למה היה שפל גדול והאם יהיה שוב

קורא של הבלוג ביקש שארחיב על הקשר בין השפל הגדול של שנות השלושים לבין אירועי ימינו. שמחתי להיענות לבקשה בפרט מאחר שבלאו הכי אני קורא בימים אלו את הספר פרדוקס מידאס מאת הכלכלן סקוט סאמנר על המקורות לשפל הגדול.

ביסודו השפל הגדול נבע מחוסר גמישות של המטבע. הדולר באותם ימים היה צמוד לזהב ולכן ממשלות לא היו יכולות לשחק בו כרצונן. אי אפשר היה סתם להדפיס דולרים.

אחרי תקופה של שגשוג ופריחה בשנות העשרים השתנה מצב הרוח בפתאומיות. נטייתם של אנשים לקחת סיכונים ירדה. בנסיבות אלו כולם בורחים מהשקעות ומסיכונים ורוצים להחזיק במטבע עצמו. אבל בשל כך המטבע נעשה יקר המציאות וקשה להשגה. דבר זה מחולל בעיה. המטבע לא אמור להפוך פתאום לקשה להשגה.

אסור לאפשר מצב שבו ביום אחד דולר יהיה קל ופשוט להשגה וביום למחרתו דולר יהיה יקר המציאות ונחשק באופן נואש. הדבר מעוות לחלוטין את כל החוזים החתומים. מי שחתם על מתן משכורת או משכנתא או החזר ריבית בסך מאה דולר התחייב לשלם מאה דולר כפי שראה אותם בעיני רוחו, קלים ופשוטים להשגה יחסית. לא מאה דולר שהופכים פתאום להון אגדי.

ממשלה בימינו לא הייתה מתקשה לעמוד באתגר: היא הייתה מדפיסה עוד הררי דולרים, כך שערכו של כל דולר קיים ירד ושפע דולרים חדשים יהיה זמין לפעילים במשק.

אבל בימי בסיס הזהב הדבר היה בלתי אפשרי. כדי להזרים לשוק עוד דולרים צריך היה להניח את היד על מטילי זהב בשווי הדולרים האלו והללו נחבאו כמובן בסלעים ולא היו זמינים לממשלות. בשנת 1934, על ידי פיחות חד בערך הדולר לעומת הזהב הצליח ממשל רוזוולט לשלוט בקשר המעוות בין המטבע לבין המתכת וכך סלל את הדרך להתאוששות. כמובן היו אז שמרנים שהזהירו שפיחות המטבע הוא סם מסוכן שצריכים ממנו עוד ועוד. הם טעו.

בימינו שלנו

ההיסטוריה חוזרת. אופטימיות ושגשוג שליוו את הקפיטליזם הלא מרוסן של תקופת דונלד טראמפ התחלפו באימת המגפה ובשפל בפעילות הכלכלית שלא היה כמוהו אפילו בשפל הגדול.

אבל למדנו משהו. הכלל הבסיסי שלפיו ערכו של מטבע לא אמור לזנק בפתאומיות מבחינת המשתמשים בו נלמד היטב בידי הממשלות והבנקים המרכזיים. הם מזרימים שפע כסף לשווקים על ידי הלוואות וערבויות ודמי אבטלה וקצבאות ילדים. המטרה היא בסך הכול לתת לאנשים את המסר המרגיע האלמנטרי: דולר או ין או פאונד או שקל לא הפכו ליקרי המציאות פתאום. הם דומים בזמינותם לזמינות שהייתה להם אתמול.

אין זה אומר שכל אחד ירגיש כך. מבחינת חברת אל על שקל אכן הפך ליותר יקר המציאות. מבחינת הבעלים של אפליקציית זום או חברות שחוקרות תרופות ויראליות הדולרים זורמים כמים, הרבה יותר מאשר תמול שלשום. אבל בממוצע זמינותו של המטבע לא אמורה להשתנות. כמובן גם לא אמורה לחול עלייה חדה בזמינות המטבע ומבחינה זו על הממשלה להימנע משפיכת כסף ברמה שבה אנשים באמת יחשבו שיש כסף כמו זבל ושבה יאבדו אמון ביציבות המטבע. עם זאת, לא מדובר בחבל כה דק ולא יהיה קשה לכוון לרמה הנכונה.

