בשבח הנקמנות והזעם

כותבת פרשנית המזרח התיכון שמרית מאיר בטוויטר על החיסול לפנות בוקר:"מתקשה להבין את ההיגיון הבסיסי פה" ותוהה:"האם אבו אלעטא היה כזה איש עצום שאין לו תחליף שמצדיק לשתק חצי מדינה רק כדי שייעלם? האם מותו שינה מהותית את המצב? לדעתי הצנועה היה ברדקיסט ואין מחסור בשוק הברדקיסטים בעזה".

ייתכן שזו טענה הגיונית. איני יודע להגיד הרבה על משקלו האסטרטגי של המחבל הנ"ל. אבל כדאי לשים לב כמה בעייתית היא הלוגיקה הזו. ישראל תחסל מחבל רק אם הגיוני לעשות זאת. כך נוצר מרחב פעולה עצום למחבלים למיניהם – ביכולתם לדעת שכל עוד לא משתלם הגיונית לישראל לחסל אותם הם מקבלים חסינות.

לפעמים מה שלא הגיוני ברמת הפשטה נמוכה, הגיוני ברמת הפשטה גבוהה. האם הגיוני לשתק את המשק הישראלי כדי שאבו אלעטא ימות? זו שאלה ברמת הפשטה נמוכה. התשובה עליה היא אולי שלילית. האם הגיוני לשתק את המשק הישראלי כדי לקבוע עקרון שלפיו ישראל יכולה להשתגע ולהרוג מחבלים לפי גחמותיה? זו שאלה ברמת הפשטה גבוהה. סביר בעיניי שהתשובה היא כן.

המכונה שמייצרת תמריצים ברמת ההפשטה המעולה ביותר היא כנראה האבולוציה האנושית, שהתמודדה עם אינספור תסריטים ובסוף בראה פסיכולוגיה אנושית אפקטיבית שיודעת להתמודד איתם, ממש כפי שבראה כבד אפקטיבי או לבלב אפקטיבי. עובדה היא שיצרה בתוכנו רגשות כמו נקמנות וזעם. על פי רוב ההיענות להם אינה רציונלית ברמה המיידית, ברמת ההפשטה הנמוכה, אבל כנראה יש להם ערך בתמונה הגדולה של החיים האנושיים.

43 תגובות על ״בשבח הנקמנות והזעם״

  1. יש רק שני גורמי טרור שמשתקים את המשק הישראלי – החמאס וההסתדרות.
    בשני המקרים, היה זה שלטון הימין שנתן למפלצות לגדול.
    דפוס הפעולה של ביבי במקרים האלה די מוכר.
    מנגד, גנץ וודאי יהיה פזיז חסר דעת כמו אולמרט ויכניס אותנו למלחמה קשה ללא הכרעה (ובנוסף יכניס את ניסנקורן למשרד האוצר. זה כמו כמו לתת לטיבי את תיק הביטחון).

    אהבתי

  2. תמריץ, טוב ,ברור שאין לבצע שום פעולה, בלי התחשבות במחיר, בהשלכות, בחלופות וכיוצא באלה. זוהי הבלות רוח אחרת לחשוב. אין דברים כאלו. רק שהתהייה של אותה טוויטרית , במקום . לא אומר שהחיסול לא מוצדק ויעיל. אבל, עצם התהייה היא חיובית. רוצים הסבר. ותקצר כאן היריעה.

    ואכן, יש לשים לב , נשלחו לו אזהרות מן הצד הישראלי . אבל ,הוא לא שעה לאזהרות כלל. כך שמוצתה חלופה או נשקל הענין היטב אפשר להניח.

    יש מצב בכלל, שהטריגר המיידי לחיסול ,היה בכלל חלון ההזדמנויות. הוא היה בדירת מסתור ( ובכך למעשה חרץ את גורלו, הוא לא קרא כנראה המפה נכון ). היה רק עם אשתו, כך שעם כל הזעזוע שבקביעה, הנזק האגבי הצפוי, היה קטן וסביר מאוד. רק הוא ואשתו הלכו.

