נייצ'ר עורך מדד מעניין של פרסומים מדעיים במדעי הטבע. המדד מאפשר להשוות תפוקה מדעית של מדינות על ידי ספירת מאמרים שפורסמו על ידי מחברים היושבים במוסדות מחקר במדינות אלו. יש חיסרון אחד במדד הזה: הוא סופר יחד תפוזים ובוטנים. פרסומים בג'ורנלים מדעיים בינוניים בחשיבותם נספרים יחד עם פרסומים בג'ורנלים המדעיים הטובים ביותר.
עיון בנתונים הביא אותי להסיק שמדד זה מפריז בחשיבותן של חלק מהמדינות וממעיט בחשיבותן של אחרות. לפיכך ערכתי מדד מתוקן על סמך פרסומים בשנה האחרונה אשר מתבסס רק על שלושה כתבי עת, כנראה שלושת כתבי העת המדעיים הבולטים ביותר: נייצ'ר וסיינס המפרסמים מאמרים רב תחומיים וסל (Cell), המתמקד במדעי החיים. מדידת המאמרים המתפרסמים בכתבי העת הטובים ביותר מביאה לקריסה בהישגיהן של מדינות עולם שלישי לרמות נמוכות שלא ייאמנו. ניגריה, פקיסטן, מצרים, קולומביה ואירן, כולן מדינות בנות עשרות מיליוני תושבים, נמצאות במיקום זניח יחד עם אסטוניה, מדינה של מיליון תושבים. גם שברי הנקודות שצברו לא מלמדים לרוב על הישגים מדעיים יוצאי דופן בארצות אלו, אלא על כך שמחברי מאמרים חשובים שדרשו איסוף נתונים חובק עולם הואילו בטובם לצרף גם מחבר או שניים שיסייע להם באיסוף מידע באזורים הגיאוגרפיים הנחשלים.
ייתכן שגם בארצות אלו נולדים מדענים דגולים, אבל הם חכמים מספיק כדי לעלות על מטוס לארה"ב ולמערב אירופה ולעסוק במדע שם. הישגיה הירודים של הודו, מדינה שבה יותר ממיליארד נפש, גם הם מעוררים תדהמה. גם לרוסיה אין מה להתגאות יותר מדי, והמחשבה שהיא וארה"ב חולקות במידת מה את כתר מעצמת העל אינה נשמעת הגיונית למראה הטבלה הזו. ישראל מצויה במקום נפלא – מכון ויצמן הוא פשוט אחד המקומות הטובים בעולם מבחינת התנובה המדעית שהוא מפיק במדעי הטבע. ואילו שוויץ היא ליגה משלה בין אומות העולם. זהו מדד חלקי מאוד. על רוב המדינות לא טרחתי לאסוף נתונים, אבל התמונה הכללית נראה ברורה למדי.
| ארה"ב | 1210.57 |
| בריטניה | 190.35 |
| גרמניה | 187.85 |
| סין | 177.88 |
| שוויץ | 85.78 |
| צרפת | 71.13 |
| ישראל | 29.27 |
| ספרד | 28.78 |
| שוודיה | 22.22 |
| איטליה | 21.08 |
| דנמרק | 18.26 |
| סינגפור | 14.8 |
| רוסיה | 7.1 |
| פולין | 4.97 |
| ברזיל | 4.5 |
| הודו | 3.93 |
| פינלנד | 3.87 |
| פורטוגל | 2.73 |
| קולומביה | 0.63 |
| סעודיה | 0.54 |
| ניגריה | 0.45 |
| אסטוניה | 0.44 |
| אירן | 0.38 |
| מצרים | 0.24 |
| פקיסטן | 0.19 |
תמריץ 
מענין אגב תמריץ , להצליב זאת, עם מדד היצירתיות העולמי. שם שוויץ באמת מככבת. ככה הטופ :
שווייץ בראש, אחריה:
שבדיה, ארה"ב, הולנד, בריטניה.
ישראל מובילה ובראש ביחס לצפון אפריקה, ומערב אסיה. אבל, בסך הכל, לא הכי גבוה ( מקום עשירי בסך הכל ) אפשר לתמוה על כך לכאורה. אבל, יש לזה הסבר.
כאן:
https://www.wipo.int/global_innovation_index/en/2019/
להתראות
נ.ב: הנתונים לשנת 2019 כמובן.
אהבתיאהבתי
רק ככה על המדד לעי"ל :
The Global Innovation Index 2019 provides detailed metrics about the innovation performance of 129 countries and economies around the world. Its 80 indicators explore a broad vision of innovation, including political environment, education, infrastructure and business sophistication. The GII 2019 analyzes the medical innovation landscape of the next decade, looking at how technological and non-technological medical innovation will transform the delivery of healthcare worldwide. It also explores the role and dynamics of medical innovation as it shapes the future of healthcare, and the potential influence this may have on economic growth.
נתרגם ספונטנית:
המדד מחשב את הביצועים של 129 מדינות. נושא 80 אינדיקטורים, ביניהם : הסביבה הפוליטית, חינוך, תשתית , תחכום עסקי . המדד גם בוחן חידושים טכנולוגיים ברפואה והשפעתם הפוטנציאלית על הרפואה העתידית , מצב הבריאות העולמית וההשפעה על הצמיחה הכלכלית.
להתראות
אהבתיאהבתי
ורק הערה חשובה בקשר למדד לעי"ל :
המדד מפלח גם על פי : output ו- input , כלומר, השקעה באינובטציה , לעומת התשואה. זה מעניק דירוג שונה כמובן. אבל, אולי , נרחיב אחר כך.בסך הכל אנו מקום עשירי. זה במחשבה שניה, לא לגמרי רע בכלל.
להתראות
אהבתיאהבתי
מעניין מה היה קורה אם היו מחשבים גם לפי ארצות מוצא (יש הרבה ישראלים והודים בארה"ב). ניחוש שלי: ירידה חדה של המדינות האנגלו-סקסיות (ארה"ב, בריטניה, ואולי גם אוסטרליה) ועליה של ישראל והודו ועוד מדינות עולם שלישי.
אהבתיLiked by 1 person
מה המספר מייצג? לוקח בחשבון מספר תושבים?
אהבתיאהבתי
מספר המחברים שהשתתפו במאמר שפורסם באחד משלושת כתבי העת האלו מכל מדינה (שבר זה מחבר אחד מני רבים). אין חלוקה למספר תושבים. ישראל עוקפת את הודו פי כמה וכמה בערכים מוחלטים. לא בחלוקה פר נפש ששם ההפרש נהיה בלתי נתפס ממש.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ, האמירה לגבי רוסיה ומקומה כמעצמה לעומת ארה״ב אינה מדויקת.
ראשית ברור כי אין מקום אמיתי להשוואה בין השתיים, ארה״ב עשירה פי כמה וכמה וגם עוצמתה הצבאית גדולה בהרבה. תקציב הבטחון של ארה״ב גדול פי 10(!) מזה של רוסיה.
מצד שני המדידה לפי פרסומים מדעיים לא משקפת דבר. ברוסיה יש הרבה מדענים חכמים אך הם עסוקים ככל הנראה בפיתוחים צבאיים שמטבעם לא יתפרסמו לעולם במגזינים, בוודאי לא במגזינים מובילים במערב.
אהבתיאהבתי
גם לארה"ב, לישראל ולסין יש תעשיה צבאית סודית. דווקא הרוסים כל כך עסוקים בתעשיה הצבאית שאין להם יכולת לפרסם כל דבר אחר?
אהבתיאהבתי
תמריץ בקשה. תעשה דירוג גם ביחס למספר נפשות. זה מאוד מאוד מעניין
אהבתיאהבתי
משה, לבקשתך
אהבתיאהבתי
תודה.
התוצאה של צרפת די עלובה
אהבתיאהבתי
כנראה שלהיות מעצמת על לא קשור לפרסומים מדעיים.
נראה לי שזה קשור יותר לעוצמה צבאית וכלכלית.
אהבתיאהבתי
אל רום,
מי לוקח בבג"ץ העתידי על הפרקליטה, אוחנה או מנדלבליט?
אהבתיאהבתי
חייל זקן, לך תקרא הבג"צ להלן, ואולי תגיע למסקנה, שאוחנה ידו תהא על העליונה ( אולי ) . אם לא תבין משהו, תוכל לשאול. מקרה ממש אנלוגי דאז ( לגבי מינוי שי ניצן דאז ) . כאן :
https://www.psakdin.co.il/Court/פסק-דין-בתיק-בג"ץ-7907-13#.Xfl7NbVR1Lx
אני צריך עוד לברר כמה דברים, ואז , אוכל לחוות דיעה יותר מבוססת. כרגע , תסתפק בבג"צ הזה.
להתראות
אהבתיאהבתי
הלינק שבור, במחשבה שניה, הבג"צ לא ארוך, אז קרא / קראו אותו כאן להלן מצוטט :
בג"צ
בית המשפט העליון 7907-13
22/11/2013
בפני השופט:
1. כבוד הנשיא א' גרוניס
2. א' חיות
3. צ' זילברטל
– נגד –
התובע:
התנועה למשילות ודמוקרטיה
עו"ד שמחה דן רוטמן הנתבע:
1. מזכיר הממשלה
2. ממשלת ישראל
3. שר החוץ
4. שרת המשפטים
5. היועץ המשפטי לממשלה
6. פרקליט המדינה
7. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים)
עו"ד דנה בריסקמן
עו"ד יצחק ברט
פסק-דין
השופטת א' חיות:
זוהי עתירה ציבורית בה טוענת העותרת כי על מזכיר הממשלה ועל שרת המשפטים להימנע מלהביא לאישור הממשלה את עניין מינויו של עורך-דין שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה כל עוד לא התקבלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל-ידי פרקליט המדינה החלטה בעניין הגשת ערעור על הכרעת הדין המזכה של שר החוץ אביגדור ליברמן בת"פ (י-ם) 57926-12-12 (להלן: הכרעת הדין המזכה). העותרת מוסיפה ומבקשת כי נורה לממשלה כולה, ובפרט לשר החוץ, להימנע מלדון בעניין מינויו של עורך-דין שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה עד לקבלת החלטה בעניין הגשת הערעור כאמור, וכן כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה המכהן (האמור לסיים את כהונתו ביום 17.12.2013) להחיש את קבלת ההחלטה בעניין אותו הערעור. לבסוף מבקשת העותרת כי יוצא צו ביניים שיימנע את העלאת מינויו של עורך-דין שי ניצן לפרקליט המדינה על סדר יומה של הממשלה בישיבתה הקרובה הקבועה ליום 24.11.2013.
