בכירי הכלכלנים בעולם עלו מדרגה לאחרונה, פול קרוגמן, חתן הנובל. לורנס סאמרס, שלמרבה הצער לא קיבל את הצעת ביבי להתמנות פה לנגיד. אוליבר בלנצ'רד, לשעבר הכלכלן הבכיר של קרן המטבע. הם נפטרו סופית מאחת הקלישאות המעצבנות שפעם הסתובבה בחוגיהם: שגרעונות רצויים כאשר שיעור האבטלה גבוה. או אז צריכה הממשלה לצאת מגדרה ולנסות להגדיל הוצאותיה כדי להעסיק את המובטלים במקום שסתם ישבו אלו בבית ויהיו אומללים.
מה רע בהשקפה הזו? משתמע ממנה שכאשר שיעור האבטלה נמוך ואף בשפל היסטורי, כמו בימינו אנו, אזי צריכה הממשלה להדק את החגורה ולהקפיד על גרעונות. זו הרי השקפה שבשמה הוצתה פה היסטריית הגרעון המגוחכת בשנה האחרונה (וגם ב-2013 כשיאיר לפיד נכנס לאוצר).
אבל לא כך הוא – כפי שידעו אנשי ה-MMT להגיד כבר מזמן (ואפילו בן כספית וגם אני בבלוג הצנוע הזה), כמעט תמיד בימינו צריך להרחיב תקציבים ולהגדיל גרעונות.
החסם האמיתי להרחבה תקציבית הוא לא הגרעון אלא האינפלציה. בתנאי אינפלציה באמת אין טעם בגרעון – אל לממשלה לשפוך כסף, כי יש כבר יותר מדי כסף, המחירים עולים והזרמת כסף נוסף רק תמוטט את ערך המטבע, כל הדרך לארגנטינה ולפזו העגום שלה או לשקל הישן של שנות השמונים.
בימים עברו תעסוקה מלאה בישרה אינפלציה גבוהה ולכן היה ערך תיאורטי אקדמי בלבד בהבחנה בין מצב של תעסוקה מלאה לבין מצב של אינפלציה גבוהה. שניהם בישרו על זמן להידוק חגורה. אם כל העובדים כבר מצאו לעצמם מקום תעסוקה, אין דרך להרחיב את התעשיה. שפיכת כסף נוסף לתוכה לא תעשה שום דבר חיובי ורק תוריד את ערך המטבע עד כדי ביטולו והחרבתו.
ברם, מצב כלכלי חדש הופיע ביפן בשנות התשעים והתפשט כמעט לכל העולם מאז – התעסוקה במצב מעולה, אבל האינפלציה עדיין בקאנטים. הכיצד? נראה שהמושג "תעסוקה מלאה" איבד משמעותו בימינו כי תמיד יש עוד רובוט להפעיל ועוד אפליקציה חוסכת זמן ומשאבים להעלות לאפסטור ועוד מפעל סיני לקושש מתוכו סחורה.
במצב זה מציעים הכלכלנים להסתכל על שיעור הצמיחה מול שיעור הריבית. אם, כמו היום, שיעור הצמיחה הוא באזור ה-3%-4% (כמו בישראל ובארה"ב) ושיעור הריבית עומד רק על 2%, אז המדינה רחוקה מסחרחורת שבה תשלומי הריבית יתפחו באופן שיסכן את יכולת הפרעון העתידית של הממשלה. להיפך הריבית תתפוגג ביחס לצמיחה. לפי קרוגמן, זה המצב כיום ואין מה לחשוש מהגרעון. בסך הכול דבריו ראויים להערכה. אין מי שהוא שונא יותר מדונלד טראמפ, אבל הוא עומד בפיתוי ונמנע מלבכות את גרעון טריליון הדולר שלו, אלא חוגג אותו.
תמריץ 
תמריץ, כל זה אבל מפספס את הווקטור העיקרי. הווקטור העיקרי, הוא לא גירעון גופא, וגם לא אינפלציה גופא. אלא התפיסה . הסיזיפיות. תכל"ס : צמיחה , וגלובלית. יפן וארה"ב הם שחקנים גלובליים. ולכן בין היתר הם לא נפלו. הם שחקנים סיזיפיים. יש להם כוחות בסיסיים אדירים לצמיחה , ובשוק הגלובלי. כושר התמרון שלהם לכן, הוא אדיר ממש. זה לא דומה לכלכלות אחרות נחשלות יותר.
בלי קשר, האמריקנים שרדו המשבר, לא רק בגלל שהם שחקנים אדירים בשוק הגלובלי ( ובהייטק לא כל שכן ,שהפך להיות באופן כללי תחום דפנסיבי , להבדיל ממניה ספציפית בהייטק ) אלא שבן ברננקי, שמר על תפיסה נכונה , מבחינה פסיכולוגית. הוא שידר עסקים כרגיל. בכך שהוא שידר עסקים כרגיל, הבורסות בארה"ב , הפכו להיות קטר אימתני , ומזכיר שוב:
קטר אשר , בתוך המשבר , ובגין המשבר ( מדגיש : בגין משבר הסאבפריים) לקח איתו את המשק קדימה , ולא נתן לו להתנוון. הריבית הנמוכה, העסקים כרגיל למרות משבר קשה, גרמה לנהירה של משקיעים לבורסה, והבורסות עלו, ושברו שיאים ( בגין המשבר ממש ) . כך נוצר מצב אבסורדי:
שנתונים כלכליים רעים, מעלים הבורסה ( בגין ציפיה להרחבה כמותית , וערך חלופי בהשקעה בבורסות) ונתונים טובים , מורידים אותה. זוהי הגאונות של בן ברננקי. אבל, זה ארה"ב. זה יפן. לא מדינות אחרות.
במדינות אחרות, ערך העבודה , הסיזיפיות, והצמיחה , נפגעים ,אם אתה מייצר כסף קל . כסף שנשפך בלי הכרה. כוחות המשק מתנוונים. המשק חדל מלהיות סיזיפי, ונסמך על כסף קל וזמין ומיידי שמוזרם לשווקים. זה מה שקרה ביוון כפי שהמחשתי לא פעם:
שחקנים התנוונו . במקום לייצר, לעסוק במחקר ופיתוח , להתחרות בשווקים בינלאומיים, היו מחכים למיכרזים ממשלתיים וציבוריים. וכך השווקים התנוונו. כוחות המשק התנוונו.
אז זה לא ממש גירעון או אינפלציה. זוהי צמיחה. זוהי סיזיפיות . אתה מחלק כספים , בשביל מה לעבוד קשה בשביל כסף ? בשביל מה לצמוח ולהיות תחרותי , ולעסוק במחקר ופיתוח.
