היסטוריה בשוקי ההימורים הפוליטיים. אחרי שבמשך שנים הניבוי היה שהרפובליקנים לא יצליחו לשחזר את הניצחון הסנסציוני של 2016, עכשיו השווקים (לפי אתר פרדיקטאיט) חושבים שהסיכויים הם פיפטי פיפטי. אולי תרם לכך חיסול הגנרל האירני, אבל עוד קודם לכן התפרסמו סקרים שמראים שמצבו של טראמפ טוב במדינות המפתח של בחירות 2020: פלורידה, ויסקונסין, אריזונה. זה מעניין שהשווקים אופטימיים מתמיד לגבי טראמפ כי לכאורה ההתפתחות המרכזית מבשרת ההיפך: ג'ו ביידן, המועמד האהוד ביותר על האלקטורט הכללי, שומר על הובלה ונראה עתה סביר מאי פעם שינצח בקרב הדמוקרטים.
תמריץ 
זה מאוד מענין באמת. זה לא ממש קשור לחיסול הממוקד אכן ( כרגע). אחד ההסברים לתופעה, הינה נפילת מתח אסטרטגית. כלומר:
מרוב שעושים ועשו רעש שטראמפ איזה אדם בעליל לא כשיר לשרת או לתפקד כנשיא , אז נפילת מתח צפויה, משפיעה משמעותית יותר על בוחרים. תכל"ס , הוא תיפקד , מתפקד, השמיים לא נפלו , ועסקים כרגיל, הוא אפילו גילה פה ושם שיקול דעת לא רע. אז מרוב מהומה על לא כלום, אנשים מתחילים להתפכח ,לעגון על הקיים כסביר ולא רע ( כפי שלרוב במדינת ישראל ) . זה אחד ההסברים החשובים לכך . כך שהזמן במובנים מסויימים, לצידו ( רק מסויימים) . בבחינת הפוסל במומו פוסל. מי שעשה רעש שלילי כזה, אז זה פוסל אותו , ומעצים את טראמפ. אבל, ככל שהרעש של הפוסל חזק יותר, ההתפכחות החיובית, גם חזקה יותר פוטנציאלית.
להתראות
אהבתיLiked by 2 אנשים
אל רום, מסכים מאוד עם הטענה לגבי טראמפ
אהבתיאהבתי
אגב תמריץ, תמצא הרבה ענין כאן מניח , בדיעה הזו, שהגירה דווקא, משפרת את סיכויי הרפובליקנים דווקא ( בבחירות לקונגרס) :
https://nationalinterest.org/blog/buzz/more-republicans-are-elected-congress-when-immigration-higher-109801
להתראות
אהבתיאהבתי
זה מאוד הגיוני בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך המהגרים יתאזרחו ויהרסו לרפובליקנים את הסיכוי (לא לתמיד, אלא עד שהדמוקרטים יקצינו ויהרסו לגמרי הכלכלה. גם בברזיל שאזרחיה בצבע מוקה יש נשיא נוסח טראמפ).
אהבתיאהבתי
כן תמריץ, אבל, בטווח הארוך, אז חוזר חלילה הדבר ניתן לטעון. כלומר, מי שהיה מהגר ניתן לטעון, מנסה למנוע ממהגרים זה מכבר, להשתלב, או מנסה למנוע הוצאות סוציאליות גורפות כפי אחת ההמחשות במאמר. אז בעצם , אולי זה מעגל שוטה.שהרי, רוב האמריקנים, היו פעם מהגרים כמובן. אז מי בדיוק מתנגד בכלל תדיר להגירה. מי שעצמו היה פעם הרי מהגר.
טוב, התיאוריה עצמה, העובדות, ההשערות, מאוד מעניינות ומפתיעות חייב להודות.
להתראות
אהבתיאהבתי
הבסיס של המפלגה הדמוקרטית אינו מהגרים אלא שילוב בין לבנים ליברלים שהם בעד "האחר" לבין "האחר" עצמו, כאלו שזהותם היא קונטרה לאדם הלבן. לכן גם מהגרים היספנים וגם בני השבטים האינדיאנים שאינם מהגרים כלל – כולם יצביעו לדמוקרטים.
בעידן טראמפ הדמוקרטים כמעט שאיבדו את האדם הלבן הפשוט שחבר באיגודי העובדים ולכן הם בעמדת נחיתות כל עוד אין יותר היספנים ומוסלמים באמריקה.
אהבתיאהבתי
המאמר שהביא אל רום אכן מעניין.
אבל חסרה לי בו ההבחנה בין הגירה חוקית לבין הגירה בלתי חוקית.
הן מנקודת מבטם של התושבים הותיקים (*) (שהם רובם המכריע של בעלי זכות ההצבעה), המשלמים את רובם המכריע של המיסים הנדרשים לתחזוקה שוטפת ולקליטת החדשים, והמודאגים מהאיכות העתידית הגבוהה / הנמוכה של כוח האדם שיתווסף למדינתם.
הן מנקודת מבטם של המהגרים החוקיים, הצפויים לקבל בעתיד הקרוב זכות הצבעה בארה'ב (בניגוד למהגרים הלא חוקיים). זרם מסיבי של מהגרים בלתי חוקיים פוגע קשות באינטרסים של המהגרים החוקיים (כמו גם בעשירונים הסוציו-אקונומיים הנמוכים של הוותיקים) . מה שיכול להניע את המהגרים החוקיים להצביע למי שיבטיח לעצור את זרם ההגירה הלא חוקית (בארה'ב לרפובליקאים).
(*) להערכתי העובדה שמישהו הוא נכד / נין /ריבע של מהגרים – אינה משפיעה על דפוסי ההצבעה שלו (בהשוואה למישהו שהוא דור חמישי או שישי ומעלה להגירה). רובם המכריע של אזרחי ארה'ב, כמו גם רובם המכריע של אזרחי ישראל (כולל הערבים) הם צאצאים "טריים יחסית"' של מהגרים. ועדין הצבעותיהם מתפזרות על פני כל הקשת הפוליטית.
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
במסגרת הניבויים לעשור השלישי של המאה ה 21.
להערכתי ההתפתחויות הדרמטיות ביותר שיקרו במהלך העשור הקרוב יהיו התפתחויות טכנולוגיות, שיהפוכו את *רוב* האוכלוסייה האנושית למובטלת כרונית. קשה אפילו לדמיין את כל ההשלכות העתידיות של מגה- אבטלה המונית שכזו.
אחד הסימנים המוקדמים הוא היעילות האדירה של אינטליגנציה מלאכותית דווקא /גם בתחומים של צווארון לבן.
מכאן הצפי לאבטלה עתידית גבוהה *גם* בקרב רופאים.
https://www.bbc.com/news/health-50857759
accurate than doctors in diagnosing breast cancer from mammograms, a study in the journal Nature suggests.
An international team, including researchers from Google Health and Imperial College London, designed and trained a computer model on X-ray images from nearly 29,000 women.
The algorithm outperformed six radiologists in reading mammograms.
AI was still as good as two doctors working together.
Unlike humans, AI is tireless. Experts say it could improve detection.
אבל אם נגזר עלי להצטמצם רקהלשנה הקרובה – אזי די קל לנבא שהדבר החשוב ביותר בשנת 2020 יהיה תוצאת הבחירות בארה'ב. כלומר ארוע פוליטי ולא טכנולוגי.
עם זאת, להערכתי אנו עדין רחוקים מדי מחודש נובמבר מכדי להתנבא.
