האם ביבי הסית בימים הנוראים 1995?

הסרט "ימים נוראים" מנסה ליצור בצופים את התחושה שבנימין נתניהו הסית נגד ראש הממשלה רבין ערב הירצחו.  בדקתי את הנושא ולא מצאתי התבטאויות ברורות מסיתות שמוזכרות בגוגל. לכן הלכתי לדברי הכנסת. קל למצוא שם את נאום האופוזיציה החשוב ביותר שנשא נתניהו, חודש לפני הרצח, בעת הדיון על אישור הסכמי אוסלו ב'. ערכתי אותו, מחקתי את רוב קריאות הביניים ונשארתי עם המסקנה הפשוטה: ביבי לא הסית. דבריו ענייניים מאוד, ולמען האמת רובם התבררו עם השנים מפוכחים יותר מאשר דברי אלו שכינו אותו אז "פרנואיד". הוא אפילו לא דיבר על כך שהרוב להסכם מושג בתמיכת הערבים, דווקא בניגוד לימים אלו בהם מדבר ללא הרף על כך שהרשימה המשותפת תיתן לגנץ רוב בכנסת.

בעת ובעונה אחת אין ספק שדבריו המאוחרים יותר של נתניהו לרב כדורי שהשמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים, לא היו עיוות או פליטת פה. הם נאמרו, גם אם בלשון פחות בוטה, גם בנאום הזה.

נאום נתניהו עם חתימת אוסלו ב'

בנימין נתניהו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הבית, במהלך תולדות האנושות הוגלו עמים רבים ממולדתם. לעמים אלה תמיד קרה אחד משני דברים: או שמצאו להם מולדת חדשה או שנטמעו בקרב עמים אחרים וירדו מבמת ההיסטוריה. רק העם היהודי סירב לקבל את הגורל הזה. הוא סירב להיטמע בין העמים והוא סירב לאמץ לו מולדת חדשה. הוא שמר בדבקות ובמסירות אין קץ על זהותו הייחודית ועל החלום לשוב לארץ-ישראל, מולדתו העתיקה.

"לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב", כתב רבי יהודה הלוי באמצע ימי-הביניים בספרד הרחוקה. ובפיוט אחר, "ציון הלא תשאלי", הוא אומר: "לבי לבית-אל, ולחברון מאוד יהמה, מי ייתנני הלוך ערום ויחף על מקום קברות אבותי".

כל אחד מבני העם היהודי שנמצא כאן היום נמצא כאן בזכות אותה שאיפה, בזכות אותו חלום שליוו את אבותינו בגלותם.

"זכרו, ילדי ישראל, דעו תמיד, שכל עוד אינכם יושבים על הרי יהודה, על אדמת המולדת, אתם בנכר". כך פנה סבי, הרב נתן מיליקובסקי, זיכרונו לברכה, לילדים יהודים שלימד בגולה. והוא ממשיך ואומר להם: "חלילה לנו למחוק מהזיכרון את ארץ-ישראל, וחלילה לנו לשכוח את העבר שלנו, את הסיפור ההיסטורי שלנו, כי אז לא יהיה לנו עתיד ונהיה אבודים בעולם. כי אז מי אנחנו בכלל".

כך האמין הסבא שלי, ועל כן הוא עלה לארץ-ישראל, וכך האמינו הסבים והסבתות של כולנו, לרבות המנהיגים הראשונים של תנועת העבודה, ברל כצנלסון ודוד בן-גוריון.

ומכוחו של החזון הזה שבנו לארצנו והקימונו מחדש את מדינתנו.

ואני שואל: היכן מקופל העבר הזה, שסבי דיבר עליו? איפה טמונים שורשי הסיפור ההיסטורי של עמנו? איפה אם לא בהרי יהודה ובירושלים, בחברון בקברי האבות ובבית-לחם בקבר רחל, בתקוע עירו של עמוס ובענתות עירו של ירמיהו, בשילה ובבית-אל שם ניבאו הנביאים, בבית-חורון ובמעלה-לבונה שם נלחמו המכבים?

יצחק רבין, אלה הם נכסי הדלא ניידי של העם היהודי. אלה הם הנכסים שעליהם לחמנו ועליהם חלמנו במשך אלפי שנות קיומנו כעם. ואני רוצה להגיד לך, אלה אינם סתם נכסי דלא ניידי, אלה הם נכסי צאן הברזל של עם ישראל, והשאיפה לשוב אליהם והסירוב לוותר על השאיפה הזו הם שהשיבו אותנו לכאן.

מר רבין, אתה מדבר בביטול על 400 יהודים בחברון, ואילו אני אומר: אלה הם לא רק 400 יהודים בחברון, אלה הן 4,000 שנות היסטוריה יהודית שקושרות אותנו לארץ הזאת והחזירו אותנו לארץ הזאת.

אתה, אדוני ראש הממשלה, התבטאת לפני ימים אחדים בצורה מזעזעת. התנ"ך, אמרת, התנ"ך הוא לא הטאבו שלנו. ואילו אני אומר: התנ"ך הוא הוא הטאבו שלנו.

ראש הממשלה ושר הביטחון י' רבין:

תדייק.

בנימין נתניהו (הליכוד):

הוא המנדט שלנו, הוא שטר הבעלות שלנו.

רבותי חברי הכנסת, זה איננו עניין של ימין או שמאל, ליכוד או עבודה, זה היסוד של הקיום הציוני. דוד בן-גוריון, כשהתייצב לפני ועדת-פיל ב-1937, הרים את ספר התנ"ך בידו והכריז: זה המנדט שלנו על ארץ-ישראל.

ואילו אתה, מר רבין, מדבר כך על התנ"ך.

מי היה מאמין שראש ממשלת ישראל יגיד שהתנ"ך הוא לא הטאבו שלנו?

רק על רקע ההתבטאות שלך, אדוני ראש הממשלה, ושל שרי ממשלתך, אפשר לעמוד על מלוא המשמעות של המעשה שעשיתם, מעשה שלא היה כדוגמתו בתולדות העם היהודי. נכון, קרה בתולדות עמנו שהובסנו ושגורשנו ושכפו עלינו קריעת חבלי מולדת. לפעמים נאלצנו, גם בדור הזה נאלצנו להשלים בלית ברירה עם עובדות מסוימות שקבעו לנו בזמן נתון, אבל עוד לא קרה שיהודים ויתרו ברצון ובשמחה ובעליצות על חלקי מולדתם, על הכרה בזכות שלנו על הארץ הזאת.

קריאה:

כמו בסיני.

בנימין נתניהו (הליכוד):

כולם יודעים שלעתים קורה שלא מצליחים לממש חלומות, אבל זה בדרך כלל מביא שיברון לב וכאב נורא.

אצלכם, אצל קומץ אנשי השמאל, חבורת שרים ויועצים ואותם אנשי שמאל שאינם מאמינים שיש פה ממשלה שמבצעת את תוכניתם לבטל את החלום של העם היהודי – אצלכם יש עליצות ושמחה; תראו את פניכם עכשיו.

ואני שואל: מה פשר השמחה הזאת? מה מקור העליצות הזאת? מר רבין, מר פרס – מר רבין במיוחד, שמעתי את הנאום שלך. שמעתי את האזכור של ערכים יהודיים. אל תספר לנו סיפורים. אל תספר לנו סיפורים שמה שמניע אתכם במדיניות הזאת הוא ערכים יהודיים.

ממשלתך היא הממשלה המנותקת ביותר והרחוקה ביותר מערכי היהדות שהיתה לנו אי-פעם. ואני אומר זאת בכאב ובצער עמוק.

אני חוזר ואומר, אדוני היושב-ראש, ולא בשמחה, כיהודי, כאזרח מדינת ישראל, מדינת היהודים: זו הממשלה המרוחקת ביותר והמנוכרת ביותר ממורשת ישראל שהיתה אי-פעם. הניתוק הזה, הניכור הזה ממורשת ישראל הוא הרקע האמיתי למהלכים שלכם ולהתנהגות שלכם. עבורכם חברון היא עיר ערבית, יהודה ושומרון הם הגדה המערבית; כך הגדרת.

והגולן, אליבא דשר החוץ, הוא אדמה סורית.

ולכן, אין פלא שוויתרתם בקלות כל כך מדהימה על לב המולדת. אדם אינו מוותר בקלות כזאת ובשמחה כזאת על ארצו ועל ביתו. רק מי שמרגיש כפולש זר, גזלן, מתנהג בצורה כזאת. רק מי שחש כך מתייחס לארץ אבותיו כאל נכסי דלא ניידי גרידא, כאל נטל שששים להיפטר ממנו.

וזאת, חברי הכנסת, הסכנה הגדולה ביותר שאני רואה בהסכם הזה. אני רוצה להבטיח לכם, אני רואה גם סכנות אחרות, ביטחוניות, אסטרטגיות, מדיניות – הן חמורות מאוד. אבל הסכנה היסודית ביותר שבהסכם הזה היא הפגיעה שפגעתם בחזון, באמונה, בהכרת הזכות.

