שלטון המיעוט

עובדה אחת: בוריס ג'ונסון זכה לניצחון סוחף בבחירות בבריטניה אמש וזכה לרוב פרלמנטרי שלא היה כמוהו מאז 1987, בימי מרגרט תאצ'ר. עובדה שנייה: ג'ונסון ומפלגות הקרובות אליו (מפלגת הברקזיט והמפלגה הפרוטסטנטית בצפון אירלנד) זכו יחד לכ-46% מהקולות, זאת בעוד מפלגות המתנגדות אליו נחרצות (הלייבור, הליברל-דמוקרטים, הבדלנים הסקוטים והירוקים) זכו לרוב המוחלט של הקולות.

בעצם ג'ונסון הוא כמו טראמפ, מנצח רשמית ומפסיד לפי האמת בעת ובעונה אחת. בריטניה תזכה ליציבות פרלמנטרית שתימשך, אם לא יהיו הפתעות, עד מאי 2024, ואילו אנחנו, בשיטה שלנו שכמעט תמיד מכבדת את הכרעת רוב הבוחרים האמיתית, אולי נלך לעוד ועוד מערכות בחירות.

29 תגובות בנושא “שלטון המיעוט

  1. אני אוהב לעקוב אחרי אתר פרדיקטיט, והחודש הוא פתח הימור מעניין ממש: האם בנימין נתניהו יהיה ראש ממשלת ישראל בזמן נשיקת הסילבסטר שתפתח את 2020. אם היו שואלים אותי, הייתי נותן לכך פיפטי פיפטי בערך. להפתעתי המהמרים אופטימיים מבחינת האופן שבו הם רואים את סיכויי ביבי. הם נותנים לו כרגע 78% לשרוד, ואולי הם מבינים משהו שכל השאר עוד לא.

    עוד מהנעשה בפרדיקטיט בימים אלו: לטראמפ סיכוי מכובד של 45% להיבחר לקדנציה שנייה. המועמדת המובילה לנצח אצל הדמוקרטים היא קאמלה האריס (24%) שעוקפת את ג'ו ביידן (22%) ואת אליזבת' וורן (20%). ברני סאנדרס משתרך מאחור (13%).

    אין למהמרים צל ספק שראש ממשלת בריטניה הבא הוא בוריס ג'ונסון.

    בבחירות בקנדה מתחלקים הסיכויים פיפטי פיפטי – האם ג'סטין טרודו יבחר לעוד קדנציה או שמא יהיה זה אנדרו שיר השמרני שמבטיח להעביר את שגרירות קנדה לירושלים.

    אהבתי

  2. אגב זה לא שאי פעם זה היה שונה בממלכה המאוחדת. תמיד זה היה ככה, גם בניצחונות הענקיים של תאצ'ר היא בעצם קיבלה הרבה פחות קולות מהלייבור+הליברלים, אבל קיבלה יותר קולות מכל אחד מהם בנפרד.

    אהבתי

  3. אוף טופיק,

    חנוך דאום מתחרט קשות על תרומתו לקמפיין הלחצים על נתניהו לשלם כל מחיר בעבור שחרור גלעד שליט משביו.

    זה יותר מסתם הודאה, בחצי פה, בשגגה או בטעות. תהליך קשה לכל אדם. על אחת כמה וכמה לאיש ציבור. לפיכך גם די נדיר.

    מעולם לא הערכתי את חנוך דאום כפי שהתחלתי להעריכו עכשיו.

    https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2809665992388409&id=441951892493176&_ft_=top_level_post_id.2809665992388409%3Acontent_owner_id_new.441951892493176%3Aphoto_id.2809663635721978%3Astory_location.4%3Astory_attachment_style.photo&__tn__=%2C%3B

    אהבתי

  4. קמיליה, נחמד הדאום הזה. אבל ,שימי לב, שהוא טוען שעקב אחרי שליט וחטיפתו והסובב אותה, ועשה ימים כלילות בדבר. ודוק: אם היה באמת עוקב, היה מבין, שהסיכוי שגלעד שליט הוא באיזה בור חשוך ועובר עינויים, קלוש ביותר. הוא לא ממש עקב, וגם זה די חסר שכל בעיקרון לחשוב לגמרי כדבר הזה.

    אבל, תכל"ס, אני ממליץ על טור דיעה, של חיים משגב, שהוא אמנם בימין ( בעיקרון ) אבל, חובת קריאה, כאן:

    https://www.news1.co.il/Archive/003-D-64984-00.html

    להתראות

    אהבתי

  5. פוסט מיותר ומטופש בעיניי של דאום שאני דווקא מעריץ גדול שלו. מי שמו לזלזל בסבל של גלעד שליט בשביו.
    לגופו של עניין, בלי שום קשר לשיקול ההומניטרי, השארתו של שליט בשבי חמאס הייתה אסון אסטרטגי חמור בהרבה משחרור אלף מחבלים. כאשר שליט בשבי לא היה צ'אנס לרגיעה ועוד היינו מתגלגלים לכיבוש עזה. זאת בעוד שהמטרה האסטרטגית של ישראל היא הפרדה בין עזה ליו"ש לנצח.

