יש מקום לדרך השלישית

קראתי בבלוגו של י"ד את הביקורת שלו על הנדל והאוזר שצריכים להתנער כבר מהצדקנות ולהכריע עם מי ללכת וכך להוציא סוף סוף את המדינה מהפלונטר.

להנדל והאוזר יש בעיה אמיתית. הם לא יכולים להיבחר באף אחד מהגושים. כל עוד כחול לבן הייתה מעורפלת בכוונותיה ובאופיה עוד היו יכולים לשרוד שם. אבל אין להם עתיד במפלגה שמוכנה לשתף פעולה עם בל"ד.

מנגד הם אנטי ביביסטים וככאלו יתקשו למצוא מקום בליכוד. הם דומים במקצת למפלגת הדרך השלישית שהתמודדה ב-1996. דא עקא הדרך השלישית לא הייתה נכנסת לכנסת בימינו. לא היו לה מספיק תומכים כדי להעפיל מעל לאחוז החסימה הנוכחי.

יש למצוקתם של הנדל והאוזר פיתרון פשוט: להוריד את אחוז החסימה. עדיף לאחוז בודד, כפי שהיה מימים ימימה בטרם התרגיל המסריח. כנסת ללא אחוז חסימה תשקף את רצון העם בלי תקלות מקריות (התחיה שלא עברה את אחוז החסימה המוגדל בבחירות 1992; הימין החדש שכשלונו ב-2019 הוביל אותנו למשבר הנוכחי). כנסת כזו גם תכיל בתוכה את הנדל והאוזר.

נכון שבשל הורדת הרף נקבל את בן גביר בכנסת אבל כבר ככה הוא תמיד קרוב להיכנס בקומבינה פוליטית כזו או אחרת. מכל בחינה אחרת הורדת אחוז החסימה רק תועיל.

היא תאפשר לזרמים מתונים בקרב הערבים, החרדים והעולים מרוסיה להציע אלטרנטיבה פוליטית לזרמי המיינסטרים הנוקשים יותר.

היא תגביר את היציבות כי למפלגות הגדולות יהיה שפע פרטנרים קטנים לבחור מתוכם.

היא תהיה מעבדה ניסויית. פוליטיקאים חדשים יוכלו להתמודד, לקבל מנדט או שניים, ואם יקסמו לציבור להתקרב למנהיגות הלאומית בבחירות שלאחר מכן. בפרט הדבר נחוץ לאור קריסת הדמוקרטיה הפנימית ברוב המפלגות.

אחוז חסימה נמוך מגביר את היציבות הפוליטית גם כי מפלגה שמתנדנדת על אחוז החסימה מפחדת יותר מבחירות חוזרות. באופן פרדוקסלי העלאת אחוז החסימה מנעה את קיומן של מפלגות שחיות על הקצה ויש להן סיבה לחשוש מכך שלא יעברו את אחוז החסימה בבחירות נוספות. דרעי, ליצמן, בנט וסמוטריץ' בטוחים מדי במקומם בכנסת כשהם הולכים עיוורים אחרי ביבי לעוד בחירות.

הטענה שאחוז חסימה גבוה יוצר יציבות פוליטית היא אחד השקרים הגדולים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. העלאת אחוז החסימה הובילה באופן ישיר למשבר הפוליטי הקשה בתולדות המדינה שלא נפתר עדיין גם אחרי שלוש מערכות בחירות. מעולם לא היה משבר כזה בימים שבהם אחוז החסימה היה כשמו – אחוז בודד.

במקומם של האוזר והנדל הייתי מצטרף לממשלת ביבי או גנץ ומגשים איתם את רוב חלומותיהם – בתנאי אחד: תורידו את אחוז החסימה.

64 תגובות על ״יש מקום לדרך השלישית״

  1. גם לי יש פיתרונות:
    בחירות אישיות לראשות הממשלה ובנפרד בחירות לכנסת. אם העם בחר ראש ממשלה מסויים אז הכנסת לא יכולה להצביע נגדו הצעת אי-אמון כי הוא נבחר ע"י העם (בקצור כמו בארצות-הברית אך בלי חלוקה למדינות).
    בחירות רגילות שלאחריהן תערך הצבעה בין חברי הכנסת שיחליטו מי יהיה ראש ממשלה. מי שקבל הכי הרבה קולות מבין חברי הכנסת (שזה יכול להיות פחות מ-50% מהם כי יהיו נמנעים) יהיה ראש ממשלה ומפלגתו תקבל בנוסף עוד 10 מנדטים.

    אהבתי

  2. הפוסט הזה מסביר בדיוק למה הפוליטיקאים בליכוד, כחול לבן (גנץ) והרשימה המשותפת הולכים להתנגד להורדת אחוז החסימה ואולי אפילו יפעלו להעלותו. אין להם שום אינטרס או תמריץ להורדת אחוז החסימה. 3 המפלגות הגדולות מרוויחות מאחוז חסימה גבוה מפני שהוא מחסל את המתחרים וגם מונע פרישות ופיצולים.

    אהבתי

  3. נאמר פה שפרופ לויט ופרופ לס צכים לאכול ת כובע לגבי תחזיותיהם.
    לגבי לויט זה ברור
    אבל פרופ לס ממשיך להחזיק בדעתו בעוז.
    לטענתו היה צך להטיל סגר על זקנים ובתי אבות. אני נוטה להסכים איתו.
    שוודיה ואיטליה זה לא ישראל.

    פרופ לס אמש בחדשות12
    https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-b8ca291e9698171027.htm

    אהבתי

  4. סגר על זקנים זה לא רעיון ריאלי להערכתי. ובכלל השאלה אם אמר זאת עכשיו כדי להוסיף גוון הומאני לדעותיו או שאמר זאת לפני חודש. לא חושב שאמר זאת לפני חודש.

    אהבתי

  5. פרופסור לס הוא באמת מקרה מעניין. חזרתי אחורה וקראתי את הראיון הראשון איתו (מה-20/3).
    אז הוא טען כי הקורונה איננה יותר משפעת ממוצעת. באיטליה מתים משפעת כל שנה 17 אלף אנשים, הוא אמר. אהיה מוכן להתייחס לקורונה כמשהו רציני אם מספרי המוות באיטליה יעברו את המספר הזה. ובארה"ב, הוסיף הגאון, מתו עד כה רק כ – 50 איש בבית אבות בוושינגטון.
    באותו זמן היו באיטליה כמה מאות מתים.
    והנה, עבר חודש. הקורונה קטלה בחודש הזה באיטליה יותר אנשים משהורגת השפעת בשנה. בארה"ב המספרים גבוהים יותר.
    האם יורם לס מכה על חטא, מודה בטעות ומתנצל בפני מקבלי ההחלטות על ביקורתו הקשה ובפני הציבור על שהפיץ תחזיות מסוכנות?
    מה פתאום. הרי הוא מאלה שאף פעם לא טועים. המציאות, היא זו שטועה.