עם שאינו מאמין בזכותו, עם שאיבד את החלום – כיצד ימשיך להגן על קיומו ולהיאבק עליו? ואתם הלוא יודעים שעוד נכונו לנו מאבקים קשים, כי הוויתור שלכם מרצון על הזכות לא ייעצר באיזה "קו ירוק" מלאכותי. אובדן הזכות יתגלגל לירושלים ולקווי 1967 ולקווי 1947.

מבחינת הלאומנות הערבית והקנאות האסלאמית, קו הוויתורים לא ייעצר אלא בקו הכחול, קו הים התיכון.

מר רבין, אני רוצה לשאול אותך: מה תגיד לערפאת ולאחיו, כך הוא קורא לו, לאחיו השיח' יאסין, מה תגיד להם כשהם יתבעו את המשולש ואת הגליל? האם תאמר להם: טוב, אין לנו זכות בבית-אל ובאריאל, אבל יש לנו זכות בטירה ובטייבה? זה מה שתגיד להם? מה תגיד להם כשהם יתבעו את זכות השיבה ליפו, לעכו ולשיח' מוניס שעל חורבותיה עומדות אוניברסיטת תל-אביב ושכונת נוה-אביבים – אם אינני טועה, אתה ומר פרס גרים שם – מה תגיד להם? קחו את הגזל ההוא, אני גר פה ואני שומר על הגזל הזה? בזכות הזאת אתה חי פה? בזכות ההתיישבות שלך על הגזל? זה מה שקרה לציונות? זה מה שקרה למדינה היהודית, שראש ממשלה יפגע בזכות הבסיסית של העם היהודי על ארצו?

אדוני היושב-ראש, אם אין לנו זכות להיות בחברון ובאריאל – אין לנו זכות להיות בשום מקום בארץ-ישראל. אבל אתם, בהתנכרות שלכם לזכותנו על הארץ, יוצרים את הפריצה שדרכה יבוא שיטפון התביעות הערביות שלא ידעו שובעה, שלא יהיה להן גבול. אל תשלו את עצמכם: כוח צבאי לא יחפה על אובדן אמונה ורצון לאומי. שום כוח צבאי לא יועיל לעם שאיבד את האמונה בצדקת דרכו.

ראינו במהלך ההיסטוריה, לרבות בשנים האחרונות, כיצד משטרים כבירים התמוטטו כהרף עין כשמת הרעיון, כשנמוג החזון. זה בדיוק מה שעלול לקרות כאן אם אתם תמשיכו להוביל את העם בדרך שלכם. אם תצליחו, חלילה, לנתק אותו מעברו, ממורשתו, מהקשר הרגשי – תשאירו אותנו, תשאירו את עם ישראל בלי עתיד.

אבל, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נמצאים במצב של חולשה. להיפך, אנחנו נמצאים במצב של כוח, במצב של עוצמה. מאז הניצחון ההיסטורי במלחמת ששת הימים הורחקה הסכנה שריחפה מעל ירושלים ומעל ערי שפלת החוף. הרחקנו את גבולנו המזרחי מגדות הירקון לגדות הירדן וסיפקנו סוף-סוף למדינת ישראל חגורת ביטחון, קיר מגן אדיר בדמותם של הרי יהודה ושומרון וערי יהודה גם כן. מנענו מהם את אופציית המלחמה ומתוך כך התחילה אופציית השלום, בהתחלה, בהדרגה ולאט לאט – זה צובר תאוצה כיוון שהגבול הורחק.

מעמדה זו אנו מציעים לשכנינו את תוכנית האוטונומיה למינהל עצמי, הצעה הגונה ומכובדת, ורק היא יכולה לשמור על זכויותינו ועל ביטחוננו.

אנו מכירים בצורך בפתרון לפלשתינים, לכן הלכנו לקמפ-דייוויד ולמדריד, ולכן אנו מציעים אוטונומיה מינהלית לפלשתינים.

אוטונומיה, אדוני, ולא מדינה לכל דבר.

מינהל עצמי שבו ינהלו הפלשתינים את חייהם ואת ענייניהם ללא הפרעה באזורים צפופי האוכלוסייה הערבית, כשמסביבם יהיו אזורי ביטחון יהודיים. וצה"ל – ורק צה"ל – יהיה אחראי לביטחון. זאת תוכניתנו, וחלק משכנינו החל להשלים עמה בהדרגה במהלכי השלום שהובילו ממשלות הליכוד מאז קמפ-דייוויד.

אתם במסווה של הגשמת תוכנית האוטונומיה מבית-מדרשו של הליכוד, מקימים היום מדינה פלשתינית – – –

קריאות:

– – –

היו"ר ש' וייס:

לא, זה לא ילך ככה, סליחה. רגע, חבר הכנסת בנימין נתניהו, אני רוצה פה שנייה – – –

אברהם הירשזון (הליכוד):

לא מסוגלים לשמוע את האמת. תבין אותם.

היו"ר ש' וייס:

חבר הכנסת הירשזון, קראתי אותך לסדר פעמיים, ומצפה לך נאום. דווקא בזמן נאומו של ראש המפלגה שלך אני צריך להוציא אותך? איזו צורה תהיה לזה? חבר הכנסת נתניהו, בבקשה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, ממשלת השמאל, במסווה של הגשמת תוכנית האוטונומיה מבית-מדרשו של הליכוד – –

– – מקימה היום מדינה פלשתינית לכל דבר, והיא תתפשט בהדרגה לכל שטחי יהודה ושומרון עד קווי 1967 המסוכנים, ובגבולות אלה יעמוד צבא חמוש של רבבות חיילים המצוידים במיטב הנשק. כבר היום חיילים אלה נותנים חיפוי לטרוריסטים שמגיחים משם ונמלטים לשם. זו המהות של הסכמי אוסלו – –

– – אדוני ראש הממשלה, זה החזון שלך, זו המהות האמיתית של מה שהצגת פה. לא מדינה יהודית חזקה המשתרעת על רוב רוחבה של ארץ-ישראל, אלא ארץ קטנטונת, מאוימת, צרה, על חלק מזערי מרוחבה של ארץ-ישראל, מדינה שביטחון אזרחיה תלוי בחסדיו של ערפאת.

ומה קיבלתם תמורת הוויתורים מרחיקי הלכת הללו שעשיתם עד כה? לפני שנתיים הבטחתם לנו מזרח תיכון חדש, "תנו לשמש לעלות" אמרתם, עידן חדש של שלום ופיוס, של ביטחון אישי לכל אזרח. ואילו אנחנו קיבלנו טרור מתגבר, אוטובוסים מתפוצצים בכל מקום בארץ, הורים חרדים. אני אומר זאת בצער ובכאב, משום שמאז הקמת המדינה לא היתה תקופה, לא היו שנתיים מאז הקמת המדינה שבהן הביטחון האישי הידרדר לרמה ירודה כל כך. ועזה ויריחו הפכו בדיוק כפי שאמרנו – ואני אומר זאת שוב בצער – בדיוק כפי שאמרנו, עזה ויריחו הפכו לערי מקלט לטרוריסטים. אפשר פשוט לשחזר את הדיון שהיה פה בכנסת, את הדברים שאני וחברי אמרנו כאן. ואל תספרו לנו – –

ואל תאמרו לנו שאלה רק ה"חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי" שאחראים לטרור. מי שמסרב להסגיר רוצחי יהודים, מי שממשיך לקרוא ללא הרף לג'יהאד – "עד הילד הפלשתיני האחרון" – מי שלא מנסה אפילו לפרק את ה"חמאס" מנשקו, מי שמוכר לכם בפעם האלף את ההבטחה לבטל את האמנה הפלשתינית – הוא שותף בכיר לטרור ושותף בכיר להונאה מדינית. הסכם אוסלו א' מתפוצץ לכם בפרצוף, ואתם אינכם לומדים דבר, ואינכם משנים דבר, אינכם מסיקים שום מסקנה מן הכישלון הצורב של השלב הראשון שאתם בעצמכם הגדרתם אותו רק כניסוי.

והנה מונח לפנינו הסכם אוסלו ב'. קראתי אותו בעיון. מה שעולה ממנו הוא לא הכוונה שלכם להקים מדינה יהודית, אלא לסכן את זו שכבר קיימת; לא להיפרד מערביי יהודה ושומרון, אלא להיפרד מן הביטחון שמקנים לנו אזורי יהודה ושומרון. נטשתם את ארץ-ישראל השלמה לטובת מדינת ישראל קטנטונת, מגומדת ומצומקת שביטחונה תלוי בחברך ערפאת. הקמתם פה מחדש איזה תחום מושב שיהודים יצטרכו להתגודד בו, ויהיו אזורים בלב מולדתם שיהיו אסורים ליהודים או שבאופן מעשי הם לא יוכלו להיכנס אליהם.

עכשיו, אדוני ראש הממשלה, אתה הבטחת לנו כמה הבטחות במהלך השנתיים האחרונות, לרבות בחודשים האחרונים, לרבות בשבועות האחרונים, אבל על חלק חזרת, על חלק לא חזרת. הבטחה אחת שהבטחת – והיא חשובה – אמרת: אנו לא נחזור לקווי 1967. ובכן, ראיתי יחד עם חברי את המפות – תחילה בוועדת חוץ וביטחון בערב יום-הכיפורים – זה היה מראה מזעזע. נעשה לי שחור בעיניים. אני צריך אולי להגיד: נעשה לי צהוב בעיניים. הכול היה צהוב, צבוע בצבע צהוב של אזורי בי הניתנים לפלשתינים.

