משק פרפור העטלף

מוקדם לדעת מה יהיו השלכות המגפה בישראל כי אנחנו לא יודעים אם נהפוך לאיטליה, לאירן או לדרום קוריאה. חתן פרס נובל מייקל לוויט לא מאמין שיהיו אפילו עשרה מתים בישראל, אבל ההיגיון ההשוואתי אומר שיכולים להיות גם אלפים. ומה יהיה בניו יורק? בקליפורניה? ומתי הטבח הזה יסתיים באיטליה?

מה בכל אופן נראה סביר להניח על השלכות המגפה ביום שאחרי היעלמותה?

תמריצים ממשלתיים דרמטיים

חרדות הגרעון יינטשו לרגע והממשלות יעשו הכול כדי להחזיר את החיים למשק שהושבת, והן גם יצליחו. החיים חזקים מהכול. בוריס ג'ונסון, אחרי שפישל כשהתנהל בצורה כה מוזרה בשאלת עצירת החיים בבריטניה, כבר התווה את הכיוון. הוא קיבל החלטה מזהירה שהממשלה תמשיך לשלם את המשכורות לעובדים המושבתים. ההחלטה הזו תחולל במאזני ממשלת בריטניה גרעון גדול אבל תוכיח עצמה.

זה יהיה עוד מבחן לתיאוריה שמאזנים כספיים הם חזות הכול, וכהרגלה של התיאוריה הזו, היא שוב תכזיב את מאמיניה. כפי שיפן לא קרסה תחת חובותיה גם הגרעונות שנצברו בעת המגפה לא יחוללו אבטלה ביום אחריה ולא יכחידו את שוק המניות.

שאלות לגבי גוש האירו

ממשלות שיש להן מטבע משלהן אינן כפופות לגרעונות, אבל ממשלות שאין להן מטבע משלהן עלולות להיות בצרות צרורות. איך צרפת, איטליה וספרד יממנו את המשבר הזה? לא ברור. העול הכספי יכול לרבוץ עליהן עוד שנים ולסכן את יציבות גוש האירו. ומה עם היוונים שחיים מתיירות?

יתכוננו למגפה הקודמת

במחסני החירום של מדינות העולם יהיו הרבה יותר מכונות הנשמה ותרופות אנטי ויראליות בהמתנה למגפה הבאה שספק אם תגיע בימי חיינו כי מגפות כאלו הן עניין של פעם במאה שנה. המחקר והפיתוח בנושאים שקשורים להתמודדות עם מגפות יקבלו זריקת מרץ.

יתרות המט"ח יגדלו

בנק ישראל יבין שאירועים קיצוניים דורשים יתרות מט"ח קיצוניות בגודלן וירצה להגדיל את הרזרבות.

המטבח הסיני יאבד מהמגוון שלו

ממשלת סין תנסה לגרום לאזרחיה להפנים שעטלפים לא נועדו למאכל אדם.

מבחן למלחמה בהתחממות הגלובאלית

נגיף הקורונה משקף איומים שונים ואף הפוכים מאלו שתיאוריית ההתחממות הגלובאלית מתריעה עליהם. הנגיף מקושר לקור והאמונה בהתחממות הגלובאלית רוצה לשמר את הקור ומזהירה מהחום. הנגיף מזעזע את האנושות כשמביא אותה להפחית שימוש בדלקים פוסיליים, ואילו האמונה בהתחממות הגלובאלית רואה הפחתה זו כברכה.

יהיה מעניין לראות האם החשש מנגיפים יסיח את הדעת מחרדות ההתחממות או שלא ייווצר קשר כזה. לכאורה מדוע שיהיה קשר בכלל, אבל ייתכן שהקשב של האנושות מוגבל. ואולי להיפך קטסטרופה אחת תשכנע את הציבור שקטסטרופה אחרת אפשרית?

הנגיף לכאורה יפגע קשות בשוקי הנפט, לפחות בטווח הקצר. הדעות חלוקות כיצד הדבר ישפיע על התפתחות האנרגיה הירוקה. יש האומרים שיהיה עניין רב יותר בפיתוח אנרגיה מתחדשת מתוך יאוש מתשואה על השקעה בנפט. אבל דברים כאלו נוטים להתאזן בטווח היותר ארוך כחלק מהחיפוש האינסופי של הכלכלה אחרי שיווי משקל. הפחתת השקעות בשדות נפט חדשים וירידה בפעילות הפצלים באמריקה יובילו בסוף לעלייה במחירי הנפט שתשנה התמונה.

עידוד לאגרות גודש

המגפה תוכיח שאפשר לשמור על חלק ניכר מהפעילות הכלכלית באמצעות עבודה מהבית. חומר נהדר לדוקטורנטים שירצו להוכיח שזו דרך טובה להפחית פקקים וזיהום. אפשר שהממשלה תשתכנע להעניק לעבודה מהבית תמריצים, למשל באמצעות אגרות גודש או ביטול חניות.

הפוליטיקה האמריקנית

מוקדם לדעת אבל נראה שהמגפה מבשרת טובות לג'ו ביידן. רק שבגיל 79 יהיה עליו לצלוח אותה קודם כל בשלום בעצמו. יש עוד תרחישים מעניינים – למשל אם השופטת רות ביידר גינסברג בת ה-85 לא תשרוד את הקורונה זה יטלטל את אמריקה לא פחות מהבחירות לנשיאות עצמן.

בייבי בום?

הילדים של דצמבר 2020 מתהווים עכשיו. או שמא זוגות ירגישו שזמן המגפה זו עת מסוכנת מדי להביא בה ילדים לעולם? הירחונים הסטטיסטיים של תחילת 2021 יספרו. יש לציין גם שהשבתת טיפולי הפוריות היא אירוע לא פשוט מבחינת נשים רבות. סכנה למשפחות: להיכלא יחד זה לא מרשם לפריחת האהבה.

60 תגובות על ״משק פרפור העטלף״

  1. שינוי המגוון במטבח הסיני אינו העיקר.
    להבנתי בסיום המשבר ממשלות העולם יקחו את סין לשיחת מבוגרים ויבהירו לה שאם היא לא מתקנת דרכיה באופן אמיתי וכנה הן סוגרות את כל הסחר איתה.
    זה לא בהכרח יקרה תחת קרני השמש והתקשורת, אלא באיפול בגלל הכבוד הסיני המנופח, אבל זה יקרה.
    גם יתכן שבחמש השנים הקרובות יחתמו הסכמי סחר חדשים עם סין, והפעם לטובת שאר העולם. זאת תהיה הצורה של סין לפצות את כולם ללא הודאה באשמה.

    Liked by 1 person

  2. "הנגיף מקושר לקור והאמונה בהתחממות הגלובאלית רוצה לשמר את הקור ומזהירה מהחום"? מה? זה סתם מיקרי (ולא ברור שזה בכלל נכון). יש בכלל וירוסים עונתיים (ונוראיים) אחרים שמעדיפים חום ואת הקיץ. אאבד עוד קצת מהאמונה שלי במין האנושי אם יעלה על דעתם של רבים שהלקח מהקרונה הוא שעדיף לחמם את העולם. אנשים לא עד כדי כך טיפשים, נכון?