יש גם ההיבט הפוליטי אסור לשכוח. ברגע שגירעון חסר משמעות , נוצר מצב של דרישות רוחב אינסופיות ממשרדים ממשלתיים. וכל פוליטיקאי או מפלגה , יתחרו בשפיכה של כסף .
זה לא עובד. זה מנוון. כלכלה משמעותה אחת בעיקר :
צמיחה, מחקר ופיתוח , טכנולוגיה, סיזיפיות , ובעיקר : בשווקים בינלאומיים. זה לב ליבו של הדבר.
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום, אתה מדבר אולי על תוכניות כמו זו של אנדרו יאנג – אלף דולר לכל אדם. בפועל אפשר להגדיל הגרעון כדי ליירט טילים בלייזר או להפחית מע"מ, דברים שאינם מתנות חינם ואינם תמריצים רעים ומנוונים.
אהבתיאהבתי
תמריץ ,נהפוך הוא, ממש לא אלף דולר לכל אדם. ולכאורה להגדיל גירעון בשביל לייזר, אז זה נשמע טוב. אבל , זה לא טוב:
מכיוון , שאם אפשר להגדיל גירעון , אז גם למטרות מנוונות. זה יהפוך ענין לתפיסה פוליטית . אסור להגדיל גירעון, רק בצורה כאוטית ביותר. נקודה. אין הסתמכות על כסף קל שזורם לשווקים.
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ, נמחיש רק שוב , עם המחשות שכבר השארתי בעבר בפוסט אחר אצלך ( בעבר הלא רחוק ):
תרשה לי לצטט את טים קוק , במכתבו האחרון ( ראה לינק ) מכתב למשקיעים ( שלמעשה ייצר מעין אזהרת רווח קלה ) :
Most importantly, we are confident and excited about our pipeline of future products and services. Apple innovates like no other company on earth, and we are not taking our foot off the gas.
נתרגם ספונטנית :
הכי חשוב , אנו סמוכים ובטוחים בקשר למוצרים החדשניים שלנו בצנרת . אפל חדשנית , כפי שאף חברה אחרת עלי אדמות חדשנית . ואנו , לא נוריד הרגל מן הגז . כך נמשיך !!
זוהי האמת , הפשוטה , והבהירה ביותר בכלכלה ומינהל עסקים .
לינק למכתב של טים קוק :
https://www.sec.gov/Archives/edgar/data/320193/000032019319000002/a8-kexhibit991122019.htm
יון עם מעל 10 מליון תושבים ( ולא הכלכלה הכי נחשלת בעולם , כלל וכלל לא כך ) עם תל"ג של 200 מיליארד דולר בקירוב ב – 2017 . אפל עשתה מחזור של 260 מיליארד דולר בקירוב , רק בשנת 2018 . אתה קולט ? והם מייצרים בסין ( בעיקר ) . רוב ההכנסה בעצם , נובעת מחדשנות וסיזיפיות . חברה אחת בינלאומית מצליחה , אל מול , מדינה שלמה , עם מעל 10 מליון תושבים ( ורחוקה מלהיות כלכלה נחשלת של ממש כמובן ) .
ניקח רק את זימבבואה באפריקה ( ZIMBABWE ) :
מדינה עם 14 מליון תושבים בקירוב . וכמה תל"ג ? אם כך , 34 מיליארד דולר במקרה הטוב ( ב- 2017 על פי ה – purchasing power parity , ואילו , על פי ה – official exchange rate הרי עסקינן ב – 17 מיליארד בקירוב לשנת 2017 ) .
מה נאמר ? מה נוסיף ? האם מישהו מעלה על דעתו , שזה קשור או לא קשור ל – מדע , טכנולוגיה , חינוך , סיזיפיות ,חדשנות וכו…. ? האם מישהו מעלה על דעתו , שגירעון גורף , מתיישב עם זה?
ברור כשמש הדבר ….נמחיש אחר כך שוב , מה קרה ביוון .
אהבתיאהבתי
אפילו מחלת " הפרה ההולנדית " ( וראה הסעודים היום, כמה נלחמים לגוון השקעות עם קרן ריבונית חדשה ) היא נגזרת או ביטוי לתפיסה הסיזיפית ההכרחית בכלכלה. להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום, זה קצת כמו להגיד שהיצירתיות האנושית מבוססת על חשיבה, תכנון, מקוריות, תעוזה ולא על שתיית מים. הכול נכון אבל בלי מים צמאים ולא מסוגלים להתעסק בכל הדברים האלו. כסף הוא המים של הכלכלה.
אהבתיאהבתי
האנטי טירלול הליברלי
אהבתיאהבתי
נהפוך הוא תמריץ . מוטב שלא היית כותב מה שאתה כותב. שהרי הכלכלה אפקטיבית היא קודם כל:
לייצר ולמכור. פדיון . מזומנים. הכנסות . והכל במכפילי כוח בינלאומיים אדירים. השאר ( מקרו כלכלה) :
אלו האמצעים , אמצעי עזר. לפני שאתה מווסת כסף, אתה צריך להרוויח כסף . זה פשוט וחד כמו תער. זה אגב הבעיה של הרבה כלכלנים. שהם לא מבינים בכלכלה. אלא בתיאוריות ומשחק במספרים.
אז אם כדבריך , הכסף הוא המים של הכלכלה, אזי אתה צריך לייצר, ומעל הכל למכור. המכירה , קודמת פרדוקסלית לייצור.
ואיפה מוכרים . בינלאומית . חצי מליון פה. חצי מיליארד בעולם.
זה פשוט כמו תות .
להתראות
אהבתיאהבתי
יורם רובין היה ממאבטחי רבין בארוע
אהבתיאהבתי
תמריץ, אתה מצנזר תגובות?
התגובה לגבי נאום מוטי קידר ורצח רבין, לא התפרסמה.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5616167,00.html
י. ר = יורם רובין המאבטח בשליחות כוחות האופל.
אהבתיאהבתי
קידר הוציא עצמו פסיכי לגמרי. חבל, רעיונותיו המדיניים על איחוד האמירויות הפלסטיני לא כל כך ריאליים אבל גם לא פסיכיים. מקווה שלגיא בכור לא ייפלטו שטויות כאלו. אחרת לאיזה מזרחן הימניים יישאו עיניהם.
אהבתיLiked by 1 person
רון דניאל
24/10/2013
לפי העיתונאי בארי חמיש, רבין חוסל על ידי אנשי היחידה לאבטחת אישים של השב"כ… יגאל עמיר ירה 3 כדורי סרק (ובגלל זה צעקו "סרק סרק") ורבין נכנס לרכב בריא ושלם… אז מה קרה שם בתוך הרכב ?
למה נסיעה של 5 דקות מגן העיר לאיכילוב נמשכה חצי שעה ?
