למדינה יש המון כסף. אז מה.

ציוץ של רוויטל עמירן הסעיר את הטוויטר.

‏‏אחד השקרים הגדולים שחשפה המגיפה הוא שיש למדינה כסף. המון כסף. אין שום סיבה שיהיו עניים, חסרי דיור ואנשים שחיים עם הכנסה מתחת למינימום. אין גם שום סיבה שמערכת הבריאות תהיה עמוסת תורים. קמצנות חולנית וחזירות של קבוצות כוח פריבילגיות. זה כל הסיפור

המגיבים בטוויטר ניסו להתמודד עם דבריה של עמירן באמצעות הצבעה על כך שהמדינה שמספקת כסף לאזרחים במשבר הקורונה נכנסת לחובות, תשלם ריבית, הדורות הבאים יממנו ההוצאות וכו' וכו'. כל הדברים האלו חסרי שחר ולא באמת הגיוניים. הריבית היא הרי אפס.

רק היום פורסם שממשלת בריטניה מתכוונת לקבל מימון ישיר מהבנק המרכזי שלה. אז מה החרדה? שדורות של נתיני המלכה יכרעו תחת החובות העצומים שלהם לנגיד שלהם? מטופש. הרי מדובר בשני כיסים באותו מעיל חורף בריטי.

שלא תחשבו שאני מסכים עם הדברים של רוויטל עמירן. אבל צריך להבין את נקודת הכשל. הבעיה בדבריה נעוצה בכך שהיא קפצה מכך שלמדינה יש המון כסף (נכון!) לכך שאין סיבה שיהיו חסרי דיור, שאין סיבה לתורים במערכת הבריאות.

אבל איך כסף פותר תורים במערכת הבריאות? זה לא ברור בכלל. בשביל פתרון התורים במערכת הבריאות צריך רופאים, לא שטרות. צריך עוד מקומות בבתי ספר לרפואה. צריך מחלקות בתי חולים שיוכלו להכשיר סטודנטים. צריך אפילו גופות תורמים להתאמן עליהם. כסף יכול לעזור לפעמים בפתרון הבעיות האלו, אבל ברובן הן יותר מורכבות ומסובכות ממשהו שסתם השלכת שטרות יכולה לפתור. אפשר אולי להציע שהממשלה תקים קרן סיוע ללומדי רפואה בחו"ל. מסובך יותר יהיה להגדיל משמעותית את מספר הלומדים בארץ.

ואיך כסף מספק דיור? המחסור בדירות נעוץ בחוקים נוקשים, בצורך להקים תשתיות מראש, בצוואר בקבוק בועדות התכנון, במתן התמריצים הנכונים לעיריות ולקבלנים, לבעלי קרקעות ולשכנים. זה הרבה הרבה יותר מסובך מדבר שעוד קצת כסף יכול לפתור לבדו. ומה עם הפקקים? על הרכבת הקלה בתל אביב נשפכו הררי כסף ובכל אופן לא פשוט להשלים אותה. הליכי תכנון ובנייה נמשכים שנים ורצופים בתקלות ובבעיות משפטיות.

יש דברים שאין היום שום בעיה לייצר בהיקף גדול ככל שרוצים. דברים כאלו כסף יכול לספק על נקלה. למשל אם רוויטל עמירן הייתה רוצה לנצל את כספה של המדינה כך שכל אזרח יקבל תלוש בסך אלף דולר לקניות של מוצרי פלסטיק סיניים באלי אקספרס, סביר להניח שאפשר היה לעמוד בכך. המפעלים בסין היו מתאימים עצמם בקלות. אבל רופאים, דירות ושאר הדברים שאנו באמת חושקים בהם הם מורכבים יותר לייצור. כסף הוא רק רכיב אחד מני רבים בהשגתם. למדינה יש הרבה כסף. אז מה?

52 תגובות על ״למדינה יש המון כסף. אז מה.״

  1. להגיד שלמדינה אין בעיה של כסף כי בשעת משבר יש כסף, זו פחות חוסר הבנה של מה זה כסף, בעיה שדרך אגב משותפת לרוב האנשים.
    בגלל שכסף לאדם פרטי זה משאב שהוא יכול להמיר אותו למשאב שהוא צריך או רוצה באופן מיידי, אנשים לא מבינים שברמת המאקרו כסף זה לא משאב אלא סך האמון במטבע והיכולת היצרנית/פריון של המדינה שהמטבע מייצג.