    אהבתי

  6. קמיליה עם התגובה וההפניה לפוסט שם בקשר לגלעד שליט, הזכירו לי פתאום, שיש איזה סעיף בחוק השיפוט הצבאי, הנה מצטט:

    התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות

    45. חייל שעשה אחת מאלה:

    (1) נטש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידו;

    (2) עשה מעשה שתכליתו לאלץ או להניע אדם שיטוש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידי אותו אדם או שימסור באופן מחפיר את המקום לאויב;

    (3) באופן מחפיר מסר את נשקו לאויב או זנחו נוכח האויב, או שנהג נוכח האויב באופן מחפיר אחר;

    (4) בא בדברים עם האויב או מסר לו ידיעות או נתן לו אות כניעה, ולא היתה לו סמכות לעשות אלה;

    (5) עזב באופן מחפיר את המערכה שלא בפקודת מפקדו;

    (6) מסר עצמו מרצונו לשבי האויב, או עשה מעשה אחר בכוונה ליפול בשבי האויב.

    דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

    קולטים ? חמש עשרה שנה בפנים. עכשיו, קמיליה עם הציניות הידועה שלה, תהיתי ביני לביני, נניח היא הייתה פרקליטה צבאית. האם זה בשמיים שהייתה אומרת, לגלעד שליט ולאביו , שבעצם , הסיפור שלהם רק התחיל , קולטים ? הוא עוד יתגעגע לחומוס של החמאס . לסיר הבשר של עזה. לשומים ולבצלים שלהם . כי פה הוא הולך להיכנס ולתקופה רבק. ובעצם , אין ולא הייתה שום בעיה משפטית לשפוט אותו כך. אבל, מי היה עושה מעשה כזה ? ( חוץ מקמיליה כמובן ועוד אחרים אולי ).

    איזה גיחוך …..

    אהבתי

  7. אבל, במחשבה שניה, תוהה ביני לביני, באם משפט וענישה סימבולית יותר, לא הייתה איזה משהו יותר ראוי … תוהה רק .כלומר, לא להכניס לכלא, לא ענישה של ממש, אלא , משהו פשוט, יותר סימבולי.הייתה אפשרות.

    אהבתי

  8. הערות לנושא עסקת גלעד שליט

    א. " … מי שמו לזלזל בסבל של גלעד שליט בשביו. ….."
    ———————-
    אכן אין לו כל זכות. או אפילו את היכולת להעריך את מידת הסבל שעבר.
    בדיוק כפי שאין לאף אדם זכות לזלזל בסבל של היתומים, שאחד מהוריהם נרצח ע'י משוחרר עסקת שליט או בסבל ההורים ששכלו ילד בגלל שאחד הרוצחים המשוחררים החליט לחזור לסורו.
    בנושא זה השיקול ההומניטרי אינו חד צדדי.

    אבל החלטות אסטרטגיות של מדינת ישראל לא אמורות להיקבע רק ע'י הנסיון לשקלל את עוצמת הסבל על שתי כפות המאזניים.
    לתפיסתי, סיבת העומק בשלה חנוך דאום (יחד עם מאות אלפי ישראלים נוספים) שגה בעבר, והסיבה בגללה הוא שוגה גם עכשיו – היא רגשנות יתר. או, בניסוח אחר, ההטיה עליה מדבר דן אריאלי של ייחוס משקל יתר לסיפורים אנושיים מרגשים ומשקל חוסר לנתונים סטטיסטיים ולתחזיות יבשות.

    בעבר דאום ייחס משקל יתר לעינויים (הדימיוניים בחלקם) אותם עובר גלעד שליט ע'י שוביו. וכיום הוא כנראה מייחס משקל יתר לסבל של משפחות הנרצחים "החדשים".

    באופן דומה לניסיון לקבוע את מדיניות ההגירה של ישראל, ולהשפיע על האטרקטיביות שלה בעיני מיליוני מהגרי עבודה פוטנציאליים מהעולם השלישי – על פי הסיפור סוחט הדמעות של כמה ילדים פיליפינים, מאוד חמודים, האמורים להיות מגורשים מהארץ.