    Liked by 3 אנשים

  6. דעת גדולים…
    פרופסור רונית קלדרון מרגלית: "אנחנו מציעים לעקוב אחרי מספר החולים הבינונים והקשים, שהוא מספר קשיח ולא הערכה, שאינו תלוי בסך הבדיקות המבוצעות, והוא המספר החשוב מבחינת מערכת הבריאות. זה המספר שצריך לאפשר החלטה על יציאה מדורגת מן הסגר, תוך מעקב מתמיד אחר המגמות באשפוזים הללו, על מנת לוודא שמערכת הבריאות יכולה להכיל/לספוג אותם".
    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3808533,00.html?ref=ynet

    Liked by 3 אנשים

  7. יורם לס ממשיך לגמרי להחזיק בדעותיו כמו לםני חודש. ודי צודק
    גם אז אמר שאיטליה זו מדינה זקנה עם המון מחלות ריאות, ולכן אינה דומה כלל לישראל הצעירה והבריאה.
    כנל אומר על שוודיה בראיון למעלה.
    סביר שהסגר על מבוגרים ועל בעחי מחלות רקע, היה עושה ת עבודה.

    הופתעתי להזכר שהוא היה מגיש משנה בתוכנית תצפית המיתולוגית בערוץ1, ושהיה חכ 92-96

    אהבתי

  8. בראיון של פרופ לס מ 20.3 בגלובס, הוא בפרוש דיבר על בידוד קשישים, ציטוט:

    אתה מדבר על המודל הבריטי, שבו כופים על הקשישים בידוד, בעוד שאר האוכלוסייה, שתפתח חסינות טבעית, ממשיכה את חייה כרגיל.

    "כן, אני מסכים בהחלט עם הגישה הזו: מצד אחד להגן על האוכלוסייה החלשה, אבל להשאיר את האנשים הרגילים לנפשם".

    אבל אנחנו רואים שאפילו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שהנהיג את המדיניות הזו, חזר בו בימים האחרונים.

    "הוא נשבר. אנחנו במצב ברור שהפסיכולוגיה גוברת על המדע. המדע נשען על נתונים. הבאתי לך כמה מספרים ונתונים שמעידים על כך שהשד לא נורא כל כך. שפעת רגילה מעוררת פיהוק, הזקנה במסדרון לא מעניינת אף אחד, אבל אנחנו בהיסטריה מפלצתית שבימים עברו העלתה משטרים פאשיסטיים לשלטון. זה אותו סוג של שיגעון. עמים שלמים עוברים איזה תהליך נפשי".

    עוררת הרבה התנגדות כלפיך כשאמרת שאפשר להקריב את האוכלוסייה הקשישה.

    "אני בכלל לא השתמשתי במילה הנוראה הזו ‘להקריב'. הכתב שאל אותי אם לזה אני מתכוון, ובמדיה של הטלוויזיה, אין לך יכולת להסביר בפירוט, אז השבתי פשוט כן. זה לא מה שהתכוונתי אליו, אם כי אני נושא באחריות לזה".

    "להגיד שבחיים לוקחים סיכונים, ויש לי כמה דוגמאות: כשאנחנו נוהגים ברכב, אנו גורמים למותם של כ-350 אנשים בשנה. אם נפסיק את כל התחבורה בישראל, נחסוך את מותם. נציל אותם.

    "עוד דוגמה: המון חיילים שהם ודאי צעירים וכל החיים לפניהם, נהרגים כדי לקיים תוכניות מדיניות וביטחוניות שלעתים הן גם הזויות. אז בגלל הסיכון צריך לפרק את צה"ל כדי להציל את החיילים?

    "אם נחזור לדוגמה שלנו, המחיר הרפואי של מה שקורה עכשיו דומה למחיר שאנו משלמים במגפת שפעת עונתית, שיש לנו בכל שנה בסתיו. במדינת ישראל מתים 126 אנשים, בארה"ב 40 אלף אנשים, באיטליה 17 אלף, וזה המחיר שאנו מוכנים לשלם בשביל לחיות חיים נורמליים".

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322593

    אהבתי

  9. בראיון של פרופ לס מ 20.3 בגלובס, הוא בפרוש דיבר על בידוד קשישים, ציטוט:

    אתה מדבר על המודל הבריטי, שבו כופים על הקשישים בידוד, בעוד שאר האוכלוסייה, שתפתח חסינות טבעית, ממשיכה את חייה כרגיל.

    "כן, אני מסכים בהחלט עם הגישה הזו: מצד אחד להגן על האוכלוסייה החלשה, אבל להשאיר את האנשים הרגילים לנפשם".

    האם רינגו ותמריץ יכו על חטא, יודו בטעות ויתנצלו בפני יורם לס על ביקורתם הלא מדוייקת?
    מה פתאום. הרי הם מאלו שאף פעם אינם טועים. המציאות, היא זו שטועה.

    אהבתי

  10. יחד עם זאת,
    אני חושב שהמשבר נוהל אצלנו די טוב ואף טוב מאוד, לאור אי הודאות האדיר שהיה.
    ברור שיש גם כשלים, אך סהכ התוצאןת מדברות..

    Liked by 1 person

  11. פרופסור לס אכן דיבר על בידוד קשישים בעבר ומחזיק באותה דעה גם היום. על עמדתו זו אפשר להתווכח אבל לא טענתי שהוא אינו עקבי.
    הביקורת שלי עליו היא שהוא המעיט באופן דרמטי בחשיבות הקורונה. הוא טען שהמחיר הבריאותי שלה זהה לשפעת עונתית. אבל הקורונה הרגה בחודש האחרון יותר ממה שהשפעת הורגת בשנה, וזה תחת משטרי סגר ובידוד דרמטיים. אם היו הולכים לפי עצתו של לס המספרים היו עלולים להיות גבוהים בהרבה.
    הוא אמר בפירוש: "הבאתי מספרים ונתונים שמראים שהשד לא נורא כל כך". כל הנתונים שהביא התבררו כעבור חודש כמנותקים מהמציאות. זה שהוא עקבי בדעותיו המטומטמות לא עושה אותן חכמות.