    המדינה יכולה מחר להפקיד לחשבון בנק של כל אזרח מילארד שקל בלי שום בעיה, רק שאחרי זה עם מילארד שקל כנראה יהיה אפשר לקנות אריזת קוטג'.
    אולי הגיע הזמן שבתיכון ילמדו קצת מאקרו כלכלה? אני מנחש אבל לצערי שמי שכותב דברים בלי הבנה או מחקר כנראה לא יזכור דבר ממה שהוא למד בתיכון.

    Liked by 4 אנשים

  2. נכון דניאל. עם זאת בעיית ריבית האפס הייתה קיימת גם לפני הקורונה, כך שאני חושב שלמדינה יש מרחב תמרון עם הנפקת כסף גם במצב לא משברי. זאת אם היא פועלת בחוכמה ואינה מנפיקה אותו באופן שמוביל אנשים לתחרות חסרת טעם על משאבים מוגבלים.

    אהבתי

  3. מה שקובע זה 2 דברים:
    1. כושר הייצור (הממוצע) של האזרח.
    2. משאבי המדינה (כולל סחר חוץ).

    כושר הייצור הוא מאוד גבוה בגלל הטכנולוגיה כך שזה כמעט לא מהווה בעיה.
    משאבי המדינה הם מוגבלים ולכן במדינה כמו ישראל שהילודה בה מאוד גבוהה רצוי לעשות מאמץ להגביל אותה. יותר ילודה פרושו של דבר אותם משאבים ליותר ויותר אנשים כלומר פחות משאבים לכל אדם.
    כמו כן רצוי שהמדינה תהיה מסוגלת לספק לתושביה את המוצרים הבסיסיים כמו אוכל, מים ואנרגיה ממקורותיה שלה ולא לקנות מבחוץ. כאשר יש מחסור בעולם אי-אפשר לקנות מבחוץ כי אף אחד לא מוכר (ראינו את זה עם המסכות ומכשירי הנשמה).

    בקשר למחסור ברופאים ואחיות: צריך פשוט לבנות עוד בתי-חולים, לרכוש (ועדיף לייצר) מכשירי רפואה, להגדיל את מספר הנרשמים לפקולטות המתאימות ולהקטין את הדרישות ממי שנרשם לפקולטות האלו. דבר זה יגרום להגדלת מספר הרופאים והאחיות תוך כמה שנים כך שלא יהיה מחסור. אינני מוצא שום הגיון בלסייע למי שלומד רפואה בחו"ל. להגדיל את מספר המקומות בפקולטות זה יותר פשוט.

    אהבתי

  4. גם דירות זה משהו שעל המדינה לטפל בזה. השוק הפרטי נכשל בזה לחלוטין. בימי מפלגת העבודה כאשר היו חברות בניה ממשלתיות מחירי הדירות היו הרבה יותר זולים מאשר היום (יחסית למשכורת הממוצעת). אין ספק שכאשר השוק הפרטי נכשל אז על המדינה לקחת את העינינים לידיה.
    לפני 40 שנה מחיר דירה בפרברי תל-אביב היה שווה ל-100-120 משכורות ממוצעות היום הוא שווה ליותר מ-200 משכורות ממוצעות. בהתחשב בכך שהיו שיפורים טכנולוגיים רבים באותם 40 שנה, מחירי הדירות היו צריכים לרדת אפילו לחצי (כלומר דירה בפרברי תל אביב היתה צריכה לעלות 500-600 אלף ש"ח).

    אהבתי

  5. גם עם הריבית היא אפס זה לא סותר שלקיחת הלוואות ענק בשביל לממן שכר מינימום וקצבאות לכולם זה פשוט להעביר את העלות לילדים שלנו

    Liked by 1 person

  6. "להעביר את העלות לילדים שלנו" – זה תמיד טיעון שגוי בעיניי. לא זה העניין. ואם הריבית אפס אז הריבית הריאלית שלילית ולכן בעצם משלמים לך כדי לקחת הלוואה. אז למה לא.

    אהבתי

  7. ארנ, להבנתי הבעיה העיקרית בהכשרת רופאים היא שצריך להקדיש להם זמן הדרכה במחלקות בבתי חולים. זה משאב שלא פשוט להקצות אותו.

    לגבי בניה, יש כל כך הרבה חוקים ומגבלות וועדות תכנון. זה לא שאם בא למישהו לבנות ארבעים קומות למגורים בשדרות רוטשילד, הוא קונה מגרש, מביא פועלים ומתחיל לבנות.

