יש מדינה אחת שהגיבה לנגיף הקורונה באופן לא הולם בעליל וחזרה בה – בריטניה. הבריטים חשבו לבנות על הדבקה המונית והתחסנות עדר. אחרי שכל מגיב בטוויטר מרט את שערות ראשו, גם להם נפל האסימון והם ביצעו תפנית מוחלטת אל עבר סגר. בינתיים ראש הממשלה חלה וגם הנסיך יורש העצר ועוד רבים אחרים.
יש מדינה אחרת שעל פי הדיווחים מתנהגת בשאננות דומה ועדיין לא השלימה יו טרן. זו שוודיה. השוודים הם אולי מטבעם קרירים, צוננים ושומרי מרחק, כך שבאו עם ארגז כלים מעולה מהבית, אבל הם עדיין לא הפנימו חומרת האירוע. החיים ממשיכים בבתי הקפה של שטוקהולם.
מה שמשותף לשתי המדינות הוא שאת הגישה השאננה הנחו גורמי מקצוע על פי מחקרים שבוצעו הרבה קודם להופעת הקורונה. הייתה תוכנית מגירה. אבל תוכנית מגירה יכולה להוליד קיבעון. המתכננים מראש לא היו יכולים לחזות את מאפייניה הייחודים של מגפת הקורונה. ההדבקה האסימפטומטית שמקנה תפקיד מיוחד לבדיקות, הפגיעות הייחודית של זקנים, מצוקת מכשירי ההנשמה שעלולה להתעורר, וגם הקלות שבה הנגיף מתפשט, הרבה יותר משפעת.
הגישה הבריטית כבר הוכתרה בכישלון. חבר המושבעים עוד לא העביר את הפתק לגבי הגישה השוודית, והיא תיבחן עוד במחקרים השוואתיים. יש מקום להעריך שמחקרים אלו לא יטו חסד לשוודים ויציינו לטובה דווקא יכולת אלתור ותגובה מותאמת למצב. גישות שמבוססות על מסמכים שנכתבו על בסיס הנחות יסוד אחרות לרוב מאכזבות.
הדבר דומה למה שקורה בכלכלה, שבה אותן תפיסות שהיו כל כך מועילות בימים שהמלחמה התנהלה נגד היפר אינפלציה (מדיניות צנע, קיצוצים ושנאת הגרעון) הן בדיוק התפיסות השגויות בימים שבהם נלחמים בדיפלציה ובריביות נמוכות.
תמריץ 
תמריץ,
איפה אפי?
http://www.emro.who.int/pandemic-epidemic-diseases/outbreaks/index.html?fbclid=IwAR3sNicWdmIV0frmx_bVBkGU8QZdR4YK053EtgN4s7Hef1-YEsSnsLSqaHI
אהבתיאהבתי
מנחש שישראל לא שייכת לסקטור הזה של הארגון ומולבנת כמו כל האחרות.
אהבתיאהבתי
רק אסור לשכוח, ששיקולים של חיסון העדר, מכמינים גם שיקולים כלכליים שנשקלים בדבר הנזק הכלכלי העצום לטווח ארוך ( שבתורו יכול גם להביא לאסונות במחיר חיי אדם. למשל: 70 אלף מתו, רק בשנת 2018 ממגיפת האופיוד בארה"ב, שבמהותה הינה תוצאה של כלכלה או מצב כלכלי ). טראמפ למשל, מגדיר או הגדיר זאת כך, שהתרופה, לא יכולה להיות יותר גרועה מן המחלה. אבל, הוא התעשת משהו. שהרי יש הבדל בין מגיפה מדבקת שפורצת בטווח זמן קצר ומיידי, לבין מוות מוכמן של אינדיבידואלים, בגין מצב אינדיבידואלי שלהם. לא פשוט. הסיקור התקשורתי, לא מאפשר כמובן ערימות של מתים בזמן קצר.
מענין לקרוא כאן למשל בגלובס, על מחקרים, דיעות נגד ובעד, בדבר המחיר הכלכלי. כאן:
" מחקר
האם המחיר הכבד של המלחמה בקורונה שווה את זה? המחקרים הכלכליים הטריים סבורים שכן
שני מחקרים טריים הגיעו למסקנה כי ריחוק חברתי הוא המדיניות הנכונה, למרות הנזק הכלכלי הניכר • כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT בדקו את מגפת השפעת הספרדית בארה"ב, ומצאו כי ערים שנלחמו מהר ובאגרסיביות – צמחו יותר בהמשך "
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323895
אהבתיLiked by 1 person
זה באמת מדהים לקרוא קדימה, נכוחה, אחורה, הערכות לגבי הנזק הכלכלי של מגיפה כזו. כאן מומלץ, ניתוח כלכלי גלובלי בדבר השפעות המגיפה על הכלכלה ( נכתב רק ב- 6 למרץ 2020). בהיר ומקיף יחסית, כאן בבלומברג:
https://www.bloomberg.com/graphics/2020-coronavirus-pandemic-global-economic-risk/
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום,
בתור נציג מערכת המשפט הישראלית עלי אדמות, תוכל להסביר למה היה חשוב לבג"ץ לזרז בחירת יו"ר הכנסת מיום שני ליום חמישי?