חוץ מהכרה בעובדה שיבול המועמדים הדמוקרטים לנשיאות ארה'ב אינו מעורר אנרגיות והתלהבות. רובו גם סובל מהבשלת יתר.
מה שיכול לעזור למועמד המשחק על קלף הרע – המוכר, והכמעט ניתן לניבוי. כלומר לטראמפ במאבקו ב"חתול החדש בשק".
אהבתיאהבתי
קמיליה, ניבויי האבטלה הכרונית הם אולי הדוגמה הכי חדה שאני מכיר לפער בין הגיון בריא (שמנבא אותם) למציאות האמפירית (שמראה שכרגע שיעורי האבטלה נמוכים מאי פעם בעידן האוטומטי מאי פעם).
אהבתיLiked by 1 person
לדעתי מאוד קשה לחזות מה יהיו תוצאות הבחירות בארצות הברית בגלל השיטה שבה המנצח במדינה מסויימת לוקח את כל האלקטורים. שבריר של אחוז במדינה מסויימת יכול להעביר 30-40 אלקטורים מצד לצד. אם זה קורה ב-3 מדינות כ-100 אלקטורים יכולים לעבור מצד לצד. בכל אופן יש שם מצב של תיקו כמעט מוחלט מבחינת כמות הקולות (רק בגלל השיטה זה מתבטא בהפרש של הרבה אלקטורים אבל מספר קטן של מצביעים ששוכנעו לשנות את דעתם יכול להביא לשינוי ענק במספר האלקטורים). נדמה לי שב-7 הבחירות האחרונות הצד שזכה להכי הרבה קולות זכה למקסימום של 51.2%.
אהבתיאהבתי
קמיליה, הרשי לי להתנבא באופן הפוך אלייך לגמרי:
א. לא תהיה שום אבטלה בגלל אוטומציה, אפילו לא קצת. כפי שלא מסתובבים כיום בעולם אלפי עגלונים מובטלים עקב המצאת הרכבת. הכלכלה האנושית מתפתחת והמשרות משתנות. היעלמות ענף מסוים מביאה להיווצרות ענפים חדשים.
ב. אם האוטומציה תחליף מישהו זה יהיה את העובדים השחורים ביותר. כל הדיבורים על אלגוריתמים שמחליפים רופאים זו הגזמה. טכנית יש משימות שאלגוריתמים יכולים להחליף רופא, אך מעשית זה לא יקרה בגלל הפסיכולוגיה האנושית ומורכבות הסיטואציה. שום בית חולים לא יחשוף עצמו לתביעות על אי-אבחון בגלל כשל באלגוריתם. על כן יתנו לאלגוריתם לרוץ אבל יתנו לרופא לעבור על התוצאות ולהכריע (זה נעשה כבר כיום). וגם כאשר יגיעו האלגוריתמים לרמת דיוק שאין עליה עוררין, הרופאים לא יהפכו למובטלים אלא ימצאו עבודה כמפתחי אלגוריתמיקה רפואית.
ג. הייתי נזהר באופן כללי המתחזיות טכנולוגיות מפוצצות, במיוחד כשהן מגיעות מפי יזמים שמנסים למשוך הון סיכון לתחום. אנשי הרכב האוטונומי הצהירו בעבר מעל כל במה שבשנת 2021 ינועו ציי רכב אוטונומי בכבישים. אני טענתי כאן שלא יקום ולא יהיה. בואי נמתין 12 חודשים ותראי שאף רכב אוטונומי לא נע בשום כביש מחוץ למסגרת ניסויים.
אהבתיLiked by 1 person
אני שותף לדעה שאוטומציה לא תוכל להחליף דברים אנושיים מורכבים.
ספציפית בתחום הרכב ללא נהג סביר להניח שאוטומציה יכולה להחליף בן אדם ב-99 אחוז מהנסיבות. בשביל האחוז האחרון לא צריך נהג אלא מפעיל שיושב מרחוק ושולט בכמה רכבים במקביל.
אהבתיאהבתי
אכן תמריץ, אבל זה יקרה אולי בסוף העשור הנוכחי.
בנוסף, אם יגיע היום בו אלגוריתמים יחליפו רופאים במשימות מסוימות כמו אבחון, יעברו הרופאים לעסוק בתחומים חדשים שיתפתחו באותו זמן.
דוגמה מעניינת שמתרחשת כבר כיום היא תחום ניתוחי הלב. הידעת כי ניתוחי לב פתוחים, שהיו פסגת המיומנות והיוקרה לפני כעשרים שנה, כמעט ונעלמו לחלוטין? התפתחויות טכנולוגיות בתחום הצנתור החליפו אותם באופן כמעט מלא. האם מנתחי הלב פוקדים כיום את לשכת התעסוקה? בוודאי שלא. או שהם הפכו למצנתרים מומחים, או שעברו לתחום יותר נדרש (כמו פסיכיאטריה למשל, תחום משגשג שאינו מאויים על ידי מחשביםֿ).
אהבתיLiked by 1 person
לרינגו ותמריץ,
בעבר הדי הקרוב הייתי שותפה לבטחונכם הנחרץ ששום התקדמות טכנולוגית לא תתחולל אבטלה המונית.
לא רק בשל הכשלון המהדהד עד ימינו של מנבאי האבטלה המונית בקרב מגדלי סוסים, עגלונים, מפרזלי פרסות סוסים, מנקי רחובות מגללי סוסים, מתקני כרכרות ועוד ועוד.
ברור לי שמשתלם יותר לבעלי מסעדות ובתי קפה להעסיק מסתננים לא חוקים (בפחות משכר המינימום וללא תנאים סוציאלים) בשטיפת כלים במקום להשקיע בקניית ציוד ייעודי יקר ותחזוקתו. מה עוד ששוטפי הכלים האנושיים, בניגוד למכונות, יוכלו בעת הצורך גם לקלף תפוחי אדמה ולשטוף רצפות. כנ'ל לגבי חקלאים ולהמוני מעסיקים אחרים.
וגם בשל העובדה שידוע שבכל עשור נוספות לשוק התעסוקה כל מיני התמחויות חדשניות שאף אחד לא חשב עליהם בעבר כמקור תעסוקה לרבים. כמעט בכל אחד ואחד מענפי תעסוקה (השאלה החביבה על עומר מואב: כמה מאמני כושר אישי היו לפני עשרים שנה?).
אבל כאשר בינה מלאכותית מנצחת את טובי המוחות האנושיים, ועוד עושה זאת במחיר פעוט בהשוואה להעסקת המוני רופאים מומחים יקרים, ומסוגלת לעבוד 24/7 365 ימים בשנה – המצב להערכתי משתנה מהותית.
מה עוד שפיענוח הדמיות הוא רק קצה קצהו של קרחון הדיאגנוזות. סביר שאפילו מעבר על תוצאות עשרות / מאות תוצאות בדיקות דם ושתן תקופתיות, שכיום מבצעים רופאי המשפחה, יבוצע טוב יותר, מהר יותר ובמחיר זול יותר ע'י אינטליגנציה מלאכותית.
בהחלט סביר שביה'ח (או מרכז השירות הכלל עולמי שימוקם במומביי – הודו) ידרש להעסיק מספר רופאים אנושיים בכירים בכדי להוסיף את חתימתם /אישורם על אלפי (או מאות אלפי) חוות הדעת שתנפק הבינה המלאכותית.
בהחלט סביר שיהיו גם כמה התמחויות רפואיות חדשות ו/או ביקוש להגדלה משמעותית במספר הרופאים המועסקים בענפים שכיום הם די צדדים. בנוסף לפסיכאטריה שהזכיר רינגו, צפויה הגדלה במספר הגריאטרים, במתמחי "אנטי-אייגינג", תזונה וסגנון חיים, ועוד כמה התמחויות אותן קשה לנו כיום אפילו לדמיין.