    אהבתי

  8. חישובי קורונה,
    ביממה החולפת נוספו 8 חולים במצב בינוני קשה והרשימה נראית כעת כך – 20, 17, 18, 5, 16, 25, 16, 19, 41. 27. 32. 28. 23. 37. 10. 24. 8. המספרים משתפרים אבל צריך רצף של שבועיים כדי להיות פסקניים.

    אהבתי

  9. חישובי קורונה,
    מספר המונשמים בבוקר האחרון היה 119. בתחילת החודש עמד מספרם על 80. זהו קצב הכפלה של כשבועיים או פי 4 כל חודש. בקצב זה מערכת הטיפול הנמרץ/הנשמה תגיע למיצוי משאבים בעוד כחודשיים ואנחנו עדיין בתחום המסוכן

    אהבתי

  10. ארן
    מחיר דירה בתל אביב יותר יקר היום מלפני 40 שנה כי:
    א. הצע הקרקעות הפנויות ירד מאוד כי בנו מאז הרבה מאוד ולכן מחיר הקרקע עלה מאוד
    ב. הרגולציה עם השנים הלכה וגדלה
    ג. חוקי שכר המינימום לפועלים זרים העלו את העלות
    ד. ישראל הפכה למוקד משיכה מה שהעלה את הביקוש מצד משקיעים מחו'ל וזה העלה את המחירים

    תתן היום לקבלן פרטי לבנות עם אותם תנאים של אז ומחירי הדירות יצנחו. אין שום קשר לחברות בניה ממשלתיות

    Liked by 1 person

  11. יש לי רעיון,
    נחלק לכל אזרח דירה, אוכל, תקציב חודשי בסיסי כדי שלא יהיו עניים.

    אהההה.. בעצם כבר עשו את זה בבריה"מ, בקיבוצים.. לא עבד משהו..

    Liked by 1 person

  12. Arn ומשה
    מחירי הדירות בת"א ובכל הארץ יקרים היום בהרבה בגלל הריבית האפסית לאורך שנים,
    שמאפשרת לקחת משכנתאחת עצומות.
    כל השאר הם נגזרות מהריבית (משקיעי חו"ל וכו) או סיבות משנה.

    אהבתי

  13. למה באמת שלא יחלקו לכל אזרח דירה, אוכל, תקציב בזבוזים חודשי?
    אההה.. בעצם כבר ניסו את זה בקיבוצים/בריהמ

    אהבתי

  14. שמעון
    יש השפעה לריבית האפסית היא מעודדת משקיעים ישראלים להשקיע בנדל'ן אבל לא נראה לי שהיא עיקר ההשפעה על מחירי הדירות.
    ריבית אפסית מסבירה רק מה קורה בצד של הביקוש ולא בצד של ההצע. ריבית אפסית יש בהרבה מקומות בעולם למה משקיעים מחו'ל ישקיעו דווקא בישראל בגלל זה?

    אהבתי

  15. שמעון חש, יש להבדיל בין חלוקת כסף לבין ביטול התמריצים הקפיטליסטיים. זה ממש לא אותו דבר. הכנסה בסיסית לכל אזרח זה רעיון שמילטון פרידמן אהב כי יכולה לבוא במקום הביורוקרטיה של מדינת הרווחה.

    אהבתי

  16. "התסריט הגרוע ביותר שיש בידנו מדבר על 300 מיליון בני אדם שימותו" – עם כל הכבוד, מה לפרופ' פסיג ולהבנה במודלים של מגיפות ותמותה? כולנו יודעים לקרוא מאמרים של אחרים, אבל מסתבר שהוא לא מסוגל לבקר ולשפוט מאמרים של אחרים. זה בכלל לא תחום המומחיות שלו ואין לו שום הבנה עודפת על פני אנשים אחרים.

    ""היה ברור שמשהו יקפוץ מחיות, במיוחד באזורים יותר צפופים עם בני אדם שאוכלים כל מיני חיות שונות. לכן הנחנו שזה יתחיל בסין ויתפשט בעולם" – הגיוני.

    "מה שאנחנו רואים כרגע יימשך בין שנה לשנתיים" – הגיוני.

    "הדרך הכי נכונה להתחיל להתנהל כרגע, היא לארגן קהילות. רק קהילות יכולת להתגונן. ורק למי שיהיה מאורגן בקהילה יהיה סיכוי לשרוד הרבה יותר מלכל בודד" – מסכים. עם זאת אסור לשכוח את הקהילה הגדולה ביותר – הלאום/עם.