– – כשתראו את המפות – אני מדבר עכשיו אל הציבור שניסיתם להסתיר ממנו עד הרגע האחרון את המפות הללו בכל מיני טענות שווא: לא היו מפות, לא הדפיסו מפות. תודה רבה. עוד סיפורים שאתם מספרים לנו. כשהציבור יראה את המפות האלה, הוא יראה את ההפתעה הגדולה של ההסכם הזה.

הוא יראה את הגודל ואת המיקום של אזורי B הצהובים. מה שאנחנו רואים הוא, שהגודל והמיקום של אזורי  בי – אזור בי בכללותו, שמשיק ל"קו הירוק" הישן, צריך להיות הקו הצהוב החדש.

בחזית המערבית, זו שנושקת לשפלת החוף, אתם החזרתם את הגבול לקווי.. את דיר-בלוט נתתם להם, היא יושבת מעל יהוד. פלאמה יושבת מעל כוכב-יאיר. קיביה ובודרוס מעל מודיעין – – –

יורם לס (העבודה):

איזו חזית מערבית? פרנואיד.

מיכאל איתן (הליכוד):

חבר הכנסת לס, מאין אתה מומחה בפסיכיאטריה?

יורם לס (העבודה):

בפרנויה.

היו"ר ש' וייס:

חבר הכנסת לס, קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת לס, אתה שמעת אותי? אתה רוצה להפסיד את רשות הדיבור. בכלל, סגני שרים לא צריכים לקרוא קריאות ביניים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, במהלך מערכת הבחירות האחרונה אני עמדתי במקום שנקרא רנתיס, על ציר קולה-רנתיס הידוע לרבים כאן. עמדתי על הגבעות הללו המשקיפות על שדה התעופה הבין-לאומי בן-גוריון בלוד ואמרתי, שאם תיבחר הממשלה הזאת, היא תחזיר את רנתיס. קמה צעקה, ובשצף קצף ביטלו את דברי בשידור סותר. והנה אני מסתכל על המפה הזאת של שטח B, ואני רואה שם בצהוב את רנתיס יחד עם כל האזורים, כל הקווים שמציירים את קווי 1967.

כפרים ליד אום-אל-פחם, מעל עפולה ועמק יזרעאל – –

– – כפרים בשיפולי הר חברון ובפתח באר-שבע – – –

חגי מירום (העבודה):

עיר הקודש רנתיס.

היו"ר ש' וייס:

ההערות נשמעו, ועכשיו חוזרים לסדר.

רן כהן (מרצ):

אנחנו מזועזעים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אתם אינכם מזועזעים משום דבר, כי לכם לא חשוב שום דבר. אין לכם שום דבר בעל ערך שיזדעזע. אבל מצביעי מפלגת העבודה בבקעת-הירדן – הם מזועזעים – –

מיכה גולדמן (העבודה):

הם לא מזועזעים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

– – משום שהם גם כן ראו את המפה, המפה שאמורה להבטיח אזור ביטחון רצוף בבקעת-הירדן. ומה אנחנו רואים שם? אנחנו רואים את שטח יריחו מוגבל.

בנימין נתניהו (הליכוד):

בגבול בקעת-הירדן – –

אהוד אולמרט (הליכוד):

פשוט רציתי להזכיר את בית-איכסא, את בית-חנינא, את עזריה באזור ירושלים.

היו"ר ש' וייס:

אתה רוצה להפריע לראש סיעתך לנאום? בסדר. עכשיו גמרנו, שמענו. אני מודה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, או שחברי מפלגת העבודה לוקים בעיוורון ולא ראו את ההסכם, או שהם ראו את ההסכם ולא מעניין אותם שמחזירים אותנו לקווי 1967. הזכרתי את יישובי הבקעה. הם רואים כיצד תחום יריחו הורחב, עד כדי כך שהיום המרחק, המעבר, בין גדר המערכת על גדות הירדן לבין האזור שניתן לאש"ף הוא ברוחב של 700 מטר – לא במקום אחד, בשני מקומות. ועל כך הוספתם עכשיו איים של אזור בי  בבקעת-הירדן. הוספתם את האיים בג'יפטליק, בארגמן, ליד תומר – והם יכולים, כמובן, להתפשט אחר כך, לפי ההסכם.

ובכן, מפגינים שלכם, במפלגת העבודה, אומרים: רימיתם אותנו, נטשתם אותנו. ונטשתם בוודאי את הרעיון שבקעת-הירדן תהיה גבול הביטחון של מדינת ישראל.

והזכיר בצדק ראש עיריית ירושלים, ידידי חבר הכנסת אולמרט: אתה מדבר על ירושלים שלמה. נדמה לי, אדוני ראש הממשלה, שעד לנאום הזה דיברת על ירושלים רבתי, אחר כך צמצמת את זה לירושלים פלוס, ואני רואה פה ירושלים מינוס. קודם כול הפרוזדור – –

– – הפרוזדור שלא היה צריך להיות. מה פתאום שיהיה פרוזדור לירושלים? האם ירושלים צריכה להיות איזה  קאל דה סאק, איזו סמטה ללא מוצא? מה פתאום החזרתם אותנו לקווי 1967? החזרתם את בידו, החזרתם את נבי-סמואל, החזרתם את השטח שעל הר-אדר, ליד הר-אדר, את בית-איכסא.

שאלתי את חבר הכנסת שרון איפה היתה הפעולה שלו. באחת הפעולות הראשונות באזור ירושלים הוא פיקד בראש כוח שעשה פעולת תגמול בנבי-סמואל. הוא הלך שם באותם מקומות שאתם מחזירים. בית-איכסא שהחזרתם נמצא במרחק של 700 מטר מכביש ירושלים–תל-אביב. שם אתם מציירים בקו צהוב את הגבול. אז אל תספר לי על ירושלים.

אתם מאפשרים חגורה רצופה פלשתינית מבית-לחם בדרום ועד רמאללה בצפון, דרך אבו-דיס, דרך עזריה במזרח. אתם חונקים את ירושלים.

אבל כל זה, כל מה שאמרתי פה, זו מנת האפס, זה מה שאתם נותנים עכשיו. אחר כך תבואנה עוד שלוש מנות של נסיגה לתוך האזורים שעדיין לא נתתם. מה שתיארתי זו רק ההתחלה.

אומר לנו אבו-עלא – אני למדתי לכבד את אבו-עלא, משום שבניגוד לממשלה הזאת התדירות שבה הוא אומר אמת גבוהה יותר; הוא גם אומר הרבה שקרים, אבל התדירות שבה הוא אומר אמת גבוהה יותר – – –

ובכן, אומר אבו-עלא: בסוף התהליך עם הממשלה הזאת אנחנו נישאר עם 89 אחוזים.

אבו-עלא לא אמר שבגמר התהליך, אחרי שלוש מנות הנסיגה הנוספות, הם יישארו עם 90 אחוזים או עם 80 אחוזים. הוא היה מאוד ספציפי: 89 אחוזים. על הנקודה. ואם אתה, מר רבין, תכחיש לנו עכשיו ותאמר שאין הסכמים – גם אין הסכמים על סגירת מוסדות אש"ף או על השארת מוסדות אש"ף בירושלים, גם אין מסמך הגולן, אנחנו יודעים; אין, אין, אין. אבל אם אתה, מר רבין, תגיד לנו: אני לא חוזר לקווי 1967, כי יישארו עוד כמה אחוזים בודדים, "תגלח" קצת ממובלעת לטרון – על מי אתה עובד? זה כמו: אני לא ארד מרמת-הגולן, כי אני אשאיר על רמת-הגולן איזה מגדל מעץ, מסנדות, מכלונסאות. לא ירדתי.

אתה חוזר לקווי 1967. ההבטחה הראשונה שלך מתבטלת על-ידי כל מי שמסתכל על ההסכם הזה.

ועכשיו להבטחה השנייה שלך. אתה מבטיח לשמור על אחדותה של ירושלים. אני ראיתי, באמת לצערי, לא רק שמוסדות אש"ף, תריסר במספר, פועלים בלב ירושלים, וה"אוריינט האוס" מתפקד כמושב הממשלה שבדרך; לא רק שהפלשתינים מכריזים שהם מקימים עכשיו עיריית ירושלים-מזרח, ואתה אינך נוקף אצבע; עכשיו היתוסף להסכם הזה, כפי שהדגיש חבר הכנסת בגין קודם לכן, דבר חמור עוד יותר: היתוספה החלוקה הפוליטית של ירושלים, על-ידי כך שאתם מאפשרים לערביי מזרח-ירושלים להצביע לרשות נפרדת – לא לרשות מוניציפלית נפרדת, לרשות לאומית נפרדת. וכדי להגיד שזה לא הצבעות, שיניתם את המלה "קלפיות" למלה "מכלים". הם לא יטילו את הפתקים בקלפיות, הם יטילו אותם לתוך המכלים, לתוך כלי הקיבול.