    אם כבר, אפשר לקוות שאנשים יפנימו שקטסטרופות גלובליות יכולות באמת להתרחש, ושיפול להם האסימון כשהם יבחינו שהאנשים שהתריאו מוקדם ומראש בפני הסכנה שבקרונה הם בדיוק אותם אנשים שמתריאים בפני הסכנה שבהתחממות הגלובלית, ושאותם סתומים שאמרו "זה רק שפעת" ולא היו מסוגלים להבין להבחין אפילו בתהליך ברור שטווח הזמן-שלו הוא שבועות, הם בדיוק אותם סתומים שאומרים "זה רק מזג אוויר" ואין לצפות מהם להבין ולהבחין בתהליך שטווח-הזמן שלו הוא עשורים.

    Liked by 1 person

  3. פרשנות מעניינת ללמה ג'ון ביידן מצליח עכשיו ולמה יש לו סיכוי טוב מול טרמפ:

    בדרך כלל מנהיג הוא לא טוב או רע באופן אבסולוטי אבלא בהתאם לאתגרים איתם הוא נאלץ להתמודד.

    אנשים שונים מתאימים באופיים ניסיונם והשכלתם להתמודד עם אתגרים שונים.
    טרמפ נראה ומתנהג כמו בריון, הילד הרע של הכיתה, המיארדר המפונק והחוצפן.
    ככזה הוא היה אידיאלי להתמודד מול היסטריית הפוליטיקלי קורקט ששיתקה מנהיגים אחראים, מאוזנים ומנוסים ממנו שהשתדלו בעיקר לא לעשות טעויות ולא העזו לצעוק שהמלך עירום. בנוסף עם ההתפרצות של דאע"ש, בהשתלטות על שטחים נרחבים במזה"ת ועל התעמולה באינטרנט, היה צריך מנהיג שנראה קשוח ומוכן למכות. ההפך מהילרי שנראתה כאישה מכובדת בגיל העמידה, פוליטיקאית משופשפת אבל לא מתאימה ללכת מכות בחצר ביה"ס או בשכונה בעייתית. אז צריך את הבריון.

    אבל עכשיו אנו מתמודדים עם איום אחר לגמרי. מגיפה. בעיה רפואית מדעית. שמולה טרמפ נראה כמנהיג מאוד לא מתאים. כשאתה חולה אתה הולך לרופא. עדיף אחד מבוגר עם שיער לבן, חיוך אבהי, ומבט רציני אך אוהב. בקיצור ביידן. לא לטרמפ, הבריון השכונתי. שיכול אומנם לכסח במכות כל אחד, לאיים להרתיע או לתחמן ולסובב בביהמ"ש או בעסקה בוול סטריט (ראה הזאב מוול סטריט) אבל כישוריו לא רלוונטים מול אוייב חסר תודעה כמו וירוס הקורונה.

    זה גם למה סנדרס נכשל עכשיו. סביר שהיה מפסיד בכל מקרה, אבל כנראה לא בהפרש כה גדול. אבל הוא המהפכן, מי שאתה רוצה לחלום בנאיביות איתו, להאמין בערכים יפים שאפשר לפנטז עליהם לפני שמתבגרים ומתעוררים למציאות. לא מי שמתאים לטפל במחלה קשה.

    Our Brand Is Crisis
    You don’t change the man to fit the narrative you change the narrative to fit the man
    People forget what you said but remember the why you said it and how it made them feel

    Liked by 2 אנשים

  4. עומר כתב: "שהתריאו מוקדם ומראש בפני הסכנה שבקרונה הם בדיוק אותם אנשים שמתריאים בפני הסכנה שבהתחממות הגלובלית"
    יש לך שמות ומקורות של אנשים שמתריעים על ההתחממות הגלובלית שהתריעו מראש ומוקדם מפני הקורונה?

    אהבתי

  5. עומר, לא סתם הכנסתי את התיאוריה הזו. נובעת ממעקב מתמשך אחרי הטוויטר של הלל גרשוני. בנוסף באחד מהפוסטים הקודמים הבאתי נתוני תמותה עונתיים. ההפרש בין החורף לקיץ מדהים לרעת החורף. כלומר לא מדובר באיזו אנקדוטה. משחר האנושות ועד היום הקור קשה לבני אדם יותר מהחום ברוב הארצות.

    אהבתי

  6. תמריץ – יש הרבה סיבות לעונתיות של מחלות, והסיבות עצמן משתנות ממחלה עונתית אחת לאחרת. יש הרבה מחלות עונתיות שתוקפות דווקא בקיץ (כולל מחלות הנגרמות מוירוסי קורונה, כמו ה-MERS ואולי גם ה-SARS), ויש הרבה מחלות עונתיות שעולות אמנם החורף, אך מסיבות שכלל אינן קשורות לטמפרטורה (למשל, עמידות נמוכה של מחוללי-המחלה לקרינה UV, שחזקה יותר בקיץ). הטענה אותה הבאת בשם הלל גרשוני היא מגוחכת עד אין חקר (וזה עוד לפני שמתחילים לשקלל את הסיכונים שבמגיפות מול הסיכונים שבהתחממות גלובלית!).

    משה – יש לי, כמובן. אבל את התקוות האופטימיות הזהירות אני תולה דווקא בכיוון ההפוך (של אנשים שהמעיטו במשמעות הקורונה, וגם מזלזלים בסכנת ההתחממות הגלובלית). הדוגמאות האלה הן קולניות יותר ובפרופיל גבוה (למשל, טרמפ ורוב פוקס-ניוז), ואפשר לקוות שאנשים יעשו 1+1 ויבחינו בדפוס (="הייתי רוצה שזו תהיה האמת, אז אצעק חזק שזו האמת – ולעזאזל עם המציאות").

    Liked by 1 person

  7. כנראה שהנגיף הגיע מחיה מאכסנת אחרת שנדבקה מעטלף ובה התרחשה השינוי הגנטי הבעייתי. הסינים אכלו את החיה המאכסנת האחרת. חושדים שהיא היתה פנגולין.

    אהבתי

  8. הערות

    א. " ..חתן פרס נובל מייקל לוויט לא מאמין שיהיו אפילו עשרה מתים בישראל, אבל ההיגיון ההשוואתי אומר שיכולים להיות גם אלפים. ומה יהיה בניו יורק? בקליפורניה? ומתי הטבח הזה יסתיים באיטליה? …"
    ——————-
    כבר הוכח שפרופ' לוויט שגה. הוא טען (אתמול? שלשום?) שבימים אלו איטליה כבר הגיעה לשיא עקומת הנדבקים בתוכה, ותוך יומיים שלושה נראה שהעקומה מתאזנת ומתחילה לרדת. אבל נתוני איטליה ממשיכים להראות גידול בטור הנדסי.
    טעות חמורה שבעתים, לפחות בעיני, היא שניבוייו בכלל לא מביאים בחשבון את מחיר הטעות.