בתוך הרכב ישבו שני מאבטחים, אחד ליד רבין והשני מקדימה ליד הנהג. ביחד עם הנהג סך הכול 4 אנשים ברכב.. המאבטח שישב ליד רבין, ירה בו כדור אחד בחזה והרג אותו… המאבטח השני שמע את הירייה, הסתובב, קלט מה קרה, וירה במאבטח הראשון…
הרכב המשיך לנסוע עם 2 גופות… היה צריך לעשות סיבוב כדי להוריד את הגופה של המאבטח מהרכב לפני שמגיעים לאיכילוב… לכן הנסיעה נמשכה חצי שעה…
אז מי באמת חיסל את רבין ? השב"כ ? שמעון פרס ? הבונים החופשיים ? כולם ביחד ?
דבר אחד בטוח – רצח רבין היה תחילת 'ההשתלטות השקטה' על ישראל, תחילת שלטון הכתות הסודיות והאצולה, ותחילת הסוף של הדמוקרטיה שלנו.
ברור שמי ששלח את הרוצח עדיין חופשי, ובמקום לנסות לתפוס אותו, ממשיכים להכחיש ולמרוח את הציבור עם התכנית של בן כספית…
עכשיו אנחנו מבינים למה בן כספית הוא עיתונאי מצליח שמרוויח הרבה כסף – כי הוא עוזר לשלטון הכתות והאצולה להמשיך לשלוט…
dave
25/10/2013
בספר מאוחר יותר (The Last days of Israel, 2001), טוען ראש העוסקים בתאוריית הקונספירציה, ברי חמיש, כי מאחורי רצח רבין עומד מכון המחקר האמריקני "המועצה ליחסי חוץ" (CFR) ומי שעמד אז בראשו, ג'ורג' בוש האב. לטענת חמיש, הרצח נועד להבטיח את רציפות שלטון השמאל בישראל גם אחרי בחירות 1996 ולהבטיח את מימושם המלא של הסכמי אוסלו.
אבל לפי רישומי המיון, רבין הגיע למיון 7דק אחרי הירי.
הפתרון לתעלומת החור הנוסף בחולצת רבין?
אהבתיאהבתי
טירופי הקונספירציה.. אחד כמו ברי חמיש מוציא שם רע לכל מי שבאמת מציג אלטרנטיבות להשקפות מיינסטרים.
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
תיאוריות קונספירציה זוכות לפופולריות כאשר ברור לכל הדיוט שהגירסה הרשמית היא שיקרית.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אתה אחד הבודדים שמאמין לגירסה הרשמית לפיה יגאל עמיר רצח את רבין. הרוב יודע את האמת שרבין חוסל על ידי ביבי והרבנים
אהבתיאהבתי
אגב , לכל המעונין לשכלל הגרסה שלו ( קונספירטיבית אם לאיו) אז כאן , פסק הדין בערעור בעליון ( של יגאל עמיר ועוד ) :
https://bit.ly/2BWbBJV
להתראות
אהבתיאהבתי
רק טעות מסויימת , הפסק דין תכל"ס ( הערעור על ההאשמה ברצח , לא פוסט רצח ) הוא זה למעשה ( גם כן ערעור בעליון ) :
https://bit.ly/2NmfHjM
להתראות
אהבתיאהבתי
עוד חובבת קונספירציות
אהבתיאהבתי
אוף טופיק,
על הפער בין ההצלחה החברתית והקהילתית של המגזר הדתי לאומי לבין כשלונו הפוליטי המתמשך של המגזר.
https://hashiloach.org.il/%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%97%d7%a0%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/
אהבתיאהבתי
קטע מרכזי מהכתבה:
" … מעברה של הציונות הדתית מדרכי הבנייה של חברה ערכית ושל מוסדות שהיא בוחרת להקים, אל דרכי העיצוב של מדיניות ציבורית אינו עניין של מה-בכך; נראה שבנקודה זו היא נכשלת.
"אני אחראי על חינוך ילדי ישראל", אמר הרב רפי פרץ ביום כניסתו לתפקיד שר החינוך. אמירה זו נכונה בוודאי לגבי מי שמשמש כמנהלו של מוסד חינוכי שהורים בחרו בו; לעומת זאת, כאשר הדברים נאמרים על ידי ראש מערכת מדינתית, הטרוגנית ומורכבת, הכופה את השתתפות הילדים בה על פי חוק, היגד זה עצמו הופך להיות מחריד. אין דין חברה כדין מדינה.
שנים רבות מתעקש הציבור הדתי-לאומי לנסות להנחיל את ערכיו באמצעות מנגנונים לאומיים, דוגמת הרבנות הראשית, מערכת החינוך או צה"ל; אלא שניסיון זה, שיש בו יסוד מובנה של כפייה, אינו מחבר את הציבור לתפיסת העולם הדתית-לאומית אלא דווקא מרחיק אותו הימנה. כאשר הרב אביחי רונצקי ז"ל הרחיב באופן משמעותי את פעילות ענף 'תודעה יהודית' ברבנות הצבאית, הוא הלך בגדולות: הוא חיבר חיילים רבים לרוח שאותה תפס כחיונית לחוסנו של צה"ל. מתוקף המסגרת הצבאית, הוא הפגיש חיילים עם ערכי היהדות והפך את התוכן האמוני למרכיב מרכזי במהלך החינוכי של הצבא. אולם המהלך היכה כבומרנג כאשר חיל החינוך אימץ את אותה שיטה ומילא אותה בתוכן פרוגרסיבי. הניסיון לכפות על הציבור תפיסת עולם באמצעות מוסדות לאומיים גרם ליותר קיטוב ולריחוק ממנה. מאותן סיבות, גם הנחת היסוד של הסטטוס-קוו, המבקשת לשמר הסדרים ישנים אף שהציבור השתנה, מופרכת מיסודה.
מזה שנים ארוכות ביטויו הפוליטי של הציבור הדתי-לאומי הוא כישלון מהדהד. לפי הערכות שונות, כ-11% מהציבור בישראל מוגדר דתי-לאומי, ועוד כ-30% מגדירים עצמם מסורתיים כלומר חשים הזדהות מסוימת עם לפחות חלק מאותם ערכים; למותר לציין כי הערכות אלו אינן מתממשות בקלפי. אכן דווקא כאן, בניגוד לאפיק הפוליטי, נמצא עתידו של הציבור הדתי-לאומי; כאן ולא בצינורות הכפייה של הממשלה. … "
אהבתיאהבתי
לא היה לזה הרבה פרסום בארץ בזמנו, אבל לפני כמה שנים הפודקאסט this american life עשה ראיון עם חגי עמיר:
https://www.thisamericanlife.org/570/the-night-in-question
בסוף (החל מדקה 55) אפשר לשמוע את חגי מתווכח עם גאולה על מי רצח את רבין (האמא בעד הקונספירציה). מעניין ואף קצת משעשע.