גוש האירו

באירופה האסון הכלכלי בשפל הגדול הזין את מלחמת העולם השנייה, אסון גיאו פוליטי ענק שהעם היהודי שילם עליו מחיר נורא.

בימינו דווקא אירופה מתעקשת לשוב על טעות ההצמדה המלאכותית של המטבע שהולידה את השפל הגדול. הפעם לא לזהב אלא למטבע אחיד. נראה כרגע שאיטליה, ספרד ויוון ייצאו מהמשבר מצולקות בהרבה מאשר גרמניה, הולנד, פינלנד ואירלנד. בשל כך בנסיבות טבעיות הממשלות של איטליה, ספרד ויוון היו אמורות להדפיס הרבה מאוד כסף כדי להחזיר לאזרחיהן את הנגישות הקלה למטבע. אבל הן לא יכולות. כפי שלממשלות בשנות השלושים לא הייתה דרך לכרות מספיק זהב, כך לממשלות הדרום אירופיות אין דרך לכרות מספיק אירו. הן תלויות בהסכמה גרמנית לתת להן גישה למדפסת האירו. אבל גרמניה לא בקלות תעביר סכומי עתק, ישירות ממנה או דרך הבנק האירופי המרכזי, אל המדינות שנפגעו קשה.

למרבה המזל הבעיה הזו נוגעת לכמה מדינות אירופיות ולא לעולם כולו ולכן אינה צפויה לחולל שפל גדול חדש. האמריקנים והבריטים, האוסטרלים והישראלים, הקנדים והשוויצרים, הרוסים והסינים כולם חופשיים מהצמדות מלאכותיות ודי בכך כדי לאפשר לעולם להתאושש.

הלוואי והקורונה תשבור את גוש האירו סוף סוף, אבל סביר יותר שגרמניה תתרצה בסוף ותיתן מספיק כסף לשמר את גוש האירו, אך כמובן לא מספיק כדי להעיר אותו לשגשוג כלכלי אמיתי.

תופעות הלוואי

את השפל הגדול אפשר היה לפתור בלי לשנות פסיק בקפיטליזם. רק פשוט להציף את המשק העולמי בכסף ולהיפטר מההצמדה המגוחכת לזהב. כך גם המשבר הכלכלי שלנו יכול להיפתר (לצד הפיתרון הרפואי שצריך להגיע מהמעבדות). גיא רולניק חוגג על האפשרות שהמשבר יוליד שינויים מערכתיים – הכנסה בסיסית, מס עושר. אבל אין באמת סיבה לכך. השינוי המבני המהותי היחיד שבאמת מתחייב הוא פירוק גוש האירו, אבל כאמור ספק אם יקרה.

עם זאת, בפועל השפל הגדול אכן שינה את אמריקה. בזכותו הוקם הביטוח הלאומי והממשלה הגבירה מעורבותה במצב העובדים, למשל על ידי הנהגת שכר מינימום. אלו תופעות לוואי, אבל הן כשלעצמן לא היו הכרחיות כדי להיחלץ מהשפל. השמאל האמריקני פשוט ידע לא לבזבז את המשבר וייתכן שגם המשבר הנוכחי ישמש את המפלגה הדמוקרטית, אם תעלה לשלטון, להתקדמויות חיוביות כמו הבטחת ביטוח רפואי לכל אזרח.

יש להבחין בין התקדמויות שמטרתן הבטחת שימור העושר הממוצע – דהיינו רמת הזרימה של כסף במשק – לבין התקדמויות שמטרתן הפחתת השונות בעושר.

ההתקדמויות מהסוג הראשון הכרחיות כדי למנוע שפל. ההתקדמויות מהסוג האחרון יכולות להיות חיוביות. יהיו פחות עניים מרודים, וחייהם ובריאותם יהיו טובים יותר. אבל הן אינן הכרחיות לפתרון המשבר עצמו. השמאל יכול, ואולי מבחינתו גם צריך, לתפוס טרמפ על המשבר כדי להשיג אותן, כפי שעשה בשנות הניו דיל בזמן ממשל רוזוולט.