    אשאיר לינקים אחר כך.

    להתראות

    אהבתי

  3. תמריץ,
    למרבה הצער שימרית מאיר צודקת. חיסול ממוקד בודד שאינו חלק ממבצע חיסול כללי לא שווה את הנזק. ישראל לא תשפר את מיצובה כלפי עזה כל עוד הצמרת הביטחונית שבויה בפרדיגמה שהמפתח להפסקת הטרור הוא שיפור המצב הכלכלי בעזה תוך לקיחת אחריות על כלכלת עזה, ההיפך הגמור מניתוק. מה שנדרש הוא הסרת המצור הימי ובמקביל ניתוק כל הקשרים בין ישראל לעזה. לא חשמל, לא מים, לא סחורות לא טיפולים רפואיים ולא ביקורי אסירים ולא מזוודות דולרים. לצד זה תגובה כואבת באש על האוכלוסיה (קצת חמלה כלפי הדיונות) אחרי כל פרובוקציה. המטרה המשנית צריכה להיות חיבור של עזה לקהיר תוך חיסול כל קשר לירושליים ולרמאללה (בעזרת אבו מאזן)

    אהבתי

  4. הנסיון הישראלי לשחק בין הגורמים השונים בעזה ייגמר בפיאסקו (כמו בלבנון), האויב בעזה זו האוכלוסיה ושני האירגונים הגדולים חמאס וג'יהאד משרתים אותה מטרה (שהיא מטרת רוב האוכלוסיה) תוך יצירת מרחב תמרון כלפי ישראל. גם המצרים הם אויב שמטרתו פגיעה בישראל. ברית המתונים של נתניהו מתחרה באיוולתה בדוקטרינה העזתית שלו.

    אהבתי

  5. ההנחה הסמויה בדבריך היא שאסטרטגיית עזה נכשלת. לא בטוח.. יש תור גדול למגורים בעוטף עזה ואחוזי הצבעה גבוהים לביבי בשדרות. ולשמחתנו מניין ההרוגים לרוב נמוך יותר מהרוגי הכביש הנוראי בעוטף עזה.

    אהבתי

  6. תמריץ, זוהי באמת גישה מסויימת, ויש לה יתרונות במצבים מסויימים ( תיאוריית האיש המשוגע משהו) . אבל, לא כאשר הצד השני, גם משוגע . לא כל שכן, כאשר הצד השני הוא משוגע של ממש. לא כאשר הצד השני , הוא שחקן מתאבד. כפי אותו ג'יהדיסט שקיבל אזהרות, וידע שרוב הסיכויים שלא יוציא ימיו עלי אדמות. מה יותר משוגע לכאורה מאשר להתאבד? כלומר , בשביל שהגישה תהא אפקטיבית, צריך לחשב את מידת הרציונליות של הצד השני. אז גם משוגע דנן, צריך להיות מחושב ורציונלי כמובן .

    לפעמים, אם אתה משוגע , אז הצד השני הופך גם כן להיות משוגע. לא כל שכן, כאשר הצד השני יבין , שאתה " משחק " אותה משוגע. אז זה לא כזה פשטני תמיד.

    אז הקושיה חוזרת לסוגיה, גם אם אתה משוגע, מחליט לשחק אותה משוגע, אתה צריך לשקול ההשלכות כמובן לרוב. חוץ מאשר מצבים באמת קיצוניים, של : "תמות נפשי עם פלישתים" , מצדה , כצאן לטבח, וכדומה תסביכי שמד ואללה .

    להתראות

    אהבתי

  7. תמריץ,
    המצב הביטחוני ביו"ש גרוע בהרבה וגם שם יש ביקוש. כבר הוכח שהקטיושות לא מחלידות במחסנים וגם בסיני נוספו תודות לנתניהו 3 דיביזיות + מנהרות, כבישים, ימ"חים ענקיים ומתחמי הגנה מבוצרים. הנסיון להפריד את האיום הצפוני מעזה הוא מטופש. כדי ליצור אופציה צבאית מול אירן צריך קודם לחסל את מאגרי הרקטות בלבנון ובעזה. ללא התקפת מנע זו כל הדיבורים של ביבי נגד אירן הם כלאם פאדי.