1. ביום 19.11.2013 החליטה ועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה (להלן: ועדת האיתור), להמליץ לשרת המשפטים על מינויו של עורך-דין שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה ושרת המשפטים הודיעה כי היא מתכוונת להביא את דבר המינוי לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה הצפויה להתכנס ביום א', 24.11.2013. במכתביה מיום 20.11.2013 אל שרת המשפטים ואל היועץ המשפטי לממשלה ביקשה העותרת כי השרה תימנע מהגשת המינוי לאישור הממשלה עד לקבלת החלטה של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה אם להגיש ערעור על הכרעת הדין המזכה. זאת לטענת העותרת בשל "חשש ומראית עין להשפעות פסולות, ניגוד עניינים ושיקולים זרים" העלולים להיווצר אם יובא דבר המינוי לאישור הממשלה טרם קבלת אותה החלטה. פניותיה אלה של העותרת נדחו על-ידי שרת המשפטים ועל-ידי היועץ המשפטי לממשלה אשר לא מצאו בטענות העותרת עילה כלשהי לדחיית הדיון בממשלה על מינויו של פרקליט המדינה (ראו מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), עורכת הדין דינה זילבר, מיום 20.11.2013, נספח ב' לעתירה).
2. מכאן העתירה בה טוענת העותרת כי כל עוד לא התקבלה החלטה בעניין הגשת ערעור על הכרעת הדין המזכה וכל עוד לא חלף המועד להגשתו, קיים חשש ממשי, או למצער חשש סביר, כי השיקולים שינחו את חברי הממשלה לקבל או לדחות את המלצת ועדת האיתור שבראשה עמד היועץ המשפטי לממשלה, יושפעו מן החשש כי להצבעתם תהא השלכה על עתידם האישי או על עתידה של הממשלה כולה. העותרת מוסיפה וטוענת כי כל שנדרש על מנת להסיר חשש זה לניגוד עניינים, לשיקולים זרים ולמשוא פנים הוא החשת קבלתה של ההחלטה בעניין הגשת הערעור על הכרעת הדין המזכה, ובכך לגישתה תוסר "מראית העין הבעייתית" כאילו מינויו של עורך-דין ניצן לתפקיד פרקליט המדינה קשור בצורה כלשהי להחלטות עתידיות שיונחו לפתחו, העשויות להשפיע על עתידם הפוליטי של הממשלה וחבריה. לטענת העותרת אין לבטל את עמדתה בדבר החשש של השרים, כולם או חלקם, כי אופן הצבעתם ישפיע על החלטת פרקליט המדינה שייבחר או על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, בכל הנוגע להגשת ערעור על הכרעת הדין המזכה.
3. העתירה הופנתה נגד מזכיר הממשלה, ממשלת ישראל, שר החוץ, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה המכהן וכן נגד עורך-דין שי ניצן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים) אשר הומלץ כאמור על-ידי ועדת האיתור להתמנות לתפקיד פרקליט המדינה הבא. בתגובה שהגישה פרקליטות המדינה בשם המשיבים כולם, הודיעה הפרקליטות כי שר החוץ אביגדור ליברמן לא ישתתף בדיון ובהצבעה על בחירתו של פרקליט המדינה הבא. באשר לטענות שהועלו על-ידי העותרת לגבי יתר חברי הממשלה, צוין בתגובה כי מדובר ב"הנחות ספקולטיביות, אבסורדיות ולא ברורות, והן נטולות כל בסיס עובדתי מינימלי". עוד צוין בתגובה כי החשש לניגוד עניינים ולמשוא פנים שטוענת להם העותרת לגבי חברי הממשלה, כולם כאחד, הוא רחוק ביותר אם בכלל קיים ואין להתחשב בו תוך הדגשה כי חזקה על שרי הממשלה שיחליטו בעניין מינוי פרקליט המדינה הבא על-פי שיקול דעת ענייני בלבד וכן חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יכריע בשאלת הגשת הערעור על הכרעת הדין המזכה באופן מקצועי וענייני.
4. דין העתירה להידחות על הסף.
החלטתו של שר החוץ אביגדור ליברמן, המשיב 3, שלא ליטול חלק בדיון ובהצבעה על בחירתו של פרקליט המדינה הבא – הצפויים להתקיים בישיבת הממשלה הקבועה ליום א' 24.11.2013 – היא החלטה במקומה בהיותו, גם על-פי האמור בתגובת המשיבים, "השר היחיד שיש לו אינטרס אישי ברור בשאלה העולה לדיון בממשלה". לעומת זאת לא מצאנו ממש בטענות שהעלתה העותרת בדבר קיומו של חשש לניגוד עניינים או למשוא פנים בעניין זה, ככל שהדבר נוגע ליתר חברי הממשלה. טענות אלה הועלו ללא כל ביסוס. על כן לא נוכל לקבל את גישת העותרת כי יש לייחס לשרים כולם כנקודת מוצא, שיקולים זרים ורצון לרצות את היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בטענה הלוקה בכוללניות ואין היא אלא בבחינת השערה אשר אם תאומץ עלול הדבר להקשות מאוד על פעילותה השוטפת של הממשלה. משלא הצביעה העותרת על זיקה של ממש שיש למי משרי הממשלה האחרים לעניין מינויו של פרקליט המדינה, יש לדחות על הסף את טענות העותרת בדבר חשש למשוא פנים או לניגוד עניינים, ככל שהדבר נוגע אליהם.
5. סיכומו של דבר – העתירה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ט בכסלו התשע"ד (22.11.2013).
וכאן לינק מקוצר לאתר בו הפסק דין ( אתר " פסקדין" ) :
https://bit.ly/38RC22s
אהבתיאהבתי
אל רום,
יהיה או לא יהיה צו מניעה זמני?
אהבתיאהבתי
חייל זקן ,
טוב, מבירור מהיר שערכתי, יש כמה וכמה בעיות . סעיף 23 לחוק שירות המדינה ( מינויים ) תשי"ט 1959, כך מורה אותנו, מצטט החלק הרלבנטי והוא סעיף 23א(ב) כך :
הטלת תפקיד באופן זמני
(ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
עד כאן הציטוט:
אוחנה גורס, שהוא התיעץ עם נציב שירות המדינה, ובכך לכאורה תם הסיפור. זוהי לכאורה החלטה שלו, והוא נהנה מן הסמכות, וחזקת החוקיות. חזקת החוקיות , כלומר, כפי בבג"צ לעי"ל למעשה , שהחלטותיו הינן סבירות וחוקיות, ומי שגורס אחרת, עליו נטל ההוכחה. אלא מאי:
שההליך למינוי פרקליט מדינה ( לא זמני, אלא קבוע) הוא דרך ועדת איתור ( שלא ניכנס לפרטים בקשר אליה) . ודוק, נציב שירות המדינה, טוען ,שאי אפשר כרגע להקים ועדת איתור. אם הבנתי נכון, בגלל שזו ממשלת מעבר. אם אכן, כך הוא טוען ( וכנראה שכך ) לא ברור כלל וכלל, על פי הפסיקה של בג"צ, שאי אפשר לעשות כדבר הזה לעת הזו ( כלומר, בגלל שזו ממשלת מעבר לא להקים ועדת איתור ) .
אבל, עוד ארד לעומקו של ענין , והדברים יהיו הרבה יותר חדים כמובן .
להתראות
נ.ב: הכוונה לא לצו מניעה, אלא צו ביניים ( בבג"צ זה מכונה צו ביניים ) . לדעתי לא יהיה צו ביניים. אבל, אני עוד צריך לברר כאמור עוד פרטים. בהמשך אולי.
אהבתיאהבתי
כאן למעונין, לחוק שירות המדינה ( מינויים ) שהוא החוק המרכזי בסיפור ( סעיף 23א כמצוטט לעי"ל ):
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p221k1_001.htm#Seif55
ועוד נראה בהמשך , אברר כמה וכמה פרטים פה . לא מעורה לגמרי בפרשיה עדיין .
להתראות
אהבתיאהבתי
רק לשים לב, כותרי הייחוס בבג"צ לעי"ל , קצת התבלבלו בהדבקה , אז נעשה סדר:
בג"צ 7907-13
תאריך : 22/11/2013
בפני השופטים :
הנשיא : א' גרוניס , א' חיות , צ' זילברטל
התובע:
התנועה למשילות ודמוקרטיה ( עו"ד שמחה רוטמן)
נגד
מזכיר הממשלה , ממשלת ישראל, שר החוץ, שרת המשפטים , היועמ"ש, פרקליט המדינה , המשנה ליועמ"ש ( תפקידים מיוחדים).
כל השאר בסדר.
להתראות
אהבתיאהבתי
מאידך יש לשים לב :
השר אוחנה גורס שהוא התייעץ אכן עם נציב שירות המדינה. אבל, בג"צ צריך לשים לב, פסק מזה זמן , שהתייעצות דנן, אינה אך ורק בשביל לצאת ידי חובה, אלא , צריכה להיות מהותית, מחפץ לב, בלב פתוח , מצטט מבג"צ ארכיאולוגיה דאז ( לינק רצ"ב ) :
" בבג"צ 628/76 [1], בעמ' 547, נאמר על חובת התייעצות סטטוטורית, שבה חייב נושא תפקיד ציבורי:
"…כאשר קיימים חילוקי-דעות, פירושה של התייעצות גם חילופי דעות שבהם משתדלים בעלי הדעות השונות לשכנע זה את זה".
ובבג"צ 653/79 [2], בעמ' 96, אמר השופט שמגר:
"תהליך ההתייעצות הוא תהליך דו-צדדי – מצידו האחד הגורם המייעץ ומן הצד השני הגורם המקבל, הנותן דעתו בלב פתוח ובנפש חפצה לעצה המובאת לפניו ומכריע לאורה בגדר הסמכות, שהוקנתה לו".
עד כאן הציטוט:
אז זה תלוי, איך אוחנה התייעץ כמובן. האם רק יידע, או שבאמת ובתמים שיתף הנציב בדבר. מחפץ לב. באמונה. בלב פתוח ונפש חפצה.אבל, יש פה עוד הרבה מאוד אספקטים לבדוק. אולי בהמשך …..