35 תגובות על ״למה היה שפל גדול והאם יהיה שוב״

  1. הערכה שלי כמוך שגרמניה תתרצה בסוף ותיתן סיוע מסוים בכדי למנוע את התפרקות גוש האירו.
    במקביל האיחוד ייחלש פוליטית ולמעשה יהפוך לגוש אירו בלבד. כיון שמדובר בארגון ללא שיניים והוא בעצם תלוי ברצונם הטוב של אזרחיו (שלא יכולים לבחור מי ינהיג את האיחוד) מספיק "מרי אזרחי" של אזור אחד באיחוד (לא מדינה, אלא חבל ארץ אחד) שיתנגד לחקיקה והתקינה האירופאית. אם חבל ארץ אחד מתנגד (ומקבל גיבוי בשתיקה מהממשל המרכזי) השאר ירגישו פראיירים ויתחילו גם הם לכרסם בשקט בחוקים האירופאים. האיחוד בתגובה יצמצם חקיקה שלו בכדי לא לעמוד מול שוקת שבורה עוד יותר של חוקים לא מקוימים.
    אירוני שהיחידים שנהנים כרגע מהמצב הם חברי האיחוד שלא התקבלו לחברות באירו (פולין, צ'כיה, …). כבר עכשיו אנחנו רואים התחזקות של בריתות פנימיות בין המדינות הללו (גם בגלל האיום הרוסי שלא מקבל מענה מהאיחוד).
    הדבר היחיד שמחזיק את איטליה וספרד באיחוד זה מה שהחזיק את יוון במשבר הקודם בתוך האיחוד – הפחד של האזרחים שלהם שיציאה מהאיחוד תוביל את המערכת הפוליטית שלהם לכאוס עצום. וזה בכלל לא מופרך. ההיסטוריה הפוליטית של המדינות הללו היא כאוטית בהחלט, איטליה פחות אבל ספרד בהחלט.

    Liked by 1 person

  2. חישובי קורונה,
    ביממה החולפת נוספו 12 חולים במצב בינוני קשה והרשימה נראית כעת כך – 20, 17, 18, 5, 16, 25, 16, 19, 41. 27. 32. 28. 23. 37. 10. 24. 8. 12. המספרים משתפרים לכיוון של עליה ליניארית (המעריך מתאפס בימים האחרונים). היידה ליצמן

    Liked by 1 person

  3. אם לפי דבריך לגרמניה יש שליטה על מדפסת האירו אז מאוד כדאי לכל מדינות האירו לפרק אותו ללא תלות בכך אם גרמניה תסכים להעביר להם כסף או לא. אם גרמניה שולטת על מדפסת האירו אז היא גם שולטת על אותן מדינות שאין להן מטבע משלהן והן זקוקות לאירו.

    Liked by 1 person

  4. תמריץ יש לי בעיה עקרונית עם הניתוח (לגבי שפל גדול, לא לגבי אירופה). עולה ממנו ריח של 'קץ ההיסטוריה'. יתכן שההסבר שנתת נכון ויתכן שלא, אך ניתוח שקובע 'שפל גדול לא יתכן' הוא דוגמטי וסופו להיכשל. לדעתי ברמת תפיסת העולם העקרונית, יתכן שפל גדול, ויתכן גם שפל יותר גדול מהשפל הגדול (לא אומר שזה מה שיקרה, רק שזה יתכן).

    Liked by 1 person

  5. איתמר, ציטטתי את סקוט סאמנר בנושא והוא אמר שזה לא יחזור כמו שמטוסים לא מתרסקים יותר (כמעט). בני אדם לומדים.

    אם הקורונה תעבור מוטציה ותהיה קטלנית כמו אבולה יהיה לנו משהו גרוע בהרבה מהשפל הגדול. אבל זה יהיה משבר ריאלי. כמו שיכול לקרות בגלל חורף גרעיני או התפרצות הר געש או פגיעת אסטרואיד וכו'. ויש שישימו גם ההתחממות הגלובאלית ברשימה. בכל מקרה בוודאות יהיה משבר ריאלי חריף מסוג זה בטווח של דורות רבים.

