שלוש אפוקליפסות מסתמנות באופק בימים אלו: ניצחון של ברני סאנדרס במירוץ לנשיאות ארה"ב. אירוע אפוקליפטי לכל מי שאוהב את ארה"ב ואת ערכיה ונשען עליהם. איזו מין מדינה יכולה לבחור במנהיג ששונא אותה?
אפוקליפסה אחרת באה מסין שבה מתפשטת במהירות מגפה מסתורית.
אפוקליפסה שלישית היא תוכנית המאה של הנשיא טראמפ. עד עתה ישראל תמרנה בזהירות בין רצונה לשלוט בשטחי יהודה ושומרון שגם חיוניים לבטחונה וגם חשובים אידיאולוגית לרבים מאזרחיה לבין חוסר הרצון להיחשב מדינת אפרטהייד או להיקלע למסלול אסוני שבסופו מדינה דו לאומית. אבל האינטרסים של ישראל כבר אינם האינטרסים של ראש הממשלה שטרוד מדי בחקירותיו האישיות, ותמונת התמריצים שלו שונה.
הסיפוח כשלעצמו אינו אסון בלתי הפיך. אבל הוא מאיץ את השלכת פתרון שתי המדינות לפח. אובדן האמונה של הקהילה הבינלאומית בפתרון שתי המדינות אכן יכול להיות אסון בלתי הפיך. הוא ישלול את הלגיטימיות של קיום ישראל כמדינה יהודית, כפי שלקיום דרום אפריקה כמדינה לבנה לא היה לגיטימיות בינלאומית. בנוסף הסיפוח מהווה התגרות מיותרת בירדן וברשות הפלסטינית, שני גורמים שמקיימים עם ישראל תיאום ביטחוני, גם אם לא סובלים מעודף אהבה כלפיה.
לדור הצעיר של המצביעים במערב אין סימפתיה לישראל. זה ציבור בוחרים שרוצה את קורבין בראש בבריטניה ואת סאנדרס בראש באמריקה. היום שני הפוליטיקאים האלו לא בעמדת השפעה, אבל שינויי הזמן והדורות נראים בלתי נמנעים. מתישהו הם או בני דמותם יהיו בעמדה כזו. מדינת ישראל צריכה להתקיים 100% מהזמן, לא רק באותו אחוז מהזמן שבו בעולם המערבי שולטים ידידיה. הסיפוחיזם מהווה התנקשות מטורפת בלגיטימיות הבינלאומית של קיום המדינה. פציעה עצמית בשל אינטרסים זרים, והוא יגבה מחיר יקר. כל זאת לשווא, כי אין שום רע במצב הנוכחי, אלא אם אתה ראש ממשלה שעומד תחת חקירה.
תמריץ 
טוב תמריץ, באמת בעיות מורכבות. אבל, עסקינן ( בדיבורים כרגע ) בסיפוח של בקעת הירדן, לא של כל יהודה ושומרון. אף אחד לא יעיז אחרת. יש בעיה. מחד אי אפשר להחזיר הבקעה לעת הזו, זה ברור לכל בר דעת. מאידך, גם סיפוח, ורק של הבקעה אפילו, הוא מטורף לגמרי. התובעת כבר נכנסת לחקירה מלאה. היא לא רק בודקת פשעי מלחמה שנעשו לכאורה כאן. אלא, גם מחוברת למעשים והצהרות לעת הזו . אז סיפוח של הבקעה ( שרק דיבורים כאמור לעת הזו) ייתן לה רוח גבית חזקה, במובן הזה, שמבחינתה, אין סיכויים למה שנקרא " אינטרס הצדק " או " צדק מעברי " כפי שמתורגם כאן. כלומר, לא שווה לוותר על העמדה לדין, ובלבד, שבעיות או קונפליקט בינלאומי ייפתר ותהא סולחה. זה שיקול שהיא מחוייבת לו בעיקרון. אז, אם תוכנית טראמפ גמרה הסיכוי מבחינת הפלסטינאים, בטח ובטח, סיפוח בעליל.אז זה מצב לא פשוט. טריגר קטן, והיא מוציאה צווי מעצר. וכאשר יוצאו צווי מעצר. זה לא פשוט כלל וכלל יהא הדבר.
אם אובמה לא הטיל וטו במועצת הביטחון לאחרונה, מה נאמר על ברני סאנדרס באם יעלה ? והוא לא שונא את אמריקה. אסור לשכוח:
אמריקה עצמה השתנתה , או בתהליכי שינוי. למה ? מספיק לצורך הענין, ההשלכות של משבר הסאבפריים. אמריקנים רבים השתנו מאוד. וברני סאנדרס, מייצג אותם. אפשר גם להוסיף את משבר האקלים ועוד כהנה וכהנה. אז סנדרס לא נראה ונשמע ממש כמו גרינגוס מה שנקרא, אבל, הוא שייך לאמריקה מתהווה , או אמריקה של מחר בפוטנציה לפחות.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
רק נמחיש המשמעות של הצהרות ומעשים. בכתב הבקשה של התובעת לבית המשפט בהאג, היא ממחישה ומתארת את הקונצנזוס הבינלאומי, בנוגע לאי חוקיות ההתנחלויות והבניה בשטחים. היא מביאה מסמך של האיחוד האירופאי, אשר מצהיר ומגנה החלטה של ממשלת ישראל, לבנייה של 2000 יח' דיור ביהודה ושומרון ( אוקטובר 2019 ) כהחלטה אשר מפירה החוק הבינלאומי וכו….. אז התובעת, עוקבת, ורושמת לפניה. כך גם בעזה עם סיפור המחאות וההשתולליות על הגדרות, היא פרסמה אזהרה, שהיא עוקבת ומזהירה. אז סיפוח , ולו רק של בקעת הירדן , יהא סיפור קשה. מאידך, אי אפשר כמובן להחזיר. אבל, למה לספח חד צדדית ?
כאן לאיחוד האירופי ( שמוזכר כאמור, בכתב הבקשה שלה לבית המשפט ) :
https://eeas.europa.eu/headquarters/headquarters-homepage/69856/statement-spokesperson-latest-settlement-announcement-israeli-authorities_en
וכאן , לגבי ההפגנות על הגדר בעזה, התובעת , עוקבת ומזהירה :
https://www.icc-cpi.int/pages/item.aspx?name=180408-otp-stat
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
רק לכל המעונין, כאן לכתב הבקשה עצמו ( המתוקן יש לציין) של התובעת בהאג. ואפשר לקרוא מסעיף 157 לגבי עמדת הקהיליה הבינלאומית ככלל לגבי הסכסוך ואי חוקיות הבניה ביהודה ושומרון ובכלל . ולגבי אזכור האיחוד האירופאי המובא לעי"ל , אזי, בסעיף 172.
כאן :
יש ללחוץ כדי לגשת אל CR2020_00161.PDF
להתראות
אהבתיאהבתי
אם נתניהו היה פועל מאינטרס אישי הוא היה הולך בדרך של שרון ומבצע סוג של התנתקות בגיבוי מלא של השמאל, וגם החקירות היו נעלמות פתאום. העובדה שהוא בחר אחרת ראויה להערכה.
אהבתיאהבתי
תמריץ ברור לחלוטין שכל ענין סיפוח הבקעה הוא תרגיל פוליטי של טראמפ שנועד בין השאר גם לסייע לנתניהו. קצת מוזר שכל הענין קיבל דחיפות בדיוק כאשר נתניהו היה אמור לעמוד מול ועדת חסינות, ובדיוק כאשר טראמפ עומד מול ועדה דומה.
אני מסכים שהדבר הנכון הוא סיפוח שקט – להמשיך במצב הקיים בו ישראל צוברת דה-פקטו עוד ועוד שטחים. כרגע לישראל אין שום סיבה למהר, למעשה האינטרס הוא של הפלסטינאים שהזמן עובד לרעתם.
לגבי התובעת בהאג, לפי הקישורים של אל רום היא לחלוטין לא אובייקטיבית. בקישור לגבי ההפגנות בעזה היא לגמרי התעלמה מכך שכמעט כל ההרוגים הפלסטינים הם חמושים אנשי חמאס או ג'יהאד, שחלקם נהרגו תוך שניסו לפגוע בחיילי צה"ל. היא גם מתעלמת לחלוטין מכך שההפגנות האלה אלימות במכוון ובין השאר נועדו לכך שצה"ל יפגע בפלסטינים, כדי שאלה יוכלו אחר כך ללכת להתבכיין לתקשורת. ההטייה הברורה שלה מצריכה חקירה משלנו, בין אם גלויה או סמויה.
אהבתיאהבתי
אגב התובעת בהאג גם התעלמה מטרור הבלונים, מהטילים והרקטות היום-יומיים שנורים מעזה וכו' וכו'.
אהבתיאהבתי
amehaye, ממש לא. לא קראת אפשר להניח הכתב בקשה שלה לבית המשפט. בכתב הבקשה שלה, היא מציינת בעליל, פשעים שנעשו על ידי פלסטינאים, וגם אותם היא חוקרת. היא חוקרת את הירי של טילים על יישובים אזרחיים. היא חוקרת, הוצאה להורג בלי משפט של עצירים עזתיים, עינויים וכדומה, היא חוקרת שימוש בפלסטינאים עזתיים כמגן אנושי. ממש לא !! אתה יכול להיות משוכנע, שלפחות לגבי ההנהגה בעזה, יוצאו צווי מעצר קרוב לוודאי.
עובדה שבסיפור המרמרה, היא סירבה לחקור. עמדה על שלה, למרות שבית המשפט עמד על שלו. לא ניכנס לסיבוכים פה. אבל, היא סירבה לחקור. אלו סיפורי בדים ממש.
אמחיש יותר מאוחר……
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
amehaye, נמחיש, נצטט קטע מן הכתב בקשה לבית המשפט ( של התובעת כמובן) :
In addition, there is a reasonable basis to believe that members of Hamas and Palestinian armed groups (“PAGs”) committed the war crimes of: intentionally directing attacks against civilians and civilian objects (articles 8(2)(b)(i)-(ii), or 8(2)(e)(i)); using protected persons as shields (article 8(2)(b)(xxiii)); wilfully depriving protected persons of the rights of fair and regular trial (articles 8(2)(a)(vi) or 8(2)(c)(iv)) and wilful killing (articles 8(2)(a)(i), or 8(2)(c)(i)); and torture or inhuman treatment (article 8(2)(a)(ii), or 8(2)(c)(i)) and/or outrages upon personal dignity (articles 8(2)(b)(xxi), or 8(2)(c)(ii)).
נתרגם תמציתית:
בנוסף לכך, יש סיבה סבירה להניח שחברי חמאס וכוחות מזויינים פלסטינאיים ביצעו פשעי מלחמה של ירי מכוון על יישובים ומתקנים אזרחיים. השתמשו במגנים אנושיים, ומנעו משפט הוגן מאינדיוידואלים וגם ביצעו עינויים או יחס בלתי אנושי כלפי אזרחים.
עד כאן התרגום :
בעליל לא נכון …. היא הוגנת , וסבירה לחלוטין ( במונחים בינלאומיים כמובן ) . אין בה שמץ של שמץ של שנאת ישראל או אנטישמיות וכדומה.היא יותר סבירה משמאל קיצוני כאן בטח ובטח קיצוני.
בלינק להלן, פסקה 94 אפשר למצוא הציטוט.
להתראות
אהבתיאהבתי
רק תיקון טעות, בלינק לעי"ל ולא "להלן" בתגובה האחרונה שלי , נשאיר אותו שוב, פסקה 94 כאמור:
יש ללחוץ כדי לגשת אל CR2020_00161.PDF
להתראות
אהבתיאהבתי
רק נחדד הדברים בקשר לתובעת בהאג:
אין מצב בעיקרון, שאפשר היה לקוות, לתובעת יותר הגונה ממנה כפי שכתבתי. הגונה ולא מוטה כלל. אסור לשכוח:
רוב הקהילייה הבינלאומית, רובה ככולה, רואה עין בעין המצב פה מבחינה משפטית ( בלי קשר לניתוח משפטי אובייקטיבי). מי שלא רואה עין בעין לרוב, מצדד במדינת ישראל, בגין בעיות הביטחון שלה. עדיין:
אנשים בקהיליה הבינלאומית, מתקשים להבין, איך בעיות ביטחון, קשורות לבניה בלתי חוקית לכאורה בהתנחלויות.לא כל שכן שזוהי בניה אזרחית. אי אפשר לכאורה לקשר ולהצדיק הדבר. לא סיפוח, לא בניה בלתי חוקית, אזרחית לא כל שכן. אין קשר פשוט לגבי דידם. צריך בטחונית להחזיק בשטח, למה לבנות ולבנות יישובים אזרחיים תוהים בעולם. למה לספח ( נניח את מזרח ירושלים , רמה"ג וכו….ועכשיו דיבורים על בקעת הירדן, רק דיבורים, עדיין ).
ואיך נדעה שהיא הגונה וסבירה מאוד.מה יהא אחד מן המבחנים ? מאוד פשוט:
ניקח את המיינסטרים היישראלי, האם לא יגרסו כך רבים במיינסטרים, שההתנחלויות , היישובים האזרחיים, המפעלים ביהודה ושומרון, לא חוקיים ? ודאי שכך. בטח גם השמאל, בטח השמאל הקיצוני.
אם כך, מי שמצפה , שהתובעת בהאג, תעקוף מימין נניח מצביע של " כחול לבן " ולפעמים גם של הליכוד אפילו, ברור שהוא מה שנקרא ספייסמן , מעופף בלתי מזוהה. אלא אם כן, אדם יש לו טרוניות על עצם העובדה שהיא תובעת בהאג. או כי אז, כל מי שבא בנעליה, היה לו טרוניות כלפיו ? זה אדם בעליל בלתי סביר. וזהו.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
הצטרפת לחמוצים? הנשיא שלהם מהלל את מדיניות הספר הלבן וקורא לותיקי המלחמה בנאצים וטרינרים.
יחי נשיאנו הדגול והאהוב דונלד טראמפ.
אהבתיאהבתי
פינת הטרלול הקליפורני
The number of moves from California to Texas is up 36% in latest count
https://www.dallasnews.com/business/real-estate/2020/01/23/california-moves-to-texas-up-36-in-latest-count/
אהבתיאהבתי
איזה אפוקליפסות?
1. המגפה מסין? כבר היו כמה וכמה מגפות מסוג זה ואף אחת מהן לא התפתחה למחלה שגורמת למוות המוני. קטנים הסיכויים שזה יהפך למגפה כמו השפעת הספרדית.
2. ברני סנדרס לא שונא את ארצות-הברית. הוא פשוט רוצה שהיא תהיה סוציליסטית או קצת פחות קפיטליסטית. מה רק בזה שארצות-הברית תהפך לסוציליסטית? יש והיו בעולם כמה מדינות כאלו ובחלקן האנשים חיים די טוב. כמו כן בחלק מהמדינות הקפיטליסטיות האנשים חיים בזבל.