    Liked by 3 אנשים

  12. חישובי קורונה,
    מספר החולים במצב בינוני/קשה ירד ב11 וזו סנונית המבשרת שליל הסדר לא שינה את מגמת הירידה שמשתקפת גם בכלל מספר המאושפזים (כולל אלו שבמצב קל). מספר המונשמים עדיין לא מגלה מגמת ירידה והוא ממשיך להתנדנד סביב ל130. תוצאות ההקלה הצפויה בסגר יתחילו להופיע רק בסוף השבוע הבא. טם תהיה עליה בימים הקרובים היא תהיה עקב התרופפות משמעת הסגר ולא עקב ההקלה המתוכננת.

    Liked by 1 person

  13. הבט רינגו,
    פרופ לס אוהב לדבר אך דעותיו לא מטומטמות, הוא אמר מראש שיש לבודד זקנים, מה שמיד אומר שזו לא ממש שפעת עונתית.
    בדיעבד באיטליה המתים בסדר גודל של השפעת העונתית שם.
    ונראה שגם בארץ.
    ויש מצב שאותו מצב היה אם היו מסגרים זקנים וחולים בלבד.

    ועדיין, אין ספק שישראל פעלה כראוי, על אפם וחמתם של החמוצים

    אהבתי

  14. כל הקונספט של כפיית בידוד על קשישים מעורר בי חלחלה.
    גם בלי כל קשר לשאלה האם זה מעשי.
    בעיני זהו אקט מאוד לא מוסרי ומאוד לא דמוקרטי (ומכאן גם תקדים מסוכן לעתיד החברה).
    מהלך שאמור להישמר כנחלתם הבלעדית של דיקטטורים עריצים.

    נמצאים הבדלים משמעותים גם בין תינוקות בני שבוע. החל מגיל זה – משנה לשנה ההבדלים רק הולכים וגדלים. השונות בין קשישים בני אותו גיל היא עצומה.
    חלק מבני השבעים ומעלה אינם סובלים ממגבלות רפואיות משמעותיות, צלולים לחלוטין ועסוקים בעיקר בתכנון ימי כייף עם נכדיהם ואת חופשתם הבאה בחו'ל. הם גם מסוגלים להחליט איזה סיכונים חיים הם מוכנים לקבל על עצמם ואיזה לא.
    חלק מבני השבעים ומעלה סובלים ממספר לא מבוטל של בעיות רפואיות ו/או נזקקים לעזרה סיעודית 24/7 ו/או תשושי נפש. בידודם מכל בני משפחתם, בחודשי חייהם האחרונים, עלולה ליצור בקרבם סבל בל יתואר. הפחות צלולים שבהם אפילו יתקשו להבין את הסיטואציה, ויחושו שלאף אחד כבר לא אכפת מהם, שנשכחו וננטשו.
    סביר שלפחות חלק מהקשישים הצלולים, שמבינים היטב את המצב, יבחרו במודע לסכן את חייהם בהידבקות בקורונה – ולא לסבול מהרחקה, מבדידות ומדיכאון.
    קשישים אחרים יבחרו מרצונם החופשי לשמור על עצמם בבידוד פיזי מאוד קפדני – עד שימצא חיסון או לפחות תרופה יעילה.

    בכל מקרה, ההחלטת חיים זו אמורה להיות של הקשישים הצלולים.
    ושל בני המשפחה של הקשישים הלא צלולים.
    לא של המדינה.

    הבהרה: בעיני למדינה יש זכות, ואפילו חובה, לכפות בידוד על נשאי מחלה, העלולים לסכן את חיי אנשים אחרים. אבל אין לה כל זכות לכפות בידוד על אנשים, ולהתעלל בהם, למרות שלא יסכנו חיי אף אדם (פרט אולי לעצמם).

    כדובדבן שבקצפת – מעצבן אותי שההתעללות בזקנים וגזילת כל זכויותיהם, מוצגת בדיון הציבורי כ"הגנה חומלת על הקשישים". "לטובתם".
    אקט שנועד לפטור את רוב האוכלוסייה מהשלכות הסגר, בלי לחוש רגשי אשמה על אחוזי התמותה הגבוהים בקרב קשישים, מוצג כאקט חומל כלפי מי שעתידים להתעלל בו.

    אהבתי

  15. שמעון
    המתים מקורונה הם בסדרי גודל של שפעת עונתית אבל זה אחרי שהקורונה נפוצה במשך חודש וחצי בלבד, ותחת משטר בידוד חמור ביותר. השפעת לעומת זאת נפוצה בכל מקום וכל השנה (אם כי פעילה יותר בחורף). בשום מקום לא הורגת השפעת 1000 איש ביום (או 4000 כמו היום בארה"ב) ולא מביאה למצב בו גופות מאוחסנות במשאיות קירור או מועברות בהמוניהן במשאיות צבאיות. הטענה כי הקורונה היא לכל היותר שפעת פלוס הייתה הימור מסוכן לפני חודש, כיום היא פשוט אווילית. כל נתון קיים מראה כי הקורונה קטלנית עשרות מונים יותר משפעת.
    אתה אומר "יש מצב שהתוצאה הייתה זהה תחת בידוד של הקשישים בלבד". ובכן מצב תמיד יש, אבל מקבל החלטות סביר לא יכול להניח את התרחיש האופטימי ביותר.
    אגב אם תקרא קצת בפייסבוק של יורם לס תראה שהוא חמוץ פעיל. הוא מתבל את טיעוניו בלא מעט שנאת ביבי.

    Liked by 3 אנשים

  16. קמיליה, אני לא חושב שמישהו מציע משהו בכפיה. אם זקן ירצה להסתובב קשה לי להאמין שיעצרו אותו. בכל אופן הסיטואציה היא באמת הדילמה האתית של המאה. חיים נורמליים או גזר דין מוות להמון קשישים. אם היה חיסון צפוי בקרוב היה מוצדק לחכות אבל אין הבטחה שיהיה. מצב סבוך מאוד. אני מניח שקצת יתירו את החבל ואז יגדל מספר נספי המגפה ואז יהדקו וכו'.

    אהבתי

  17. 1. אני לא חושב שהנדל והאוזר הם צדקנים. הם ילכו רק עם גנץ ומפלגתו לתמיכה בביבי אבל לא לבדם כי זה פגיעה במנדט שהם קיבלו.