    אהבתי

  8. ייתכן שבאמת השיקול המכריע לחסל את המחבל הנוכחי לא היה אסטרטגיית המשוגע אלא העובדה שהוא עצמו היה משוגע באופן חריג. נכונותו לקחת סיכונים הייתה חריגה אפילו לאנשים מסוגו. אם כך זה היה מעין חיסול של כלב שוטה.

    אהבתי

  9. מאוד ברור לי הקשר שבין רגשות זעם ונקמה (שהם לכאורה לא רציונליים) לבין אסטרטגיה רציונלית של יצירת הרתעה אפקטיבית.

    אבל איני מסוגלת להבין את הרציונל של המהלך הנוכחי.
    אחרי חיסול (ראוי לברכה) של בר מוות, די בכיר, אחד – ישראל למעשה מלמדת את כל אויבנו ש"מותר" להם לירות על אוכלוסיה אזרחית שלנו מאות טילים, לשתק את מערכת החינוך והעבודה בחצי מדינה, לאלץ אותנו לבזבז עשרות מיליוני דולרים (אם לא יותר) על טילי כיפת ברזל – וישראל אפילו לא תעז לנקום בהם על כך. לתפיסתי ישראל רק מאבדת בכך את שאריות כוח ההרתעה שלה.

    ****

    הקישור של תמריץ בתגובות לויקיפדיה, על יתרונות האסטרטגיה של האיש המשוגע, כולל את המשפט :
    " … העתידן הרמן קאהן מוסיף בספרו "על הסלמה"[16] כי הבעיה עם תיאורית המשוגע היא המורכבות הנוצרת כאשר שני הצדדים נוקטים באסטרטגיה זו.".

    נראה לי שארגוני החמאס והגיהאד האיסלמי טובים במשחק זה שבעתיים מאיתנו. הם מוכנים (ואולי אפילו שמחים) לסבול מנזקים אדירים לאוכלוסיה שלהם, לכלכלה שלהם ולתשתיות שלהם – רק כדי להזיק קצת לארכי אויב שלהם (כלומר לנו). במקביל הם גם מודעים היטב לרגישות היתר האדירה שלנו לנפגעים בנפש. גם אזרחים אך בעיקר חיילים. מאוד קשה להתנהג "כמשוגע חסר מעצורים ובלתי צפוי" כאשר ודאי עד כאב שנעשה הכל בכדי שאף חייל שלנו לא יפגע.

    מכאן, איני מסוגלת לחשוב על שום אסטרטגיה אחרת פרט לזו שהציע חייל זקן (לפחות עד שנצליח להביא להפצת רוב צעירי עזה וצעירותיה ליבשות מרוחקות).

    אהבתי

  10. קשה לחסל משהו שקל לבנות מחדש. מאגרי רקטות זה לא כור גרעיני. תחסל ומחר יקימו מחדש. יש גבול ליכולת של מדינה שכלכלתה מבוססת על תאגידי הייטק בינלאומיים להתעסק בהרפתקנות מתמדת.

    אהבתי

  11. הבעיה של העדר הנכונות לשלם בחיי חיילים היא לא כזו קשה כאשר יש עליונות אווירית מוחלטת. אבל כשמצטרף לכך חוסר נכונות לשלם גם בחיי אזרחים של הצד השני – זה כבר מבוי סתום אמיתי לאסטרטגיית משוגע כלשהו.

    אהבתי

  12. האם בלתי סביר להניח כי עיתוי התקיפה נועד לאפשר לשני הצדדים במפה הפוליטית לרדת מהעצים עליהם טיפסו ולהקים ממשלה? במצב הנוכחי בוחרי גנץ יבליגו אם יישב עם ביבי, ובוחרי הימין יבליגו על פירוק הגוש. לא אתפלא אם ביבי גם דיווח לגנץ על כוונתו מראש.

