מדוע צריך לסייע לאל על או לכסף שלנו שני כובעים

האם על המדינה לסייע לאל על להתגבר על המשבר שגרם וירוס הקורונה? התשובה שנויה במחלוקת אבל לדעתי היא ברורה: כן החלטי.

למדינה יש תפקיד חשוב כגורם היחיד שמסוגל לבטח מפני סיכונים שגדולים על מבטחים רגילים ושלא באמת ניתן לבטח מפניהם. כרגיל מגיעים בסוף לאותה נקודה: למדינה יש את מדפסת הכסף ולכן היא יכולה לספק ביטוח ברמת אמינות גבוהה. לוחצים על כפתור המדפסת והשטרות נפלטים. אין חשש שייתקעו ולא יצאו. אפילו כשנגיף רע מרחף באוויר.

עם זאת חלוקת כסף בידי המדינה היא עניין שאין לנהוג בו קלות דעת מאחר שכסף מתורגם בסופו של דבר למשאבים, ואת המשאבים יש לחלק בין האזרחים בהגינות ובכובד ראש. ברם ביטוח הוא דוגמה לכך שלפעמים דווקא חלוקת כסף יכולה לחסוך משאבים. בהעדר ביטוח יותר משאבים מתבזבזים. אנשים טרודים מדי בסיכונים ובתוצאותיהם. נניח למשל שאל על תקרוס בשל וירוס הקורונה. היא תצטרך לבטל טיסות שהן רווחיות בימים כתיקונם. לפטר טייסים ודיילים שלעבודתם יש ביקוש. לא לשרת נוסעים שיש ערך כלכלי להגעתם ליעדיהם. זהו בלגן מיותר לגמרי. מה עוד שהחשש מפני התרחשותו בעתיד יכבול ידי יזמים ויגרום להם לזהירות מופרזת ולשנאת סיכון שתפגע ביצירתיות ובפיתוח. שנאת סיכון היא תמריץ רע.

לכן ביטוח הוא דרך לאכול את העוגה ולהותירה שלמה. גם לחלק כסף בשעת הצורך וגם להקטין כך בזבוז במקום להגדילו. אותו הגיון תקף לחילוצי בנקים בשעת קריסה כלכלית. זה לא סוציאליזם לעשירים. זה ביטוח שרק המדינה מסוגלת לספק וזה חשוב והכרחי.

ביסודו של דבר יש להבין שלכסף יש שני תפקידים: תפקיד רגיל שמאפשר לאנשים להשתמש בו כדי לצרוך ולבזבז ותפקיד שני שמאפשר לאנשים להתבונן בו ולהירגע ולהסדיר את הנשימה. בעוד שצריך לנהוג בזהירות רבה בשימוש בכסף בכובעו הראשון כי משאבים הם מוגבלים, אין כל סיבה להדק את החגורה כשמשתמשים בכסף בכובעו השני. יותר ביטוח משמעותו יותר רוגע ושלוות נפש – זה רק לטובה.

23 תגובות על ״מדוע צריך לסייע לאל על או לכסף שלנו שני כובעים״

  1. תמריץ,
    יש הרבה מאד עסקים שנפגעו יותר מאל על. למשל, כל מותגי המזגנים המקומיים וכל יצרן/יבואן שנמצא בשרשרת אספקה שקשורה בסין. כל אלו תלויים לחלוטין בסין בעוד שהנזק לאל על הוא חלקי ולא פגע בשוקים העיקריים שלה. איש בחטאו יומת

    אהבתי

  2. אבל במה אל על ייחודית? למה לא לתת כסף לכל עסק שנפגע? ומי קבע מהו כוח עליון סלצי צפוי ומהו מקרה סביר שיתריש אחת לכמה שנים?

    בביטוח התנאים מנוסחים מראש וכל אחד יכול לרכוש את הביטוח במחיר (או לפחות תנאים בהתחשב בהבדלי העלות) שווים.

    כאן זה סתם לתת שרירותיצ כסף לחברה אח. ולא לאחרת.