אבל בהחלט סביר בעיני שאפילו עבור אוכלוסיה מזדקנת. המערכת הרפואית תזדקק להרבה – הרבה פחות רופאים – בכדי לתת רפואה הרבה יותר טובה.
ואם ברפואה נפלה שלהבת – מה יקרה לאזובי הקיר?
.
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, אני מודה שאין לי הרבה טיעוני נגד. אבל אמפירית זה לא דבר שנצפה קורה והדבר העיקרי שאני מאמין בו הוא שהאמפירי קודם לתיאורטי.
אהבתיאהבתי
היידה שרה…
הפתעה במחלקת התיירים: שרה ואבנר נתניהו בטיסה
https://www.mako.co.il/entertainment-celebs/local-2018/Article-2b4d32beab47f61026.htm
אהבתיאהבתי
קמיליה, אין הבדל מהותי בין המשפט ״בינה מלאכותית מנצחת את טובי המוחות האנושיים, ועוד עושה זאת במחיר פעוט״ לבין המשפט ״רכבת יכולה להסיע יותר נוסעים מאלף כרכרות, במחיר פעוט״. שני המשפטים מייצגים התקדמות טכנולוגית המייתרת מיומנות אנושית כלשהי. מעולם בעבר לא גרמה התקדמות כזו לאבטלה המונית. מה שונה בתרחיש הנוכחי?
יותר מזה – כשמשווים בין המצאת מנוע הקיטור לבין הבינה המלאכותית נוצר רושם של מצבים שונים לגמרי, שכן אנחנו רואים את מנוע הקיטור כמשהו פרימיטיבי ולעומת זאת את הבינה המלאכותית כמשהו פורץ דרך ומדהים. אך זהו רושם כוזב. ראשית, בתקופת המצאתו היה מנוע הקיטור אכן משהו מדהים לחלוטין. שנית, הבינה המלאכותית רחוקה מלהיות פלא פורץ הדרך כפי שמציגים אותו בתכניות מדע פופולרי. זו ברוב המקרים תוכנה המתבססת על עקרונות קיימים ומריצה הרבה סטטיסטיקות כדי למצוא פתרון לבעייה. היא יעילה לדברים רבים אך רחוקה מאוד (מאוד!) מלהחליף בני אדם, אפילו במשימות יחסית פשוטות.
ולבסוף- גם אם נקבל את טענתך כי המערכת הרפואית תצטרך פחות רופאים – תנוח דעתך. תחומי עיסוק אחרים יחליפו את הרפואה. טכנולוגיה המחליפה בני אדם קיימת גם כיום ומתפתחת כל העת, ואין שום עדות לאבטלה גואה כתוצאה מכך.
אהבתיאהבתי
לרינגו ותמריץ,
הזכרתם לי את הטענה שהעובדה שעד היום, בכל בוקר ובוקר, ראינו את השמש זורחת – אינה מחייבת שהיא תזרח עלינו גם מחר.
או את הטענה שאין אף חודש, או שנה, במהלך מאה השנים הקרובות שבהם ההסתברות לרעידת אדמה מאוד קשה (מהסוג שהחריב את טבריה וצפת) גבוהה מאחוז בודד. אבל ההסתברות שלא תהיה אף רעידה קשה שכזו, במהלל מאה השנים הקרובות – מאוד מאוד מאוד נמוכה.
להערכתי הבינה המלאכותית שונה מהותית / איכותית מכל המכונות שקדמו לה. ולפיכך לא ניתן להסיק מהשפעת המכונות להשפעת הבינה המלאכותית.
המכונות החליפו, בהצלחה לא מועטה, את כוח השרירים והחושים של רוב בני האדם ושל כמעט כל חיות המשק שלהם.
הבינה המלאכותית מתקדמת בצעדי ענק (ממשחקי שח וגו ועד לפענוח הדמיות רפואיות) לכיוון החלפת יכולת החשיבה, האנליזה וההיקש של בני האדם.
מה שישאר לבני האדם לעשות, כשהבינה המלאכותית תגיע לשלב הבשלות שלה, הוא יצירה מקורית. מהמצאת תאוריות מדעיות ועד להלחנת מוזיקה. אבל לכמה מדענים ולכמה אמנים האנושות תספק עבודה?
אהבתיLiked by 1 person
נזכרתי גם בפוסט פייסבוק די חדש של אורי כץ.
אמל'ק: ההסתברות ש"מה שהיה הוא שיהיה" היא הגבוהה ביותר.
מכאן שברובם המכריע של המקרים – כל חוזי האסונות והקטסטרופות טועים.
אני בהחלט מסכימה עמו שברובם המכריע של המקרים הוא יצדק.
אבל אסור לרגע לשכוח שלעיתים דווקא מנבאי האסונות צדקו.
כפחדנית גאה איני יכולה לשכוח שמחיר שאננות יתר תמיד הרבה יותר גבוה ממחיר זהירות יתר.
לא הצלחתי להביא לינק לפוסט המדובר של אורי כץ. לפיכך העתקתי את כולו.
###################
במקרה אני צופה כרגע בשיעור בניתוח סדרות עיתיות (time series) על ידי רשתות נוירונים, והשיטה הכי בסיסית לחיזוי היא פשוט לקחת בתור תחזית לתקופה הבאה את הערך האחרון של הסדרה, או "ממוצע נע" של הערכים האחרונים. נאיבי, מטופש, אבל בד"כ שיטות מתוחכמות יותר לא משיגות תוצאות עדיפות. וזה קשור גם לקאסם סולימאני.
כמו בעת היבחרו של טראמפ, ובמקרים דומים בעבר, גם כרגע אני מוכן להתערב ששום דבר משמעותי לא ישתנה בעקבות החיסול. לא תהיה מלחמה משמעותית, לא יהיה שינוי משמעותי באסטרטגיה של השחקנים השונים, במעמד הכוחות וכו'. כיצד אני יכול לחזות זאת ללא מומחיות?
אירועים כמו האביב הערבי מדגישים בעיה משמעותית של מומחים: over-fitting שמונע מהם להבחין בין רעש למגמה. הם כל כך מחוברים לאקטואליה, לעיתונים ולאירועים שמתרחשים בשטח, שהם מבחינים מאוד מהר בזינוקים האקראיים של הרעש הלבן, ונותנים להם משקל יתר בתחזיות שלהם.
נאסים טאלב כתב שהוא ממליץ למשקיעים לא לקרוא עיתונים ולצרוך חדשות על ההתרחשויות היום-יומיות בבורסה, מכיוון שהם יבלבלו בין רעש למגמה. אותו הדבר נכון בנוגע ליחס של התקשורת לאירועים פוליטיים וביטחוניים חריגים. תמיד הם ינבאו שינוי דרמטי של המציאות. כמובן, יש להם גם תמריץ כלכלי לדרמטיזציה.
יכול להיות שהפעם אני טועה. יום אחד אני אטעה. אני רק יכול לומר שב-15 השנים האחרונות שבהן אני מנהל וויכוחים כאלו על האם המציאות תשתנה דרמטית בגלל אירועים יוצאי דופן כמו האביב הערבי, טראמפ, המחאה החברתית, הפנייה של הפלסטינים לאו"ם, המשבר של 2008 ועוד, עד כה לא טעיתי, וגם זכיתי בכמה התערבויות…
אהבתיאהבתי
הסיכוי של ג'ו ביידן להוביל את הדמוקרטים קטן.