    אם ארחיב את היריעה – הקריטריונים לקבלת החלטות של ועדת סל התרופות. נניח שניתן להשקיע 10 מיליון דולר בכדי להאריך בשנה אחת את חיי 10 ילדים (כל אחד יותר חמוד ונוגע ללב מהשני). או להשקיע את אותו סכום בדיוק ברפואה מונעת ולסייע לעשרות או מאות אלפי איש. לדוגמא בתרופה המסייעת להתמודדות עם משקל יתר. תרוםה שעשויה לעזור ללפחותמ עשרים אלף איש להאריך את חייהם ביותר משלוש שנים.

    לי ברור במה אני הייתי משקיעה. אבל אני מנחשת שחנוך דאום – היה מחליט ההפך.

    ###################

    ב. " … השארתו של שליט בשבי חמאס הייתה אסון אסטרטגי חמור בהרבה משחרור אלף מחבלים. כאשר שליט בשבי לא היה צ'אנס לרגיעה ועוד היינו מתגלגלים לכיבוש עזה. זאת בעוד שהמטרה האסטרטגית של ישראל היא הפרדה בין עזה ליו"ש לנצח…"
    ———————————–
    גם ההנחה שבכדי לשחרר את שליט משביו היינו מתגלגלים לכיבוש עזה – מייחסת משקל אדיר מדי לגורלו של אדם אחד. או ללחץ דעת הקהל לשחררו "בכל מחיר !!! ".

    לא התגלגלנו לכיבוש לבנון או סוריה בכדי לנסות לשחרר את רון ארד, ואיננו מאיימים כעת לכבוש את עזה רק בכדי להחזיר לשטחנו שני אזרחי ישראל חיים ושתי גופות של חיילי צה'ל.

    אבל אפילו אם ישראל הייתה מחליטה לצאת למבצע "אנטבה 2 קרוב לבית" – היא הייתה אמורה לחטוף את שליט חזרה ולברוח במהירות לשטחנו. כוחות צה'ל לא היו חייבים להישאר ברצועת עזה.

    אבל אפילו אם ישראל הייתה מחליטה להישאר ברצועה – היא לא הייתה חיבת למסור את השטח לרש'פ, ולהביא לאיחוד מחודש (קטסטרופלי) בין עזה לבין יו'ש.

    ****

    חשוב מכך, השאלה האם תהיה רגיעה מול עזה או לא – אינה קשורה כלל לעסקאות שבויים. בדיוק כפי שהסיבה שאין שלום ביננו לרש'פ אינה קשורה כלל להרצחו של רבין.
    יש לעזה סיבות כבדות משקל לא להענות לרצונותינו באיזושהי "עסקת רגיעה" לטווח ארוך.
    לדוגמא הרצונות של קטאר, של טורקיה ושל איראן. כמו גם הרצונות של האיסלמיסטים האולטרה אדוקים שבקרבם.

    מצ'ב חלק מתקציר מאמר על לחצי איראן על העזתיים, וסיכול מאמצי ההסדרה והתיווך של המצרים.

    https://www.gatestoneinstitute.org/15268/iran-plan-gaza-ceasefire

    Iran is apparently determined to pursue its goal of exporting its "Islamic Revolution" to as many Arab countries as possible, including the Palestinian arena. Another Iranian goal: the elimination of Israel.

    This is how Iran's leaders see the situation: "We are not sending these groups and militias cash and guns so that they can strike ceasefire deals."

    That is why it is safe to assume that even if the Egyptians manage to secure any kind of a ceasefire between the Palestinian groups and Israel, the leaders of Tehran will do their utmost to obstruct such an agreement

    אהבתי

  9. יכול להיות שרגיעה בלתי אפשרית גם ככה. אבל לחשוב שבעוד גלעד שליט כלוא היו עושים את כל ההקלות הנדרשות בעזה להביא רגיעה זה לא יעלה על הדעת. הציבור הישראלי לא היה מוכן לכך.

    אהבתי

  10. גם אחרי השנה האחרונה שעברנו אני מעדיף שיטה שמכבדת את הכרעת רוב הבוחרים האמיתית, ולא שיטה בדמות השיטה הבריטית או האמריקאית.
    שמעתי ברדיו את פרופ' בנדור שטוען שאם בפעם השלישית לא תורכב ממשלה, לא יהיה מנוס משינוי שיטת המשטר (הוא לא פירט מהי השיטה החדשה הנדרשת). אולי הוא צודק ונצטרך לעבור לשיטה נשיאותית (למשל), אבל גם בה חייבים לשמור על הצורך בהכרעת רוב הבוחרים ולא בשיטה אזורית שמעקרת את רצון הבוחר.
    בכלל, ההתרפקות על השיטה הבריטית היא מאוד חד-צדדית. במאבק על הברקזיט בוצעו מהלכים שלא היו מתקבלים בפוליטיקה הישראלית (שכה מושמצת בהתנהלותה), כמו למשל זריקת חברים מהמפלגה בגלל אי תמיכה בעמדת בוריס ג'ונסון, הוצאת הפרלמנט לפגרה מאולצת, ועוד. הניצחון הגדול שלו מלמד שהציבור מסוגל לאכול הרבה דברים כאלו כי התוצאה חשובה לו יותר מההתנהלות. [ובל נשכח את טראמפ שכל הבחירה בו זועקת שמצביעיו מעוניינים בתוצאה ולא בהתנהלות].