    2. טוויסט מעניין יהיה במקרה וביבי יחתום עם גנץ, ימינה תלך לאופוזיציה, והנדל-האוזר יצטרפו לימינה.

    3. לעניין הפוסט: אני חשבתי שבחירות עם אחוז חסימה גבוה לבסוף יתומחרו בהכרעות של הבוחרים וזה לא יפגע ביציבות, בטח אחרי 3 בחירות כאלו.
    אני עדיין לא סגור שאחוז חסימה נמוך יחזיר אותנו ליציבות. אני לא אומר שלא. אני אומר שאני לא יודע.

    4. אני חושב שמה שהכי פוגע ביציבות הפוליטית זה שמפלגות גדולות כמו כחול-לבן לפני הפיצול, ואפילו לפני האיחוד מפלגות כמו חוסן לישראל ויש עתיד רצות ללא שום מוסדות, שום הליך בחירה לראשות המפלגה, שום הליך לבחירת חברי הרשימה וכדומה. במצב שכזה מייצרים רשימה שהיא מן הגורן ומן היקב, עם ראש מפלגה שכמעט ולא עבר תהליכים פוליטיים פנים-מפלגתיים, שמעולם לא עבד עם אנשים שלא הוא בחר, שהוא לא חלק מנבחרת שנבחרה בידי הציבור….
    אם לפיד היה צריך להתפשר עם נוספים על הקמת רשימה, ועל היבחרות לראשות המפלגה, אז האגו שלו היה קטן במקצת ואולי גם איתה האיבה האישית שלו לביבי (ולא היינו מגיעים לפלונטר פוליטי). ביבי, עם כל נקמנותו וקטנוניותו, ידע לשתף פעולה גם עם אויביו ומתנגדיו (ראה ערך בנט ושקד), כי הוא בתוך מסגרת מפלגתית שמחייבת אותו לעשות פשרות. למשל גדעון סער נבחר למקום שישי ברשימת הליכוד, ואף התמודד מולו שלא בהצלחה. זה לא דבר שאפשר לומר על "המפלגות החדשות" שהבטיחו להביא "פוליטיקה חדשה" אבל תקעו אותנו עם פוליטיקה ללא ממשלה. ראיתם מה קרה לח"כים ביש עתיד שהתנגדו ליאיר לפיד? זה "פוליטיקה חדשה"? בבל"ת.

    אהבתי

  18. נ.ב.
    ממליץ על כתבה טובה על החרדים במקור ראשון של השבת. אבל היא איננה באתר שלהם. להבנתי ניתוח נכון מאוד של החרדים בהקשר לדיונים שהיו לנו כאן.

    אהבתי

  19. לדעתי אחוז החסימה פוגע ביסודות הדמוקרטיה לא צריך בכלל אחוז חסימה. קבוצת בוחרים בגודל של מנדט שבחרו מישהו מסוים – למנוע מהם בטענות פרוצדורליות להכניס אותו לכנסת זה פגיעה בזכותם הדמוקרטית הבסיסית ביותר. זוהי עריצות שלטונית כנגד האזרח.

    Liked by 1 person

  20. יש מקום.. עם אחוז חסימה נמוך יותר. היום הכנסת מתפלגת 59-59 ושני מנדטים מכריעים שייכים לימין הלא ביביסטי. זו סיטואציה טובה להיות בה עבור הימין הזה.

    אהבתי

  21. תמריץ,
    לא כופים על אזרחים ותיקים בידוד, אבל להבנתי אוסרים להעסיק בני 67 כתנאי לקבלת 'תו סגול'.

    Liked by 1 person

  22. "הטענה שאחוז חסימה גבוה יוצר יציבות פוליטית היא אחד השקרים הגדולים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. העלאת אחוז החסימה הובילה באופן ישיר למשבר הפוליטי הקשה בתולדות המדינה שלא נפתר עדיין גם אחרי שלוש מערכות בחירות".

    איוולת מתחילתו ועד סופו:
    הרי הסחטנות של הקטנות היא שהובילה להעלאת אחוז החסימה.
    מי שהוביל לפלונטר הפוליטי הקשה אינו אחוז החסימה אלא בית המשפט העליון.
    וגם כעת, מי שמונע אחדות היא רוחו של בית המשפט ואיך יגיב לאחדות ולהיתכנות המשכו של ביבי.

    Liked by 1 person

  23. אתה מכיר עוד מדינה דמוקרטית עם כ"כ הרבה מפלגות?
    התשובה לשאלה זו היא גם התשובה להורדת אחוז החסימה (יהיו כ-15 מפלגות !). אין בזה צורך.

    אהבתי

  24. ליברמן הוא חלק מהמפלגות (עליהן כתבתי) שהן ללא מוסדות, ללא שום מנגנון, וללא שום בקרות חברתיות.

    דווקא לחרדים המושמצים על-ידו יש בקרות. הפוליטיקה החרדית מאוד נפתלת ומסובכת, הרבה יותר מפוליטיקות במפלגות חילוניות, אבל יש מוסדות לא פורמליים וגדולי תורה שיוצרים מנגנונים לפתרון סכסוכים, מה שאין בסכסוך כמו בין ביבי ללפיד, ליברמן ויעלון.

    אהבתי

  25. אפקט דאנינג־קרוגר הוא הטיה קוגניטיבית שבה אנשים חסרי ידע מעריכים את יכולותיהם כגבוהות יותר מכפי שהן באמת, וסובלים מעליונות שגויה.

    Liked by 4 אנשים

  26. לא יכפו בידוד על בני 65 ומעלה?

    כבר כפו !
    כפו על כל הקשישים השוהים בבתי אבות ודיור מוגן הרחקה מוחלטת מכל בני משפחותיהם וכל חבריהם. הם הפכו לאסירים (למעשה לאסירי עולם) ששללו מהם (אולי עד יומם האחרון) את כל זכויות הביקור. על פי צווי משרד הבריאות הם הצטוו לנעול את שעריהם לכל המבקרים. כולל מבקרים מדרגת קרבה ראשונה. זאת למרות שאנשי צוות מורשים להיכנס ולצאת בחופשיות – והם אלו שעלולים להדביק את הקשישים בקורונה. .

    ברור שישנן עלויות להעברת זכות ההחלטה לכל קשיש וקשיש (ו/או לבני משפחתו).
    יהיה צורך להשקיע במתן מידע, הסברים והערכות סיכויים וסיכונים (מידע שעדין חסר לרובו המכריע של הציבור)- בנוסף, יהיה צורך ליצור הפרדה בין המחלקות של אלו שיעדיפו להמשיך לקבל ביקורים (גם במחיר סיכון מוגבר של חייהם) לבין אלו שלא יהיו מוכנים להחשף לאלו שממשיכים לקבל ביקורים. או ליצור הפרדה בין בתי אבות סמי-סגורים (פתוחים רק לספקים ואנשי צוות) לבין בתי אבות פתוחים.

