קרן אור ביום בחירות מדכא

זה יום בחירות מדכא בהיותו חלק מלולאה אינסופית שמי יודע מתי נצא ממנה. מכיוון עיתון גלובס מגיעה קרן אור. גלובס ראיינו את שני המועמדים לשר אוצר, ניר ברקת מהליכוד ועופר שלח מכחול לבן. ראשית, כבר משמח לראות שכחול לבן לא מייעדים את ניסנקורן לתפקיד. שנית, שני המועמדים ממש מדברים דברי טעם שנפלא לקרוא. התברכנו. תלכו להשוות זאת לטרלול הפרוגרסיבי של הדמוקרטים באמריקה עם רעיונותיהם על מסי עושר ותראו כמה אנחנו בני מזל.

שני המועמדים מבינים שהפתרון התקציבי אינו בהעלאת מסים על האזרח, אלא בהגדלת הצמיחה. שלח, ייאמר לזכותו, אפילו מדבר על העלאת יעד הגרעון. ממש ימות המשיח. שלח מוכן לדבר עם הפוליטיקאים החרדים על נושאי הגיוס והליבה ומעלה כמה רעיונות שגם אם אינם מאוד טובים וישימים, יכולים להיות התחלה למשהו. בעבר עופר שלח הוביל פריצת דרך שהייתה מדהימה בזמנה, כשפטר את כל החרדים בני ה-22 ומעלה מחובת הנוכחות בישיבות (בעבר הגיל לכך היה 41!!). מהלך שבתולדות המדינה לא היה דומה כמוהו למעשה של אלכסנדר מוקדון אשר שלף חרבו וחתך את הקשר הגורדי.

ברקת מדבר על חיסול המכסים על מוצרים חקלאיים. שני המועמדים רוצים להחליש את המונופול הממשלתי של רשות מקרקעי ישראל בשוק הדיור. ברקת מציב כיעד הקמת בתי חולים נוספים וחושב שאפשר להכניס חרדים באמצעות שירות אזרחי לבתי חולים ולמקצועות הבריאות, ולדעתי זה יכול לעבוד. חרדים, כמו ערבים, הם בעלי גישה טבעית לתחום הבריאות וכך גם יכולים לגשר על מכשולים הלכתיים כי בסביבה שקשורה לפיקוח נפש יש מסורת הלכתית ארוכה שמאפשרת להתגמש.

גם התשובות הטובות של שלח חשובות. מי שהקשיב לבני גנץ בשלל הראיונות שנתן לאחרונה לא יחשוד לרגע שיש לו תובנות מעמיקות ופורצות דרך בנושאים של מדיניות ציבורית. אבל ראש ממשלה לא צריך להבין הרבה בכלכלה או בכלל בנושאים מקצועיים מעמיקים פרט לביטחון. מה יצחק שמיר או מנחם בגין הבינו בכלכלה? בשביל זה יש שרים שמבינים בתחומם, ושלח יכול להיות שר אוצר טוב.

34 תגובות על ״קרן אור ביום בחירות מדכא״

  1. אני חושב שהמצב כרגע הוא אופטימלי, אין שום סיבה להיות בדיכאון כי אין שום קונסטלציה שנקבל משהו יותר טוב

    אהבתי

  2. "אין שום סיבה להיות בדיכאון כי אין שום קונסטלציה שנקבל משהו יותר טוב" – המשפט לא הגיוני לי. האם הכוונה היא שלופ הבחירות הוא אופטימלי? כל הפרויקטים הממשלתיים תקועים.

    אהבתי

  3. קראתי את הכתבה של שלח, אני לא חושב שהיא מעודדת במיוחד. הוא מפנטז על צמיחה והכנסות ממיסוי פייסבוק שרק יבריחו מפה את מגזר ההייטק.