    אהבתי

  11. לאל רום,

    א. הדימוי העצמי שלי אינו של צינית. אלא של מישהי שמתאמצת לא ליפול בשבי קמפיינים תקשורתים – שיווקים – פרסומיים מניפולטיבים. שמשתדלת לא להפוך ל"אידיוטית השימושית" של אף אחד.
    התרגיל של תיעול הרגשות העזים שמעוררים בנו ילדים, להשגת מטרות שונות (מהסכמה לשחרור המוני רוצחים ועד תמיכה בפריצת גבולות הגירה), ידוע. במקרה של גלעד שליט – המניפולטיביות צרחה. הציגו חייל בוגר כפעוט הנהנה להשתעשע בגיגית מים, ועוד העזו לכתוב "הילד של כולנו".
    אני כעסתי אבל מאות אלפים נסחפו.

    ב. אפילו אני לא הייתי מעלה על דעתי, ולו לשניה אחת, את הרעיון להעניש פדויי שבי. יהיו נסיבות נפילתו בשבי מפוקפקות ככל שיהיו.

    1. הזדהיתי עם אמירתו של חנוך דאום שאינו גיבור צבאי ואין לו מושג איך היה מתנהג לו היה בנעליו של גלעד שליט.
    מה עוד שברור שלא מדובר באיזשהו תכנון קר מראש. גלעד שליט הוקץ בפתאומיות ובאלימות משנתו. די סביר שבדקות הראשונות היה עדין חצי מטושטש ולא הצליח להבין מה בדיוק קורה, ואיך עליו להתנהג. לאחר עשר דקות – כבר היה מאוחר מדי עבורו.

    2. הרעיון להעניש אנשים שנפלו בשבי מזכיר לי את התרגולת הסוביטית במלחה'ע השניה, לשלוח קומיסרים חמושים אחרי היחידות הלוחמות. תפקידם היה לירות בגבם של החיילים הסוביטים שיעזו לנסות להרים דגל לבן (לא כ"נוהל חניבעל", סיכון מחושב במטרה לנסות להצילם משבי. אלא במטרה להרתיע לוחמים סוביטיים אחרים מלחקות אותם). לתפיסת סטלין ושות' כניעה והליכה לשבי זהה לעריקה מול פני האויב, שדינה מוות.

    3. אפילו אם הייתי מעריכה שהיה מקום להעניש את שליט – אני משוכנעת ששהות של חודש אחד (בלבד) בשבי אחד משכננו היא עונש מזעזע במידת חומרתו.
    למיטב ידיעתי, רוב חיילי צהל שנשבו ע'י שכננו, אפילו אם חזרו כשגופם בריא לכאורה, יסבלו עד יומם האחרון מהשלכות הפרעת דחק פוסט טראומטית / מהלם קרב. אמנם לא כולם מוכרים כנכי צה'ל בעלי אחוזי נכות ניכרים – אך אין זו הוכחה שלא נפגעו קשות.
    בנוסף, רק בחודש האחרון צה'ל החל לחקור האם כל קבוצת השבויים לשעבר אינם סובלת, יותר מחלקה באוכלוסייה, ממגוון מחלות קשות כגון סרטן, סוכרת, דיכאון ועוד. מחקר שתובע כבר שנים ארגון 'ערים בלילה' וארגונים אחרים שמטפלים גם בשבויים לשעבר.
    (אני מניחה שיש לשבי גם השלכות בריאותיות – גופניות ארוכות טווח. אך חוששת שבדומה למחקר על השפעת הצלילות בנחל הקישון – המדגם קטן מדי, ולא יתגלו תוצאות חד משמעיות.)

    אהבתי

  12. קמיליה, ברור שאת צינית, אבל, צינית במובן של התפיסה האינטלקטואלית, זה לא עושה אותך אישית צינית. ניסיון החיים שלך, מורה אותך, שהעולם ציני. במובן הזה את צינית. את תתני יותר משקל, לבקמיינד המבטא אינטרס ציני ואנוכי וצר, על פני, כוונות וולונטריות, פילנטרופיות, הומניות, העוגנות על רחמים, חמלה, הראיה של הטוב שבאדם, גם אם הוא רשע מרושע וכדומה.