    מצד שני, מה שנעשה עד היום הוא לתפיסתי פשע של המדינה /משרד הבריאות. על אחת כמה וכמה עבור קשישים שתוחלת החיים שלהם, גם מבלי להתייחס לקורונה, נמוכה משנה וחצי – שנתים (הצפי האופטימי יחסית למציאת החיסון). למעשה דנו אותם למות כשאף אחד לא יושב ליד מיטתם ומחזיק את ידם.

    ועדין לא התייחסתי למצוקה הנפשית הקשה שנכפתה גם על בני משפחותיהם. בעיקר של ילדיהם אך גם של חלק מנכדיהם.
    ניתן להוסיף שחלק מאותה מצוקה זהו גם החשש שבהעדר מבקרים – משגיחים, חלק מאנשי הצוותים בבתי אבות ינצלו את ההזדמנות להתעלל בקשישים.

    Liked by 1 person

  27. בהמשך לתגובתי הקודמת ולתגובת משתמש אנונימי:

    ___________________________
    @kereneubach
    8 שע׳
    מנכ"ל משרד הבריאות
    @moshebst
    אמר שבני 67 נקראים שלא לשוב לעבודה. משפט אחד נטול הסברים על אוכלוסייה עצומה. הבוקר מחליטה הממשלה שכדי לקבל תו סגול שמאפשר להעסיק יותר מ30% מהעובדים פיזית במקום העבודה ייאסר על מעסיק להכנס למקום העבודה עובד בן 67. זהו. ככה מסלקים אותם משוק התעסוקה >>
    _______________________

    צר לי בעיקר על קופאיות סופר ועל מאבטחים, קשי יום, שלמרות שכבר חצו את גיל 67 הם עדין זקוקים נואשות לאותה משכורת מינימום. ברור שהחל מרגע זה – רובם המכריע יפוטרו, ולעולם כבר לא יצליחו להשיג אף עבודה חלופית.
    אך מטרידה אותי אפילו יותר רמיסת הזכויות של סקטור שלם מהאוכלוסיה.
    גילנות אינה פחות חמורה מכל שאר צורות הגזענות. אולי אפילו יותר – כי ברור לי שיבוא היום שבו גם אני אסבול ממנה.

    #######################

    ליאיר,

    האם תהיה מוכן לתמצת את הכתבה על החרדים ממקור ראשון?
    הנושא מעניין אותי אך לא אוכל להשיג את המהדורה המודפסת של העיתון הזה.

    אהבתי

  28. חישובי קורונה,
    ביממה חולפת המשיך הקיטון במספר החולים במצב בינוני/קשה והפעם ב16, דא עקא שכ13 מתוכם היו נפטרים (אחד המספרים הגבוהים של נפטרים ליום). עדיין מגמת הירידה היא עקבית ומעידה על הצלחת הסגר. המבחן האמיתי לתוצאות ההקלות יתגלה רק בשבוע הבא.

    אהבתי

  29. קמיליה ברמת העיקרון את צודקת אבל ברמה המעשית שום מנהיג לא יכול לקבל החלטה אחרת. התוצאה של המדיניות (הנכונה) שלך תהיה המוני קשישים שיבחרו במוות ואחרי מותם תואשם המנהיגות שלא מנעה את מותם. אף מנהיג לא יוכל לעמוד מול מחאה על הרג קשישים. הטענות (הנכונות) שזו תוצאה של בחירה שלהם לא יעמדו מול פסטיבל המוות.

    Liked by 1 person

  30. הקשיבו לניתוח של בן חביב על הבנק האירופאי המרכזי שהוא בעצם לא ה"מלווה של המוצא האחרון" כפי שבנקים מרכזיים אמורים להיות:

    עד דקה 8:00

    אהבתי

  31. תמריץ,
    עתידות: איך יראה המבצע הבא בעזה? ת: יעורר געגועים לביצועים ולמקצוענות של צוק איתן.
    וזו הסיבה- ניווט במרחבי זרות: מנהיגות רשתית בעידן רב־ממדי הגנרל תורג'מן ראש אט"ל
    https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%A2%D7%AA/%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA/

    אהבתי

  32. התו"ל החדש של כוכבי:
    "תמרון רב־ממדי המהתך וממקסם את יתרונות ויכולות
    כלל הזרועות ובכך מאגבר את הפוטנציאל להשגת ניצחון
    מובהק"
    אני מת על השפה החדשה (ח.ז.)
    איך יגיעו המים ללוחמים בחיזבאללה? חשבתם שבטור משאיות שנע על ציר לוגיסטי באבטחה של כח משוריין ובחיפוי אווירי? חישבו שוב
    כך זה ייעשה ביחידה הרב מימדית של כוכבי:
    שינויים בתפיסות ההפעלה וביכולות הלוגיסטיות בתעשייה, גישות שיתופיות ורשתיות גלובליות, פלטפורמות הפצה מתקדמות ופריצות דרך טכנולוגיות – הביאו את מצל"ח, המרכז לציוד לחימה וחלפים, לפיתוח תפיסת הפעלה ולהקמת ישות חדשנית – שטוחה, דינמית, שיתופית ורשתית שזכתה לכינוי "רשת החלפים". רשת שיתופית מאפשרת מיצוי והשגת משאבים פיזיים ואינטלקטואליים על־ידי חיבור ואינטגרציה של כלל המשאבים הקיימים ברשת. עיקרון זה היה המצפן להמרת שרשרת האספקה הקלסית באספקה מבוססת רשת שיתופית, הנשענת על אמון בין כלל השותפים.

    אהבתי

  33. מעניין…
    אנ לא חושב שצך להתרגש מבני 80+ שנפטרים. הבעיה שהרבה בני 70-79 גם נפטרים (חושב שכ 30-40‰ מהנפטרים)

    פרופ. יורם לס
    מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר

    קורונה בשבדיה

    1. ישראל ושבדיה בערך באותו גודל אוכלוסיה.

    2. בשנה אחת מתים בישראל 45.000 בני אדם, ואילו בשבדיה מתים 90.000 בני אדם.

