מה נשמע נכון לגבי המגפה

האם חסינות עדר קרובה?

יש מי שמקדם את הטענה זו, אבל כל הראיות מצביעות על ההיפך הגמור. והראיה הכי חזקה היא השתוללות הקורונה באירן, שתימשך להערכת המנהיגים שם עוד חודשים רבים. זאת אומרת שצריך לסבול כמו באירן מקורונה במשך חודשים כדי להגיע לחסינות עדר. אין דרך קלה לקצר הליכים כל עוד לא הומצא חיסון. העובדה שהרבה אנשים ידועים באירן מתו מהנגיף היא הסממן הברור ביותר. נאבד הרבה ידוענים מבוגרים לפני שנגמור את הסיפור הזה, אלא אם יימצא קיצור דרך.

האם כולם כבר נדבקו?

יש כל מיני סיפורים ושמועות על כך שהנגיף התחיל להשתולל הרבה לפני המועד הרשמי. יש שתוהים אם הגיע לארץ כבר בשלהי 2019. כל אלו שטויות והבלים שעומדים בסתירה חריפה למה שידוע על הנגיף ועל מקורו כפי שברור מריצוף גנטי, שוק חיות הפרא בווהאן בדצמבר 2019. הסממן הבולט ביותר של הנגיף, אובדן חוש טעם וריח, לא היה סימפטום נפוץ לפני 2020.

האם הכלכלה תתאושש בסיום המשבר?

התשובה היא חד משמעית – כן. החיים חזקים מהכול ובטח יותר ממודלים שקריים (או לכל הפחות מאוד לא מדויקים) שצברו כוח כשיוצריהם התחילו להאמין בשקרים של עצמם ("גרעון", "יחס חוב תוצר").

הבעיה היא שהמשבר יכול להתארך ולהתארך. אף אחד לא יודע מתי בדיוק יגיע החיסון או חיסון העדר. חזרה חלקית לחיים לא תוכל להציל את סקטור הקניונים, התיירות והבילויים ואת סקטור התעופה. הם יוותרו בלימבו – לא לבלוע ולא להקיא.

במישור המקרו גוש האירו הוא סיפור בפני עצמו. לא נראה שיש דרך עבורו לשרוד את המשבר בצורתו הנוכחית. או שהוא ישתנה לכיוון ההתפרקות או שהוא ישתנה לכיוון ההתאחדות (לכל הפחות בצורה חד פעמית – הזרמת כסף עצומה של גרמניה לשאר אירופה או התחייבות להזרמה כזו).

האם ייצור המוני של מכונות הנשמה יגאל אותנו?

כל חיים הם חשובים, גם בגיל מבוגר, אבל סטטיסטית מתברר שגם כאשר יש מכונות הנשמה, רק חלק קטן מהחולים המבוגרים שמחוברים אליהן שורד. מכאן שפתרון בעיית מכונות ההנשמה אינו באמת פתרון גורף למגפה. אמנם בקרב צעירים הפרוגונוזה טובה בהרבה, וכפי שסיפור נהג אוטובוס התיירים שאושפז בפוריה מלמד.

ומה בדבר המסכות?

נראה ברור שארצות מזרח אסיה עצרו את המגפה. ייתכן שצריך לזקוף זאת לזכות המסכות. ואולי זהו האופק הסביר הצפוי לנו – חיים עם מסכה ועם מגבלות על בילויים ויציאות עד הגעת החיסון.

האם התרופה למלריה היא טיפול פלא?

מההתרשמויות שרופאים חולקים בטוויטר, אפשר להסיק שממש לא. המחקר שהצביע על 100% תועלת של תרופה זו נראה מפוקפק ביותר וגם מקורו מפוקפק. עם זאת יש שעדיין תולים תקוות בקלטרה המשמשת לטיפול בנשאי HIV וכן בתרופות המדכאות תגובת יתר של המערכת החיסונית (סערת ציטוקסינים). היה מחקר שהראה שהקלטרה לא יעילה, אבל דווקא אפשר היה להוציא ממנו אופטימיות מסוימת, כי האפקט היה חיובי, גם אם לא מובהק סטטיסטית.

