מדינת כל נימוליה

פסיקה מעניינת של בית המשפט העליון – ילדה מחוף השנהב זכאית להגנת פליטים יחד עם משפחתה. זאת מחשש שאם תחזור למדינה תעבור מילת נשים.

אין זה שחוף השנהב מחייבת מילת נשים, להיפך המדינה אוסרת על כך. אבל מסורות שבטיות יכולות להיות חזקות מכוחה של המדינה, והילדה עלולה לעבור מילה אם תוחזר לאפריקה. הפסיקה הגיונית בעולם שבו אמנת הפליטים שעליה חתומה ישראל היא חזות הכול. אבל בעולמנו יש גם אמנת פליטים וגם תמריצים. ברור שפסיקה מהסוג הזה שמספקת תמריץ לכל משפחה אפריקאית לחפש מעמד פליטות בישראל, היא מנותקת לחלוטין מהמציאות. חתומים עליה השופטים ברק ארז וגרוסקופף, שהוא מינוי של איילת שקד שהשתבחה בו.

הפסיקה ממחישה את עוצמת ההשפעה של הכוחות הליברלים וההומניסטיים שחותרים לעולם ללא גבולות. כמובן אין רע בכך שמשפחה אחת מחוף השנהב תישאר פה והילדות יינצלו מהגורל המר של מילת הנשים. להיפך זה הומניסטי וטוב מאוד. אבל מה יהיה כשהמוני משפחות יתחילו לעבור את הגבול בתקווה לקבל פליטות מטעמים אלו? אמנת הפליטים מנותקת מעולם התמריצים.

9 תגובות על ״מדינת כל נימוליה״

  1. תמריץ, הסברתי לך כבר, שלא רצוי, לכתוב על פסיקה של בית משפט, מבלי להבין בדבר :

    אין פה ליברלים ולא מתנגדים ולא כלום. יש פה משהו אחר לגמרי :

    כולם כולל כולם נגד הדבר, ובעד מתן מחסה פליטות. בית הדין לעררים , בית המשפט המחוזי ( שדחה בקשתם ) וגם השופט אלרון ( ואין לזה שום

    קשר דפוק, לאיילת שקד והמינויים שלה ) .

    מוקד הערעור היה בדבר אחד , או דבר וחצי:

    האם יש להם חלופת מגורים פנימית סבירה. ועוד חצי, האם להיענות לבקשת מקלט וככזו, או בקשה על בסיס הומניטרי ( כפי שניתנה בפועל).

    זה הכל. אבל, לא היה שום ספק , קל שבקלים, למדינה ,על רשויותיה , וגם בקרב כל השופטים , שאסור להחזיר למדינה בה ילדה קטינה תהא

    בסכנת מילה. השאלה הייתה בעיקר :

    האם תהא חלופת מגורים פנימית בתוך חוף השנהב. אחרי שנבחן הדבר בעליון :

    מסתבר שאין ממש. אחוזי הרשעה נמוכים מאוד. אין ממש הגנה. למרות שיש איסור פלילי, הוא בדיעבד , זה לא יוצר מניעה והרתעה ממש.

    אז על כך המדובר. אין צורך לעשות מזה, מחלה אידיאולוגית כלל. באם:

    הייתה מוכחת חלופת מגורים פנימית, בחוף השנהב, שם הילדות יהיו בטוחות מפני סוכני הרדיפה מה שנקרא, אזי :

    גם דפנה ברק ארז, הייתה מתנגדת לדבר.

    אין טעם פשוט. סתם קישקתא מיותרת .

    להתראות

    נ.ב: זה מכבר בשנית, שבא להעלות תגובה, פוסט חדש אגב, ואזור התגובות סגור, כלומר, לא מופיע כלל. מה קורה עם זה ? אתה מודע לזה ?

    נ.ב: ועד ש:

    נצטט השופט אלרון, להוכיח ההבלות רוח , של מינוי שופטים מוטים וכדומה, או בכלל כסילות פסיכית לגמרי, מצטט:

    לטעמי, העיקר הוא שהמערערים קיבלו רישיון א/5 כפי שביקשו. הרישיון, בין מטעמים הומניטריים ובין מטעמי פליטות, הארכתו כפופה תמיד

    לשיקול דעת. על כן איני סבור כי ההבדל במועד ההארכה יוצר שני רישיונות שונים זה מזה בהיבט מהותי.