    משבר נומינלי רק בגלל חוסר יכולת להתמודד נכונה עם הנגשת כסף לציבור אני צופה רק בגוש האירו. אם הטעות הזו של האירו תתפשט עוד חלילה (למשל דולריזציה של ישראל כמו שסבר פלוצקר רצה פעם), הסיכון ייגדל.

    אהבתי

  6. למשל הידיעה הזו היא הרבה יותר חשובה מהקורונה
    https://www.themarker.com/markets/.premium-1.8759095
    ב2022 לא תהיה קורונה לפי רוב הסימנים והההנחות, אבל היכולת המדהימה של הפד להציל את הכלכלה תישאר אז.
    אני תוהה אם לא מוצדק כרגע שמניות ייסחרו ברמה גבוהה יותר מאשר לפני המשבר לאור הצגת השרירים המדהימה של הפד.

    אהבתי

  7. אני מתקשה לקבל תמונת מצב אמינה על מצבו של טראמפ מבחינת היבחרות מחדש בעקבות המשבר. לפני המשבר ("עסקים כרגיל") זה היה יותר קל. כמובן שיש עוד זמן עד הבחירות.

    אהבתי

  8. חישובי קורונה,
    ביממה החולפת נוספו 5 חולים במצב בינוני קשה והרשימה נראית כעת כך – 20, 17, 18, 5, 16, 25, 16, 19, 41. 27. 32. 28. 23. 37. 10. 24. 8. 12. 5. מגמת השיפור מתחזקת. היידה ליצמן

    אהבתי

  9. אוף טופיק,

    לחייל זקן,
    כנראה תהנה לשמוע את הערכות המצ'ב על תפקוד צה'ל,
    מפי מי ששירת בו כמה שנים (כולל מפקד קורס תלפיות)

    הכותרת: "אסור לתת למערכת הבטחון לנהל את משבר הקורונה"

    https://www.israelhayom.co.il/opinion/750737

    קטע:
    " ,.. קבלת ההחלטות במשבר הקורונה נדרשת לאיזון בין בריאות הציבור והחוסן של מערכת הבריאות לבין היבטים מקרו־כלכליים של המשק, פרנסה, סדר ציבורי, פרטיות ועוד. למערכת הביטחון, ולצה"ל בפרט, אין כל יתרון יחסי בקבלת החלטות במשבר כזה, שהוא במהותו אינו ביטחוני אלא אזרחי. העובדה שצה"ל מיומן בתהליכי הערכות מצב ובהוצאתן לפועל, נראית מבחוץ מפתה, אך היא כלל אינה ערובה לטיב ההחלטות, בוודאי לא כשהן מחוץ לאזור הטבעי שלו – חירום ביטחוני. צה"ל אינו מצטיין בטיפול הרפואי שהוא נותן לחייליו, ונשען באופן מסיבי על המערכת הבריאותית הציבורית האיכותית, שגם במשבר זה בולטת בעוצמתה. מערכת הביטחון היא גם, באופן טבעי, מוטת ביטחון, ולא ערוכה לשקלל באופן מאוזן היבטים מקרו־כלכליים של המשק, כמו גם מצוקות פרנסה, פרטיות, מצוקות נפשיות, או היבטים חברתיים אחרים שעל הפרק.

    הקולות הנשמעים להעברת ניהול המשבר לצה"ל אמורים גם להטריד מאוד את אלו שהדמוקרטיה יקרה להם. העברת המושכות לידי גוף צבאי ולא דמוקרטי בהווייתו, יכולה להיות מובנת רק במקרי קיצון של קריסה, שבהם הצורך בהישרדות עולה על כל ערך אחר. הנכונות לוותר על ניהול משבר בדרך דמוקרטית לטובת גוף צבאי היא מוצא אחרון…."

    Liked by 2 אנשים

  10. עוד אוף טופיק
    הכותרת: גברים, נשים ונגיף הקורונה

    עמדת ד'ר רועי צנזה על המלצות המל'ל בנושא הקורונה
    (הגוף שהועדף על פרופ' אביתר מתניה)

    https://madaduhcom.wordpress.com/2020/04/11/coronavirus_decision_making_women/

    " … צוותים שכוללים נשים מגיעים לתוצאות טובות יותר.

    הנה כמה נקודות שמסכמות את המחקרים בנושא.