אם תסתכל על הסקרים – הוא מקום ראשון עם סנדרס מקום שני לא רחוק.
אבל וורן מקום שלישי (גם לא רחוק) – וכשתפרוש רוב המצביעים שלה יעברו לסנדרס.
תוסיף את זה לפרקטיקה של הבחירות – התחלה באיווה ובניו – המפשיר, שם סנדרס חזק מאוד – ותקבל את המועמד הדמוקרטי היהודי הראשון (אני חושב, לא בדקתי).
אהבתיאהבתי
קמיליה,
ראשית תודה על הפוסט החכם של אורי כץ עמו אני מסכים לחלוטין.
שנית, איני יודע מהי מומחיותך בתחום הבינה המלאכותית. אם את מדענית או מהנדסת העוסקת בתחום אנא קבלי את התנצלותי. אך יש לי רושם כי את מתרשמת יתר על המידה מהפרסומים בנושא, המתפרסמים בכלי תקשורת חובבי כותרות מפוצצות. למיטב הבנתי (המוגבלת) בנושא, הבינה המלאכותית מצליחה במקרים ספציפיים מאוד אשר מתאפיינים בכללי משחק ברורים וידועים ואקראיות נמוכה (למשל משחק שחמט או גו). בתחומים כמו פענוח תצלומי רנטגן – יש פער גדול בין המחקרים המרשימים לבין המציאות. ובתחומים מורכבים יותר, שדורשים קבלת החלטות בסביבה דינמית ואקראית, הבינה המלאכותית זוכה להצלחה אפסית.
אציין רק למען הדיוק כי הבינה המלאכותית לא מתקרבת כלל להחלפת יכולת ה ״אנליזה, היקש וחשיבה״ של בני האדם. היא מדמה את היכולות הללו באמצעות תהליך עצום של ניסוי, טעייה ובדיקת ההסתברויות של כל תרחיש אפשרי. זה טוב בחלק מהמקרים אבל רחוק מלהיות כה מרשים במקרים אחרים.
המכונות עולות על בני אדם באופן מוחלט בתחום כח השרירים, ועל כן עברו בני האדם לעסוק בתחומים בהם המכונות אינן מועילות. גם במקרה הנוכחי זה מה שיקרה. ייתכן כי יהיו הרבה פחות מפענחי רנטגן. אבל יהיו הרבה יותר מנטורים לתזונה נכונה, או משהו בסגנון.
אהבתיאהבתי
דוקא אני חושב שיש אבטלה אבל היא אבטלה סמויה או כל מיני עבודות מיותרות שלא תורמות לחברה.
אני יכול להעיד על עצמי אחרי כמעט 40 שנה שאני נמצא במעגל העבודה שאם הייתי עובד רבע מהזמן הזה אבל במקומות עבודה יעילים היתה התפוקה שלי זהה לתפוקה של 40 שנות עבודה. וזה לא בגלל עצלנות או חוסר יכולת. אני דוקא עבדתי די קשה והשקעתי. אבל הייתי במקומות שבהם היתה בירוקרטיה כבדה או מפעלים שלא הצליחו למכור או ניהול לא טוב או שהייתי מובטל. התוצאה: זמן העבודה התארך פי 2-3 (במקרה של מקום בירוקרטי) ועבודה של שנים הלכה לפח (במקום של ניהול לא טוב או שלא הצליחו למכור).
גם האבטלה הרשמית לדעתי יותר גבוהה ממה שטוענים לדעתי היא אינה נמדדת נכון. היו תקופות שבהן חיפשתי עבודה שנים ולא מצאתי ובעיתון טענו שזמן חיפוש העבודה הממוצע הוא 3-4 חודשים.
אהבתיאהבתי
@יואב
זאת הסתכלות פשטנית על דינימקת בחירות. מועמדים בפריימריס אמריקאי נשענים על קואלציות של מצביעים שהקשר בינהם לעיתים די רופף. וורן, לדוגמא מושכת גם פרוגרסיבים שעשויים להצביע סנדרס וגם מצביעי קלינטון לשעבר שעדיין נוטרים לו טינה מהפריימריס הקודמים. לפי הסקרים רק 30% ממצביעי וורן רשמו את סנדרס כבחירה השניה שלהם (19% הולכים לביידן) . ראה גם כאן:
https://fivethirtyeight.com/features/voters-second-choice-candidates-show-a-race-that-is-still-fluid/
אהבתיLiked by 1 person
הצבא של איזנקוט
https://www.20il.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%92%D7%96-%D7%91/
אהבתיאהבתי
חייל
בריק בדק את הנושא ומצא שהן כשירות
https://news.walla.co.il/item/3332082
כנראה שהוא מצא שהסרטון שלוקח לה הרבה זמן לטעון פגז הוא בהילוך איטי
אהבתיאהבתי
משה,
בריק הסתמך בקביעתו על נתונים של הצבא. אני סמוך ובטוח שהם עיגלו פינות כמו הספסל ליד הקיר עבור בוחן רובאי 7. אין שום דרך שבעולם שהחיילת המצולמת יכולה להיות טנקיסטית (הפגז הכחול הוא פגז דמה. אפשר להחליף אותו בפגז מופחת משקל, שזה כמו ספסל ליד הקיר, ובא לציון גואל)
אהבתיאהבתי
איך מתייחסים חיילים אמריקאיים למפקד העליון שלהם?
https://www.militarytimes.com/news/pentagon-congress/2019/12/17/half-of-active-duty-service-members-are-unhappy-with-trump-new-military-times-poll-shows/?fbclid=IwAR25QnxaKSFngPWd2xyE9J4ET_dY-YyTzr7b7Cl3q1Iag7kEeWgMmThEfhE
אהבתיאהבתי
מאוד מענין הלינק הזה של החייל הזקן, לסקר לגבי יחס חיילים ומפקדים בצבא ארה"ב, כלפי טראמפ. טוב, קצת סבוך לרדת לפני ולפנים פה, אבל:
מה שמענין, זה כמה אירועים, על פי הסקר , שהורידו לאחרונה קצת מן הפופולריות של טראמפ , והם:
תהליך ההדחה. הנסיגה מסוריה . הפיטורין של שר ההגנה מתיס אשר נחשב מאוד פופולרי. והחנינה לחיילים שנתן לאחרונה ( מאוד בעייתית בציבור). מענין ההיזון בין עמדות הציבור, לבין עמדות הצבא במובן הכללי גם. אבל :
מה שבאמת מענין, זה שגם לגבי אובמה, וגם לגבי טראמפ, עצם הנסיגות מסוריה ועירק ( לגבי אובמה) יצרו על פי הסקר,ירידה בפופולריות. אפשר לשער לכאן ולשם למה באמת…..
להתראות
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
לרינגו,
1. בהחלט יתכן שאני טועה לגבי עתיד הבינה המלאכותית והשפעתה על שוק התעסוקה העתידי.
זו לא תהיה טעות ההערכה הראשונה שלי. גם לא השנייה. לצערי גם לא השלישית.
אפילו אם איני טועה בגדול – מאוד קל לי להניח שיקח לטכנולוגיות המתקדמות הנ'ל הרבה יותר זמן להגיע לבשלות מכפי שנוטים לנבא.
גם למכוניות האוטונומיות כנראה יקח פי 2 או פי 3 זמן, מכפי שהעריכו בעבר.
אופטימיות יתר, ואי הערכה מספקת של המכשולים והבלמים לפני יישום, הן הטיות אנושיות ידועות.