    אהבתי

  13. כל הביורוקרטיה של הקמת ממשלה תימשך שבוע שבועיים. המצב הנוכחי יכול להישכח כלא היה מחרתיים. אז לא חושב שזה אפקטיבי.

    אהבתי

  14. המצב רק צריך לאפשר התחלה של משא ומתן בו כל אחד מהצדדים מוותר על הדרישה המרכזית שלו. אחרי שיעברו את המשוכה הזאת, הדיונים והבירוקרטיה יכולים להימשך גם אם המצב הבטחוני יירגע. הרי שני הצדדים רוצים לשבת יחד, אך צריכים משהו שיצדיק ויתור על הבטחותיהם הקודמות.
    אבהיר – ברור כי ההזדמנות המבצעית נוצרה בעיתוי מקרי ואחרי עבודה מודיעינית מאומצת. המחבל הרי לא תיכנן לישון דווקא הלילה במקום בו נוכל לחסלו. אבל מרגע שההזמנות התממשה, הבחירה האם לבצע את הפעולה או לא בהחלט יכולה להיות קשורה לאינטרסים (התמריצים, כלשונך) של המשחק הפוליטי.

    אהבתי

  15. תמריץ,
    ליברמן טוען שהוא (בגיבוי ראשי המערכת) ביקש להרדים את הצדיק לפני שנה ונתניהו חירף את נפשו בהגנה עליו. נתניהו השתגע?

    אהבתי

  16. תמריץ וחייל זקן, תאהבו לשמוע ( מבלי לנטוע מסמרות כמובן , לעת הזו, יותר דאחקה ממסמר ) שהוא זה שדפק העצרת של נתניהו בזמנו עם רקטות למי שזוכר .מצטט מ- ynet:

    חיסולו של אבו אל עטא אושר בקבינט בחודש ספטמבר האחרון, אחרי שיגור רקטות בפקודתו לעבר אשדוד ואשקלון בזמן נאום בחירות של נתניהו.

    מה נאמר ? מה נוסיף ? כאן:

    https://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/0,2506,L-5623738,00.html

    להתראות

    אהבתי

  17. א. " הבעיה של העדר הנכונות לשלם בחיי חיילים היא לא כזו קשה כאשר יש עליונות אווירית מוחלטת. … "
    —————–
    1. רוסיה מתמחה בפיתוח סוללות טילים נגד מטוסים ומכירתם לכל דורש.
    העליונות האוירית שלנו אינה מובטחת לנצח נצחים. כבר במלחמת יום כיפור היו שטענו שהטיל כופף את כנף המטוס. מה שלא הצליחו לעשות ב 1973 בהחלט יתכן שיצליחו לעשות ב 2023.

    2. יש לא מעט משימות צבאיות שמטוסים לא יצליחו לבצע. כאשר מדינה פוסלת על הסף כל הנחת מגפים על הקרקע (על סיכון חיי החיילים הכרוך בכך) – טווח אפשרויות הפעולה שלה הולך ומצטמצם.

    3. כיון שגם אויבנו מודעים לרגישות זו – התנהגותנו הופכת למאוד צפויה ולרוב מאוד קלה לניבוי. (בכירנו מתמחים בנביחות חזקות, בעיקר לצרכים פנימיים, אבל נזהרים מלנשוך. לפיכך אולמרט ולבני באמת הצליחו להפתיע את החיזבאללה. הפתעה כמעט חד פעמית).
    אסטרטגית המשוגע מתבססת על החשש מהתנהגות בלתי צפויה ובלתי ניתנת לניבוי. ההפך המוחלט מהתנהגותה השכיחה של ישראל בעשרות השנים האחרונות.

    ב. " .. כשמצטרף לכך חוסר נכונות לשלם גם בחיי אזרחים של הצד השני – זה כבר מבוי סתום אמיתי לאסטרטגיית משוגע כלשהו."
    —————————
    להערכתי, זהו אילוץ, שנכפה עלינו, ועלינו ללמוד לחיות איתו.