    אהבתי

  4. כן, לופ בחירות הוא אופטימלי.
    רוב ה"פרויקטים" והתקציבים שרוצים להוציא הם רעים ומזיקים ולכן אין לי שום בעיה שנחכה איתם קצת.
    לעומת זאת – סוף סוף יש תחבורה ציבורית בשבת (אם תקום ממשלה זה יתבטל)

    Liked by 1 person

  5. להבנתי אינו מתכוון למיסוי פייסבוק כגורם שמעסיק פה עובדים ומייצר תוכנה אלא למיסוי פייסבוק כגורם שמקבל כסף על פרסומות מעסקים ישראלים.
    זו מגמה עולמית למסות את חברות ההייטק במקום הצריכה ולא במקום הייצור, מגמה שלא נראית לי שלילית. מה שכן, לישראל היא לא מועילה כי גם לחברות הייטק ישראליות יעשו זאת. אבל זה בכל מקרה יקרה כי ככה העולם החליט.

    אהבתי

  6. קצת סבלנות, הזמן בטווח הבינוני משחק לטובת מעמד הביניים.
    יתחיל המשפט של ביבי, החרדים יתחילו להיות קצת בלחץ כי הם תלויים בתקציבים הממשלתיים כמו אוויר לנשימה, הבחירות האמריקאיות יעברו ויתבהרו.

    אגב, פרויקט גדול שהממשלה כבר שנים מנסה להעביר הוא יום חופש נוסף פעם ברבעון למדינה שעובדת כמעט הכי הרבה שעות בחופש בOECD. אז הנה!
    סוף סוף מצליחים.

    עוד בחירות – טוב לכולנו

    אהבתי

  7. תמריץ,
    אחרי שתשנה את ההלכות של שמירת נגיעה החרדים יבואו בהמוניהם לעבוד במערכת הבריאות

    אהבתי

  8. טוב, מועמדים טובים, כל אחד איש טוב . האם הם יהיו המושיעים ? מסופקני בדבר. כך או כך, הדברים גדולים מדי, מכללא, ועליהם. בסוף הדינמיקה מכריעה, ומעטים מסוגלים ליותר מזרימה נכונה עם הדינמיקה ממילא.

    ליברמן היה שר ביטחון . האם השמיים נפלו ? לא . האם הוא מבין משהו בביטחון ? גורנשיט. אז איך הגעת לזה תמריץ, שרק בביטחון, ולא בתחומים אחרים לא מובן ( צריך להתמצא). צריך להתמצא בכל דבר. ובאופן פרטני. זה הרצוי. המצוי במשטר דמוקרטי, שמתפקדים כך או כך, אם האישיות והיכולות הכלליות של האדם תואמים באופן כללי. בסוף, זה תמיד כך, שפקידים, גנרלים, משפטנים וכדומה מומחים, מקבלים אפקטיבית ההחלטות.

    אז למה לדעתך, ערבים כמו חרדים או וייס וורסא לא הבנתי במערכת הבריאות ? נניח אכן, שחרדים משתלבים בגלל פיקוח נפש. אז למה ערבים לשיטתך ? גם בגלל פיקוח נפש וכדומה ? לא מובן…..

    להתראות

    אהבתי

  9. ערבים כבר משולבים במערכת הבריאות יותר מבכל מקום אחר בחברה הישראלית.
    שמירת נגיעה אינה רלוונטית לרופאים, אחים וכדומה לפי ההלכה.

    אהבתי

  10. החרדים יהיו בבעיה קשה מאוד אם יהיה עוד סבב.. זה אכן גורם לחץ משמעותי. נראה אם ביבי הפך להיות הדיבר ה-11 שלהם. קשה להאמין.