2. איני מייחסת חשיבות רבה במיוחד לדרך בה תוכנות לומדות מצליחות לנצח את אלופי השח והגו האנושיים. או את מיטב הרופאים המומחים.
הדרך הייחודית בה יצורי אנוש נוטים להגיע למסקנותיהם אינה נתפסת בעיני כעדיפה *בהכרח* מהדרך לפיה תוכנות לומדות מגיעות למסקנותיהן.
יתכן ואפילו אין שני בני אדם שמוחם פועל באותה דרך בדיוק.
3. העיקר בעיני הוא התוצאה, לא הדרך. מבחינתי השאלה המרכזית היא על מי כדאי לי להמר שיצליח יותר.
לאור האחוז האדיר של דיאגנוזות רפואיות מוטעות – נראה לי שכבר היום, הייתי נוטה לסמוך יותר על דיאגנוזה של בינה מלאכותית, שעברה תהליך למידה / התמחות בתחום מסוים, מאשר על דיאגנוזה אנושית.
4. יותר מכך, די קל לי להניח שבינה מלאכותית תצליח להיות מנטורית תזונה פחות כושלת מרוב הרופאים הכללים, ומרוב הדיאטנים. הראשונים, בניגוד לאחרונים, אפילו מהססים מלהציג את עצמם כמבינים בתזונה, ובצדק.
האינטרקציות בין אלפי מרכיבי תזונה אפשריים (שכל אחד מהם משפיע על יכולת הספיגה של מרכיב אחר) על המיקרוביום הספציפי של כל אדם והד.נ.א שלו – פשוט מסובכות מדי לבני אנוש. נבונים ככל שיהיו. לא במקרה – תזונה זהו תחום רפואי די כושל.
כנ'ל גריאטריה, שבה כל טיפול בבעיה אחת של האדם מחמירה את מצבו בהרבה תחומים אחרים. האינטרקציות הופכות למורכבות מדי לבינה אנושית.
5. בהחלט סביר בעיני שכל העוסקים בפיתוח בינות מלאכותיות הם אינטרסנטיים, ומכאן שכל הערכותיהם את הצלחת התחום ועתידו מוטות.
אבל גם תומכי המשך הסדר הקיים, ללא שום שינוי, אינם פחות אינטרסנטיים, ומכאן שגם הערכותיהם מוטות.
לא הייתי מזלזלת, ולו לשניה, בעוצמת הגילדות הרפואיות. הם יאבקו בעוצמה ובנחישות בבינות מלאכותיות מתמחות בתחומם, העלולות לפגוע במעמד הרופאים, במספרם או בשכרם.
מאבק הגילדות להקטין את מספר הרופאים החדשים בישראל, (באמצעות הגבלת יתר של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל + מסלול המכשולים המונח בפני מקבלי תואר רופא מאוניברסיטאות בחו'ל) יהיה כאין וכאפס בהשוואה למאבקיהם לא להפיק את המירב האפשרי מבינות מלאכותיות ולא להקטין את תקני הרופאים).
נדמה לי שמאבקי הלודיטים במכונות האריגה יחווירו מול מאבקי הרופאים בתוכנות שעלולות / עשויות לייתר את רובם.
אבל אולי אני טועה גם בניבוי זה 😏
אהבתיאהבתי
לקמיליה, רינגו, תמריץ ואחרים:
לדעתי כבר כיום יש אבטלה סמויה גדולה מאוד. או שזו אבטלה של זמן (תפוקה נמוכה), או בירוקרטיה כבדה שגורמת לעובדים להיות בלתי יעילים (זה כמו אבטלה) או שהמפעלים בלתי יעילים וכושלים, לא מפיקים תוצרת ונסגרים. כל זה זה גם אבטלה אם כי לא אבטלה רישמית.
אני יודע שיש מדינות באירופה שבהן עובדים הרבה פחות שעות מישראל ולמרות זאת התפוקה לעובד גדולה יותר (זו אבטלה סמויה).
מלחמת העולם השניה גרמה לכלכלה האמריקנית להתאושש ולפרוח. מדוע זה קרה הרי המלחמה גרמה להרבה אנשים להיות בלתי יצרנים לחלוטין? (חמישית מכח העבודה האמריקני היו בצבא (12.5 מתוך 60-70 מיליון עובדים) ועוד הרבה מיליונים עסקו בייצור כלי נשק – כל אלו הם בלתי יצרניים כי אין הם תורמים לרווחה הכלכלית). נראה שפשוט הכלכלה יכולה לסתדר מצויין בלי אותם עשרות מליוני עובדים וזה כנראה בגלל האוטומציה. אם אז יכלו לגרוע לפחות שליש מכח העבודה לצרכי הצבא (ולמרות זאת הכלכלה היתה במצב מצויין), אז היום בודאי אפשר לגרוע מחצית מכוח העבודה והכלכלה תסתדר עם זה טוב מאוד.
לדעתי ההתפתחויות הטכנולוגיות בהחלט יגרמו לעוד יותר אבטלה. אפשר לפתור את זה ע"י אבטלה סמויה או עבודות יזומות. אפשר לפתור זאת גם ע"י הקטנה הדרגתית של מספר שעות העבודה שבוע או הורדת גיל היציאה לפנסיה או שניהם. אבל לדעתי הכי טוב שהמדינה תתן תשלום חודשי קבוע לכל אזרח (ללא תלות במשכורתו). לדעתי יש להתחיל בסכומים קטנים מאוד ואם זה יצליח להגדילם לאט לאט.
אהבתיאהבתי
במונחים נורמליים כלכלת ארה"ב הייתה במצב נורא בתקופת מלחמת העולם. האמריקנים חיו בהגבלות קשות על הצריכה שלהם. עם זאת יציאת הנשים לעבודה הקלה על המחסור בכוח אדם.
אהבתיאהבתי
אני מסכים למה ראמר אורי כץ:
ההסתברות ש"מה שהיה הוא שיהיה" היא הגבוהה ביותר.
מכאן שברובם המכריע של המקרים – כל חוזי האסונות והקטסטרופות טועים.
כמו כן הוא מציין שבמשך 15 שנים הוא אומר זאת לכל חוזי הקטסטרופות ותמיד הוא צודק. זה באמת נכון.
אבל כאשר קוראת קטסטרופה זה יכול להיות מכה אדירה.
קחו למשל את התקופה לפני מלחמת העולם הראשונה. אני מניח שבמשך 40 השנים שקדמו לה שהיו הרבה חוזי שחורות שתחזיותיהם התבדו.
אבל כשפעם אחת הם צדקו ופרצה מלחמה – אירופה הפכה לבית-מטבחיים.
עכשיו נעבור לימינו:
יש הרבה חוזי שחורות.
אבל מה יקרה אם פעם אחת הם יצדקו?
אהבתיLiked by 2 אנשים
arn
אם הגדרתך לאבטלה כוללת גם עבודות שהן בלתי מועילות או נחוצות הרי שרוב העולם הוא מובטל. שמעתי פעם מישהו אומר (בערך כך): ״אם העבודה שלך לא מופיעה בספרי ילדים, היא בלתי נחוצה״. אני מסכים עם ההגדרה הזאת. מעבר לייצור מזון ומלבוש, בניית בתים, רפואה ושמירה על הסדר הציבורי, קשה להצדיק את קיומה של כמעט כל עבודה. אבל זו טבעה של האנושות – היא אינה מסתפקת בצרכיה הבסיסיים. כשאלו מתמלאים היא ממציאה צרכים חדשים. וגם במקרה הנוכחי, אם אינטליגנציה מלאכותית תייתר את מקצוע הרפואה, ימציאו בני האדם יש להם צורך לחיות עד גיל 800 (או משהו דומה) ויתפתח תחום עיסוק חדש.