    ישנו מונח המכונה פקטור C. הוא מתאר את הבינה הקולקטיבית (Collective) של קבוצות. שני מחקרים שהתפרסמו בעשור האחרון במגזין Science, הראו שכאשר קבוצות מתכנסות ביחד כדי לקבל החלטה או לבצע מטלה מסוימת, קבוצות עם פקטור C גבוה מצליחות יותר מאחרות.
    מה קובע את רמת פקטור C? באופן מפתיע, אין קישור חזק בין האינטילינגציה של הקבוצה כולה, לבין מנת המשכל הממוצעת של חברי הקבוצה, או אפילו למנת המשכל המירבית של חבריה. הקשר החזק ביותר תלוי בשלושה גורמים, ואני מצטט מהמאמר: "ברגישות החברתית הממוצעת של חברי הקבוצה, בשוויון במתן זכות הדיבור, ובאחוז הנשים בקבוצה."[1].
    מה הקשר לנשים? מסתבר שנשים (בהכללה) ניחנות ביותר רגישות חברתית, שמאפשרת להן לנהל דיונים עם יותר תשומת לב לניואנסים, למחשבות הנסתרות ולרצונותיהם של חברי הקבוצה. תוצאות אלו חזרו על עצמן גם במחקר אחר בו הורכבו קבוצות עם נשים, והתגלה שהתופעה מופיעה אפילו כאשר הדיונים מתנהלים אונליין[2].
    התובנות האלו הגיעו כבר לעולם העסקים. מנהלת קרן המטבע הבינלאומית אמרה רק לפני שנה שכאשר גברים ונשים יושבים ביחד באותו שולחן, מתקבל "אופק יריעה רחב יותר" ובהתאם – גם החלטות טובות יותר. היא הוסיפיה ואמרה שבנקים עם נשים בעמדות ההנהלה הגבוהות ביותר נוטים יותר להגיע להצלחות, עם פחות סיכון ללקוחות[3].
    אפילו מנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן זאקס הודיע ממש בתחילת השנה שהבנק לא יתמוך בחברות שבדירקטוריון שלהן מכהנים גברים בלבד. למה? הנה ציטוט ישיר מגלובס – " אני מסתכל אחורה, על הנפקות שבוצעו בארה"ב בארבע השנים האחרונות והביצועים של הנפקות אלו, ושם לב שאם כיהנה אישה בדירקטוריון התוצאה הייתה טובה בצורה משמעותית מהביצועים של הנפקות בהן לא הייתה אישה בדירקטוריון."[4]
    אין לי דבר וחצי-דבר נגד החברים בצוות המומחים מטעם המל"ל. אני בטוח במאה אחוזים (באמת!) שכולם מומחים בתחומם, חכמים, נבונים ויודעים את התורה. אבל המדע מאד ברור בנושא: אם אתם רוצים להגיע להחלטות חכמות יותר בצוותים, כדאי לכלול גם נשים בעלות מומחיות בנושאים האמורים. אני בטוח שאפשר למצוא כמה כאלו בישראל …"

    Liked by 1 person

  11. אני לא ממש מבין את הטענה של אורי כץ. אם במשרד יושבים אנשים ביחד אז בקלות יכולה להתרחש הדבקה. אין שום הגיון בשמירת פעילות משרדית כשחותרים להגדלת הניתוק החברתי ככל האפשר.

    אהבתי

  12. בכלל הייתי מרגיע עם כל החרדות על הרס הכלכלה וחורבן התוצר. ביום שאחרי הנגיף יהיה נפלא. אבל קודם צריך להגיע אליו בהרכב מלא ככל האפשר.

    אהבתי

  13. למה יהיה נפלא? משתי סיבות. האחת דיסקסתי בהרחבה – אנחנו מדפיסים את השקלים של עצמנו. הסיבה השנייה היא שהכלכלה מתבססת תמיד על העתיד, ולעולם לא על ההווה. השאלה היא מה צפוי להיות, לא מה קורה ברגע עגום אחד בהווה. כשהצפי הוא טוב, וכולם צופים שהנגיף ייכחד ויוחלף בשגרה, הכלכלה היא בסדר. אם חלילה יתחילו להגיע ידיעות מפחידות שאי אפשר לרכוש חסינות לנגיף הזה, שחיסון לא צפוי להיות אפקטיבי, שהוא ישוב ויכה באותה צורה כל שנה – אז נראה פאניקה אמיתית.