3. עד כמה שהבנתי לפי תוכנית השלום של טראפ יהיו 2 מדינות ולא מדינה דו-לאומית. בכל אופן ממילא אין לתוכנית זו שום סיכוי להצליח.
אהבתיאהבתי
1) https://tiny.cc/proki ניתוח מבהיל
2) לא ידוע לי על מדינות סוציאליסטיות מוצלחות. יש מדינות סוציאל דמוקרטיות מוצלחות, אבל סאנדרס מעולם לא הגדיר עצמו סוציאל דמוקרט.
ומי שמתלהב מפידל קסטרו ומהמורדים הסנדיסטים הוא לא אדם שאפשר לחשוד בו באהבת אמריקה.
3)יש בתוכנית המאה להבנתי גם חלק שמדבר על העברת חלק ממזרח ירושלים לידי הרשות. הלוואי שזה מה שיאומץ דווקא, אבל כל הסימנים מראים שהכוונה האמיתית היא להשתמש בתוכנית לצורך סיפוח. רעיון רע מאוד. יש לו יתרון אחד שאולי כן יהיה לו ערך – זה להכניס עז ענקית לקהילה הבינלאומית ואולי נוכל לרצותה בעתיד באמצעות סילוק העז. אבל יהיה קשה משפטית וציבורית לבטל הליך סיפוח.
אהבתיאהבתי
1). לא הצלחתי להכנס לאתר שהפנית אילו (יש לי אינטרנט עם הגנה שלפעמים לא םועלת כל כך טוב).
2). סנדרס הוא סוציליסט. לפי הבנתי הוא לא מתכוון להפוך את ארצות-הברית למדינה לא דמוקרטית אלא להשאירה כדמוקרטיה. כלומר הוא דוגל בסוציליזם ודמקרטיה. לכן הוא סוציאל דמוקרט.
3). לפי הבנתי טראמפ מתכוון להקים מדינה פלשתינאית על 85%-90% מהשטחים.
אהבתיאהבתי
רודי ג'וליאני מטווח את ביידן
אהבתיאהבתי
בני עמידרור (האח החכם יותר) מטווח את צה"ל
"הלוחמים של חמאס וחיזבאללה איכותיים יותר מחיילינו"
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-743020
אהבתיאהבתי
נכון שנשיאות סאנדרס היא תרחיש אפוקליפטי, אבל אני לא בטוח לגבי "לדור הצעיר של המצביעים במערב אין סימפתיה לישראל". יכול להיות שזה נכון לארצות־הברית, אבל בשאר המערב אני לא רואה איזשהו שינוי משמעותי. אני חושד שלו היו רשתות חברתיות לפני כמה עשורים, בתקופה שבה הקרמלין התערב במערב הרבה יותר מהיום, מיליציות סוציאליסטיות אירופאיות אימנו וחימשו את החזית הלאומית ושאר ארגוני טרור פלסטיניים, והימין הלאומני עדיין לא התאהב בישראל, היינו רואים הרבה פחות סימפתיה לישראל מאשר היום.
בלי קשר, ספציפית לגבי הצעירים מצביעי קורבין, תמיד שווה לתהות אם מגמות הצבעה של צעירים נובעות מהבדלי דור או הבדלי גיל. נקווה שהצעירים שהצביעו לקורבין עשו את זה מתוך הקלישאה הקבועה של "להיות סוציאליסט עד גיל עשרים", אולי זה עוד יעבור להם.
וכמו שכבר אמרתי בעבר, אני חושב שאתה מעריך הרבה יותר מדי את ההבנה של דעת הקהל המערבית בסכסוך הישראלי־פלסטיני. נראה לי שתצטרך להעביר ימים ארוכים בכל ארץ מערבית לפני שתמצא מישהו שיש לו מושג מה זה "בקעת הירדן". רוב האנשים מפתחים דעה על ישראל על בסיס רעיונות הרבה יותר מופשטים, או בכלל על בסיס שבטיות. ובניגוד למעצרים בלילה, הפצצות מהאוויר או מצור, סיפוח זה משהו שהרבה יותר קשה לייצר ממנו כותרות סוחטות דמעות.
אהבתיLiked by 1 person
שי שפירא, לא יודע איפה אתה חי, כנראה אתה תושב קבע של לה לה לנד . אתה הרי כותב " סיפוח " . ומה זה סיפוח ? סיפוח של שטח כבוש ( מדגיש : כבוש ) . אז אתה בעצם טוען, שלא מודעים להיותם של שטחים כבושים כאן בעולם ? הטענה בכלל בעולם, תדיר נשמעת, שזה המקום היחידי ( לכאורה) שיש בו עדיין כיבוש, משל האימפריה הבריטית דאז, מהודו עד ארץ כוש והלאה. איפה אתה חי בן אדם ? כיבוש וסיפוח ואפרטהייד, זה האינסטינקט הכי מצוי ופאבלוביאני בארץ ובעולם. בחייך בן אדם …. תחשוב לפני שאתה מגיב.
אהבתיאהבתי
אפוקליפסה א' – נשיאות ברני סנדרס
——————————————————
איני מעריכה שברני :סנדרס יבחר לנשיאות ארה'ב.
הוא רחוק מדי ממרכז המפה הפוליטית בכדי שמתלבטים בין הדמוקרטים לרפובליקאים יחליטו להעדיף אותו.
כפי שתמריץ מעריך שאינו אוהב את ארה'ב – כך סביר שיעריכו גם עשרות מיליוני אמריקאים
לתפיסתי סנדרס מייצג מגמה (רווחת מדי) של דומיננטיות הקצוות האידיאולוגיות הקיצוניות והשפעתן על מפלגות מרכז פרגמטיות. לכל הפחות בנוגע לקביעת קווי מדיניות או בלימתם.
זה קורה גם בישראל (דומיננטיות אידיאולוגיית מרצ ושמאלה על מפלגת העבודה וימינה + דומיננטיות יתר (להערכתי) של הדתיים לאומיים והחרדים בשלטון מפלגת הליכוד).
וגם בארה'ב (דומיננטיות יתר של גלובליסטים וסוציאליסטים על החלטות המפלגה הדמוקרטית + דומיננטיות האוונגליסטים במפלגה הרפובליקאית).
בכל המקרים הזכורים לי, דומיננטיות שכזו מלווה במשבר מנהיגות חמור במפלגה שנכנעה להשתלטות הדי עוינת . (לראייה בישראל – מידת ההתאמה הנתפסת, הדי נמוכה, של מועמדי הרשימות הגדולות לתפקיד ראש הממשלה).
נראה לי שבארה'ב משבר המנהיגות במפלגה הדמוקרטית חמור יותר ממשבר המנהיגות במפלגה הרפובליקאית. לכל הפחות לפי ההיצע הנוכחי (המאוד לא מרשים) של המועמדים הדמוקרטיים. אלמנט נוסף שמרחיק להערכתי את סנדרס מהנשיאות.
ואם גם זאת לא יעזור – קשה לפסול את האפשרות שהקשיש סנדרס, שכבר עבר התקף לב אחד, יזמן לעולם את הפתעת אוקטובר. ארוע בריאותי שיאלצו לפרוש, כמעט ברגע האחרון, מהמרוץ לנשיאות.
(אבל חשוב לזכור שגם ביידן וגם טראמפ הם קשישים העשויים / עלולים לזמן לנו הפתעה בריאותית שכזו. מה שמחייב להפנות זרקור למי שיבחרו בו כסגן שלהם).
אהבתיLiked by 1 person
*גם* כהמשך נושא סנדרס – השפעת יהודי ארה'ב על האנטישמיות ועל היחס למדינת ישראל.
טענה, במאמר מעניין (אם כי די ארוך) באתר מידה:
הדרך בה היהודים האוניברסליסטיים -"הנאורים" מנסים להתמודד עם הנושא (לדוגמא קשירת השואה לכל שאר מקרי רצח העם שאירעו בהיסטוריה) משיגה את ההפך מהרצוי.
אולי העלייה בשכיחות אירועי האנטישמיות הקשים בארה'ב (ובמערב כולו) תניע יותר ויותר יהודים פרוגרסיבים להתפכח מאשליותיהם.
מכאן, גם להתנגד לאידיאולוגיה הפרו ערבית / פרו פלסטינית / אנטי ישראלית של סנדרס ודומיו.
https://mida.org.il/2020/01/23/%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%a6%d7%97-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99/
קטעים מהמאמר:
" … אחד הניסיונות המוטעים ביותר של הזמן האחרון, ארגונים יהודים אמריקנים עודדו את לימוד השואה בקרב גויים; הם ציפו שמסירת מידע על רצח יהודי אירופה יעזור לוודא שאותו רצח לא יקרה שוב. אך כמעט כל מה שידוע לנו על טבע האדם ועל ההיסטוריה האנושית, יוביל למסקנה ברורה הרבה יותר: מן התמונות של אושוויץ ובוכנוולד אדם עשוי להסיק כי: א) יהודים הם מטרה קלה; ב) אם יהודים נבחרו כמטרה, ודאי יש משהו רע בהם; ג) זה לא רעיון טוב להיות יהודי. מכיוון שתמימות לא הייתה מגן מפני ההרס מלכתחילה, קשה לראות כיצד שידור חוזר של אותה תמימות יצליח הפעם.
יתכן כי אפשר להפוך את השואה לסוג של דרשה פוליטית, אך היהודים יצטרכו לספר סיפור אחר מזה שנשמע במרבית ספרי הלימוד והתערוכות במוזיאונים.
אנחנו יודעים שיהודים בעת העתיקה זכו למספר ניצחונות על אלו שניסו להכחידם: סיפור יציאת מצרים מתאר לנו כיצד אלוהים מטיל מכות על המצרים עד אשר פרעה מסכים לשחרר את היהודים; מגילת אסתר מספרת לנו איך היהודים הפכו את היוצרות על המן הרשע. כדי שהשואה תהפוך לסיפור הרתעה מוסרי, יש להדגיש את תבוסת הנאציזם ולהדגים את המחיר ששילמו מבצעיה על רשעותם, ולמצוא ראיה נגדית לכוחה המתמיד של היהדות והיהודים. לצד הקורבנות היהודים, יש ללמוד גם על הגרמנים חורשי הרעה ולהראות כיצד העצרות ההמוניות בנירנברג הובילו להרס המוחלט של ערי גרמניה במלחמה, וכיצד קציני האס.אס הגאים סיימו את חייהם בתור גופות תלויות בכלא שפנדאו.
" … אדולף היטלר, שגם במותו הבין את כוחו של דימוי, לא הרשה לעצמו להיות מושפל באופן פומבי כמו מוסוליני, וניסה להגן על המיתוס שלו באמצעות התאבדות מסתורית והוראות לשריפת גופתו. כעת מוטלת על היהודים המשימה לפרק את המיתוס של הצורר הגדול שלהם, לחשוף אותו דרך כל סאטירה וקריקטורה, לגרום לו לסבול מתעמולה משפילה בדיוק כפי שהם סבלו משלו. בכל מצב אחר, היטלר ימשיך לצחוק על ניצחונו בכל אתר זיכרון להרס אויביו. כדי להזהיר מפני פשע, עליך להיות מוכן להדגים היטב כי אותו פשע לא משתלם. … "
." … כמה מן האינטלקטואלים היהודים המודרניים המוכשרים ביותר ניסו להתחמק מן ההשפלה של שנאת היהודים על ידי הפיכה, הן של התוקפנות והן של ההגנה מפניה, למעין עקרון נעלה יותר. דוגמה לכך היא התפקיד הבולט שמילאה “השאלה היהודית” בתוך החיפוש אחר תאוריות אוניברסליות של התנהגות אנושית ובקרב תנועות פוליטיות ששאפו לגאולה אוניברסלית. בספרו ‘יהודים במהפכה’ , ההיסטוריון רוברט ויסטריך תיעד את מאמציהם המוצלחים מצד שלל יהודים גאונים למקם מחדש את נאמנותם מהאומה למעמד. על פי תפיסתם, אותם אידאליסטים ניסו לשפר את מצב המין האנושי כולו, בהכרח מטרה נעלה יותר מאשר הצלת היהודים בלבד. אך המעבר לחיבוק של האנושות כולה, היה בעיקרו צעד להתרחקות מן היהודים. …"
" … הניסיון החדש להתעלות מעל שנאת יהודים על ידי הכללתה בקטגוריה נרחבת יותר מגיע מתנועת זכויות האדם, אשר תחת המטריה שלה יהודים רבים מנסים למצוא מקלט. לפעילי זכויות האדם היהודים שאני מכירה אין כמעט דבר במשותף עם האוייבים הסוציאליסטים-אינטרנציונליסטים המוקדמים של העם היהודי. הם באמת מודאגים מהגנה על היהדות ועל ישראל, אך גם הם מבקשים להתעלות מעל צרות אופקים באמצעות הגנה על בני אדם מכל העמים והארצות. הם מצדיקים זאת בטענות טקטיות ומוסריות יחדיו, וגורסים כי גישה רחבה נחוצה מבחינה פוליטית מכיוון שהיא יכולה לגייס תמיכה רחבה יותר, למשוך יותר פרסום ולהיות יעילה יותר. טיעון זה מתעלם מפרט אחד חשוב – בכל עקרון כללי כזה, ימצא שונא היהודים הזדמנות להוציא ממנו את אויבו המסומן. … "
" … טעויות כאלה מגיעות לרוב עם מחיר מהיר. בשנה השלישית לקיום סדרת ההרצאות, עלתה הצעה לשיעור העוסק בהפרת זכויות האדם של הפלסטינים מצד ישראל. למציעים היה אכפת מזכויות אדם בדיוק כפי שלקומוניסטים לפניהם היה אכפת משלום עולמי, אך הם למדו להסתיר את מטרתם האמיתית על ידי שימוש באותה שפה בה היהודים נאחזו לשם הגנה. וכך, העקרון הכללי של ”זכויות אדם” שימש למטרה הכפולה של המשך הפצת תעמולה אנטי-יהודית יחד עם שלילת אחד מהכלים המוסריים החשובים של היהודים עצמם. בשמחתם הרבה על המאבק בו “ניצחו”, יהודי מונטריאול התעלמו מן המלחמה הפוליטית שמכוונת אל בני עמם, והגישו לאויב נשק חדש ומשוכלל. מנגד, אם מממני ההרצאות היו מבקשים למשוך את תמיכתם כדי למנוע את העיוות החתרני של מטרתם המקורית, הם היו מואשמים בביזוי זכויות האדם, ובוודאי שגם בצנזורה.