    מצד שני, ממספר סיבות מאוד קשה לי להניח שישראל תגיע למצבן של איטליה וספרד. או של מדינת ניו יורק בארה'ב.
    תחזיות של עשרות אלפי מתים מקורונה בישראל – נתפסות בעיני כסנציוניות ו/או כמניפולטיביות. אני נוטה לשער (למעשה – לנחש) שמספר הנפטרים יהיה דו ספרתי, או ברמות הנמוכות יחסית של התלת ספרתי.

    יותר מכך, יהיה מקום לקזז ממספר הנפטרים מקורונה את הירידה הצפויה במספר הנפטרים בישראל, בתקופה זו, מסיבות אחרות.
    בשל הסגר – צפוייה ירידה דרמטית במספר הנפטרים מזיהום אוויר ובמספר הנפטרים מזיהומים בבתי חולים. תיתכן גם הפחתה במספר הרוגי תאונות דרכים ועבודה.
    מכאן שאיני משוכנעת שאם ישוו את מספר הנפטרים בישראל בינואר – יוני 2019, 2020 ו 2021 – דווקא 2020 תתגלה כגרועה ביותר. אולי ימצא שאפילו להפך.

    (המשך יבוא)

    Liked by 1 person

  9. ב. " … . בוריס ג'ונסון, אחרי שפישל כשהתנהל בצורה כה מוזרה בשאלת עצירת החיים בבריטניה, כבר התווה את הכיוון… "
    ———————-
    אני חייבת להודות שדי הצטערתי כשבריטניה החליטה ליישר קו עם שאר העולם בדרך התמודדותה עם הקורונה.
    היא ערכה ניסוי טבעי, אפדמיולוגי – חברתי, בקנה מידה ענק, של דרך חלופית להטלת עוצר על רוב האוכלוסייה.
    יתכן ותוצאות הניסוי היו מתגלות כקטסטרופליות, אך יתכן שהיה מתגלה ההפך המוחלט. אבל כיון שהניסוי הופסק בראשיתו – לעולם לא נדע את התוצאה.

    בכל מקרה, היה לא מעט הגיון פנימי בחלופה הבריטית. היא לא הייתה מוזרה כלל.
    הבריטים הניחו:
    1. במילא לא ניתן לעצור את הידבקות כמחצית מהאוכלוסייה בוירוס +יקח כשנה עד שנה וחצי עד הגעה לייצור המוני של תרופות ו/או חיסונים לקורונה + לא ניתן ו/או לא רצוי להטיל סגר לתקופה ממושכת כל כך.
    2. רוב האוכלוסייה שתדבק – תחווה לכל היותר סמפטומים קלים עד בינונים. חשוב מכך – היא תהפוך למחוסנת מהידבקות חוזרת.
    ידוע שכאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת – נוצר חיסון עדר. המחוסנים מגינים גם על הלא מחוסנים מהתפשטות מחלות מדבקות ומגפות.
    3. חובה לבודד את כל קבוצות הסיכון לסמפטומים קשים או מוות מהקורונה. כלומר את הקשישים, בעלי מחלות הרקע (והמעשנים הכבדים). על הבידוד להימשך עד שרוב האוכלוסייה תהפוך למחוסנת או עד הייצור ההמוני של תרופות וחיסונים. המוקדם מבין השתים.

    יתכן ותוצאות הניסוי הבריטי היו מתגלות כקטסטרופליות (*). אך יתכן וכל העולם היה רץ ללמוד מהנסיון הבריטי. אבל כיון שהניסוי הופסק – לעולם לא נדע מה היו יכולות להיות תוצאותיו.

    (*) בעיה קשה ביותר בניסוי הבריטי היא ההנחה שכל מי שנדבק בקורונה פעם אחת יהפוך למחוסן לנצח.
    וירוסים ממשפחה זו, כמו וירוסי השפעת, ידועים לשמצה במוטציות שהם עוברים. כל מי שחוסן מוירוס השפעת שנפוץ בשנה שעברה אינו מחוסן כלל מוירוס השפעת שיהיה נפוץ בשנה הבאה.
    עדין חסר מידע שכזה על מוטציות בוירוס הקורונה.
    כלומר הבריטים הימרו בגדול. כנראה שגם הם לא הביאו בחשבון את מחיר הטעות.

    אהבתי

  10. משה,
    אנשי החזון של עומר הם ערד ניר, אושרת קוטלר, רינה מצליח ושאר חברי הברנז'ה

    אהבתי

  11. קמיליה,
    הניסוי הבריטי הופסק משום שהוא נכשל. כדי שיצליח היה צורך לקיים בידוד/סגר רק על קבוצת הסיכון, כלומר, לייצר בקבוצה זו קצב הדבקה שונה משמעותית מזה של קבוצת הרוב. הסתבר שזו מטרה שאינה ברת מימוש ולכן נאלצו הבריטים לשנות כיוון.

    אהבתי

  12. חייל זקן, אני נאלץ להודות בבורותי. אני לא יודע מי אלה האנשים שהזכרת (עיתונאים, אולי?).

    אהבתי

  13. עומר,
    ניתן להניח (בסבירות גבוהה) שלא מדובר בחבורת מכחישי התחממות

    אהבתי

  14. ומהטון אני מניח שאתה מדען אקלים בעיני עצמך?

    אני מניח שהייתי אמור להעלב. אבל אני באמת לא יודע מי אלה. מצטער לאכזב.

    אהבתי

  15. יאיר כתב: " … בסיום המשבר ממשלות העולם יקחו את סין לשיחת מבוגרים ויבהירו לה שאם היא לא מתקנת דרכיה באופן אמיתי וכנה הן סוגרות את כל הסחר איתה. …
    גם יתכן שבחמש השנים הקרובות יחתמו הסכמי סחר חדשים עם סין, והפעם לטובת שאר העולם. זאת תהיה הצורה של סין לפצות את כולם ללא הודאה באשמה."
    ——————–
    ספקותי.

    1. משבר הקורונה חושף את העדר הסולידריות בין מדינות "האיחוד האירופי".
    האיטלקים גילו שצרפת הונתה אותם ו"החביאה" מהם מלאים אדירים של מסכות וציוד מגן חיוני אחר. לטענתם, הם מקבלים עזרה אמיתית בציוד רק מסין.
    גם נשיא סרביה הצטרף לטענות האיטלקים. הוא ביטא אכזבה קשה (וזעם) בגלל אי- הסיוע שקיבל מהאיחוד האירופי וטען שרק הסינים באו לעזרת מדינתו.