אבל כולנו יודעים, ואני אומר זאת עוד פעם בעצב ובחרדה עמוקה כיהודי: אם אתם תמשיכו, אתם תחלקו גם את ירושלים.

וההבטחה השלישית והאחרונה שלך: הבטחת שתשמור על הביטחון. ואני אומר, לאחר שראיתי את המפה הזאת – ואני מזמין את עם ישראל כולו להסתכל עליה – יצרתם פה תוהו ובוהו ביטחוני, הכנסתם את המשטרה הפלשתינית לכל מקום, לכל כפר, לכל כביש, ויצרתם שטח חיכוך ענק בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית. מי שביטחונם מועמד מייד בסכנה הם 150,000 מאחינו תושבי יהודה ושומרון, שעמם נמנים 40,000 ילדים. ואתה מסכן אותם. טוב, הם 3 אחוזים מהאוכלוסייה, הם לא חשובים – –

רון נחמן (הליכוד):

הם לא מעניינים אותו.

בנימין נתניהו (הליכוד):

– – אבל אתה מסכן גם את כל תושבי קו התפר. ואגב, כל המדינה הופכת לפי ההסכם הזה לקו תפר, משום שערי המקלט או מחוזות המקלט – כך צריך להגדיר אותם היום, הם לא רק ערים, הם מחוזות שלמים – מחוזות המקלט לא יהיו בעזה הרחוקה, הם יהיו דקה מכפר-סבא, שלוש דקות מרעננה וחמש דקות מחדרה. הם יהיו בקרבת דקות ליד כל ערי ישראל. ואל תגיד לי: זה "רק" סיכון ביטחוני של טרור. אנחנו ראינו שלוש מלחמות – מלחמת 1956, סיני, מלחמת ששת הימים, ומלחמת לבנון – שפרצו מתוך הידרדרות של מצב של טרור בלתי נשלט. אתם יוצרים פה איום מיידי, איום טרור, איום אסטרטגי, איום על עצם קיומה של המדינה.

כלומר, אתה מפר גם את ההבטחה השלישית, אתה מסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה.

ובכן, מכל ההבטחות שלך לא נשאר דבר. תחזיר את ישראל לקווי 1967, תחלק את ירושלים, תפגע בביטחון.

אדוני ראש הממשלה, אני לא מופתע, כי אני כבר רגיל להבטחות של ראש הממשלה. מר רבין, אמרת שלא תסכים לרדת מרמת-הגולן, אמרת שלא תדבר עם אש"ף, אמרת שלא תקבע עובדות טריטוריאליות בקדנציה הזאת, אמרת שלא תקים מדינה פלשתינית, אמרת שלא תאפשר את קיומם של משרדי אש"ף בירושלים או המשך פעולתם – – –

אמרת שלא תסיר את הסגר עד שיוסגרו הרוצחים. עכשיו אתה מבטיח עוד הבטחות.

עוזי לנדאו (הליכוד):

ואת המס על הבורסה כבר שכחתם?

בנימין נתניהו (הליכוד):

אני רוצה להגיד לך: אני מבין, שאתה מבין, שהעם איננו מאמין לך יותר, ולכן אתה משתמש במלת הקסם, יש מלה חדשה לראש הממשלה, והמלה הזאת היא הפרדה. מלה חדשה.

ראש הממשלה ושר הביטחון י' רבין:

אל תדבר בשם העם, אף אחד לא הסמיך אותך.

יהושע מצא (הליכוד):

גם אותך לא הסמיכו. אלסאנע תומך בך, דראושה תומך בך – – –

היו"ר א' סלמוביץ:

חבר הכנסת מצא, אני מבקשת להפסיק.

יהושע מצא (הליכוד):

איזה עם תומך בך? בושה וחרפה.

היו"ר א' סלמוביץ:

חבר הכנסת מצא, חבר הכנסת מצא, אני קוראת אותך לסדר.

רון נחמן (הליכוד):

יוסי עופר, הבן-דוד, תומך בך. יאסר ערפאת שינה את שמו ליוסי עופר.

היו"ר א' סלמוביץ:

חבר הכנסת רון נחמן.

אברהם הירשזון (הליכוד):

כאשר גולדפרב החשמלאי תומך בהסכם, אז יש חושך.

היו"ר א' סלמוביץ:

חבר הכנסת הירשזון.

בנימין נתניהו (הליכוד):

חברי הכנסת, אחרי שהופרו כל הבטחותיו של ראש הממשלה הוא בא לנו עם הבטחה חדשה: הפרדה. איזו הפרדה? מה הפרדה? הפרדה יכולה להיות בתוכנית האוטונומיה שלנו, הפרדה מעשית בחיי היום-יום, איי אוטונומיה בתוך מרחב ביטחוני ישראלי שמפריד את אזורי האוטונומיה מערי ישראל.

אבל אצלך זה הפוך: עשית איים מבודדים של התיישבות יהודית ויצרת רצף פלשתיני עצום שמגיע עד כפר-סבא, עד חדרה, עד עפולה, עד ירושלים עצמה, לתוך ירושלים עצמה. לא נפרדת מערביי יהודה ושומרון, נפרדת מן הביטחון, ותעמיד את המדינה כולה בסכנה גדולה. זה החזון שלך.

אתם מדברים על תמיכה ציבורית. הציבור מבין ויבין עוד יותר את מה שמתרחש כאן, והסחף הבולט בין התמיכה הציבורית במעמד חתימת הסכם אוסלו א' לתמיכה במעמד חתימת הסכם אוסלו ב' נמדד היטב במה שקורה גם פה, בין כותלי הבית הזה. בזמן הסכם אוסלו א' היה לכם יתרון של 11 חברי כנסת – 50-61. היום אתם בקושי, בהבטחות – רציתי להגיד ב"מיצובישי", אבל שמעתי שסגן השר קיבל "טויוטה" – ב"טויוטות" אולי תחלצו רוב של אחד או שניים.

ואני רוצה להגיד לכם: זה לא הסכם אוסלו ב', זה הסכם אוסלו ח' או ט', כי היו הצרמוניה באוסלו, והטקס בוושינגטון, והטקס בקהיר, וטקס פרס נובל, והטקס בטאבה, ושוב טקס בוושינגטון. טקסים, טקסים, טקסים – והעם לא קונה, אדוני ראש הממשלה.

בנימין טמקין (מרצ):

אתה מעדיף מלחמות, מלחמות, מלחמות.

היו"ר א' סלמוביץ:

חבר הכנסת טמקין.

ראש הממשלה ושר הביטחון י' רבין:

אתה רוצה לחזור לעזה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

לא, מר רבין. לא, מר רבין, אני לא רוצה לחזור לעזה, אבל אתה החזרת את עזה לתוך תל-אביב. אנחנו יצאנו מעזה, ואתה הכנסת את עזה לכל מקום בארץ-ישראל, זה מה שאתה עשית. אל תדבר אתי על עזה ואל תפחיד אותי בעזה.

חיים רמון (העבודה):

חבר הכנסת בני בגין, אתה אדם הגון, תגיד את האמת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, אפילו בהסכם חמור זה, אפילו בהסכם חמור ומסוכן זה נקבע, ששום דבר בהסכם זה לא ישפיע או יפגע בתוצאות המשא-ומתן על מעמד הקבע.

כמובן, השאלה המעניינת היא, אתם שאומרים שלא תחזרו: מי יעצור את הדהירה לקווי 1967? מר רבין? מר פרס? מר שריד? אלה ייאבקו באש"ף כדי שבהסדר הקבע תורחק הישות הפלשתינית מערי ישראל ותוגשם ההפרדה שאתה מדבר עליה? באמת. אתם תביאו אותנו, אנחנו יודעים לאן. אבל אני יכול להגיד לך מה אנחנו נעשה: אנחנו נקיים מדיניות הנשענת בראש ובראשונה על זכויות היהודים בארצם ועל האינטרסים שלנו, של מדינת ישראל, ולא על התכתיבים של ערפאת. אני משוכנע, ויש לי יסוד להגיד את זה: רוב העם תומך בדרך שלנו, רוב העם תומך בדרכו של המחנה הלאומי, ולמזלנו, אדוני ראש הממשלה – –

– – לא נשאר לכם הרבה זמן לגרום עוד הרבה נזק.

ראש הממשלה ושר הביטחון י' רבין:

אני מבקש: אתה לא מוסמך – – –

בנימין נתניהו (הליכוד):

אני יודע שעובדות מסוימות ייקבעו, ייתכן, אבל הרבה מאוד עדיין יישאר פתוח – – –

אנחנו נחזור לרעיון האוטונומיה והמינהל העצמי, ובמסגרת האוטונומיה שאנחנו מציעים לערביי יהודה ושומרון נאפשר להם לנהל את חייהם בכבוד במסגרת מינהל עצמי. אבל שמירת הביטחון והמאבק בטרור בכל מקום יישארו אך ורק בידי צה"ל.

אנחנו נבטיח אזורי ביטחון נרחבים סביב ריכוזי האוטונומיה על מנת להרחיק את איום הטרור מעל ערי ישראל; משק המים של הארץ יישאר אך ורק בידי ישראל; בשטחים הפתוחים יוקצו אזורים להתיישבות יהודית ולא לשיבה המונית של מאות אלפי פליטים מכל מדינות ערב; השליטה על מעברי הגבול בנהר הירדן וברפיח תישאר אף היא אך ורק בידי ישראל.