כאן לבג"צ המכון לארכיאולוגיה נ' שר החינוך והתרבות:
https://marriage-il.com/בגץ-512-81-המכון-לארכיאולוגיה-של-האוניברסי/
להתראות
אהבתיאהבתי
רק יוער פה לגבי מינויי קבע על ידי ממשלת מעבר ( שזה כנראה אחד הטיעונים נגד מינוי רסמי קבוע לתפקיד פרקליט המדינה ) . הבג"צ המנחה, הוא בג"צ וייס. ואני מצטט ממנו ( רצ"ב לינק אליו ) כך מצטט :
" מה משמיעים לנו העקרונות של סבירות ומידתיות על פעולותיה של ממשלה יוצאת מקום שראש-הממשלה התפטר? במתן תשובה לשאלה זו יש לחזור לתכלית המונחת ביסוד המשך כהונתם של ראש-הממשלה והשרים על-אף התפטרותו של ראש-הממשלה. תכלית זו הינה כפולה: מחד גיסא, היא נועדה למנוע "חלל" שלטוני ולהבטיח יציבות והמשכיות. מאידך גיסא, יש להתחשב במעמדו המיוחד של ראש-הממשלה היוצא, אשר לכאורה עם התפטרותו היה תפקידו אמור להסתיים, אך הוא ממשיך להחזיק בו עד שייכנס לכהונתו ראש-הממשלה שנבחר, וזאת מכוח הוראתו של חוק היסוד עצמו (השוו קליין, במאמרו הנ"ל [17], בעמ' 276). על רקע תכלית כפולה זו מתבקשת המסקנה הזו: ראש-הממשלה שהתפטר והשרים של ממשלתו צריכים לפעול מתוך מודעות לתכלית האמורה. מצד אחד, עליהם לנהוג באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת. מצד אחר, עליהם להבטיח יציבות והמשכיות. חובת האיפוק אינה קיימת מקום שקיים צורך ציבורי חיוני בעשייה. ברור מאליו כי מקום שצורך חיוני זה קיים, עליה לעשות להגשמתו, וזאת במידה הראויה. עניין לנו אפוא בגישה גמישה המאזנת בין איפוק לבין עשייה, על-פי נסיבות העניין ובהתחשב במציאות המשתנה. השאלה שעקרונות הסבירות והמידתיות מציבים אינה אם העשייה היא שוטפת או חריגה. השאלה הנכונה הינה אם באיזון הכולל – המתחשב במכלול הנסיבות – נדרשים איפוק או עשייה. "
ועוד מצטט:
" כך, למשל, ככלל, ראוי הוא בגדרי מדיניות הפנים כי ראש-ממשלה יוצא וחברי ממשלתו לא יבצעו מינויים למשרות בכירות וישאירו את מלאכת המינוי לראש-הממשלה הנבחר ולממשלתו, אלא אם כן, בנסיבות העניין, דרישות התפקיד יוצרות צורך ציבורי חיוני לאייש את המשרה בלא להמתין לתחילת הפעילות של ראש-הממשלה הנבחר, או שמדובר במינוי מקצועי כאשר לא נראה טעם מספיק לדחיית המינוי. הוא הדין בניהולה של מדיניות חוץ או ביטחון."
עד כאן הציטוט:
אם כך, ניתן לטעון, שהמינוי הוא בבחינת צורך ציבורי חיוני ביותר. דווקא בממשלת מעבר ( ובחירות שוב ושוב ) . צריך יציבות. מעל הכל :
מדובר במינוי מקצועי. לא מינוי פוליטי. לא משרת אמון למשל. לכן, אין מניעות על פי הבג"צ המנחה, למעשה, לאייש את התפקיד , באופן קבוע, בתוך ממשלת מעבר. זה צורך ציבורי חיוני כאמור, ותפקיד מקצועי.
כמובן, שהרוחות סוערות. אבל, זה מה שקבע בג"צ . וההיגיון המעשי והמשפטי ברור כמובן. אז לא מובן, מאיפה נציב שירות המדינה, גורס או גרס אם אכן , שאין אפשרות למינוי דרך ועדת איתור ( מינוי קבוע ). אם כי אינטואטיבית, לא עסקינן במחשבות הבל חייב להודות.
כאן לבג"צ וייס כאמור :
https://bit.ly/2YXlr9b
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ, רוסיה איננה מעצמה בתחום המחקר המדעי, זה ברור מהנתונים שהבאת. אבל אין זה אומר שהיא אינה מעצמה בכוחה הצבאי ובהשפעתה הגאו- פוליטית. מדוע לדעתך המדד להיותה של מדינה מעצמה הוא הובלה בתחום המחקר המדעי?
ועדיין אני מסכים איתך שאין בכלל מקום להשוואה בין רוסיה וארה״ב. תשומת הלב התקשורתית יוצרת מצג שווא של מירוץ צמוד ביניהן, כאשר במציאות הן בכלל לא באותו מגרש משחקים. אם נוציא את הנשק הגרעיני מהמשוואה, צבא ארה״ב ככל הנראה מוחץ את צבא רוסיה בלי קושי. והפער הכלכלי ביניהן כמובן עצום.
אהבתיאהבתי
רינגו, נראה לי שבעצם אנו מסכימים
אהבתיאהבתי
הכוח של רוסיה הוא בהיותה מדינה שבה יש שליט חזק. זה משדר עקביות ונחישות. לעומת זאת בעימות של אירן מול ארה"ב, האירנים בונים על הפלת המשטר הטראמפי, וזו ציפיה סבירה.
אבל אותו כוח ממש מרחיק מרוסיה מוסדות אליטיסטים שמשגשגים באווירת חופש.
אהבתיאהבתי
אל רום,
בינתיים מנדלבליט מוביל. בג"ץ הקפיא את המינוי
אהבתיאהבתי
חייל זקן, נבדוק זאת ונראה ……
אהבתיאהבתי
אכן חייל זקן, כאן לצו ביניים של בג"צ ( השופט מזוז ). טוב, נחכה ונראה מה יהיה בהמשך . הרבה תלוי בעורכי הדין ובטיעונים שלהם וכו…. כאן ( בלי נימוקים ):
https://bit.ly/2Sf0hCb
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום,
התוצאה תלויה בחיות. אם תמנה פוגלמנים או שטיינים להרכב.
אהבתיאהבתי
חייל זקן, רד מהבלות רוח כזו . אין לזה קשר לפוגלמנים או שטיינים. המוח שלך שטוף מדברי כסילות שאתה קורא. הוכחתי זאת עשרות פעמים . בצורה חד משמעית ממש.
אהבתיאהבתי
אל רום,
שמע סיפור.
אשה נכנסת לרב כדי להיוועץ בו בקשר להזמנה לפגישה עם מועמד לשידוך בעיר אחרת.
אשה: "מה לעשות כבוד הרב, ליסוע או לא ליסוע?"
הרב פותח כמה ספרים וסוקר אותם בהתעמקות. כשמסיים פונה לאישה
הרב: "גברת, סעי לפגישה ואני מבטיח לך שבעוד שנה את חובקת בן"
השמש של הרב תופס את הגברת המאושרת בדרכה החוצה.
שמש: "גברת, אין לך מה ליסוע, לא תהיה חתונה ולא ילד, שבי בבית"
הרב שומע במקרה את השמש ופונה אליו בכעס
הרב: "חצוף שכמוך, איך אתה מעז לחלוק עלי כשקראתי הכל בספרי הקודש?"
השמש: "כבוד הרב הסתכל בספרים הקדושים, אני הסתכלתי באישה…"
אהבתיאהבתי
חייל זקן,
סיפור או אנקדוטה שטוחה ומגוחכת . קודם כל, טול צימר מבין עיניך. אתה רוצה להעביר איזה נמשל או לקח, על סמך סיפור כתוב ( יד שניה שלישית , עדיין כתוב ) בעוד שזה הלקח האסטרטגי , שאין לעיין בספרי קודש, ולחרוץ משפט ? אלא מאי:
להסתכל באישה וכך לקבוע ? ובכלל :
אתה נגד פסיכולוגיה בגרוש ? האין כך ? אותו שמש , לא פסיכולוג בגרוש לשיטתך ?
לא שהרב מבריק. אבל, לא פסיכולוג בגרוש.
כך או כך , דברי הבל , לא יצלחו לכלום .
להתראות
אהבתיאהבתי
הנה חייל זקן , מצטט אותך בציניות מה ( ויותר ) כך :
חייל זקןהגיב:
29 באוקטובר 2019 ב- 10:35
תמריץ,
כפסיכולוג בגרוש אני טוען שנתניהו נגוע במחלה של נסיכי הליכוד. הממלכתיות היא רק כסות שהרי בתוך הבית הפוליטי שלו התנהלותו היא ברוטלית ללא מעצורים.
כאן:
https://tamritz.wordpress.com/2019/10/28/281019/
להתראות
אהבתיאהבתי
מאחר ושר המשפטים נחסם למנות את עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג כמ"מ פרקליט המדינה, האם הוא יכול להתחכם ולמנות אותה כמ"מ מ"מ פרקליט המדינה? שהרי בגץ לא אסר עליו למצוא תחליף לתחליף?
אם לא יהיה פרקליט המדינה בשלושה חודשים הקרובים מי ייצאת מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, בכלל ומי ייצג אותה בפרט בערעור בג"ץ? היועץ המשפטי?
אהבתיאהבתי
אבל חייל זקן, נספר לך סיפור מן החיים. סיפור של ממש. שאנו דנים בו לאורכו ורוחבו מדי יום :
מנדלבליט, מונה למזכיר הממשלה על ידי נתניהו . מונה ליועמ"ש על ידי נתניהו ( בעיקרון) . יש לו כיפה ענקית שחורה על הראש. והנה:
הוא הפיל את נתניהו לכאורה הפיל, עם כתב אישום. והוא פקינג נחרץ לחלוטין בסיפור.
האם אנו צריכים להמשיך ? או שדי לחכימא ברמיזה. וזה לא סיפור בדים , מאיזה עיירה פולנית דאז, של זוללי קניידעלך או בדומה. זה סיפור של ממש כידוע לך.
מבהיר לך שוב ושוב, המוח שלך שטוף בהבל / זבל ( כפי רבים כמובן, לא אישי פה רק בקשר אליך).
אל תנסה אותי שוב .
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום,
סיפור חד גדיא.
השופט המחוזי יצחק כהן מתמנה למשפט זדורוב.