אהבתיאהבתי
הכתוב שם במאמר שהביאה קמיליה, באמת חסר שחר. הציונות הדתית, מעולם לא נכשלה פוליטית , כי הם אף פעם לא היו שם פוליטית. כל אשר היה להם, זה שר פה ,שר שם. אז איך בדיוק ? מדובר במיעוט אלקטורלי, שפשוט עושה הרבה מאוד רעש, אבל, עסקינן בשמונה מנדטים מקובעים, טבוריים , ולא יותר מזה לעת הזו. אז איך הם כשלו פוליטית ? גם חברתית , הם לא כשלו, ולא הצליחו. אין לזה הרבה משמעות ממשית. הוא אגב מזהה הרבנות הראשית איתם. אבל, הרבנות הראשית מזוהה ,עם חרדים או יהדות אורתודוקסית חרדית. מה הקשר לציונות דתית בדיוק ?
הוא מאבחן בין מדינה לבין חברה אזרחית. ולהוכחה , הוא מביא את ארה"ב במאה התשע עשרה. זה כמו פה , להזכיר את ימי היישוב וייבוש הביצות ואללה. מאז עברו הרבה מים בנחל. והחברה האמריקנית היום , היא מדינה , עמוסת רגולציה ושיפוטיזציה, והמימשל הפדרלי, מעמיס ומעמיס. אין לזה שום קשר לארה"ב . אלו תהליכים טבעיים . זוהי דינמיקה הכרחית. ככל שצומחים יותר מכל בחינה , מעמיסים בהכרח רגולציה , חקיקה ,והתערבות המדינה . אפילו הציונות הדתית, לא הייתה חומקת מכך . למה ?
מכיוון שחברה אזרחית , ומדינה ומשטר וחוק וסדר, אחד הם. אחרת :
רק החזקים שורדים . והם מדכאים חלשים או את החברה כולה. זה המשמעות של מדינה:
שלטון מרכזי, שדואג לאכיפה ולסדר חברתי מתבקש , על מנת , שלא כל דאלים יגבר. שלא יהא ג'ונגל.כך הדבר בכל תחומי החיים והחברה.
אין להפריד בין השניים. רק שלפעמים , אנו עוגנים בצורה רומנטית, על חברות או אוטופיות של פעם. מאז אבל, הדינמיקה תובעת את שלה בהכרח .
להתראות
אהבתיLiked by 2 אנשים
תמריץ,
הטענה שצמיחה של 3-4% תכסה את החוב של ריבית של 2% היא שטות כיון שהצמיחה עצמה במדיניות המוניטארית כיום מומנת על ידי גידול החוב הכללי ולכן גם אם היא תשלם את חובות העבר היא תגרור אחריה גידול בחוב מצד עצמה. זה היה שונה אם הממשלה הייתה מדפיסה כסף ובמקביל הבנק המרכזי היה מעלה את הריבית. במקרה הזה החובות היו משולמים אך לא הייתה נוצרת בועה חדשה מהכסף החדש שנכנס למערכת. וכבר דיברנו על המחיר שהציבור משלם על מדיניות מרחיבה זו.
אהבתיאהבתי
החוב הכולל גדל אך אין את הפחד מסחרחורת של עליית ריבית שתהפוך החוב ללא בר קיימא.
אהבתיאהבתי
עורו האוחנות…
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ אתה צודק. אין חשיבות לגרעון כי זה חוב שלא צריך לשלם, אי אפשר לשלמו בשיטה הכלכלית שנהוגה בעולם וגם לא ישלמו אותו. חוב פנימי זה סתם פיקציה ולא חוב אמיתי. זהו חוב שאנו חייבים לעצמנו (כלום אין פה חוב אמיתי). הטענה שהדור הבא יצטרך לשלם המון כסף כדי לממן את החוב איננה נכונה. אם הדור הזה יצטרך לשלם כסף הוא יצטרך לשלם כסף לעצמו.
הבעיה היחידה היא כפי שאמרת זה שהגרעון עלול לגרום לאינפלציה אבל כיום לא נראה לי שיש סכנה כזו בישראל.
חוץ מזה יש אפשרות להפטר מהחוב ע"י הדפסת כסף ללא חוב (עיינו באתר של הכלכלה האמיתית)
אהבתיאהבתי
רק לכל המתעניינים בניסוי של גוגל ( מחשב קוואנטום) הסתייגות של איי בי אם ואחרים מן הניסוי ( אם כי לא ממש הסתייגויות מהותיות, אלא , שבעוד גוגל גורסים ליחס ביצועים של 200 שניות נ' 10,000 שנה ( על המחשב על החזק ביותר כיום ) איי בי אם טוענים ליחס של : 200 שניות נ' יומיים וחצי , ועוד כהנה וכהנה שם למעונין ….):
https://ab.co/2WzImpU
להתראות
אהבתיאהבתי
קונספירציה בקטנה…
אהבתיאהבתי
הטראמפיסטים במתקפת נגד:
Eric Ciaramella, Schiff’s ‘whistleblower,’ has ties to Susan Rice and Joe Biden
https://www.commdiginews.com/politics-2/eric-ciaramellas-schiffs-whistleblower-has-ties-to-susan-rice-joe-biden-124122/?fbclid=IwAR3mhh1k0fttvt-fQkIpu9ANzXIbtEt0nZS9DhbzHRECyS8VHPgUK_CHLmc
אהבתיאהבתי
פיסיקאית יורדת על הפיסיקאים. אמלק: לא חידשו כלום מאז שנות ה70. בנו מאיץ ב40 מיליארד $$$ ולא גילו דבר.
https://backreaction.blogspot.com/2019/10/the-crisis-in-physics-is-not-only-about.html?fbclid=IwAR27O8lfC4T43vl5Fo-Rd21yUmQ09UUHzPtLg89A24MZz9FlDGtsMy5o8Rw
אהבתיLiked by 1 person
חייל סאקן,
אני בהחלט חושב שיש יותר ממשהו בגרסא המתונה שמתאר א. גולד.
עם זאת מדהים איך ד"ר נכבד(?) מבר אילן מרשה לעצמו לצווח את תאוריית שימון פרס פרס ההזויה מעל כל במה (המשיך ללרלר בנידון אצל אמנון לוי).
