זה לא אותו הכסף

הבנק הפדרלי הוציא לאחרונה הרבה כסף כדי להגביר את הנזילות בשוק הפיננסי. יש שיעור ריבית פדרלית שערך האג"ח קצר הטווח אמור להיקבע לפיו, אבל נוצרו סטיות מוזרות בגלל חוסר נזילות. לא היו מספיק קונים ומוכרים. הבנק הפדרלי התגייס לפעולה והזרים כסף כדי לקנות את האג"ח בשווי המתאים.

כל מיני כותבים פופוליסטים וקונספירטיבים עוקבים בלהט אחרי אירועים מסוג זה ופולטים משפטים שחביבים עליהם בכאלו נסיבות: בכסף הזה אפשר היה לפתור את בעיית העוני באפריקה וכדומה. כמובן שאלו הבלים שלוקחים עד לקצה את התיאוריה האווילית של שימור הכסף.

תארו לעצמכם מישהו אומר: "קראתי ספר. חבל שיש כל כך הרבה מטילי זהב שמוזכרים בספר, אם היינו חוסכים במספר מטילי הזהב אפשר היה למכור שני ספרים בשווי של אחד".  אידיוט שכזה מבלבל בין ההיגיון הכלכלי הפנימי בתוך העולם של הספר לבין המשמעויות החיצוניות בעולם שמחוץ לעלילה.

הדבר דומה כאן – הפד מזרים כסף כדי שיישמר היגיון בעולם של מאזנים כספיים ושל תמחורים. הכסף הזה אינו גורם לצריכת משאבים מוגברת בידי עשירים או מנהלי בנקים. הוא פשוט שומר על הסדר הקיים במאזנים הכספיים ומונע התפרצות פאניקה כשאנשים יגלו שהמאזנים לא מסתדרים. ממש כפי שמטילי זהב שמתוארים בעלילה שומרים על הגיונה הפנימי. אין לאזכורם שום קשר למחיר הספר.

לא ניתן להחליף כסף שמיועד לשמירת הגיון כלכלי פנימי בכסף שמיועד לצריכת משאבים אמיתית כמו זה שנדרש לקניית מזון לרעבי אפריקה. אין שום יכולת להחליף ביניהם. כסף שנועד לצריכת משאבים אמיתית דורש את קיומם של מספיק משאבים פנויים בעולם כדי להשתמש בו. לכסף שמסדר בלגן על הנייר במערכת הפיננסית אין מגבלות דומות. הוא יכול לעמוד על טריליונים מבלי שייעשה שימוש במאומה בעולם האמיתי מלבד בכמה הקשות מקלדת. לכן הכסף הזה לא באמת יוצא באותו אופן שכסף יוצא כדי לקנות גרעיני חיטה. ויתור על הוצאתו לא היה מפנה מקום עבור היכולת לקנות חיטה לרעבים, אלא להיפך קולע את העולם למשבר פיננסי הרסני ומיותר.

9 תגובות על ״זה לא אותו הכסף״

  1. טוב תמריץ, אז הפוסט דן במה שנקרא " סנטימנט " . הסנטימנט שיוצר כסף . הכל מתחיל מזה , שהאדם צורך. צורך הרבה , מגוון, ויותר ויותר. אלא שלמוצרים שהוא צורך, אין ערך אובייקטיבי. הכסף מהווה נקודת ייחוס אובייקטיבית , לערך המוצרים. כלומר, כמות הכסף והיחס אליו, יוצרים הסנטימנט ביחס למוצרים ולצריכה או בכלל את המקרו כלכלה. לכן, יש משמעות עצומה, לכסף על הנייר, או, לכסף במובן החשבונאי. הכסף במובן החשבונאי, יוצר היחס למוצרים האמיתיים.

    והמחשה ממש פשוטה :

    אם חסר מוצר,אז מחירו יעלה באופן כללי. אם המחיר עולה, אז הסנטימנט ביחס למוצר משתנה. אבל, המחיר שעולה, הוא חשבונאי או מעין, והמוצר , נשאר אותו מוצר. אז , חבוקים הדברים, אחד בשני ממש.

    להתראות

    אהבתי

  2. לכל המעונין:

    נדחתה עתירה בבג"צ , המבקשת את התפטרות ראש הממשלה ועוד. העתירה נדחתה מסיבות נקרא להן טכניות, ומחמת כך גם , שממילא בחירות נקבעו, וביבי ממילא התפטר מתפקידיו כשר במשרדים אחרים וכדומה . כאן:

    https://bit.ly/35icHwu

    אהבתי

  3. רק הבהרה ללינק שהשארתי ( צו נשיאותי, טראמפ) . מדובר במלחמה באנטישמיות, יש החושבים שאולי גם בי די אס משום מה. אבל, אין שם אזכור דנן. אפשר לשער, שכך חושבים, בגלל שיש בצו , דגש על מיקוד במלחמה דנן, בקמפוסים ואוניברסיטאות וכו… ושם בי די אס מאוד פעילים. אבל, אין כאמור, אזכור מפורש ל- בי די אס בצו .

    אהבתי

  4. גם אני נזכרתי ב"שלטי בריטניה".
    בזמנו, מיד לאחר שנודעו תוצאות משאל הברקזיט, צרפתי לינק להמנון "שלטי בריטניה, שלטי בריטניה בגלים. … אנו הבריטים מעולם לא, מעולם לא מעולם לא נהיה עבדים … "

    הפעם הלינק הוא לביצוע מעט ביזרי. תזמורת הבי.בי.סי יחד עם זמרת אופרה ועם קהל המונים שמצטרף לפזמון החוזר בשירה ובנפנוף דגלים, כאילו מדובר בתהלוכת רחוב.
    הביזריות גוברת כאשר מגלים שזמרת האופרה לבושה במדים החגיגיים, אך מגוחכים, של קציני הצי הבריטי בתקופתו של האדמירל נלסון. התקופה בה הצי הבריטי באמת נהג לנצח בקרבותיו.

    כבלוג גם כלכלי – חשוב להוסיף שהידיעה על נצחונו הסוחף של בוריס ג'ונסון הקפיצה את שער הלירה סטרלינג ואת שוק המניות הבריטי.
    קבלת הפנים החיובית למקדם הברקזיט, גם מהממסד הכלכלי (שבזמנו מאוד התנגד לברקזיט וטען שיפגע קשות בכלכלת בריטניה), מוסברת בעיקר בסילוק ענן חוסר הוודאות.
    בשוליים גם מסילוק החשש, של חלק מהחברות, מהמדיניות הכלכלית הסמי-סוציאליסטית שקורבין היה עלול לאמץ.
    (משום מה הבי.בי.סי שכח לציין את סילוק החשש שלאחר בחירת ג'רמי קורבין יהודי בריטניה יעזבו את האי בהמוניהם).

    https://www.bbc.com/news/business-50766233

    אהבתי

  5. אולי גם חבל. אם קורבין היה מנצח הוא היה צריך לתת משאל עם חוזר לסקוטים בתמורה לקואליציה. זה היה נפלא לאנגליה שהייתה משתחררת מהשכנה הסוציאליסטית והענייה ואסון לסקוטלנד. חוץ מזה שלתרגל סוציאליזם על אמת זו דרך טובה להיפתר מפיתוייו. הרי סוציאליזם זה אבי אבות ההבדלים בין תיאוריה לפרקטיקה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s