קמיליה
כוונתי ב״יועץ תזונה״ היא כדוגמה לעבודה בה עיקר התועלת מגיע מהקשר הבין אישי. זו פונקציה שמחשב יתקשה למלא. אני מהמר שככל שמחשבים ישתלטו על עוד תחומים, יצוצו עוד תחומי ״ייעוץ אישי״.
אהבתיאהבתי
לרינגו:
נניח נניח שמחצית העבודות בעולם יהיו העבודות הנחוצות שכתבת והמחצית השניה כל מיני עבודות בלתי נחוצות שקשורות בבילויים – עדיין יהיה צורך בהרבה פחות עובדים מאשר היום. אני חושב שדי בכך שמחצית העבודות יהיו בלתי נחוצות כדי לספק לנו הרבה מעבר לצרכים הבסיסיים.
קשה לי להצביע על מה בדיוק אפשר לוותר אבל מתוך הניסיון האישי שלי אני מעריך שרק 25% מהעבודה שלי היתה פרודקטיבית (אני כבר קרוב לפנסיה). כל יתר העבודות שלי או שהואטו מאוד בגלל בירוקרטיה כבדה או שהיו פרויקטים שפשוט לא יצאו לפועל והושלכו לפח או שניהול גרוע גרם לכך שהפרויקטים נכשלו (אלו לא היו פרויקטים רק שלי בלבד אלא פרויקטים בהם השתתפו עשרות רבות עד מאות אנשים).
בכל אופן צריך לציין שאבטלה לא חייבת להיות משהו גרוע זה יכול להיות אפילו טוב אם דואגים לכך שלמובטלים תהיה פרנסה מקצבאות 0קצבאות שימומנו הודות לעבודות של הרובוטים). אבטלה לא חייבת להיות דוקא של אנשים במעגל העבודה. אפשר לקצץ את שעות העבודה או להקדים את היציאה לפנסיה (המימון ע"י הרובוטים). בצורה כזו יהיה לנו יותר זמן חופשי.
בכל אופן גם אם אתה טוען שתהיה דרישה לעבודות חדשות במקום העבודות שיעלמו, קשה מאוד להניח שכמות העבודות שיעלו תהיה תמיד שווה לכמות העבודות החדשות שייוצרו. שווי משקל כזה בלתי מתקבל על הדעת והוא מאוד לא יציב. כלומר אם נקבל את דעתך (שייוצרו בעתיד הרבה עבודות חדשות) פרוש הדבר שיתכן שבעתיד כן תהיה אבטלה לאורך זמן ויתכן שבעתיד נצטרך לעבוד הרבה יותר (אולי 60 שעות בשבוע) או אולי נצטרך לשלוח נערים וילדים לעבודה.
אהבתיאהבתי
היום קראתי בידיעות אחרונות שבכירי האוצר מזהירים: "אנחנו על סף אסון כלכלי".
מישהו יכול להסביר לי איך זה יכול להיות, הרי כל הזמן טוענים שהמדינה צומחת ופורחת. איך פתאום תוך כמה ימים מגיעים ל-"על סף אסון כלכלי"?
איך זה שהגדלת הגרעון ל-61%-62% מביאה אותנו על סף אסון כלכלי? הרי פעם הגרעון היה גבוה הרבה יותר. במדינות מערב אירופה הגרעון מגיע ל-80%-90%. בארצות-הברית – מעל ל-100%. ובמדינות אלו עדיין אין אסון כלכלי?
בכירי האוצר טוענים לפי הכתבה ששרותים חיוניים (בטחון, בריאות, חינוך) יפגעו באופן קשה. למה? הרי למרות שאין הכרעה בבחירות, עדיין יש לנו ממשלה מתפקדת. גם הטענה שממשלה כזו לא יכולה לאשר את התקציב החדש – לא נכונה. אם יש חוק שאוסר עליה לעשות זאת אפשר לתקן את החוק.
חוץ מזה אם באוצר מתכוונים להקטין את הגרעון (אחרי שתבחר ממשלה עם רוב של 61 מנדטים לפחות) ברור ששרותים אלו יפגעו.
אהבתיLiked by 1 person
לכל המעונין, מי ששמע , על ההחלטה של הקונגרס, למנוע מן הנשיא האמריקני, פעילות מלחמתית נגד איראן , אז כאן:
יש ללחוץ כדי לגשת אל BILLS-116hconres83ih.pdf
אהבתיאהבתי
לחייל זקן, משה וכל שאר המתענגים על סרטון חיילת השריון שמתקשה לטעון פגז
1. התעלמתם מהעובדה שחסר בסרטון מידע חיוני להסקת מסקנות:
האם המצולמת היא החניכה המצטיינת של הקורס? חניכה שהודחה ממנו? או חיילת בעלת ביצועים ממוצעים /חציוניים?
2. אחרי שצה'ל נתפס בקלקלתו על זיוף נתוני גיוס חרדים ונתוני גיוס בנות דתיות, לא ניתן להתעלם מהאפשרות שצה'ל זייף גם את נתוני הפיילוט של לוחמות השריון ו/או סיפק לחיילות פגזים קלים (או כבדים) מהסטנדרט.
. אבל ממש לא ברור – לאיזה כיוון הלך הזיוף. (מה היה האינטרס " הפוליטי" /אידיאולוגי של הקצינים הבכירים השולטים על ברז המידע הזה)
בראיון רדיו אחד ממפקדי / מדריכי הקורס טען שציוני החיילות בקורס היו טובים משמעותית מהנתונים שהגיעו לפיקוד הבכיר. הוא נשמע אמין אבל אין לי כמובן מושג האם דיווח אמת או רימה במצח נחושה.
3. טיפשי להתעלם מהשוני בין גברים ונשים במבנה השלד, צפיפות העצמות, במסת השרירים ועוד ועוד. אני מוכנה להניח (מספרים שרירותיים) ששליש מהגברים הצעירים בני ה 18, בעלי פרופיל 97, מסוגלים פיזית להפוך לטועני פגזים מצטיינים, ורק שליש אחוז מבנות ה 18 מסוגלות להגיע לכך.
אבל
– בהתחשב בגודל מחזורי הגיוס של בנוץ לצה'ל – אפילו שליש אחוז מהבנות יוצרות מספר אדיר.
– מאוד קשה לנבא מי יסיים בהצלחה קורס טייס. אבל די קל לנבא מיהן המלש'ביות שגופן מתאים לטעינת פגזי טנקים ומי לא. מספיק שבהתייצבות השניה, של אלו שהצהירו שהן מעונינות להפוך ללוחמות קרביות, יבחן אותן פיזיוטרפיסט/ית.
4. הסרטון הרשים אותי בעיקר בהדגמת הפיגור הטכנולוגי של הטנקים. הוא הזכיר לי שבמכוניות הראשונות שיוצרו בעולם – הנהג היה חייב לצאת מהרכב ולסובב מנואלה בכדי להדליק את הרכב. ההכרח בהטענה ידנית של פגזים כבדים לא נתפסת בעיני כמתאימה למאה ה 21.
נדמה לי שאפילו תלמידי שישית במגמה טכנולוגית היו מצליחים למצוא פתרון מוצלח יותר
ההסבר היחיד שעולה בדעתי לפיגור הטכנולוגי של הטנקים הוא הצמצום ההולך ומתקדם בשטחי המחיה של חיות הבר. כפי שחיות בר רבות נמצאות בסכנת הכחדה – כך גם עתיד לוחמת הטנקים אינו במגמת עלייה.
