בחירות ללא הכרעה גם באמריקה?

לפי סקרים שפורסמו היום לטראמפ סיכויים טובים לנצח את ברני סאנדרס (או כל מועמד דמוקרטי אחר) בפלורידה ובויסקונסין, אך לא במישיגן ובפנסילבניה, מדינות שניצח בהן את הילארי. תמונה כזו של התוצאות יכולה להביא, בתרחיש סביר למדי, לתיקו בחבר האלקטורים 269-269 ולסיום בחירות 2020 ללא הכרעה.

על פי החוקה במצב שבו חבר האלקטורים לא מסוגל להכריע יהיה זה בית הנבחרים שיכריע על זהות הנשיא, כאשר לכל מדינה קול אחד. אלא שלא בטוח שגם בית הנבחרים יהיה מסוגל להכריע. יש מספר מדינות חצויות שבהן לדמוקרטים ולרפובליקנים אותו מספר נציגים. כרגע יש יתרון זעיר ממש לרפובליקנים אבל הוא יכול להיעלם בנקל.

לפחות יהיה סגן נשיא והוא יכהן בינתיים. אלא שזהות סגן הנשיא במקרה כזה תלויה בסנאט והוא גם יכול להיות חצוי 50-50, על פי חלק מהתחזיות.

מה עושים? אין מוצא בעצם והרבה תלוי בפרשנות בית המשפט העליון השמרני לחוקה. למשל האם, בניגוד למשתמע מהחוקה, יתאפשר לסגן הנשיא מייק פנס לשבור את התיקו בסנט ולמנות את עצמו לנשיא הזמני. אם לא, בית המשפט העליון יצטרך להכריע אם בתקופת הביניים תכהן כנשיאה ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים (לפי החוק שעל פניו סותר את החוקה) או שיכהן כנשיא מזכיר המדינה מייק פומפיאו.

דונלד טראמפ צחק על המצב הפוליטי אצלנו, אבל הרבה פעמים צוחק מי שצוחק אחרון.

ב-2016 תיארתי תסריט אפשרי דומה, אבל ההבדל גדול ומעיד על עומק השינוי שחל בדימוי של טראמפ. אז חשבתי שהממסד הרפובליקני עצמו יכול לחבל בבחירת טראמפ, היום טראמפ הוא קונצנזוס מוחלט במפלגתו ואין סיכוי שדבר כזה יקרה.

11 תגובות על ״בחירות ללא הכרעה גם באמריקה?״

  1. בשביל להשיג תיקו 269 מועמד דמוקרטי צריך לזכות בקולות של אומהה, העיר של וורן באפט. אובמה הצליח, הילארי הייתה קרובה, אבל סאנדרס לא נראה לי המועמד שיכול להשיג שם ניצחון, אבל מה אני יודע.

    אהבתי

  2. הסבירות לתיקו כזה היא מאוד נמוכה.
    הסבירות שיווצר תיקו כזה וגם יווצר תיקו בבית-הנבחרים היא כל כך נמוכה שקשה מאוד להעלות דבר כזה על הדעת.
    כאשר אתה מוסיף לזה את הסבירות שגם בסנט יווצר תיקו. זו סבירות כל כך נמוכה שאין צורך כלל להעלותה על הדעת.

    צריך להבין ששיטת הבחירות בארצות-הברית לא מאפשרת את המצב שיש בישראל בה אי-אפשר להרכיב ממשלה כי יש חברי כנסת שמתנגדים ל-2 המפלגות הגדולות ולכן אף אחת מהן לא מצליחה לאסוף 50% מהמנדטים. בבחירות לנשיאות בארצות-הברית אתה מצביע או למועמד הזה או למועמד השני אין אפשרות להצביע גם נגד זה וגם נגד זה. אין פתק הצבעה שכתוב עליו "אני נגד 2 המועמדים".

    בכל אופן גם אם יווצר תיקו בבחירות לנשיאות, בבית-הנבחרים ובסנט אפשר פשוט לקבוע שהנשיא יהיה מי שקבל הכי הרבה קולות של האזרחים האמריקאים. הסיכוי שיווצר תיקו בין 130 מליון מצביעים הוא כמו הסיכוי של מישהו לזכות במפעל הפיס עשרות פעמים ברציפות.