עננה של שמועות על הטרדות מיניות אופפת את השופט כהן
הפתולוגית ד"ר פורמן מעידה נגד התזה של הפרקליטות
השופט כהן מרשיע את זדורוב ועושה מי שבירך לד"ר פורמן
שי ניצן שולח את הברקודות שלו, דינה זילבר ורחל שילנסקי, לחסל את הקריירה של ד"ר פורמן כשהעילה היא פסק הדין של כהן
שופט העליון דנציגר על פסק הדין של כהן:
1. בסעיף 262: "התרשמותי היא כי נפל פגם מהותי באופן שבו העריך בית המשפט את מהימנותה האישית והמקצועית של ד"ר פורמן."
2. בסעיף 272: "דעתי היא כי יש להעדיף את חוות דעתה של ד"ר פורמן על פני חוות דעתו של ד"ר זייצב, כפי שארחיב להלן. … אני סבור כי בנסיבות העניין נפל פגם בהתנהלות המשיבה." המשיבה היא הפרקליטות
השופט יצחק כהן מואשם בהטרדה מינית ומגיע להסדר טיעון של קנס ללא הרשעה.
השופטת עינת רון דוחה את הסדר הטיעון ומרשיעה: "אין להקל במקרה ראש ולהפחית בחומרתו, כפי שעשתה התביעה. המדובר בניצול ציני של מעמד בכיר ושל תפקיד בכיר כלפי עובדת צעירה."
דינה זילבר מקודמת.
הכל תלוי באשה…
אהבתיאהבתי
אל רום,
מנדלבליט למד מנתניהו להציג מועמד יחיד לתפקיד פרקליט המדינה. כך מינה נתניהו את שי ניצן לתפקיד. נתניהו מינה את שניהם בגלל שחשב שהם גנבי סוסים ומעגלי פינות שינקו אחריו. הוא צדק חלקית.
אהבתיאהבתי
חייל זקן,
כמו עם קצב לאחרונה, לא קראת, לא יכולת לקרוא ולהבין. אתה מצטט ומוציא מהקשרים . אתה לא מבין הפסק דין , גם לא תבין אותו. אתה מתעקש להתאבד שוב ושוב. זה ששופטים חלוקים בינהם, וכך צריך להיות, לא מבטא שום דיעה פוליטית, לא בטיח ולא נעליים.
המוח שלך נעול לגמרי, למרות שבתוכך , אתה יודע את האמת ,והיא הוכחה אינספור פעמים. אתה לא תוכל להתעלות לרמות כאלו. אין לך סיכוי בגרוש.
ואתה יודע מה, איך נוכיח זאת , שהקוראים יבינו :
ניסית לא מזמן , לאתגר אותי , לאתגר שופטים, עם בי די אס ואללה. אי אפשר לתאר זאת , כניסיון מגוחך עד כדי אימה אפילו. נפנה את הקוראים, ונוכיח שבעליל, שאתה יודע האמת בתוכך, אבל, מכחד בדבר . הנה , איתגור שלך מגוחך אללאללה מגוחך , אבל , שהקוראים יקראו במו עיניהם הדבר, ויבינו אגב אורחא , מי אתה ( אבל, כמו רבים אחרים , רק שאתה מתעקש להתאבד מולי שוב ושוב, מאחורי שם אנונימי כמובן ) .
הנה כאן :
https://tamritz.wordpress.com/2019/11/03/031119/
להתראות
אז כאן בי די אס, לכו תקראו , התגבבות ביני לבין החייל הזקן, ביוזמה שלו ממש :
אהבתיאהבתי
רק המשפט האחרון בתגובה שלי האחרונה לעי"ל , לחייל זקן, מיותר, בטעות הדבר.
אהבתיאהבתי
אוף אוף אוף טופיק,
פרק לא כל כך מוכר בהיסטוריה היהודית. לאחר התנועה השבתאית – תנועת יעקב פרנק.
לתפיסתי, הוכחה נוספת לאיוולת הפוליטית של העם היהודי, וכשרונו האדיר להפוך לאויב הגרוע ביותר של עצמו.
http://www.historicalmoments2.com/%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a7-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa
קטע מהפרק:
" … בעקבות פרשת לאנצקרונה , מחריף הקרע בין היהודים ובין השבתאים . לפתע מתגלית קבוצה מלוכדת של שבתאיים סמויים , החושפים את אמונתם ומסירים מעל עצמם בגלוי עול תורה ומצוות בשמה של אותה משיחיות עתידית . החברה היהודית מוצאת את עצמה מתמודדת עם קבוצה המתארגנת ויוצרת לעצמה זהות דתית רוחנית אחרת , שבמרכזה אמונה במנהיגם יעקב פרנק , כדמות המשיחית , מבשר הגאולה . הבעש"ט מעיד על קושי להתמודד עם האתגר בשל העימות הציבורי החריף והחזיתי שבין הפרנקיסטים ובין הקהילה , עימות המעצים את הניגוד והפער ומקשה על קרובם ועל תיקונם ( נתנאל לדרברג, , 2007 , עמוד 64 ).
לפרשת לאנצקורנה היו תוצאות מרחיקות לכת שהובילו לחרם החמור 'חרב פיפיות' ע"י היהודים בשנת 1756 , שכלל ביטול חד-צדדי של כל קשרי השידוכים עם המוחרמים, ביטול חוזי שכירות, ביטול כל הסכמים עמם בכל ענייני העבודה ובכל עניין חברתי אחר, ביטול חוזי החכירה , ביטול חזקת היישוב , וגירוש מהעיר, , והסתיימו בפנייה של המוחרמים שנותרו בחוסר כול לנציג הכנסייה בקמינץ בירת פודוליה , הבישוף מיקולאי דמבובסקי. השבתאים בראשותו של יעקב פרנק ביקשו חסות מהבישוף הקתולי.
את בקשת החסות של עדת יעקב פרנק נוכח החרם החמור מצד היהודים ניצלה הכנסייה הקתולית אז לטובתה. הבישוף ערך את הוויכוח בין השבתאים לרבנים בקמינץ בין 20 -27 ביוני 1757 בתמורה לחסות ולתמיכה שביקשו השבתאים המנודים בהנהגת יעקב פרנק מן הכנסייה. הוויכוח הסתיים בהכרעה שהשבתאים ניצחו ועונשם של הרבנים היה שרפת התלמוד (רחל אליאור , 2014 , כרך ב' , עמוד 532 ) .
יעקב פרנק הגביר את נוכחות השבתאים בפודוליה. הוא המיר את דתו בשלהי שנת 1759 וגרר אלפי יהודים להמיר את דתם.
אנשי הכנסייה גילו יחס חיובי כלפי המומרים וחשו חובה לסייע בידם להשתלב בחברה הנוצרית.
איור מהמאה ה18 : טקס החרמת בני עדתו של יעקב פרנק
חרם 'חרב פיפיות' ומדוע זעם הבעש"ט ?
מעשיהם של יעקב פרנק ובני חבורתו , שעמדו בראש השבתאים בפודוליה בפולין באמצע שנות החמישים של המאה ה18 , שהתבררו בגביית עדויות בסטנוב שבפודוליה שנערכה במצוות ועד מדינת לבוב , היו העילה, כאמור , לחרם נגד מאמיני שבתי צבי ב13 ביוני 1756 ונודע בשם 'חרב פיפיות'. החרם היה שנוי במחלוקת נוקבת בקרב היהודים. החרם עצמו עורר את זעמו של הבעש"ט כי פגע גם בתנועת החסידות שהתגבשה אז והחלה להתפשט בחוג תלמידי הבעש"ט שעסקו בקבלה (רחל אליאור , 2014 , עמודים 63-65 ) .
החרם החמור הידוע בשם "חרב פיפיות" , אשר הוטל בבראד על נאמני שבתי צבי בראשות יעקב פרנק , בחודש יוני בשנת 1756, הגדיר אותם כפושעים, את נשותיהם כזונות ואת ילדיהם כממזרים, והותיר אותם מנודים, מבודדים ומנותקים ומשוללי מקורות פרנסה, והביא, כאמור, לפניית המוחרמים הנואשים לכנסייה ( רחל אליאור , 2014 , עמוד 229 ).
האישיות הרבנית שעמדה מאחורי החרם הגדול בעיר לבוב היה רבי יעקב עמדן (יעב"ץ) מגדולי הרבנים של המאה ה-18 ואחד ממתנגדיה החריפים ביותר של תנועת השבתאות לסוגיה. יעב"ץ, ששלושת בנותיו היו נשואות לרבנים חשובים שכיהנו בהנהגת ועד ארבע הארצות (המוסד המרכזי העליון של יהדות פולין), שכנע את חתניו להכריז חרם על קבוצה של אלפיים יהודים שנחשדו בפרנקיזם. יעב"ץ לא הכיר את אותם יהודים ויהודיות, הוא לא ראה אותם מימיו ואפילו לא ידע בוודאות כי הם "חטאו" בפרנקיזם ((אושי דרמן , 2018) .
התוצאה הבלתי צפויה של החרם
כאמור, השבתאים המוחרמים , נטולי הפרנסה והנואשים נאלצו לפנות לבישוף של קמינץ-פודולסקי , מיקולאי-דמבוסקי , שהיה בעל השפעה רבה בחצר המלך , משום שהיה כהן הוידוי של המלכה ופעל כבר קודם לכן ביצירת עלילות דם נגד היהודים. פנייה זו לצד פניות נוספות לבישופים נוצרים גרמה שוב לגל של עלילות דם נגד היהודים. הענקת החסות לשבתאים הפרנקינסטים הנרדפים , הותנתה ע"י הכנסייה הקתולית לא רק באישור אמיתות עלילת-הדם ובציון מפורש של מקורותיה בתלמוד , אלא גם בהמרת דתם של השבתאים לנצרות שתעיד על אמיתות האמונה הנוצרית ועל האמת שבטענות נגד הנוצרים. בני עדתו של יעקב פרנק הסכימו לכך בלב כבד נוכח הרדיפות , המצוקה והחרם מצד הרבנים היהודים.
הבישופים של הכנסיה בפולין ניצלו את המרת הדת של הפרנקיסטים על מנת לבסס את טענותיהם לגבי עלילת הדם בחג הפסח ולהוכיח כי מקורה בתלמוד.