יהודים מודרניים לחמו בהתלהבות למען זכויות האדם והאזרח של מיעוטים נרדפים אחרים, משוכנעים שאיום על כל קבוצה הוא גם איום עליהם. זה כמעט בלתי נסבל עבור יהודים להודות בעובדה כי מיעוטים אחרים, כולל מיעוטים נרדפים אחרים, לא חולקים את השכנוע הזה, להפך – הם רואים באנטישמיות כלי פוליטי שימושי משלהם. באירופה, האנטישמיות הייתה לרוב מכנה משותף של החלקים העניים ביותר והעשירים ביותר בחברה, והתועלת שלה במובן הזה לא נעלמה מעיני כמה אמריקנים גם כן. האנטישמיות היא הדבק של הברית הלא-סבירה המתפתחת כיום בין שחורים וערבים, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית; היתרונות הכלכליים של ברית כזו נחשבים יותר בקרב חלק מן השחורים מאשר המעורבות היהודית הנחושה והנרחבת במאבק למענם.
וכך זה נמשך, עוד ועוד. אין זה פלא שיהודים כה רבים עייפו אל מול המתקפה הבלתי-פוסקת נגדם. אך עלינו להתגבר על העייפות, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להתנגד לפיתוי האשליה האוניברסליסטית, ולפתוח בהגנה נחרצת על המיעוט המסוים נגדו האידיאולוגיה האנטישמית הכריזה מלחמת-עד. … "
אהבתיאהבתי
אפוקליפסה ב' – מגפת וירוס קורונה
—————————————————-
הנתונים, נכון לרגע זה, חלקיים בלבד וכנראה (כמו כמעט כל דבר שקשור בסין) גם מוטים.
עדיין לא ברור מהי קלות ההדבקה דרך האוויר (אופן ההדבקה המסוכן ביותר) ומשך הזמן בו הוירוס נותר בחיים לאחר שעזב גוף מארח אחד, מהו אחוז הנפטרים מקרב הנדבקים בוירוס ואיפיוני הנפטרים מהמחלה, כמה זמן יעבור לפני שהוירוס יעבור מוטציה לרעה/לטובה, ועוד ועוד ועוד.
לא פחות חשוב: כמה זמן יקח לפתח תרופות אפקטיביות לקורונה ו/או חיסון לפני הדבקה בקרונה.
הניסיון מממגפת האבולה באפריקה הראה שלא מדובר בפרויקט רב שנתי.
לא נעים לציין זאת, אך סביר שאם המגפה תתפשט בסין ובמערב – התרופות והחיסונים ימצאו מהר יותר מכפי שנמצאו למגפה שהייתה בעיקרה אפריקאית.
החשוב מכל: במאה ה 21 אין שום סיכוי שמגפה כלשהי תהרוג חצי או שליש מהאנושות. מגפת הדבר השחור הייתה קטלנית כל כך כיון שלבני תקופה זו לא היה כל מושג איך נראה "האויב", ואיך הם יכולים להתגונן בפניו. ליתר דיוק, שהאויב קטנטן מכדי לראותו בעין לא מזוינת. כמובן שגם לא היה להם שום מושג על טיהור, חיטוי ובידוד.
המגפה העולמית הרצינית האחרונה, השפעת הספרדית, הייתה בתחילת המאה ה 20. לא טיפלו בה כראוי בעיקר בגלל שנפלה על "המלחמה הגדולה". מלחמת העולם הראשונה.
לא רק שאיננו נמצאים בעיבורה של מלחמת עולם נוראית, אלא שלאחר מגפה זו הופקו המוני לקחים. לדוגמא, הקמת מרכז בינ'ל להתמודדות עם מגפות.
איני יכולה לשלול לחלוטין את האפשרות שלפני שהמגפה תבלם ימותו כמה עשרות מיליוני איש (רובם המכריע מסין וסביבתה).אך קשה להתייחס לכך כאחד מפרשי האפוקליפסה. זה לא יהיה אסון כבד לכלל האנושות.
אהבתיאהבתי
רק למדד השחיתות העולמי ( 2019 ) לכל המעונין , כאן :
https://www.transparency.org/cpi2019
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום – אני מבין שתחום המומחיות שלך הוא משפט, ומהבחינה המשפטית אני משער שאתה צודק. אבל אני התייחסתי לא למשפט אלא לדעת הקהל, ואני יכול בביטחון די רב להגיד שכן, לדעת הקהל אין מושג מה זה בדיוק הכיבוש. הרבה אנשים יגידו בביטחון שישראל כובשת, וימשיכו להגיד את זה גם אם ישראל תתנתק חד-צדדית מכל שטח מחוץ לגוש דן. רבים אחרים חושבים שישראל נהדרת וצריכה לשלוט על כל שטח שהיא רוצה, ולרוב המכריע פשוט אין מושג ולא ממש אכפת.
ולשאלתך איפה אני חי – אני חי בהולנד, מדינה שחלק ממפלגותיה אימצו רשמית את הבידיאס, חלק אחר אימצו רשמית את "ירדן היא המדינה הפלסטינית", ובאמצע הרבה אדישות. על בית הדין בהאג שומעים יותר בתקשורת הישראלית מאשר בהולנדית.
אהבתיLiked by 1 person
אפוקליפסה ג' – תכנית המאה של טראמפ / רעיון הסיפוח
————————————————————————————–
'העובדה ש"כל העולם" מאמין ש*ה*פיתרון היחידי" לסכסוך במזרח תיכון הוא הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, בין הירדן לים התיכון – שכיחה רק מאז הסכמי אוסלו.
הסכמים ארורים אלו הם שיכנעו את העולם שאם רק יהיו "שתי מדינות" – יהיה שלום במזרח התיכון.
אבל אני מניחה שכפי שהעולם למד דבר אחד, כך הוא יוכל ללמוד גם משהו אחר.
למעשה גם אני דוגלת בפתרון של שתי מדינות לשני עמים: מדינה יהודית ומדינה ערבית-ירדנית- פלסטינית ברת קיימא. (די קל לשכנע שמדינה פלסטינית זעירה, ב"שטחי 67", תהפוך למדינה כושלת כמו סומליה. מדינה שהעולם ממש לא זקוק לאחת נוספת שכמותה. חיבור עם ירדן יהפכה לברת קיימא)
בניגוד לימין הקשה / הדתי / האידיאולוגי – ברור לי שהגבול בין המדינה היהודית למדינה הערבית יעבור איפושהו בגבעות יהודה ושומרון.
מאז הסכמת ישראל לתוכנית החלוקה, באמצע המאה הקודמת – גבולות המדינה מעולם לא נקבעו על פי איזושהי תחושת צדק היסטורית. הם נקבעו על פי גודל הביסים / אחוז הערבים שהיישוב הארץ הישראלי היה מסוגל לעכל. הערכת הכוח היחסי של ישראל היא זו שקבעה את גבולות הפסקת האש ב 1948, את הנסיגות מסיני ומלבנון ועוד.
הנהגת ישראל, בניגוד להנהגה הפלסטינית, הייתה תמיד הרבה יותר פרגמטית מאשר אידיאולוגית. הם, שדבקים בתדמית הקורבן שלהם ובאמונתם בצדק שלהם – לא הצליחו לנצל לטובתם אף הזדמנות היסטורית.
נותר לי רק לקוות שישראל תמשיך לדבוק באסטרטגיה זו. גם כשהיא תתמודד עם תכנית המאה של טראמפ, עם לחצי המתנחלים ועוד. שלבסוף יגבר ה D.N.A הפרגמטי של מדינת ישראל.
##########
אפוקליפסה ד' – איכות קבלת ההחלטות של ראש מממשלה הנמצא באיום הרשעה וכליאה
———————————————————————————————————————————
תמריץ כתב " … האינטרסים של ישראל כבר אינם האינטרסים של ראש הממשלה שטרוד מדי בחקירותיו האישיות, ותמונת התמריצים שלו שונה…אין שום רע במצב הנוכחי, אלא אם אתה ראש ממשלה שעומד תחת חקירה "
——–
לצערי, מיד לאחר חוסר ההצלחה של נתניהו גם בסבב ב' – הבנתי שפרפורי הגסיסה שלו יגבו מאיתנו מחירים יקרים. לפיכך כל כך קיוויתי ל"מרד" בנתניהו מצד כל מי שרואים את עצמם כדור הבא של מנהיגי הליכוד.
מצד שני, תמיכה בהדחתו המיידית של נתניהו תעניק ניצחון נוראי לכנופיות אוכפי החוק במדינה.
לאחר הצלחתם לסלק ראש ממשלה פופולרי – אף פוליטקאי אפילו לא ינסה להגביל במעט את כוחם.
עבורי זו דילמה קשה, מה יהיה הרע במיעוטו.
אבל אני מנסה להתנחם בכך שהמצב לא השתנה דרמטית מאשר בכל השנים האחרונות. נתניהו תמיד נמנע מלהיכנס למאבקים שהיו עלולים לקצר את תקופת שלטונו. לדוג' מחיר היתר שהסכים לשלם לשחרור החטופה נעמה יששכר אפילו לא מגיע לקרסולי מחיר היתר שהסכים לשלם לשחרור החייל השבוי גלעד שליט.
אהבתיLiked by 1 person
שי שפירא, אני כתבתי לא על משפט, כתבתי על דעת קהל , כפי שאתה בדיוק התיימרת לכתוב. תקרא שוב. זוהי תפיסה מובהקת של הדיוטות:
אפרטהייד, כיבוש, סיפוח. זה נישא בפי כל אדם. אינסטינקטיבית ממש.
אז אתה מודע ל- בי די אס לא מבין. אז אם אתה מודע ויודע מה זה בי די אס, אזי , אתה יודע, שהם תנועה עממית. הם שמים להם למטרה המונים בעיקר. למשל :
הם הצליחו לגרום לחרמות על קניה של מוצרים ישראלים. הם הצליחו לייצר גלים של תמיכה ב- Labeling משמע :
סימון מוצרים אשר מיוצרים בשטחים הכבושים בישראל וכדומה . הם הצליחו בכך בכל העולם. עדיין לא אסטרטגי לגמרי, אבל, הם קצרו פירות.
כאשר תמיד , עסקינן בכיבוש בעיקר. לא לטפח ולגרום למדינת ישראל, להרוויח ולשגשג מן הכיבוש. לכן גם הקימו פה את המשרד לעניינים אסטרטגיים . להילחם מלחמת חורמה בתופעה.
נשאיר לך קצת על קצה המזלג ממש לינקים שתבין:
בית הדין לצדק האירופאי, לענין חובת סימון מוצרים מן השטחים הכבושים ( הודעה לעיתונות, המסכמת פסק הדין , שיהיה לך קצר ונהיר) :
יש ללחוץ כדי לגשת אל cp190140en.pdf
אפרופו חקלאי הבקעה שסובלים מן החרם :
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4986020,00.html
נשאיר לך עוד בהמשך מחמת עניינים טכניים צפויים פה בבלוג ….
אהבתיאהבתי
סאנדרס כרגע מוביל בסקרים גם בקרב הדמוקרטים וגם אחד על אחד מול טראמפ.. גם כשטראמפ הוביל בסקרים חשבו שזה זמני, שאנשים עוד לא קולטים שהוא לא מתאים לתפקיד ושאוטוטו הם יקלטו.
אני לא יודע יותר מדי על מגפות, אבל לי נראה שדווקא בימינו יש הרבה יותר מגע בין אנשים, ולכן הסיכוי להתפשטות עולמית מהירה גדול בהרבה.
שי, לגבי העניין שההמונים נבערים, זה נכון. אבל בסוף הפרטים המסובכים והמורכבים שהאליטות לבדן מבינות אינם חסרי משמעות. הדיון של האליטות מחלחל להמונים, גם אם ההמונים קולטים רק שורה תחתונה. הקנצלרית מרקל או הנשיא סאנדרס או ביידן ויועציהם יתרשמו מאוד משאלת הסיפוח, ויפעלו בהתאם. כך גם לגבי בית הדין הבינלאומי בהאג. ההמונים יקלטו את השורה התחתונה והיא תשנה את הסנטימנט שלהם.
אהבתיאהבתי
שי שפירא, כאן למשל, באנגליה , על פסק דין באנגליה ( פוסט בבלוג ) המאשר חרם פיננסי או מעין, על מדינת ישראל, באמצעות המונים למעשה , תוך עקיפה של רשויות ציבוריות :
כאן וויקיפדיה, על המשרד לעניינים אסטרטגיים :
https://he.wikipedia.org/wiki/המשרד_לנושאים_אסטרטגיים_והסברה
כל זה , נוגע לכיבוש. נטו כיבוש. הפצצות פגיעה באזרחים , רלבנטי יותר בזמני מבצע. אבל ,בשוטף, עסקינן בכיבוש ודיכוי ואפרטהייד כפי התפיסות. עוד בהמשך….
אהבתיאהבתי
במאמר ממידה רות וייס מגזימה לכיוון השני לטעמי. עליית החשיבה המופשטת וההבנה הרציונלית שיש שותפות גורל בין מיעוטים מותקפים היא אחד ההישגים הגדולים של התרבות האנושית שאחרי מלחמת העולם השנייה. זו אבן דרך בתהליך הציביליזציה שסטיבן פינקר מדבר עליו כל כך הרבה וכן בעליית החשיבה המופשטת שמשתקפת בהישגים הגבוהים במבחני איי קיו (מה שנקרא אפקט פלין). כתבתי על כך בעבר:
http://tiny.cc/doc10
אהבתיאהבתי
פה שפירא, על ה-
US campaign for Palestinian rights
עסקינן קודם כל בכיבוש עצמו :
https://uscpr.org
וסתם פירמה עיסקית ידועה Airbnb’s לגבי חרמות על התנחלויות ושטחים כבושים וכו…. :
אלו דיונים משמעותיים , וסוערים בכל העולם. לא נגענו כלל בכלל, בסטודנטים בארה"ב , בכלל סיפור מטורף. לא נגענו בכלום עדיין למעשה. נבערים יש בכל מקום. גם בישראל. השאלה זה המוביליות, ההצלחה, הקידום של הענין, וההשלכות הלא פשוטות , עכשיו תחת טראמפ, מי יודע מה יהיה מחר. אבל, ברור שעסקינן קודם כל : בכיבוש, אפרטהייד , דיכוי , כפי התפיסה בכל העולם.
להתראות
אהבתיאהבתי
רק יודגש שפירא ויובהר, חלק מן הדברים משפטיים פרופר, חלק דעת קהל אכן, אבל, לא צריך להיות מומחה למשפט כמובן, אלא , סתם אדם מעורב בענייני דיומא, מתענין קורא חדשות, להבין בקשר לכיבוש, דיכוי, אפרטהייד וכדומה. אין פה ביג דיל. יש סכסוך ישראלי פלסטינאי, השטחים שם משהו כבושים. וישראלים, מונעים מן הפלסטינאים מדינה , זכויות, הגדרה עצמית וכדומה , על ידי שליטה, כיבוש, הטיית משאבים , ומניעת מדינה מהם פשוט. אין לך דבר גלובלי וטריוויאלי מזה. אדם נבער שרק עושה לעצמו וביתו, הוא לא פרמטר. יש רבים אמנם. אבל, הם לא הפרמטר. הם גם לא יתעניינו , בקורה במדינה בה הם חיים ( אלא אם כן, יעלו איזה מחיר או מס על משהו).