    אהבתי

  3. arn, ההסתברות לא מאוד גבוהה, אבל לא אפס ולא קרוב לאפס.
    "אפשר פשוט לקבוע שהנשיא יהיה מי שקבל הכי הרבה קולות של האזרחים האמריקאים" – זה הצעה לשינוי החוקה שלא תעבור בעתיד הנראה לעין.

    אהבתי

  4. תמריץ, לא מובן איך הגעת לזה בדיוק. הבחירות פה , הן יחסיות. בעצם, לא בוחרים מי יהיה ראש ממשלה, אלא, מי תכל"ס יפתח במגעים להקמת קואליציה, על מנת להקים ממשלה בסוף. כלומר, אין פה בהכרח הכרעה אריתמטית בין שניים או יותר מועמדים ( נניח על חודו של קול או קולות). אבל, בארה"ב, צריך הכרעה אריתמטית ברורה, ואז נבחר נשיא. אפילו אם לא ייבחר ( והסיכוי קטן יותר כאמור) אזי , יש פרוצדורה לבחירות נוספות ומכריעות.

    התיקון ה- 12 לחוקה, מסדיר זאת, מצטט חלק רלבנטי ( לא תרגום שלי) הנה:

    " האלקטורים יתכנסו במדינותיהם ויצביעו בקלפי לבחירת נשיא וסגן נשיא, שלפחות אחד מהם לא יהיה תושב אותה מדינה; הם ירשמו בפתק הקלפי שלהם את שם האדם שהם בוחרים בו לנשיא, ובקלפי נפרדת – את שם האשם שהם בוחרים בו לסגן נשיא, וייערכו רשימות נפרדות של כל האנשים שקיבלו קולות בהצבעה לנשיא, ושל כל האנשים שקיבלו קולות בהצבעה לסגן הנשיא, וימנו את מספר הקולות בכל רשימה בנפרד, ויחתמו ויאשרו את הרשימות הללו, ויעבירו אותן במעטפות חתומות אל מושב הממשלה של ארצות הברית, ממוענות לנשיא הסנאט; נשיא הסנאט יפתח את כל התעודות בנוכחות בסנאט ובית הנציגים, והקולות ייספרו; האדם שיזכה במספר הקולות הרב ביותר בהצבעה לנשיא, יהיה הנשיא, אם מספר זה יהווה רוב ממספר כלל האלקטורים;"

    וכאן החלק הרלבנטי יותר באם יש תיקו, הנה:

    " ואם לא יהיה אדם שיקבל רוב כזה, אזי ייבחר הנשיא מיד, בקלפי, על ידי בית הנציגים, מתוך האנשים שיזכו למספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים לנשיאות – ולא יותר משלושה. אך בבחירת הנשיא יימנו הקולות לפי המדינות, ולכל מדינה יהיה קול אחד; המניין הדרוש לכך יכלול חבר או חברים מתוך שני שלישים של המדינות, ויידרש רוב מכלל המדינות לשם בחירה. ואם בית הנציגים לא יבחר נשיא, כאשר זכות הבחירה תועבר אליו, לפני ארבע במרס שלאחר מכן, אזי יכהן סגן הנשיא כנשיא, כמו במקרה של מוות או אי-כשירות של הנשיא למלא את תפקידו, כמוגדר בחוקה. "

    עד כאן הציטוט:

    אז מה הסיכוי שיהיה תיקו גם בקולג' מה שנקרא, וגם בבית הנבחרים ? קטן מאוד. זה לא כמו פה. אין מה להשוות ממש. פה ההכרעה היא לא אריתמטית, אלא , פוליטית יותר ( שיקול דעת פוליטי) בארה"ב, ברור שזה אריתמטי ממש.

    להתראות

    אהבתי

  5. הסיכוי שיהיה תיקו בבית הנבחרים די גבוה להבנתי.. המצב הנוכחי הוא שלרפובליקנים יש דומיננטיות בנציגות ב26 מדינות. יפסידו אחת מהן והלך להם הרוב.