    נראה שהסינים יודעים איך לשחק נכון בקלפיהם.
    על רקע האכזבה הקשה מהאיחוד האירופי – הסינים כנראה יתפסו לבסוף כמושיעים הגדולים ולא כאשמים.

    2. סין היא הראשונה לצאת ממשבר הקורונה. צפוי שלסינים יהיה מספיק כסף לקנות את כל מה שיחפצו בו מאיטליה ומספרד המרוששות. ככל שהמשבר הכלכלי של חלק ממדינות אירופה יהיה חריף יותר – כך הן ישתחוו עמוק יותר לפני בעלי המאה והדעה.
    ——
    הוקטור המנוגד לניבוי הנ'ל הוא הערכתי שבגלל המגפה צפוייה נסיגה כללית בגלובליזציה, ברמת הסחר בין המדינות ובהיקף התיירות.

    כל מדינה מגלה עכשיו שעדיף לה לשמור על כושר יצור עצמאי של ציוד חיוני לשעת חירום. כמו מטושים ומסכות מגן.
    שקיימות סכנות במעבר חופשי של המוני אנשים וסחורות בין מדינות ועוד ועוד.

    מכאן, יתכן שסין, התלויה כל כך ביצוא, תאלץ לחתום על הסכמי סחר שפחות יטיבו איתה.
    יתכן ותהיה גם השפעה ארוכת טווח לתעמולה האנטי סינית של טראמפ.
    הם במצב רגיש – גם בלי כל קשר לאחריות שלהם למגפה זו.

    Liked by 1 person

  16. לחייל זקן,
    כתבת: " … הניסוי הבריטי הופסק משום שהוא נכשל. כדי שיצליח היה צורך לקיים בידוד/סגר רק על קבוצת הסיכון, כלומר, לייצר בקבוצה זו קצב הדבקה שונה משמעותית מזה של קבוצת הרוב. הסתבר שזו מטרה שאינה ברת מימוש ולכן נאלצו הבריטים לשנות כיוון."
    ——————
    נדמה לי שהקביעה "זו מטרה שאינה ברת מימוש" היא מעט נמהרת.
    היא אמנם התגלתה כקשה לביצוע, אבל עדין לא כ"בלתי אפשרית". הבריטים היו יכולים להתאמץ יותר לבודד את אוכלוסיות הסיכון.

    השערה חלופית (או משלימה) לסיבת הנסיגה של בוריס גונסון מהתוכנית המקורית קשורה למערכות התמריצים המופעלות על פוליטיקאים:
    מי שטועה עם כולם / כמו כולם – לא נענש בחומרה.
    אבל מי שמציג תוכנית ייחודית, שונה משל הרוב, ומסתבר שהוא זה שטעה – יתלה.
    כלומר קיימים תמריצים משמעותים לא לסטות מהקונצנזוס העולמי.

    Liked by 1 person

  17. עומר,
    אני מדען אמפירי. יש הרואים בקורלציות סטטיסטיות מדע ויש גם הרואים בגימטריות מדע.

    אהבתי

  18. קמיליה,
    לממשלות תיאורטיות (של שמאלנים) יש יכולות מופלאות. לממשלות בפועל יכולות מוגבלות מאד, וכפי שציינת, השפעה גדולה של תמריצים. ביחד זה נותן "זו מטרה שאינה ברת מימוש"

    אהבתי

  19. קמיליה, מה מייחד את הבריטים לעומת האיטלקים? ברור שהתוצאה של הגישה הבריטית היא קטסטרופה כי באיטליה יש קטסטרופה ובאירן יש קטסטרופה. בראשית ימי המגפה האמנתי שאולי יש איזה משהו ייחודי בגנטיקה הסינית שהופך אותם לפגיעים יותר, אבל זה הופרך כבר.

    אהבתי

  20. הצפי הסביר שגם פה בארץ יהיה קטל נורא – מעבר לכך שימותו גם אנשים צעירים או צעירים ברוחם, יכול להיות שדור שלם של ניצולי שואה ומקימי המדינה יהיה בסכנת הכחדה.

    אהבתי

  21. מתכתב עם הפוסט שקישרת אליו:
    שוחחתי לפני כמה ימים עם מישהי ממילנו (בת 35-45. לא יודע בדיוק). לא היה נעים לי לשאול היא היא נשואה אבל הרושם שקיבלתי היא שהיא רווקה. לא דיברה על הילדים שלה (כי כנראה אין לה) אבל דיברה על ההורים המבוגרים שלה שהם בבית ושהיא עושה להם קניות ומביאה להם.

    מסכים עם הפוסט, שהמקור לתמותה הגבוהה היא תרבותית: חיבור של מאפיינים דמוגרפים והיפר-גלובליזציה. גם בסין קרה דבר דומה מבחינה דמוגרפית ומבחינה שהאזורים היותר מתועשים (ולכן יותר מחוברים לעולם) הפכו ליותר נגועים (אפילו שככל הנראה המקור דווקא באזורים כפריים בהם יש מגע נרחב בין בני-אדם לבע"ח*).

    * תיאורית האוכל שלך לא נראית לי העיקר כי בישול הורג חיידקים ווירוסים. גידול בע"ח נראה לי יותר כמקור הבעיה כי משך החיים של בע"ח במהלך הגידול שלהם גבוה מהזמן שהם "על המדף" בשוק לפני צריכה שלהם. מה גם, שכפריים נוהגים קרבה לבע"ח שלהם, בעוד שבערים הסניטציה ככל הנראה גבוהה יותר. לא יודע מה קורה בשווקים אבל בסופר-מרקטים שראיתי בשנחאי כל העובדים שעבדו עם ה"זוחלים" הללו לבשו כפפות ומדים נקיים.

    אהבתי

  22. היום אומרים שיש חצי מיליון מובטלים.
    רואי שחורות חושבים שזה יגיע עד 1.2 מיליון מובטלים.
    אבל לפי מיטב הבנתי זה עלול להגיע להרבה יותר. אם 70% מהמשק לא עובדים ורק 30% מהעובדים החיוניים נמצאים בעבודה אז זה אומר שיהיו 2.6 עד 2.8 מיליון מובטלים. נניח שחלקם עובדים מהבית אז זה ירד ל-2 מיליון מובטלים.
    לביטוח הלאומי זה יעלה אולי 12 מיליארד ש"ח לחודש (5-6 אלף ש"ח לחודש למובטל). אם זה ימשך כשנה זה יעלה קרוב ל-150 מיליארד ש"ח.
    לביטוח הלאומי אין כל כך הרבה כסף לשלם (לפחות כל עוד הממשלה לא מדפיסה כסף בסיטונות).

    כל מי שחושב שאני טועה מוזמן להסביר למה.