    ועוד מצטט:

    השחתת איברי מין של נשים, נערות, ילדות ופעוטות היא תופעה חמורה שיש לבער.

    הכינוי "מילת נשים" עשוי להצביע על דמיון למילת גברים, שמקובלת מאוד בחברה בישראל ואף עולה כדי מצווה דתית בקרב יהודים ובקרב

    מוסלמים. אולם מדובר במנהגים הנבדלים זה מזה מבחינה כמותית ומבחינה מהותית. אין להשוות כלל את הפגיעות הגופניות והנפשיות בנשים (בנות

    כל הגילים) למצוות המילה, והן שונות אלו מזו תכלית השינוי. על כן אין לנהוג סלחנות או הבנה כלפי השחתת איברי מין של נשים.

    הכלי הפלילי עשוי לסייע במאבק בתופעה זו. דיני העונשין בישראל אינם קובעים עבירה מיוחדת אשר אוסרת השחתת איברי מין של נשים

    (עבירה מיוחדת קבועה בבריטניה: Female Genital Mutilation Act 2003, c. 31, ובניו סאות' ויילס: Crimes Act

    1900 (NSW) s 45. ראו The Queen v A2 [2019] HCA 35). עם זאת, עבירות אחרות חלות על מעשים שעולים כדי השחתת

    איברי מין נשיים, בהתאם לנסיבות העניין.

    בפרט, השחתת איברי המין עשויה לעלות כדי עבירות שקבועות בחוק העונשין, התשל"ז–1977: חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329;

    חבלה חמורה, לפי סעיף 333; פציעה, לפי סעיף 334; חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335, בהתאם לחלופות השונות בסעיף זה;

    תקיפת קטין או חסר ישע, לפי סעיף 368ב, בין היתר בחלופות של גרימת חבלה חמורה ושל תקיפה בידי מי שאחראי על הקטינה; התעללות בקטין

    או חסר ישע, לפי סעיף 368ג; תקיפה, לפי סעיפים 378–379; תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380; תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי

    סעיף 382, בהתאם לחלופות השונות בסעיף זה.

    אני מסכים, והמדינה לא חלקה על כך, כי סכנה להשחתת איברי מין של נשים עשויה להקים במקרים מתאימים עילת פליטות.

    לצד זאת, חשוב להבהיר כי אין בכך הכרה גורפת בכל טענת פליטות מהטעם האמור, וכי יש לבחון בכל מקרה לפי נסיבותיו אם הוכח חשש מבוסס

    של מבקשת. במקרה שנטענו טענות נוגדות, יש לברר אף אותן.

    עד כאן הציטוטים:

    אז הנה לנו, מייצרים מחלות אידיאולוגיות, מטורפות, מיותרות, כסילות של ממש.

    להתראות

    אהבתי

  2. אל רום, צודק לגבי התגובות. לא יודע למה וורדפרס התחיל לחסום אותן בדיפולט.

    לגבי אמנת הפליטים היא לא יכולה לסתור את חוקי היסוד ואת מגילת העצמאות. אם סיבה לפליטות תחייב לקלוט כאן את כל אפריקה, אז זה לא ייתכן.

    Liked by 1 person

  3. תמריץ, לא מדובר על כל הפליטים. מדובר על מקרים מסויימים. במקרה הזה הסברתי לך:

    כל השופטים, כל המערכת ( כולל כולם) הסכימו, שבאם יש סכנה למילת נשים לקטינות. לא מחזירים. החילוקי דיעות לא היו לגבי העיקרון:

    אלא לגבי חלופת מגורים פנימית וסוג הההיתר. חלופת מגורים פנימית , משמע: האם יש אזור במדינה ( בחוף השנהב) בו הם יכולות להתגורר בבטחה, בבטחה מפני סכנת מילה כאמור. ואין .