    אלא, שזה לא שגוי , וגם לא הבלות רוח כמובן. זה לגיטימי, גם אם לא ממש נעים.אני סתם מעביר דאחקות לפעמים ( או מעין , שהרי , אני מכיר היטב המגיבים פה, ועושה פסיכואנלאיזות לרוב פה).

    טוב, אצלך יש בעיה מסויימת, שכל דבר שמזכיר זוועה קומוניסטית , אפילו אסוציאציה רחוקה, מיד דוחה אותך. טוב, זה החוק. האם לדעתך צריך היה להסירו מספר החוקים ? אולי לדעתך כן . בצבא יחלקו עלייך מאוד:

    במהלך ההיסטוריה הצבאית, הוכח, שצבאות או החשיבה הצבאית, ממצה את היכולות עד תום של חיילים ומפקדים. הצבא הוכיח עצמו , כארגון מצליח ביותר. הישגים מדהימים ממש ( בלי שפיטה ערכית) . לאורך כל ההיסטוריה האנושית, עשרות מליונים, התאבדו ממש , והקריבו עצמם בשדות קטל. מה איפשר זאת ( בין היתר):

    הוכח בעליל, משמעת ברזל. משמעת בלי פשרות , בלי סייגים. פקודה זו פקודה, אין להרהר אחריה. כאשר מטמיעים משמעת ברזל :

    זה מה שמאפשר לרוב, לתת פקודה מטורפת לחיילים, להסתער מול אש תופת, להתאבד אשכרה, ולבצע המשימה. נכון:

    יש ארגונים אזרחיים, יותר יעילים מן הצבא. אבל, שם, ברגעי סכנת חיים של ממש,הוכח, ואפילו פחות מזה במובן המשברי, הם מתפרקים. הצבא לעומת זאת:

    בנוי למלחמה. לקרב.לסטרס עצום. וההיסטוריה האנושית, הוכיחה , שהשיטה עובדת.

    אז הסעיף מעביר חלחלה במוחו של אדם. אבל, אולי השתכנעת אחרת ממה שכתבתי. המחוקק הישראלי, הוא לא אכזרי בטבעו. כלל וכלל לא. לא בכדי סעיף מפורש כזה קיים בספר החוקים. ואגב, גלעד שליט יטען הטוען, צריך היה לעמוד לדין, לא בגלל שנפל בשבי כמובן, אלא, בגלל שלא גילה התנגדות מינימלית, והרים ידיים לכניעה, שלא לגמרי עם הגב לקיר.אבל, עצם הנפילה בשבי,לא תפעיל אוטומטית הסעיף כמובן. זה כרוך בנסיבות.

    נ.ב: אז הבנתי שלא היית מעמידה אותו לדין. נקווה שזה מתוך חמלה אכן.

    להתראות

    אהבתי

  13. אגב קמיליה, תארי לך, שהבאתי הסעיף המרוכך, מכיוון , שבעיקרון , המחוקק מכוון לעונש מוות בכלל במצבים דנן, מצטט ( מחוק השיפוט הצבאי כמובן, אותו קודקס או חוק) הכוונה במיוחד לענייננו , לסעיף קטן (1) :

    בגידה

    43. חייל שעשה אחת מאלה:

    (1) באופן מחפיר, מסר לאויב מקום שהגנתו הופקדה בידו או נטשו נוכח האויב;

    (2) ביודעין, סייע לאויב בנשק, בציוד, באספקה או בכיוצא באלה;

    (3) ביודעין, נתן מחסה לאויב שאינו שבוי או חיפה עליו או עשה מעשה אחר כדי למנוע את לקיחתו בשבי;

    (4) בהיותו בשבי האויב, שירת מרצונו בכוחות המזויינים של האויב או מרצונו סייע בידם;

    (5) בבוגדין נתן אות כניעה לאויב או עזב את המערכה;

    (6) בבוגדין בא בדברים עם האויב;

    (7) ביודעין, מסר לאויב או בשביל האויב כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם, או כל פרט אחר בעל חשיבות ביחס לצבא;

    (8) מתוך כוונה לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, עשה מעשה העשוי להביא לתוצאה האמורה בפסקה זו –

    דינו – מוות, אולם לא יטיל בית דין צבאי עונש מוות אלא אם נעברה העבירה בתקופת לחימה.

    קולטת ? הסעיף שהבאתי היה מרוכך. עדין וזך.חלוש לגמרי.