אהבתיאהבתי
3718, אני לא קשור למערכת, ולא נציג פורמלי בטח שלא של המערכת. אני מגיב אגב אורחא, על מה שלפני. קורא בזעזוע דברי הבל מגוחכים, ומגיב עליהם. כך טבעי הדבר.
בקשר לבג"צ יו"ר. השארתי פה הלינק בפוסט הקודם, הנה שוב, תבין מתוך הקריאה מפי הגבורה. מה שלא תבין, תוכל לשאול אותי. אלא מאי:
אם לא טרחת לקרוא ולהבין, איך אתה מעביר ביקורת עליהם תדיר ? הפעם כתבת נייטרלי עלק משהו. אבל, כבר טרחת בפוסט הקודם, לכתוב דברים פוגעניים מכללא.
אז הנה, נהיה הוגנים.נשאיר לך הלינק. בג"צ מאוד מאוד פשוט. תקרא ותבין . מה שלא . אני פה. אם אתה לא יכול להבין. אז בעיקרון , יש לך בעיה. אתה עושה מעשה נבזי. שהרי,מבלי להבין כלל, אתה מותח ביקורת על גוף, אדם, מערכת. הפעם אני אסביר אם צריך. אבל, שתבין הבעיה העקרונית שלך ( ושל רבים אחרים ). כאן:
https://bit.ly/2QVJbYq
להתראות
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
לא אוהב את סער. סתם פופוליזם מאוס.
אחרי המגפה צריך להחזיר את המשק למאה אחוז תפקוד. אם יתברר שבאמת נדרשים אז קיצוצים (לא מאמין), שיחשבו אז מאיפה לקצץ.
אהבתיLiked by 1 person
מה פופוליזם מאוס בדרישה או בהצהרה לדוגמא אישית לא מובן תמריץ ? מה זה בשבילך מנהיג ? יעני איזה רו"ח או כלכלן מפגר ותו לאיו ?
אהבתיאהבתי
לתפיסתי
1. קיים מתאם שלילי גבוה בין יכולת התגמשות, האלתור והגדלת האוטונומיה ומרחב התמרון של הדרגים הנמוכים לבין מידת הריכוזיות של מערכות /גובהה של פרמידת ההירכיה הארגונית.
2. מימי המדינה שבדרך ושנותיה הראשונות של המדינה – המגזר הציבורי בישראל עבר מהפך ממערכת מבוזרת וכמעט אנרכיסטית (המצטיינת באוטונומית הפרט וכושר האלתור שלו, אך לוקה חמורות ביכולות תאום בין מערכות גדולות ותכנון לטווח ארוך) אל מערכות מאוד ריכוזיות.
מערכות שבהן דבקות בקונספציה שגויה אחת (ו/או במאבקי יוקרה ואגו) עלולה להפיל את כל המדינה. כלומר ישראל עברה מתרבות ה"סמוך" /יהיה בסדר / כשנתקל בבעיה נאלתר משהו / נצליח "לסחוב" ממשהו את כל מה שחסר לנו וכד' אל תרבות טיפוח היס-מנים ומצטייני הטופסולוגיה.
משרדי הבריאות (כמו גם משרד החינוך הישראלי) ידוע כגוף מאוד ריכוזי. (לדוג' – עד לאחרונה אישור לעריכת בדיקת קורונה ניתן רק ע'י משרד הבריאות. רק לאחרונה סמכות אישור בדיקה זו הועברה גם למרכזי 4 קופ'ח. כלומר, לרופאים, למנהלי מחלקות, ואפילו למנהלי אזורים של קופות החולים ומנהלי בתי חולים – אין כל סמכות להחליט את מי כן/לא לבדוק.
למזלנו, גם בנושאי בריאות, למשרד הבריאות אין סמכות החלטה בלעדית. שר הבטחון, וחשוב ממנו ראש הממשלה, יכולת (אם כי מעט מוגבלת) לכופף את ידי ראשי משרד הבריאות.
אפילו חשוב יותר – לצד המגזר הציבורי – ממשלתי, המאוד ריכוזי, צמח מגזר פרטי. ובראשו מגזר ההיי טק וחברות הסטארט-אפ.