    1. אנו חיים בחשש תמידיו מהעמדה לדין המשפט הבינ'ל.
    דיני המלחמה הבינ'ל, השרירים היום, גובשו בעיקר לאחר הטראומות הקשות ממלחמות העולם, שהתנהלו בעיקר בין צבאות סדירים. כלומר דינים שהרלוונטיות שלהם לנסיבות החיים שלנו כיום במזרח התיכון מאוד מפוקפקת.

    2. היהודי חובב ציון ברני סנדס (כטענתו האחרונה בעיתון הפונה ליהודי ארה'ב) עזר להפיץ את השמועה שבצוק איתן ישראל פגעה בעשרות אלפי עזתיים תמימים. והוא לא היחיד. הזרקור המופנה להתנהגות ישראל, והלהיטות להעצים כל חטא ישראלי (אמיתי או מדומיין) כופים עלינו זהירות מופלגת.

    3. המזרחן המושמץ מוטי קידר טען פעם שמה שיצליח להרתיע את המחבלים הפלסטינאים זו הידיעה שאם יחשדו בו אזי אימו / אחיותיו / אישתו / בנותיו יאנסו. סביר בעיני שהוא צודק – אבל אני לא הייתי מוכנה לחיות במדינה שאנשי כוחות הביטחון שלה נשלחים לאנוס. אני גם מניחה שלפחות בנושא זה איני שייכת למיעוט זניח. מכאן שהאילוץ אינו רק חיצוני. הוא גם פנימי.

    אהבתי

  18. אני מדבר על המצב בעזה כיום. אין שם מערכי הגנה אווירית. דוגמה עכשווית: רוסיה השמידה את המרד בסוריה בעיקר מהאוויר. גם חייליה לא אנסו. זו אסטרטגיית כיבוש ברלין מ-1945 שלא יושמה באידליב.

    אהבתי

  19. ברור שמה שרוסיה יכולה להרשות לעצמה, ישראל לא יכולה. אבל יש מקום סביר באמצע. לדוגמה ההשמדה הסיטונאית של רבי קומות בסוף צוק איתן הייתה יכולה להתבצע קודם ויכולה להתבצע גם כעת.

    אהבתי

  20. (המשך)

    ג. " קשה לחסל משהו שקל לבנות מחדש. מאגרי רקטות זה לא כור גרעיני. תחסל ומחר יקימו מחדש. יש גבול ליכולת של מדינה שכלכלתה מבוססת על תאגידי הייטק בינלאומיים להתעסק בהרפתקנות מתמדת."
    ——————-
    בניגוד לאבק, שגם אותו יש לנקות שוב ושוב מחדש, טילים עולים כסף. כדאי להיזכר שאפילו כספן של איראן וקאטאר מעט מוגבל. מכאן שהשאלה היא האם קצב השמדתם על ידינו יהיה גבוה יותר או נמוך יותר מזרם האספקה של הטילים החדשים.
    בנוסף, גם השינוע של טילים ממקום למקום, ומקומות האפסון שלהם, אינם יכולים להיות תמיד מוסתרים מהעין.
    מכאן שאיני מבינה מדוע מה שאנו מצליחים לעשות בסוריה איננו יכולים לעשות בלבנון ובעזה. אלא אם מדובר בפחד המשתק שלנו מתגובתם.

    אהבתי

  21. תמריץ, מערכה אוירית היא קריטית אכן. אבל, לא חזות הכל בסוף. זה לא כזה פשוט, אלמלא חיבאללה ואיראן, המערכה נגד דאע"ש , לא הייתה מוכרעת כפי שהוכרעה. אין לטעות בדבר. את העבודה השחורה והחשובה באמת, עשה חיזבאללה , והחטיבה האיראנית שם. גם לצה"ל , יש חיל אויר, שעולה על זה של הרוסים באיכות. אבל, המצב בעזה, נשאר תדיר כפי שהוא כמובן. בסוף, מה שיש שם בפנים, אם יעשו טעות לכאורה, וירצו לחסל ולגמור סופית , הרי זה יהיה אכזרי ברמות ממש.המלחמה הקרקעית בסוף, היא זו שגומרת הסיפור אחת ולתמיד. אחרת, האוייב יודע להסתגל להתקפות אויריות. בונה מנהרות, בונה ביצורים במעבה האדמה. נע במנהרות. הופך להיות כוח לוחם בדמות צבא רפאים מותאם למלחמה אסימטרית וכדומה. זה לא נגמר רק עם הפצצות מן האויר תמיד כמובן. זה לא לגמרי מנטרה הנושא של עליונות אוירית. כמובן שלא. אבל, לא חזות הכל כלל וכלל.