    אהבתי

  23. עומר כששאלתי אם יש לך שמות ומקורות כוונתי היתה שתציין אותם. אני שמעתי המון מתריעים על האקלים אבל לא שמעתי אף אחד שהתריע על הקורונה לפני שפרצה. לפני שפרצה הקורונה לא שמעתי על המחלה הזאת בכלל אחרי שהיא פרצה אז כבר לא חכמה גדולה להזהיר מפניה (אבל בכל אופן לא שמתי לב לאיזה קשר בין המדברים עליה לבין מתריעי האקלים. כלומר יש מתריעי אקלים שקישרו בין הדברים אבל היו המון מדברים על הקורונה אחרי שפרצה וממש לאו דוקא מתריעי אקלים)

    אהבתי

  24. הדעה הפסימית:

    הצד המואר: כמה שיותר אנשים יחשבו כמוהו, אפשר יהיה לעשות יותר כסף בבורסות בימים טרופים אלו.

    אהבתי

  25. אם זה יהיה ככה (מלווה, קיצוצים), זה יהיה עצוב מאוד. אחזור על משאלה ישנה בפראפרזה על גרשום שלום: אלוהי הכלכלה לא יישאר אילם בשפתו של העם שקיבל כל כך הרבה פרסי נובל לכלכלה.

    איפה ראשידה טאליב משלנו שתציע לממן את המשבר על ידי כתיבת ערך נקוב טריליון על מטבע מהמטבעה הלאומית.

    Liked by 1 person

  26. לעשות קיצוץ דרסטי במגזר הציבורי לכל מי שמרויח פי שניים מהשכר הממוצע במשק. להערכתי יש מאה אלף כאלה. בממוצע מכל אחד יקצצו 5 אלף ש'ח לחודש זה יתן 500 מליון לחודש כל חודש את הכסף הזה המדינה תתן לעסקים העצמאיים הבינוניים והקטנים כהלוואה עם ריבית אפסית והחזר כשיוצאים מהמשבר בתנאים נוחים. וכשנצא מהמשבר העסקים מיד יוכלו לפעול במלוא העוצמה ולהחזיר למדינה המון כסף.

    אהבתי

  27. זה רעיון לא טוב.. המדינה לא צריכה כסף ואין שום היגיון בכך שתתעלל בשכירים בשעה קשה. כסף הוא יציר הדמיון של המדינה. זה כמו שאני אשדוד את הדמיונות שלך כדי שאוכל לדמיין אותם בעצמי. אין צורך. אפשר לדמיין גם בלי לשדוד.

    אהבתי

  28. זה לא התעללות בשכירים זה רק הפסקת התעללות של פקידים עשירים בכספי ציבור
    כסף הוא יציר דמיון של המדינה אבל הוא עובד טוב רק כי הציבור הרחב מתייחס אליו כמשהו אמיתי ולא כיציר דמיון. הדפסת כסף בכמויות שיחדירו לתודעה של כולם שהכסף הוא יציר דמיון תפגע קשות בתפקודו של הכסף
    המצב שבשעת משבר מצב הפקידים העשירים בשירות הציבורי בטוח לגמרי והעסקים נזקקים לסיוע (גם אם הוא ינתן זה הליך לא מיידי) יוצרת תמריץ למעבר מהמגזר העיסקי למגזר הציבורי – תמריץ גרוע מאוד למשק

    Liked by 1 person

  29. תמריץ כתב: " … מה מייחד את הבריטים לעומת האיטלקים? ברור שהתוצאה של הגישה הבריטית היא קטסטרופה כי באיטליה יש קטסטרופה ובאירן יש קטסטרופה. בראשית ימי המגפה האמנתי שאולי יש איזה משהו ייחודי בגנטיקה הסינית שהופך אותם לפגיעים יותר, אבל זה הופרך כבר."
    ——————————-
    המשפט השני לא לגמרי ברור (בגלל המילה "כי").
    אם הבנתי – אני מסכימה שצפויה לבריטים (ולצרפתים) קטסטרופה קשה. כמעט כמו זו העוברת עכשיו על איטליה ואיראן. וכנראה רק מעט פחות נוראית מזו הצפויה לפקוד בקרוב את ספרד.

    עלו בדעתי שני גורמים המייחדים את הבריטים מהאיטלקים, ולמעשה גם משאר האירופים:

    1. נכון לרגע זה – רק הם החליטו על הברקזיט.
    האנגלים מעולם לא תפסו את עצמם כלגמרי אירופים – ומתגאים בכך.
    עדויות – הם סרבו להיכנס ליורו ולוותר על המטבע שלהם. גם באיחוד האירופי ובנאטו – פעמים רבות בריטניה הייתה לעומתית, ודי חיבלה במאמצי גרמניה וצרפת להפוך לדומיננטיות.

    לאופוזיציה הנצחית, ומי שמעולם לא חש כ'לגמרי 'שייך" – הרבה יותר קל להיות לא קונפורמי. כלומר, הלחץ החברתי ליישר קו עם כל השאר – פחות משפיע על בריטניה מאשר על שאר המדינות המערב אירופיות. כולל בקבלת החלטות עצמאית על דרך התתנהגות הרצויה מול מגפה לא מוכרת.

    2. בריטניה זוכרת היטב את התבוסה הנוראית שלה במלחמת העולם השנייה.
    לא התבלבלתי. היא אמנם הייתה חלק מהצד המנצח, וזכתה לשבחים אדירים על כושר עמידתה מעורר ההשתאות, אך היא סיימה את המלחמה הזו בתבוסה קשה.
    במובנים רבים, בעיקר כלכליים ומדיניים, תבוסתה הייתה קשה יותר משל גרמניה המערבית ויפן.
    היא הפכה מאימפריה עשירה ועצמאית למדינה אירופית די ענייה הנאלצת להיכנע לתכתיבי בעלי החוב שלה (בעיקר האמריקאים). בריטניה נאלצה לוותר על כל האימפריה האדירה שהקימה, זו שבה השמש לא שקעה מעולם. היא פשוט לא יכלה להרשות לעצמה להמשיך להחזיק אותה. גם מעמד האצולה הבריטי /המפלגה השמרנית איבד את ההגמוניה שלו לטובת בני מעמד הפועלים / הלייבור.

    מכאן, הבריטים אמורים להבין, טוב מכל השאר, שניתן לנצח את הקורונה – אבל במחירים כלכליים שמשמעותם תבוסה.
    מה שאולי סייע להניע אותם לחפש חלופות להתמודדות עם האבולה – כך ש"התרופה" לא תתגלה בסוף כגרועה יותר מהמחלה עצמה. כלומר לחפש חלופות להשבתה כללית של רוב המשק.

    .

    אהבתי

  30. יאיר כתב: "… תיאורית האוכל שלך לא נראית לי העיקר כי בישול הורג חיידקים ווירוסים. גידול בע"ח נראה לי יותר כמקור הבעיה כי משך החיים של בע"ח במהלך הגידול שלהם גבוה מהזמן שהם "על המדף" בשוק לפני צריכה שלהם…"
    .'———————
    טמונה כאן הנחה מוקדמת שבכל העולם אוכלים מזון מהחי רק לאחר שעבר בישול / סטרליזציה בחום גבוה /פיסטור.
    כל מי שאכל אי פעם סושי עם דגים "חיים" יודע שהנחה זו מוטעית.
    לאחרונה, במסגרת גל האשמת הסינים, נפוץ ברשת סרטון וידיאו שבו גבר סיני טובל חלקי עכבר (שלא עבר כל בישול מוקדם) ברוטב – ואוכל אותם לתיאבון. לא צפיתי בו – אבל נשמע מגעיל.