המחנה הלאומי כולו שואף לשלום אמיתי וחותר לשלום כזה, ודווקא משום כך אנחנו מתנגדים להסכם הזה. שלום אמת לא יצמח מכניעה, מהתקפלות, מוויתור על האינטרסים הלאומיים שלנו ועל זכויותינו ההיסטוריות. שלום אמת לא יצמח מישראל מגומדת ומצומקת. שלום אמת יצמח דווקא על בסיס של ישראל חזקה, בטוחה בצדקתה, נחושה להיאבק על האינטרסים הלאומיים שלה.

אני פונה היום אל ראש הממשלה בקריאה של הרגע האחרון: אתם יודעים שעם ישראל בארץ ובתפוצות קרוע וחצוי באופן עמוק ביחס להסכם הזה. מחצית העם, לפחות – ואני אומר, יותר – רואה בו פגיעה ביסודות קיומנו וסכנה ממשית לעתידנו בארץ הזאת. אתם יכולים, אולי, לכפות עלינו את ההסכם עם רוב דחוק של חבר כנסת אחד מן הגרועים שבגונבי הקולות שידעה הכנסת הזאת – –

– – ואולי יהיה לכם הרוב הזה. אבל מהלך כזה רק יעמיק את הקרע בעם ובכך יפגע ביסוד נוסף של קיומנו.

אדוני ראש הממשלה, אם אתה מאמין, שרוב העם תומך בדרכך, הבא את ההסכם הזה אל העם, בקש את אמונו. אנחנו נכבד כל הכרעה דמוקרטית. הכרעה ציבורית בנושא כה גורלי בדרך של בחירות או משאל עם תצמצם את הקרע ותאפשר לנו להמשיך כחברה אחת מלוכדת.

אחדות העם היא לא רק ערך לאומי חשוב, היא נכס אסטרטגי ראשון במעלה במאזן שבינינו לבין העולם הערבי שמסביבנו.

הימים האלה, ימי חודש תשרי, ובמיוחד יום הכיפורים שזה עתה עברנו, הם ימי חשבון נפש ליחיד ולכלל. אני קורא לכם להיענות לפנייתי, או, נכון יותר, לפנייתו החוזרת ונשנית של נשיא המדינה: עצרו, חשבו, תראו לאן מובילה דרככם, הקשיבו לרחשי לבו של העם ושמרו מכל משמר על אחדותו. שנה טובה וגמר חתימה טובה.

59 תגובות על ״האם ביבי הסית בימים הנוראים 1995?״

  1. תודה על הבאת הדברים. ואו, יש לי כ"כ הרבה מה להגיד:
    1. חבל מאוד שרבין נרצח, בעיקר מהסיבה שבאמצעות הרצח הוא זכה למעמד של קדוש.
    אילו היה חי היה מפסיד בבחירות, מסתגר בביתו ולא היינו צריכים לשמוע היום את הנכדה שלו מספרת על חיבוקיה עם "דוד ערפאת".
    2. כך פועל השמאל – חוזר על שקר כ"כ הרבה פעמים עד שהם מאמינים בו. כך גם עם סיפור ארון הקבורה, עליו היה כתוב "רבין ממית את הציונות".
    השמאל אוהב לספר שזה היה ארון קבורה לרבין.
    זה חזר על עצמו עם תמונת רבין במדי SS, שמי שהפיץ אותה ובא איתה להפגנה בכיכר ציון היה סוכן בשליחות השב"כ.
    3. רוצים לדבר על הסתה? בואו נדבר על אישתו המכשפה ימ"ש, שמהיום בו נרצח בעלה הייתה עסוקה בהפצת שנאה נגד כל חובש כיפה ו/או איש ימין באשר הוא. הרחמים שהיו לי כלפי האישה הזו אחרי ה-4.11 נעלמו כלא היו, כי האישה המתועבת הזאת התראיינה בלי הפסקה וחיפשה נקמה.
    4. באשר לכך שביבי צדק? נו, זה לא חדש, הוא גם הזהיר מפני ההתנתקות וראינו איך התקשורת בזה לו וכך גם השמאל.
    5. מוטב יהיה אם ילמדו בבתי הספר ב-4.11 על נאום ה"לא הייתה קטיושה ולא תהיה קטיושה" של רבין, ומיד אח"כ יספרו לכולם מה בדיוק עשה רבין הגיבור באלטלנה.
    לסיום אאחל פסטירבין שמח לכולנו. מוטב שאלך להצטייד בויסקי.

    Liked by 1 person

  2. הפוסט הזה יצא חד צדדי משהתכוונתי. אז לשם האיזון אגיד שלדעתי חזון האוטונומיה שנתניהו מציג כאן לא היה יכול להתגשם. בלי הבאת ערפאת מטוניס כל פרטנר פלסטיני היה מוקע כמשת"פ. לכן טוב עשה רבין כשהציל אותנו ממדינה דו לאומית והקים את הרשות הפלסטינית. מחיר הדמים ששולם על כך היה גדול מדי אבל אולי בכך אשמים יותר אהוד ברק ואריק שרון בתגובתם ההססנית והעלובה לאינתיפאדה השנייה.

    אהבתי

  3. תמריץ, לא מובן פה אבל. הסתה תחילה ,למה ? אם אתה מתכוון להסית לרצח רבין , אזי , המדובר על אירוע אחר ( מרכזי ) וזה ההפגנה בכיכר ציון , נגד רבין ( שם גם נתניהו נכח וכדומה ) אתה יכול לקרוא פה למשל:

    https://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-4e54a5b2c589051004.htm

    ברור שנתניהו לא יסית נגד רבין, ברמות כאלו, בנאום בכנסת . הסיכוי לזה לא סביר ממש. הנאום הזה שהבאת , לא בדיוק מה שמתכוונים אליו באופן כללי.ובפועל אכן , אין שם הסתה של ממש.

    להתראות

    אהבתי

  4. ההאשמה מעניין המרפסת בכיכר ציון היא האשמת אדם אחד במה שעושים אנשים אחרים. יותר עניין אותי לראות מה ביבי אמר במילותיו.
    הטקסטים של אהוד ברק היום נגד ביבי למשל הם הרבה יותר קשים.

    Liked by 1 person

  5. תמריץ, אז זה מה שאני מסביר. אם אתה רוצה לחפש הסתות דנן, מילים דנן, אתה צריך לחפש בנישות איזוטריות, לא בנאום בכנסת. בנאום בכנסת זה קצת יותר בעייתי אתה מבין. שהרי , הפוליטיקלי קורקט, הסיקור התקשורתי וכדומה, לא ממש יאפשרו לרוב. יש כאלו שהם עזי מצח באמת. לא נתניהו בעיקרון . הוא לא טיפוס עז מצח ובוטה כל כך, כאשר עסקינן במלל שבסיקור תקשורתי פשוט.חפש הדלפות. חפש שמועות . חפש הכחשות וכדומה …. לא בנאום בכנסת לרוב. אפילו כך: חלק מן האישים מן הימין, עזבו בהפגנתיות את ההפגנה בכיכר ציון. הוא נשאר שם ( אם קראת הלינק למשל ) אז באופן פאסיבי, הוא עודד ותמך יש הגורסים ( כפי פרס שם ). אתה צריך ככה לחפור. לא יעבוד ככה לחפש שנתניהו יצהיר:

    כדור בין העיניים לפלמחני"ק הבוגד , וחלאס כמובן.

    להתראות

    אהבתי

  6. תמריץ,
    חבל שאתה נופל למלכודת הנאורות. העיסוק בהסתה הוא פרקטיקה בולשביקית עתיקה של סתימת פיות. עצם ההסכמה של רבים במחנה הימין לדון בכך, ובמיוחד הצטדקויות כמו הפוסט הזה משחקים לידי הבולשביקים ממציאי ההסתה.

    אהבתי

  7. חייל, אני חושב שנושא ההסתה ורצח רבין הוא נושא חשוב. זה פצע פתוח שהרס לביבי את הקדנציה הראשון כי לא הבין את המשמעות החמורה של מצב שבו בעיניי חצי מהעם התקיים בו "הרצחת וגם ירשת".

    אל רום, סרט לא אמור להיות תעמולה פוליטית. להדגיש את ביבי כראש המסיתים בשעה שהדברים שאמר היו חמורים הרבה פחות מדברים של אחרים זה משרת רק אג'נדה פוליטית עכשווית. הרי עכשיו ביבי ראש ממשלה ושרון או רפול או רחבעם זאבי, שאולי באמת הסיתו, הם כבר היסטוריה.
    מתוך אותו דיון בכנסת, לא באיזו כיכר, אביא לך משפטים אחרים חמורים יותר ממה שביבי אמר.

    לימור לבנת: ראש הממשלה, אנחנו כבר יודעים זאת, מגדף, מחרף ומצפצף על כולם – עלינו, עליכם, על היהודים, על הפרופלורים, על המתיישבים פה ועל המתיישבים שם. אין לו אלוהים. לא מעניין אותו שום דבר. הוא עושה מה שהוא מבין. הוא חושב והוא רץ הלאה. הוא מנווט, הוא מובל בידי יאסר ערפאת.

