הנשיא ברני סאנדרס

לפני ארבע שנים ניסיתי לחשוב על מה שלא ניתן לחשוב עליו ולתפוס את מה שלא ניתן לתפוס אותו, נשיאותו של דונלד טראמפ, אם באמת ייבחר.  קלעתי לא רע בדיעבד, אבל פספסתי את יציאת טראמפ מהסכם הגרעין עם אירן.

הטלטלות האחרונות במירוץ הדמוקרטי מבשרות שברני סאנדרס הופך למועמד סביר לנצח בפריימריז והגיעה העת לחשוב מה תהיה המשמעות של בית לבן שבתוכו יושב הנשיא היהודי הראשון. סאנדרס במובנים רבים הוא תמונת המראה של טראמפ. אם טראמפ הוא מועמד הזוי עם דעות שפויות, הרי שסאנדרס הוא ההיפך – מועמד שפוי עם דעות הזויות.

ביטוח בריאות, מיסוי עשירים קיצוני, מחיקת חובות סטודנטים, שכר מינימום פדרלי גבוה

בכל התחומים האלו יש להניח שסאנדרס יוכל לממש רק חלק קטן מרעיונותיו, ולבטח את החלק המתון והלא מוגזם. הם יידרשו חקיקה מפורטת, אבל לשם כך נדרשת שליטה בסנאט ובבית הנבחרים. ייתכן שהמפלגה הדמוקרטית תשיג שליטה בשני המוסדות האלו, אבל סביר יותר שלא. גם אם הדמוקרטים ישלטו בקונגרס שליטה מלאה, הסנטורים הדמוקרטים היותר מתונים ימנעו מסאנדרס, החבר הרדיקלי ביותר של הסנאט, לממש את רוב תוכניותיו. כל דבר שיגרור נפילה בוול סטריט יעורר סלידה בסנטורים מניו יורק ולבטח בסנטורים ממדינות שמרניות יותר.

הגירה

טראמפ הצליח לבלום באופן מרשים את ההגירה ממקסיקו ומדרום אמריקה באמצעות איומים על ממשלתה בסנקציות אם לא תעצור את גל ההגירה. זהו הישג ענק של ממשל טראמפ ממש כמו החומה של ממשלת נתניהו בדרום שעצרה את המסתננים.

מובן שסאנדרס אינו צפוי לאיים איומים דומים. תהיה הזדמנות פז היסטורית למיליונים מדרום אמריקה לבוא בשערי ארצות הברית וכך להעניק להם ולילדיהם עתיד מזהיר. למה שלא יעשו זאת? כשהשמועה על שערי אמריקה הפתוחים תתפשט גם אפריקנים וגם מזרח תיכונים ירצו להגיע. האוקיאנוס יעצור את חלקם, אך לא את כולם. הרי גם לאוסטרליה המרוחקת מגיעים המונים ורק מדיניות דרקונית של מעצר מהגרים בפפואה ניו גיני חוסמת אותם.

למפלגה הדמוקרטית יש תמריץ ברור לעודד הגירה המונית, כי המהגרים הם מצביעים דמוקרטים פוטנציאליים. אולי הם יהפכו את טקסס למדינה כחולה. לכאורה כך תובטח שליטת הדמוקרטים בארצות הברית לשנים רבות אבל גם זה לא מובטח – אומת מוקה מובהקת כמו ברזיל בחרה ב-2018 בנשיא שהוא יותר טראמפ מטראמפ כדי להוביל אותה. בסוף אנשים יצביעו לפי הכלכלה.

גם שוודיה וגם גרמניה מאסו בהגירת המונים וכיום הן משלמות לארדואן הרבה כסף כדי שימנע אותה. כך שבשלב מסוים אפילו לאמריקה הסאנדרסית יימאס. נותר לראות מתי זה יהיה.

סאנדרס ביסודו אינו פרו הגירה. הוא רואה שיטפון של מהגרים כמתנת חינם לבעלי ההון השנואים עליו כל כך. אבל הסלידה של הדמוקרטים מעולם עם גבולות התעצמה בעשור האחרון. יידרש זמן עד שאחד כמוהו יהיה מסוגל לנקוט בצעדים אפקטיביים נגד הגירה.

בית המשפט העליון

סאנדרס, ואולי גם כל נשיא דמוקרטי אחר, ימנה שופטים שיקדשו הגירה לא חוקית, יבטלו את עונש המוות ויכפו שיפוטית מלחמה בהתחממות הגלובאלית. כיום המאזן בבית המשפט העליון נשען על שופט שמרני אחד. אף שהשופטים השמרנים אינם מאוד זקנים, אף אחד אינו חסין ממחלות וממוות, גם אם הוא רק בשנות השישים והשבעים לחייו. שופט נוסח סאנדרס שיחליף שופט שמרן ישנה את אמריקה. לשם כך תידרש אמנם הסכמת הסנאט. אם הסנאט יישאר שמרני, אז סאנדרס פשוט לא יוכל למנות שופטים, והרשות השופטת תסכל הרבה ממהלכיו. טראמפ ניצל את הרוב השמרני כדי להציף את בתי המשפט בשופטים שהומלצו לו על ידי השדולות השמרניות באמריקה.

יש מהדמוקרטים המשתעשעים ברעיון להגדיל את מספר השופטים בעליון וכך לעקוף את הרוב השמרני הנוכחי שעלול לשים מקלות בגלגלי המהפכה הסוציאליסטית שסאנדרס מתכנן. קשה להאמין שיהיה ליוזמה כזו רוב בסנאט.