להתראות
אהבתיאהבתי
אלרום
לא בטוח ש "אם כך, מי שמצפה , שהתובעת בהאג, תעקוף מימין נניח מצביע של " כחול לבן " ולפעמים גם של הליכוד אפילו, ברור שהוא מה שנקרא ספייסמן , מעופף בלתי מזוהה." סביר מאוד שרוב מוחלט של מצביעי כחול לבן מעולם לא קראו את החוק – וזה שהם חושבים שההתנחלויות לא חוקית זה בגלל שהם קראו כך בתקשורת ולא בגלל שלמדו את החוק והגיעו למסקנה הזאת. מהתובעת בהאג מצופה ללמוד את החוק ולא להיות מושפעת מהתקשורת ומדעת הקהל העולמית. כך שבהחלט יתכן שבנקודה זו תובעת אובייקטיבית היא תעקוף מימין מצביע של כחול לבן. בשביל לטעון שהתובעת אובייקטית צריך להראות שעמדתה מוכרחת מהחוק מה שמקובל בעולם או אצל מצביעי כחול לבן לא רלוונטי לזה.
אהבתיאהבתי
תמריץ
לא ברור לי למה סתימת הגולל על פתרון שתי המדינות הוא אסון? הרי הסיבה היחידה שהשמאלנים החכמים לא מוצאים את הפתרון המושלם לקונפליקט היא כי הם נעולים על פתרון שתי המדינות ברגע שפתרון זה ירד מהפרק ודאי שהשמאל החכם ביכולת מחשבתו האדירה ימצא את הפתרון המושלם ובא לציון גואל.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אין פיתרון לסכסוך אבל טוב לנו שהעולם יחשוב שיש פתרון. אם יתברר לו סופית שאין פתרון אז לפחות חלק מהאנשים יחשוב שקיום ישראל לא לגיטימי כי כרוך בכיבוש ללא הפרד.
אהבתיאהבתי
השלכת פתרון שתי המדינות לפח לא תוביל לשום אפוקליפסה. זאת סתם הפחדה נוסח באג 2000.
סיפוח נכון (בקעת הירדן+שטחי C לפחות אלו הקרובים לקו הירוק) יעניק חיים טובים יותר לאזרחי ישראל הגרים תחת שלטון צבאי, יגדיל את היצע הקרקעות באזור המרכז, יוריד את מחירי הדיור, יבצר את גבולנו המזרחי, ויקבע קווים חדשים לסכסוך מול הפלסטינים.
וכל הדברים הללו הם בעיני חיזוק שלנו ולא אסון !!!
אהבתיאהבתי
אני לא מצליח לראות איך הכרזה על סיפוח תשרת משהו. לבנות אפשר גם היום.
אהבתיאהבתי
משה, אני לא דנתי אובייקטיבית בחוק. אלא, במחשבה או ניתוח סביר של אדם. אמחייה שם ( המגיב) גרס שהיא מוטית. אני מכיר אותה היטב. היא הגונה ביותר. הגונה ועניינית . אין לה שום ענין באנטישמיות או שנאת ישראל. היא באה מרקע שונה מאוד, תרבות שונה מאוד. אין לה ענין פשוט.
בכתב תביעה היא מציינת מפורשות , לא רק שהיא חוקרת פשעים פוטנציאלים של פלסטינאים, אלא היא גורסת מפורשות, שהיא לא מטילה אחריות על אף צד לסכסוך עצמו , כי זה סבוך מדי, ואין לה ענין בזה. רק לחקור פשעים בינלאומיים.
אז ציינתי , שבלי להבין, בלי לקרוא , בלי לקלוט, סתם לגרוס שהיא מוטית, זה פשוט בלתי נתפס.
לגבי הניתוח האובייקטיבי של החוק. אז מה נראה לך , שהיא לא עשתה ועושה את זה ? לא על סמך ניתוח משפטי ? ברור שזה מה שהיא עושה.
הבעיה שאיתה אגב היא מתחבטת ( קלות יש לציין ) זה בכלל לא הבעיה של התנחלויות. לגבי דידה, אין חוכמות בקשר להתנחלויות. הבעיה שלה לכאורה , אחרת :
האם הרשות הפלסטינאית, שהיא לא ממש מדינה, אלא מעמד של " מדינה לא חברה משקיפה " באו"ם, יכולה להיות צד לאמנת רומא , ולהגיש בכלל תלונה.
אבל, למרות שהיא עצמה משוכנעת שכן, היא הייתה יותר מהגונה :
הגישה בקשה לבית המשפט בהאג ( לקדם משפט) לתת חוות דעתו בענין. למרות שהיא לא הייתה חייבת כלל. ולמה ? איך נימקה זאת :
אם כך היא גרסה, לבית המשפט עצמו, יגישו מכאן ומשם ( כולל הצד הישראלי, או צדדים פרו ישראלים ) חוות דעת, וסוגיה קצת חדשנית ובעייתית, תעבור דיון וחריש עמוק מאוד, וכך, תיווצר מעין וודאות משפטית. היא לא רצתה רק להתבסס על עצמה וזהו. גם לא לבזבז משאבים.
אז היא הגונה. אין ספק בדבר.
אבל, הסר כל ספק מליבך, היא מאורגנת , יסודית מאוד, וכל דבר מבוסס משפטית לעילא אצלה. אפשר לתקוף כמובן. אבל, לא סתם באויר כל זה היא עושה.
אתה הרי לא מאמין ,שמישהו בעולם לפחות, היה קונה את זה , שאחרי שחקרה שנים , הייתה גורסת שבכל הבלגן פה :
" אין כלום, כי לא היה כלום " אתה אפילו היית צוחק עליה . ואם יש , אז מה יש בדיוק ? ברור ……
להתראות
אהבתיאהבתי
האם ללא סיפוח אפשר לבנות היום עיר מזרחית לגוש דן?
האם סיפוח יתן ליותר אנשים (לא אידיאולוגים) את הבטחון שאפשר לגור שם בביטחון וללא ספקות?
האם סיפוח יתן יותר בטחון ליזמים וחברות ביצועיות את השקט שאפשר לבנות ללא הפסקות בניה והפסדים?
האם הליכי התכנון יותר פשוטים בהיעדר שלטון צבאי?
אהבתיאהבתי
האם אנשים מעדיפים יותר לגור תחת ריבונות ברורה?
האם החיים יותר בטוחים היכן שיש ריבונות ישראלית?
השאלות הללו מספיקות או שנדרשות נוספות?
אהבתיאהבתי
התשובות לשאלות שלך הן חיוביות בהנחה שאין תגובת נגד.. אבל לדעתי תהיה.
אהבתיאהבתי
זה גם מה שחשבת לפני ההכרזה האמריקאית על ירושלים כבירת ישראל.
וודאי שיהיו תגובות נגד. זה אינרנטי. אבל נעבור את זה.
אהבתיאהבתי
יאיר, אולי יש לי זיכרון סלקטיבי אבל אני ממש לא זוכר שדאגתי מהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים.
אהבתיאהבתי
אז לאו אתה דווקא. אני מדבר על העיקרון
אהבתיאהבתי
יאיר, מה שאתה כותב, יש בו משהו. אבל, צריך לזה אסטרטגיה קוהרנטית, ברורה, נחרצת. במשטר דמוקרטי, זוהי בעיה. אין לנו את זה פה. צריך מנהיג כריזמטי. יש פה שסעים קשים. יריבויות קשות. צריך גם פוליטיקלי קורקט בינלאומי. צריך מדיניות חוץ מאוד מתוחכמת.
במצב הקיים, אי אפשר לטעון שפנינו לשלום, שהפלסטינאים פספסו הזדמנות אחרי הזדמנות , ופניהם רק לטרור והשמדה, ושזה בעצם הסיפור, זה מחד. ומאידך:
לספח ולפתח ולבנות אזרחית ביהודה ושומרון. הדברים לא מתיישבים. תבדוק את ההצהרות של נתניהו לגבי אופקים מדיניים. תמצא אינספור הצהרות דנן ( מעבר לנאום בר אילן המפורסם של : שתי מדינות לשתי עמים). אז מי שמצהיר כך בכובע אחד, עושה דבר מנוגד בכובע שני, גורם להטלת ספק בכנות הצהרותיו וכוונותיו.
אין לנו הלוקסוס הזה. וחקירה בינלאומית פלילית כפי שציינתי, זה לא משחק. סיפוח יגמור הסיפור. כך או כך, צווי מעצר ענין של זמן.
אז מי יביא לנו את זה ? " ימינה " עם שמנה מנדטים ? זה צריך לבוא מן המרכז, מן המיינסטרים. ואין לנו את זה עם כל הכבוד. אתה מתאר שאיפות, לא שווארמות בלפות. אמונה, לא מנה. אין לא בליכוד, ולא בכחול לבן , ולא בשום מקום, מישהו בעל שיעור קומה, תיחכום , כריזמה , שיוכל לעמוד בכל זה ולהוביל את כל זה.
להתראות
אהבתיאהבתי
יאיר, רק המחשה לאי קוהרנטיות והצורך בנחרצות וכדומה, שאין לנו הלוקסוס שלה.כיצד מנהלים משא ומתן בפתיחות עלק ( יוזמת ג'ון קרי דאז ) כיצד במקביל מכריזים על בניה של יחידות דיור ביהודה ושומרון, אחר כך עוצרים, זועמים, מזגזגים וכו…. ממש המחשה זניחה:
https://www.israelhayom.co.il/article/132097
להתראות
אהבתיאהבתי
אלרום
מסכים ש" צריך גם פוליטיקלי קורקט בינלאומי. צריך מדיניות חוץ מאוד מתוחכמת. במצב הקיים, אי אפשר לטעון שפנינו לשלום, שהפלסטינאים פספסו הזדמנות אחרי הזדמנות , ופניהם רק לטרור והשמדה, ושזה בעצם הסיפור" אבל לטווח הרחוק חייבים לפעול לאט לאט להסרת רעיון המדינה הפלסטינית מהפרק המצב של אי הסרת הרעיון מהפרק לזמן ארוך הוא למעשה מהווה הודאה שאנחנו גוזלים מדינה מהפלסטינים והלחצים יגברו בהתאם. גם אם כרגע ישראל לא דוחה את רעיון שתי המדינות חייבים להציג את זה לא כרעיון מושלם רק שהערבים כרגע לא מסכימים אלא כסיכון גדול מאוד רק שאנחנו לא דוחים אותו כרגע כי אולי הסיכוי שווה את הסיכון. לכן לדעתי כאן תמריץ טועה, בטווח הרחוק אי הסרת רעיון המדינה הפלסטינית הוא המסוכן. כנ'ל לגבי הסיפוח – לספח בבת אחת שטחים גדולים זה לא חכם (כמובן מדובר על סיפוח ישובים יהודיים או מקומות ריקים אסור לספח בית ערבי אחד) מאידך סיפח קטן אחרי כל פיגוע או אחרי כל סרוב פלסטיני / אמירה נגד ישראל של אבו מאזן יעזור להוריד לאט לאט את הרעיון של מדינה פלסטינית.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
משה, זוהי אמונה ,לא מנה. כל ההסדר של הסכסוך ,נתפס כענין אסטרטגי ביותר בעיני העולם. ואין מבחינת העולם ומבחינת הפלסטינאים הכי חשוב, שום פתרון אחר, מבלעדי הקמת שתי מדינות. הפלסטינאים, חיים תחת עולו של הצבא הישראלי. אין להם גישה לגבולות בינלאומיים. אין להם חופש פיסי / כלכלי / ריבוני לנהל משאבים שלהם כמדינה. כל תנועה כל יציאה משטחי הרשות, הם תלויים באישור של השב"כ וכדומה. הם לא יסכינו עם כך.
מבחינת העולם, יש להם זכות להגדרה עצמית, וזכות להקים מדינה. מבחינת העולם , בהעדר כדבר הזה, אין ולא יכול להיות כרגע, שום בסיס אחר להסדר.
אז אם פלסטינאים לא יקבלו זאת, העולם לא יקבל זאת, אז איך יתנהלו העניינים לפי דעתך ?
יש רק פתרון אחד למצב, והוא הפתרון של מדינה לייט. מדינה זמנית. מצב מעבר. פיתרון ביניים. עד אשר , יוכח שהם בשלים להסדר קבע. במסגרת פתרון דנן, שהוא מאוד סבוך, אבל, הריאלי היחידי, שטחי סי נשארים בידינו ( ממילא הבקעה ) ושטח B ו- A מתמרכז למדינה עצמאית לחלוטין ( שזה לא פשוט לאחד ים מובלעות, אבל, אפשרי בשיתוף בינלאומי עצום ). הביטחון במדינה דנן, נשאר בידי מדינת ישראל ( מבחינת הגבולות) וביטחון הפנים, בידי הרשות בלבד והאו"ם ( הם הוכיחו עד כה שיתוף פעולה בטחוני מרשים עם צה"ל ).
עזה זה יחסית קל. שהרי יותר קל להוכיח הכוונות העויינות של העזתים . אבל, יהודה ושומרון, סיפור אחר. יש טרור של אינדיבידואלים בעיקר. אבל, הרשות שיתפה פעולה מבחינה בטחונית. למה שהם יקבלו כל זה, או שהעולם יקבל את זה. אבו מאזן, מכר את נשמתו לשטן הציוני ,ושיתף פעולה בטחונית, וסירב לכל אלימות קשה מצד הפלסטינאים ( למנוע נאכבה לא הגיונית בכל מחיר).
פעם חמינאי נשא דברים , וכך גרס :
איך אנו יודעים שהמשטר הציוני עושק מטבעו. אכזר מטבעו. אכזריות פרופר. זה פשוט הוא גרס:
מעזה טוענים שיורים טילים, ולכן הם נוקטים אלימות כלפי עזה אליבא דה ישראל . אבל , הנה , לא יורים טילים מיהודה ושומרון, ובכל זאת, מדכאים שם קשות פלסטינאים.
כמובן שתטען שזוהי הבלות רוח. אבל, לא משנה, זה ממחיש, שכל עוד יהודה ושומרון שקטים יחסית. כל עוד הרשות משתפת פעולה עם צה"ל. יקשה עליך מאוד למכור סיפור כזה לעולם ולפלסטינאים וכו….זה היה התחכום של אבו מאזן. כך הוא הצליח לגייס דעת הקהל בעולם אגב.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ תקפת איש קש. אני הבהרתי בפירוש שאני נגד סיפוח בית ערבי אחד כלומר נגד סיפוח כל שטחי C. מה שטענתי שחשוב מאוד לספח לאט לאט יישובים יהודיים ושטחים ריקים.