    Liked by 1 person

  3. פוסט חשוב, ודאי שהמדינה צריכה לעזור במצבים מסויימים, ככלל , ובפרט בקייס של אל על, רק כמה הערות:

    תחילה, יש מה שנקרא " ביטוח משנה" . בביטוח זה, חברות ביטוח מפזרות סיכון ביניהן, הכל מפני נזק גדול מדי. מצטט מוויקיפדיה ( ערך : " ביטוח משנה"):

    ביטוח משנה או מבטח משנה (באנגלית: Reinsurance) היא שיטה לניהול סיכונים פיננסיים המאפשרת פיזור של הסיכון בין מבטחים שונים. בשיטה זו חברות הביטוח ("המבוטחות במשנה") מעבירות למבטחי המשנה חלק מהסיכונים הכספיים בגין פוליסות שהן הנפיקו לציבור.[1]

    ביטוח משנה נועד לבטח סיכונים בהיקף גדול מהיכולת הכלכלית הטבעית של חברות הביטוח, בעיקר במקרי קיצון שעשויים להוביל להתמוטטות חברת הביטוח בשל חוסר היכולת לפרוע את התחייבויותיהן. הנטל אותו לוקחות על עצמן חברות הביטוח מכונה "שייר" (מאנגלית: Share).[2] תמורת ביטוח המשנה משלמות חברות הביטוח חלק מהפרמיה שהן מקבלות מלקוחותיהן.

    עד כאן הציטוט:

    הדבר הזה נעשה יותר הכרחי ונפוץ אגב, בגין שינויי האקלים, ואסונות טבע ברצף וכמויות אדירות כמובן.

    המדינה צריכה לעזור אכן, ובלבד ש:

    המשבר זמני, המשבר כתוצאה מגורם זמני כשלעצמו, וגורם חיצוני. כלומר, לא קשור לתפעול ולריווחיות הרגילה של החברה. כגון : וירוס, פעולות איבה וכו…

    במקרה של אל על, עסקינן גם , בחברה שהיא חיונית כמובן לביטחון הלאומי. חברה אסטרטגית , בנושא אסטרטגי. אי אפשר אחרת פשוט.

    ובלבד, שעקרונות יעילות עסקית, נשמרים. יעילות עסקית היא ענין לבחינה פנימית. משבר זמני, כתוצאה מגורם חיצוני לא צפוי, וזמני אכן, סיפור אחר כמובן. ובכך , צריך לעזור בעיקרון.

    כאן לוויקיפדיה:

    https://he.wikipedia.org/wiki/ביטוח_משנה

    להתראות

    Liked by 2 אנשים

  4. חייל, אני בהחלט בעד קרן הלוואות מדינה ללא ריבית לכל חברה שנפגעה ממשבר הקורונה. אני מניח שבכל אופן אל על נפגעת יותר. חברות שמספקות מוצרי צריכה לרוב יהנו מהביקוש הדחוי בתום המשבר. אנשים עדיין צריכים את המזגנים שלא קנו. פחות תקף לאל על.

    אהבתי

  5. אני חושב שבמקרה של אל על המצב מורכב יותר. ראשית, המודל העסקי של חברות תעופה בנוי על אפשרויות של הפתעות וביטולים כמו תופעות טבע, עלייה של מחירי דלק ועוד. אל על באופן ספציפי בעיקר טסה לארה"ב ולאירופה כך שכמעט אינה נפגעת מביטול טיסות לסין.
    אבל הנקודה החשובה היא שאל על היא חברה שבוחרת להפסיד הרבה מאד כסף משיקולים שאינם עסקיים. היא החברה היחידה בעולם שמשביתה את כל הצי שלה כ 15% מהשבוע. מדובר בהתנהלות עסקית שהיא שערורייתית בשוק כה תחרותי. אין למודל עסקי כזה אח ורע בעולם ודי ברור שזה מודל שלא מחזיק ללא סבסוד ממשלתי. השאלה שלי כאזרח היא האם אני רוצה שכספי המיסים שלי יסבסדו מודל עסקי כושל. התשובה שלי היא לא. ולכן, גם אינני רוצה לתת כל סיוע אחר לחברה הזו. לא מפריע לי כאזרח שלא תהיה למדינתי חברת תעופה לאומית. בדיוק כמו שאין לנו חברת נפט לאומית.