    אהבתי

  14. ואגב קמיליה, אל תחשבי כמובן שרק בצבא הישראלי כך. כך זה בכל הצבאות בעולם כמעט. פה למשל , תוכלי לקרוא סקירה כללית בוויקיפדיה, על פחדנות וענישה בשדה הקרב. ואביא יותר מאוחר אולי, הוראות חוק מדוייקות, מצבאות שונים בעולם. כאן וויקפידיה:

    https://en.wikipedia.org/wiki/Cowardice#Military_law

    להתראות

    אהבתי

  15. הנה צבא ארה"ב. ארץ הביזורים והחופש עלק, והמיתוסים האצטקים המגוחכים ביותר, סעיף 99 ל:

    UNIFORM CODE OF MILITARY JUSTICE

    כך מורה את הצבא האמריקני, מצטט:

    Art. 99. Misbehavior before the enemy

    Any member of the armed forces who before or in the presence of the enemy—

    (1) runs away;

    (2) shamefully abandons, surrenders, or delivers up any command, unit, place, or military property which it is his duty to defend;

    (3) through disobedience, neglect, or intentional misconduct endangers the safety of any such command, unit, place, or military property;

    (4) casts away his arms or ammunition;

    (5) is guilty of cowardly conduct;

    (6) quits his place of duty to plunder or pillage;

    (7) causes false alarms in any command, unit, or place under control of the armed forces;

    (8) willfully fails to do his utmost to encounter, engage, capture, or destroy any enemy troops, combatants, vessels, aircraft, or any other thing, which it is his duty so to encounter, engage, capture, or destroy; or

    (9) does not afford all practicable relief and assistance to any troops, combatants, vessels, or aircraft of the armed forces belonging to the United States or their allies when engaged in battle;

    shall be punished by death or such other punishment as a court-martial may direct.

    בקיצור, אם נוהג החייל בפחדנות לנוכח האוייב, כגון בורח ממנו ,נוטש עמדתו וכו… לא מסייע לכוחות במצוקה וכדומה כהנה וכהנה ( ואפילו פחות מפחדנות לנוכח פני האוייב) אזי:

    עונשו יהא מוות , או ענישה אחרת מתאימה, שתיגזר עליו בבית דין צבאי.

    אז, הצבא פה לא שונה כמובן. אין פה קטע כלל….. כאן:

    https://uscode.house.gov/view.xhtml?path=/prelim@title10/subtitleA/part2/chapter47&edition=prelim

    נ.ב: בלינק לוויקיפדיה, מוטב להגיע ישר למקטע תחת הכותר: Military law

    להתראות

    אהבתי

  16. קמיליה, אז מה דאום אומר לנו? שהתקשורת לא מייצרת עיתונאות אלא סנסציות? שהיא מכוונת לרגשות הכי נמוכים כדי להשיג רייטינג? שהיא מעודדת דיון פשטני, רגשני ומתלהם במקום דיון שכלתני ורציונלי? ועל זה נאמר: נו שיט, שרלוק.
    ומה שיפה הוא שגם באותו הפוסט ממש ממשיך דאום באותו קו בדיוק: הוא מציין שמות של קורבנות טרור ואת האובדן של ילדיהם – כלומר פונה שוב לאותו מנגנון של רגש. דאום ממש מומחה בלטבול כששרץ בידו. לזכותו ייאמר שגם הוא מודה בזה.

    Liked by 1 person

  17. צבאות מכווני פקודה היו לרוב פחות טובים מצבאות מכווני מטרה/משימה. כך למשל צבאות המהפכה הצרפתית היו יותר טובים מאשר הצבאות המלוכניים שעמדו לפניהם (זו בעצם הייתה הדילמה שהתמודד איתה קלוזביץ כפי שמסביר ג'ון קיגן בהקדמה לספר תולדות הלחימה). במלחמת העולם השנייה הצבא הגרמני שהיה מכוון משימה היה יותר טוב מהצבאות המערביים שהיו מכווני פקודה. גם צה"ל, לפחות עד השנים האחרונות, היה מכוון משימה וכתוצאה מכך עדיף על צבאות ערב שהיו מכווני פקודה.
    ובכל זאת אני מסכים שמשפט צבאי של גלעד שליט והכנסתו לכלא לשבוע ימים היה יכול להיות בהחלט מרענן והיה חוסך לצבא הרבה ביזיונות לאחר מכן עם אלאור עזריה.

    Liked by 1 person

  18. י.ד.,
    צבאות מוכווני משימה (תופעה נדירה) מתאפיינים ברמת משמעת גבוהה. צה"ל מעולם לא היה מוכוון משימה (בצה"ל נהוג אישור תוכניות על ידי הדרג הממונה, ההיפך מהמקובל בצבא מוכוון משימה) והצבאות הערביים התאפיינו תמיד במשמעות נמוכה. צה"ל גבר עליהם (לפי עזר וייצמן) כי היה הצבא הערבי הכי טוב.