    3. הסיבה: בשבדיה יש אוכלוסיה זקנה ושברירית יותר

    4. בנוסף, שבדיה קלטה 1 מיליון פליטים שמצבם החברתי-כלכלי-בריאותי פחות טוב.

    5. בשבדיה מתו 1400 בני אדם במגפת הקורונה, ויש תחלואה גדולה. בישראל מתו 170 בלבד.

    7. סגר אינו משפיע על מספר הנדבקים הסופי. סגר רק מקטין את קצב ההדבקה המהיר מאד בקורונה.

    6. אומרים שצריך סגר בכדי להקטין קצב ההדבקה, ואז בתי החולים לא יתמוטטו (השטחת עקומה).

    7. בשבדיה עם תחלואה פי עשר אין סגר ואין התמוטטות של בתי החולים.
    שוב הפעם…אין סגר ואין התמוטטות

    8. מסקנה: גם בישראל בתי החולים לא יתמוטטו. הסגר מיותר. צריך לבטל אותו.
    ואז:

    10. א. כל המאמץ צריך להיות מכוון לשמור על בתי אבות. ב. לחזק ולקדם את תנאי העבודה של הסגל הרפואי והסיעודי. ג. כל אדם בקבוצת סיכון ישמור על עצמו באופן וולנטרי, ובהתאם לכללים הידועים היום היטב.

    אהבתי

  34. שמעון החיטי,
    לס מחרטט עצמו לדעת. הוא מבצע צ'רי פיקינג (למה דווקא שוודיה ולא איטליה?) אבל לא מוצלח.
    בשבדיה למעלה מ40% ממשקי הבית הם של בודדים וגם השאר לא מתפרנסים ממענקי לידה. ללא סגר קצב ההדבקה של המדינות היה שונה מאד. נחש מי היה לוקח?

    אהבתי

  35. על איטליה הוא דיבר מזמן
    אוכלוסיה זקנה, מעשנת מאוד, המון מחלות נשימה, 17k מתים באיטליה משפעת בשנה.
    בגלל שהוא אוהב לקשקש, אז הוא עשה טעות שאמר שזו שפעת.
    סביר שעם בידוד זקנים, ישראל (שהיא צעירה ובריאה) היתה עוברת את הקורונה בשלום יחסית.

    בכל מקרה, אני מבסוט מהסגר. חבל שהוא לקראת סופו

    אהבתי

  36. אני מת על החשיבה הלוגית של פרופ׳ לס.
    בעבר הוא טען שהסגר לא מועיל כי עובדה שבשבדיה לא עושים סגר והנה לא קרה כלום.
    עכשיו מתברר שבשבדיה יש תחלואה גדולה פי 10. אופס.
    אזכיר שוב שטענתו הראשונית היתה שהסגר מיותר בגלל שהסיכון לחיי אדם הוא זניח…
    אבל לס אינו טועה לעולם. אז הוא עובר לנקודה הבאה: בעצם לא צריך סגר כי בתי החולים בשבדיה לא מתמוטטים.
    אבל אולי בתי החולים בשבדיה שונים מבארץ? אולי יש שם הרבה יותר מיטות? אולי הם החליטו פשוט לא לטפל בחולים קשים ולתת להם למות?
    עזבו את לס מזוטות כאלה. הוא לא טועה, אומרים לכם.

    Liked by 1 person

  37. חישובי קורונה,
    המשך במגמת השיפור. ביממה החולפת פחת מספר החולים בינוני/קשה ב12 ונוספו רק 2 נפטרים. בשבוע החולף היתה ירידה של 65 במספר החולים בינוני/קשה. מזכיר שהמספרים החשובים יחלו רק בשבוע הבא כשיצטרפו לספירה היומית החולים הראשונים שנדבקו לאחר הקלת הסגר. היידה ליצמן

    אהבתי

  38. שמעון חש,
    בתור פרשן לענייני לס התוכל להסביר את הנתונים הבאים?
    באיטליה אחוז הנפטרים (מתוך כלל הנפטרים מקורונה) מתחת לגיל 60 עומד על 16% ואילו בישראל הוא עומד על 11%.
    באיזו מדינה אחוז גבוה יותר של בני 0-60? איך מיישבים אנומליה סטטיסטית עם לוגיקה לסיסתית?

    אהבתי

  39. אוף טופיק,
    תומר פרסיקו על כיוון ההתפתחות הצפוי של המגזר החרדי, בעקבות משבר הקורונה ומשבר המנהיגות החרדית ליטאית..

    הערכותיו מעט דומות לאלו של אבישי בן חיים – למרות שהגיעו אליהן בדרכים שונות.
    אבל אני די חושדת שהערכותיהם מושפעות מה wishful thinking המשותף שלהם

    ————————–

    " … בציבור החרדי-ליטאי מתחולל מה שנראה כמהפך. מגפה דוחפת את הרב גרשון אדלשטיין (בתמונה משמאל) מעל לרב חיים קנייבסקי במאבק על ההנהגה כ"גדול הדור" הליטאי.

    מאבק הירושה בין השניים (כלומר, בין החצרות והעסקנים כמובן) מתחולל מאז מות הרב שטיינמן בסוף 2017. תחילה ידו של הרב אדלשטיין היתה על העליונה (הוא, למשל, נשא את ההספד בהלוויותו של הרב שטיינמן וסומן כיורש), אבל הוא התגלה כמנהיג יבשושי ושכלתני מדי לעידננו שוחר הרגשנות, וחצרו של הרב קנייבסקי הצליחה לבצע הפיכת חצר לקראת פסח 2018.

    הרב קנייבסקי הציג מנהיגות כריזמטית במובן המקורי של המילה, כלומר רוויית מאגיה. הוא הוכתר כ"אדמו"ר ליטאי", כלומר מנהיג שעוסק פחות בהלכה ויותר בחלוקת ברכות. נראה היה שהמודל הזה עובד – עד שהשם שלח אלינו את הcovid-19. במשבר הנוכחי הרב קנייבסקי כשל כאשר הורה על השארת הישיבות פתוחות בניגוד להוראות המדינה. בדרכו הרומנטית הוא הכריז ש"תורה מגנא ומצלא" ולכן אין מה לדאוג.

    הסוף ידוע, וכעת אדלשטיין זוכה לעדנה בתקשורת החרדית ומבסס את מעמדו החדש-ישן.