בעקבות החרם , השבתאים שנרדפו בידי רבני הערים ורבני ועד ארבע הארצות נקמו נקמה איומה ברודפיהם , שכללה את הוצאת דיבת הרבנים ועלילת עלילות שווא על כל היקר להם , שהביאה, כאמור, לשרפת התלמוד בקמיניץ ב18 באוקטובר 1757 וגם הביאה לאימות עלילת-הדם בקתדרלה בלבוב בספטמבר 1759 … "
אהבתיLiked by 1 person
למי שמעונין לקרוא את המכתב המתריס של טראמפ, לננסי פלוסי, על ההחלטה להדיחו ( אנו אחרי הצבעה להדיחו, כלומר, להעביר לסנאט תכל"ס, את ניהול המשפט נגדו ) אז כאן:
יש ללחוץ כדי לגשת אל Letter-From-President-Trump-Final.pdf
אהבתיאהבתי
החלטה חשובה של המחוזי ירושלים ( מינהלי) בקשר לאסדת הגז לויתן לכל המעונין. בית משפט, התיר את המשך הפעילות של האסדה ( למרות הנזק הסביבתי, ובניגוד לצו קודם שלו מלפני יומיים , שמקפיא הפעילות ) . כאן לכל המעונין :
יש ללחוץ כדי לגשת אל 20191219-084035.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
לכל המעונין לקרוא כתבה עיתונאית על כך, אז פה בגלובס:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001311650
אהבתיאהבתי
אבל, מי שמעונין לקרוא ההחלטה הראשונה ( המקפיאה) של בית המשפט, שם יש תיאורים יותר פרטניים וטכניים לגבי נושא הזיהום וכדומה, אז כאן ( ההחלטה הזו בוטלה כאמור ) הנה:
יש ללחוץ כדי לגשת אל 5e5320156f010000090037f6997a5db9_f_original_copy.pdf
אהבתיאהבתי
אל רום,
מה דינו של רונאלדו שהפר אתמול את חוק הכבידה?
אהבתיאהבתי
חייל זקן, אין דבר כזה חוק הכבידה ….. או, שכמו הרבה חוקים, זה חוק שקובע כלל, וחריגים לכלל. אבל, עוד אבדוק ואראה, יש לו שמאלית מדהימה ממש.
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום
צודק. אין דבר כזה לרונאלדו
אהבתיאהבתי
כן, קלטתי, התרוממות ונגיחה מדהימים ממש. במובנים יותר פואטיים, הכבידה באמת לא עצרה אותו. אפשר היה להתבלבל בינו לבין השוער של היריב בשקט כך.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
מה נעשה והם אכן היו ממזרים ונואפים?
אהבתיאהבתי
https://mida.org.il/2019/12/19/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98/
מומלץ
אהבתיLiked by 1 person
לי.ד.
א. כידוע לכל, כישורי כפוסקת הלכה מאוד מוגבלים. ,,ליתר דיוק – אפסיים.
אך אני מניחה שדין ממזרים (?) ונואפים אינו אמור להיות חמור יותר מדין מחללי שבת בפרהסיה, בנים סוררים ומורים, נשים נשואות נואפות, הומוסקסואלים מוצהרים ודומיהם.
נדמה לי שהתורה ציוותה להוציאם להורג. לפחות את חלקם באמצעות סקילה באבנים. למרות זאת, רובם המכריע של היהודים המאמינים בימנו נמנעים מלקיים מצווה זאת (פרט לרוצחה של שירה בנקי וחריגי חריגים נוספים).
אני משערת שהנימוקים ההלכתיים להימנעות המודרנית מביצוע טקסי רגימה באבנים היו יכולים להיות מוכלים גם על הממזרים והנואפים שהתקבצו סביב יעקב פרנק.
אבל אם מסיבה כלשהי לא ניתן להעתיק את הלכות הסובלנות המודרנית ל"פושעים" הללו גם אל חסידי יעקב פרנק – אני מוכנה לנדב להם הלכה: סכנת פיקוח נפש.
הרבנים היו יכולים להבין שכאשר הם מציבים אדם, או קבוצה, בפני הברירה בין מוות איטי מקור ומרעב לבין המרת דת – חלקם או כולם יבחרו להמיר את דתם.
לאור נסיון מצטבר של יותר מ 1,500 שנות חיים כמיעוט שנוא – הם כבר היו אמורים לדעת שהקבוצה המסוכנת ביותר לעם היהודי היא זו של המומרים הטריים. מכאן, אסור היה להם להסתכן בדחיפת חסידי פרנק לזרועות הכנסיה הקתולית.
לאור מספר היהודים שנטבחו בעלילות דם *לאחר* המרת דתם של חסידי יעקב פרנק – הכתרת התנהגותם הצדקנית של הרבנים המעורבים כאיוולת פוליטית היא בעיני לשון המעטה.
ב. לתפיסתי, גם יעקב פרנק וחסידיו הם חלק אינטגרלי מבני העם היהודי.
מכאן, שגם הם חשודים מראש בעיני כלוקים באיוולת פוליטית עמוקה.
1. האיוולת השנייה היא המשיכה ההרסנית אל האנרכיזם. בסיס משנתו פורצת כל החוקים וכל הגבולות של יעקב פרנק.
למיטב ידיעתי, יש ביהדות לא מעט משיכה לאנרכיזם. כולל נאום הנביא שמואל לפיו הקמת מוסד מלוכה תתבע מהעם תשלומים מאוד כבדים אך לא תביא להם שום תועלת. מוסד מיותר ומכביד.
רק לאחרונה נאלצתי לרענן את זכרוני גם במשל יותם /האטד. כל הגדולים, התורמים והראויים (הארז, עץ הזית, התאנה …) לא הסכימו לקבל על עצמם תפקיד מנהיגותי. רק ייצור עלוב וחסר תועלת (האטד) נמשך לכוח השלטון. התוצאה ניתנת לניבוי מראש – האטד שורף את כל הראויים ממנו. המסקנה ברורה – השלטון אינו מושך אליו את הטובים ביותר + ניתן להניח שאסור להעריך את מי שנמצא בהנהגה הפוליטית (((נדמה לי שמיושם בימנו גם להבחנה בין "גדולי התורה" החרדים לבין הפוליטיקאים החרדים))).
2. איוולת פוליטית שלישית היא "הנוהג" בעם היהודי לפתור מחלוקות פנימיות קשות באמצעות פנייה להתערבות "השלטונות". היא כבר הוכיחה את עצמה, פעם אחר פעם, כמאוד הרסנית.
זכור לי במעורפל שגם חורבן בתי המקדש ע'י הרומאים, אבדן השלטון העצמי והפיזור בין גלויות, המוות ההמוני של יהודים והפיכתם לעבדים – בוצע *לאחר* שקבוצה יהודית אחת פנתה לשלטונות רומא לבוא לעזרתה.
גם נקמת חסידי יעקב פרנק ביהודים שהחרימו אותם, באמצעות "הלשנה" לכנסיה הקתולית, היא המשכה של אותה מסורת יהודית מפוארת.
אבל למעשה גם כל היהודים התומכים כיום ב BDS, ו/או הקוראים (כמו ברני סנדרס) לקצץ בסיוע לישראל בכדי ללחוץ עליה להיטיב את התמהגותה הנפשעת, הם ממשיכי מסורת הרסנית זו.,
אהבתיאהבתי
הייתי אמורה להוסיף שהצטיינות היהודים באיוולת פוליטית (להערכתי) מגמדת בעיני את אי הצטיינותם המספקת במבחני פיזה ובפרסומים מדעיים.
אדם / עם / מדינה יכולים להיות מאוד בינונים בהישגיהם האינטלקטואליים אבל גם די בטוחים ודי מאושרים. אבל עם שבאלפי השנים האחרונות הוכיח את הצטיינותו באיוולת פוליטית אמור לחוש חרדה תמידית עמוקה.
אהבתיאהבתי
תמריץ ובטח הרבה אחרים, יגלו פה ענין:
"חושך לגויים: ישראל במקום הראשון בהזנחת התלמידים החלשים
דו"ח פיזה של 2018 מצייר תמונה קשה לא רק בנוגע להישגים של תלמידי ישראל, אלא גם אודות היקף ההפרדה, הבידוד, ההזנחה והקיפוח של החלשים במערכת החינוך. הדבר משקף את המדיניות הכלכלית האנטי-חברתית של ממשלות ישראל, היוצרת עוולות שבתי הספר לא מסוגלים לתקן "
כאן בשיחה מקומית:
https://www.mekomit.co.il/פיזה-הזנחת-ובידוד-התלמידים-החדשים/
אהבתיאהבתי
רק לכל המעונין, כאן על ההצהרה של התובעת בהאג ( בטח שמעתם משהו ) בקשר להשלמת חקירה מקדימה בפלסטין , ואישור בית המשפט הלאה לחקירה מלאה וכו…. :
https://www.icc-cpi.int/Pages/item.aspx?name=20191220-otp-statement-palestine
יותר מאוחר, אפנה לבקשה שלה לבית המשפט,ואתרגם תמציתית ההצהרה ……
להתראות
אהבתיאהבתי
רק בתמצית על ההחלטה או למעשה ההצהרה של התובעת בהאג:
התובעת מכריזה על סיום חקירה מקדימה, וכניסה לחקירה מלאה. לפני כן, היא הגישה בקשה לבית המשפט ( של קדם משפט) לאשר או לקבוע, את ההיקף הטריטוריאלי של החקירה. תכל"ס:
נכנסת לחקירה מלאה. עסקינן בפשעי מלחמה לגבי דידה ( פוטנציאליים ) בעזה, יהודה ושומרון, ומזרח ירושלים. אין סיבה לגבי דידה , משיקולים של צדק ( או "צדק מעברי" כפי שמתרגמים לרוב פה בעברית ) להניח, שחקירה דנן, תפגע בצדק דנן .כלומר: אין מניעות לחקירה, משיקולים של צדק תכל"ס. יודגש , שהיא לא מבקשת אישור לחקירה מלאה ( אישור בית משפט ) אלא , רק להיקף הטריטוריאלי של הפשעים הנחקרים.
וזהו. היא מקווה שכמה שיותר מהר, בית המשפט ( או קדם משפט) יקבע את ההיקף הטריטוריאלי, וכפי שהסברתי בעבר, צווי מעצר, רק ענין של זמן.
אפנה מאוחר יותר, לבקשה גופא לבית המשפט , לכל המעונין .
להתראות
אהבתיאהבתי
כאן לבקשה של התובעת לבית המשפט של קדם משפט בהאג ( 112 עמודים, תכינו צימר לשהייה ארוכה למי שחושב לקרוא פה) :
יש ללחוץ כדי לגשת אל CR2019_07637.PDF
להתראות
אהבתיאהבתי
תודה אל רום. מעניין מאוד.