    "אני כבר לפני למעלה מחצי שנה מכרתי את הכול ואני מחזיק את מה שיש לי בעו"ש. בשקלים" – אני מזמין אותו להצטרף לפנחס לנדאו שיצא מהשוק לפני כבר כמה שנים ומאז (להבנתי) הפסיד את כל העליות. הוא כותב שצריך לעבור למזומנים: https://bit.ly/34p5TO9 אבל שכח לספק לנו שזאת ההמלצה שלו כבר מ-2012. אני מבין מי שעושה פעולות לאזן את התיק שלו או להקטין את החשיפה שלו, אבל לעבור ל-100% מזומנים מעיד על חוסר הבנה מוחלט מה זה כסף.

    "אפס אחוז ש[מחר בבוקר ימצאו חיסון לקורונה] … אם זה יקרה, זה יקרה בעוד שנה-שנה וחצי, וגם אז החיסון הזה שיימצא לא יעבוד על כולם. הוא יעבוד על 60%-50% מהחולים" – הפעם הוא גם מומחה לחיסונים. אלו שטויות בקצב. הקושי להגיע לחיסון מסחרי הוא בעיקרו רגולטורי ולא טכנולוגי. הקושי העיקרי הוא להוכיח שהחיסון בטוח. להוכיח שתהליכי הניקוי שלו לאחר הייצור שלו היו מספיקים כך שהחיסון מכיל רק חלקיקים סינתטיים של הוירון ולא תוספות נוספות מתהליך הייצור. המהירות שה-FDA אישרו תרופות ויראליות לקורונה מלמדת שאת בעיית הרגולציה [הפעם] נעבור בקלות (ובצדק – זה ניהול סיכונים נכון). מקסימום יעבירו לשוק חיסונים שגורמים גם לתופעות לוואי קלות.

    Liked by 2 אנשים

  17. משה,
    יש לך נתונים על אחוז משקיעי חוץ בארץ? יש לך נתונים שזה יותר מאשר בחו'ל? זה משו שהיה גבוה לפני שנים ומאוד ירד בשנים האחרונות.
    ריבית אפסית ניפחה גם את הבועה בארהב, ספרד, אירלנד וכו לקראת 2007.
    כי גם קונים למגורים וגם משקיעים יכולים לקחת משכנתא גדולה בהרבה, עם אותו סכום חודשי. מחירי הדירות נגזרים מגובה המימון.

    תמריץ,
    ידוע ששכ"ד עלה באחוזים הרבה פחות מאשר מחירי הדירות. שכד עולה בקורלציה לאינפלציה ועליית שכר

    Liked by 1 person

  18. שמעון חש,
    ריבית אפסית היא חלק מהתמונה, לזה יש להוסיף מעורבות ממשלתית. בחלק ממדינות המערב זה התבטא בהשפעה על שוק המשכנתאות שהתגלגלה לכלל המערכת הפיננסית. אצלנו זו השליטה המוחלטת בשוק הקרקעות (לצד הרגולציה המטורפת). ממשלת אולמרט הפסיקה את הבנייה באזורי ביקוש לאחר ירידת מחירים מתונה לאורך עשור והחלה את תאוצת המחירים כלפי מעלה שלא פסקה עקב אי היכולת לסגור את הפער בין הביקוש להיצע

    אהבתי

  19. לתמריץ:
    אין שום בעיה להכשיר רופאים מספיק. איך מדינות שכביכול פחות מפותחות מישראל מסוגלות להכשיר מספיק רופאים לצרכי מדינתם ובנוסןף להכשיר גם רופאים ממדינות זרות (כמו רומניה). זה אומנם יקח כמה שנים אבל אין שום בעיה עם זה. לעומת זאת יש בעיה כשיש מחסור ברופאים (גם ללא הקורונה בתי-החולים במצב על הפנים וכ-6000 איש מתים כל שנה מחוסר ניקיון והתורים לרופאים מתארכים יותר ויותר כל שנה).
    בקשר לדירות: יש עובדה פשוטה שתחת המשטר הסוציליסטי של מפלגת העבודה היה יותר קל להשיג דירה מאשר תחת המשטר הקפיטליסטי השורר היום וגם אז היו חוקים ותקנות בניה. גם אם נניח שיש חוקים לא מוצדקים.

    אהבתי

  20. בין אם יש בעיה או אין בעיה להכשיר רופאים, כסף הוא לא הבעיה. אולי חוסר הנכונות להוריד סטנדרטים בהכשרה זה הבעיה, אולי סתם גילדה שמגנה על עצמה.