5. ה"פיתרון" הצה'לי לפיו "הטנקים הנשיים" ישרתו רק בגיזרת מצרים, השקטה והשלווה, נתפס בעיני כפארסה.
אם צה'ל סמוך ובטוח שגבול זה ישאר לנצח גבול של שלום – מדוע הוא מבזבז משאבים על הצבת טנקים גם בגבול זה? טנקים הם קישוט יקר מדי.
אבל אם צה'ל אינו בטוח שהטנקים בגבול מצרים ישארו לנצח מובטלים – עליו להציב בהם לוחמים/ות שיהיו מסוגלים להילחם. לוחמים/ות שניתן יהיה לניידם מגזרה לגזרה לפי הצורך.
הפתרון הצהלי של "לוחמות", שלנצח יהיה אסור להן להילחם, הוא בעיני בדיחה עגומה של אי נכונות לקבל החלטה.
6. לאיזון הסרטון (שלתפיסתי אסור להסיק ממנו מסקנות משמעותיות) – מצ'ב סיפור לא מייצג אחר.
אבל מעניין וחשוב.
הרב'טית שהצילה באוקטובר 1967 את את לוחמי ספינת חיל הים שטובעה ע'י המצרים (אילת).
(חשוב כיון שניתן ללמוד ממנו שהנצחון המהולל של יוני 67 לא החזיק מעמד אפילו חצי שנה + שתרבות השקר, הטיוח וההסתרה בצה'ל לא התחילה במאה הנוכחית).
http://www.haayal.co.il/story_3986
אגב, ידוע לי שצה'ל הקפיד לטייח את העובדה שבמלחמת 73, שירתו לא מעט לוחמות חיל הרפואה, בסכנת חיים ממשית, בבית חולים שדה שהוקם בפאיד. בצד השני של תעלת סואץ. בית חולים שצה'ל נאלץ להקים כיון שצליחת התעלה האריכה את הקווים עד לבייח שדה ברפידים + הקושי לפנות פצועים בגשרים הצפים שעל התעלה. פאיד נמצאת לא רחוק מהעיר סואץ שבקרבות עליה נהרגו עשרות חיילי צה'ל ונפצעו עוד יותר.
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
דיוויד סלע בישראל היום – 70 שנה אחרי.
נותר רק לתפוס את הראש ולתהות איך המדינה הצליחה להשתנות כל כך ב 70 שנה (ולפיכך לשרוד). .
————————–
" … הודעה שפורסמה במחנה העולים הגדול שבבאר יעקב, ולפיה חובה מעתה על כל ראש משפחה וגבר להחתים כרטיס נוכחות במחנה בכל צהריים – עוררה מהומה גדולה. הדרישה החדשה באה אחרי שהנהלת המחנה גילתה גברים שיצאו לעבוד מחוץ למחנה, למרות האיסור שחל על שוכני כל מחנות העולים בארץ לצאת לעבוד, מאחר שלצורכיהם דואגת המדינה. אלה שעבדו מחוץ למחנה מחו וביקשו את אישור מנהל המחנה להמשיך, אך מנגד טענו הקומוניסטים שבקרב עולי המחנה כי "יש להקפיד על שוויון לכל", ולכן אין לאפשר לגברים אלה לצאת לעבוד …".
——————————-
https://www.israelhayom.co.il/article/722881
אגב, אפילו לפני 70 שנה היה ידוע שבתקופת מלחמה'ע השניה, וגיוס מיליוני גברים לצבא, התעשיה האמריקאית ניצלה בשל כניסת מיליוני נשים אמריקאיות לשוק העבודה.
עובדה שמשמעויותיה עדין לא נקלטו במדינת ישראל הצעירה.
אהבתיאהבתי
קמיליה, איסור העבודה שוחזר ביתר שאת עבור הגברים החרדים שתורתם אומנותם. מצעד האיוולת לא הסתיים בבאר יעקב.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה,
הסרטון צולם בבוחן סוף מסלול בטנק נייח. התוצאה מדברת בעד עצמה. האמינות של דובר צה"ל אינה עולה (בעיני) על זו של דובר משמרות המהפכה. אם צה"ל מממן ניתוחים לשינוי מין אז ניתוח לשינוי תוצאה קטן עליו.
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
לתמריץ,
מודה שלא חשבתי על הדמיון למצב הגברים החרדים שבחרו להצהיר שהם לומדים בישיבה במקום להתגייס.
אבל נזכרתי בלינק לשיחה מקומית (?), על העוני, אליו הפנה אל רום באחד הפוסטים האחרונים.
למיטב זכרוני מחבריו מחו כנגד האפשרות המזעזעת שהממשלה תתחמק מטיפול ישיר בעניים, ובמקום זאת תשלח אותם לחסדי השוק החופשי, ותצפה מהם למצוא עבודות ולפרנס את עצמם. לרגע לא עלתה בדעתם האפשרות שמציאת עבודה בשוק הקפיטליסטי המאוס תעזור לעניים הרבה יותר מקצבאות ממשלתיות. אפילו אם הקצבאות נדיבות.
####################
אוף טופיק,
פוסט פייסבוק של זאב גלילי מהבלוג הגיון בשיגעון:
"היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון הוא אחד מ-333 עדי התביעה במשפטי נתניהו. בת זוגו כיום היא עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ובתוקף תפקידה השתתפה בהכנת כתבי האישום נגד נתניהו.
עכשיו עומד אייל ינון להכריע בשאלה אם הכנסת רשאית לכנס וועדה שתאפשר למעשה שלילת חסינות מנתניהו והדחתו מן האפשרות להקים ממשלה. ברור שקיים ניגוד אינטרסים מובהק בין היועץ המשפטי לכנסת והתפקיד של אשתו לבין ההחלטה הצפויה של ינון.
בתגובה לטענה זו נאמר כי השניים לא דיברו ביניהם מעולם על תיקי נתניהו. זה אכן מצב מיוחד המחייב טיפול. בהזדמנות זו שכבר מקימים את ועדות הכנסת מן הראוי יהיה למצוא תקציב למימון טיפול זוגי ליועץ המשפטי של הכנסת ולבת זוגו. כל פסיכולוג מתחיל יאשר לכם שאי דיבור בין בני זוג איננו ערובה לזוגיות טובה."
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח שיש ניגוד אינטרסים כזה גדול.. בכל מקרה ייעוץ משפטי שמתיר לרוב בכנסת לעשות כרצונו זה עצה טריוויאלית.
אהבתיLiked by 1 person
בלי קשר לאשמתו או חפותו של נתניהו, טענת ניגוד העניינים היא קשקוש מקושקש ונסיון עלוב לחמוק מאימת הדין.
נתניהו עומד מול כתב אישום. הוא פונה לכנסת לבקש חסינות. היועמ״ש של הכנסת מאפשר לכנסת לדון בפנייה שלו – וזה ניגוד עניינים??
באמת, צריך להיות דביל גמור כדי לקנות את זה. אפילו מיקי זוהר מבין שזו בדיחה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
הביביזם הוא לא תופעה מבוססת לוגיקה.
אהבתיאהבתי
לאל רום,
איני יודעת האם אתה עוקב אחרי י.ד.
אני מניחה שפוסט זה יעניין אותך, למרות ספקותי לגבי מידת הסכמתך עם תכניו. 7
שם העט "אל רום" מצוין במפורש.
https://yuddaaled.wordpress.com/2020/01/12/%d7%90%d7%99-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%9f-%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה, תודה על ההפניה, קראתי , נרשמתי , וגם הגבתי .