    רפאל איתן: הרסתם הכול, החרבתם כל חזון, מחקתם בשיטתיות את הקשר של העם לארצו, הפכתם לעבדים נרצעים, לאויבי העם והמדינה. גם אם תצליחו להעביר היום את האסון הזה, ברוב זעום שכולנו יודעים על מי הוא נשען, אין לכם רשות לסחור בנכסי האומה, נכסים בני 3,000 ו-4,000 שנים. אם עוד נותר בכם שמץ של הגינות, התחשבות, שאר רוח ואמונה בצדקתכם, לכו לבחירות ואל תדחקו אותנו לגטאות, כי משם – הס מלהזכיר.

    רחבעם זאבי: זה מסדר הנופלים שלנו בשחרור יהודה ושומרון, במלחמה שנכפתה עלינו. אחריהם נפלו עוד רבים וטובים בהגנת בקעת-הירדן ובפעולות חבלה וטרור בירושלים, יהודה ושומרון. ומסדר הנופלים התארך, והם נטמנו בחלקות הצבאיות ברחבי הארץ. עכשיו באה ממשלה בוגדנית ששכחה אותם ואת דמם שנספג באדמת המולדת, במחוזות המולדת, והיא מסרה אותם לידי הרוצחים והמחבלים, כדי שניאלץ לשוב ולשחרר אותם בעוד דם יהודי. תודה.

    אהוד אולמרט: זאת לא ההונאה הראשונה של הממשלה. זאת לא ההונאה היחידה של הממשלה. מה שמפליא אותי הוא, שיש לראש הממשלה ולשריו החוצפה ועזות המצח להופיע כאן ולהגיד: ירושלים קודש הקודשים, לא נוותר. ויתרתם. הנחתם את היסודות לחלוקתה של ירושלים ולהפיכתה של מזרח-ירושלים לעיר הבירה הפלשתינית.

    חיים דיין (צומת): הטירוף שאחז בממשלה הזאת להביא הסכם לא בדוק, לא מבוסס, ללא תנאים מגבילים, ללא תקופת מעבר ארוכה, יוביל אותנו למצב שבו המנהיגים שלנו שחותמים היום על ההסכם יעמדו למשפט, תרשה לי לומר, על בגידה במולדת. זה פשוט הפקרת ביטחון. זה פשוט לקרוע חלקים מהארץ ולתת אותם – לא להם. מי קבע מי אחראי לשטח מדינת ישראל? רבין? בגין, זיכרונו לברכה? יש ספר הקודש המראה את הגבולות של מדינת ישראל.
    אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת: ביום כיפור כל אחד עמד והתפלל ואמר אותן מלים: תעביר ממשלת זדון מן הארץ. אחד הדברים שבלטו שם הוא אותה מלה שאומרת: קרע – את רוע גזר דיננו. המלה קרע היא ראשי תיבות של: קלינטון-רבין-ערפאת. וזה ההסכם. הוא התפורר. סליחה.

    יצחק שמיר: להפתעתנו בא עלינו היום השלב המרושע והרה האסון של אוסלו ב', כאשר מכסת האסונות שהוא נושא בכנפיו גדולה ומחרידה מקודמתה. ולמחליטים על חשרת האסונות האלה לא היה די בכך, והם החליטו מתוך איזו כמיהה להרע ולהוסיף לבשורה הקשה הזאת איזו בשורה של שמחה לאיד, שהנה ביצוע ההסכם הרע הזה יביא סוף-סוף קץ לחזון ארץ-ישראל השלמה, השנוא על כמה אנשים המקורבים לראש הממשלה [ …]
    איש ממנהיגי ישראל לא התבטא כך עד היום. זה מזכיר אולי אותו קיסר רומי שהחריב את העיר ירושלים, ולא הסתפק בכך אלא מחק גם את שמה של ירושלים וציווה לקרוא לה בשם איליה קפיטולינה, למען תישכח לנצח.

    צתי הנגבי: אדוני שר החוץ ואדוני שר המשטרה ואדוני שר הבינוי והשיכון, שעוד שנה, כעת חיה, ועוד חודש מוחקים את כל מה שעשיתם, מוחקים אתכם מההיסטוריה, רק לדיראון עולם אתם תיזכרו בדפים המצהיבים של המזרח התיכון החדש שאתה מקים פה בהבל פה.

    אהבתי

  8. ובלי קשר להסתה אלא לניבויים דמוגרפיים מעניין מה אמר שאול גוטמן ממולדת. הוא לא ידע שהוא עומד ערב מפץ דמוגרפי יהודי (כמתואר אצלי – https://tamritz.wordpress.com/2019/08/08/080819/ )

    "מר רבין מדבר על הפרדה בין יהודים לבין ערבים. מדוע אתה מאחז את עיני הציבור, מר רבין? שאל את יועציך ותלמד, שמדינת ישראל שבתוך תחומי "הקו הירוק" מתקרבת בצעדי ענק למצב של מדינה דו-לאומית. מספר הערבים במדינת ישראל גדל, יחסית למספר היהודים, בקצב של 3% לעשור. גורם זה קבוע ובלתי משתנה. אפילו העלייה אינה משפיעה עוד על מצב זה. אפשר להעריך, כי בשנת 2000 תהיה מפלגה ערבית-לאומית בתוך תחומי "הקו הירוק"" עם 15 מושבים בכנסת. כבר עתה נפתח הקרב על הקול הערבי בין העבודה לליכוד, ועוד היד נטויה. על-פי מהלך העניינים שלנגד עינינו, מדינת ישראל תהפוך דו-לאומית. היא תחדל להיות יהודית ובהכרח תחדל להיות דמוקרטית. כך הולך לו, נעלם לו, חזון הדורות. את הסכנה הדמוגרפית מטאטאים אל מתחת לשטיח, כי הנושא לא נעים. את השטר תגיש ההיסטוריה לבנינו ולנכדינו, אך אותנו מעניין לשרוד בקדנציה הבאה.

    מתווכחים אצלנו, האם ההסכם יביא ביטחון אישי. ממש חוצפה. ונניח שיהיו ביטחון אישי או שלום מדומה, מה עם הפצצה המתקתקת – הסכנה הדמוגרפית?

    רבותי חברי הכנסת, אני מוכן להסתכן בתחזית למזרח התיכון. כיום עסוקה הממשלה בהקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן. יש להעריך, כי ירדן, שרוב אוכלוסייתה פלשתינים, תתאחד עם זו שהקמנו ותהפוך למדינה פלשתינית המשתרעת מהמדבר העירקי עד פרברי תל-אביב".

    אהבתי

  9. תמריץ, כבר הסברתי לך, שאין הרבה טעם לחפש בנאומים של נתניהו בכנסת. חפש במקומות אחרים יותר רלבנטיים. תקרא שוב התגובה שלי לעי"ל אולי. נאומים במפגיע בכנסת , יכולים להועיל לפסיכואנליזה , לא לחיפוש של מלל מפורש יותר. בכנסת , סדרנים מוציאים מן האולם, בהוראת יו"ר הכנסת, על הסתה פרועה או התנהגות פרועה וכדומה, כפי שקרה לא פעם. זה לא הסגנון של נתניהו כלל. להתראות

    אהבתי

  10. לא פינו את שמיר מהדוכן כשאמר שהתנהגות ראש הממשלה מזכירה לו את קיסר רומי ששינה את שם ירושלים לאיליה קפיטולינה.. לא את זה שאמר שיעמידו המנהיגים למשפט על בגידה ולא את זה שאמר שהם אויבי העם. הכול כמצוטט לעיל מאותו דיון. האמת היא שנתניהו לא השתמש ברטוריקה מסיתה במיוחד.
    לפני שמסיקים מסקנה תמיד צריך להשוות לקבוצת ביקורת וקבוצת הביקורת של ביבי זה פוליטיקאים ימניים אחרים בעלי דעות דומות לשלו. הוא לא היה מסית יותר מהם אלא פחות.

    Liked by 1 person

  11. ישנו גם הסרטון הזה

    שמובא בכתבה שאל רום ציטט.
    טענת ההסתה מופרכת, ובכל מקרה אני בספק אם יגאל עמיר העריך במיוחד את ביבי ושאב ממנו השראה. עמיר לא רצח כאידיוט מוסת אלא כאידיאולוג צעיר, נחוש ומתוחכם וכך צריך להסתכל עליו.

    אהבתי

  12. ללא ספק הוא לא הסית.
    אני בפרוש שמעתי אותו מדבר באספה נגד הסכמי אוסלו. חלק מהאנשים צעקו שרבין בוגד. ביבי אמר בפרוש: "הוא לא בוגד".