אהבתיאהבתי
על לא דבר…..
אהבתיאהבתי
רק יוער, שמנגד הכין היועמ"ש ( שהוא מומחה למשפט בינלאומי פלילי אגב ) חוות דעת, שמכינה הקרקע לבאות, וסותרת כמובן את יסודות החקירה וכו…אז מי שמעונין לקרוא תקציר מנהלים של חוות הדעת , אז כאן ( בעברית, 2 עמודים משהו ) :
יש ללחוץ כדי לגשת אל executivesummaryHe.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
לקמיליה,
אני בהחלט מסכים שפניה לגורמים זרים כדי להכריע מחלוקות פנימיות היא אוולת מדינית ששילמנו עליה מחיר כבד. לטעמי זה בעצם הלקח המרכזי של סיפור קמצא ובר קמצא – אסור לתת למחלוקות פנימיות לגלוש החוצה באופן שיפגע קשה ביהודים. מסיבה זו גם המחלוקת בין תומכי הרמב"ם ומתנגדיו הייתה איוולת מדינית שהביאה תחילה לשריפת ספרי הרמב"ם ולאחר מכן לשריפת התלמוד בצרפת.
וכאן אני שואל את עצמי מדוע לסיפור הפרנקיסטי אני יותר אדיש – כל כמה שאני מודע לכאב ההיסטורי שבני התקופה חשו? ועוד שאלה – שגם את עוררת – מה ההבדל בין הפרנקיסטים לחילוניים הציוניים בימינו?
אני מנסה לתאר את סדר המחשבות שלי בסוגיה ואני מודה שאין לי תשובות סופיות.
אני יכול להבין מדוע את המחלוקת בין תומכי הרמב"ם למתנגדיו נתפסת בעיני כאיוולת מדינית; אחרי שהרמב"ן נתן הכשר לרמב"ם המחלוקת הזו נתפסת בדיעבד כיוצאת מכלל פרופורציה (העובדה שהרמב"ן נתן הכשר לרמב"ם מופיעה הן במכתב של תומכי הרמב"ם והן בציטוטים הארוכים של הרמב"ן בנושאי כלים הלכתיים מובהקים כמו הרמ"ך והגהות מיימוניות).
ומה עם השבתאות? מסתבר, בדיעבד, שלמרות שהשבתאות נדחתה רשמית תומכיה לא נרדפו. במרחב הספרדי כנראה שהיא לא נודתה כמו שרואים ביחס לספר חמדת הימים. במרחב האשכנזי היא כנראה נודתה אבל לא הוחרמה. היחס די הזכיר את היחס לחב"דניקים משיחיים בימינו. אם הם מקפידים על הלכה אז מתעלמים מהדעות האישיות שלהם.
ומה עם הפרנקיזם? נראה שההבדל בין הפרנקיזם לשבתאות הוא בטענה הוא שימות המשיח הגיעו בפועל. השבתאים סברו ששבתי צבי היה משיח אבל אחרי שהוא התאסלם ימות המשיח נדחו לעתיד. בכך הם חזרו והתאחדו עם שאר היהודים שגם הם סברו שימות המשיח הם בעתיד. בשביל הפרנקיסטים ימות המשיח הגיעו והיות ומצוות בטלות לעתיד לבוא (מסכת נידה דף סא עמוד א) הכול הופך למותר. את זה כנראה היהדות המסורתית לא הסכימה לקבל ודחפה את הפרנקיסטים החוצה אל עבר הנוצרים (שגם הם סברו בעקבות פאולוס שהמצוות בטלו) ויהיה המחיר אשר יהיה.
ומה עם הציונות? כאן כנראה מסתבר החידוש – הציונות נמנעה במפורש מלזהות את עצמה כמשיח. זה התחיל כבר בהתחלה בקונגרס הציוני הראשוני. בביוגרפיה הרצל של עמוס אילון מסופר כיצד הגיעו לפגישה עם הרצל 5 רבנים חמורי סבר (להרצל כנראה היה ברור החשיבות הקריטית של הפגישה איתם כדי לקבל לגיטימציה ולכן הוא פינה להם זמן בלו"ז). הפגישה הסתיימה והם יצאו קורנים מנחת. אחד מעוזריו הצעירים של הרצל שאל מה קרה? האם הרצל התחייב להניח תפילין ולשמור שבת? לא ולא, ענו לו הרבנים, להיפך אם הוא היה פתאום הופך לאדוק בדת זה היה מדאיג אותנו מתוך חשש שנצטרך לקבל אותו כמשיח. דווקא העובדה שהוא איננו דתי מרגיעה אותנו. כלומר, ההבדל בין הציונות לפרנקיזם היא שהציונות מדגישה שהיא לא משיחית; היא ריאליסטית. ישנו אמנם יסוד שבתאי בציונות במחשבה שהציונות מחייבת מצווה הבאה בעברה – כמו חילולי שבת, עבודה בשנת השמיטה ועוד. זה מה שגרם לחזון איש בסוף להתרחק מהציונות. ונגד זה הציונות הדתית כל הזמן נלחמת. הציונות הדתית כל הזמן מנסה להראות כיצד קיום הציונות וההלכה הולכים ביחד (גם עם פשרות שהחזון איש לא היה מוכן לקבל כמו התר מכירה וכדומה). זה התחיל ברב קוק, המשיך במפעל ההלכתי של הרב גורן של צבא על פי ההלכה וזה ממשיך גם היום בגופים שונים. זה לא נותן פתרון סופי לחברות פרטיות כמו אינטל ומפעלי ים המלח אבל ישנה הרבה עבודה בכיוון ובמגזרים ציבוריים בהחלט אפשר להראות שאין התנגשות.. לא הכול מושלם אבל אין ספק שהמדינה הייתה יכולה לעשות הרבה בכיוון אם הייתה מחליטה למשל לתמוך בחופשה לכל החקלאים בשנת השמיטה. בבת אחת הרבה מהצידוק של תלמידי החזון איש להתנגד למדינה היו מוסר מהפרק.
אהבתיLiked by 3 אנשים
י.ד. : זה אפילו לא קשקוש בגרוש, לטעון שהציונות ריאליסטית ולא משיחית. נכון, במוצהר היא לא ( או לא לגמרי). אבל, בפועל היא כן . ואין אפשרות אחרת. למה ? נתחיל מזה, שאם אדם הוא מאמין ( יהודי מאמין) הרי הוא לא בר דעת , לטעון ששיבת ציון והקמת מדינת ישראל, סתם ככה צירוף מקרים בקטנה, ואלוהים, אין לו יד ורגל בדבר. איך ייתכן ? אני אפילו לא אפרט למה זוהי הבלות רוח. הנייר , התגובית לא סובלת זאת .
אם הציונות ,נועדה לבנות בית לאומי , או היכל ארצי ליהודים באשר הם, ובגלל שהם יהודים ( ומאמינים מן הסתם ) לא כל שכן, דווקא בארץ ישראל, אזי:
פה התגשמה , פה נתגשם עיקר העיקרים:
עבודת השם בארץ ישראל . זה הליבה של כל הליבות של הדת היהודית . האם זה במקרה לגבי המאמין ? ודאי שלאיו. לא ייתכן פשוט. את אברהם האלוהים ציווה, ללכת מן נניח עירק של היום, ולהגיע לארץ ישראל. שם יובטח זרעו, שם הוא ישגשג ויהא הגדול שבגויים. זה במקרה ? רק מטורף יטען כך ( אם הוא מאמין ,שהרי, האלוהים בחר אדם, שהוא אפילו לא אותוכטוני , לא יליד כנען , למה ? מכיוון שהוא רצה להביע, תוכנית אלוהית, שחורגת מהיסטוריה מאטרייאלית. מעבר להישג האדם ). אם אברהם לא במקרה, בטח לא הקמת מדינת ישראל. אדם צריך להיות לא בר דעת, להיות מאמין ,ולחשוב שבמקרה קמה מדינת היהודים , מדינה ציונית.
כך גם אבות הציונות התיחסו למעשה לדבר. נכון, לא לגמרי במוצהר, אבל, זה הדחף הפנימי העמוק, וגם הניתוח הלוגי הנכון. ועוד אביא ציטוטים למשל בהמשך.
כך שלטעון שציונות היא ריאלית ולא משיחית /תיאולוגית. זוהי הבלות רוח של ממש עם כל הכבוד.אולי מן הפה לחוץ. לא יותר מזה.
להתראות
אהבתיאהבתי
י.ד. , הנה ,בן גוריון, מצוטט ( מתוך וויקיציטוט , רצ"ב לינק) :
"התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937
"כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי."
"אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל."
"אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום – לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת – אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ – על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו." ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך, 1937
"בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי."
" "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: 'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד' אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~ מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש שארם א-שייח' במבצע סיני, 1956
ממש ריאלי י.ד. הא ? אולי בפועלו, בשיקול הדעת הקונקרטי , אבל, הדחפים, פסיכואנליטית, אין ספק , משיחי , ואפילו הזוי לגמרי יטען הטוען.
כאן:
https://he.wikiquote.org/wiki/דוד_בן-גוריון
להתראות
אהבתיאהבתי
אלרום,
אין מביאים הוכחות מן האפיקורסים. אלה יגייסו גם את אלוהים עצמו לצידם כשיתאים להם.
הנקודה עם הציונות היא שגם אם מדובר בקיום מצווה (ישוב הארץ) לא מדובר בשבירת סדרי המציאות. ולכן גם אם ישנם טועים הסבורים שקיום אותה מצווה מתיר עברות ודורשים זאת לגנאי (החרדים) או לשבח (החילוניים) האדם השקול יודע שאין שום הכרח לעשות עברות כדי לממש את הציונות. ולכן הציונות במהותה איננה משיחית. אם כבר להיפך היא אנטי משיחית. היא תפלה, משעממת, מאמינה שהיהודים יכולים להיות אנשים מאושרים, עסוקה בבניה סיזיפית של ארץ ישראל במקום בחלומות ובפנטזיות. ומאפשרת גם לאנשים דתיים להשתתף בה ולא נתפסת לדמיונות משיחיים הרסניים.
וכן, דווקא הדתיים לאומיים שתמיד מכונים משיחיים הם אלו שהכי ממסדיים בעוד שהחרדים והחילונים אנרכיסטים הרבה יותר.