אהבתיאהבתי
אי אפשר לספח שטחים ריקים ולא את היישובים המאוכלסים. זה אפרטהייד.
אהבתיאהבתי
מסכים שאי אפשר לקחת יישוב ערבי ולספח הכל סביבו – בלעדיו. אבל מכאן עד כל השטחים הריקים המרחק רב מאוד. בהחלט יש שטחים ריקים סביב ייישובים יהודיים ושטחים ריקים הרחוקים מכל מקום יישוב שאפשר לספח. מלבד מקרי קיצון באופן כללי הגדרת אפרטהייד היא פוליטית. בצורה נכונה תוך הסברה טובה ובמתינות בהחלט אפשר לספח שטחים ריקים רבים באופן שיראה סביר בעיני רבים בעולם.
אהבתיאהבתי
רק כדאי היה להבהיר משהו :
אני כותב כל הזמן פה " כתב תביעה " של התובעת ( בהאג כמובן ) . לא עסקינן בכתב תביעה, כדאי היה להסביר , מה הולך פה ביתר דיוק:
התובעת סיימה חקירה מקדימה, והיא הגיעה למסקנה שיש מקום לחקירה מלאה. בעקבות החלטה על חקירה מלאה, היא מבקשת כך מבית המשפט בהאג, על סמך סעיף 19(3) לאמנת רומא, מצטט הסעיף:
The Prosecutor may seek a ruling from the Court regarding a question of jurisdiction or admissibility. In proceedings with respect to jurisdiction or admissibility, those who have referred the situation under article 13, as well as victims, may also submit observations to the Court.
נתרגם:
התובע/ת רשאי/ת לבקש מבית המשפט, לפסוק בענין הנוגע לסמכות וקבילות. בהליכים הנוגעים כאמור לסמכות וקבילות, המתלוננים והמפנים קייס לבית המשפט על פי סעיף 13 , וגם קורבנות, רשאים להציג עניינם בבית המשפט בהליך דנן .
כלומר, לא עסקינן בכתב תביעה, אלא בכתב בקשה מאוד מסויים, בקשר לשאלה של סמכות וקבילות שעולה.ואיזה סמכות וקבילות כבעיה בקייס הזה ? הסברתי לעי"ל, האם הישות הפלסטינאית הינה מדינה לענין אמנת רומא. זה עדיין לא החלטה להעמיד לדין . עדיין לא כתב אישום ולא כלום. שיהא נהיר הדבר. מעין תחנת מעבר. למה התובעת עשתה זאת, אם לא הייתה חייבת למעשה ? הסברתי לעי"ל : וודאות משפטית, הסתמכות משפטית, בקשר לשאלה חדשנית יחסית , וקשה יחסית לכאורה. לייצר קונצנזוס וודאות.
להתראות
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
כתבת: " במאמר ממידה רות וייס מגזימה לכיוון השני לטעמי. עליית החשיבה המופשטת וההבנה הרציונלית שיש שותפות גורל בין מיעוטים מותקפים היא אחד ההישגים הגדולים של התרבות האנושית שאחרי מלחמת העולם השנייה. זו אבן דרך בתהליך הציביליזציה שסטיבן פינקר מדבר עליו כל כך הרבה וכן בעליית החשיבה המופשטת שמשתקפת בהישגים הגבוהים במבחני איי קיו (מה שנקרא אפקט פלין). .."
————————–
חולקת עליך חריפות.
לא רק שאיני חושבת שרות וייס הגזימה, אלא שלהערכתי היא לא הגזימה מספיק.
המאמר שלה פורסם לראשונה בפברואר 1991, ולצערי לא הצליח לעורר מספיק הדים. בודאי שלא להשפיע.
עברו מאז כמעט עשרים שנה, שבמהלכן יהודי ארה'ב לא שינו כהוא זה את אסטרטגיות "תיקון העולם" שלהם. (שבמסגרתן המאבק באנטישמיות ובשלילת זכות הקיום של מדינה יהודית – מהוים סעיף שולי, די זניח).
בכל אחת מהשנים הללו הלכו והתרבו במערב כולו ארועי האנטישמיות בהשוואה לשנה שקדמה לה.
חלק מאוד משמעותי מהאירועים אלו היו מצד "מיעוטים מותקפים" אחרים.
לא רק מצד מהגרים מוסלמים אלא גם מצד הקהילה השחורה בארה'ב. הם לא מכירים / מצליחים להתעלם מהעובדה שיהודים רבים תמכו במאבקיהם למען שיוויון זכויות, ומאשימים אותם בכמעט כל דבר רע שארע להם (כולל בעבדות).
כל הקונספציה של אחוות מיעוטים מדוכאים אינה יותר ממיתוס. מקומה יחד עם המיתוס של אחוות עמים, אחוות הפרולטריון האינטרנציונלי המנוצל, ודומיהם.
לעיתים כמה "קבוצות כאפות" מנסים להקים קואליציה זמנית, ולהלחם יחדיו באויב משותף – אך לרוב משך חייה של קואליציה שכזו קצרצר.
לו האינטליגנציה של היהודים הפרוגרסיבים הייתה רק מחצית מכפי שאתה וסטיבן פינקר מייחסים להם – הם כבר היו אמורים לקלוט מזמן שהאסטרטגיה שלהם כושלת, וחובה עליהם למצוא לה חלופות.
אך אסור לזלזל בקסם של אף אידיאולוגיה פרוגרסיבית, דטרמניסטית, המבטיחה אוטופיה מעבר לפינה. כולל אידיאולוגיות התנועות המשיחיות, התיאוריה המרכסיסטית לניניסטית, תיאוריות תיקון העולם, ואפילו רעיונותיו של סטיבן פינקר. גם הוא רומז על עולם אוטופי, ההולך ומתקרב אלינו בצעדים גדולים, אם רק נטרח לבצע כמה צעדים קטנטנים.
אמנם התיאוריה שלו מבטיחה הרבה פחות מהתיאוריה המרקסיסטית לניניסטית – אך כנראה כואב מדי לזנוח אפילו אותה.
לתפיסתי, כל מי שדוגל בחשיבות תמריצים, ומעריך שאין שום תמריץ שלילי משמעותי לביטויי אנטישמיות והרבה תגמולים חיוביים – היה אמור להסתמך הרבה פחות על האופטימיות הפינקרית.
בדומה לרות וייס – הוא היה אמור להתחיל לחשוב איך ניתן לייצר לאנטישמים סביבת תגמולים שלילית.
אהבתיאהבתי
תכנית "המאה" של טראמפ היא הדבר הכי טוב שקרה לשמאל הישראלי. מדהים אותי שלא רואים את זה ואף אחד מה"פרשנים" לא מדבר על זה
אהבתיאהבתי
ד , אם אתה מתכוון לכך , שבעצם תוכנית המאה, תחדד את אי הרלבנטיות של כל פתרון אחר, למעט דו לאומית או שתי מדינות לשני עמים , ותתגלה החרטא, חוסר התועלת והתוחלת, אזי אתה טועה. רבים בשמאל חוגגים בציניות דווקא.
פה למשל , גדעון לוי בהארץ :
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8443161
אגב, אתה ד' הממותג והישן , או ד' חדש ? ( תמיד אני שואל אותך , פשוט הצבע הוחלף משהו באייקון, הממותג והישן, משמע נניח : מפלגת העבודה דאז ) .
להתראות
נ.ב.: פרשנים כפי שכתבת, מבחינתי משמעות רחבה, כלומר, עיתונאים סתם, בעלי טור דיעה, הוגי דיעות וכדומה…..
אהבתיאהבתי
1. לראשונה בהיסטוריה מחר, הימין הישראלי (כולל כל המתנחלים) הולכים לוותר על 50%-80% משטחי יהודה ושומרון לטובת הפלסטינים. עד עכשיו הם לא הסכימו לוותר על גרגר אחד.
גם אם לא ישתמשו במונח "מדינה פלסטינית" ויעשו ניסוחים מעורפלים, הכוונה פה ברורה לחלוטין.
אפילו אם יוותרו על 10% זה תקדים היסטורי.
2. טראמפ מחר יוצר תקדים היסטורי בו הוא יציג תכנית חד-צדדית לחלוטין, ללא התייעצות עם אחד הצדדים תוך מתן אישור לאחד הצדדים (במקרה מחר, הישראלי), לפעול לטובתו כראות עיניו תוך גיבוי אמריקאי מוחלט.
עד היום, הימין התעקש שכל הסכם יתקבל רק ע"י הסכמת שני הצדדים (כי ביבי ידע שהפלסטינים יסרבו כמעט לכל הצעה ולכן הוא תמיד ייראה טוב, כאילו שהוא היה מוכן למו"מ). העיקרון הזה שמר על הימין מפני כל הסכם.
הדמוקרטים רואים את זה ובטוח רושמים לעצמם את התקדים הזה. השנה או ב-2024 יכול לקום נשיא דמוקרטי מהמחנה השמאלני מאוד ולנסח הסכם חד צדדי לטובת הפלסטינים. במקרה כזה (בניגוד למחא) תהיה גם תמיכה מוחלטת של אירופה, רוסיה ומדינות ערב.
ואז מה תעשה ישראל…? הרי כבר טראמפ עשה צעד כזה בעידודו המוחלט של הימין הישראלי.
אהבתיאהבתי
ד
אתה מאוד מאוד תמים. אם יעלה נשיא מהאגף השמאלי מאוד הוא ילחץ את ישראל בלי שום קשר לתקדים זה או אחר. שום דבר לא יעניין אותם בדרך ללחוץ את ישראל.
אהבתיאהבתי
ד,
הימין יסכים לתוכנית כדי שיוכל לספח שטחים בגיבוי אמריקאי. מדינה פלשתינית זה כלאם פאדי, הם לא רוצים ואין לזה תומך בינלאומי שמוכן לשלם על זה הון פוליטי.
תוכניות חד צדדיות של אמריקאים היו למכביר. תוכנית רוג'רס, מתווה קלינטון, תוכנית קרי. הבעיה היותר גדולה של ישראל אינה האפשרות של נשיא שמאלני בארצות הברית אלא של ראש ממשלה שמאלני בישראל. רבין, ברק, שרון ואולמרט היו ראשי ממשלה אסוניים ללא לחץ אמריקאי
אהבתיאהבתי
חייל
מול נשיא פרוגרסיבי לא ברור לי שגם נתניהו יעמוד. אומנם בנושא האיראני הוא עמד מול אובאמה וגם בכמה דברים בנושא הפלסטיני אבל היו חריקות צורמות מאוד בעמידה של נתניהו בנושא הפלסטיני מנאום בר אילן ועד ההקפאה המוחלטת. מאי פינוי חאן אל אחמר וחגיגת הבניה הבילתי חוקית של האירופאים בשטחים ועד (חוסר) ההסברה של ישראל בעולם על ההתנהלות הרצחנית הפלסטינית. ואובאמה ממש עדין ליד הפרוגרסיבים של היום. עליית נשיא פרוגרסיבי תהיה אפוקליפסה שלא ברור שיש לנו דרך להתמודד איתה
אהבתיאהבתי
חייל, בינתיים ראש ממשלה "ימני" חתם על הסכם עם ערפאת וניהול איתו קשר חם, חילק את חברון, ויתר על 13% משטחי הגדה, הצביע בעד ההתנתקות, עשה את עסקת השבויים הגרועה ביותר בהיסטוריה האנושית והיום הולך לעמוד הבית הלבן ולוותר באופן רשמי על כנראה 60%-70% משטחי יהודה ושומרון.
ואתה עוד בא בתלונות לשמאל שלא ניצח בבחירות כבר מעל 20 שנים…?!?!
אם גנץ או כל ראש ממשלה אחר מהגוש השני היה מביא הסכם כזה אז כל הימין כבר היה מפגין בכל הארץ.
אהבתיאהבתי
ביבי שבר את הכלל הכי בסיסי שהוא עצמו התעקש עליו תמיד ומתיר לנשיא אמריקאי להציג הסכם חד צדדי כמעט לחלוטין לטובת אחד הצדדים.
שהימין לא יבוא בעתיד בטענות לנשיא דמוקרטי פרוגרסיבי כאשר יציג תכנית הפוכה לחלוטין וחד צדדית (לרעת ישראל).
ביבי יודע את זה וזו לדעתי אחת הסיבות שהוא לא אישר לפרסם את עסקת המאה הזו עד ביום.
בניסיונותיו להישאר בכסאו ביבי הביא את ההישג הכי גדול למחנה המרכז-שמאל בישראל.
אהבתיאהבתי
משה,
ביבי הוא פוליטיקאי מתוחכם וככזה נוח לו לתלות מהלכים לא פופולריים (בימין) בגורמים חיצוניים כמו בג"ץ או לחץ אמריקאי. נאום בר אילן שיקף את השקפתו והראיה לכך היא שהוא המשיך את איסורי הבנייה בגבעת המטוס וE1 ואת הכירסום בשיטחי "C" (כולל נסיון להכפיל את שטח קלקיליה ביחד עם ליברמן) גם בקדנציה של טראמפ.
אהבתיאהבתי
ד,
הפרדיגמה של השמאל היא שתי מדינות בגבולות 67. ראשי ממשלות שפעלו על פיה, רבין, ברק, שרון ואולמרט הובילו את ישראל למרחצי דמים ולמשברים כלכליים. ביבי מתנגד לגבולות 67 ולמעשה יהיה זה נכון לקרוא לדיל המאה תוכנית ביבי. התקדים הפעם הוא לא בחד צדדיות (זה היה בכל התוכניות הקודמות) אלא בכך שהפעם החד צדדיות משחקת לידי ישראל שקיבלה הזדמנות חד פעמית לקבוע עובדות בשטח (סיפוח) במחיר מדיני מופחת.
אהבתיאהבתי
אני רגוע. ביבי הוא אמן הסטטוס קוו. הוא לא יספח אף סנטימטר גם אם לליכוד לבדו יהיה 90 מנדטים.
לסיפוח בקעת הירדן דרושה החלטת ממשלה בלבד ובכל זאת הוא לא סיפח את הבקעה 10 שנים.
וגם לא בשלוש וחצי השנים האחרונות שטראמפ בשלטון (כי בטח תגיד שאובמה לא היה מאשר).
אם התכנית הזו כל כך טובה אז למה הוא לא אישר לטראמפ לפרסם אותה מעל שנה כשיהיה לו ממשלה נבחרת וקואליציה??
למה לא בבחירות באפריל? ספטמבר?
כי הוא נואש….
זה יום חג לשמאל הישראלי וממש לא ברור לי למה הם מדברים עם כזו חרדה בטלויזיה.