אני מאמין שגם גיא בכור די מאמין בתאוריה הזו, אך בינתיים היה לו השכל לא ללרלר בנידון
בברכה
אהבתיאהבתי
שמעון החיטי,
הקונספירציות פורחות כאשר הממסד משקר (ונתפס)
אהבתיאהבתי
גם כשהקונספירציות פורחות,
היה ניתן לדמיין שדוקטור מכובד יתן פה ל"יותר מחוברות למציאות" שבינהן, ולא ליותר הזויות
אהבתיאהבתי
שמעון החיטי,
קבל את תיאוריית הקונספירציה שלי.
השב"כ תיכנן לביים ניסיון התנקשות ברבין בהמשך לסידרת הפעולות שביצע באמצעות אירגון "אייל" שהוקם על ידו כדי לפגוע בימין(סביר מאד באישור של רבין עצמו בהיותו השר האחראי על השב"כ). העברת הפוקוס המבצעי לפעילות זו יצרה פירצה באבטחה של רבין אותה ניצל מתנקש אמיתי (שהיה ידוע לשב"כ). אילו היו מקיימים נוהל אבטחה רגיל המתנקש היה שוכב מת אחרי הכדור הראשון. ההמשך היה תערובת של פאניקה ושלומיאליות כאשר במוקד המאמץ הממסדי היה הנסיון להסתיר את פעילות השב"כ לפני ההתנקשות. כל רצח פוליטי מלווה בתיאוריות קונספירציה וכאן נוספו השקרים הגלויים וההתעלמות הבוטה של כל המערכות השילטוניות מהעובדות שהתפרסמו (ראה הפוסט של אדם גולד).
אהבתיאהבתי
תערו של אוקהם עובד כמעט תמיד. הקונספירציות הן לאידיוטים שימושיים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה , את תגלי הרבה ענין כאן אני מניח ( אם כי לא ברור לי חייב להודות, האם בהקשר חיובי או שלילי , נשמח לשמוע אגב ) :
https://www.haokets.org/2019/10/25/מעמיק-הרומן-בין-תנועת-השומר-החדש-להתיי/
להתראות
אהבתיאהבתי
חייל,
אני בהחלט נוטה להסכים עם תיאוריה זו.
אך, האם אינך חושב שהשבכ ידע ותכנן שיגאל עמיר יפעל ביום הזה?
אהבתיאהבתי
דבר נוסף שלא מסתדר,
ביבי נילחם בהאשמות שהוא הסית לרצח כבר 20 שנה, הוא רהמ חצי מהזמן הזה, כך שהוא יכול להוביל לחקירה,
מדוע אינו חושף את האמת כך שהוא יטוהר?
לא סביר שהשבכ היום יכול עדיין לטייח ולהסתיר.
לא סביר שביבי אינו רוצה להכפיש את השבכ.
הרי את המשטרה, פרקליטות וכל גוף ציבורי אחר אין לו כל בעיה להכפיש
אהבתיאהבתי
לתמריץ, יש הגיון מסוים בלקשור הרחבה תקציבית לאינפלציה. יש גם בעיה בגישה הזו. אף אחד לא יודע באיזו מהירות האינפלציה יכולה להרים את ראשה.
מאחר והמצב העולמי היום שונה מתקופות ידועות בהסטוריה – בין השאר בגלל שיעור ילודה נמוך הסטורית בארצות מפותחות – תאוריות כלכליות שהסתמכו על הנחות יסוד מסוימות אינן תקפות עוד. במובן מסוים אנחנו מתמודדים עם מצב חדש שלא התמודדו איתו בעבר. לכן גם אף אחד לא יודע כמה מהר יכולה להתפרץ האינפלציה, וטוב יעשו אם לא יגזימו עם הגירעון. למי שראה את הסדרה על הכור האטומי בצ'רנוביל האנלוגיה צריכה להיות ברורה. שרשרת של טעויות אנוש גרמו להחמרת המצב עד לפיצוץ הבלתי נמנע. יותר בטוח לשמור את הכור במצב בר שליטה (גירעון סביר) מאשר להסתכן במצבים לא ידועים.
ל arn " חוב פנימי זה סתם פיקציה ולא חוב אמיתי. זהו חוב שאנו חייבים לעצמנו (כלום אין פה חוב אמיתי)." הלוואי וזה היה נכון. זה לא. חוב פנימי הוא לא פיקציה. רוב החוב הפנימי הוא באגרות חוב ממשלתיות או שווי ערך. המחזיקים הגדולים של ניירות אלה הם ה"מוסדיים" – קרנות הפנסיה, ההשתלמות וכיו"ב. אם חוב זה לא יוחזר תמצא עצמך עם מאות אלפי ואולי יותר פנסיונרים עניים. מה שקורה כאן הוא שהמדינה לוקחת הלוואה מהציבור ומחזירה לו את ההלוואה כשהוא מגיע לפנסיה. זה לא "חוב של הציבור לעצמו". הכסף לא נמצא בחשבון הבנק של האזרחים ולכן הם לא יכולים "לשלם את החוב לעצמם".
כאשר בעל החוב הוא מדינה אחרת – למשל סין שמחזיקה באג"ח ממשלתי אמריקאי – הרי שיש שתי ברירות. או להדפיס דולרים ובכך למחוק את ערך הדולר, או להכריז על פשיטת רגל (של האמריקאים). דברים אלה לא מתרחשים משום שבאגרות חוב רוב הזמן צריך לשלם רק את הריבית, שהיא נמוכה היסטורית. אמנם את הקרן צריך להחזיר אולם מאחר וכל הזמן מונפקות אג"ח חדשות גם החזר הקרן מתמצע לאורך שנים.
בקיצור עם כל הכבוד ל'כלכלה האמיתית', אין ארוחות חינם. תמיד כדאי לזכור את הכלל הזה כשמישהו מציע איזה רעיון שנשמע נפלא.
אהבתיאהבתי
דבר נוסף לגבי חוב פנימי. כבר נאמר כאן בעבר שחוב פנימי ניתן לכסות פשוט ע"י הדפסת כסף. אולם זהו אבסורד. הדפסת כסף תגרום לשחיקה בערכו. אם ערך הכסף לא היה נשחק הממשלה הייתה יכולה פשוט להדפיס כסף כרצונה ולשלם עבור כל דבר, בלי לגבות מיסים. אז כמובן היו צצים יותר ויותר דברים שצריך לשלם עליהם – עוד רופאים (שכר) עוד שירותים סוציאליים, עוד עובדי מדינה וכו' וכו'. התוצאה תהיה שחיקה של הכסף דהיינו אינפלציה. כאן לא מדובר בתיאוריות אלא בדברים שכבר התרחשו בעבר פעם אחרי פעם כולל בישראל.