    Liked by 2 אנשים

  13. לא הייתה שום הסתה. אנשים התפוצצו לחתיכות ברחובות, דם יהודי הפך להפקר, וראש הממשלה רבין היה עסוק בהסברה שאלו "קורבנות השלום" ועל העם לקבל זאת בהבנה ולהירצח בשקט (הא, הוא גם חימש את הרוצחים, אז פלא שקראו לו בוגד?)
    הבן אדם הוביל למרחץ דמים נגד עמו שלו, גילה חוסר אחריות וניתוק מהמציאות ומהסביבה. כל אלה עוררו את זעם הציבור עליו, ואנשים איחלו לו רק רע, ואין שום פסול בכך – זה שימש לאנשים דרך לפרוק את הזעם והתסכול מחוסר המנהיגות שגילה.
    זה שקם לו אחד מהרצליה והחליט לרצוח אותו נבע אך ורק מהחלטה אישית שלו (וכמו שהסביר מתוך רצון למנוע את המשך הסכם אוסלו).
    הוא לא ביצע את הרצח בגלל שאנשים צעקו ברחוב "רבין בוגד", או "רבין הביתה".

    אהבתי

  14. תמריץ, קבוצות ביקורת אגב , אין להן מה לעשות פה. הסתה זה לא ענין השוואתי בעיקרון. תחילה , צריך לשאול, האם עסקינן בהגדרה המשפטית כמובן. בהגדרה המשפטית , אין קשר יחסי או ליחסיות ( אלא אם כן ,אתה מצטט למשל מכתבי הקודש ) .

    גם מבחינה עניינית אין קשר. השאלה אם הדברים שנאמרו או הסיתו או פורסמו:

    יכלו להוביל, הובילו בפועל, לרצח . ועוד, האם האדם הנדון ( ביבי במקרה זה) הייתה לו :

    השפעה , כריזמה , סמכות על ציבור מסויים או אדם מסויים, כך שזה יכול היה להוביל אותם לרצח.

    זוהי השאלה. נצטט למשל מן החוק ( חוק העונשין ) סעיף אשר כותרתו : " הסתה לאלימות" כך :

    144ד2. (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.

    עד כאן הציטוט:

    כלומר , באם יש אפשרות ממשית שההסתה או הפרסום יגרמו אכן לכך שיביא הדבר למעשה אלימות, אזי , עסקינן בעבירה. אין פה שום יחסיות . אלא בחינה עניינית של הדבר. זה לא גסות רוח יחסית ומצויה כפי בחופש הביטוי . אלו עבירות של ממש .

    להתראות

    אהבתי

  15. רק נצטט כהמחשה ,מן הקייס של שייח סלאח ( מנהיג הפלג הצפוני ) אשר הורשע בעבירה של הסתה לאלימות בזמנו . הנה מצטט מן הערעור בעליון:

    עם זאת הרשיע בית משפט השלום את המבקש בעבירה של הסתה לאלימות. נקבע, כי בדבריו "עכשיו באה חובתכם להוציא לדרך אינתיפאדה אסלאמית ערביה מהאוקיאנוס לאוקיאנוס", קרא המבקש להתקוממות אלימה. צוין, כי מן ההקשר הכללי של הדרשה שנשא המבקש, מהשימוש החוזר במלה "דם" ומדבריו כי "נפגוש את אלוהים כשׁהידים בשטחו של מסגד 'אל אקצא'", לא ניתן להבין את הקריאה לאינתיפאדה אלא בדרך של התקוממות אזרחית אלימה.הוטעמו בהקשר זה "נסיבות הזמן והמקום": הימים היו מתוחים, רחובות ירושלים געשו וסערו, המבקש הוא דמות מוכרת בקרב הציבור הערבי ובעל השפעה, והוא נשא דבריו בפני המון כועס ומתוסכל שנמנעה ממנו בנסיבות הכניסה להר הבית לתפילת יום השישי. לבסוף הוסבר, כי כדי לקיים את יסודות העבירה אין נדרש כי ההסתה תוביל לאלימות בפועל, וכי די באפשרות ממשית כי הפרסום יביא לעשיית מעשה אלימות;

    עד כאן הציטוט:

    אז הוא רב השפעה , ויכול היה להביא לאלימות ( במקרה זה הביא לאלימות ופציעה של שוטרי מג"ב ). אין פה יחסיות.

    לפסק הדין בעליון :

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 15076690.t04.pdf

    להתראות

    אהבתי

  16. תמריץ,
    כל מנהיגי הימין החל מז'בוטינסקי זכו להאשמות, וחרפות (והסתה?) כמו אלו שזכה בהן נתניהו. אין לזה קשר לעובדה שרבין נרצח. הבעיה של נתניהו היא חוסר רצונו/יכולתו להתעמת עם אלו שרודפים אותו על ידי הפעלת מוסדות השילטון כנגדם (כפי שהם נהגו ביריביהם הפוליטיים כשהם היו בשילטון).

    אהבתי

  17. תמריץ,
    מספר דוגמאות לרפיסות/טיפשות של נתניהו (שעתידה לחסלו פוליטית)
    הצלת ערוץ 10
    הקמת רשות השידור 2
    כיסוי הגרעון הפנסיוני של האוניברסיטה העברית
    מינוי גנץ לרמטכ"ל
    מינוי בוגי לשר ביטחון
    מינוי לבני לשרת משפטים (יכל לתת לה את תיק החוץ)
    מינוי אלשייך למפכ"ל
    מינוי מנדלבליט ליוהמ"ש
    ושיא השיאים מינוי התליין הראשי שלו, שי ניצן, לפרקליט המדינה

    אהבתי

  18. רק ציטוט את יגאל עמיר ( בקשר לפולסא דנורא או השפעה של רבנים עליו) הנה ציטוט מוויקיפדיה , של השופט אליהו מצא ( ועדת החקירה דאז) כך :

    " השופט אליהו מצא טען שהאווירה הציבורית השפיעה על יגאל עמיר, וראיה לדבריו הביא מדברי עמיר בחקירתו לאחר הרצח: "כל מה שעשיתי לא הייתי עושה, אלא בגלל חובתי הדתית להגנת עם ישראל, מצד דין מוסר, שאליו השתייך רבין, כפי שנאמר על ידי הרבה רבנים".

    כאן:

    https://he.wikipedia.org/wiki/רצח_יצחק_רבין

    להתראות

    אהבתי

  19. זכור לי היטב דיון ארוך של קבוצת נוער מר'צ / נוער שלום עכשיו ושמאלה מהם, מייד לאחר רצח רבין, מי האחראי/ים לרצח.
    שררה בקרבנו הסכמה כללית, די נדירה, שהפוליטיקאים החילונים מהימין / מהליכוד אינם האחראיים לרצח. לתפיסתנו כל דבריהם וטענותיהם לא יכלו להניע חובש כיפה, סטודנט מבר אילן, אינטליגנטי וקר מזג, לרצוח את ראש הממשלה. נאומי הליכודיניקים והתלהמותם אולי היו יכולים להשפיע על איזשהו חמום מוח פרימיטיבי (בנוסח אברומשי) לרצוח, אך לא על יגאל עמיר.
    הגענו למסקנה שהרבנים שטענו שחל על יצחק רבין דין רודף ודין מוסר, למעשה טענו שרבין בוגד שדינו מיתה. הפולסא דנורא עוד הבהירה את העובדה שדינו לא יכול להיות פחות חמור ממיתה. רבנים אלו יכלו להניח שבמוקדם או במאוחר ימצא מתנדב שיוציא לפועל את גזר דין המוות. יגאל עמיר הסכים להתנדב. אך אם היה נכשל – מאוד סביר שהיה קם מתנדב דתי נוסף.

    מאוד כעסנו על הימנעות רשויות החוק מ"לטפל" כיאות ברבנים שנתפסו בעיננו כמסיתים הראשים. מה עוד שכל הרבנים נתפסו בעיננו כאויב אידיאולוגי רב השפעה ורב כוח שמצווה לרודפו, להקטינו ולדכאו. ההימנעות מעימות עם רבנים, ואי העמדתם לדין, נתפסה בעיננו כפחדנות. עליה עוד נשלם בעתיד בריבית דריבית (די בדומה להאשמת הימין הקשה את נתניהו מהימנעות מעימות עם החמאס).

    אבל נטינו לחוש סלחנות כלפי האשמת מנהיגי הליכוד, ובעיקר את נתניהו, ברצח רבין. למרות שלמעשה חשבנו שאינה מוצדקת וצודקת. זה נתפס בעיננו כחלק מכללי המשחק הפוליטי. המטרה הקדושה של המשך שלטון השמאל והמשך תהליך השלום של אוסלו – הצדיקה בעיננו דברים חמורים בהרבה מהאשמת שווא של מנהיג מפלגת השלטון המתחרה.