    אהבתי

  21. ארן,
    ראה גרף לפי ויקיפדיה:
    https://bit.ly/2wsx5Pl

    הגרף כללי מדי אבל אם אתה לוקח בחשבון ש:
    – היום יש יותר משקי בית עם 2 הכנסות ממוצעות מאשר בימי המשטר הסוציאליסטי (כי אחוז תעסוקת נשים עלה משמעותית: https://bit.ly/2wtmSSO)
    – היום יש יותר עצמאים מאשר תחת המשטר הסוציאליסטי (לא מצאתי גרף) ורק משכורות של שכירים נכנסים בחישוב המשכורת הממוצעת (ובממוצע עצמאים מרוויחים יותר משכירים)

    אז לא הייתי נחרץ כמוך בלומר כי "עובדה פשוטה שתחת המשטר הסוציאליסטי של מפלגת העבודה היה יותר קל להשיג דירה מאשר תחת המשטר הקפיטליסטי השורר היום" כי זאת לא עובדה חותכת כמו שאתה מציג זאת.

    Liked by 1 person

  22. לכל המגיבים על מחירי הדירות:
    אם נכונים הדברים שאומר משה אז הממשלה יכולה בקלות לפתור את הבעיות האלו. אפשר פשוט לאסור על משקיעי חוץ להשקיע פה בנדל"ן (אם מישהו רוצה להשקיע שישקיע במפעל שמייצר תעסוקה). לבנות אפשר לגובה (יש מלא דירות נמוכות בכל מקום בארץ). חוקי שכר המינימום בודאי לא יכולים להיות סיבה כי פעם בנו פה פועלים עבריים שקבלו יותר משכר המינימום. על הרגולציה אינני יודע אבל אם הרגולציה הוגדלהגם בשנות מאוד בשנים האחרונות אז זה נעשה תחת משטר קפיטליסטי.
    בהחלט יתכן שהריבית הנמוכה גרמה לעליית מחירי הדירות אבל גם אם זה כך זה לא משנה את העובדה שהממשלה לא הצליחה לפתור את הבעיה.
    לגבי הגרף של מחירי הדירות: לפי גרף זה בשנת 2012 מחירי הדירות היו גבוהים יותר מאשר כל תקופה לפני כן והם הגיעו ל-140 משכורות. מאז מחירי הדירות רק עלו ויש להניח שהים הם 180 – 200 משכורות. כמו כן צריך לציין שלפני 40 שנה רוב הנשים עבדו ועד כמה שאני זוכר גם בשנות ה-60 אחוז גבוה של הנשים עבד.

    אהבתי

  23. ארנ,
    תבדוק מה היתה הריבית בשנות ה60, רמז, יותר מ10%, מה היה גודל דירה ומה היה הסטנדרט (חניות, ריצוף, שיש, מטבח, מזגנים, לובי, מעליות וכו וכו..)

    אהבתי

  24. לשמעון החיטי:
    עד כמה שאני יודע הורי קנו דירה ולקחו משכנתא בריבית של יותר מ-12% אבל אני לא בטוח כי זה נשמע לי לא הגיוני. על כל פנים נראה לי שהריביות אז היו גבוהות יותר גם לצד זכות. זכור לי שמנהל בית-הספר שלי אמר שמקבלים 3% ריבית על יתרת זכות שאתה יכול למשוך כל רגע שתחפוץ. 8% אם אתה סוגר את הכסף לתקופה של 3 שנים. אתה משלם 11% ריבית על הלוואה.
    נראה לי שגם שכר דירה היה גבוה יותר אפילו עד כדי 1% לחודש ממחיר הדירה. זה מה שאני זוכר אבל אני לא בטוח בכל המספרים האלו כי הם נשמעים לי גבוהים מדי.
    (כל מה שאמרתי מתייחס להעיר באר-שבע ששם נולדתי).
    אבל יש דבר נוסף שקרה להורי (כנראה ללא כוונת הממשלה) פרצה אינפלציה ששחקה את ערך ההלואה הלא צמודה שלהם.

    בכל אופן כשאני לקחתי משכנתא (בשנות השמונים) נראה לי שהריבית היתה משהו כמו 7% צמוד (יתכן שהיה יותר אבל אני לא בטוח). כמו כן אני יודע בוודאות שגם כשהשקעת כסף קבלת ריבית גבוהה הרבה יותר מהיום. יכולת לקנות אז אג"ח צמודי מדד שהיתה להם תשואה של 5%.
    בשנת 2002 יכולתי לסגור כסף בריבית של 0.5% לחודש (6.17% לשנה) צמוד למדד למשך 5 שנים.

    כנראה שהריביות היום נמוכות בהרבה (גם בהפקדת כסף לבנק וגם בהלוואות מהבנק).