בהן, ורק בהן, נותרה יכולת האלתור הישראלית בשיאה.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
חיפשת איפה לקצץ? תכין את הD9
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה,
הבעיה של משרד הבריאות אינה ריכוזיות. זהו משרד שבשיגרה עיקר פעולתו היא רגולטורית ועכשיו הוא נדרש להפוך לגוף תפעולי, שינוי קשה לכל מערכת. מכל מקום, אני מעדיף שם את ליצמן על פני כל גנרל בוגר מערכת הביטחון.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
מי המדינה הבטוחה בעולם בזמן המגיפה? ליצמן ממתין להתנצלות שלך
https://www.dkv.global/covid-19-health-safety
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אם את עדיין מהססת לגבי ההתנצלות לליצמן קבלי עוד עדות אופי לגביו
https://www.cebm.net/covid-19/global-covid-19-case-fatality-rates/
אהבתיאהבתי
חייל הדברים שקישרת לגבי בית המשפט העליון מטרידים מאוד בהנחה והם נכונים.
אתה יכול לצרף לכך את עניין תמונות השמן של שופטי העליון לדורותיהם https://shkifut.info/2019/11/portrait/ דורית בייניש הסתפקה בתמונה פשוטה יחסית.
אני מאמין ששקיפות חשובה בכל מקום.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
בניו יורק עדיין יש מניינים
https://nypost.com/2020/03/30/crowds-ignore-social-distancing-rules-to-watch-usns-comfort/
אהבתיאהבתי
היחידה הרב מימדית של כוכבי
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
א. אני מסכימה שריכוזיות אינה הבעייה היחידה, או אפילו העיקרית, של משרד הבריאות.
ב. אפילו אם נתייחס למחמאות העכשויות לתפקוד ישראל במשבר הקורונה כסיכום הסופי של המשבר (מעט נמהר מדי לטעמי) נותרה השאלה הקלאסית:
האם ההישג הישראלי הוא
2. בזכות ליצמן (כטענתך)
2. למרות ליצמן (שלא הצליח לחבל קשות בתפקוד נתניהו, מנכ'ל המשרד, בנט ושות')
3. בלי כל קשר לליצמן (לדוג בגלל ההרכב הצעיר יחסית של מדינה מערבית, תרגולת מצבי החירום של הישראלים וכד')
אם לוקחים בחשבון את העובדה שליצמן הקדיש זמן רב יחסית למגזר החרדי אליו הוא משתייך (לדוג' בבקשתו להחריג את הישיבות מחובת הסגירה של כל שאר מוסדות הלימוד ) + העובדה שהמגזר החרדי מוביל את ישראל באחוזי ההידבקות והתמותה 7מהקורונה – נדמה שתשומת הלב היתרה של ליצמן עלולה להוליך לתוצאות די טרגיות.
################
ברור שמדובר במיעוט קטן, שאינו מייצג את המיינסטרים החרדי.
אבל תענוג לקרוא את ניסוחיהם והשפה בה הם משתמשים.
אפשר גם לחשוד שלעיתים רק הם מבטאים בקול רם את מה ששאר החרדים חושבים.
אהבתיLiked by 1 person
התייחסתי למסמך "אשרי יוצאי ביתך". פנינה.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
מדברייך עולה שלא הבנת שהמסמך המדובר הוא דאחקה
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
פרופ' דן שפטן מנסה לענות על שתי שאלות
1. מדוע המדינות הערביות הן מדינות כושלות?
2. מדוע הערבים אזרחי ישראל, המעוניינים להשתלב במדינה, בוחרים שוב ושוב הנהגות המנסות לקעקע את המדינה?
רמז לשתי התשובות: פגם מהותי בתרבות הערבית.
https://www.israelhayom.co.il/opinion/747201
————————————
קטעים מהכתבה:
" … בשורשו של הכשל התרבותי הזה ניצבת תפיסה מעוותת של כבוד שבטי. …
… אלה העלו מקרבם מנהיגים כמו ג'מאל עבד אל־נאצר, סדאם חוסיין, חאפז אל־אסד, מועמר קדאפי ויאסר ערפאת. הם זכו לאהדה ציבורית רחבה בארצם ובאזור ובנו את הלגיטימציה ואת מדיניותם הבינלאומית על אידיאולוגיה רדיקלית, התרסה, אלימות ומלחמות. מנהיגים שניסו לבנות את חברתם ולהתרחק מכל אלה – המלך חוסיין ושושלתו הם דוגמה בולטת – הוצגו כבוגדים וכ"סוכני האימפריאליזם והציונות". במה הלהיבו הרדיקלים את הציבור? ב"כבוד" מזויף וגאווה מפוקפקת וקצרת ימים, בעת שהוליכו את אומותיהם למצוקה מתמשכת ולאסונות חוזרים ונשנים. מחיר ההזיה הזו מומחש בחורבנן של סוריה, עיראק, לוב ואפילו במצרים, 40 שנה אחרי מותו של נאצר.
