיש (להבדיל מחוקים ומצווים הרשומים בעברית או באנגלית).
לדוגמא, להנחייה לא להיתפס כשהם משתינים מהמקפצה על חוקי הרשויות של הגויים ושל הכופרים.
אהבתיאהבתי
טענה בבלומברג שהמגפה העולמית והשלכותיה יחוללו שרשרת שינויים גיאו פוליטים.
לטענתם ההיסטורית – שינויים דרמטיים בשוקי האנרגיה בעולם מקדימים שינויים גיאופוליטים גדולים.
המעבר העולמי מנפט לפחם – הקפיץ את החשיבות העולמית של מספר מדינות, בעיקר מזרח תיכוניות. שינויים טכנולוגים שהפכו את ארה'ב ליצואנית נפט מפצלים – שינה דרמטית את עמדות ארה'ב לגבי חשיבות הנפט ביחסים בינ'ל, והחזיר את האופציה להיבדל מהעולם.
מועלים בכתבה תרחישים שיש להכין לקראתם תוכניות מגרה חלופיות + המלצות (עם נטייה לרוח של הדמוקרטים / אובמה יותר מאשר לרוח של הרפובליקאים / טראמפ).
התרחיש המרשים ביותר – מספר מדינות כושלות, אי יציבות חברתית ופוליטית ואולי אפילו רעב, גלי הגירה למדינות שכנות שמערערים את היציבות גם בהן, תפיסת שטחים ע'י ארגוני טרור ועוד ועוד.
לגבי רוסיה – טענה שככל שהמצב הכלכלי של הרוסים גרוע יותר כך מדיניות החוץ של פוטין הופכת לתוקפנית יותר.
הכתבה בעיקר מנקודת המבט של ארה'ב. מכאן היא מתייחסת ממושכות לא רק לרוסיה ולסין אלא גם אל מקסיקו ולונצואלה. היא אינה שוכחת להתייחס גם לסעודיה ולאיראן, אבל די מתעלמת מהאיחוד האירופי והצפוי לו.
כתבה ארוכה, אבל חשובה לכל המתעניין ביחסים בינ'ל.
https://www.bloomberg.com/opinion/articles/2020-04-29/covid-19-oil-collapse-is-geopolitical-reset-in-disguise?srnd=opinion
אהבתיאהבתי