    אבל (כפי שישאל החילוני הממוצע) מאי נפקא מינה? ובכן הסיפור הזה משמעותי מפני שזעזועים כאלה מחמירים את משבר ההנהגה החרדי שכבר קיים. למעשה מאז הרב שך אין מנהיג חרדי חזק ובעל "השקפה", דהיינו אידיאולוגיה סדורה. המצב בשנים האחרונות החמיר, כאשר אין מנהיג חד-משמעי, הרב קנייבסקי הוא יותר באבא מ"שר התורה", וחלק מהליטאים – "הפלג הירושלמי" – בכלל פורשים לדרכם הקיצונית יותר ולא נשמעים לא לקנייבסקי ולא לאדלשטיין.

    תחלופות שכאלה מערערות עוד את מעמדו של "גדול הדור", סודקות את תפיסת "האמונה התמימה" והיראה האוטומטית כלפי ה"גדויילים", מרופפות את המסגרת ואף הזהות(!) החרדית, ומקדמות עוד את האינטגרציה החרדית בציבור הישראלי, דהיינו את ה"ישראליזציה" של החרדים.

    ונדמה לי שזו רק תחילת ההשפעה של משבר הקורונה על החברה החרדית. צפויים זעזועים נוספים."

    אהבתי

  40. לתמריץ,

    כתבת: "אני לא רואה איך אפשר לנתק בין הבוחרים להיפגש לבוחרים בחיים. אין אלטרנטיבה."
    ————-
    קל לי יותר לקבל את הנחתו של משה שהפוליטקאים לא יעמדו בלחץ ובביקורת הציבורית על מספר נפטרי קורונה גבוה – מאשר את טענתך שבלתי אפשרי למסד אלטרנטיבות למצב הנוכחי.

    א. מעט מציק לי הניסוח של "הבוחרים בחיים". כאילו בעלי הבחירה *האחרת* הם "'הבוחרים במוות". כשלמעשה הם בסה'כ מוכנים לקחת סיכון גבוה יותר לחייהם.
    די בדומה להבחנה בין רמות הסיכון אותן מוכנים לקבל משקיעים פיננסים. נכונותם להפסיד יותר (ולהרויח יותר) אין משמעותה שהם בוחרים להפסיד את כל השקעותיהם.

    ב. בבתי חולים מקימים, בימים ספורים, מחלקת יולדות חולות קורונה (או החשודות כחולות קורונה) לצד מחלקת יולדות "רגילות". כנ'ל לגבי מחלקות אחרות בבתי חולים, שאינן יכולות לדחות את הפצינטים שלהן ל"תקופה שאחרי הקורונה". כמו מח' אורטופדיות.
    מכאן שאיני מבינה מדוע הפרדה בין מחלקות /אגפים / קומות בבתי אבות אמורה להיות משימה בלתי אפשרית.
    גם אם קיים קושי טכני לפצל בית אבות מסוים (לדוגמא, כיון שיש לו רק כניסה ויציאה אחת) ניתן ליצור שת'פ בין 3-4 בתי אבות, בעלי רמה דומה, הסמוכים גיאוגרפית זה לזה. אחד מהם יקח אליו את כל המעוניינים בבידוד קפדני למהדרין, והאחר את כל אלו שאינם מוכנים לוותר על ביקורי משפחות. ואולי יהיה גם אחד ש"יתמחה" במעדיפים פתרון ביניים אמצעי יותר.

    ג. חלופה נוספת, מכיוון אחר, היא בניית "תאי ביקורים" אטומים למעבר וירוסים. עם מחיצות זכוכית שקופות. בעלי הסיכון הגבוה למוות ימצאו בתא שהלחץ בו גבוה במעט מאשר בתאו של מי שבא לבקר אותם. הביקורים אמנם לא יוכלו לכלול כל מגע פיסי, אך הם יוכלו לשבת במרחק חצי מטר זה מזה.

    ד. משרד הבריאות אמור להצליח להתמודד עם המשימה של הפצת המידע הנדרש לקבוצות הסיכון, לקשישים ולמשפחותיהם (למעשה לכל אוכלוסיית ישראל, כולל הצעירים), כבסיס לקבלת החלטות מושכלות.
    העובדה שעד היום נזרקים לחלל האויר משפטים די סתומים כגון "מחלות רקע", בלי לדרוש מהמשרד פרוט למה בדיוק הכוונה – די תמוהה בעיני.
    הציבור כבר היה אמור לדעת באיזו מידה כל "מחלת רקע" פוטנציאלית מגבירה את הסיכון של הנדבקים בקורונה להפוך לחולים קשים או למות.
    יש לתכנת מעין "מחשבון קורונה", בו כל אחד יוכל להכניס את פרטיו האישיים ופרטים מתיקו הרפואי ולקבל תוצאה – מהם סיכוייו להפוך לחולה קשה או למות, בהשוואה לסיכון של אדם מתחת לגיל 20 ללא שום מחלת רקע.
    אדם שיבין שאם ידבק בקורונה סיכויי המוות שלו גבוהים פי 5 ויותר מסיכויי צעיר בריא – כנראה יחשוב עוד כמה פעמים לפני שיבקש להיפגש פנים אל פנים עם ילדיו, נכדיו וניניו.

    ה. אם יפותח מחשבון קורונה מוצלח – צפויות לו תוצאות לוואי חיוביות.
    אולי חלק מהסובלים מהשמנה והמעשנים יבהלו מספיק בכדי לשנות את סגנון חייהם. גם בלי כל קשר לקורונה.
    כנראה גם יגבר משמעותית הלחץ הציבורי להפחית את זיהום האויר. עוד אלמנט בעל השפעה לא מבוטלת על סיכויי המוות מקורונה.

    אהבתי

  41. לחייל זקן,
    כתבת: " … יש אלוהים. ליצמן הבריא …"
    __________
    הזכרת לי סיפור ישן על יוסי שריד ז'ל (מזכרון מעט מעורפל).

    הוא היה ראש מפלגת מר'צ מיד אחרי שלומית אלוני.
    בתקופתו ש'ס נתפסה כאויבת הקשה והשנואה ביותר על מר'צ ובוחריה.
    באחת ממערכות הבחירות (כבר שכחתי איזה), כשהתפרסמו בעשר בערב תוצאות מדגמי הקלפיות, בקעה שאגות שמחה אדירות מהכינוס של אוהדי מר'צ. לא רק שמדגמי הקלפיות טענו שמר'צ עלתה, הם גם בשרו שש'ס ירדה משמעותית.
    כאשר מצלמת הטלוויזיה התקרבה ליוסי שריד (האתאיסט המוצהר) הוא צעק לכיוונה בשמחה "יש אלוהים".
    אבל למחרת התברר שתוצאות האמת לא רק שקיצצו את העלייה של מר'צ הן גם הוסיפו לא מעט מנדטים לש'ס.
    הכתבים נהנו לעמת את יוסי שריד: "הרי אמרת שיש אלוהים".
    יוסי שריד ענה להם: "יש אלוהים. אבל נפלאות ונסתרות דרכיו".