    להתראות

    אהבתי

  22. אני לא בא להגיד כמה המצב רע ויכול היה להיות טוב אם היינו עושים כך וכך. להיפך אני חושב שהמצב הוא די טוב. לא פשוט לעמוד בכל המגבלות של רצון לחסוך בחיי חיילים ורצון לא להרגיז את דעת הקהל הבינלאומית ורצון לא לטבוח באלפים ורצון לא להשבית את המשק. עם כל האילוצים הסיטואציה מול עזה היא סבירה. אבל לדעתי קצת נזהרים ומתהמהמים מדי עם הרס תשתיות.

    אהבתי

  23. תמריץ,
    אחרי כל מה שאמרתי על ביבי מאתי לו נקודת זכות גדולה. גם אולמרט וליבני רצים לממ"ד.

    אהבתי

  24. אפרופו משוגעים. אפרופו לחימה נגד דאע"ש ולחימה קרקעית נגד שיגעון מוחלט. כבר המחשתי בעבר, באמצעות ה – Mad Max. אלו פקינג מכוניות , משוריינות ( מכוניות אזרחיות רגילות עם שריון שהוסף להן ) והם פשוט נוסעים במהירות , בתוך קווי האוייב , ומתפוצצים דרבנן. להילחם נגד דבר כזה למשל, צריך לוחמים מאוד נחושים. אין לטעות בדבר. לחימה קרקעית לא פשוטה כלל וכלל. רק למשוגעים לדבר. הנה כאן למשל על המד מקס כאמור( רק מן התמונה אפשר להחויר ):

    https://nationalinterest.org/blog/buzz/armored-kamikaze-trucks-were-isis’-secret-weapon-93276

    להתראות

    אהבתי

  25. חייל זקן, בשביל להתנתק לחלוטין מעזה יש צורך בנכונות לפגוע, וקשה, בחיי אדם כולל אזרחים בכל מקרה של התגרות עזאתית. פחות ממה שעשו הרוסים בסוריה פשוט לא יעבוד. לישראל אין את האפשרות הפוליטית לבצע את מה שהרוסים עשו, לכן התנתקות כזו היא לא אפשרות ריאלית כרגע.

    אהבתי

  26. לכל המעונין :

    פסק דין שניתן היום, על ידי בית הדין האירופאי לצדק, פוסק שעל מדינות האיחוד, לסמן מוצרים מישראל, באופן פרטני , על מנת לתת לאזרחי האיחוד, אפשרות בחירה להימנע ממוצרים מיהודה ושומרון וכו…. כאן לפסק הדין :

    http://curia.europa.eu/juris/document/document.jsf?text=&docid=220534&pageIndex=0&doclang=EN&mode=req&dir=&occ=first&part=1&cid=1552248

    כאן להודעה לעיתונות למי שמעונין בקצרה:

    https://curia.europa.eu/jcms/upload/docs/application/pdf/2019-11/cp190140en.pdf

    להתראות

    אהבתי

  27. amehaye,
    בצוק איתן ירו אש ארטילרית ללא אבחנה. כך היה בסג'עיה לאחר שספגו נפגעים. על מח"ט גולני נאסר להשתמש באש ארטילרית לריכוך. כל המגבלות הוסרו כשהתברר שיש נעדרים. כך היה גם ברפיח. לאחר שהתברר שיש נעדר התירו כל רסן ארטילרי וגרמו למאות הרוגים. כל שנדרש הוא לשנות את סדר הדברים. מבחינת יחסי החוץ אין כל הבדל וישראל תוקע בכל מקרה. מה שלמדנו בצוק איתן הוא שהעניין המערבי בערבים מתים פחת מאד עם השנים אפילו כאשר האחראים להרג הם יהודים