    הסטנדרט בשנות הששים היה 3 חדרים כ-75 מ"ר בשנות השבעים והשמונים זה עלה ל-4 חדרים כ-100 מ"ר.
    סטנדרט מבחינת חניות, לובי, מעליות וכו היה נמוך יותר.
    אבל צריך לזכור משהו נוסף: במשך 50 – 60 השנים שחלפו היו המון שיפורים טכנולוגיים כך שלבנות דירה (באותו סטנדרט) צריך להיות הרבה יותר זול מאשר בעבר.

    בכל אופן אוכל לדבר על דירה מסויימת בבאר-שבע שנקנתה ע"י הורי ועכשיו היא עומדת לרשותי:
    מחיר הדירה לפני 55 שנה (אז היא היתה חדשה יחסית) היה 50 משכורות ממוצעות.
    היום הדירה הרוסה אבל גם כיום מחירה הוא 60 משכורות. כדי לשפצה עלי להשקיע עוד 15 משכורות לפחות (125 – 150 אלף ש"ח).
    כלומר למרות שהדירה התיישנה ב-55 שנה (השכונה נעשתה גם היא גרועה יותר) מחיר הדירה עלה ב-50% (לפי חישובי משכורת ממוצעת).

    Liked by 1 person

  25. ארנ,
    אני עוקב אחרי הדיון כאן בעניין, ומתקשה להבין את הטיעון שלך.
    ראשית, הריבית בעבר היתה גבוהה מאוד. מה שאומר שהחזרי המשכנתא היו גבוהים, ועל כן לאנשים לא היתה יכולת לשלם מחירים כה גבוהים כמו היום, ועל כן מחירי הדירות נותרו נמוכים.
    שנית, העובדה שיכולת לקבל ריבית יפה על הפקדון באותו זמן היא גורם נוסף להשארת מחירי הדירות נמוכים: אנשים יכלו לקבל החזר נאה על השקעה חסרת סיכון. היום הם לא יכולים ובגלל זה הם נוהרים לנדלן והמחיר עולה.
    אבל בעיקר: הגורם העיקרי למחיר הגבוה הוא מחיר הקרקע. המדינה היא בעלת כל הקרקע בארץ והיא משחררת אותה לקבלן שנוקב מחיר הכי גבוה. כלומר, מעורבות המדינה כבעלת הקרקע היא שמביאה למחיר גבוה. אין לכך שום קשר למי בונה בפועל את הבניין, חברות פרטיות או חברות ממשלתיות. המדינה יכולה להוריד את מחירי הדירות בקלות אם תחליט לשווק קרקעות לבנייה בחינם כפי שעשתה בפועל בימי מפא"י, וזאת מבלי לבנות בעצמה אפילו דירה אחת.
    מכל אלו איני מבין איך אתה מגיע למסקנה כי הדרך להורדת המחיר היא בנייה על ידי המדינה. אם כבר הדרך היא שחרור הקרקעות מאחיזתה של המדינה והפחתת מעורבותה, לא הגברתה.

    Liked by 1 person

  26. זה חמוד ההצעה שלכם להוריד סטנדרטים של רופאים, אישית אני מעדיף שיטפל בי רופא טוב.

    לאחר נסיון שהיה לי באופן אישי עם רופאי שיניים – אחד גרוע, אחר שהיה בינוני ושלישי שהיה טוב – ההבדל הוא שמיים וארץ. רופא גרוע יכול לגרום לכם *לנזקים* חלקם בלתי הפיכים.

    אהבתי

  27. א. למה אתה לא מאפשר להגיב לתגובה?
    ב. אתה לא נתת שום טיעון בעד "להעביר חוב לילדים שלנו" מלבד זה שאם הריבית שלילית זה נחמד.
    זה לא נכון בכל קנה מידה – לא כלכלית ולא מוסרית.
    אם דודה שלך, חס וחלילה, תלך לעולמה ולא היה לה שום נכסים אבל היה לה חוב (בריבית שלילית!) זאת אומרת שלפני 100 שנה היא לקחה מליון שקל והיום אתה צריך להחזיר מליון שקל (ריבית שלילית ריאלית), איך תרגיש?
    אתה כנראה תגיב בכעס שדודה שלך או סבא שלך או מי שזה לא יהיה חיו כמו מלכים ואתה עכשיו נתקע עם החשבון.
    אבל פשוט תעביר את החשבון לנכד שלך מה הבעיה! הבעיה היא שיש גבול לכמה חוב אתה יכול לצבור ואם יהיה שום משבר לנכדים שלך יהיה כבר הרבה יותר יקר לגייס חוב אף על פי שהם צריכים אותו הרבה יותר.