אהבתיאהבתי
שמעון היבוסי,
בהחלט יש מצב שתיכננו לעשות ליגאל עמיר מה שעשו לאחים קהלני ולא הספיקו. הכשירות העיקרית של מאבטחים בשב"כ היא ירי אינסטינקטיבי בתוך קהל. הביצועים שלהם נמדדים מידי חודש ומי שיורד מרף מסויים מושעה מפעילות מבצעית. אין זה סביר שאיש מכל המאבטחים הרבים של ראש הממשלה, במעגלים הקרובים אליו, כולל אלו המוטמעים בקהל, לא הספיק לשלוף ולירות אפילו יריה אחת בזמן שעבר עד שהשוטרים השתלטו על המפגע (ללא מעורבות של אף איש שב"כ). לזה יש להוסיף את הפקרת השטח הסטרילי והחוסר של חוליית אבטחה בעורפו של ראש הממשלה. הסיכוי שרצף כזה של אי קיום נוהלי אבטחה הכי בסיסיים יתקיים שואף לאפס וכמו שאמר Thinking Aloud "תערו של אוקהם עובד כמעט תמיד" ולכן יש להניח שהפקרת בטחונו של רבין היתה מעשה מתוכנן.
לגבי ביבי, הוא נמנע באופן עקבי מעימותים עם מוקדי כח, הוא אלוף המינויים הגרועים, אפילו את תליינו שי ניצן הוא מינה (מספר שרי ליכוד הצביעו נגד המינוי של המועמד היחיד שי ניצן לאור הצטיינותו ברדיפת הימין בתקופת ההתנתקות). לגבי השב"כ ניתן לצרף חולשה נוספת. ביבי הוא מהטיפוסים שמסתובבים כל הזמן עם חנות פתוחה ויהיה זה סביר להניח שסיפור הקלטת הלוהטת אינו היחיד מה שמאפשר לשב"כ לעשות לו אדגר הובר.
אהבתיאהבתי
Amahaye, בגרעין יש כוחות טבע עצומים מעבר לשליטת האדם. כסף הוא חומר ביד היוצר של הבנק המרכזי. אבל אני לא חולק על העיקרון שהרחבה תקציבית צריכה להתבצע בעדינות ובאיטיות. אבל לאור הקיפאון האינפלציוני – היא
צריכה להתבצע.
לטענה הכללית שאין ארוחות חינם, הייתי אומר אין ארוחות בלי שיפור תמריצים. לפעמים אפשר להיפטר מתמריצים רעים בחינם אבל תמיד במאבק פוליטי. אם יצליח מאבק פוליטי להרים את המגבלה המלאכותית הנמוכה מדי על כמות הכסף במשק זה יהיה שיפור גדול של התמריצים. יש יותר תמריצים ליזמות או סתם לחיפוש מקום עבודה מוצלח כשיש יותר כסף במשק ותחושת שגשוג.
אהבתיאהבתי
לאל רום,
תודה. הכתבה בהעוקץ אכן מעוררת מחשבות ולפיכך מעניינת.
א. הכתבה חוזרת שוב ושוב על הטענה שארגון השומר הוא ארגון ימני קיצוני / אנטי ערבי / גזעני / שמטרתו לנשל ערבים מאדמותיהם.
לדוגמא: " … גם אם הבחירה בשומר החדש לא נעשתה בגלל האידיאולוגיה שלו, האופי האנטי ערבי של פעולתו לא היווה בעיני ראשי המועצות סיבה מספקת להימנע מלהפקיד בידיו את הנוער של הציבור שהם מייצגים. … "
——————————-
כנראה על סמך ההנחה שאם רק יחזרו על שקר מספר פעמים רב דיו – הציבור יאמין בו.
אבל למעשה חבויה כאן מעט אירוניה דקה.
ארגון השומר מצהיר שהוא מנסה להתמודד עם ההיקף האדיר של הפשיעה החקלאית.
אבל חברי העוקץ יודעים שזו למעשה תנועה אנטי ערבית, רק כיון שגם להם ידוע שרובה המכריע של הפשיעה החקלאית במדינה נעשית ע'י כחמישית בלבד מאוכלוסייתה.
קשה עד בלתי אפשרי לבחון כליות ולב, ולדעת מתי הפשיעה נעשתה ממניעים פלילים טהורים, מתי ממניעים לאומנים טהורים ומתי ממניעים מעורבים (וכך להבחין בין פשיעה חקלאית לבין טרור חקלאי).
אבל חברי העוקץ יודעים בודאות שמניעי השומר אינם סתם הגנה מפשיעה אלא שהם גזעניים + שמטרתם האמיתית היא לנשל ערבים מאדמותיהם.
כלומר, לא סביר בעיניהם שחברי ארגון השומר הם סתם עבריינים פליליים. לתפיסתם היהודים האלו פועלים ממניעים אידיאולוגיים / פוליטיים טהורים. להבדיל מהערבים שמפניהם הם מנסים להגן על החקלאים היהודים.
ב. " … הקמת התנועה החדשה היא חלק מתהליך ארוך טווח שבמסגרתו המועצות האזוריות מתחזקות על חשבון תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית החדשה. בפועל, המועצות הן השולטות עתה על תקציבי תנועת הנוער והן שירוויחו מההעדפה התקציבית שממנה נהנות תנועות אלה במרחב הכפרי (המדינה מקצה כספים לפעילות עבור כל נער/ה בכפר, בעוד שבעיר היא מקצה תקציבים רק עבור חניכים פעילים)." +
" …השיקול המרכזי שהנחה את ראשי המועצות היה כנראה "פרגמטי" כספי. התקצוב הממשלתי הנדיב לשומר החדש יאפשר להם בעקבות החבירה לארגון להנות ממשאבים נוספים ושיקול זה עלה בדיונים ביניהם כיתרון מרכזי של החבירה לשומר החדש. … למעשה, מאחורי הדיבורים של על א-פוליטיות, מסתתרת הקצנה של הפוליטיזציה במרחב תנועות הנוער. עד עתה היה מקובל כי גוף כלשהו שרוצה למשוך אליו נערים יכול לעשות זאת באמצעות הגדלת הסניפים של תנועת הנוער שלו או באמצעות הקמת תנועת נוער חדשה מהמסד. המדיניות שאומצה הפעם מאפשרת, לראשונה ככל הידוע לי, פרישה של פלג מתנועה אחת והצטרפות לאחרת. בכך היא מזמינה מהלכים דומים בעתיד. "
____________________
העובדה שעד היום המדינה סבסדה, וממשיכה לסבסד, את תנועות הנוער – שערוריתית בעיני. זאת למרות שבזמנו אני, וכיום גם ילדי, נהנים מסבסוד זה.
חלק מתקציב המדינה מתועל ל*חלק* מהמפלגות הפוליטיות ול*חלק מבני "ישראל הראשונה"* (בניגוד ל"ישראל השנייה והשלישית").