התנועה הלאומית הפלשתינית הביאה את העיוות הזה לשיאו, בהימנעותה השיטתית מבניית אומה וטיפוח חברה, ובדבקותה במנהיגים מסוגם של המופתי, ערפאת והנייה, שהביאו חורבן מתמשך על עמם בשם "הכבוד הלאומי" ו"העמידה האיתנה". הם מתבשמים ב"כבוד" של הקרבת ה"שאהידים" מפוצצי האוטובוסים ואינם מציעים לעמם דמויות מופת אחרות. בונה האומה שקם לפלשתינים ויכול היה להפנותם לאפיק קונסטרוקטיבי – ראש ממשלתם לשעבר סלאם פיאד – מעולם לא זכה ליותר משני אחוזי תמיכה בחברתו ונשכח.
אחיהם אזרחי ישראל מכורים אף הם לאליטות ולמנהיגות מהסוג של אחמד טיבי, חנין זועבי, מוחמד ברכה, היבא יזבק, איימן עודה והתנועה האסלאמית. אלה מציעים להם את ה"כבוד" והגאווה הזולה ב"עמידה איתנה" על הצדק הפלשתיני המוחלט, נגד "החטא הקדמון של העוול והעושק הציוני" ועל החזון של "שיבה" שתמוטט את אדניה של המדינה היהודית. הם רוצים מנהיגים הסוגדים ל"שאהידים" – דמויות המופת של עמם. אולי אין הם רוצים באמת את חורבנה של המדינה המעניקה להם איכות חיים, דווקא משום שהיא לא ערבית בתרבותה הפוליטית.
אבל זו טבעה של התמכרות: ברגעים של פיכחון יודעים גם המכורים לסמים או להימורים שההתמכרות מזיקה להם; אלא שבדרך כלל ההתמכרות גוברת. "
אהבתיאהבתי
קמיליה,
ליצמן אחראי להצלחות ולכשלונות. הוא שר מוצלח משום שהמערכת שהוא מופקד עליה הפגינה ומפגינה גמישות תפעולית מרשימה, תגובה מהירה לנתונים שמגיעים מהשטח כולל התייחסות זריזה ונאותה לתקלות/טעויות. עכשיו תשווי את זה למשרד הביטחון של בוגי יעלון בתקופת צוק איתן, מי לוקח?
אהבתיאהבתי
פינת הטרלול הישראלי
אהבתיאהבתי
הסבר של מומחה (לא עיתונאי) להתנהלות החרדים
http://www.rationalistjudaism.com/2020/03/understanding-charedi-response-to.html?fbclid=IwAR0r5nea2jGdreILgQIt51qbyJ0Y7efQwLeLc-ifdgDYjXFwPb8xfjX8VtU
אהבתיאהבתי
חישובי קורונה
אתמול היה יום לא טוב עם תוספת של 41 חולים בינוני/קשה. הסדרה נראית כך 20, 17, 18, 5, 16, 25, 16, 19, 41. אנחנו עדיין בגידול ליניארי אבל הימים הקרובים יגידו אם חזרנו לגידול מעריכי או לא.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
האם בשוודיה הורו רק למבוגרים ולבעלי מחלות רקע להכנס להסגר?
לאור כך שהם 90% (או יותר) מהמאושפזים במצב קשה וצפונה של קורונה, מדוע לא לנקוט כאן במדיניות כזו?
אהבתיאהבתי
רק לידיעה:
המצב בבריטניה הוא הטוב ביותר מכל מדינות מערב אירופה. מצבה טוב יותר מאיטליה, ספרד וצרפת. נראה לי שמצבה בערך זהה למצב של גרמניה.
במזרח אסיה נראה שהמדינות: סין, יפן, תאילנד ודרום-קוריאה מסתדרות.
מעניין שבדרום אמריקה ששם הרפואה די גרועה מסתדרים יותר טוב מאשר באירופה. איך זה יתכן? אולי הוירוס פוגע אקראית במקום מסויים ומה שעושים לא עוזר (והמגפה נפסקת מעצמה ולא עקב פעולות של בני-אדם)?
אהבתיאהבתי
בטוויטר מאמינים שבדרום אמריקה קיץ ובמזרח אסיה חובשים מסכות.
אהבתיאהבתי
זה לא נראה לי ריאלי לבודד ככה מבוגרים מהשאר. מה עוד שגם לא מבוגרים מתים.
אהבתיאהבתי
החרדים של יפו
https://twitter.com/dudid2428/status/1245359677069824000
אהבתיאהבתי
קמיליה,
היידה ליצמן
אהבתיאהבתי
מאוד מומלץ :
נתונים עד כה, בנושא ההתמודדות עם מגפת הקורונה, נכתב על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת .
תכל"ס' ריכוז מאורגן ורשמי יותר של נתונים לכל המעונין. כאן:
https://bit.ly/2xL8Iwv
אהבתיאהבתי
תמריץ,
להבנתי יותר מ 90% מהמתים הם זקנים ו או בעלי מחלות רקע (גם אם הם לא זקנים).
הגיוני ביותר להכניס רק אותם להסגר, וכך לא למוטט את הכלכלה.