    Liked by 2 אנשים

  42. קמיליה, זה היה בבחירות 99'.
    הרעיון עם בתי האבות המופרדים לא נראה לי כל כך מעשי. התקשורת בכל מקרה לא מעבירה מצוקה של זקנים שדורשים ביקורים.

    אהבתי

  43. בהמשך לנושא המקורי של הפוסט,
    העתקתי מרוטר:
    ———–
    "עמית סגל: האוזר והנדל סיכלו ממשלת מיעוט ואחכ מנעו הקמת ממשלה צרה
    השיגו מה שרצו
    הפכו ללשון מאזניים
    יקבלו קבינט ואת ועדת חו״ב
    וסיעה עצמאית
    לשון המאזניים. לא רע לסיעה טריה של שני חכים

    https://t.me/amitsegal/6565

    Liked by 1 person

  44. חייל, אכן מצחיק הקטע עם האדון הנכבד.

    "Luc Montagnier added that with the help of interfering waves, we could eliminate these sequences and as a result stop the pandemic."

    אני מניח שנגמרו לו אבני הקריסטל…

    אהבתי

  45. בהמשך לציטוט של קמיליה מעמית סגל נראה שמי שתופס את העמדה השולית להשגת 61 חברי כנסת זוכה למרבית ההשפעה והכוח. בעקבות הפוסט שלך תמריץ דווקא הורדת אחוז החסימה תעלה את כמות המפלגות שמאפשרות השגת קואליציה ובהתאם להיצע וביקוש תוריד את המחיר שלהם. האם ביבי יבין את זה סוף סוף?

    Liked by 1 person

  46. נראה לי שכבר כתבתי את זה בהרבה מקומות אבל אף פעם לא יימאס לי לחזור על זה: ברוב מדינות צפון אירופה, מהדמוקרטיות המתוקנות והמוצלחות בעולם, יש אחוזי חסימה מזעריים וריבוי מפלגות בדיוק כמו בישראל. הולנד ודנמרק שתיהן חוצות בביטחון את קו העשר מפלגות שמיוצגות בפרלמנט, בהולנד זה כולל מפלגת גמלאים, מפלגת זכויות בעלי החיים, דתיים מכל הגוונים וכו'.
    שיטה פוליטית טובה זה חשוב, אבל בסופו של דבר כל שיטה תהיה טובה אם מצביעים לנציגים טובים וגרועה אם מצביעים לנציגים גרועים.

    אהבתי

  47. האמירה שלך תמריץ על ההכרעה הבריטית אינה מגובה בדבר, כיון שבבריטניה לא נוסתה שיטה אחרת ולכן בשיטה אחרת אולי היינו רואים גם כן "הכרעות אמיתיות".
    זה מזכיר לי את הטענה הישנה ש"החרדים סחטנים" אבל אחרי עשרים שנה של תהפוכות פוליטיות מתברר שהם גורמי ייצוב חשובים מאוד.
    בדומה, אני לאט לאט חושב (כמו שי) ששיטה חשובה, אבל מי שמפעיל אותה גם-כן חשוב.
    ולכן השיטה ההולנדית עובדת טוב, אבל כשהיא מיושמת בבלגיה שכנתה לא מצליחים להקים שם ממשלות.
    משחקים באחוזי חסימה ושיטות נוספות לא יכולות לכסות על אי-הסכמות מהותיות. העלאת אחוז החסימה בישראל תורמת למראית-עין של יציבות אבל אנחנו בעיצומו של משבר פוליטי/תרבותי (שהקורונה משהה אותו) שלא יפתר בעזרת משחקי אחוזים.

    Liked by 1 person

  48. תהליכים כמו קריסת מפלגת העבודה, השתלבות דתיים בימין ובליכוד, קריסת השמאל, ותהליכים נוספים קרו בגלל זרמי עומק, אבל העלאת אחוז החסימה האיצה אותם.

    Liked by 1 person

  49. בהמשך למחלוקת בין שי שפירא, תמריץ ויאיר –

    לתפיסתי *גם* לנושא שיטת הבחירות קיימת חשיבות לא מבוטלת. יתכנו מצבים שבהם שיטת הבחירות יכולה לשנות את כיווני ההתפתחות של המדינה ואת ההיסטוריה.

    דוגמא בולטת ומוכרת – ארה'ב.
    לו ארה'ב *לא* הייתה פדרציה של מדינות סמי עצמאיות, אלא אזור בחירה ענקי אחד, אזי לא הייתה נוצרת אפשרות לפער בין קולות האלקטורים לבין הקולות הפופולרים.
    קולות המדינות המאוכלסות ביותר / קולטות ההגירה הרבה ביותר (מדינות החופים) היו גוברים בנקל על קולות המדינות שהן יחסית דלילות אוכלוסיה.
    המפלגה שהייתה מגלה את היחס האוהד ביותר למהגרים חדשים הייתה (כמעט?) תמיד זוכה בבחירות. כלומר, הדמוקרטים / הילארי קלינטון היו מביסים בנקל את הרפובליקאים / דונלנד טראמפ.
    אך סביר שלאחר הנצחון של המפלגה הדמוקרטית – חוקי ההגירה לארה'ב היו עוברים שינויים משמעותיים בכדי לעזור לקבע את נצחון המפלגה תומכת ההגירה.
    שינויים דמוגרפים שהיו משנים את אופייה של ארה'ב לנצח נצחים.
    ניתן להתווכח האם הכרעת בחירות זו הייתה מתגלית כטובה או כגרועה יותר מהמצב הנוכחי – אך ברור שההיסטוריה הייתה שונה. רק בגלל השינוי בשיטת הבחירות.

    Liked by 1 person

  50. אני לא אוהב את ההשקפה שדברים דטרמיניסטים. משק כנפי הפרפר משנה הכול. על אחת כמה וכמה שבלי מאורעות גדולים כמו מלחמות העולם, השפל הגדול, היטלר וכדומה, הכול היה שונה. וגם רוב האנשים שחיים היום לא היו יכולים להתקיים (כי הוריהם לא היו נפגשים).
    גם לשיטת הבחירות השפעה אמיתית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s