    אהבתי

  11. תמריץ,
    מצטרף לדעתו של מורי ורבי אל רום. כמו באוצר כך גם בביטחון אסור לשים "מבין בביטחון". בפוליטיקה המקומית "מבין בביטחון" הוא בעל ניסיון בתחום. דא עקא שהניסיון עם כל המועמדים לתפקיד שר הביטחון מעיד על כך שהם לא מבינים דבר בתחום. בוגי, שנחשב מבין, המשיך את מסכת ההרס שלו שהחלה כשהיה בכיר בצבא. ליברמן שלא מבין דבר בתחום, לפחות לא הזיק. המועמדים שלי שטייניץ או סער (חסרי סיכוי כמובן תחת ביבי)

    אהבתי

  12. תמריץ, כתבת ערבים כמו חרדים ( כאילו, מאותה הסיבה משתלבים ). אבל, זה לא ממש מאותה הסיבה פשוט. רק שמן הניסוח, אפשר היה להבין שזה מאותה הסיבה.

    וביבי לא תפקד כשר ביטחון במקום ליברמן. ולא בגלל זה ליברמן התפטר. אם כי, יש בעיה אחרת, והיא שראש הממשלה בישראל, שולט באופן ריכוזי מאוד, בנושאי ביטחון וחוץ. אבל, זה נכון, לגבי כל שר ביטחון, ושר חוץ.

    פה בכלל, במדינת ישראל, חצי מן המדינה, מחשיבים עצמם, לא פחות ולא יותר, מאשר גנרלים בצבאו של בונאפרטה. לא מובן. נניח :

    להיות שר משפטים, אפשר ? לא צריך התמצאות פרטנית ? בחייך תמריץ ….. לא מובן איך אתה מגיע לדבר כזה.

    אהבתי

  13. חייל זקן, כתבתי על רצוי אל מול מצוי. לא כתבתי את מי צריך לשים ( בטח לא אחד, שלא מתאים). מה שכתבתי, זה שזה המצוי במשטר דמוקרטי. והשאלה המרכזית, הינה שאלה אישיותית פשוט.

    אהבתי

  14. תמריץ,
    לוי אשכול לא הבין בביטחון אבל הביא את התוצאות הכי טובות (אחרי בן גוריון). בקדנציה של ביבי הואץ תהליך ההשמנה והרפיסות של צה"ל. המצב הביטחוני הטוב בתקופתו הוא תוצאה של האביב הערבי והעלייה של טראמפ. בקדנצייה של אייזנקוט נסגרו למעלה מ10 חטיבות, סד"כ של 3 אוגדות (כמו כל זרוע היבשה של הצבא הבריטי) פוטרו אלפי נגדי תחזוקה וחימוש (ראה דו"ח בריק) אבל מספר הקצינים הבכירים רק גדל. עכשיו בא כוכבי ומקים עוד מפקדות. למזלנו האוייבים שלנו הם ערבים…

    Liked by 2 אנשים

  15. רק להבהיר אולי קצת ביתר פירוט:

    שר בתחום מסויים, כולל ביטחון, צריך לדעת או להבין איך לחתוך בין חלופות מאורגנות היטב. זה עיקר העיקרים. מומחים לדבר, מארגנים חלופות, מנתחים חלופות ,חלופות ומשמעויות מכל הבחינות, והשר צריך להכריע בינהם. ודוק:

    על מנת להכריע ( להבדיל מבנייה של קונפיגורציות ההכרעה, שזה למומחים) צריך אישיות תואמת. זה הסיפור במשטר דמוקרטי.

    ההמחשה הכי טובה, הינה ארה"ב. על פי החוקה, הרי הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא. טראמפ למשל, מבין בביטחון, כפי שנניח הכליף של דאע"ש, מבין בזכויות אדם או פמניזם. אבל, זה לא משנה במשטר דמוקרטי. השמיים לא ממש נופלים. מה שחשוב בעיקר ( לא רק, אבל, בעיקר) זה היכולת להכריע בין חלופות מאורגנות. לפעמים, כל חלופה, אם היא מאורגנת, עושה את זה. החלופה שלא נבחרה, יורדת לתהום הנשיה כיקום מקביל. אבל, לרוב, בלי עבודה מקדימה של מומחים, שר לא יכריע. אז כך או כך לא אחת.