לא הגיוני למוטט את המשק על מחלה שהורגת מגזר מאוד מסוים, כשניתן לבודד את המגזר הזה
אהבתיLiked by 1 person
חשוב מאוד, לקרוא גם ההודעה האסטרטגית הזו של היועמ"ש:
https://www.gov.il/he/departments/news/26-03-20
להתראות
אהבתיאהבתי
כאן מומלץ, משעשע ועצוב ומדהים בו זמנית, ב- אל מוניטור, כיצד נתניהו רותם את המוסד, למלחמה בקורונה:
https://www.al-monitor.com/pulse/originals/2020/03/israel-benjamin-netanyahu-mossad-coronavirus-test-kits.html?utm_campaign=20200401&utm_source=sailthru&utm_medium=email&utm_term=Daily%20Newsletter
אהבתיאהבתי
שיעורי התמותה גבוהים מדי אפילו בקרב בני 40-50.
אהבתיאהבתי
אגב,הנפקה מאוד מרשימה למדינת ישראל, אג"ח ( בתוך הקורונה ובגין) אפילו לטווח של 100 שנה לראשונה. להלן ההודעה והפרטים:
לראשונה: מדינת ישראל הנפיקה אג"ח לטווח של 100 שנה
יחידה
אגף החשב הכללי
תאריך פרסום
01.04.2020
הנפקה מוצלחת לחשב הכללי: השלים גיוס אג"ח בשווקים הבינלאומיים בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר, מתוכם 1 מיליארד דולר לטווח של 100 שנה
מדובר לא רק בטווח ההנפקה הארוך ביותר של המדינה אי פעם, אלא גם בהנפקה הגדולה ביותר בתולדות המדינה במסגרתה הונפקו גם 2 מיליארד דולר לטווח של 10 שנים ו- 2 מיליארד דולר לטווח של 30 שנה. בהנפקה נרשמו הביקושים הגבוהים עד כה בהיסטוריית מדינת ישראל של מעל 25 מיליארד דולר. מהלך זה מצרף את ישראל למספר מצומצם של מדינות בעולם שהנפיקו לטווח זה.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, השלים היום (ג') הנפקה של אג"ח בדולר לממשלת ישראל בריביות אטרקטיביות. מדובר בעלויות גיוס נמוכות באופן יחסי להנפקות של המדינה במטבע דולר בשנים קודמות ומעט יותר גבוהות מאלו שהיו בחודש ינואר האחרון, אז נרשמו העלויות הנמוכות ביותר אי פעם. האיגרות הונפקו לשלושה טווחים: 10 שנים בהיקף של 2 מיליארד דולר בקופון של 2.75%, 30 שנה בהיקף של 2 מיליארד דולר בקופון של 3.875% וטווח נוסף ל- 100 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 4.5%.
לאור תכנית הסיוע הממשלתית הנרחבת להתמודדות עם משבר הקורונה בישראל, החשב הכללי החליט מוקדם יותר היום על ביצוע הנפקת אג"ח של מדינת ישראל בשווקים הבינלאומיים. ההחלטה לביצוע ההנפקה התקבלה לאחר התייעצויות נרחבות שהתקיימו בתקופה האחרונה שהצביעו על ביקוש גובר לאג"ח של מדינת ישראל. לראייה, נראו הביקושים הגבוהים ביותר בהנפקת אג"ח במטבע חוץ שהסתכמו מעל 25 מיליארד דולר, פי 5 מהסכום שהונפק. הביקושים הגבוהים מצד משקיעים אסטרטגיים גדולים תמכו בהנפקת איגרת לטווח של 100 שנה, זו בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל. בכך מצטרפת ישראל למועדון מצומצם של מדינות בעולם אשר הנפיקו לטווח זה.
הביקוש המרשים התאפשר גם בזכות הימצאותם של משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים אשר מחזיקים באגרות החוב של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק למעלה מ- 400 משקיעים שונים מכ- 40 מדינות, ביניהן: ארה"ב, בריטניה, גרמניה ועוד. בין היתר, נרשמו ביקושים רבים בקרב משקיעים מוסדיים אסיאתיים ומדינות נוספות.
הבנקים ששימשו כחתמים בהנפקה הינם: Barclays, BofA Securities, Citibank, Goldman Sachs
החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הנפקת האג"ח הגדולה בהיסטוריה של המדינה מעידה על אמון המשקיעים הגדולים והאיכותיים בעולם באיתנות כלכלת ישראל, במיוחד על רקע התמודדות המדינה עם משבר הקורונה. ההנפקה לטווח של 100 שנה הינה עדות לחוזקה הפיננסי של המדינה ולביסוס המדינה בשווקים הבינלאומיים. ההנפקה תהווה נדבך חשוב במימון פעילות הממשלה בתקופה הקרובה."