    מהתרשמות אישית – בכמה מהשווקים הפתוחים במזרח הרחוק (להבדיל מהסופרמרקטים "המערביים") נהוג להחזיק בכלובים קטנטנים, בצפיפות מזעזעת, בתנאי סניטציה מחפירים, המוני חיות -'מאכל" שונות ומשונות. כולל ציפורים, נחשים, עכברים, לטאות ועוד ועוד. כך שכל לקוח יוכל להנות משחיטתם בסמוך למועד אכילתם.
    חיות ממינים שונים, המוחזקות בסמיכות גבוהה זה לזה, מעבירות מהאחד לאחר וירוסים וחיידקים. חלקם יתגלו כלא מסוכנים כלל לנשא המקורי שלהם אך כפתוגניים לנשאים החדשים. ו/או לאדם שיאכל מבשר החיות אליהן בוצעה ההעברה.

    גידול בעל חיים מסוג אחד, בעיקר לאחר עשרות אלפי שנים של "חיים משותפים" בין האדם לבינן, לרוב כרוך בפוטנציאל סיכון הדבקה נמוך יותר.

    ניתן לציין שגם באפריקה נוהגים לאכול כל מיני "חיות אקזוטיות" / חיות בסכנת השמדה + ידוע שגם אפריקה היא המקור למספר מגפות שמקורן לא לגמרי ודאי.
    דוגמא אחרונה מגפת האבולה. אחד החשדות – העברה בין מינים בגלל הנוהג לאכול בשר קופים (למרות האיסורים הממשלתים).

    ##############

    נ.ב. חייל זקן ותמריץ הפנו לאותו פוסט פייסבוק של האיטלקי-ישראלי. אליו התייחס גם יאיר.
    אני מצטרפת להמלצתם

    Liked by 2 אנשים

  31. משה, אתה צודק בעיקרון בכל הסעיפים אבל משבר של פעם במאה שנה כשהריבית היא אפס כבר במשך שנים זה לא הזמן להתעסק בקיצוצים.

    לטווח הארוך צריך יהיה לבחון האם הרעיון של עבודה כעצמאים נפגע ברמה בסיסית מהמשבר.

    אהבתי

  32. קמיליה, עם זאת הבריטים בסוף נעשו קונפורמיסטים. כרגע נוהגים כמו כולם.

    נראה שכרגע ניו יורק עוברת להיות לב המגפה העולמי. המספרים בקהילות החרדיות שם מדהימים.

    אהבתי

  33. למה מאשימים דוקא את הסינים?
    לא הצלחתי להבין למה פחות גרוע לאכול פרה או תרנגולת (שגודלו בתנאים מזעזעים) מאשר לאכול עטלף (שגם גודל בתנאים מזעזעים)?
    היו מגפות שנבעו גם מאכילת פרות (זוכרים את מגפת "הפרה המשוגעת"). במקרה המגפה הקשה שפרצה היתה בגלל אכילת עטלפים.
    הסינים דוקא הצליחו להדביר את המגפה ע"י משמעת אבל במערב חלק מצעירים מצפצפים על החוק, הולכים צמודים, עושים מסיבות קורונה וגם יורקים על מבוגרים.

    Liked by 1 person

  34. שלושה תסריטי עתיד האנושות בעידן הקורונה, של העתידן ד'ר רועי צנזה:
    התסריט האופטימי, התסריט הפסימי והתסריט בעל הסיכויים הגבוהים ביותר (להערכת צנזה).

    https://madaduhcom.wordpress.com/2020/03/24/corona_scenarios_global_future/

    קטע מהתרחיש שבאמצע:
    האח הגדול – לטובת האנושות
    ———————————————
    " … מתישהו בין מאי ליוני, מדינת ישראל הרשתה לאזרחים לעזוב סוף-סוף את הבתים ולחזור לחוף הים ולמשרדים. אנשים יצאו לרחובות באנחת הקלה, וידעו שהצלחנו – כמדינה – להתמודד עם הווירוס. העוצר המלא שהוטל על האזרחים ונאכף בחומרה, הביא לכך שבתי-החולים אמנם הוצפו בחולים משתעלים וקצרי-נשימה, אבל רוב האנשים שאושפזו הצליחו לשרוד למרות העומס העצום. איבדנו כמה עשרות אנשים, אולי מאות, ובמקרה הרע ביותר, כמה אלפים – וכל אחד מהם היה עולם ומלואו.

    ובכל זאת, בהשוואה למדינות אירופה ולארצות הברית, יצאנו בזול. המדינות שלא סגרו את הגבולות בזמן ונמנעו מהטלת סגרים חמורים על האזרחים, גילו שבתי-החולים שלהן קורסים במהירות תחת העומס. אחוזי התמותה שהתגלו באיטליה – שישה אחוזים בערך – אפיינו גם את ההתפרצויות בכמה ממדינות אירופה. במדינות האיחוד האירופי ובריטניה נפטרו מדי יום אלפים רבים, וארצות הברית סבלה מהלומה דומה.

    זו הייתה תקופה קשה, ואפילו נוראית, אבל כשממשלות התפכחו משאננותן והחלו לאכוף עוצרים מוקפדים, התפשטות הנגיף בשטחן עצרה לבסוף. כשאנשים אינם פוגשים זה את זה ברחוב, בגני הילדים, בבתי-הספר או בעבודה, לנגיף אין כמעט אפשרות להמשיך להדביק קורבנות חדשים. תוך שבועיים בלבד מהרגע בו הוכרזו הסגרים, החל מספר החולים החדשים לקטון. נדרש לפחות עוד חודש אחד לפני שאנשים הורשו לצאת שוב לרחובות, אבל הניצחון על הנגיף היה כבר ברור.

    ואז הגיע טמבל אחד ממדינה אלמונית כלשהי באפריקה בה הנגיף המשיך להתפשט מבלי לעצור, והחזיר את המגיפה לישראל. ולאירופה. ולארצות הברית. אולי הוא הביא זן חדש. אולי לא, מכיוון שרוב האוכלוסייה עדיין לא נפגעה מהנגיף ולא פיתחה עמידות עדיין. כך או כך, אנשים החלו להידבק על ימין ועל שמאל, והממשלות הבינו שהן בצרה.