מה בדבר חיסון בק"ג (BCG)?

קיימת טענה ידועה בעולם הרפואה שלחיסונים יש תועלות לא ספציפיות, כלומר הם משדרגים את מערכת החיסון באופן כללי בטווח זמן מסוים מרגע הזרקתם. הרבה מחקרים הראו שילדים חולים פחות אחרי חיסון, ואפילו במחלות שלא קשורות כלל לחיסון שהם קיבלו. זו תמונת מראה של השקר הנפוץ שלפיו חיסונים מזיקים בדרכים נסתרות.

יש כיום ניסיון לרתום את חיסון בק"ג נגד שחפת למערכה בקורונה, ומתנהלים ניסויים מבוקרים. עד שלא יתקבלו תוצאות, לא נדע אם באמת הדברים עובדים.

האם זה אתי לזרז הליכים בדרך למציאת חיסון?

נדונה כיום השאלה האם אפשר להדביק בכוונה מתנדבים שקיבלו את החיסון הנסיוני, כדי לבחון במהירות את יעילותו. לדעתי התשובה ברורה וחיובית. אבל השאלה מה יחשבו ועדות האתיקה למיניהן. יש הטוענים שהדבקה בכוונה היא אתית באופן כללי מאחר שאפשר להדביק אנשים בכמויות מאוד קטנות, והדבקה בכמות קטנה, אפילו ללא חיסון, יוצרת לרוב חסינות ללא מחלה משמעותית.

מה לגבי מזג האוויר?

יש בסיס להערכה שבחום של יוני – ספטמבר הנגיף יתפשט פחות. אבל העולם גלובאלי ויש מזגנים. שתי סיבות לכך שהקיץ אינו תרופת פלא. המחקרים בנושא הנגיף ומזג האוויר משתנים מקצה לקצה בתוך שבוע. עוד נדע יותר.

מה עם הבחירות באמריקה?

כנראה למשלוח פתקי הצבעה בדואר יהיה תפקיד משמעותי בפריימריז ובבחירות שאחריהן. ג'ו ביידן ודונלד טראמפ צריכים לשמור על עצמם. אם אחד מהם יעלם מהזירה, יהיו לכך השלכות עצומות.

האם הקורונה תפיל את משטר האייתולות?

אצטט משהו שכתבתי לפני חודש בערך:

בסוף הקורונה עוד תתברר כדבר הכי טוב שקרה למשטר האייתולות באירן. לא משנה כמה הקורונה מכה בהם, אם היא תשחרר אותם מממשל טראמפ, הם יצטרכו להיות אסירי תודה.

האם המגפה תשנה את הציבור החרדי מהקצה לקצה?

לא. באופן כללי אני לא מאמין בתיאוריות היסטוריות של השפעה. לא ההיסטוריה משפיעה אלא תמריצי ההווה. כלומר כשהמגפה תהיה היסטוריה, לא היא תשפיע אלא התמריצים שיהיו אז בהווה. מה שכן, צריך לראות כיצד מנהיגי הציבור החרדי ישרדו פיזית את המגפה. מדובר באנשים בני שמונים ותשעים פלוס. לשינויים בצמרת יהיו השלכות (לאו דווקא חיוביות. המנהיג החרדי הקשיש ביותר כיום, הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פונוביז', הוא גם הדמות המתונה ביותר).

גם לטענה שלי שלא ההיסטוריה משפיעה, אלא ההווה יש מגבלות – למשל ההשפעה העצומה של מלחמת העולם השניה על האנושות הרבה אחרי שהיטלר מת. האם המגפה תהיה כמו מלחמת העולם השניה? בשני המקרים מדובר באירועים שביטלו אולימפיאדות, אבל מבחינות אחרות ההשוואה עדיין רחוקה.