    Liked by 1 person

  6. אור, כל חברה שהקורונה מסכנת אותה צריכה לקבל עזרה כמו שהמדינה מסייעת במלחמה.

    זה נראה ברור שהקורונה היא אירוע חריג בעל אופי היסטורי. אם כי עדיין איננו יודעים עד כמה. זה שקשה לנסח מראש תנאים לטיפול באירוע חריג כזה אינו סיבה לא לעזור לחברות.

    אהבתי

  7. פוסט מזעזע כמו גם התגובות שלך לדברי החוכמה של חייל זקן ואור.
    אל על היא חברה בזיונית שמחזיקה צי עובדים מיותרים חסרי תועלת שנהנים מתנאים שאופיינים לימי מפא"י.
    הוצאות השכר בה עצומות וכמות העובדים ביחס לצי המטוסים ו/או סך הטיסות גדול מכל חברת תעופה מערבית אחרת (ואני לא מדברת על חברות לואו-קוסט).
    בל נשכח את הפרשיות בהן הטייסים היו מאריכים טיסות במכוון כדי לקבל יותר כסף, ומי יודע איזה עוד שדים חברת התעופה האיומה הזו מסתירה.
    אין שום סיבה שהציבור הרחב יממן כישלון של חברה עסקית שנוהגת כאנשי המחלקה הראשונה בטיטניק.
    מילא, היה מדובר באיזה מפעל שמעסיק ישוב שלם בחור נידח כמו ירוחם או ערד, עוד הייתי מוכנה לבלוע את הצפרדע, אבל לא זה המצב.
    ביבי וחברו הגזען הגמד סמוטריץ' איבדו את הקול שלי. הם מוכיחים שאין שום הבדל בינם לבין כחול לבן (למעט העובדה שבני גנץ דמנטי ויאיר לפיד מתכנן לאשפז אותו במוסד כדי לכבוש את כסא רה"מ).

    Liked by 1 person

  8. randy loo,

    אתה כותב שלא מפריע לך בלי חברת תעופה לאומית. אבל, ברור שאתה לא ממש מבין מה אתה כותב. המצב של מדינת ישראל, הוא כזה, שהיא חייבת חברה תעופה לאומית. למה ? צריך חברת תעופה, שתיקח סיכונים בלתי סבירים, סיכונים שמאפיינים את המצב הגיאופוליטי של מדינת ישראל. נניח שיש מלחמה. טילים עפים. צריך להביא לפה חיילי מילואים מחו"ל. צריך יבוא של נשק, יבוא חירום של מצרכים שונים. נתב"ג כמעט משותק. חברות תעופה זרות, לא יכולות לקחת סיכונים כאלו ( לנחות להמריא פה). אז מה ? ייקחו שייט קרוז ככה, מסביב לעולם , יביאו בקרוז קורונה מילואימניקים לחזיתות פה. אלו דברי הבל עם כל הכבוד.

    יש מצבים אפילו לא כאלו מסוכנים, אבל חיוניים. צריך לקחת סיכון עם מבצעים עלומים. להעלות יהודים מאיפה שהוא וכדומה. אין אפשרות בלי חברת תעופה לאומית. אין כמעט בעולם מדינה בלי חברת תעופה לאומית או מעין כמובן. זה מגוחך. לנו יש רק אחת ( משמעותית או רסמי).

    בלי קשר , צריך שזה יהיה יעיל העסק. בלי פשרות , בלי חוכמות. אבל, יעילות זה נושא מורכב. זה לא אומר בהכרח רק שורת רווח וככה שמנה. זה מאוד מורכב.

    להתראות

    אהבתי

  9. רק קצת על קצה המזלג, מוויקיפדיה, בדבר החשיבות של חב' תעופה לאומית ( במדינת ישראל לא כל שכן ) מצטט כמה אירועים:

    " אירוע נוסף הוא מבצע "פינלה"- הבאת הצורר אדולף אייכמן מארגנטינה ב-20 במאי 1960 מבואנוס איירס ונחיתה בלוד.