אהבתיאהבתי
י.ד. , למה , אין חילוניים או מסורתיים ומעין חילוניים ? הכינוי שלך לגביהם כאפיקורסים, הוא סובייקטיבי לחלוטין . השאלה היא רק אחת:
האם הם מאמינים בהשגחה עליונה, כפי שמעוצבת היא בדת היהודית. אם אכן מאמינים, יש רק מסקנה אחת ויחידה:
והיא, שמדינת ישראל לגבי דידם , היא מעשה אלוהי, אצבע אלוהים. ואין אפשרות לאדם המאמין למסקנה אחרת ( מדגיש: האדם המאמין, לא ישראלי אתיאיסט ) .
ועוד,תמוהה ביותר הטענה שלך לגבי מימסד ואנרכיזם. בעוד שהסמכות האולטימטיבית לגבי אנשים אדוקים, היא הדת והאלוהים, הרי , לגבי חילוניים זה החוק , המשפט , ואורחות מוסר אוניברסליים בעיקרון. אז איך ? נניח בג"צ מתערב, בנושא הפליה של נערות מזרחיות במוסדות חינוך חרדיים. ומה הם גורסים מאידך החרדים ? מה בג"צ מבין בדבר ? מה לבג"צ ולהשגחה עליונה ? מה לבג"צ ואורחות חיים הלכתיים ? תמוהה ביותר הטענה הזו שלך !!
להתראות
אהבתיאהבתי
אלרום,
רקע לדיון: לפני חודש לקחתי שני חרדים מנטורי קרתא טרמפ. לאחר שהת"ח מביניהם דיבר קצת בלומדות האם ניזוק יכול לדרוש מחיר גבוה יותר על חפץ מאשר מחירו ביד 2 (אני סברתי שאם אין לחפץ דיני אונאה אז כן אבל לא נכנס לסוגיה) גלשנו לפוליטיקה. והם התחילו להאשים את המדינה שהיא עושה שמד ושכל מה שרצה בן גוריון היה שמד. אני סברתי שהם קצת מגזמים אבל לאחר מחשבה הסכמתי שבדבר אחד הם צודקים. בן גוריון אכן רצה להחליף את היהודי הגלותי, רק מה שבן גוריון כינה גאולה הם מכנים שמד. הבנתי גם שבן גוריון לא מייצג אותי. אני לא ציוני כי אני רוצה להחליף את היהודי הגלותי. אני ציוני כי אני חושב שזה הדבר הנכון ואין סתירה בין הציונות ובין הדת.
האם יש הרבה אנשים שהם לא אפיקורסים כמו בן גוריון (אני לא רוצה לפרגן לו אמונה בבורא)? בוודאי. אבל הרבה מהם בטוחים שיש סתירה בין הציונות ובין הדת וצריך להכריע ביניהם. אני מכיר משפחה חילונית שאחד הבנים נשא גויה מחוץ לארץ. האמא ישבה שבעה על הבן. וכאן נשאל: האם היא לא הבינה שאם היא נותנת לו חינוך חילוני זה מה שיכול לצאת בסבירות גבוהה? הבינה אבל כיון שלדעתה ישנה סתירה בין הציונות לדת והיא חשבה שהציונות יותר חשובה אז בחרה בציונות החילונית. האם הקב"ה מעורב בציונות? אין לי שמץ. אם תסתכל אצלי בבלוג בפוסט הראשון תראה שאני מאמין שכן אבל אני משתדל לא לדברר אותו.
אני לא רוצה לטעון וגם לא חושב שהציונות הדתית מרשימה, לא מבחינה דתית ולא מבחינה חילונית. ועדין יש לציונות הדתית טענה שאין סתירה בין ההלכה לציונות ולכן אפשר להיות ציוני שומר חוק המתגייס לצבא ולומד לימודי ליבה ומהצד השני לשמור הלכה. הרבה מאד אנשים סבורים אחרת ולכן הם אנרכיסטים, או מהצד הדתי מפסיקים לשמור מצוות ורק שומרים על חוק המדינה או שהם אנרכיסטים מהצד החילוני שומרים הלכה אך לא מצייתים לחוק המדינה ורק משתמשים במדינה לטובת עצמם.
אין לי טענות נגד מי שהוא מסורתי.
אהבתיאהבתי
י.ד, באמת שקצת דיסיפלינה לא תזיק :
השאלה היא אחת ויחידה :
האם אפשר להאמין בהשגחה עליונה ( יהודית ) ולטעון שמדינת ישראל, סתם קמה מתוך צירוף מקרים ? אין אפשרות . מכאן נגזר דבר פשוט:
שהציונות, בהקימה בית לאומי, לעם היהודי , היא " המשיחה " הסיפור. היא עצמה ( הציונות) הוקמה מתוך מסד גאולתי , משיחי ,אמוני. זוהי כל התפיסה. לחדש ימינו כקדם. ארץ חמדת אבות. בית יהודי לעם היהודי. יהודי, יהדות, משמע: אמונה בהשגחה עליונה כפי שעוצבה על ידי הדת היהודית. וכפי שעוצבה אכן, אזי :
אין מקריות . הקמת המדינה היהודית, היא אצבע אלוהים. ועל כך, לא ניתן להתווכח כהוא זה. יהא האדם המאמין אשר יהא. אפילו נטורי קרתא, אפילו ברסלב. השד יודע. אין להתווכח על כך.אפשר לנסות , זה יהיה קול ענות חלושה, וריפיון שכל מדהים ממש.
יציאת מצריים , לא אצבע אלוהים היא ? ולמה נועדה ? להגיע לארץ, ליישבה ,ולעבוד שם את האלוהים. אברהם אבינו , שהוא " המחולל " המכונן והגדול של הכל, במקרה הגיע לארץ כנען ? ממש לא !! ציווי אלוהי. כאן ורק כאן, תתגשם התוכנית האלוהית הגדולה. על מנת שתתגשם, הוא חייב להגיע לארץ כנען. אם כך:
אין מצב, לא כל שכן, אחרי שואה נוראית, שאדם מאמין , יאמין, שלא אצבע אלוהים בדבר, וסתם צירוף מקרים בקטנה. ואם כך אכן :
הציונות, מטבעה , פסיכואנליטית, היא משיחית, גאולית , ואמונית פשוט. אין דרך לראות זאת אחרת. אלא אם כן, אדם הוא ישראלי אתיאיסט. אבל, אם הוא מאמין בהשגחה עליונה, אין דרך אחרת . והציטוטים לעי"ל , של אבי אבות המייסדים, בן גוריון, מעידים על כך בעליל.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
ואגב, גם הרצל עצמו, חוזה המדינה, הוא משיחי. שהרי, הוא עצמו, גרס שוב ושוב, שהוא רוצה לפתור הבעיה היהודית. ואיזוהיא הבעיה לשיטתו, אם כך : בכל אשר נלך, פרעות ושמד. ואיך נשים לזה קץ ? פשוט מדינה חילונית אזרחית או מדינה בכלל. אבל :
למה לא להתבולל ? למה לא להיכחד ? ובכלל, למה פרעות במשך אלפי שנים ? למה לא מרפים מן העם היהודי ופורעים בו תדיר ? אם כך , יש יסוד טבוע, משיחי אמוני ( או מורכב להדהים רציונלית ) שהוא מטבעו מיסטי. מטבעו אטאוויסטי, תורשתי ממש, וגורם ליצירת רדיפות ושמד כלפי העם היהודי. אז הוא עצמו :
בנסותו לשמר הגניוס היהודי , מועד מטבעו , למשיחיות וגאולתיות. שהרי הוא רואה הדברים, דרך " ענני הזמן " וההיסטוריה. הוא לא ראה ( הרצל ) הדברים כאן ועכשיו וזהו. אלא : השקיף על כך, ממרומי פרספקטיבה מיסטית היסטורית. אין לאדם המאמין , מוצא מכך. אין לאדם יהודי באשר הוא מוצא מתסביכי שמד, גם אם הוא אתיאיסט, והמאמין :
ניזון משניהם . מן השמד , ומן האמונה, ואמונה , בעל כורחו יודה , משמעותה : ציונות. אין מוצא אחר.
הג'נוסייד הראשון בהיסטוריה ( קונסטרוקטיבית) מהו ? ודאי, מצרים . עבדות. השמדה, פן ירבה עלינו ויפרוץ , וכל הבכור , ליאורה השליכוהו. אין לחמוק מכך פשוט בתודעה היהודית.
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום, יש אנשים דתיים שמאמינים שגם דקירה ביד שחטפו מקוץ היא עונש אלוהי שלמזלם בא בקטנה. אז הקוץ הוא מאת ריבונו של העולם וכנראה גם המדינה. מה משיחי בזה?
משיחיות זה להבנתי להאמין שהאדם צריך לפעול כדי להגשים חזון אלוהי באופן שחורג מהרציונליות הנורמלית. מה לזה ולציונות, תנועה שהיא רציונלית לחלוטין.
אהבתיאהבתי
ביחיאת תמריץ, אני כותב כמה תגובות, מוכיח בעליל, שהציונות היא מה שהיא, ואתה בסוף במקום לקרוא ולהבין, כותב לי מה ? שאפילו קוץ בתחת מן האלוהים. אז קוץ הוא מן האלוהים, ומדינת ישראל קמה במקרה ? אחרי אירועי שמד מטורפים ( השואה) . אז הרי זה בדיוק מחזק ( מה שכלל לא טעון חיזוק, כי אין להתווכח על זה ) . תקרא מה כתוב בשם כל הקדושים. תקרא הציטוטים של בן גוריון . זה נראה לך רציונלי ? נקרא לך רציונלי ? תקרא בשימת לב.
ואם הכל מושתת על אמונה. אמונה משמעה גם : משיחיות. התנאי לביאת המשיח, או ביאת המשיח, יסודה בקיומה של ארץ ישראל כמקום עבודת השם המרכזי. לא מובן , אתה בהכרה פה ? התודעה המשיחית, התקומה, הגאולה, הינה זו שלא הירפתה מן האבות המייסדים, תקרא שם את בן גוריון בציטוטים הוא כותב על מה ? על מלכות בית שלישי . אתה צריך כתב בריל פה משהו ? לא מובן .