רוסיה, סין ואירן

האם אירן תשעט לגרעין, רוסיה תפלוש לאסטוניה וסין תפלוש לטאייוון? מי יודע. נשיא ששונא מלחמות (ביכה לאחרונה את חיסולו של סולימני) ואולי למען האמת די שונא את אמריקה עצמה, הוא פיתוי עצום לשאר המדינות למתוח את החבל. בכל אופן אלו נשארים תסריטי קצה קיצוניים. הרי גם אם סאנדרס יתקשה להגיב צבאית על פעולות נגד ארה"ב ובעלות בריתה, הוא בכל אופן יוכל להטיל סנקציות. הנשיא טראמפ הראה ששימוש בסנקציות יכול להיות אפקטיבי.

לבעלי הברית הקלאסיים של ארה"ב יהיה  קשה: האם האחים המוסלמים ירימו ראש במצרים? האם אירן תזנב בסעודיה? תרחישים סבירים. מאדורו יהנה מסיוע אמריקני במקום לסבול מסנקציות אמריקניות? גם זה לא יציל את ונצואלה האומללה. ארה"ב תצא מעירק ומסוריה? צעד זה תואם את האינסטינקטים של סאנדרס, אבל תהיה לו התנגדות במפלגה הדמוקרטית.

גם אם הסכם הגרעין של אובמה יחזור למרכז הזירה ויכובד בידי האיראנים, וזהו התסריט הסביר, נשיאות סאנדרס תהווה הזדמנות פז עבור אירן לצייד את החיזבאללה בארסנל טילים, מה שהיא עושה במילא כבר היום. ישראל תהסס להגיב בהיעדר גיבוי מעצמתי. אלו יכולים להיות ימי הזוהר של הציר השיעי. אם כבר מלחמה בין ישראל לאירן ולגרורותיה, נשיאות סאנדרס היא העיתוי הנוח ביותר לכך מהפרספקטיבה של האויב.

ההתחממות הגלובאלית

ממשל סאנדרס ינסה לכפות רגולוציות שיקשו על שימוש בדלקים פוסיליים. זהו היבט מאוד חיובי של נשיאותו בעיני מי שמאמין בקונצנזוס המדענים בנושא. לטווח הארוך ההשלכות הגיאופוליטיות של סוף עידן הנפט על המזרח התיכון הן מטורפות. סאנדרס יכול להחיש את תנועת מחוגי השעון לעבר עידן זה.

ישראל והפלסטינים

סאנדרס מרבה לדבר על אומללות הפלסטינים ברצועת עזה. דווקא כאן נראה שהוא מתפרץ לדלת פתוחה. ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית ללכת להסדרה עם החמאס. ברם, החמאס יכול לראות את נשיאות סאנדרס כהזדמנות להקשיח תנאים מתוך הנחה שידיה של ישראל כבולות.

בגדה, אפילו תחת הנשיא סאנדרס, לא צפוי שינוי של 180 מעלות. אף נשיא, אוהד ככל שיהיה לפלסטינים, לא יוכל לכפות על ישראל לקבל את זכות השיבה ולוותר על הר הבית ולא יוכל לכפות על הפלסטינים לוותר בחזיתות אלו. מה שכן, נשיאות סאנדרס תיתן רוח גבית עזה לבית הדין הבינלאומי בהאג וזו בעיה גדולה.

קונפליקט בוטה וגלוי בין ארה"ב לבין ישראל בימי סאנדרס נראה בלתי נמנע, וסאנדרס שש אליי קרב ואפילו המציא נתונים דמיוניים (רבבה הרוגים בעזה) כדי לנגח את ישראל. סאנדרס איים בביטול הסיוע לישראל. יהיה לצעד כזה מחיר פנימי כל כך גדול ותועלת כל כך קטנה, שקשה להאמין שהוא ינסה ברצינות לממש אותו. ישראל מצידה תצטרך לוותר על הזיות הסיפוח וטוב שכך. אולי זה הערך היחיד של הסיפוחיזם – לתת לנשיאים מסוגו של סאנדרס סיפוק מיכולתם לסכלו. זה ערך לא מבוטל – יתעסקו במניעת הסיפוח ולא יהיה להם פנאי לעשות צרות אמיתיות.  אם שיתוף הפעולה המבצעי והמודיעיני השוטף בין ישראל לארה"ב ייפגע, זה יהיה דבר חמור מאוד עבורנו, אבל  ישראל תוכל להישען על ידידים בבתי הקונגרס שלא יתנו לכך לקרות.

המצב הכלכלי 

כפי שהדמוקרטים מסכלים, ללא שמץ של פטריוטיות, עמידה מאוחדת של ארצות הברית מול אירן, ככה גם הרפובליקנים יסכלו, גם הם ללא שמץ של פטריוטיות, עמידה מאוחדת מול ארצות הברית מול מיתון ומשבר כלכלי. אם הקונגרס יוותר בשליטה רפובליקנית, ולו חלקית, הם יעשו את המוות לנשיא סאנדרס כשירצה לגבש תוכנית הצלה כלכלית במקרה של משבר. מבחינה זו נשיאות סאנדרס מהווה סכנה אמיתית לכלכלת העולם. לא בגלל רעיונות המיסוי המטורללים שלו, שבמילא אין להם סיכוי בסנאט, אלא מאחר שיתקשה להשיג רוב פוליטי לתוכניות תמרוץ בזמן שיהיו נחוצות. הריביות הן כל כך נמוכות שהורדת ריבית בידי הפד לבדה לא תספיק כדי להציל את העולם ממיתון חוזר.