    ושוב, עוצר. ושוב, סגר. הפעם תגובת הנגד הייתה אוטומטית ומיידית. עדיין מתו כמה אלפי חולים בכל העולם המערבי, והמדינות כיבו את הכלכלות שלהן לחודש או שניים, אבל כולם כבר היו מורגלים ואף אחד לא התרגש. כשהיה ברור שהצליחו להתמודד גם עם ההדבקה הנוכחית, כולם טפחו על הכתפיים של עצמם ונערכו לחזור לעניינים שבשגרה.

    רוצים לנחש מה קרה כמה חודשים אחרי זה? עוד זן ישן-חדש, עוד נשאים תמימים מאפריקה ומאסיה – או שאולי ממדינות באירופה שפשוט לא הצליחו לעצור את ההתפשטות שלו בשטחיהן. ושוב, סגר. שוב, שיתוק. להזכירכם: כל יום של שיתוק כלכלי גבה מהמדינות המערביות עשרות מיליארדי דולרים. אף מדינה לא יכלה להסכים לסוג כזה של איום. היה ברור שחייב להימצא פתרון כדי למנוע ממקרים מסוג זה לחזור על עצמם.

    וכך נפתחה תקופה חדשה בתולדות האנושות: הניטור הבלתי-פוסק.

    corona – return.jpg
    שוב, התחזית של חוקרי האימפריאל קולג' לגבי הווירוס. הם צופים שהוא יחזור מדי ארבעה חודשים בערך, ובכל פעם יהיה צורך בהסגר.

    איך עוצרים נגיף (ועוד הרבה דברים אחרים)
    האמצעים לניטור כבר היו בידי הממשלות. או ליתר דיוק, הם היו בידי האזרחים. ואם נדייק אפילו יותר: הם היו בכיסיהם, בבתיהם ובמכוניותיהם. כל סמארטפון הכיל מידע מפורט בנוגע למקומות בהם ביקר בעליו, כולל הזמנים המדויקים. בבתים רבים היו עוזרים דיגיטליים סטייל אלכסה של אמזון או גוגל אסיסטנט, שיכלו לאסוף מידע על הבית מבפנים. אמצעי הניטור כבר היו בשטח – היה דרוש רק הרצון להשתמש בהם מצד הממשלות, וההיתר החוקי לכך.

    ההיתר החוקי הראשון לעקוב אחר אזרחים הוענק לממשלת ישראל עוד במהלך הגל הראשון של הווירוס. מדינות אחרות גיחכו בהתחלה על הישראלים המטורפים שנותנים למדינתם הדמוקרטית לרגל אחריהם, אבל עוד במהלך המתקפה הראשונה החלו גם מדינות נוספות באירופה למצוא הצדקה לפי-חוק למעקב אחר האזרחים, כדרך להגן על האוכלוסייה מהתפשטות הנגיף. במהלך המתקפה הראשונה, המידע היחיד שנאסף במהלך המעקב היה אודות מיקומו של הסמארטפון. מידע זה הספיק לרוב כדי להבין האם בעל הטלפון חצה את נתיבו של אדם אחר שחשוד כנשא של הווירוס. עם סוף המתקפה, הפסיקו המדינות לעקוב אחר אזרחיהן – כפי שדרש החוק – והשמידו את המידע שאספו.

    במתקפה השנייה, הן כבר הבינו שיש חשש שהנגיף יחזור מדי חודשיים-שלושה, והיתרי המעקב הפכו לנצחיים, הלכה למעשה.

    הנשא הראשון שעבר את גבולות המדינה כשהוא מביא עמו את הגרסה החדשה של הווירוס, התחיל להרגיש רע עוד לפני שעלה על המטוס, אבל לא התחשק לו לדווח על כך לרשויות. הוא השתעל קצת, היה מנוזל קצת, ולכן קנה סירופ נגד שיעול ובלע דקסמול-קולדים בכמות מוגזמת, כך שייראה בריא לגמרי. אם הרשויות היו עוקבות אחר הקניות שלו, והיו מצליבות את המידע עם השיעולים 'ששמע' הסמארטפון, הן היו יכולות להבין שמדובר באדם עם סיכון גבוה לנשאות. הן לא עשו זאת. הן נתנו לאותו נשא להיכנס למדינה – ומשם ההתפשטות הייתה מהירה וצפויה.

    כדי להגן על הציבור, החליטו הממשלות שהן זקוקות למידע אודות מיקום כל אזרח, למידע על דפוסי הקניות שלו, ולתדירות השיעולים בבית כפי שנקלטה על-ידי העוזרים הדיגיטליים. כל המידע הזה שוקלל ונאמד על-ידי אלגוריתמים משוכללים שקבעו את רמת הסיכוי לנשאות של כל אדם. מי שחצה סף מסוים, התבקש לבודד עצמו – והמכשירים בביתו ועל גופו דיווחו לרשויות מיד במידה והפר את הבידוד. וכדי לוודא שלא ישאיר את הטלפון החכם בבית וילך לטייל עליז ברחוב, המבודד נדרש גם להישיר מבט עמוק לסמארטפון פעם בשעה, ואלגוריתם זיהוי פנים היה מוודא את זהותו.

    החלק החיובי בכל העניין היה שבזכות שיתוף המידע עם הממשלה, פותחו במהירות גם אלגוריתמים לחיזוי התפרצויות, לניהול סיכונים ולפיתוח תרופות וחיסונים בהתבסס על המידע המגיע בזמן-אמת מן האזרחים. כשמידע כזה איפשר לנהל מדיניות ציבורית נבונה, התפשטות הנגיף נעצרה ברוב המדינות עוד לפני שהחלה.

    המשמעות הייתה שכאשר מדינות אפריקה והודו החלו להתפורר מבפנים, המערב התאושש כבר מספיק כדי לשלוח להן סיוע רפואי ופיננסי. ההתדרדרות הגלובלית שתוארה בתרחיש הפסימי לא הגיעה … "
    .

    אהבתי

  35. תגידי קמיליה את מתייחסת ברצינות לתחזית שהבאת על הקורונה?
    אולי אפשר להניח שהמגפה תעצר בעוד חודשיים-שלושה אם יטילו סגר. אבל איך אפשר להניח שהיא תפרוץ שוב? זה אף אחד לא יכול לדעת. בכלל מנין לך שהנגיף הזה משתולל באפריקה ללא מעצור? בכלל לשם מה להביא תחזיות של עתידנים? מה הם נביאים שקיבלו מידע מכוח עליון?

    אהבתי

  36. מיתרונות רפואה פרטית לצד רפואה ציבורית מתוך כתבה בגלובס:
    לגרמניה יש מערכת בריאות הנחשבת טובה גם ביחס למדינות אירופית אחרות, לפי מדדי ה־OECD לגבי מספר רופאים, מספר מיטות טיפול נמרץ ואיכות הטיפול. יש בה מערכת ציבורית ואוניברסיטאית אך גם מערכת פרטית ענפה ברמה גבוהה מאוד, והמדינה היא יעד בינלאומי לתיירות רפואית, מה שמשחק תפקיד בימים אלה שבהם התיירות נפסקה כמעט כליל ומיטות רבות פנויות.