אהבתיאהבתי
יצא מחורבש קצת. התכוונתי בפסקה השנייה:
לסיפוח בקעת הירדן דרושה החלטת ממשלה בלבד ובכל זאת הוא לא סיפח את הבקעה 10 שנים.
וגם לא בשלוש וחצי השנים האחרונות שטראמפ בשלטון (כי בטח תגיד שאובמה לא היה מאשר).
אהבתיאהבתי
ד
אני ממש לא מתחיל להבין את ההגיון בטיעון שלך על מה שכתבתי שאת הפרוגרסיבים לא מעניין שום תקדים ולא שום טענות של הימין הם יפעלו חד צדדית נגד ישראל לכן כעת יש לנצל את ההזדמנות אתה עונה: "שהימין לא יבוא בעתיד בטענות לנשיא דמוקרטי פרוגרסיבי כאשר יציג תכנית הפוכה לחלוטין וחד צדדית (לרעת ישראל)." כלומר לדעתך על הימין לוותר על הזדמנות היסטורית כדי שבעתיד כשהפרוגרסיבים ידפקו אותו הוא יכול לקטר?!.
(זאת מלבד הבעיה הקטנה שעצם החד צדדיות הוא נושא שולי הטענה העיקרית של הימין הוא שהפסלטינים לא צודקים ומי שמצדד בהם מצדד ברשע וברצחנות)
אהבתיאהבתי
חייל
אתה מפחיד אותי. אתה אומר שנאום בר אילן הוא הדעה האמתית של ביבי? הוא באמת חותר להקמת מדינה פלסטינית רק שתהיה יותר קטנה מקווי 67? זה ממש ממש מסוכן.
אהבתיאהבתי
משה, עד היום אף נשיא דמוקרטי לא סטה מהכלל של מו"מ בין הצדדים וקבלת הסכמתם. גם אובמה לא העלה על דעתו הצגת הסכם חד צדדי מטעמו וכראות עיניו.
במדינה מסודרת כמו ארה"ב לא שלפו עד שהגיע טראמפ דברים מהמותן, בטח ובטח בנושא כזה מסובך כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני.
טראמפ יוצר תקדימים מסוכנים בהרבה תחומים (ולא רק זה) והדמוקרטים יוכלו להישען על זה בעתיד.
כמו תקדים בעולם המשפט. אחרי יצירת התקדים, אז הסכר נפרץ.
אהבתיאהבתי
משה, כתבת כך:"שאת הפרוגרסיבים לא מעניין שום תקדים ולא שום טענות של הימין הם יפעלו חד צדדית נגד ישראל ".
להזכירך, אובמה היה נשיא מהמחנה הפרוגרסיבית באותה תקופה (מאז המחנה הזה הלך יותר שמאלה) והוא לא העיז להכריז על הסכם חד צדדי (שבטח היה מאוד לטובת הפלסטינים) כי בכך הוא היה שובר את כל הכללים לפניו ומקטין לחלוטין את הסיכוי להסכם בר קיימא.
טראמפ יוצר תקדימים שמתאימים לך, לצד הימני של המפה אז אתה הולך מבסוט ומאושר.
תחייך היום כי הפנקס של הדמוקרטים פתוח לרווחה והילד שלהם רושמת….
מהיום בערב לא תוכל יותר לבוא לנשיא דמוקרטי עתידי (ותהיה בטוח שהוא יגיע השנה או ב-2024) בטענות על הצגת הסכם חד צדדי לטובת הפלסטינים.
אני גם לא רוצה בכלל להתחיל לדבר על כך שכל מוטות המו"מ מצד האמריקאים מורכב מיהודים בלבד. אם היית פלסטיני אז היית חושב שהם אובייקטיביים???
עד היום לא זכור לי שארה"ב ששמה מוסלמי אחד בצוות מו"מ שלה….. מעניין מה היית אומר אם בסה"כ היה שם מוסלמי אחד.
אהבתיאהבתי
משה, דוגמא קטנה נוספת לתרשים שיצר טראמפ והדמוקרטים משתמשים בו עכשיו.
טראמפ משתמש בכספי סיוע צבאיים ככלי מקח לצעדים מדיניים או אחרים שהוא רוצה שיבוצעו (ראה ערך אוקראינה).
עד אז אף נשיא לא נקט בכזה צעד כנגד ידיד של ארה"ב.
ברני סנדרס ראה, שמע ומאז העיז להגיד שגם נגד ישראל צריך להשתמש באותו "נשק" כדי שתשנה את דרכיה.
עד טראמפ אף מועמד דמוקרטי או רפובליקאי העיז להתבטא כך בנוגע לסיוע הצבאי האמריקאי לישראל.
אהבתיאהבתי
ד
כבר ציינתי שאובמה יחסית עדין לפרוגרסיבים שבאו אחריו. טענתי היא שברני סנדרס וסביבתו שום עיקרון תקדימי או מוסרי לא יפריע להם לפעול נגד ישראל והם יעשו זאת עם או בלי קשר למה שטראמפ יעשה זכותך כמובן לחשוב אחרת אבל העובדה שטראמפ עשה בזה שימוש וסנדרס אמר שיעשה בזה שימוש לצד השני לא מוכיחה שהוא בין כה וכה לא היה עושה בזה שימוש לצד השני הסיבה שסנדרס אומר את זה ובעבר לא היא לא בגלל שהוא צריך אישור של טראמפ אלא בגלל שהאוירה במפלגה הדמוקרטית הקצינה מאוד ואפשר לומר דברים כאלה והיות וטראמפ עשה זאת כעת הזדמנות לספר על התוכניות לא ההכשר לתוכניות הם כשרות בעיניו עם או בלי טראמפ. הלוואי וכל מה שהם יעשו זה הגבלת הסיוע הצבאי אני חושש שהם יעשו דברים הרבה יותר חמורים.
לנושא השני ברני סנדרס גם יהודי ולצערינו לא חסרים יהודים שיהיו בעד הפלסטינים באופן חריף נראה לי שאם כל האנשים העוסקים במו'מ היו יהודים נוסח סנדרס לאף מוסלמי לא היה דחוף לגוון את הצוות. הנושא הוא הדעה לא המוצא. (אפשר בהחלט להבין טענה שכל צוות המו'מ הוא אוהד ישראל אבל הטענה שכל צוות המו'מ יהודים ממש לא לעניין)
אהבתיאהבתי
משה, אתה מדבר במושגי "אילו", מונחי היסטוריה אלטרנטיבית ללא ביסוס (אילו לסבתא היו גלגלים…).
אתה נותן לגיטימציה למעשים עובדתיים בהווה ע"י הנחה לא מבוססת על פעולות עתידיות דמיוניות ("הם היו פועלים ככה בכל מקרה").
אתה בטוח שנשיא דמוקרטי היה פועל ככה בכל מקרה. זו הנחה לא מבוססת עובדות.
התקדים שטראמפ וביבי יוצרים ברגעים אלה ממש הוא עובדה שאי אפשר יהיה להתכחש אליה בעתיד (חוץ מטראמפ שיכול לאמת ולהכחיש משהו באותו משפט).
אתה בטוח באמרה שלך ש"הנושא הוא הדעה ולא המוצא"?!?! הרי פלג שלם אצל הרפובליקאים ואצלנו הישראלים דאגו להזכיר את מוצאו החצי מוסלמי של אובמה השכם וערב….
מה היו המחשבות שלך (ושל כל הימין) אם איזשהו נשיא היה ממנה מוסלמי לראש צוות המו"מ בינינו לפלסטינים…? תרשה לי לנחש מה תהיה הכותרת של "ישראל היום" בבוקר למחרת…..
אהבתיאהבתי
משה, עד הנשיא טראמפ, כדי ליצור תקדים כל כך קיצוני, הנשיא היה צריך הרבה סיבות ולספק הסברים. עובדה שכל הנשיאים לפניו "הלכו על ביצים" ביחס אליו בכל הקשור לדיפלומטיה בינלאומית תוך התחשבות בכל הצדדים.
טראמפ שם פס על כל מה שהיה לפניו עושה מה שבא לו.
אחריו, שאף אחד לא לא יבוא בטענות אם יקום נשיא בדיוק הופכי לו מהצד הדמוקרטי שישבור גם הוא את כל הכללים, כולל בנוגע לישראל.
טראמפ אפילו לא מתיימר להציג אובייקטיביות וקצת דאגה לפלסטינים. אז אל תתפלא אם בעתיד יקום נשיא שלא ישים גם פס עלינו.
אהבתיאהבתי
ד
אתה עושה סלט שלם מהדברים שלי.
ישנן שתי עובדות: א. טראמפ עשה מעשה חד צדדי לטובתינו ב. סנדרס הודיע שהוא יעשה אותו מעשה לצד השני. אלו שתי העובדות ואלו בלבד. עכשו עולה השאלה מה הקשר בין שתי העובדות. הקשר בניהם מה שלא יהיה הוא כבר פרשנות אף אחד לא קורא מחשבות. הדברים שלך והדברים שלי הם פרשנות. דברי אינם יותר ואינם פחות 'אילו' מהדברים שלך. לדעתך סנדרס ראה בעשיית מעשה כזה דבר לא לגיטימי עד שטראמפ עשה כן. לאחר שטראמפ עשה כן זה עכשו זה כן לגיטימי לדעת סנדרס ולכן הוא אמר כעת את דבריו היות וכעת עצם המעשה הפך לדעתו ללגיטמי. לדעתי המעשה היה תמיד לגיטימי בעיניו והוא אמר אותו כעת פשוט כי טראמפ העלה את הנושא והאוירה כעת במפלגה הדמוקרטית רואה בהתנהלות כזאת נגד ישראל דבר חיובי. דעתך היא יותר עובדות מאשר דעתי?!
הנשיאים עד עכשו היו מאופקים והלכו על ביצים לפי דבריך טראמפ אינו כזה והוא שם פס על כל מה שהיה לפניו. לדעתי גם סנדרס וחבורתו במפלגה הדמוקרטית הם כאלה הם שמים פס בדיוק כמו טראמפ. לדעתך הם אינם כאלה והם מאופקים כמו הנשיאים עד עכשו. אינני טוען שדעתי היא עובדה, היא דעה אבל אתה מדבר כאילו דעתך נתמכת בעובדות. איזו עובדה תומכת בדבריך? זה שנשיאים קודמים היו מאופקים?! הרי אתה מסכים שקם לפנינו נשיא לא מאופק והמחלוקת ביניו האם קיצוני הדמוקרטים הם טיפוסים מאופקים כמו הנשיאים הקודמים או שהם טיפוסים לא מאופקים כמו טראמפ. איך העובדה שנשיאים הקודמים היו מאופקים היא עובדה שתומכת בדעתך? כל המחלוקת היא האם הם כמו הנשיאים הקודמים.
" אתה נותן לגיטימציה למעשים עובדתיים …" השאלה אם מעשה הוא לגיטימי והאם הוא משתלם לנו הם שתי שאלות שונות לחלוטין. כשטענתי שהמעשה של טראמפ לא ישפיע בכלל על מעשי הדמוקרטים הקיצוניים ולכן לא יזיק לנו זו שאלה של משתלם או לא משתלם לא לערבב בין לגיטמי למשתלם לא נתתי לגיטימציה לטראמפ וגם לא טענתי שאינו לגיטימי בכלל לא עסקתי בנושא זה.
" אז אל תתפלא אם בעתיד יקום נשיא שלא ישים גם פס עלינו." אני כל הזמן טוען שצפוי שזה יקרה בלי שום קשר למעשי טראמפ אז ברור שאני לא אתפלא כשזה יקרה. מה פשר המשפט הזה?
" אם איזשהו נשיא היה ממנה מוסלמי לראש צוות המו"מ בינינו לפלסטינים" ובכן יש מעט (מאוד) מוסלמים שהם בעד ישראל והם נגד העמדה הרווחת בעולם המוסלמי. אם המוסלמי שהיה מתמנה היה אחד כזה אף ימני לא היה מתלונן כי ברור שהעיקר הוא הדעה ולא המוצא. אם הוא היה נגדינו אתה צודק על הכותרת בישראל היום אבל זה מראה שלא צריך להתלהב יותר מידי מכותרות בעיתונים זה קורה שהם מבלבלים בין העיקר לטפל.
אהבתיLiked by 1 person
אני רואה ולא מאמין. האם אני הוזה…? . ביבי וגוש הימין הסכימו לוותור על 70% משטחי יהודה ושומרון.
ביבי סיכן היום את כל מפעל ההתנחלויות. יש סיכוי שהספירה לאחור החלה…..
התכנית היום היא הזעזוע הגדול ביותר מאז הסכמי אוסלו ב-93. יש מצב שבמעשהו היום ביבי יחזק את השמאל להרבה זמן.
אהבתיאהבתי
משה, השורה התחתונה היא שביבי וגוש הימין הסכימו היום לוותר על 70% משטחי יהודה ושומרון. לראשונה מאז הסכמי אוסלו הימין הסכים למדינה פלסטינית (בצורה כזו או אחרת) ומוותר על רוב הגדה.
מהעובדה הזו לעולם לא תצליח להתחמק.
כמו שאולמרט רץ בסוף הכהונה לאבו מאזן והסכים לוויתורים נוספים ככה ביבי גם היום.
אהבתיאהבתי
ד
ביבי הודיע על תמיכתו במדינה פלסטינית כבר בנאום בר אילן. הגודל המדויק של המדינה הפלסטינית הוא נושא לא כל כך חשוב. הסכנה היא אותה סכנה בין עם המדינה הפלסטינית תהיה על 80% מהשטח ובין אם היא תהיה על 60%. המספר 70% שהוצג כעת אין לו חשיבות רבה.
השאלה הגדולה אם הדיבורים של ביבי על מדינה פלסטינית הם מס שפתיים טקטי או שהוא באמת חותר למדינה פלסטינית.
אם ביבי באמת חותר למדינה פלסטינית זה מפחיד מאוד (לא שאני מתלהב משיטת ה"מס שפתיים" אבל היא דבר הרבה פחות מסוכן מחתירה אמיתית למדינה פלסטינית).
חייל זקן טוען שאכן (מאז ומתמיד) היו פניו של ביבי להקמת מדינה פלסטינית וזה מטריד הרבה יותר מהסכמתו לתוכנית טראמפ (שהיא לכשעצמה באופן עקרוני יכולה להיות גם מס שפתיים.) יתכן שאתה צודק ונתניהו הוא בדיוק כמו אולמרט בחתירה למדינה פלסטינית רק עובד על זה בצורה יותר מתוחכמת. אני ממש מקווה שלא.
אהבתיאהבתי
משה, אין מה להשוות את נאום בר אילן למה שהיה אתמול.
נאום בר אילן היה משהו ערטילאי והצהרתי בלבד ללא שום תוכן ממשי, דומה להצהרות מלכות יופי על רצונן לשלום עולמי.