    אהבתי

  6. טוב תמריץ, הסיכוי לזה קטן מאוד. אגב, מה שיותר מטריד את האמריקנים, זה כמובן, שאי סדרים בספירה של הקולות, או בבחירות בכלל, יביאו קייסים לעליון, ועם הקיטוב הפוליטי, כפי שמושלך גם על שופטי העליון שם ( יותר סנטימנט מאשר מציאות ) זה עשוי להיות מאוד מכוער, במצב בו, יש התפלגות של 5 נ' 4 לטובת רפובליקנים ( כפי שקרה בבוש נ' גור ב- 2000 בעליון , בקשר לספירה החוזרת בפלורידה).

    כאן אפשר למצוא מאמר מענין, של פרופסור ריצ'רד הסן ( פרופסור לחוק ומשפט ופוליטולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, באטלנטיק) :

    https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2020/02/supreme-court-elections/605899/

    שם הוא מתאר למשל תסריט דמיוני ( לא כל כך , לאור הבחירות האחרונות והתערבות הרוסים , שבעקיפין גם הביא לתהליך הדחה נגד טראמפ) תסריט שבו האקרים רוסיים משבשבים בחירות בעיר דמוקרטית שבמדינה אל מפלגתית ( swing state) ואז, קייס מובא לעליון, והסנטימנט רותח כמובן.

    להתראות

    Liked by 1 person

  7. מצטרפת להערכות שבארה'ב ההסתברות לתיקו נמוכה.

    מתמטית – הסיכוי לתיקו של 269 – 269 קטן משמעותית מהסיכוי לתיקו של 60-60.
    (מה עוד שבישראל, בניגוד לארה'ב, ניתן להימנע מלתמוך באחד הצדדים, ולמרות זאת להיספר כמצביע. במקום כמי ששלשל פתק לבן לקלפי ואינו נספר בחישובי המנדטים).
    בנוסף, קל יותר למצוא בין 538 איש "עריק" אחד שיעבור מצד לצד (ויהפוך את התיקו לנצחון של 270 מול 268), מאשר למצוא "עריק" אחד בין 120 איש שיהפוך את התיקו לנצחון של 61 מול 59.

    אני יותר חרדה שגם סיבוב הבחירות השלישי בישראל יסתיים בתיקו רב נפגעים.

    Liked by 1 person

  8. לקמילה:
    עריק אחד לא מספיק להכריע את הכף בישראל. המצב הוא 56 : 56 כאשר יש מפלגה של 8 מנדטים שלא תומכת באף צד. צריך 5 עריקים.
    כמו כן יתכנו מצבים של תיקו שידרשו אפילו יותר. למשל 10 עריקים.

    אהבתי

  9. אפרופו התסריט הדמיוני לעי"ל שהבאתי מן המאמר באטלנטיק, ה-אף בי איי, מעדכן את סנדרס , שהרוסים מתכננים דווקא לעזור לו בקמפיין. גם לטראמפ על פי הדיווחים. מאוד מענין, אם ההתערבות הרוסית של 2016 תחזור. כאן:

    https://www.usatoday.com/story/news/politics/elections/2020/02/21/bernie-sanders-told-russia-helping-presidential-campaign-report/4835049002/?for-guid=50efe90c-ab9f-4bb3-9530-d31d6947761b&utm_source=usatoday-News%20Alert&utm_medium=email&utm_campaign=news_alerts&utm_term=news_alert

    להתראות

    אהבתי

  10. קמיליה, עריקה של חבר כנסת לא קרתה כבר שתי מערכות בחירות למרבה ההפתעה.
    עריקה של אלקטור היא נושא עוד יותר בעייתי. כי האלקטור הוא סתם אלמוני שליקטו מאיזה כנס מפלגתי ומי שמו להכריע את גורל האומה, בניגוד לחבר כנסת שכן עובר איזה תהליך סלקציה. בית המשפט העליון של ארה"ב צריך להכריע האם אפשר להגביל את האלקטור בהצבעתו. מהחוקה משתמע שלא, אבל מאז נכתבה השתנה לגמרי אופי התפקיד לסמלי בלבד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s