    כך שופטים גם. שופטים לא פעם, מכריעים, כמובן מבלי להיות מומחים לתחום. למה זה עובד ? לא רק בגלל שהם מומחים אולטימטיבים לחוק ומשפט, אלא גם, ובעיקר אפילו, בגלל שהיכולות האישיות שלהם, הכי גבוהות. למה הכי גבוהות ? טוב, לא נישאר צעירים פה יותר…..

    להתראות

    אהבתי

  16. ובכלל לשיטה זו, מה ביבי מבין בביטחון ? גם כן גורנישט. כמו כולם. אין מה להתרשם יותר מדי מכלום. זה גיחוך…..

    אהבתי

  17. רק נמחיש:

    מלחמת לבנון השניה, עתירה לבג"צ, האם זוהי מלחמה אם לאיו ( יש לכך משמעות משפטית נרחבת ביותר בלי קשר לנושא הנדון פה). ודוק:

    האם אפשר לטעון, ששופטת העליון, דורית בייניש, שופטת ( ויש מפגרים יגידו אישה ) לא מבינה בענייני צבא וביטחון, מה פתאום שתכריע, האם זוהי מלחמה, אם לאיו ? ועל סמך איזה פרמטרים ? היא כמובן, לא נבהלה, לא ספרה אף אחד. וחתכה את זה כמו שצריך. למה ? כי היא שופטת ( בין היתר ). כי הענין זה הכרעה בין חלופות. אלא שבמקרה דנן, היא גם בנתה את עיקר קונפיגורציית הבסיס להכרעה, וגם הכריעה כאמור. כאן:

    https://bit.ly/2wkbIQ0

    להתראות

    אהבתי

  18. עופר שלח לא מדבר על העלאת מיסים כי מי מדבר על העלאת מיסים בזמן בחירות. יאיר לפיד העלה מיסים כשר האוצר וגם שלח יעשה זאת אם יראה לנכון.
    אין שום דבר ברזומה של שלח שמעיד על תמיכה מעשית (ולא רק דיבורים) באי העלאת מיסים.
    הקריירה העסקית של ברקת מבטיחה יותר תמיכה מעשית באי העלאת מיסים מכל דיבורי שלח.

    Liked by 1 person

  19. הדמוקרטים עכשיו זה סיפור אחר. הם חיים בלה-לה-לנד.
    מתחרים על ליבו של השמאלן הרדיקלי ביותר.

    אהבתי

  20. מתחברת לסקפטיות שביטא יאיר לגבי עמדותיו הכלכליות של עופר שלח.
    אני סומכת יותר על הנטייה הפרו – קפיטליסטית הבסיסית של יאיר לפיד מאשר על הנטייה הפרו – "חברתית" הבסיסית של עופר שלח.
    אבל, כפי שנוכחנו בנושאים מדיניים-בטחוניים, לרוב עופר שלח מקשקש בזנבו (יאיר לפיד), ולא ההפך.

    אני מצטרפת להערכה החיובית את נטיותיו הכלכליות של ניר ברקת.
    אבל נדמה לי שסיכוייו להפוך לשר האוצר הבא של ישראל אינם מאוד גבוהים.
    *אם* נתניהו ירכיב את הקואליציה הבאה – הניבוי הסביר ביותר מתבסס על התנהגותו של נתניהו בעבר. עד היום הוא מינה, לכל התפקידים הבכירים ביותר (ביטחון, חוץ ואוצר), את בכירי מפלגות הקואליציה (או השאיר את התיק לעצמו). לבכירי הליכוד נותרו בעיקר תפקידים מדרג שני, שלישי ומטה. קשה לי לדמיין אותו חורג ממנהגו לטובת ברקת.
    (הספק בהערכתי זו נובע מהתהייה האם גם בנימין נתניהו התחיל להשלים עם התקרבות סופו הפוליטי. מה שיכול להפוך אותו למעט פחות פרנואידי לגבי בכירי הליכוד העלולים לחתור תחת כיסאו).
    *אם* גנץ ירכיב קואליציה / תורכב ממשלת אחדות – הסיכוי שמפלגת הליכוד תתעקש שינתן תפקיד מאוד בכיר דווקא לניר ברקת – לא נראה לי גבוה.