    אהבתי

  14. תמריץ
    מסכים לגבי הכלכלה וכמוך לא מבין מה רוצה אורי כץ. המדיניות בישראל דומה למדינות מערביות רבות, והנתונים מראים שהיא גם אפקטיבית. הוא, כמו רבים, סתם מחפש מתחת לבלטות סיבות להתלונן על הממשלה.
    בכלל, היה ראוי להביא כל מיני פרופסורים חכמים כמו מייקל "עשרה מתים בישראל" לוויט ויורם "זו סתם שפעת" לס, ולעמת אותם עם המציאות שלושה שבועות בלבד אחרי שפלטו את השטויות שלהם.
    ראוי ללמוד מכך שיעור על נבואה, על יכולתם האפסית של מומחים לדעת משהו ועל צניעות.

    Liked by 3 אנשים

  15. אוף טופיק: האם פגיעת הקורונה היא אקראית?
    בישובים הערביים יש רק 300 חולי קורונה שזה 2.7% מכלל חולי ישראל בעוד שמספר הערבים הוא מעל 20% מהאוכלוסיה.
    מספר המתים במגזר הערבי הוא 1 לעומת 104 במגזר היהודי.
    ביהודה ושומרון ובעזה יש מעט מאוד נפגעים.
    כלומר דוקא במקום שיש טיפול רפואי טוב יותר יש יותר נפגעי קורונה. די מוזר.
    דבר זה נכון גם לגבי אפריקה, הודו, דרום-אמריקה ששם מעט מאוד מתים מקורונה לעומת מערב-אירופה שבה יש הרבה מתים.

    אהבתי

  16. תמריץ יש המון משרדים שבהם לא יושבים אנשים ביחד שבהם אין שום סיבה שלא יעבדו במרץ. לפני לא הרבה זמן הייתי בטאבו ולכל פקיד יש משרד משלו. יש סיבה הגיונית שהם לא יעבדו ולא יקדמו דברים תקועים?!

    אהבתי

  17. חישובי קורונה,
    ביממה החולפת נוספו 27 חולים במצב בינוני קשה והרשימה נראית כעת כך – 20, 17, 18, 5, 16, 25, 16, 19, 41. 27. 32. 28. 23. 37. 10. 24. 8. 12. 5. 27. במספרים נמוכים התנודות היומיות הן גדולות מאד ולכן כדאי למצע על תקופה של שבועיים. עדיין אנחנו במגמת שיפור והכי חשוב מספר המונשמים לא מראה סימני התפרצות.

    אהבתי

  18. לתמריץ:
    בניגוד לדברים מדעיים (כמו הפעלת מטוסים, מכוניות וכו') בדברים חברתיים בני-אדם לא לומדים.
    תראה את המצב היום בכדור-הארץ: יש שפע מזון, מים, חינוך, דיור, טיפול רפואי ואנרגיה לכולם. כלומר לספק לכולם את כל צרכיהם כולל מותרות.
    אבל: יש אנשים רעבים, יש אנשים שסובלים מתת-תזונה, יש אנשים שאין להם גישה למים זורמים ומים נקיים, יש אנשים שחיים בתת-תנאים, יש כאלו שלא מקבלים טיפול רפואי ועוד. יש אנשים כאלו גם במדינות מפותחות ועל אחת כמה וכמה במדינות מתפתחות.
    אנשים נהרגים במלחמות, באלימות ובפשע.
    לא הקפיטליזם, לא הסוציליזם ולא הקומוניזם הצליחו לפתור את הבעיה והם אפילו לא מתקרבים לזה.