סגן בכיר לחשב הכללי, גיל כהן: "היכולת של מדינת ישראל לבצע את ההנפקה המוצלחת בתולדותיה במהירות שיא ועל רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים הינה תוצאה ישירה של עוצמת הכלכלה והקשר השוטף עם המשקיעים ברחבי העולם בשנים האחרונות. ההנפקה מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה ועל יכולתה התמידית לממן את פעילותה."
אהבתיאהבתי
לקמיליה:
את שאלת על מדינות ערב הכושלות אז יש לי שאלה דומה על מדינות אירופה הכושלות:
במשך שנים רבות אירופה כבשה מדינות באסיה ובאפריקה ושעבדה אותן. חיילי מדינות אירופה סיכנו והקריבו את חייהם לא למען איזה רעיון נעלה אלא כדי לשעבד ולטבוח באכזריות תושבי יבשות אחרות. הם גם הקריבו את חייהם במלחמת העולם הראשונה ללא שום סיבה. כנ"ל האמריקאים במלחמת ויטנאם. הכשל שאת מדברת עליו קיים בכל העולם.
לחייל הזקן:
תביא בחשבון לא רק את המתים אלא גם את אלו שנמצאים במצב קריטי או רציני. זאת לא הבאת. תסתכל על coronavirus update.
לידיעתך המצב בהודו, בברזיל, בארגנטינה ובמקסיקו – טוב יותר מאשר בישראל.
המצב בסין, ביפן, הדרום-קוריאה ובתאילנד – טוב יותר מאשר בישראל.
למעשה באופן מוזר המדינות המפותחות נפגעות יותר. למה אני לא יודע אבל זה מעלה חשד שהפגיעה איננה תלויה ביכולתה של המדינה לטפל בבעיה.
אהבתיאהבתי
לחייל הזקן:
רק שתדע על ההנפקות האלו תצטרך ממשלת ישראל לשלם בעתיד כ-90 מיליארד דולר.
רק על ההנפקה של 1 מיליארד דולר ל-100 שנה ישראל תצטרך לשלם 81.6 מיליארד דולר.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אתה מתעלל מכך שרוב מכריע של המתים או המאושפזים במצב קשה בני 40-50, הם בעלי מחלות רקע. כתבתי בפרוש להכניס גם אותם להסגר הגנתי, ואת הזקנים, ואת השאר לשחרר.
תמריץ2,
מה אתה אומר על מה שפרופ מואב אומר?
אהבתיLiked by 1 person
סליחה על הבורות,
לא הבנתי איך הריבית למאה שנה יוצאת 80 מיליארד.
אגח ל 100 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 4.5%.
איך זה מחושב?
זה לא הזוי לשלם פי 80 מהקרן? (ולהתגאות בזה..)
אהבתיאהבתי
לגבי מה שפרופ' מואב אמר, יש כלל פשוט: אם מישהו מדבר על חובות לאומיים ולא עושה הבחנה בין חוב במטבע מקומי לבין חוב במטבע זר אין שום ערך למה שהוא אומר. לא ראיתי שעשה ההבחנה הזו. חוב במטבע מקומי אינו עובד כחוב במובן הרגיל של המושג. כי המדינה מקבלת את מה שהיא יודעת ליצור ללא גבול.
הדבר נכון גם להנפקת האגח למאה שנה: זה נעשה באגח דולריות וזו טעות. בהתחשב במצב היתרות והמצב הכללי של ישראל, זו לא טעות קטסטרופלית, אבל עדיין טעות. היה צריך להנפיק אגח שקליות.
אהבתיאהבתי
איך כן נכון לחשוב על נטילת חוב במטבע מקומי? זו הדפסת כסף. האם טוב או רע להדפיס כסף? בנסיבות של אבטלה גבוהה ואינפלציה נמוכה זה טוב מאוד.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אז אתה טוען שפרופ מכובד כמו עומר מואב לא יודע את זה? הוא אומר כל זה רק כדי לנגח את ביבי שנואו?
למה לא להשתמש ביתרות המטח העצומות של ב"י?
אחרי המשבר לא יהיו העלאות מיסים וקיצוצי שרותים כדי לממן את החוב הנל?
אהבתיאהבתי
זה לא יאמן בריבוע
עם מערכת בריאות ש"קורסת" כבר שנים על שנים, ועם "מחדל" הבדיקות, ו"מחדל" המסכות, ורהמ שרק מנסה לברוח ממשפט, וסוף הדמוקרטיה וסוף העולם
ישראל היא המקום הבטוח בעולם מפני קורונה, והמקום ה9 בעולם ביעילות הטיפול
מה יאמרו עכשיו החמוצים? מה? אני יודע! "למה רק מקום9 בטיפול ולא מקום ראשון!"
כמה שאני לא מחבב את ביבי, אמרתי מהתחלה שהמשבר מנוהל יפה. לא מושלם כמובן, אין מושלם. אבל יחסית למלחמה של פעם במאה שנה עם ככ הרבה אי וודאות..