    בינואר 2010 שתי טיסות מיוחדות של אל על יצאו לפנות בוקר להאיטי על מנת לספק סיוע לתושבי האי לאחר רעידת האדמה. מטוס מטען ראשון המריא בישראל בחצות ומטוס נוסעים נוסף שעל סיפונו מאות מאנשי כוחות הביטחון.

    באפריל 2010 החזרת אלפי ישראלים הביתה מאירופה בעת שחברות תעופה הפסיקו טיסותיהם עקב התפרצות הענן הוולקני באיסלנד.

    מבצעים מיוחדים

    במלחמת יום הכיפורים החל מבצע של רכבת חירום אווירית להטסת ציוד צבאי ומטענים חיוניים וזאת באמצעות פירוק הפנים של מטוסי 707 והפיכתם למטוסי מטען.

    במלחמת המפרץ הראשונה נותרה אל על החברה היחידה (למעט טאואר אייר) שטסה לארץ. על מנת לתת מענה להיקף היצוא הגדל, הסבה החברה מטוס נוסעים מדגם 747/200 ושני מטוסי נוסעים יסיבים (בתצורת נוסעים ומטען) לשלושה מטוסים בתצורת מטען בלבד. "

    עד כאן הציטוט:

    אז ברור הדבר, ישראל היא לא סתם מדינה. כאן לוויקיפדיה, ערך " אל על " :

    https://he.wikipedia.org/wiki/אל_על

    אהבתי

  10. 1. " האם על המדינה לסייע לאל על להתגבר על המשבר שגרם וירוס הקורונה? התשובה שנויה במחלוקת אבל לדעתי היא ברורה: כן החלטי. …"
    ——————
    אני מתלבטת.
    בעיקר כיון שמדובר דווקא בחברת אל על.

    2. "… למדינה יש תפקיד חשוב כגורם היחיד שמסוגל לבטח מפני סיכונים שגדולים על מבטחים רגילים ושלא באמת ניתן לבטח מפניהם. … "
    ——————-
    מסכימה עקרונית.
    בהחלט יתכנו מצבים בהם עזרת מדינה היא חיונית. על אחת כמה וכמה בישראל.
    מצב בו "שדה התעופה הלאומי" של המדינה משותק להמראות ונחיתות בגלל סכנת טילים – אינו מצב בו חברות פרטיות יכולות להתמודד עם הסיכון.

    3. " … עם זאת חלוקת כסף בידי המדינה היא עניין שאין לנהוג בו קלות דעת מאחר שכסף מתורגם בסופו של דבר למשאבים, ואת המשאבים יש לחלק בין האזרחים בהגינות ובכובד ראש. … + … ביטוח הוא דרך לאכול את העוגה ולהותירה שלמה. גם לחלק כסף בשעת הצורך וגם להקטין כך בזבוז במקום להגדילו. אותו הגיון תקף לחילוצי בנקים בשעת קריסה כלכלית. זה לא סוציאליזם לעשירים. זה ביטוח שרק המדינה מסוגלת לספק וזה חשוב והכרחי."
    ——————-
    אולי דווקא בשם ההגינות מתחייב שהמדינה תבטח / תפצה המוני עסקים קטנים ובינונים, ואפילו עצמאיים, לכיסוי הוצאות עובדים שנאלצו להסתגר לשבועיים בבתיהם לאחר חזרתם מחופשה בתאילנד (בשל ההנחייה של שר הבריאות הישראלי!) ?
    או, אם נתרחק מעט מוירוס הקורונה, שהמדינה תבטח את רכושם של המוני חקלאיים מממכת הגנבות והשחתות מקור פרנסתם (גם בשל מחדלי משטרת ישראל)? כידוע, חברות ביטוח פרטיות כבר מזמן מסרבות לבטח את החקלאים.

    עזרה ממשלתית רק לחברות ענק אינה נתפסת בעיני כהוגנת (ובנוסף, היא מחלישה את סקטור העסקים הקטנים והבינונים – היקר לליבי. וגם חשוב למדינה).