    כך גם אלרון גרס. אין קשר לשקד ולמינויים שלה הסברתי. אלרון רק חלק על סוג האישור או ההיתר לשהייה. וזהו. לא על העיקרון. אתה מפיק סרטים, שאין להם קשר לכלום.

    וישראל חתומה על אמנת הפליטים, וכך צריכה לנהוג. הבעיה הגלובלית של הכמויות העצומות, זוהי בעיה קשה. כפי שהסברתי, העולם לא פתר אותה, והוא זה שהיה צריך לפתור אותה. אבל, אין ספק, שמי שמוכיח סכנת חיים ורדיפה, לא מחזירים אותו. כולם יוכיחו מילת נשים ? ממש לא. אז מה זה קשור לכל אפריקה ולכל הפליטים הקייס הספציפי ? וכל שופט שהיה שם , כך היה נוהג.

    תקרא שוב התגובה, תקרא בזהירות. הפסק דין אפשר להבין , לא תקרא לא תבין. אבל, תקרא התגובה בזהירות, הציטוטים וכו….

    להתראות

    אהבתי

  4. חובה להוסיף שבשכנתנו הנאורה מצרים "נהוג" להטיל מום באברי המין של יותר מ 90 אחוז מהילדות. מצב הילדות בסודן ובאריתריאה אינו הרבה יותר טוב.
    כידוע מצרים היא מדינה המתקרבת במהירות מסחררת גם למאה מיליון איש וגם לקריסה כלכלית, ולה גבול משותף ארוך איתנו.
    מתן מעמד פליטות לאחוז אחד בלבד מהמשפחות המצריות, שלהן לפחות ילדה אחת שעדין לא נימולה, עלולה למוטט את חזון המדינה היהודית.

    מיותר לציין שתקנה שכזו גם תחבל קשות באפשרות (לצערי התיאורטית, לפחות בינתיים) להחזיר לארצות מוצאם את המוני מסתננים מסודן ואריתריאה. מסתננים שעדין לא הצליחו להוליד ילדה, ימהרו להמשיך לנסות להביא לעולם עוד ועוד ילדים. או ש"יאמצו" ילדה כמגן מכל גירוש.

    חשוב להוסיף שגם חלק מהמהגרים למדינות המערב ממשיכים לשמור בקפדנות על מסורת איומה זו. הם לוקחים את הילדות שנולדו במערב ל"ביקור מולדת" / למפגש עם הסבתות, ולאחר חודש- חודשיים חוזרים לארצם עם ילדות שעברו פרוצדורה ניתוחית נוראה, ובלתי חזירה.
    כלומר אפילו מתן אזרחות במדינה "נורמלית" לא באמת פותרת את בעיית תרבות סירוס הילדות.

    היה עדיף שועדת זכוית האדם של האו'מ, תפסיק לעסוק בדיכוי הפלסטינאים, ותחיל לעסוק בדרכים להגן על ילדות קטנות ולשנות תרבות איומה זו. (שלא באמצעות הענקת מעמד פליט במדינה אחרת). שיתווכחו האם יעיל יותר לעקל את חשבונות הבנק של מנהיגי מדינות שלא הצליחו להביא, מדי שנה ושנה, להפחתה של לפחות 5 אחוז במספר הילדות הנפגעות. או להתנות הגשת סיוע של האומ בהצלחה בשינוי עמדות הציבורים הרלוונטים. או בהצלחה בכפיית ענישה מחמירה של ההורים ושל כל שאר המעורבים בפשע .
    אבל ברור לי שאלו חלומות באספמיה. גם ועדת זכויות האדם של האו'מ מלאה בנציגי המדינות שבהן נהוג להטיל מומים בילדות.

    אהבתי

  5. מסתבר שלא רק הכושיות הקטנות בסכנה…
    ביהמ"ש הרשיע ב"הפרת חובת הורה", אריתריאית שביצעה ברית לבנה בן ה-4 באמצעות מספריים, והותירה אותו על הספה בביתו כשהוא מתייסר במכאוביו ואף מדמם
    https://www.bhol.co.il/news/892783

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s