    Liked by 2 אנשים

  37. למשה:
    אני לא מבין מה אתה כל כך מתנפל על המגזר הציבורי. מגזר זה איננו מגזר של בטלנים. מגזר זה כולל רופאים, אחיות, מורים, שוטרים וכו' – כולם תפקידים חיוניים.
    קיצוץ של 5 אלף ש"ח כפול 100 אלף עובדים נותן רק 500 מיליון ש"ח בחודש. אם יש לנו מיליון מובטלים אז 500 מיליון חלקי מיליון זה רק 500 ש"ח למובטל. אני מעריך שדמי אבטלה לכל אדם הם בערך פי 10. כלומר צריכים 5 מיליארד ש"ח ולא 500 מיליון. חוץ מזה יתכן שמספר המובטלים יהיה גדול הרבה יותר ממיליון.
    לדעתי אין ברירה אלא להגדיל את הגרעון לפחות ב-5 מיליארד ש"ח לחודש. אנחנו רחוקים כיום מאינפלציה אבל גם אם תהיה אינפלציה זה עדיף על מוות המוני. חוץ מזה צריך לדעתי להגדיל את המס על כל השכירים (לא רק על המגזר הציבורי). בגלל הסגר אנשים מוציאים הרבה פחות כסף ויכולים להסתפק גם ב-5 אלף ש"ח לחודש (למי שלא משלם שכר דירה או משכנתא).
    פרט לכך לדעתי יש לאסור על גבית שכר דירה ולעצור את תשלומי המשכנתאות וחובות אחרים.

    אהבתי

  38. לארן
    חס ושלום אינני מתנפל על המגזר הציבורי כולו. כתבתי שהקיצוץ הוא אך ורק לאלה שמקבלים פי 2 מהשכר הממוצע במשק – לא תמצא שם מורים אחיות שוטרים (פרט לבכירים ביותר). גם הייתי צריך לציין שהכוונה פרט לרופאים/מדענים – כמות זניחה שלא משפיעה על החישוב. החישוב הוא אך ורק לעובדים כאלה שמקבלים שכר גבוה מתוקף הסכמים שנחתמו בלחץ ההסתדרות. (עובדים כאלה אם הם יעזבו אז בלי שום בעיה ימצאו מחליף בחצי מהשכר שלהם.)
    אם זה לא יספיק אז צריך גם פתרונות אחרים אבל מקור זה צריך להיות בין הראשונים שמשתמשים בו.

    אהבתי

  39. בסדר אז אם יש אנשים שההשכרה היא פרנסתם היחידה אז שיקבלו 5 אלף ש"ח לחודש מהמדינה ויאסר עליהם לגבות שכר דירה.

    אהבתי

  40. arn,
    מה דעתך לקחת מבעלי הפנסיה התקציבית כל סכום מעל השכר הממוצע במשק? כיצד יגיבו על מהלך כזה בכחול לבן?

    Liked by 1 person

  41. ל arn

    1. "את מתייחסת ברצינות לתחזית שהבאת על הקורונה? .."
    ——————-
    כללית, אני מביאה קישורים כאשר
    – החומר עניין (או שעשע) אותי, ולתפיסתי הוא מצדיק את הזמן והמאמץ שיש להשקיע בקריאתו
    – אני מעריכה (אולי בטעות) שנמצאים בבלוג זה אנשים נוספים המתענינים בנושא
    – יש לי את הזמן והאנרגיה להביא לינק, ולהוסיף גם כמה משפטי הסבר ו/או לצרף קטע, כך שאנשים יהיה בסיס להחלטה האם להיכנס ללינק
    – סיבה יחודית אחרת ( לדוג' בגלל בקשה של מישהו שעורר בי אמפתיה. רק לאחרונה הבאתי פוסט של מאפיהו, בשם "הצילו", למרות שאיני שותפה לכל המחשבות והתחושות אותן ביטא.)

    ממש לא בהכרח כיון שאני מסכימה עם כל / רוב /חלק ממה שנכתב בפוסט אליו קישרתי.

    2. " … אולי אפשר להניח שהמגפה תעצר בעוד חודשיים-שלושה אם יטילו סגר. אבל איך אפשר להניח שהיא תפרוץ שוב? זה אף אחד לא יכול לדעת. בכלל מנין לך שהנגיף הזה משתולל באפריקה ללא מעצור? …"
    ———————
    התפיסה שעד למועד פיתוח חיסונים יעילים לקורונה ולהפצתם לכל פינה נידחת בעולם, נאלץ לעבור תקופות של סגר לסירוגין – אינה תפיסה מקורית של צנזה.
    כבר נתקלתי בה מספר פעמים.
    ההנחה שלאחר סגר של חודשים – שלושה, לרוב די חלקי / שאינו נאכף בקפידה אדירה, *בחלק* מהמדינות בכדור הארץ – וירוס הקורונה ייעלם מחיינו לנצח נצחים – היא הנחה מאוד אופטימית.
    אמנם לא בלתי אפשרית אך להערכתי היא אופטימית מדי בעולם בו גם אנשים וגם סחורות ממשיכים לעבור בין גבולות.
    כמובן שאין לי מושג האם מוקד ההשתוללות וההפצה החוזרת יהיה באפריקה.
    לו נדרשתי להמר – הייתי מהמרת דווקא על מדינות עם רמת משילות פנימית מפוקפקת + יצוא מסיבי של אנשים וסחורות לחלקים אחרים בעולם. לדוג' איראן וטורקיה.

    3. " … בכלל לשם מה להביא תחזיות של עתידנים? מה הם נביאים שקיבלו מידע מכוח עליון?"
    —————–
    עתידנים נרתעים ממסירת ניבויים. הם מתמחים בכתיבת תסריטים חלופיים והערכת הסתברויותיהם.
    עתידנות היא תחום התמחות אקדמי. אמנם הוא אינו שייך למדעים המדויקים אך כבר נצבר בו לא מעט ידע ותובנות.
    חלק מספריהם – מרתק. לפחות בעיני. לדוגמא ספריו של פרופ' דוד פסיג.

    אהבתי

  42. חייל בוא נזכור שנתניהו היה עושה הסכם דומה עם הרשימה המשותפת לו הם היו מסכימים. כל השאר ספינים.

    אני אגב שמח שגנץ לא יהיה ראש ממשלה, עכשיו אין ספק שהוא לא מתאים.

    אהבתי

  43. amehaye,
    נתניהו, להבדיל מגנץ, לא יכול לעשות כרצונו כי הוא נציג של מפלגה דמוקרטית. כך הועלם הסכם הפליטים עם האו"ם ועבר חוק ההסדרה (בגץ הוציא לגביו צו מניעה לפני 3 שנים וקבר אותו עד היום ועד בכלל. לקח להם 17 דקות לקרוא את העמדה של אדלשטיין ולקבל החלטה. ברור שבג"ץ לא פוליטי)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s