וקצת נצטט על המשיח או אחרית הימים למעשה ( ספר ישעיהו , פרק ב') :
ישעיהו ב
א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם. ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. {פ}
לא מובן תמריץ, פה מכיתה א' לומדים הדברים האלו. יש לך בכלל מושג, מה כתוב בספר הספרים ? לא מובן. תקרא:
בבוא היום , באחרית הימים , בארץ ישראל , לא בשום מקום אחרי, ביהודה וירושלים , יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים …..כמה פעמים קראת שמעת המייסדים, כותבים על מה : חברת מופת . אור לגויים ממש.
תקרא רבק חשיש. זה מטורף לגמרי. לא מאמין שכתבתי את כל זה. זוהי בורות משוועת.
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ, ורק נחתום בהמחשה אקטואלית לעילא, שלא תשאיר צל של ספק ( זה ממש מגוחך לכתוב ולהמחיש אפילו ) :
התובעת בהאג, מכה גלים פה עם הכניסה לחקירה מלאה. היא מבקשת אישור ( או מעין) על ההיקף הטריטוריאלי של החקירה. היא כל הזמן מפרידה ומדגישה 3 אזורים:
יהודה ושומרון , עזה , מזרח ירושלים. בוא ננסה להבין :
עם החלוקה ב – 48 , בן גוריון ואחרים, לא חשבו פוזיטיבית על תוכניות כיבוש של שאר חלקי א"י. זה היה קפיץ דרוך, שחיכה למימוש בהינתן מצב דברים. ואכן, בהינתן מצב הדברים ( מלחמת ששת הימים) מה קרה :
מזרח ירושלים נכבשה. עם הכיבוש שלה והלאה על ציר הזמן ,מזרח ירושלים , הכותל כמובן כגולת הכותרת, יחד עם שטח כפרי, סופחו אפקטיבית למדינת ישראל, והנה :
ב- 1980 , חוקק חוק יסוד : ירושלים בירת ישראל. מה החוק יסוד מצווה ( בעיקרון ):
כל השטח המסופח, מזרח ירושלים, ושטח כפרי מסביב, לא יוחזר בעיקרון. הוא שטח ריבוני של מדינת ישראל. ולמעשה:
יש קונצנזוס מלא ( כמעט ) בחברה הישראלית, שדינו של הכותל למשל, לא כדין נניח גבעות יהודה ושומרון ( גם האחרונים בספק לא קטן). אלא, זה מקום מקודש, ואין להחזירו. מקום מקודש ? אין להחזירו ? ולמה למעשה ? בגלל מה ? בגלל איזה מלך דאז , דוד המלך ובנו שלמה, שבנה מקדש שם , ומתי ? נניח 900 לפני הספירה ? כולם התחנכו על ההתרגשות של הקרבות ההירואיים , גבעת התחמושת ואללה. שיחרור הכותל על ידי יפי הבלורית והתואר. צריך להזכיר את זה ? התרגשות משיחית ממש, אפפה את מדינת ישראל ויושביה.
ברור כשמש הדבר. הניתוח האובייקטיבי ( מדגיש : אובייקטיבי ) לא מעלה שום צל צילו של ספק :
הציונות, בנויה על מסדי : גאולה, משיחיות, אמונה וכדומה מיסטיקה או מעין. אף אדם לא יכול להכחיש זאת. אלו יותר ממקורות השראה. נכון, זה לא אומר כפי שכתבתי, ששיקול הדעת הפרטני הוא מיסטי תמיד, אלא :
שיסודות מיסטיים בתפיסה של הציונות , הם קפיצים דרוכים, אנרגיה קינטית פוטנציאלית, ובהינתן מסובבים מתאימים , או הו…. אין כסיל שיוכל לכחד בדבר.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
הטיעונים של אל רום לוקחים.
מה דעתך, ביבי שר מעוז צור או שהוא פוחד מהאג?
אהבתיאהבתי
הנה פה אפרופו האג נתניהו ויסודות מיסטיים בציונות:
" נתניהו השווה בין האג לאנטיוכוס: "גזירות אנטישמיות חדשות על העם היהודי" "
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5646856,00.html
אהבתיאהבתי
לי.ד. אל רום ותמריץ
כתבתם כל כך הרבה טיעונים מעניינים, שאני חולקת לפחות על חלקם, עד שקשה לי לבחור ממה להתחיל. וממה, בשל קוצר זמן, להתעלם.
אנסה לשרטט, בקווים גסים, את דעותי בסוגיות אלו.
א. קיימים מספר קריטריונים תיאורטיים להגדרת תנועה מסוימת כתנועה משיחית.
מהזכרון המעט מפוקפק שלי:
– אמונה בצורך ביצירת שבר מוחלט מהעבר, ללא שום המשכיות או סלחנות. העבר, וגם ההוה, מצוירים כשחורים משחור (עיין בתיאורים מעוררי החלחלה והמבזים של הקיום התת נורמלי של ה "יהודי הגלותי", המסורתי או הדתי, בשטטיטל).
– דרישה לשינוי אדיר / "מהפכני"
– אמונה שהשינוי יוכל להתבצע רק בבת אחת. לא בהליכה זהירה של צעד אחר צעד אלא רק תוך דלוג נחשוני מעל תהום אדירה.
– אמונה חסרת פשרות בוודאות השינוי '/ בהצלחה של ה"מהפכנים" (בשל מעורבות אלוהית או בשל אמונה בדטרמניזם היסטורי ועוד) ומכאן חוסר הנכונות המוחלט להקשיב ל"מרפי הידים" / הנסיונות לסתום את פיות הספקנים.
ב. כפי שחרקים מעופפים נוטים להימשך לאור ולחום שמפיצה נורה (משיכה העשויה להביא לבסוף למותם), כך קיימים זרעים רדומים של משיכה גורלית למשיחיות הן בקרב דתיים והן בקרב אתאיסטים מוחלטים.
כלומר, בהחלט תתכן משיחיות חילונית.
מה שהניע את מחוללי המהפכה הצרפתית (ובעיקר את היעקובינים), ואת הבולשוויקים בזמן המהפכה ברוסיה – היה חזון משיחי מפעים.
לתפיסתי, מהפכנים אלו לא נזקקו לשום עזרה אלוהית – כפי שגם התנועות הציוניות לא נזקקו לשום עזרה שכזו.
ג. רוב הזמן הזרעים של המשיכה הגורלית לחזון משיחי – רדומים ולא מופעלים
אך בנסיבות היסטוריות מסוימות, כמו בתקופות של מצוקה מאוד קשה יחד עם חזון עתידי מאוד משלהב, הם מתעוררים לתחייה.
האמונות המשיחיות יכולות לספק ליחידים את העוצמות, הכמעט על אנושיות, הנדרשות בכדי להתגבר על כל המצוקות והקשיים בדרך להגשמת החזון.
אך במחיר סכנת השמדה עצמית, ונזק סביבתי אדיר, כאשר החזון המשיחי שלהם קורס.
ד. הציונות היא שם משפחה ולא שם פרטי.
היא כוללת מספר רב של תנועות, השונות זו מזו – גם בסוג האלמנטים המשיחיים שבהן ועוצמתם.
בהכללה, התנועה הציונית המדינית (של הרצל וממשיכיו), הציונות הסוציאליסטית (של בן גוריון וממשיכיו) והציונות הדתית – פלרטטו עם חזונות משיחיים.
להבדיל מהתנועה הציונית הליברלית (של חיים ויצמן, שדגל ברפורמות הדרגתיות והתנגד לכל רמז למהפכנות), ומהתנועה שדגלה בהקמת מרכז רוחני לעם היהודי (של אחד העם שתבע שמירת קשר עם הקהילות היהודיות בגולה ועם המסורות היהודיותט).
ה. בהכללה, התנועות הציונות נטו בחוזקה לכיוון המשיחיות בעיקר כשנאלצו לאזור כוחות, כמעט על אנושיים, בכדי להתגבר על קשיים אדירים.
– בתחילת המאה העשרים (המאבק באנטישמיות המערבית ובכל המעצמות שהתנגדו להקמת יישות יהודית ריבונית, העליות הראשונות שהתנתקו לנצח ממשפחותיהם, יישוב אדמות בור וטרשים מוכי קדחת ואלימות ערבית, החזון לעצב בקיבוצים חברת מופת ובלינה המשותפת "אדם חדש" ועוד)
– בסמוך להקמת המדינה (אמונה במדינת מופת, שתהווה אור לגויים, שמסוגלת לקלוט בבת אחת פי שלושה יותר פליטים מאשר גודל היישוב העני שבה, ולשמור על גבולותיה מכל האויבים הסובבים אותה)
– לאחר מלחמת ששת הימים (ה"חזרה ההיסטורית" למזרח ירושלים ויו'ש / לשטחי המקרא, שפורשה, בעיקר בציונות הדתית, כנס אלוהי)
– בתקופת פנטזיות אוסלו (חזון השלום וייסוד "המזרח התיכון החדש" /האירופי)
ו. החלוצים מייסדי הקיבוצים בתחילת המאה הקודמת, לדוגמא, פעלו בניגוד מוחלט לטובתם האישית.
מכאן שדי קשה לטעון שהם היו רציונליסטים. ומכאן שהתנועה הציונית היא לגמרי רציונליסטית.
היו בציונות, ובמידת מה עדין נשארו בה, לא מעט זרעים משיחיים.
לשמחתנו, כיום רובם רדומים.
ו
אהבתיLiked by 1 person
כן קמיליה, מה שאת מכנה רדום, אני מכנה : קפיצים דרוכים ( האוצרים אנרגיה קינטית פוטנציאלית) . כאשר משהו משחרר הקפיצים ( כפי כיבוש הכותל וכו…) או אז : היסודות הרדומים כפי לשונך, מתעוררים אכן, והופכים קטלניים. צריך גם להבדיל בין משיחיות ומשיח כמובן. המשיח הוא המבשר , הוא מעין מחולל, הוא נושא הבשורה. המשיחיות ( במובן האוניברסלי ) יסודה בעריגה או עגינה תמידית, לעולם מתוקן, אוטופי , שמשחרר אותנו מטעויות מיתיות טבועות ( כמו סיפור גן העדן , רה עגינה על אוטופיה, שבגין טעות או חטא ( אכילת התפוח ) יצרה עולם ארצי וטמא , אבל, המין האנושי עורג תדיר ל – " גן עדן " אוטופי ) .
להתראות
אהבתיאהבתי
הציונות ניסחה את עצמה במושגים רציונאלים, אבל אי אפשר שלא להרים את מכסה המנוע ולהבחין במוטיבים המשיחיים שהניעו אותה. הדואליות הזאת ליוותה את הציונות מראשיתה ועד היום.
אהבתיאהבתי