    אהבתי

  19. רק יוער, לא מדובר על מוטיבציה כללית של צבא או עם או מדינה. אלא מדובר על תפקוד, מיידי, בסטרס מיידי, לא הכוונה כללית. מדובר על לצאת מן ההלם. להישאר ממושמע , מאורגן, תחת אש קרב איומה.הכוונה, לרמות טקטיות צרות מאוד. לכך הכוונה. וכאן, הוכח לאורך כל ההסטוריה האנושית, שמשמעת ברזל, עושה את זה. אולי לא רק. אבל, עושה את זה. בייחוד כאשר מדובר ב- " חיילי פרווה " נניח כמו גלעד שליט נ' נניח מאיר הר ציון דאז, או עופר ווינטר דהיום וכדומה. (המח"ט הנודע של גבעתי בצוק איתן ).

    להתראות

    אהבתי

  20. ו- י.ד, רק להכניס לכלא לשבוע, זה לא בדיוק סימבולי ( אם לתגובתי לעי"ל כיוונת). אני כיוונתי לסימבולי, בהורדת דרגות למשל וכדומה ( שאין או שלא היה מה להוריד ממש אצלו אגב ).

    ויש קשר אכן, בין אלאור עזריה, לבין גלעד שליט. אפשר להניח, שאם היה באירוע לגלעד שליט, מפקד נחרץ, שנותן פקודות קצרות וברורות , זה היה נראה אחרת ( אלא שהמפקד נהרג, הוא נשאר לבד משהו על פי כל התיאורים מסתבר משהו). זוהי אכן משמעת בקרב ובכלל. בסיפור של אלאור עזריה אכן :

    היה צריך לחון אותו. כי הוא לא היה ממושמע פשוט. אבל, זה היה אשמת הצבא בעיקר. אשמת המדינה. לא הטמיעו משמעת ברזל בשירות מבצעי בשטחים. וזה ניכר מיד מן הנסיבות האופפות את מעשה הירי שלו. הוא בסך הכל חייל טוב, מצטיין אפילו, נורמטיבי, שלקה במשמעת. הושפע מאוד מאוירה ציבורית פוליטית. אלא, שלכך נועדה משמעת בצבא. לדכות אינסטינקטים ראשוניים, ולהכווין התנהגות, רק לפי פקודות ונורמות צבאיות. אם היו חורים במסננת הצבאית, וזה השפיע עליו ( האוירה הציבורית אכן) הרי שהצבא לקה אם כך, לקה בהטמעת משמעת. משמעת בלי פשרות . אלא שבשירות מבצעי בשטחים, קשה יותר הדבר. הרבה יותר קשה. אבל, הצבא לקה בכך.

    אם צריך לחלק אשם בקירוב בסיפור:

    20 אחוז אשם על אלאור עזריה, ו- 80 אחוז , על הצבא והמדינה.

    להתראות

    אהבתי

  21. רק כמה ציטוטים של אישי ציבורשתרמו לחוסר משמעת , ולאוירה בה פעל אלאור אזריה , כמה ציטוטים זריזים של אישים ציבוריים לגבי חיסול מפגעים / מחבלים בזירת האירוע , הנה :

    הראשל"צ בשיעור שבועי : " כל מחבל שבא להרוג אסור שיחזור חי "

    יאיר לפיד : " מי שמוציא סכין או מברג – צריך לירות בו כדי להרוג " .

    ינון מגל : " חשוב שמחבל שמצבע פיגוע לא יישאר בחיים " ועוד לגל"צ : " מחבל צריך לדעת שהוא לא יוצא מהזירה חי "

    הרב שמואל אליהו : " אסור להשאיר מחבל בחיים אחרי פיגוע " ועוד : " צריך להעמיד לדין שוטרים או חיילים שמשאירים מחבלים חיים "

    מפקד מחוז ירושלים , ניצב צ'יקו אדרי : " כל מי שדוקר יהודים או פוגע בחפים מפשע – דינו להיהרג "

    השר לביטחון פנים דאז , יצחק אהרונוביץ : " מחבל שפוגע באזרחים מקומו שייהרג "

    עד כאן הציטוטים :

    חלק מן הציטוטים לפני האירוע של הירי בחברון , חלק אחרי . גם הראשונים וגם האחרונים , מעידים בעליל על האוירה . אם אחרי , אזי , לגבי דידם אלאור אזריה עשה הדבר הנכון , וכלל לא טעות . אם לפני , אזי זוהי נורמה רצויה בעליל .