לחלק ניכר מהמפלגות הפוליטיות במדינה אין בכלל תנועות נוער + המדינה הסכימה להאמין לשקר לפיו 100% מבני הקיבוצים והמושבים בחרו להצטרף לתנועת הנוער (המפלגתית היחידה שהייתה בישובם), כאשר ברור שרוב הילדים העירונים לא מצטרפים לשום תנועת נוער + ידוע שתנועות נוער אינן אטרקטיביות כלל לילדי הורים מהעשירונים הבינונים והנמוכים שאינם מסוגלים לממן את טיולי התנועה ואת מחנות הקיץ שלה.
ג. " … תנועה המקורבת לשלטון תוכל מעתה למשוך אליה בפיתוי כספי פלגים מתנועות נוער אחרות. …'
_______________
יצא המרצע מן השק. סיבת הנהי והבכי היא החשש שהימין יתחיל לעשות את מה שעשה עד היום רק השמאל.
אני הייתי מעדיפה שהמדינה תתמוך בחינוך לא פורמלי באמצעות מתן שוברים ייעודיים להורים, עבור כל אחד מילדיהם. השוברים יממנו לילד אחד לימודי נגינה, לשני חוג ספורט, לשלישי חוג שחמט, לרביעי חברות בתנועת נוער וכד'. דרך זו נתפסת בעיני ככתרומה לכלל ילדי ישראל, כלא מפלגתית וכהוגנת שבעתיים.
בינתיים, כל עוד הימין הישראלי עדיין מנסה (בהצלחה בינונית ומטה) ללמוד כיצד למשול במדינה ןבתקציביה, יש להסתפק בשמחות קטנות. ניתן להתנחם בעובדה שלפחות התקציבים מבוזרים מעט יותר טוב (להמוני מועצות אזוריות ומקומיות) במקום למספר קטנטן של מרכזי תנועות הנוער / מרכזי המפלגות העומדות אחריהן.
אהבתיאהבתי
קמיליה, אז אם הבנתי נכון, זה רע מבחינתך כי נוגד ביזור, ואני מניח שטוב, כי זה מחזק לאומניות יותר ימנית .
אהבתיאהבתי
וקמיליה, את כותבת אגב ש :
"בינתיים, כל עוד הימין הישראלי עדיין מנסה (בהצלחה בינונית ומטה) ללמוד כיצד למשול במדינה ןבתקציביה, יש להסתפק בשמחות קטנות. "
אז מה את כותבת לנו פה לא מובן : מ- 1977 הימין עדיין מנסה ( בהצלחה בינונית ומטה ) ללמוד לשלוט ולמשול ? האמת היא פשוטה כפי שהסברתי לא פעם :
עיקרון העל הוא זה של " פליק פלק למרכז " . כאשר אוחזים ברסן השלטון , כולם צריכים להתמרכז בסוף. לכן זה נראה כאילו אחת מן השניים:
או שאליטה שמאלנית עדיין שולטת. אליטה מדומיינת. או שהימין לא יודע לשלוט. והאמת היא , שלא הראשון ולא האחרון :
כל מי שמגיע לשם , מבין זאת : הדברים סבוכים. שלטון החוק הוא העיקרון האולטימטיבי ששולט ביד רמה ומולך בכיפה. המדינה היא מפלצת אוטונומית ( ובטעות לרוב, מזוהה עם הממשלה, אבל תדיר בניגוד עניינים עם הממשלה ) ואין אפשרות בין לילה בטח ובטח לשנות דברים מן היסוד. בתי משפט יש להם המילה האחרונה לכל דבר וענין ( נגזרת של עיקרון העל של שלטון החוק). וכאשר אתה שם, זה כבר לא משנה הרבה אם אתה בימין או באת מן הימין, או מן השמאל. ואכן :
כפי שהמחשתי בעבר, תחת שלטון הליכוד, חוקי זכויות אדם למשל, פרחו ונחקקו למעשה. יותר מאשר תחת שלטון השמאל אפילו. לא בגלל שהימין הוא חובב זכויות אדם, אלא בגלל שזה חבוק בדינמיקה , שלא ממש קשורה לימין נ' שמאל.
להתראות
אהבתיאהבתי
לדעתי הקונספירציות מפספסות. אדם צריך לשאול עצמו מי היה מרוויח רווח כספי משמעותי, ודאי, ארוך טווח מרצח רבין? התשובה לדעתי ברורה: אנשים שעוסקים בהדרכת תיירים במרכז תל אביב. זה הכיוון וכאן לדעתי יש לחפש.
אהבתיLiked by 1 person
התגובה הצינית הזו שלי רוצה להגיד משהו עקרוני: מראש קשה לדעת בוודאות מי ירוויח מקונספירציה ולכן האינטרס לביצועה קטן. ואם יש מישהו שניתן לדעת בוודאות שירוויח – עדיין לרוב מאוד לא סביר שיפעל בעניין.
אהבתיאהבתי
רק בקשר ליון ,גירעון, וכסף ציבורי זול שנשפך לשווקים , אז כבר השארתי בעבר, אז שוב :
Georgios P. Kouretas
מאוניברסיטת אתונה :
Athens University of Economics and Business
הוא חקר הסיבות למשבר ביון , והנה כך בין היתר :
This deteriorated the competitiveness of the Greek economy since the private sector learnt to depend mainly on government projects of any kind and less on its efforts for research and development, innovation of products and export oriented production .
ההסתמכות של הסקטור הפרטי , על כסף ציבורי וממשלתי ( או פרויקטים ממשלתיים ) כרסמו בפיתוח ומחקר וכושר התחרות וכושר ההמצאה , ופגעו ביצוא כמובן .
הכל פה :
יש ללחוץ כדי לגשת אל Kouretas.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
ורק על כסף ציבורי, למטרות ציבוריות :
כפי שהמחשתי בעבר, זהו בור בלי תחתית. אין סוף להוצאות הכרחיות, ואפילו מצילות חיים. מדוע, כי הכל יחסי. זה טבע האדם. תמיד אין ולא יוכל להיות מספיק. נניח אפילו חצי או טריליון דולר, למה יספיקו ? צריך עוד המון מכשירי הדמיה . עוד בתי חולים. צריך להעביר מפעלי הזיקוק מחיפה. צריך המון כסף למלחמה בפשיעה ובניה בלתי חוקית. תקציב ביטחון ,גיחוך מטורף. צריך לדאוג לאיכות הסביבה. למה לא לטהר אדמה ( שפכים ,דלקים שמנים וכדומה) . למה לא לטהר כל הנחלים והנהרות המצ'וקמקים פה ? כבישים אדומים ( כשלעצמו יחסי מאוד). רווחה נזקקים פה בכמויות מטורפות. משרד החוץ , ביזיון ממש : אין תקציבים, סוגרים נציגויות , לא יאמן ממש. לא נצא מזה. אפילו טריליון דולר לא יועילו. מדוע :
הכל יחסי. כפי שאדם, לא מעלה על דעתו כפי שכתבתי בעבר, להסתפק בפלא של ממש : פלאפון. הוא מקבל שיחות. יוצא בשיחות . ואפילו בונוס אדיר : שיחות טקסטפון ( אס אם אס). ברור שאדם מן היישוב, ואפילו ילד ממש, מגחך על המחשבה על סלולרי דור ראשון. זה ממש כך , גם בהקשר של הוצאות ציבוריות. לא נגמרות , לא יכולות להיגמר. וההשלכות :
דירוג, ערך לכסף , אינפלציה , סיזיפיות, הן עצומות וודאיות . אז כל התיאורה הזו של ה- MMT, הינה באמת הבלות רוח.