    אהבתי

  28. amehaye,
    אני כמובן לא טוען שזה יפתור את הבעיה העזתית. טענתי היא שזו הדרך עם יחסי עלות/תועלת הכי טובים

    אהבתי

  29. אל רום אחד הפתרונות לבעיית סימון המוצרים הוא לוודא שהם מסומנים גם *בישראל*. אז יוכלו אזרחי ישראל לרכוש בעיקר מוצרים שמסומנים בחו"ל ז"א מוצרים אלה ישמשו לצריכה פנימית ככל האפשר. את המוצרים שמייצרים באיזורים בישראל עליהם אין חובת סימון נייצא, ובא לציון גואל.

    אהבתי

  30. עמדתו של פרופ' דן שפטן כלפי עזה.

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001306886

    למעשה דומה בנקודות רבות לעמדת תמריץ.
    למרות טענתו שכניסה לעזה תהיה בלתי נמנעת.
    בתוספת הדגשה על הקושי שלנו להבין התנהגות שנתפסת בעיננו כלא שפויה. מכאן שכיחות הפנטזיות על פירוז, הסדרה, הודנה ארוכת טווח, שיפור המצב הכלכלי, נמל וכד' וכד'.

    ((( עמדתי דומה יותר לזו של חיייל זקן. למרות שבעיני ניתוק עזה מירושלים ומראמאללה, ודחיפתה לזרועות קהיר, אמורים להיות בסה'כ שלבי ביניים לקראת השגת מטרת העל (הפיכת רצועת עזה לאזור דל אוכלוסין. באמצעות תהליכים איטיים של עידוד הגירה והקטנת ילודה) + מסיבות טקטיות / של דעת קהל עולמית ההתנתקות אמורה להעשות בהדרגה. די בדומה לבישול צפרדע במים רותחים. )))

    הקטע המסיים של הכתבה של שפטן בגלובס:

    " … בהקשר ההיסטורי חשוב להבין כי לבעיית עזה אין בעתיד הנראה לעין פתרון: גם נכדינו ייאלצו כנראה להילחם שם. הבעיה אינה מתמקדת בשליטים. אלה נבחרו באופן חופשי עוד בשנות ה-90, והדעת נותנת שגם היום היו בעיקר תומכי חמאס והג'יהאד מתחרים ביניהם על תמיכת האוכלוסייה הסובלת ממדיניותם. מדובר בחברה שבחרה לקיים חיים בלתי פרודוקטיביים. הם נמנעים מלתת תוכן חיובי לחייהם. הם בחרו שלא להיבנות ממיליארדי אירו שהוצעו להם אחרי שישראל עזבה את הרצועה ב-2005 לצורך בניית חייהם מחדש. לא במקרה שרפו את החממות שקנה עבורם מכספו ומכספי חבריו מי שהיה נציג האו"ם וולפנזון.

    מאז בזבזו מיליארדים על נשק ורקטות, בלא לנסות אפילו להציע עתיד טוב יותר לילדיהם שלהם. כך, למשל, מאות אלפי מובטלים יושבים באפס מעשה, למרות שהיו יכולים לנצל את מיומנותם במנהור כדי לחפור מערכת ניקוז שתחסוך מילדיהם את הדשדוש היומי במי הביוב של הרצועה. הם תובעים את חיסול מדינת ישראל ("צעדות השיבה") מחנכים לכך את הדור הבא ומצהירים בגלוי ששיפור התנאים בעזה אינו אלא שלב מעבר בדרך לשם. במאמץ שהחל ברמה העממית עוד לפני שגויס על-ידי חמאס הם שואבים סיפוק חולני מהצתת שדות ויערות בישראל.