    זוהי האוירה בקרב ציבורים רבים במדינת ישראל . באוירה כזו , אלאור אזריה , קיבל תחושת גיבוי מוסרי אינטואטיבית ברורה . זוהי כשלעצמה , עילה מאוד הוגנת וסבירה לחנינה . האוירה הייתה ציבורית וחוסר המשמעת בשירות בשטחים , יצרו הלכה למעשה הירי הקשה הזה . כל זה על אלאור אזריה ? אך הוגן היה לתת לו חנינה , ומכאן ואילך , לשדד מערכות ולהשליט משמעת ברזל . צה"ל זה לא צבא של מיליציות , פלנגות וכדומה … צבא מקצועי , שנתון למשמעת ברזל . לא יורים סתם !! בטח לא כדור בראש !! חייל במטווח שפולט כדור , סתם בהיסח הדעת , לא יראה הרבה זמן הבית , אם לא קלבוש !! זה על הצבא !! ועל המדינה !! בעיקר עליהם !! לא על אלאור עזריה , כשלעצמו , הרי אדם נורמטיבי לחלוטין , וחייל מצטיין .

    Liked by 1 person

  22. חזרה לנושא הפוסט,

    עמדותיו של יואב קרני על הבחירות בבריטניה.

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001311078

    קטע מהכתבה:
    __________________
    " … משאל־העם בבריטניה ב־2016 על פרישה מן האיחוד האירופי נערך ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב. לאחר מעשה נמצאו הקבלות מרעישות בין שתי ההצבעות. אילו ההקבלות היו נמצאות לפני מעשה, אולי התוצאות היו שונות.

    במשאל הבריטי ובבחירות האמריקאיות, ליברלים וגלובליסטים החמיצו כמעט לחלוטין את היקף ההתקוממות האלקטורלית נגד התנשאותם האליטיסטית. מהיותם להוטים להקשיב לבאי דאבוס הם חדלו להקשיב לפרולטריון של ערי התעשייה השוקעות שלהם.

    הבחירות של השבוע שעבר אישרו את מגמת 2016. ההתקוממות נמשכה. פרולטריון תעשייתי, שהיה קשור בטבורו אל השמאל, והצביע מעשה שיגרה בעד הלייבור מאז ומעולם, פנה עורף לבסיס־האם שלו במספרים מעוררי השתאות. התקשורת הבריטית מלאה עדויות על כורי פחם, על ילדיהם של כורי פחם, על נכדיהם ועל ניניהם של כורי פחם, שנשכו את שפתיהם עד זוב דם והצביעו בפעם הראשונה לטובת השמרנים. לא בפעם הראשונה בחייהם, אלא בפעם הראשונה בחיי משפחותיהם, שלושה או ארבעה דורות אחורה. היה אפשר לשמוע בוחרים עם מבטא צפון אנגלי כבד מגחכים במבוכה, או בעצב, כאשר הודו, "אבי מתהפך בקברו".
    … "
    ————————————–

    להערכתי הוא לא מחדש רבות, אך כתיבתו עוררה בי מחשבות.

    לדוגמא:
    1. האם המנבאים שהדורות הבאים במגזר החרדי ימשיכו לנהוג כפי שנהגו הדורות שקדמו להם – לא עשויים לגלות שבנסיבות היסטוריות מסוימות יתכן שיתחולל "מהפך"?

    2. האמנם שיטת הבחירות היחסית, הנקוטה בישראל, נכונה יותר או צודקת יותר?
    היא עלולה להביא להתעלמות מהצרכים ומהמצוקות של האזורים מעוטי האוכלוסייה (צפון בריטניה / חגורת החלודה של מרכז ארה'ב / הגליל והנגב בישראל) – ולדלל את כוחם להשפיע באמצעות עידוד הגירה מסיבית ל"מרכז"?

    (((או, אם חוזרים למגזר החרדי, האם הוגן יותר לתת לחסידות גור שליטה כמעט מוחלטת על המפלגה החרדית בישראל – רק בגלל המספר הענקי של מצביעיה?)))

    אהבתי

  23. החרדים היו אולי מתפצלים אלמלא העלאת אחוז החסימה.

    חרדיות משמעותה במהותה ציות לגדולי התורה.. אפשר לדמיין בקלות שחרדים ינטשו גוש הימין בהוראת רבותיהם אבל שלא יצייתו לגדולי התורה זה אוקסימרון.
    היה כזה דבר עם פועלי אגודת ישראל שמרדה ברבנים בשלב מסוים. אבל היא לא שרדה, ובחברה החרדית בהיותה המופת האבולוציוני שהיא, לא סלחניים למודלים שלא שורדים.

    שיטת הבחירות היחסית היא הטובה וההוגנת ביותר אבל אולי יש מקום למושבי בונוס בכנסת. אבל כבר הבעתי ספקותיי.

    אהבתי

כתיבת תגובה