כאן מדובר על תכנית סדורה ומפורטת, פירסום מפה סופית של ההסדר. לראשונה בהיסטוריה הימין מכיר במפה כזו.
זה ידוע שביבי הוא לא איש ימין אידיאולוגי נוקשה. הוא לא עומד בלחצים.
ביבי אתמול הוכיח את מה ששרון אמר עליו:"תן לו מספיק חבל והוא כבר ידאג לתלות את עצמו"
אהבתיאהבתי
אני גם לא מאמין שביבי יספח סנטימטר אחד.
בתוכו הוא יודע שמישהו מהשמאל יתנגד ויגיש בקשה ליועץ המשפטי שממשלת מעבר לא מוסמכת להחליט כאלה החלטות גורליות (ובצדק. כמו שהיא לא מוסמכת לבצע פינוי ישובים).
ככה הוא יוכל להאשים את השמאל והמערכת המשפטית (כרגיל) באי סיפוח שטחים הגדה.
ביבי הוא חסיד גדול של הסטטוס קוו הקיים אשר שירת אותו מצויין.
אהבתיאהבתי
משה, מה שאמרתי קודם קורה בפועל. ביבי הכריז אתמול שהתעת הסיפוח תובא לממשלה ביום ראשון והיום בבוקר יריב לוין כבר מודיע שזה לא יעלה ביום ראשון עקב "סיבות טכניות", הוא אמר בראיון :" כי העלאת היוזמה להצבעה מצריכה זמן היערכות ועבודת הכנה של המסמכים השונים".
ביבי כולו דיבורים. תמיד היה כזה.
כבר הבוקר דניאלה וייס הביאה התנגדות לתכנית טראמפ. יש לו בעיות בתוך הימין.
הוא לא יספח סנטימטר גם עוד 100 שנה
אהבתיאהבתי
אחרי שביבי הגיע לשלב הזה בבית הלבן הוא לא יוכל לתעתע בבייס שלו.
מקסימום הוא יוכל למשוך את הזמן עד לבחירות בשביל להפוך את הבחירות להצבעה של הסיפוח (וזה בדיוק מה שמנסה יריב לוין לעשות).
אהבתיאהבתי
של=על
אהבתיאהבתי
ואחרי שהבחירות יהיו הצבעה על הסיפוח ונניח שביבי יזכה, אתה בטוח שהוא יספח משהו? אני ממש לא בטוח. והבעיה היותר גדולה שכאשר הוא לא יספח אני לא בטוח אם זה בגלל שהוא ימין אבל מפחד או שהוא בעצם חותר למדינה פלסיטינית אבל מתעתע. אני עדיין נוטה לחשוב שביבי הוא ימין אבל בהחלט חושש שהוא מתעתע.
אהבתיאהבתי
תפיסתי לגבי עמדותיו האידיאולוגיות של נתניהו שונה משל חייל זקן, משה או ד'.
בנו של היסטוריון שהתמחה באינקויזיציה הספרדית, זו שרדפה אחרי יהודים שנאלצו להתנצר, ומי שכתב את הספר "מקום תחת השמש" – אינו יכול להחזיק באידיאולוגיות השמאל.
נתניהו אינו חלק מהשמאל הנאיבי, הסומך על כוונותיהם הטובות של הערבים ו/או על כוונותיהם הטובות של אומות "העולם הנאור". בניגוד לשמאל הא-ציוני, הוא גם לא יוכל להעמיד בראש סדר העדיפויות שלו את "המוסר" ו'/או את "הצדק" כלפי האויבים של בני עמו. הוא עוסק במקום הבטוח, תחת השמש, שחייב להיות גם לבני העם שלו.
מצד שני, כאדם לגמרי חילוני – נתניהו גם לא יכול להיות חלק מהימין האידיאולוגי הקשה / הדתי. הוא לא יתלבט לשנייה האם לב המדינה היהודית אמור להיות בחברון וסביבתה או בתל אביב וסביבתה. השיקולים שלו, בדומה לשיקולים של בן גוריון בזמנו, הם מאוד פרגמטיים. כמו בשחמט, אם בכדי להשיג מטרות חשובות יש צורך להקריב כמה כלי משחק – הם יוקרבו. לא בשמחה וכמטרה כשלעצמה אלא בהשלמה עם המציאות ובהערכה מפוקחת. (מה שמסביר את נאום בר אילן, לאוזני נשיא ארה'ב אובמה וצוותו).
לתפיסתי קיים דמיון אידיאולוגי לא מבוטל בין בנימין נתניהו לבין פרופ' דן שפטן.
את שניהם בלתי אפשרי להגדיר כחלק מהשמאל הישראלי הקשה או כחלק מהימין הישראלי הקשה.
(אני חייבת להודות שאני עצמי די קרובה לעמדותיו של דן שפטן. לפיכך יתכן ואני טועה כשאני מצרפת ל"קבוצתנו המדומינת" גם את בנימין נתניהו).
דן שפטן פרסם לאחרונה מסמך בו הוא מונה את 10 היעדים הלאומיים של ישראל.
מסמך אסטרטגי, למרות שהיה ראוי למעט יותר תמצות.
אבל כאשר מנסים לקרוא אותו במחשבה שאולי אלו בעצם גם עמדותיו, הלא מבוטאות בקול רם, של בנימין נתניהו – המסמך מקבל משנה חשיבות.
מצ'ב חלקו האחרון של המסמך (כקדימון לקריאת תחילתו)
—————-
" … הלאומי על חשבון מיצוי זכויות לאומיות, על חשבון רווחת האוכלוסייה לשנים ארוכות ואפילו על חשבון צורכי ביטחון חשובים. המפעל הציוני נועד לגאול את העם, וגאולת הארץ לא נועדה אלא לשרת את גאולת העם. זה מה שהכתיב את מגבלות ההתיישבות הציונית בימי המנדט, את היקף כיבושיה של ישראל בשלהי מלחמת העצמאות, את הנסיגה מסיני תמורת ההסכם עם מצרים, את ההינתקות מעזה, את קליטת העלייה ההמונית ואת הריסון של ישראל בהתמודדות עם לחצים בינלאומיים.
בפרספקטיבה של למעלה ממאה שנים ראוי להעריך את גודל ההישג של אימוץ סדר העדיפויות הזה ולהביע דאגה לנוכח מבוי סתום בעניין מכריע בחשיבותו – השליטה במיליוני פלסטינים – המעיק ביובל השנים האחרון בדיוק בתחום הזה על המפעל הציוני. לא מדובר ב"פתרון השאלה הפלסטינית" או ב"שלום", אלא בעלות השליטה במונחים של הפניית מרב המשאבים הלאומיים פנימה אל החברה הישראלית.
בתחום זה אין די, כמו בתשעת היעדים האחרים שנדונו כאן, בחיזוק מגמות קיימות ובתיקון משגים משניים. כאן נדרשת אסטרטגיה לאומית המתבססת על הנכונות בזרם המרכזי לפשרה היסטורית, גם אם היא מכאיבה ומתסכלת ואינה מספקת את חוש הצדק ותחושת הכוח. עליה להשלים עם העובדה שלעת הזו אין בנמצא פתרון מוסכם, בעיקר משום שהתנועה הלאומית הפלסטינית התמכרה לתפיסת הצדק ולנרטיב הקורבניות שלה, היא מכשילה באופן סדרתי כל ניסיון לפשרה ואינה נוהגת כמי שמוכנה לקבל אחריות על מדינה ולהעדיף מאמץ לאומי קונסטרוקטיבי.
המצב הקיים מעוות את סדר העדיפויות הציוני של ישראל, מכיוון שהיא מקדישה לנושא הפלסטיני חלק ניכר ממשאביה המדיניים, הכלכליים והצבאיים, ואחראית בעיני אזרחיה שלה לגורלם של הפלסטינים החיים בגדה. ישראל עומדת בפני קפיצת מדרגה דרמטית ברמת הסיכון למיקוד הקונסטרוקטיבי שלה. שליטה ישירה לדורות מעלה את החשש לאינטגרציה פוליטית שאחריתה הרס המדינה היהודית-דמוקרטית מבפנים. למדינה כזו לא יהיו לאורך זמן המשאבים לקיים את ייעודה הקונסטרוקטיבי, שבלעדיו אין לה תקומה.
המענה היחיד לצירוף של היעדר פתרון מוסכם וחוסר תוחלת למצב הקיים הוא אסטרטגיה של חד-צדדיות. מדובר בקביעה חד-צדדית של הגבול, המקיף רצועה אסטרטגית ואת גושי ההתיישבות המכילים 80 אחוזים מן המתיישבים, פינוי אלה היושבים מחוץ להם – מרצון או בכוח – ויישובם בגליל, בנגב, בגולן או בגושים. צה"ל ייאלץ לקיים חופש פעולה בשטח הזה, כדי למנוע טרור שיכפה על ישראל לכבוש אותו שוב ולתמיד.
המענה היחיד לצירוף של היעדר פתרון מוסכם וחוסר תוחלת למצב הקיים הוא אסטרטגיה של חד-צדדיות. מדובר בקביעה חד-צדדית של הגבול, המקיף רצועה אסטרטגית ואת גושי ההתיישבות המכילים 80 אחוזים מן המתיישבים, פינוי אלה היושבים מחוץ להם – מרצון או בכוח – ויישובם בגליל, בנגב, בגולן או בגושים.
סיכום
התנאי המוקדם למימוש כל היעדים הלאומיים – גיבוש עם מתפקד, כינון בסיס טריטוריאלי איתן והחייאת השפה הלאומית – צבר כבר מסה קריטית. חשוב להרחיב את מעגל הסולידריות שלו באופן שיכלול גם את הגרעין הקשה של האוכלוסייה החרדית, ורצוי מאוד לשתף במסגרת אזרחית מתאימה גם את עיקר האוכלוסייה הערבית, אך הגרעין קיים, איתן ומובטח באופן בלתי הפיך, גם אם כל אלה יושגו רק בהדרגה ובאופן חלקי. ריכוז רוב העם היהודי במולדתו ההיסטורית הצליח מעבר לציפיות הריאלית, וכיוונם של התהליכים הדמוגרפיים המבטיחים את ביצורו של ההישג הזה נראה יציב. גם ההוויה הפלורליסטית והמשטר הדמוקרטי ניצבים על אדנים איתנים. האיום עליהם בא בעיקר משני אגפים: האחד, מצב החירום והמלחמה המתמשכים ובעיקר השליטה במיליוני פלסטינים; השני, הניסיון המתמיד של חוגים דתיים להשליט את מרותם על אוכלוסיות ותחומי חיים נוספים. שניהם נמצאים בשלב הנוכחי תחת בקרה, אך נדרשים מודעות מחודדת לסכנתם ומעקב הדוק ומתמיד, כדי שלא יצאו מכלל שליטה בעתיד.
מצבה של ישראל מורכב מאוד; היא מאוימת יותר מכל מדינה דמוקרטית אחרת ומתמודדת – במשך דורות וקרוב לוודאי גם לדורות בעתיד – עם אתגרים בעלי ממד קיומי. יעדיהם הלאומיים של המפעל הציוני והמדינה שהוקמה נועדו בראשיתם לכונן מחדש עם במולדתו ההיסטורית; הם מכוונים עתה לביצורה, לרווחתה ולמימוש הצרכים הקונסטרוקטיביים של העם היהודי ושל כלל אזרחיה המוכנים בפועל להשתתף בבניינה של המדינה היהודית והדמוקרטית.
האתגרים היום אומנם מורכבים לאין שיעור מאלה שחייבו מענה לפני שלושה וארבעה דורות, אך המענה קשה למימוש הרבה פחות. בעבר קל היה הרבה יותר להחליט מה לעשות, כיוון שהאופציות בראשית הדרך היו מעטות כל כך; אלא שבשל חולשת ישראל באותה עת קשה מאוד היה לעשות את הנדרש. היום יכולה מדינה חזקה ובטוחה בעצמה להתמודד עם אתגריה העיקריים כשהיא נוטלת הרבה פחות סיכון קיומי מאשר בראשיתה, אך דווקא עוצמתה מציגה בפניה מגוון רחב של אפשרויות שהבחירה ביניהן אינה פשוטה. לשון אחר – ישראל סובלת מ"בעיות של עשירים": נכסים רבים עם דילמות הנוגעות לאפשרויות ההשקעה."
אהבתיLiked by 1 person
אהבתי ההשוואה לדן שיפטן. קידוש אחרונת ההתנחלויות המבודדות היא אחת מהנקודות הרעות בתוכנית טראמפ.
אהבתיאהבתי
שכחתי להוסיף את הקישור למסמך של דן שיפטן
https://strategicassessment.inss.org.il/articles/%d7%94%d7%99%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9b%d7%95/
ראשי 9 הפרקים הראשונים:
1. השבת עם ישראל להיסטוריה כעם מתפקד
2. ריכוז רוב העם היהודי לחיים ריבוניים בארצו
3. הוויה פלורליסטית ומאפיינים של חברה פתוחה
4. ביטחון והרתעה בסביבה אזורית עוינת
5. כושר עמידה מתמשך בסביבה בינלאומית בלתי ידידותית (עוגן קריטי ארה'ב)
6. שמירת היצירתיות שאפיינה את העם היהודי בגלות
7. שילוב של ספרטה כלפי אויבים מבחוץ ואתונה מבית (איזון בין צרכים בטחוניים לבין מחויבות למערכת ערכים פתוחה)
8. שילוב בין חברה אינדיוידואליסטית לבין סולידריות "שבטית" ולאומית
9. (חשיבות) שגשוג ואיכות חיים
אהבתיאהבתי
קמיליה,
תודה על הקישור והבאת דברי שיפטן.
אני מאוד מעריך את התפיסה שהבאת, אבל אשמח להבהרה מה בינה לבין שמאל-מרכז רגיל.
כלומר תני לי איזשהו כלי להבחין בין "אוהב עמו מושבע החרד לשרידותו ושגשוגו" (כמו שיפטן ונתניהו) לבין אנשים שאני מוצא בהם רצון להיפטר מהמורשת שלנו, מהמקומות שעושים להם רע, שמזכירים להם מי הם, שמפריעים להם להיות משהו אחר (כמו שתמריץ כינה את סאנדרס "שונא ארצו").
כלומר מהו "קו פרשת המים" בין שיפטן ונתניהו לבין השמאל שאת מדברת עליו?
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אני חושש שאתה לא מבין את התכנית של טראמפ.
הוא לא מקדש את אחרון ההתנחלויות המבודדות. הוא מקדש את הזכות לחיות בכל מקום (ליהודים וערבים) ומבטל את האובססיה הפלסטינית לאזור נקי מיהודים.
במובן זה, מדובר בתכנית הכי הומניטארית שהוצגה עד כה.