יפה אבל שליצמן הצליח לא להפריע לגורמים המקצועיים במשרדו. ועכשיו הוא נדבק..
https://www.dkv.global/covid
אהבתיאהבתי
רק יוער כאן בקשר להנפקה לעי"ל:
מה שקובע זה הבעת האמון. הריבית נקבעת על פי מכרז. ביקוש והיצע. אנו בתוך תקופה קשה מאוד. ותהא יותר קשה אפילו . כלכלות משותקות פשוט. אחד הגורמים החשובים, זה יחס גירעון תוצר. לרוב כאשר הוא עולה על 3 אחוזים, יש בעיה ( מבחינה בינלאומית). אני מזכיר, היחס עומד לעלות ל- 10 אחוז עד 20 אחוז ( אם לא יותר). למרות זאת ,הייתה פה הבעת אמון במשק הישראלי, בתוך תקופה קשה מאוד. וזה מתבטא בדבר החשוב ביותר, שזה רמת ביקוש גבוהה, שמורידה את הריבית המשולמת.
להתראות
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהוא אומר זאת לנגח את ביבי. זה אמונתו.
אין ספק שעומר מואב וכלכלנים דומים לו לא מפנימים את המשמעות של ריבית האפס המתמשכת. אם היינו בעולם של ריביות גבוהות היה טעם מסוים בדברי מואב כי להוצאה עכשיו יכולה להיות משמעות עתידית בריביות גבוהות.
אהבתיאהבתי
ביבי קיבל החלטה נכונה לסגור את המדינה כמה ימים לפני כולם.
אהבתיאהבתי
הנה, פה במקור ראשון, סיכמו כמה הודעות ותחזיות של האוצר, להלן מצטט כל המאמר:
עלות השבתת המשק למשך שבועות: מעל 100 מיליארד שקלים – מקור ראשון
במשרד האוצר מנסים לאמוד את נזקי השבתת המשק. בתרחיש האופטימי, השבתה חלקית של המשק, כמו כיום, למשך חמישה שבועות, תביא לאובדן תוצר של 5%, קרי לאובדן כ־50 מיליארד שקל, כך העריך שבוע שעבר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
לפי הערכות האוצר, השבתה חלקית למשך שמונה שבועות תעלה את הפגיעה בתוצר ל־6.8%, ול־12 שבועות תזניק את הפגיעה ל־8.6%. יחס החוב־תוצר יעלה בהשבתה חלקית של 12 שבועות ל־73% (טרום המשבר, יחס החוב עמד על כ־60%). הצמיחה תרד מ־3.8% כיום למינוס 2%.
מהנתונים עולה עוד כי במקרה של השבתה מלאה תהיה הפגיעה חמורה עוד יותר: השבתה למשך חמישה שבועות תביא לאובדן תוצר של 9.3%. אם משך ההשבתה במתכונת הזו יתארך לשמונה שבועות ואף 12, הפגיעה בתוצר תזנק ל־12.8% ו־17.7% בהתאמה. הערכות דומות פרסם השבוע בנק ישראל, ולפיהן בתרחיש של השבתה מוחלטת עד סוף חודש מאי יגיע הנזק הכלכלי (באובדן תוצר) ל־126 מיליארד שקל.
"מגפת הקורונה מכניסה אותנו למשבר הכלכלי הגדול שידעה ישראל מימיה", אמר באב"ד. "זהו משבר ריאלי, שלא נובע מבעיה מִבנית בשוק אלא ממשבר בריאותי, ועלול להשפיע על המערכת הפיננסית. נכנסנו למשבר עם יחס חוב־תוצר נמוך, אבטלה נמוכה ומערכת פיננסית איתנה. ככל שעובר הזמן, יהיו למשבר השלכות חמורות מאוד" .
מנכ"ל האוצר אמר שיש "פגיעה אנושה במשק הישראלי ובחברות. ככל שהמשבר יהיה עמוק יותר, יקרסו יותר חברות. בניגוד למשבר הפיננסי של 2008, שיצאנו ממנו מהר, ההתאוששות לא תהיה בחודש־חודשיים". על אף הצגת התחזיות בדיון, הדגיש באב"ד כי כרגע אין לאף אחד תרחיש ברור. "הדברים משתנים מיום ליום, ואנו בחוסר ודאות".
בתוך כך, מספר דורשי העבודה הולך ועולה. מניין הנרשמים בשירות התעסוקה עבר כבר את ה־800 אלף, אם כי רובם בחל"ת וההערכה היא שחלק גדול מהם יחזרו לעבודה כשהמשק יחזור לפעילות. באוצר מציינים כי האבטלה בשנת 2020 תעלה על 7%, והיא לא צפויה לרדת גם בתחילת שנת 2021.