    מוסרית, יש פה הבדל בין נניח לקנות גלידות או דירה במליון שקל.
    יכול להיות שאם דודה שלך רכשה דירה במליון שקל ואז הורישה לך אותה יחד עם החוב אתה דווק תשמח.
    כנ"ל לגבי כל השקעה מעודדת צמיחה שעשתה אותך עשיר יותר לעומת המצב אם דודה שלך לא הייתה לוקחת את החוב – השקעה בחינוך, תשתיות וכד'.
    עם זאת המצב כרגע הוא חד משמעית לקנות גלידות.
    לחלק 500 ש"ח לכל ילד זה לקנות גלידות.
    יכול להיות שזה חשוב בשביל להמריץ את הכלכלה, אבל מוסרית וכלכלית זה לא נכון וצריך לקחת חוב אם אין ברירה או אם אתה מתכוון להרים את החשבון בעת שפע.

    להגיד "קחו חוב" זה לא טריוויאלי, לא נכון כלכלית ולא נכון מוסרית

    Liked by 1 person

  28. ארנ
    כאמור, ריבית גבוהה אומר מורידה את מחירי הדירות ב2 אופנים
    משכנתאות נמוכות יותר לקוני דירות = פחות ביקוש.
    ריבית גבוהה יותר על פקדונות חסרי סיכון ולכן פחות משקיעי נדלן = פחות ביקוש.

    בברכה

    אהבתי

  29. פיקקולורינג, המילה "חוב" בהקשר של מדינה היא מטעה. היא לא מוגבלת בידי חוב כמו שאדם פרטי מוגבל. מדוע? למדינה יש עץ של כסף והיא יכולה לקטוף ממנו. יש לה את מדפסת הכסף. בנק ישראל יכול לייצר שקלים יש מאין. אז מה העול שחוב יוצר? הוא לא יוצר שום עול.
    עם זאת אני אכן מתנגד לחוב דולרי והאג"ח למאה שנה שישראל הנפיקה עכשיו היו טעות קשה.

    Liked by 1 person

  30. אמחייה, השאלה אם מי שקיבל 730 בפסיכומטרי יהיה רופא רע וצריך לקבל רק 735 ומעלה? זה שרירותי. אפשר לקבל יותר רופאים.

    אהבתי

  31. אפילו שעקרונית אני מסכים שזאת הייתה טעות גדולה להנפיק חוב דולרי, אני מוצא מעט הצדקה למהלך בכך שהנפקה בשקלים הייתה מחזקת את השקל וזה לא דבר נכון לעשות בזמן משבר עולמי

    אהבתי

  32. אני מחפש את עוגת הפאי של החוב שלנו באתר החוב הממשלתי ולא מוצא אותה. לא יודע להגיד מה אחוז החוב במט"ח בנקודת הזמן הזה אחרי ההנפקה האחרונה בדולר. יכול להיות שהחוב האחרון היה משמעותי ליכול להיות שלא.

    אהבתי

  33. אם גורמי חוץ רוצים לקנות אג"ח שקלי – הם צריכים למכור דולרים ולקנות שקלים – חיזוק של השקל
    אם גורמי פנים רוצים לקנות אג"ח דולרי – הם צריכים למכור שקלים ולקנות דולרים – החלשה של השקל

    אהבתי

  34. תמריץ תמיד רף הוא שרירותי. רף הקבלה לאוניברסיטאות נקבע לפי ביקוש והיצע. במקרה של רפואה הביקוש קשיח והרף נקבע בהתאם.

    שוב מנסיוני, הרופאים שלמדו בארץ טובים בממוצע מרופאים שלמדו בחו"ל. לא בהכרח בגלל שהלימודים ברמה גבוהה יותר, אלא בגלל שהלומדים ברמה גבוהה יותר. היום לפחות אני יכול לשפר את סיכויי להגיע לרופא טוב פשוט ע"י בדיקה איפה הוא למד. לפי הצעתך גם זה כבר לא יעבוד.

    אהבתי

  35. אני מניח שאתה לא מכיר את משבר הבנקים והעשור האבוד של הכלכלה הישראלי בו היא עברה מצמיחה רבת שנים של 5%-10% לצמיחה של אחוזים בודדים אם אתה אומר "עץ של כסף".