    מה עוד שלחץ ההסתדרות לעזור דווקא לוועדי העובדים החזקים ביותר בישראל, כמו ועדי העובדים והטייסים של אל על (ולא לעסקים שאינם מאוגדים בהסתדרות) – מפחית משמעותית את נכונותי לעזור להם.

    4. " … נניח למשל שאל על תקרוס בשל וירוס הקורונה. היא תצטרך לבטל טיסות שהן רווחיות בימים כתיקונם. לפטר טייסים ודיילים שלעבודתם יש ביקוש. לא לשרת נוסעים שיש ערך כלכלי להגעתם ליעדיהם. …"
    ————————
    חברת אל על רחוקה מלהיות רווחית גם בימים כתיקונם. גם ארקיע וישראאייר אינן במצב מזהיר.

    (כל המספרים שאביא אינם בדוקים ! הם מתבססים רק על זכרון די מפוקפק של סדרי גודל)

    – ניהול אל על מאוד לא יעיל. יש בה יחס שערוריתי של כאלף חמש מאות עובדים על כל מטוס,
    – הטייסים שלה מרווחים כפי שתים וחצי מטייסים בחברות מתחרות, גם בני משפחות העובדים זוכים לתנאים מפליגים (כמו טיסות ב 10% מהעלות + שדרוג חינם למחלקת עסקים במקום למכור את המושבים היקרים לציבור)
    – היא לרוב מכבבת בתחתית הדרוגים של חברות תעופה בעולם. לדוגמא בסיכוי שהטיסות יצאו במועד שנקבע להן, בשביעות רצון הנוסעים מאיכות השירות והמזון ועוד.

    הזרמה נדיבה של כספי ציבור לחברה שתפקודה כל כך גרוע – רק דוחה את המועד בו תאלץ להתחיל ברפורמות כואבות. (אלא אם הזרמת הכספים תותנה בביצוע רפורמות. סיכוי קלוש)

    5. כאמור, אני מכירה בהכרח של מדינת ישראל בחברת תעופה שאינה פועלת *רק* משיקולים עסקיים. ולעיתים אף בניגוד חריף לשיקולים שכאלו.

    אל על, ישראייר וארקיע הן כבר מזמן חברות פרטיות.
    חיל האוויר הצה'לי הוא הדבר הדומה ביותר לחברת תעופה לאומית.
    מכאן, התחלתי לתהות מה תהיה תוספת העלות הנדרשת לחיל האוויר לצורך קניית 2-3 מטוסי נוסעים / מטען גדולים ואחזקתם השוטפת – לשימוש בכל מצבי החירום העתידים.
    *אולי* הסכומים שההסתדרות מבקשת להזרים דווקא לחברות התעופה הישראליות הכושלות, בתירוץ של נזקיהן ממגפת הקורונה, יצליחו לממן את ההרחבה המתבקשת של תפקידי חיל האוויר?

    אהבתי

  11. מנפלאות הטכנולוגיה:

    " תביעה ייצוגית של 150 מיליון שקל נגד גט ישראל: "לא רוצים ערבים"

    לטענת התובעים, האפליקציה נותנת ללקוחות אפשרות להבטיח שהם לא יקבלו נהג ערבי • "הם נותנים לזה משמעות דתית. אבל למעשה, מדובר בתוקף לשירות גזעני"

    כאן:

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001319286

    אהבתי

  12. לקרולין:
    אני עבדתי באל-על פעם (חצי שנה) והמשכורות שם כלל וכלל אינן גבוהות (בממוצע כמובן). יש שם גם אנשים שמקבלים גם שכר מינימום (עם זה שזו חברה ממשלתית).
    זה נכון לגבי הרבה מקומות עבודה שהיו בימי מפא"י. הכרתי אנשים שעבדו שם הם הרויחו סביר בצורה סבירה. בחלק ממקומות העבודה הרויחו טוב, חלק בסביבות הממוצע וחלק בשכר נמוך.
    כמובן שבצמרת היו אנשים שהרויחו המון אבל זה היה מעט למאוד יחסית למה שמרויחים מנהלים כיום.