הנזק הכלכלי מאובדן התוצר אינו כולל את ההפסד הכרוך בהוצאות אחרות שהממשלה תידרש להן. כך, עלות דמי האבטלה שישולמו בתקופה הקרובה לעובדים בחל"ת מוערכת ב־10 מיליארד שקל. אמש הייתה אמורה להתפרסם תוכנית רחבה למתן מענה לעצמאים ועסקים קטנים, הכוללת מתן קצבה. באוצר הודו כי הסיוע שניתן עד כה לעסקים הקטנים, בעיקר בצורת הלוואות בערבות מדינה, לא עבד כל כך.
למרות הפסימיות, באוצר מעריכים שהיציאה מהמשבר תחל במחצית השנייה של 2020, וכי ההתאוששות תימשך גם ב־2021. קצב ההתאוששות תלוי בהיקף הצעדים נגד מגפת הקורונה, קרי היקף הסגר.
באב"ד ציין כי טרם גובשה החלטה בנוגע לדרישות פיצוי לעסקים הקטנים שנפגעו עד כה מהוראות הסגר. "כשהמשבר ייגמר, נדע לתת פיצוי לעסקים. בשלב הנוכחי לא יכולים להיכנס לעולמות של פיצוי. כשנדע מה היקף הנזק, נגיע לפיצוי שיהיה שוויוני ואחיד לכולם".
נציין כי בעוד הסיוע הכלכלי הממשלתי לציבור מתעכב, מיהר בנק ישראל לבצע פעולות להרגעת השווקים. נגיד בנק ישראל אף הפציר השבוע בכנסת ובממשלה לקדם את הסיוע הכלכלי ולהתעלות מעל למחלוקות הפוליטיות.
"לבנקים המרכזיים בעולם קל להגיב במהירות, והם באמת הראשונים להגיב", אומר לנו הכלכלן הראשי של מזרחי־טפחות, רונן מנחם. "הם פשוט מגבירים נזילות או רוכשים מט"ח, אבל לא נוגעים בשורש הבעיה. הם לא נוגעים בבעיה הכלכלית של משקי הבית והעסקים; את זה הם משאירים לממשלה. גם בארה"ב, תוכנית הסיוע בסך 2 טריליון דולר מגיעה הרבה אחרי שהפדרל ריזרב ביצע מהלכים מיידיים".
מהי לדעתך נקודת האל־חזור שממנה אי אפשר להתאושש?
"אני מעריך שלא נצטרך להגיע לנקודת האל־חזור, דווקא בגלל הצעדים נגד הקורונה. ברור שגירעון של 20% הוא נוראי, אבל אף פעם לא היינו שם. תמיד היו פתרונות והתאוששנו. מה שהממשלה עושה הוא להגביר את המלחמה בנגיף בצעדים נוקשים, כדי שנוכל לשחרר את הכלכלה.
"לפני חודשיים הייתה הרבה ביקורת על המהלכים ה'קיצוניים' של סין בהסגר, אבל היום היא הפכה למודל שכולם מאמצים, בהבנה שזה נכון. עובדה שהסינים כבר חזרו לעבוד. זה מה שרוצים לעשות בכל המדינות".
https://www.makorrishon.co.il/news/216093/
אז בתוך תקופה כזו, זוהי הבעת אמון לכל הדיעות.
להתראות
אהבתיאהבתי
טוב תגובות נבלעות לי פה שוב. אני גומר להגיב פה.
אהבתיאהבתי
arn,
אני מניח שהריבית משולמת מדי שנה ולכן אין ריבית דריבית. אם זה המקרה אז סך ההחזרים יהיה 4.5 מיליארד + הקרן. מכל מקום מדובר בגיוס הון מטופש ומזיק (והשקעה חלומית לקרנות פנסיה). הריבית בכלכלות הגדולות במערב נעה בין ריבית שלילית לריבית אפס ולישראל אין צורך במטבע זר. הממשלה בטרפת של חלוקת כספים אז החליטו לחלק מתנות גם למשקיעים זרים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
שוודיה נסוגה מהמדיניות שלה ומטילה סגר על סטוקהולם. היה ברור שללא הסגר על זקנים וחולים, זה לא יעבוד.
חייל זקן צודק לגבי הריבית. ונא לזכור שזה על 100 שנה.
לא ברור. מספרים לנו שנים ש מע הבריאות קורסת,
אבל אנחנו המקום הבטוח בעולם מקורונה,
ומקום9 בעולם ביעילות הטיפול.
אהבתיאהבתי
arn,
אם בממשלה היו יושבים אנשים שמבינים וחושבים כלכלה היו חותמים עכשיו חוזים לרכש נפט לכמה שנים קדימה
אהבתיאהבתי
חייל ההטרלות שלך משעשעות, אבל ברור לך שקמיליה צודקת וניהול המשבר הרפואי הוא למרות ליצמן ולא בזכותו.
אהבתיאהבתי