    אהבתי

  36. פיקו, מדבריך עוד אפשר לחשוב שבעיותיה הנוכחיות של כלכלת ישראל נובעות מהחובות שניטלו בשנות השמונים. אנחנו הרי ה"דורות הבאים" של התקופה ההיא.
    אבל זה לא נכון. החובות, אם הם בעיה, הם הבעיה של התקופה שבה נלקחו. לא של הדורות הבאים.
    וחשוב להבין מדוע. מדינה לא מוגבלת בידי מאזנים כספיים ולכן להורשת מאזנים כספיים רעים לדורות הבאים אין שום משמעות שלילית.
    לעומת זאת מדינה בהחלט מוגבלת על ידי לחצים אינפלציוניים ולכן הוצאה עודפת של כספים בזמן מסוים פוגעת בכלכלה באותו זמן. אין לזה קשר לחובות ולמאזנים כספיים וזה לא משנה אם ההוצאה העודפת מוגדרת כחוב, כהדפסת כסף, כגביית מס עושר או כניצול משאבי טבע ("המחלה ההולנדית").

    אהבתי

  37. אתה מערבב בין לקיחת הלוואות ארוכות שנים לבין הדפסת כסף, שני דברים שונים לחלוטין עם השלכות שונות לחלוטין.
    לא טענתי שהדפסת כסף מתורגמת למשבר בדורות הבאים אלה לקיחת חובות.
    הדפסת כסף גורמת לצרות אחרות, מידיות יותר כמו אובדן האמון בממשלה, היפר אינפלציה וזניחת המטבע והחלפתו במטבע אחר – דירות ומכוניות נקנו בדולרים, לא בשקלים, ועם אובדן האמון הזה הממשלה מאבדת את הכלים שלה להשפיע על המדינה, השפעת הריבית לא רלוונטית כי אף אחד לא מחזיק שקלים והממשלה מאבדת את העץ הפוטנציאלי שלה.

    אין בכלכלה קסמים ולא סתם אף ממשלה לא פועלת כך. המקרה של בריטניה יהיה בלון הניסוי הראשון.

    Liked by 1 person

  38. ואם לבריטניה לא יהיה שום נזק מהדפסת הכסף שלה – זה ישכנע אותך? צריך כבר להשתכנע מזמן לאור המקרה היפני.

    יש בכלכלה קסמים. מזמן הבאתי את הכלכלן הבריטי שאמר שנגידים הם ההיפך מהקוסם מארץ עוץ. יש להם כוח פלא והם מסרבים להודות בו. אבל איך שג'רום פאואל פועל בימים אלו זה כבר לא נכון. הוא מפעיל את כוחות הקסם.

    התפיסה שמאזנים כלכליים מכתיבים את גורל הכלכלה דומה לתפיסה העתיקה של הרפואה שהתמקדה באיזה איזון תיאורטי בין ארבעה מרכיבים בגוף כבסיס הבריאות. בפועל הדברים יותר מורכבים.

    אהבתי

  39. ולדברים באופן מעמיק:
    הרעיון שמדינה תלווה במטבע משלה הוא גם מטופש וגם גאוני בעת ובעונה אחת. מטופש כי איזה מין דבר זה להזדקק להלוואה כשיש לך מדפסת כסף וגם מה באמת המשמעות של ההלוואה הזו כשהיא מממנת את עצמה. הכסף עובר לעובדים עבור הממשלה שישימו אותו בבנק שיקנה איתו את האג"ח שיצר אותו. כלומר הכול בסוף מעגלי. יש לשים לב כי אין מעגליות כזו בהנפקת חוב במט"ח. בשל המעגליות הזו קשה לראות הבדל אמיתי בין הנפקת חוב להדפסת כסף. גם כשמנפיקים חוב, הכסף בסוף מממן את עצמו באופן מעגלי. אין חשש שינפיקו חוב ולא ימצאו קונים.

    אבל הרעיון גם גאוני – ואת זה mmt מפספסת – כי הוא יוצר תמריצים לא לקחת הלוואות נוספות בשל העול של הריבית על תקציב הממשלה, והריבית נקבעת דינמית בשוק לפי צפי האינפלציה. קיבלנו מנגנון שנותן תמריץ נגד לקיחת הלוואות (כלומר הדפסת כסף) כשיש צפי לאינפלציה גבוהה. זה מנגנון כמעט מושלם. אבל יש באג שחושף את המלאכותיות שלו. הבאג הוא כשהריבית שנדרשת לפי תנאי השוק היא שלילית. בשל קיום המזומן הריבית נתקעת גבוה מדי על אפס והממשלה יכולה לבזבז פחות כסף משהיא צריכה לבזבז.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s