אהבתיאהבתי
משה,
ההשוואה בין ביבי לאולמרט אינה תואמת את דעתי. אולמרט אימץ לחלוטין את פרדיגמת השמאל שעיקריה הן – @ מקור הסכסוך הישראלי ערבי הוא כיבושי 67. @ הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 תסיים את הסכסוך ותביא לשלום קבע בין ישראל לעולם הערבי. @ אין חשיבות לשליטה בשטח.
נתניהו לא סומך על כוונות הערבים וחסיד של שליטה ביטחונית בשטח אבל התיישבות (התנחלות) וזכויות היסטוריות/דתיות חסרות חשיבות בעיניו. נתניהו (כמו רבים במערכת הביטחון) טועה בניתוח השטח. בקעת הירדן היא שטח השמדה קלסי, שטח נמוך, שטוח, עם מכשול מאט טבעי (הירדן). ככזה אסור לפרוש בו כח צבאי משמעותי. השטח החיוני להגנת ארץ ישראל הוא גב ההר ששולט מזרחה על בקעת הירדן ומערבה על מישור החוף (וגם מכיל את עיקר המקומות הקדושים ליהודים). נתניהו איפשר בניה (במשורה) בישובי ועדת קבלה קטנים שפוטנציאל הגידול שלהם קטן, במקביל הקפיא לחלוטין את ערי הנדל"ן מעלה אדומים, אריאל וחלקים מירושליים (אלו שיוצרים רצף טריטוריאלי לכיוון גוש עציון ומעלה אדומים). נתניהו (ולא כחלון) היה המגן העיקרי של בג"ץ כיוון שזה, יחד עם הפרקליטות, שימש ככח מרסן להתיישבות ובעקיפין ככולא ברקים לזעם של הבסיס הפוליטי שלו.
אהבתיLiked by 1 person
חייל
השמטת את הנושא העיקרי. מקבל שנתניהו נגד הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 אבל השאלה האם נתניהו חותר להקמת מדינה פלסטינית על 70% מהשטח (או גודל אחר הגודל המדויק הוא לא הנושא)?
אהבתיאהבתי
ליאיר,
מאיפה להתחיל?
קו פרשת המים, העולה בשניה זו בדעתי, הוא הרצון החוזר ונשנה של השמאל הישראלי להחליף את ההמנון הלאומי התקווה, בשירו של שלונסקי "אני מאמין".כיון שמדובר בהמנונים של תנועות המוניות -לא רצוי לזלזל במשמעותם.
—————————————
" שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.
כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.
רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.
שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.
אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא – ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.
ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל- כבליו יוסר מנו,
עין-בעין יראה אור … "
—————————————
שתי נקודות שוני (יש עוד):
1. התקווה מדבר במפורש על בני העם היהודי, ההיסטוריה של העם, המיות ליבו וציפיותיו לארץ ציון וירושלים.
ההמנון הפוטנציאלי אני מאמין הוא מאוד אוניברסליסטי. הוא היה יכול להתאים באותה מידה גם לסנדיניסטים, לבסקים, לפלמים ולכורדים.
האוניברסליות מתקשרת גם לחרדה של השמאל מכל סוג של לאומיות ודחייתה. כולל כמובן מהלאומיות היהודית. לתפיסתם, המרחק בין רגשות לאומיים לבין לאומנות פשיסטית / נאצית קטן מדי ומסוכן מדי.
נתניהו &שפטן (על פי התזה שלי) לא רק שאינם מנסים לברוח מהלאומיות היהודית, אלא שהם מצהירים במפורש שמטרת העל שלהם היא לחזק את הלאומיות היהודית, לשמרה ולבצרה.
2. ההמנון הפוטנציאלי / השמאל מרכז הישראלי מאוד מדגיש את האמונה באדם.
בהתאמה, השמאל הישראלי נוטה להאמין שהתנועה הלאומית הפלסטינית זהה במאפיניה המרכזים לתנועה הציונית. לתפיסתם, גם הפלסטינים הם עם שבסך הכל מבקש להשיג אוטונומיה, ריבונות לאומית ושגשוג כלכלי. מכאן שלאחר מו'מ, ונכונות ישראלית לעוד "קווטצ- קטן במחיר" יהיה ניתן להשיג שלום בין שני העמים ושגשוג הדדי.
הימין – מרכז מטיל ספקות כבדים בכל הנחות הבסיס האלו.
כקטני אמונה באדם ובעמים אחרים (גם) הפלסטינים חשודים עד שיוכח ההפך. הם חושדים שמדובר בשבטים ולא בעם, שמטרתם העיקרית אינה השגת מדינה ריבונית משגשגת אלא נישול היהודים והברחתם מהמזרח התיכון ועוד.
הספק הימני בטוהר הכוונות של עמים זרים כלפי העם היהודי (בהשוואה לאמונה באדם /בעמים אחרים של השמאל) אינו מוגבל רק לפלסטינים.
בעיני השמאל – מרכז (בעיקר האשכנזי וממוצא מרכז אירופי) חברי האיחוד האירופי הם "שופטים הוגנים" בסכסוך ביננו לבין הפלסטינים. מכאן שהם מאוד מתאמצים לזכות באישור האירופים ובהערכתם.
הימין – מרכז הישראלי, בעל התודעה ההיסטורית, לא שוכח שאדמת אירופה מכוסה עד גובה הקרסולים בדם יהודים. מכאן שמוקד השיפוט הערכי שלהם הוא פנים-יהודי ולא חיצוני-אירופי. היחס לאירופים ואישורם הוא אינסטרומנטלי בלבד.
אהבתיLiked by 3 אנשים
משה,
נתניהו לא חותר להקמת מדינה פלשתינית אבל הוא מקבל אותה כהכרח בל יגונה בהתחשב באילוצי המערכת הבינלאומית.
אהבתיאהבתי
משה,
ועוד תוספת. נתניהו קבר את המלצות ועדת אדמונד לוי שהוא עצמו מינה. טראמפ הלך הרחק ימינה יחסית לעמדות של ביבי. למזלנו (הבבונים) התסבוכת המשפטית של ביבי מאלצת אותו להימין אחרת גורלו של דיל המאה היה גורל המלצות ועדת לוי.
אהבתיLiked by 1 person
חייל
עדיין ממש לא ברור לי גם אם המילה 'חותר' חזקה מידי האם עקב אילוצי המערכת הבינלאומית נתניהו פועל להקמת מדינה פסלטינית? מדוע הוא מקפיא את הבניה בירושלים אריאל ומעלה אדומים? בתקופת טראמפ הוא יכול בלי בעיה לעמוד בלחצים מאירופה אז מדוע הוא מקפיא האם זה בכדי שבעתיד תוכל ביתר קלות לקום מדינה פלסטינית?
אהבתיאהבתי
משה,
לצערי אני לא מוצא הסבר הגיוני אחר למהלכיו של נתניהו
אהבתיאהבתי
זה אגב פשוט, הוא לא חותר ( נתניהו ) אלא מאלתר. מעין עבודת טלאים. מעין דחיקת הקץ תדיר. זה לא מאפיין רק אותו אגב. מגלגלים תפוחי אדמה לוהטים, במורד המדרון, במקום להתמודד חזיתית עם בעיות. כך הדבר פה מקדמת דנא:
נניח נגלגל הגלגל אחור. נניח בוקר אחרי 67. ברור כשמש, עד – 1987 ( האינתיפאדה הראשונה) לא עשו כלום כמעט. טמנו הראש בחול למעשה. מימין ומשמאל. גם בימין , גם בשמאל אבל יודו, שזו הייתה טעות. שהרי מה בסוף:
בסוף, אינתפיאדה של המוני ילדים , זורקי אבנים, הביאה את אוסלו ? מגוחך . כך עברו עשרים שנים ? מה חשבנו ? שכך זה ימשיך ? לא יתפוצץ פה משהו ? ברור . אבל, מגלגלים תפוחי אדמה לוהטים הלאה במדרון, ומאלתרים.
ההחלטות הקלות ביותר, מתקבלות בסוף, עם הגב לקיר. למה ? כי אתה עם הגב לקיר ! איזה ברירה יש לך ? כאשר יש לך הרבה ברירות, ואתה יכול פשוט להכחיש ולהדחיק. אבל, לשבור סטטוס קוו נוח, או הו…. אלו ההחלטות הקשות באמת.
אף אחד כמעט לא היה בנוי לזה כל הדרך. בטח לא נתניהו.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
אלרום
בעיני הקפאת בניה ומניעת גידול טבעי באריאל ומעלה אדומים זה לא רק "לא לעשות כלום" ו"גלגול התפוח אדמה" – זה להיות אקטיבי בכיוון של מדינה פלסטינית.
אהבתיאהבתי
משה, תשמע, יש מעשים או פתרונות טקטיים, ויש אסטרטגיים. האחרונים, פותרים, ממצבים מכאן והלאה, פותרים את כל מכלול הבעיות. אז הקפאת בניה וכאלו,זה לא יורד לשורשו של ענין.
ומי אמר שגלגול תפוח האדמה זה להיות אקטיבי בכיוון של מדינה פלסטינית ? זה גם יכול היה להיות פתרונות מוקדמים , מכיוון ימין. לאיו דווקא. נניח אוטונומיה ביהודה ושומרון , וטיפוח מנהיגות צעירה עם זיקה לישראל.יכול היה גם להיות, מדינה, באופן מדורג. כלומר, להכריז על מדינה בסוף הדרך , עצמאית, אבל, להגיע אליה באופן שקט ומדורג, וליצור לה גבולות קבע, מתאימים, הכל אחרי פיילוטים, בקרה, עיצוב כראוי של המדינה וכו…. .
בכל אופן, גם מימין , גם משמאל, יודו שלא לעשות כלום במשך עשרים שנים ויותר, הייתה טעות למעשה. שהרי יש לזה עוד אספקט חשוב מאוד, תדמיתי וחשוב :
הם טוענים ( הערבים) תדיר, שאנו רק מבינים את שפת הכוח:
סדאת רצה שלום או החזרה של סיני בטוב, אבל לא. פתח במלחמה, והחזירו בסוף את סיני. מלבנון נסוגו רק בגלל פיגועים רצחניים. אבל , מעל הכל:
רק אינתיפאדה של ילדים זורקי אבנים, הביאו אותם לקלוט , שיש פה כיבוש ואללה. קולט ? אז בעצם, כאשר אתה מפעיל כוח, זזים דברים, יש להם תחושה ופרספציה כזו. ואין צורך להאריך, שזוהי פרספציה לא רצויה כלל וכלל.
להתראות
אהבתיאהבתי
משה,
תא השטח החשוב ביותר מבחינה/ביטחונית/אסטרטגית הוא E1 שנמצא בין ירושליים ומעלה אדומים (השטח סופח למעלה אדומים על ידי ממשלת שמיר). יצירת רצף התיישבות דרכו תקים טריז פיסי שיחלק בפועל את השטח הפלשתיני ל2 (ראה מפה בלינק המצורף).
https://peacenow.org.il/maaleadumim
אהבתיאהבתי
משה,
דבר נוסף, אם ביבי יחיל ריבונות על מעלה אדומים כולל E1 זה יהיה מהפך שלם עבורו והפתעה רבתי עבורי.
אהבתיאהבתי
> "אף אחד כמעט לא היה בנוי לזה כל הדרך. בטח לא נתניהו. "
נתניהו הוא התוצאה ולא הסיבה
משטר דמוקרטי עם קדנציות של 4 שנים ומנהיג שרוצה להבחר מחדש תמיד יסחף לפופליזם עם העדפה מובהקת לתוצאות טובות קצרות טווח (עד 4 שנים) והדחקת הטווח הארוך, בחירה באופציה כואבת תהיה תמיד רק עם גב אל הקיר
לכן צריך הגבלת כהונה (ולא בצורה של תפירת תיקים על ידי הפרקליטות)
אהבתיאהבתי
3718, כפי שכתבתי, הוא לא הסיבה, כי כולם כמעט נהגו באותה הצורה , עשו מעשה בת יענה, וטמנו הראש בחול.
האבחנה נכונה, לגבי כהונה קצרת טווח וההשלכות שלה. אבל, הגבלת כהונה היא אבסורד מסויים. שהרי, היא מקצרת טווחים. אז הקושיה חזרה לסוגיה. מה שצריך כפי שכתבתי בעבר פה:
זה משטר שבו , ממשלה מכהנת לטווח ארוך, לשמונה שנים למעשה, עם בחירות ביניים. הבחירות בינייים, יחד עם בתי משפט חזקים ועצמאיים, יוודאו, שהממשלה תעשה עבודה כדבעי, ולא תיסחף לפופוליזם, אלא ,תראה רק האינטרס הציבורי.
מעבר לכך, כפי שהסברתי, צריך הפרדה בין הממשלה לכנסת. הממשלה לא מוקמת מתוך חברי כנסת נבחרים בעיקרון. אלא , ממשלה של פקידים מקצועיים, שעובדים אצל ראש הממשלה ורק אצלו. בכך:
שרים, והממשלה, יהיו מנותקים מחרבנה של פוליטיקה בכנסת, פריימריז, מרכזי מפלגות וכדומה. ממשלה ממושמעת, עובדת, רק תחת ראש הממשלה, ורק בשביל הציבור. חברי כנסת, לא יפזלו תדיר, לתיק בממשלה. משחקי כסאות מתועבים.
וראש הממשלה, על פי חוק, הוא צריך להיות שר האוצר. חשוב מאוד. על פיו יישק דבר. האיזון והבקרה, דרך , בתי משפט עצמאיים וחזקים מאוד.וכנסת חזקה, שמנותקת מן הממשלה.
ואף אחד לא תופר תיקים כפי שהוכחתי לא פעם 3718, בטח לא לביבי. או שאולי מנדלבליט, המינוי של נתניהו, עם כיפה שחורה ענקית תפר עליו תיק ? קראת בכלל כתב האישום, על מה מדובר.
האמן לי 3718, קראתי בשנות חלדי, פסקי דין, אירועים קרימינליים למכביר. מכל העולם.וואלק: מהודו, דרך פקיסטן , דרך דרום אפריקה, ארה"ב בכלל מגרש ביתי, אירופה על כרעיה וקרביה , מה לא ? אף אחד לא יכול להשתוות אלי.מה שקראתי בכתב אישום על ביבי ובכלל ,לא נתקלתי מעודי בדבר כזה, אפילו בדיקטטורות קשות. גיחוך וטירוף בו זמנית, שהוא לא ייאמן ממש.
שערותי הלבינו ממש.
צא מן המנטרות הממוחזרות והמגוחכות האלו.
להתראות
אהבתיאהבתי
רק הבהרה לתגובה שלי ל – 3718 לעי"ל :
עסקינן בבחירות ביניים כאמור, עם רוב מיוחד. אחרת, לא עוזר הרבה כמובן.
להתראות
אהבתיאהבתי