למנוע משבר מים? פוצצו את מתקני ההתפלה

בעבר כתבתי ממש בהערצה על גיורא איילנד ועל חוכמתו. ברם אף אחד לא מושלם וגם לאדם חכם כמו איילנד יכולות לצאת מהפה שטויות.

על פי דה מרקר:

ראש המועצה לבטחון לאומי לשעבר, אלוף במיל' גיורא אייילנד, דיבר אתמול בגלי צה"ל על המיתון המתקרב, והציע שהממשלה תקצץ בהוצאות השכר והפנסיה במגזר הציבורי, כדי שהמגזר העסקי – שכרגע מתמודד עם משבר הקורונה לבדו – לא יידרש לשאת בעלויות המשבר הזה, שיובילו להחרפתו.

נקצץ בשכר ובפנסיות כדי למנוע משבר כלכלי. מה הרעיונות הנפלאים הבאים? נפוצץ את מתקני ההתפלה כדי למנוע משבר מים? נמוטט את חדרי הניתוח כדי לפתור את משבר הסרטן? נעלה באש את הר הבית כדי לחולל שלום עולמי?

מהיכן בכלל מגיע הרעיון שלפיו קיצוץ בהוצאות ממשלה הוא פתרון למשברים כלכליים ולא דרך להחריף אותם בצורה קיצונית? ובכן הוא מגיע מהמשבר הכלכלי ב-2003. אבל זה היה משבר מהסוג ההפוך לחלוטין. כל פתרון שהיה נכון אז הוא תמונת מראה הפוכה לפתרון שנכון היום.

ב-2003 השקל היה הכי חלש שיכול להיות (אזור ה-5 ש"ח לדולר). ב-2020 הוא הכי חזק. ב-2003 הריבית עמדה על 12%. ב-2020 היא עומדת קרוב לאפס. משברים כלכליים שבהם המטבע חלש והריבית גבוהה הם היפוכם המוחלט של משברים כלכליים שבהם המטבע חזק והריבית נמוכה.

במשברים שבהם המטבע חלש מדי והריבית גבוהה מדי צריך לחזק את המטבע ולהפחית את הריבית. איך עושים זאת? בעיקר מגבירים את יעילות המשק ואת יעילות היצור והיצוא, אבל גם מקצצים, מצמצמים את כמות הכסף שמסתובבת. כך הכסף שב להיות מוצר במחסור וערך המטבע עולה.

במשברים שבהם המטבע חזק מדי והריבית נמוכה מדי סיבת המשבר מלכתחילה היא שכמות הכסף מצומצמת, והפתרון הוא הרחבתה על ידי פיזור כסף והפחתת ערך המטבע. כל הנתונים מורים שזה סוג המשבר שבו אנו מצויים כרגע. במונחים כלכליים זהו משבר של צד הביקוש, לא של צד ההיצע.

******

באותו עניין כדאי להקדיש כמה מילים למצבה של איטליה במשבר הקורונה. המשק האיטלקי חווה בימים אלו הפסדי עתק מפלצתיים, אבל הוא שונה מאוד מהמשק הישראלי – הוא נטול מטבע משלו ותלוי בחסדן של מדינות אחרות, חברותיו לגוש האירו, בכל הקשור לסיוע פיננסי. אם הנגיף יתפשט בכל ארצות האירו מן הסתם מצבם היחסי של האיטלקים ישתפר. לעומת זאת, אם איטליה תישאר כדוגמה ייחודית לנזק כלכלי קשה מקורונה לא ברור איך היא תצא מנקודת השפל הזו. האם גרמניה תסכים לסייע בסכומי העתק שנדרשים? הגרמנים קמצנים וקטנוניים. לא הייתי מחזיק אף פרוטה בבנק איטלקי בימים אלו. ומה עם יוון? מדינה שחיה על תיירות ושכנראה גם בה הקורונה מתפשטת. הקורונה בהחלט יכולה להחזיר את משבר האירו.

12 תגובות על ״למנוע משבר מים? פוצצו את מתקני ההתפלה״

  1. נושא חשוב כמובן. לפעמים צריך לקצץ אכן, לפעמים בדיוק הפוך, להרחיב . זה משתנה מנסיבות לנסיבות:

    כאשר המשבר הוא חיצוני, ולא כלכלי ( לא קשור באופן טבוע למשק ולביצועים שלו ) אזי צריך באמת להרחיב, ולא לצמצם. מאידך, גם אם זה פנימי- כלכלי, לפעמים צריך להרחיב, כפי ארה"ב והסאבפריים, אבל, ארה"ב יש לה כוחות ייצור אדירים, וזה חתיכת הבדל.

    הכי חשוב, זה הפרוגנוזה הפיננסית- כללית. כמה זמן, עשוי לקחת המשבר ? איך ייצאו ממנו ? על מי זה ישפיע באופן כזה שהוא יוכל להשתקם ומהר , על מי יותר קשה. מי יותר חיוני למשק בכללותו , מי פחות ?