    אהבתי

  19. יהודי בשם גיא בן צבי בהסבר לחכמי הבדיקות – לקוח מתגובה לראיון של רן ברץ.
    ן אשמח לשוחח איתך ולהסביר מדוע שימוש בבדיקות לא אמינות הוא אסון Ran Baratz . ביחוד הוא אסון אם משתמשים בו לאוכלוסיה כללית לבדיקת סקר. זה נושא שקשה מאד להבין ביחוד לשרים בממשלה ועוד יותר לכתבי בריאות. רק בתור גדנקן קטן- תאר לעצמך שבדיקות הריון ביתיות היו בעלות דיוק של 97% אחוז בלבד. ושה3% היו פולס נגטיב. אם בודקים 10 נשים מילא. סתם הבדיקה לא שווה. אם בודקים מיליון נשים מדובר ב30,000 הריונות לא רצויים (פוטנציאלית).
    באנלוגיה בבדיקות סקר אוכלוסיה ביחוד שכאשר הן באות לשלול מחלה אסור להשתמש במערכת שיש בה יותר פולס נגטיבס מאשר שכיחות המחלה.
    אם נניח שבישראל יש 10,000 נשאים אמיתיים (סתם כדוגמה) על 10 מיליון תושבים שזה 0.1% מהאוכלוסיה, אם אתה משתמש במערכת שנותנת אפילו 1% פולס נגטיבס אתה תשלול יותר נשאים (תשחרר נגיף לשטח) מאשר תגלה נשאים אמיתיים. כלומר עצם ביצוע הבדיקה מזיק יותר מאשר מועיל. ובקצב הדבקה של R=2.5 אתה מגביר את ההתפרצות בגלל הפולס נגטיבס! כן כן- ביצוע הבדיקה מגביר את הפצת המחלה!
    עכשיו זו לא שאלה של ציוד או ריאגנטים או צוות. זו שאלה של מערכת שלמה שחייבת, חייבת, לעבור ולידציה (השוואה לסטנדרט מוסכם בין מעבדות בעולם). מעבדות שלא עשו את זה קודם לא יכולות לקפוץ ראש לזה בלי הכנה וולידציה. נכון שאם הן יקבלו מאות בדיקות ביום שיש בהן 10% נשאים הם יגלו אותם. בזה אין בעיה. אבל עדיין על כל 100 בדיקות הם ישחררו לשטח 3 נשאים פעילים שקיבלו פולס נגטיב.
    עכשיו אין לי דיבור עם אף אחד במשרד הבריאות ולא תחקרתי אותם לגבי השיקולים אבל אני ברמת וודאות די גדולה שזה הנימוק. ולא ריב אגו.
    הבעיה שגם רופאים בכירים מאד ומנהל בתי חולים לא מבינים את זה. כי זה קאונטר אינטואיטיבי והם שטחיים. רופאים בכירים לוקים בהיבריס מסוכן ורוטשטיין הוא מופת לכך, לפחות לפי מה שאני רואה אצלו.

    Liked by 1 person

  20. חייל
    גיא בן צבי חכם וצודק בכל. לגבי רוטשטיין, מראיון שראיתי איתו הוא קודם כל תומך בבדיקות לכלל האוכלוסיה כדי לגלות נשאים חבויים (ללא סימפטומים) שזה דבר חכם. אם הוא תומך בבדיקות גם כדי לשלול נשאות – אכן בעייתי אם אמינות הבדיקות אינה מספקת.
    ארנ
    העלית נקודה מעניינת לגבי שכיחות קורונה נמוכה אצל הערבים והעולם השלישי. אני מניח שהסיבות שונות בכל אוכלוסיה:
    בעולם השלישי – ייתכן שהקיץ מעכב הדבקה המונית. סביר יותר שיש פשוט תת-דיווח: אנשים בהודו ואפריקה לא מגיעים בכלל לבית חולים ובוודאי שלא נבדקים בצורה מסודרת.
    בשטחי הרשות – זוהי טריטוריה שבאופן רגיל הכניסות אליה מאוד מוגבלות וגם התנועה בין תאי שטח מוגבלת (הסגר על בני ברק זו בערך השגרה בערי הרשות- צהל מתחקר כל מי שיוצא).
    אצל ערביי ישראל: לא ניתחתי את הנתונים לעומק (אני עצלן), אבל ממה שפורסם ניכר כי הקורונה נפוצה מאוד בישובים חרדיים/דתיים והרבה פחות אצל חילונים. אני מניח ששיעור ההידבקות אצל ערבים דומה ליהודים חילונים- כלומר זוהי לא תת-הדבקה של ערבים אלא הדבקת יתר של חרדים. בקיצור כל מי שחגג יחד בפורים והמשיך ללכת לבתי כנסת נדבק, ומי שלא -הרבה פחות.