להתראות
אהבתיאהבתי
ואגב קמיליה, לא השארתי שום לינק לפוסט בשיחה מקומית , בקשר לקצבאות ועוני וכו… השארתי לחסידי ברסלב , תחבורה בזמנו, פיז"ה גם. כנראה התבלבלת עם משהו אחר איכשהוא.
להתראות
אהבתיאהבתי
קמיליה, גילית בזמנו הרבה ענין, אז כאן סוף הסיפור כנראה :
" סוף לסכסוך בין עיתון "הארץ" וענת קם: תפוצה בכ-350 אלף שקל
כמעט שבע שנים אחרי שענת קם הגישה תביעה בסך 2.6 מיליון שקל נגד עיתון "הארץ", בטענה כי התרשל בכך שהביא לחשיפתה כמקור של העיתונאי אורי בלאו, הסתיימה היום התביעה בהסכם פשרה בין הצדדים שהוגש לאישור ביהמ"ש העליון "
כאן:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001314603
להתראות
אהבתיאהבתי
לאל רום,
כנראה באמת התבלבלתי לגבי הפוסט על העוני / שיחה מקומית.
תודה על ההפניה לפס'ד ענת קם נגד עיתון הארץ.
קטע מההפניה:
————————–
" … קם הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית, ונגזרו עליה 4.5 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על-תנאי. בעקבות ערעור שהגישה, קוצר עונש המאסר בפועל שהושת עליה ל-3.5 שנות מאסר בפועל.
בתביעתה בסך 2.6 מיליון שקל טענה קם כי בלאו ו"הארץ" אחראים ישירים או עקיפים לנזקים שנגרמו לה, הרשעתה ומאסרה, בעקבות חשיפתה כמקור עיתונאי לשירותי הביטחון … "
———-
איני מסוגלת להשתתף בצערו של עיתון הארץ. מכל סיבה שהיא. להפך, אני די שמחה לאידו.
אבל מעט צורם לי שהשופט לא מדגיש שענת קם היא פושעת, ושאסור לה לחמוק מקבלת אחריות למה שעשתה.
בניגוד לתפיסתה העצמית, מאסרה של קם והרשעתה לא נגרמו *רק* בגלל מחדלי העיתון (בשמירת חשאיות זהותה) אלא בגלל עצם מעשיה הנפשעים.
ברמה כללית יותר – האם עיתון אמור לשמור על חשאיות הזהות גם של פושעים מאוד חמורים?
(לדוגמא רוצחים סדרתיים. או מרגלים לטובת מדינה עוינת, המסכנים את ביטחון המדינה).
עם כל הכבוד ליחסי עיתונאי עם מקור מידע – האם, על פי השופט, זה אמור להיות הערך היחיד / העליון?
נדמה לי שיש גבולות אפילו להבטחה של כומר קתולי שישמור על כל הסודות ששמע בתא הוידוי. אבל אולי אני טועה.
אהבתיאהבתי
קמיליה, זוהי באמת בעיה לתפוס קצת הדברים:
בעיקרון, ישנם שני סוגי חסיונות. מוחלט ויחסי. כומר קתולי, המחוקק קבע שהוא מוחלט ממש . הנה סעיף 51 לפקודת הראיות ( נוסח חדש ) מצטט:
51. כהן דת אינו חייב למסור עדות על דבר שנאמר לו בוידוי ואשר גילויו אסור עליו לפי דיני דתו.
עד כאן הציטוט :
אז כאן , אין שיקול דעת לשופט למשל, לא כל שכן, חוקר משטרה וכדומה. כהן דת לא חייב. אין יחסיות, אין איזונים . אז זה המחוקק קבע.
במקרה של ענת קם, מדובר על איזון מאוד מורכב. בעינייך היא פושעת, אבל, לא כך לגמרי בעיני המחוקק. צריך להבדיל בין לעבור על החוק, לבין פשיעה. המחוקק עצמו , וגם בתי המשפט, מכירים בחשיבות הערך של חיסיון עיתונאי – מקור. מבלעדי חיסיון כזה, חושפי שחיתות, יפחדו למסור מידע מוכמן על מערכות ואישים מושחתים וכדומה. זוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה: עיתונות חופשית. ומבלעדי חיסיון דנן, זוהי בעיה.
ענת קם, לא לגמרי פושעת או קרימינלית קלאסית פתלוגית. אלא, לא חשבה על עורה שלה. נהפוך הוא : סיכנה את עורה, בשביל רעיון יותר גדול ממנה. היא פושעת אידיאולוגית , לא פתלוגית ( בסגנון יגאל עמיר נניח ). אז בכל זאת, יש הבדל.
העיתון התרשל , העיתונאי התרשל, וגרם לה נזק , שלא היה צריך לגרום לה. היא לא הייתה אמורה להיחשף. כך גם בעיני המחוקק הדבר למעשה. כלומר:
נניח בזמנו הלפרון ( ז"ל) . היה מעין ראש ארגון פשע. הוא ניזוק בכלא. סחב ארגזים כבדים. הגב נדפק לו. תבע. למה ? לא הדריכו אותו כיצד להרים ארגזים. את לא תוכלי לטעון, לגבי פושע רסמי, שלא מגיע לו לתבוע, ולהיפרע על נזק , בעוד ש:
מניעת הנזק, הייתה חובה חוקית של הרשות הציבורית ( במקרה זה השב"ס , שירות בתי הסוהר). זה שהוא פושע, לא מעלה ומוריד , מחובת הרשות הציבורית עצמה, לפעול בצורה , חוקית ,הוגנת וכדומה . כך גם ענת קם:
הארץ והעיתונאי, היו מחוייבים לנורמות שהם הפרו אותן. ועל כך , בלי קשר , היא זכאית לפיצוי.ובלי קשר למה שעשתה פשוט. מה גם , שפועלה, היה מוכר בעיני המחוקק וההלכות בישראל, כמעשה חשוב וחיובי בעיקרון . הן קונקרטית , והן מושגית.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
רק תיקון טעות, מדובר ביעקב אלפרון ( ולא " הלפרון " ) כפי שרשמתי. ויודגש:
במקרה נניח של אלפרון, הוא זכה בתביעה. אבל, הוא לא הרוויח מן העוולה או הפשע שביצע. הוא הרוויח או נפרע, מן ההתנהגות המזיקה של שירות בתי הסוהר, בלי קשר לפשע שישב עליו. ענת קם לעומת זאת, הרוויחה לכאורה, ישירות מן העוולה שביצעה. אבל שוב , אין זה משנה, מעצם ההתנהגות המעוולת , האסורה, של מי שעיוול כלפיה ( העיתון ). ואין זה גם משנה מעצם הערך שיש להטמיע בקשר לשמירה על זהות המקור העיתונאי וכו… אם כי, האיזון מורכב, וייתכן שבמקרים אחרים, בנעלי ענת קם, מישהו אחר, לא היה מרוויח או נפרע. זהו איזון מורכב למדי , בנסיבות הענין.
כאן אגב למעונין, התביעה של אלפרון נגד בתי הסוהר וכו…. :
http://www.nezek.co.il/files/doc/ver_20050828_alparon_v_sabas.htm
להתראות
אהבתיאהבתי
מה שחודש אחד יכול לעשות. מבחינת שוקי ההימורים ביידן גמור כבר וסאנדרס המועמד שבראש. אולי ההספדים מוקדמים. יש לביידן אהדה גדולה אצל השחורים. הזינוק של בלומברג מזיק לו מאוד.
אהבתיאהבתי