    אז קודם כל, מתי ימצאו חיסון. יש הגורסים בקרוב מאוד. יש הגורסים ,קרוב לשנה וחצי. יש הגורסים ,שכפי מגפת הסארס, האמצעים הציבוריים – בריאותיים דיכאו המגיפה, לא החיסון שנמצא לבסוף.

    אז מעל הכל, פרוגנוזה, ותוכניות מגירה חלופיות.

    למי שמתענין, לגבי הפרוגנוזה ( כלומר, סיכויי החלמה ושיקום ויציאה מן המשבר) אזי כאן למשל:

    https://www.healthline.com/health-news/how-long-will-it-take-to-develop-vaccine-for-coronavirus#Vaccinating-people-at-high-risk

    או כאן:

    https://www.sciencealert.com/who-says-a-coronavirus-vaccine-is-18-months-away

    להתראות

    אהבתי

  2. רק כמה הארות, עובדות, תובנות מן הלינק הראשון ששמתי , שיאירו את נושא הפרוגנוזה עליו כתבתי:

    קודם כל , בהתבסס על ניסיון העבר, מצטט:

    Since 2003 the world has faced three outbreaks caused by coronaviruses — Severe Acute Respiratory Syndrome (SARS), Middle East Respiratory Syndrome (MERS), and now the current outbreak caused by a virus known as 2019-nCoV.

    ו-

    During the 2002-2003 SARS outbreak, it took about 20 months for a vaccine to be ready for testing in people.
    By then, the outbreak had been contained with public health measures like isolating infected people, setting up quarantines, and identifying people who have come in contact with those who are sick.

    נתרגם ספונטנית:

    מאז 2003, היו שלש התפרצויות גלובליות של שפעת או קורונוירוס : ה- SARS , ה- MERS , וזאת הנוכחית . במהלך התפרצות הסארס ב- 2002- 2003 , לקח 20 חודשים לפתח חיסון שיכול וינוסה על בני אדם ( להבדיל על חיות כמובן) אבל, עד אז, המחלה דוכאה והוכלה , על ידי אמצעים ציבוריים – בריאותיים, כגון: בידוד אזורים או אנשים , וזיהוי אנשים שבפוטנציה באו במגע עם הוירוס או אנשים חולים בוירוס.

    ועוד:

    Drugmaker Johnson and Johnson, which is not funded by CEPI, started working on a vaccine two weeks ago, according to CNBC. The company’s chief scientific officer estimates they could have a vaccine ready for market within a year.
    Dr. Stanley Perlman, a professor of microbiology and immunology and pediatrics at the University of Iowa, said these rapid timelines may be “feasible” for development of the vaccine. But they may be too fast for careful evaluation of the safety and effectiveness of the vaccines.

    לפני כשבועיים, יצרנית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון ( שהיא לא ממומנת על ידי CEPI ) החלה לעבוד על חיסון על פי CNBC. המדען הראשי של החברה, העריך שבתוך שנה, הם יוכלו לשווק חיסון מוכן . ד"ר סטנלי פרלמן , פרופסור למיקרוביולוגיה ומערכת החיסון , מאוניברסיטת איווה , גורס שזה סביר לפיתוח חיסון ( פרק הזמן של שנה) אבל, לא סביר בקשר להערכה זהירה לגבי האפקטיביות והבטיחות של החיסון.

    רק לסיום, יש המומחים הטוענים, שיש לפתח " חיסון אוניברסלי נגד קורונוירוס " שיעבוד כנגד כל הוירוסים מן המשפחה הזו כמצוטט שם בלינק. צריך לבדוק הדבר. האינטנסיביות של ההתפרצויות מאוד מדאיגה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  3. אני דווקא בעד, לא כי זה יעזור למשבר שבאיזושהי צורה, אלא כי כדי לקצץ בפנסיות התקציביות באופן כללי, ותקדימים זה דבר חשוב.

    Liked by 1 person

  4. מצטרף בעקיפין לדברי יואב.
    חברת אל-על מנסה כבר שנים לשנות את מבנה השכר בחברה ולבצע שינויים נוספים (כמו עלויות שכר אסטרונומיות לטייסים), אך ללא הצלחה.
    והנה היא מנצלת עכשיו את המשבר ומקדמת דברים באופן חד-צדדי. שינויים שלא הצליחו להתבצע במשך שנים.

    כך המשבר הזה צריך לקדם את צימצום נושא הפנסיות התקציביות שזה אחד הדברים הכי מושחתים שיש – מימון העבר בעזרת ההווה והעתיד.
    לא צריך לבטל אותן. בוודאי שלא. אבל אפשר לצמצם.

    אהבתי

  5. ראשית, הממשלה יכולה לצמצם את הפנסיות התקציביות ובמקביל להפחית מסים שמכבידים על המגזר העסקי, כך שהיצע הכסף הכולל לא יושפע.

    שנית, ויסות היצע הכסף במשק זה תפקיד מובהק של בנק ישראל, ויש לו סמכות וכלים לעשות זאת, במקרה והדבר נחוץ לדעתו.

    הגישה כאילו ויסות כמות הכסף במשק זה 1. תפקיד הממשלה, ו-2. חזות הכל, מסרסת ומזיקה.