    מסקנה: קרן אור אמיתית ביום מדכא זהו הממצא שזיהום האוויר בסין צנח באופן מאוד דרמטי בגלל עוצר נגיף הקורונה. ההקטנה המשמעותית בצריכת הדלק העולמית / בכמות הטיסות – אמורה להפחית את זיהום האוויר גם בשאר העולם.

    אהבתי

  21. דעתי הפוכה במאה ושמונים מעלות.. כל מה שהוא רואה כרע אני רואה כטוב. כל ניבוייו על קריסת מטבעות חסרי שחר. מעולם מטבעות לא היו יציבים יותר.

    שיסתכל על המציאות החומרית ויראה שהאנושות פתרה את בעיית השכפול. כל דבר שרוצים אפשר לשכפל בסין בזיל הזול. וכל שנה השכפול נעשה עוד קצת יותר יעיל, טכנולוגי וחסכוני. זה השורש של שפע הכסף שמסתובב בעולם, וזה דבר טוב.

    Liked by 1 person

  22. דברי טעם של מואב. מאחורי המשפט שלו "הדפסת כסף כשלעצמה לא משנה את הריבית הריאלית ארוכת הטווח ולכן לא משנה את היחס בין מחירי נכסים למחירי סל מוצרים" יש עם זאת מורכבות גדולה בהרבה משניתן לתמצת ככה.

    אהבתי

  23. או בקיצור מואב חכם מאוד אבל אף פעם לא ראיתי בכתיבתו שהוא מבין עד כמה הבעיה של ריבית האפס/קיום המזומן היא חמורה ומצריכה התערבות. למשל את ההתנגדות שלו לקניית מט"ח בידי בנק ישראל ניתן להבין רק כנובעת מהזנחת הבעיה הזו.

    אהבתי

  24. לפי הבנתי הטעות החמורה בכתבה של חנן שטיינהרט היא חוסר אבחנה שהורדת ערך המטבע והריסת המטבע הם שני דברים שונים לחלוטין. הריסת המטבע היא לגרום לאובדן האמון בו וכל עוד יש אמון בו הורדת הערך שלו אין לה שום קשר עם הריסתו. אם במקום לשלם דולר על תפוח משלמים 30 דולר זה הורדת ערך אבל אם גם במחיר הזה הדולר הוא מטבע אמין בין המשתמשים בו אין כאן שום הרס מטבע.

    אהבתי

  25. דווקא אני לא מוצא הרבה הבדל.. הורדת ערך מהירה בהכרח תביא לאובדן אמון. אפשר מלכתחילה להנפיק מטבע כמו הין שערך יחידה בודדת שלו קטן. אבל להפוך דולר לין זה תהליך שהורס אמון.

    אהבתי

  26. חנן שטיינהרט שם מתלונן ש"מאז 1970 הוא איבד רשמית כמעט 90% מערכו." אתה מרגיש שיש אובדן אמון בדולר? אתה סובר שהדולר הוא מטבע הרוס עקב כך? (לא טענתי שאין נסיבות שבן הורדת ערך עלולה להוביל לאובדן אמון אבל זה עדיין שני דברים שונים לחלוטין והורדת ערך כאשר אינה מביאה לאובדן אמון אינה הריסת המטבע.)

    אהבתי

  27. בשנות השבעים באמת הדולר קרס עד שהנגיד ווקר החזיר לו את כבודו. זו לא הייתה היפר אינפלציה כמו בזימבבואה אבל בהחלט חוויה לא נעימה לאמריקנים.

    אהבתי

  28. @תמריץ, מכיוון שבנקים מרכזים בעולם תמיד מכוונים לשיעור אינפלציה חיובי ונמוך (נניח 3%), בתכ'לס כל מדינה שתשמור על השיעור הזה תראה את המטבע שלה יורד ב-80% תוך 50 שנה (50^1-0.97). זאת לא באמת בעיה כשלעצמה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s