    אהבתי

  13. אם כבר מדברים על אל-על אז מדוע שהמדינה לא תסייע למשפחה בודדת שנקלעה למצוקה עקב תופעה לא צפויה (אני מדבר בכללי לא על מקרה מסויים)?
    למשל אדם קבל לפתע סרטן ולא יכול לעבוד. מדוע שהממשלה לא תממן לאדם זה את כל הטיפולים ותעניק לו כסף עבור אובדן כושר עבודה. למה שילדיו יזרקו לרחוב עקב אי-תשלום משכנתא או שכר-דירה? למה שאדם כזה ימות כי אין לו תרופות?

    אהבתי

  14. arn, אני מכירה את העניין היטב.
    גם אני עבדתי בחברה ממשלתית גדולה והייתי מקבלת שכר מינימום, בזמן שבדרגים הבכירים היו חוגגים כאילו אין מחר – אבל חשוב להבין שאין קשר בין הדברים.
    הטענה שלי נגד אל-על ונגד כל החברות הממשלתיות שנוח להן להישען על המדינה שתמשיך לתת גב למחדלי החברה (בהן חגיגות שכר, גם אם לא כולם נהנים מהם). הגרעון של חח"י ממשיך לצמוח משנה לשנה, ואף אחד לא שוקל לרגע לחתוך בתנאים המטורפים של העובדים שם.
    הם יודעים שבסופו של דבר המדינה תדחוף ידיה לארנק של כלל הציבור ותכסה את הבור שנוצר שם.
    כך גם המצב באל-על, ואין שום סיבה שנתגמל חוסר יעילות ובזבזנות.
    ואגב, הסיפורים על "חברה לאומית" מעניינים לי ת***. כל עלוקה מוצצת דם היום מנופפת בדגל ישראל ומספרת לי שאני אמורה לממן אותה.
    לזכות השמאל הקיצוני יאמר שהם לא מנופפים בדגל ישראל, והם חיים ע"ח המט"ח שהם מקבלים מחו"ל ולא מהכספים שלי.

    אהבתי

  15. תמריץ,
    טענתך כי "היעילות תיקבע בימי שגרה ולא בימי הקורונה" בעייתית. אתה בעצם טוען שעל המדינה לחלץ את אלעל היות ומשבר הקורונה הוא גורם חיצוני הפוגע בה שלא באשמתה. אלא שכמעט כל משבר אליו תיקלע החברה יכול להיות תוצאה (או מתורץ כתוצאה) של גורם כזה. עליית מחירי הדלק, מטוסי 737 מקורקעים, צניחה בתיירות הנכנסת בגלל מצב בטחוני – כולם יגרמו לאלעל להפסדים כבדים. לשיטתך גם אז המדינה צריכה לסייע, מה שמשריש באלעל תרבות של חוסר יעילות שהרי בסוף תמיד המדינה תחלץ אותה בגלל איזה גורם חיצוני. ולכן סיוע צריך להיות מותנה ביעילות, גם בזמן הקורונה.
    כמו כן יש להבדיל בין חילוץ של אלעל לבין חילוץ של בנק. בנקים אינם קורבנות של משברים אלא גורמים בדרך כלל למשברים עקב התנהלות שערורייתית ואף פלילית (ראה דוגמת הסאב פריים). רשת הבטחון שמעניקות להם הממשלות מבטיחה שהם יוסיפו להתנהג כך. זהו הצד הרע של הפחתת הפחד מסיכון.

    אהבתי

  16. כשיש לבנק אשמה אז ההצלה שלו צריכה להיות מלווה בהלאמה מלאה או חלקית וכמו שקרה בימי המשבר הפיננסי. צריך להעניש את בעלי המניות. לא את המפקידים שאין להם יכולת לנהל סיכונים.

    הקורונה נראה כרגע משבר של פעם במאה שנה ולא ניתן להשוותו לתנודות הרגילות של החיים. אל על חברה פרטית. אם היא לא יעילה שתפשוט רגל. אבל הקורונה לא צריכה להיות גורם לכך

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s