    אהבתי

  6. נר הלילה, זה חזות הכול בהחלט. חוסר היכולת להסדיר את היצע הכסף בגרמניה הוביל לעליית היטלר, למלחמת העולם ולשואה.
    האם בנק ישראל יכול לעשות לבדו את העבודה? בעיקרון כן, אבל בתנאי ריבית האפס לא בטוח שיעמוד באתגר. הדרך הריאלית היחידה של בנק ישראל לטפל במשבר חמור היא לקבע את השקל על משהו כמו 4.50 או 5 ש"ח לדולר. זה ירגיז הרבה אנשים ולא יהיה מובן להם ואמיץ מדי עבור בנק ישראל.

    אהבתי

  7. מצטרפת בעקיפין לקודמי,
    בנוסף להזדמנות המדירה להצליח לפטר "יקירי הסתדרות / ועדי עובדים גדולים", שהם מיותרים ו/או יקרים מדי, הרי שתבהלת וירוס הקורונה יוצרת הזדמנות נדירה גם ל:

    1. הכנסת שינויים, הנדרשים כבר תקופה ארוכה, במערכת הבריאות (כנגד התנגדות פנימית קשה של שמרנים ושל אינטרסנטים). ככל שיעלה מספר הנשאים כך יובהר ההכרח בשימוש באמצעי אבחנה מרחוק, אשפוז בייתי וטיפול בקהילה (כתחליף לאשפוז הבעייתי והיקר בבתי חולים). אחרי שהופעלו – יהיה קשה לסגת לגמרי לאחור.

    2. אילוץ מערכות החינוך להפעיל אמצעי למידה מרחוק (בלי שמערכות המחשב יקרסו) – לקראת כל מצב חירום אפשרי במדינה כמו מלחמות ואסונות טבע (שיאלצו להפסיק תחבורה ציבורית ו/או לסגור בתי ספר).
    עד היום ההתקדמות בתחום נעשתה (בלשון המעטה) בעצלתיים.

    3. אספקת סולמות ארוכים דיים ("בשל מצב החירום הלאומי אנו …" ) לירידה של כחול לבן והליכוד מהעצים הגבוהים עליהם טיפסו בהתחיבויות טרום הבחירות שלהם. כך שישתפר הסיכוי שתוקם ממשלה רחבה (במקום ממשלה המסתמכת על קולות אנטי ציונים או סבבי בחירות נוספים).

    Liked by 1 person

  8. גם ד'ר אורי כץ, מהבלוג דעת מיעוט, התייחס לנושא הקורונה והגדלת הגרעון.
    עמדתו הפוכה משל תמריץ. (*)

    קטונתי מלהביע עמדה מי מהם צודק ומי טועה – אך ברור שהנושא שנוי במחלוקת בין מומחים בנושא.
    כלומר, הקטנת הגרעון בתקופה זו אינה צעד מטומטם והרסני כמו הריסת מתקני התפלה בעת משבר מים.
    לכך ניתן להוסיף את טענותיו של אל רום הנוגע ל"אפקט החינוכי השלילי" של הציבור הרחב, של הרחבת גרעונות.

    אגב, המשפט בפוסט " … הגרמנים קמצנים וקטנוניים. לא הייתי מחזיק אף פרוטה בבנק איטלקי בימים אלו… " למעשה טוען שעדיף להחזיק פרוטות בבנק גרמני מאשר בבנק איטלקי. מכאן שהוא למעשה מוכיח שעדיף להיות קמצן וקטנוני מאשר להזדקק לנדיבות ליבם של אחרים.

    —————————–
    (*) קטע מהפוסט הרלוונטי של אורי כץ:

    " … מה שהפוליטיקאים רוצים, הם מעוניינים להגדיל את הגירעון בשביל להגדיל את הוצאות הביטחון, ובהמשך גם בשביל כל מני הסכמים קואליציוניים והסכמי השכר עם המורים והרופאים. אלו לא דברים שממריצים את המשק. הקורונה היא רק תירוץ.

    מלבד זאת, אנחנו עדיין לא במשבר. הקניונים עדיין מלאים, רוב מכריע של האנשים עובדים, האבטלה לא גדלה בינתיים. אולי נהיה במשבר עוד שבוע, עוד חודש, אולי לא. אולי נצטרך להזניק את תקציב הבריאות לשמיים. אולי נצטרך לקצץ את השכר במגזר הציבורי. אולי נצטרך את הכסף בשביל דברים אחרים שקשה לצפות. אולי הקורונה תכה בעולם במספר גלים במשך שנתיים-שלוש, כמו מגיפות אחרות, ונהיה זקוקים לאורך נשימה. אולי ההיסטריה תסתיים בעוד חודש.

    אנחנו לא יודעים מה יקרה, יש אי וודאות עצומה, והדבר החכם לעשות במצב של אי וודאות הוא דווקא לשמור על גירעון נמוך, כדי שאם תגיע המכה נוכל להתמודד איתה. זו טעות לשחרר את הרסן מעל הפוליטיקאים כבר כרגע, ולאפשר להם להגדיל את תקציב הביטחון ואת ההתחייבויות לארגוני העובדים … "

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s