    כדי להאמין שהתגייסות ישראל וגורמים באירופה לשיקום עזה יוליכו להסדרה בלתי אלימה וארוכת-טווח, נדרש צירוף של בורות בתולדות האזור, ראייה מהרהורי לב ונכונות להונאה עצמית. צרוף חמור עוד יותר של איוולת והזיה נדרש כדי להניח שיש אופציה של הסכמה מתפקדת לפירוז הרצועה מנשק. הנשק והמלחמה ביהודים הוא ליבת הזהות של מי שהעזתים רוצים כמנהיגיהם. אלה רוצים נמל בכדי לתת לפעילי הטרור חופש תנועה, כדי להביא נשק וחומרי לחימה וכדי לחזק את הקשר עם איראן ועם טורקיה של ארדואן.

    המפעל הציוני ומדינת ישראל משגשגים כבר למעלה ממאה שנים גם בלא פשרה היסטורית שהפלסטינים דוחים שוב ושוב. כל עוד אלה מחנכים גם את הדור הבא על איבה, התקרבנות ואלימות, נראה כי גם בעתיד הנראה לעין תצטרך ישראל למנוע מהם בכוח לפגוע בה ולצמצם, במכות מחושבות וממוקדות ככל האפשר, את יכולתם לשבש את חייה של המדינה היהודית. כפי שהישראלים רואים בעצם הימים האלה – זה לא נעים. כפי שהם יודעים מניסיונם ההיסטורי – זה לא נורא. "

    אהבתי

  31. amehaye , לא הצלחתי להבין כלל תגובתך. קודם כל , אתה לא מסביר , מה לדעתך בעיה או הבעיה בסימון מוצרים לא הבנתי ? ( לא שאין, אבל , מתגובתך, לא נראה שהבנת מה הבעיה . זה לא בדיוק סימון אגב, זה מה שנקרא באנגלית : labeling , כלומר, מעין תו קלאסיפיקציה של המוצר. אין בעברית ממש טרמינולוגיה שגורה ) .

    הפסיקה האירופאית מאוד פשוטה ( מה שהשארתי לעי"ל ) :

    צריך לציין על המוצר, איפה הוא יוצר. לא רק בישראל באופן כללי, אלא , באיזה אזור בישראל בדיוק נניח . זאת על מנת שאם כדרך משל, יין מסויים מיוצר ברמה"ג , או ביהודה ושומרון, צרכן אירופאי יזהה זאת , ויימנע מקניה אם יש לו עמדה פוליטית מסויימת נניח.

    אז למה אתה מתכוון בסימון פנימי ? וחובת הסימון היא כוללנית, לא רק לגבי שטחים כבושים וכיוצא באלה.אלא שהפסיקה קובעת, שלא מספיק שמיוצר בישראל , אלא : איפה בדיוק בישראל.

    ולא מובן, נייצא לחו"ל , ונקנה חזרה פה לצריכה פנימית ? ממילא חובת הסימון היא עקרונית כאמור.

    לא ממש מובנת התגובה עם כל הכבוד .

    להתראות

    אהבתי

  32. amehaye ,

    רק נצטט קטע רלבנטי אחד מן ההודעה לעיתונות , שהיה ברור הדבר. הנה מצטט:

    In that context, the Court stated that displaying, on foodstuffs, the indication that the State of Israel is their ‘country of origin’, when those foodstuffs actually originate in one of the territories which – while each has its own international status distinct from the State of Israel – are occupied by that State and subject to a limited jurisdiction of the latter, as an occupying power within the meaning of international humanitarian law, would be liable to mislead consumers. Consequently, the Court held that the indication of the territory of origin of the foodstuffs in question is mandatory, within the meaning of Regulation No 1169/2011, in order to prevent consumers from being misled as to the fact that the State of Israel is present in the territories concerned as an occupying power and not as a sovereign entity.

    ובתמצית:

    הציון על מוצרי מזון, שהמקור הינו מדינת ישראל, בעוד עסקינן באזורים בעלי אפיון שונה מבחינה משפטית בינלאומית , משמע, שעסקינן באזורים כבושים, וכוח כובש , ולא מדינת ישראל היא הריבון שם , מוליך שולל את הצרכן, ופוגע בהעדפותיו .

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s