להתראות
אהבתיאהבתי
ורק עוד הערה שכבר כתבתי אותה בעבר:
ייתכן בהחלט, שעם חקיקה נוקשה, פתיחת גירעון ייעודי , לצורך ענין מסויים קונצנזואלי ( נניח כבישים אדומים) היה מועיל וטוב. ייתכן. אבל, עסקינן שוב במעגל שוטה , פוליטי מעיקרו:
שהרי, אם לא עסקינן בעיקרון חוקתי, אזי, כל חוק דנן, אפשר היה לבטל, ולחוקק במקומו אחר. אז ממשלות באות הולכות, וכל ממשלה, תחוקק חוקי גירעון ייעודיים, אשר יועילו לבוחריהם, ולהשקפת עולמם ממילא. אז , הקושיה חזרה לסוגיה.
להתראות
אהבתיאהבתי
האמת שיוון היא בתחתית ציוני הפיז"ה בבתי ספר בין המדינות המפותחות ולכן אין צורך בהסבר מיוחד מדוע היא ענייה יחסית. היה צריך הסבר אם הייתה עשירה, כפי שהייתה לרגע ב-2007.
אהבתיאהבתי
תמריץ, אבל, לא מדובר רק בעוני יחסי ( ראה רוסיה כפי שכתבתי בעבר) . אלא , מדוע נקלעה למשבר כה קשה כמובן. מה הגורמים למשבר. ובין היתר, הגורם אותו ציינתי:
שפיכה של כסף ציבורי זול , על ידי ממשלות, עירוב פוליטיקה עם עולם העסקים ( נכנה זאת : " כסף אלקטורלי") וניוון כוחות המשק כמובן. ניוון של הכוחות התחרותיים , לא כל שכן, בזירה בינלאומית אדירת מימדים , הן מבחינת הקושי, והן מבחינת מכפילי הכוח והמכירות העצומים ממש.
נ.ב: סיזיפיות משפיעה על הישגים חינוכיים בעוצמה וודאית. בכלכלה זה לא תמיד קוהרנטי ( ראה צפון קוריאה , ראה רוסיה ). חייבים תמיד סיזיפיות בכלכלה, אבל, זה לא אומר שכל סיזיפיות מעצימה בהכרח כלכלה. זוהי אבחנה מאוד חשובה.לפעמים הסיזיפיות הינה נגזרת של מיליטנטיות או משטור , ולא באוריינטציה כלכלית, כפי שאנו אנשי המערב רגילים לתפוס.
להתראות
אהבתיאהבתי
והנה נמחיש:
צפון קוריאה , ידועה ברמות פסיכיות ( יש הטוענים הטובות בעולם ) בכל הנוגע לרמת ההאקרים. מבחינה כלכלה גיקית אינטרנטית , הם אפילו לא בדיחה ממש.אבל, המיליטנטיות, הפכה אותם , למדינה מובילה בתחום. אבל,הכלכלה ? נו , אין צורך להרחיב פה. כך גם עם גרעין . כמה מדינות בעולם יש להן טכנולוגיה של צפון קוריאה ? מעט מאוד.
כאן , האקרים הטובים בעולם ( על פי רבים) :
https://gpinvestigations.pri.org/how-north-korean-hackers-became-the-worlds-greatest-bank-robbers-492a323732a6
להתראות
אהבתיאהבתי
עוד אחד ( צפון קוריאה האקרים) איך מדינה בקושי מחוברת לאינטרנט, הופכת למעצמה האקרית :
https://www.scmp.com/news/world/article/2131470/north-korea-barely-wired-so-how-did-it-become-global-hacking-power
אהבתיאהבתי
רק שני הערות לתגובותי לעי"ל :
כלכלה גיקית , הרי היא כלכלה אינטרנטית, או כלכלת שיתוף ( Gig economy ) כאן באינווסטופדיה :
https://www.investopedia.com/terms/g/gig-economy.asp
ועוד: תיתכן כלכלה פורחת, וכוחות משק מנוונים, כפי הפרה ההולנדית למשל כהמחשה. אבל, זה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. שהרי , לא בכדי נחשבת הפרה למחלה מבחינה כלכלית. שהרי , כסף שזורם תדיר , כסף בטוח, ממשאבי טבע למשל, מנוון הכלכלה אכן , ובסוף, קשה לצמוח מן הרעה החולה הזו. זה מה שקורה בסעודיה לאחרונה כפי שכתבתי. הם מנסים עכשיו, לגוון מקורות הכנסה , והקימו קרן ריבונית לצורך כך. אשאיר אולי אחר כך לינק.
להתראות
אהבתיאהבתי
עוד הערה:
כלכלה גיקית, מוגדרת באינווסטופדיה אליה הפניתי, בעיקר, ככלכלה של פרילנסים, או עבודה חלקית או אד הוקית ( אד הוק) . אלא שהפלטפורמה העיקרית לכך לרוב כפי שאכן מצויין שם , היא דרך אינטרנט / און ליין וכו… כפי אובר שיתוף מוניות וכדומה. פשוט לא הגדרתי זאת מילונית ( מילון) אלא אינטואטיבית לצורך הענין.
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אם יום הזיכרון הרישמי לרבין נקבע לי"ב בחשוון (צום יצחק?) אז הטקס שייערך היום בכיכר הוא טקס אלטרנטיבי?
אהבתיאהבתי
רק כפי שכתבתי, משאיר להלן לינק, המתאר את האסטרטגיה החדשה של הסעודים, על מנת להתנתק מן התלות הבלעדית בנפט, ולייצר אסטרטגיות השקעה מגוונות וחדשות , דרך הקרן הריבונית שלהם כאמור. כאן:
https://www.ft.com/content/0a8bd756-15c6-11e6-b197-a4af20d5575e
להתראות
אהבתיאהבתי