    Liked by 1 person

  21. ראיון עם גיא רולניק (המייסד של דה מרקר ועורכו לשעבר ) עם שרון פורר במקום הכי חם בגיהנום.
    הראיון פורסם כבר לפני 5 ימים – אך רק עכשיו נתקלתי בו.

    https://www.ha-makom.co.il/post-sharon-rolnik-inter/

    גם רולניק תומך באי בזבוז ההזדמנויות שיספק משבר הקורונה, בכדי לקדם קווי מדיניות היקרים לליבו. מהקטנת אי השוויון במשק ופתיחת הסכמי הגז עם חברת החשמל ועד מיסוי כבד של מיעוט מבעלי הפנסיות הצוברות המאוד גבוהות.

    מעט בדומה לאורי כץ, בעיני הוא תמיד מעניין. נם בנקודות בהן איני מסכימה איתו.

    Liked by 2 אנשים

  22. אני משער שהדפסת כסף בארה"ב של שנות ה-30 לא הייתה מונעת את השפל, משום שעודף כסף היה גורם לאינפלציה.
    כיום, הדפסת כסף היא אפקטיבית ומועילה בזכות טכנולוגיה מודרנית – העלות השולית של רוב המוצרים שאנו צורכים היא נמוכה, או שלא צפוי גידול משמעותי בביקוש כתוצאה מעודף כסף.
    העלות שולית של תוכנת מחשב היא אגורות בודדות (עוד קצת נפח על השרת, ותמיכה טכנית). גם למוצרי תעשייה רבים, במיוחד מתוחכמים, כגון משאיות, מטוסים או מדחס של מקרר, יש עלות שולית נמוכה בזכות אוטומציה בתהליכי הייצור. אני לא זקוק לחרט אומן עבור כל בוכנה של מנוע, התכנון הממוחשב מעביר פקודות למחרטה האוטומטית.
    זה לא היה כך עד לפני עשרות שנים מעטות.
    במדינות מפותחות, כמו ארה"ב או ישראל הזרמת כסף לא תגדיל בהרבה את הביקוש למים או חשמל, מוצרים בעלי עלות שולית גבוהה.
    לו, גוש היורו לא היה קיים, יכלה גרמניה לעזור לספרד, איטליה או יוון ע"י תרומת מארקים. עם מארקים קונים בגרמניה. רוב הקניות היו במחיר המלא. העלות למשלם המיסים הגרמני, הייתה לכל היותר, המחיר השולי.

    Liked by 1 person

  23. גם אנחנו כאין וכאפס לעומת ההיצע המטורף של העתיד ובכל אופן יש לנו יכולת לרסן אינפלציה.
    בשיא השפל הגדול הייתה דיפלציה עמוקה אף שלא היה להם את המפעלים של סין. אפשר היה לשפוך אז הרבה מאוד כסף ועדיין לא להגיע לאינפלציה.

    Liked by 1 person

  24. רק הערה על שיעור ההדבקות הנמוך יחסית במגזר הערבי ישראלי, ברש'פ, באפריקה (ובמועצות האזורית תמר בנגב ורמת הגולן):

    האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר באיטליה הוא אזור מילנו. כלומר במרכז הכלכלי תעשייתי של איטליה. האזור שכמות הטיסות הבינ'ל אליו וממנו גבוהה שבעתים מכמות הטיסות הבינ'ל למרכז איטליה ודרומה. למותר לציין ששיעור ההידבקות באזורים הכפריים של איטליה מאוד נמוך.

    גם בארה'ב – מוקדי ההידבקות הקשים ביותר הם דווקא במרכזים הכלכליים של ארה'ב. בחוף המזרחי והמערבי. לא במדינות מרכז ארה'ב שהמטוסים רק עוברים מעליהן.

    כלומר, ככל שהאזור הוא חלק אינטגרלי יותר מהעולם הגלובלי – כך גדל הסיכון להידבקות במגפות גלובליות.

    Liked by 3 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s