    רק שנים רבות אח'כ, כשכבר התנתקתי ממחנה השמאל, עלתה במוחי התהייה מדוע בכלל הקדשנו זמן רב כל כך לשאלה מי האחראי/ים להסתה. מדוע הנחנו, כמובן מאליו, שהייתה בכלל איזושהי הסתה לרצח ראש הממשלה. מדוע השמאל (אז כעתה) מתעלם בכלל מהאפשרות שיגאל עמיר קיבל את החלטותיו, בדומה לשאר האנשים הבוגרים הסוברנים, גם ללא שום הסתה. בדומה לרובם המכריע של הרוצחים, כולל הרוצחים הפוליטים.
    ההסבר לדעתי הוא שמאוד התקשינו לתפוס כיצד אנשים אינטליגנטיים ורציונליים, מתנגדים לתוכנית שעשויה להפוך את המזרח התיכון לאירופה, ואת היחסים בין ישראל לשכנותיה לזהים בכל ליחסים בין כל מדינה אירופית שהיא לבין כל שכנותיה.
    ההתעקשות הימין שלא לוותר על השליטה במעט קרקע (לתפיסת השמאל החילוני "פסאודו-קדושה") מול סיכוי, ולו נמוך, להתממשות חזון מפעים שכזה – נתפסה בעיננו כמאוד לא תבונית ולא רציונלית.
    מכאן קלות החיבור שביצענו בין התנגדות להסכמי אוסלו לבין חמומי מוח לא אינטליגנטים ו/או השפעות דתיות, ובין רצח ראש הממשלה לבין הסתה דתית להתנדב להפוך לשאהיד יהודי.

    מכאן אני מתחברת חלקית לטענת אל רום על השפעות רבנים, דיני מוסר ורודף והפולסא דנורא. וגם לקישור שביצע עם גזר הדין של שייח סאלאח, המנהיג האיסלמיסטי, שניסה להסית את המאמינים בו להפוך לשהידים.
    השפעת הדת על ההתנגדות להסכמי אוסלו, ורבנים מסוימים על הקביעה שרבין משול לרודף שדינו מיתה, נתפסת בעיני כמשפיעה יותר מכל דברי הפוליטיקאים הימניים החילוניים. יהיו דבריהם נוקבים וחריפים ככל שיהיו.
    הסתייגותי היחידה קשורה להערכתי את יגאל עמיר כאדם האחראי לכל מעשיו ולכל מחדליו. הוא לא הוסת. אם כבר, הוא מסית פוטנציאלי של אחרים.

    Liked by 1 person

  20. קמיליה, מעניין תיאור הדברים.

    אני מניח שאפילו יגאל עמיר הוא לא זאב בודד מוחלט ויכול היה להיות מושפע מרבנים קיצוניים אבל בהחלט ביבי ופוליטיקאי המיינסטרים בליכוד של אותה תקופה לא קשורים בכלום. אולמרט גם אמר דברים קשים על הממשלה. כמובן אירוני כי יהפוך לקיצוני בהרבה מרבין בהצעותיו לפלסטינים. האם ילכו להאשים את אולמרט?

    אהבתי

  21. חייל זקן, ביבי הוא פשוט ממלכתי בבסיסו. לא מחפש להילחם על הרס האליטות ומיגורן. רק עכשיו האינטרסים האישיים שלו לוקחים אותו למקום אחר.

    אהבתי

  22. תמריץ,
    כפסיכולוג בגרוש אני טוען שנתניהו נגוע במחלה של נסיכי הליכוד. הממלכתיות היא רק כסות שהרי בתוך הבית הפוליטי שלו התנהלותו היא ברוטלית ללא מעצורים.

    אהבתי

  23. רק כדאי לקרוא את הנאום המסית של שייח סאלח מפסק הדין לעי"ל. פשוט מכרה זהב מדהים ,להלן:

    "עכשיו אנחנו בשטח הזה, המבורך, הצלול ובעל הברכה הטהורה, אילולא ההפרעות והשיבושים, שפקדו אותנו על ידי הכיבוש הישראלי, שיסולק בעזרת השם, כמו שסולקו אחרים כמותו בעבר"."אחרי פשע מחנה רפיח אומרים לך הממסד הישראלי רוצה לבנות בית מקדש שישמש כבית תפילות למען אלוהים. כמה שהוא חצוף וכמה שהוא שקרן, מי שרוצה לבנות בית למען האלוהים לא ייתכן שהוא יבנה בית למען אלוהים כשדמנו עודו על בגדיו, דמנו עודו על דלתותיו ודמנו במזונו, ודמנו במשקהו,ודמנו עובר מגנרל טרוריסטי אל גנרל טרוריסטי אחר"."ככה אנחנו ממשיכים בדרכנו ולא חוששים אלא מפני אלוהים ישתבח שמו.לא חוששים אלא מפני האלוהים. בגלל זה אני אומר, אלה שחושבים שהם בעלי היסטוריה מדממת בעלי גנרלי הרג וטבחים, אלה, אם הם חושבים שעל ידי ההסתה נגדנו בערוץ אחד, ובערוץ שניים או שתיים, אלה שחשבו שהם מסיתים נגדנו בערוץ עשר וגלי צה"ל, אנו לא חוששים אלא מפני אלוהים. הרגעים הכי יפים בגורל שלנו זה כשנפגוש את אלוהים כשאהידים בשטחו של מסגד 'אל אקצא'"."בגלל זה אני אומר את זה באופן ברור ובלי היסוסים: אתם המסיתים נגדנו,אל תתנו לדרגות שמונחות על כתפיכם לפתות אתכם. הדרגות האלה והכוכבים שמונחים על כתפיכם נעשו מהגולגולת של השאהידים שלנו. אלה הם דרגות בושה ולא דרגות פאר. אלה הם דרגות חרפה ולא דרגות כבוד. אני מתפלא מכם. מי מביניכם שהורג יותר מאתנו, מקבל קידום לדרגות יותר גבוהות"."כשאנו כאן מתכוננים לתפילה במתחם של מסגד 'אל אקצא' המבורך. פה יוסרו כל ענני הקיפוח משמי ירושלים הקדושה. באותו יום יטוהרו כל רחובות ירושלים הקדושה מדמם של החפים מפשע אשר התירו את דמם והוציאו את נשמתם חיילי הכיבוש הישראלי, אשר כובשים את מסגד 'אל אקצא' המבורך. ואכן כן, אז יפרחו שקדיות ירושלים מחדש, ועלי עצי הזית יהיו ירוקים מחדש, והכבוד יוחזר אל כנסיית הקבר, והכבוד יוחזר לכל המסגדים והכנסיות. ולא רק זה, הרי אנו לא זדונים ולא נהיה זדונים, ואנו נשמור גם על כבוד בתי הכנסת של היהודים. אנו לא אומה שמבססת על ערכי הקנאה. אנו איננו אומה שמתבססת על ערכי נקמה. אנו לא הרשינו אף פעם לעצמנו, ותקשיבו טוב, אנו אף פעם לא הרשינו לעצמנו ללוש את הלחם של ארוחת שבירת הצום בחודש רמדאן המבורך בדמם של הילדים. ואם מי שרוצה הסבר יותר מורחב אז שישאל מה היה קורה לחלק מהילדים של אירופה, אשר דמם היה מתערבב בבצק של הלחם הקדוש. אלוהים גדול, האם זו דת? ככה אלוהים רוצה? אלוהים עוד יתמודד אתכם על מה שאתם עושים…" "אנו לא לבד במאבק הזה. יתכן שיבואו אלי ויגידו לי אתה מסית. הם רוצים להרוס לנו את 'האקצא' ובאים ואומרים לי אתה מסית. אז, אחים שלי, אני אומר לכם כן, ואני אומר שאנו לא לבד במאבק הזה. וברצוני להגיד לכל אדם שפוי. אני רוצה להגיד את זה לכל אדם שפוי, שהקרב שפתחו בו כוחות הכיבוש הישראלי נגד ירושלים הקדושה ונגד מסגד 'אל אקצא' המבורך לא נסגר עד עכשיו. אכן כן מראות המערכה הזו התחילו רשמית בשנת 1948 לספירה. מאז השנה הזו ממשיך הממסד הישראלי במלחמתו נגד ירושלים הקדושה ומסגד 'אל אקצא' המבורך. בשנים ההם שעברו התרחש שם מראה מדמם, וזה היה בשנת 1967 לספירה. היתה שם מערכה שעדיין ממשיך אותו המוסד הכיבוש הישראלי, אשר כובש את ירושלים הקדושה ומסגד 'אל אקצא' המבורך. הוא עדיין ממשיך את הקרב. הקרב עודו מתמשך… אך אנו מדגישים שאנו לא לבד בקרב הזה, בעזרת השם. אנו מבקשים מכל מוסלמי וערבי בהווה האסלאמי והערבי, ויהא זה שופט או מדען או מפלגה או מוסד ציבורי או פלגים או עמים, אנו שואפים מהם עכשיו (כך במקור-א"ר),שעכשיו באה חובתם לסייע לעם הפלסטינאי. עכשיו באה חובתם להוציא לדרך אינתיפאדה אסלאמית ערביה מהאוקיינוס לאוקיינוס, כתמיכה בירושלים הקדושה ומסגד 'אל אקצא' המבורך"

    להתראות

    אהבתי

  24. לאל רום,
    תודה על ההזדמנות לקרוא תמליל של דברי שייח סאלח.
    ידעתי שהוא משתמש בעלילה על כוונת היהודים להחריב את מסגד אל אקצה. אבל לא היה לי מושג שגם הוא משתמש בטענה שיהודים אופים את לחם הקודש שלהם עם דמם של ילדים לא יהודים.

    ###################
    ממש לא טרלול.

    רק המשך של התופעה ההיסטורית לפיה המסוכנים ביותר עבור היהודים הם המומרים ובני המומרים.
    (אני תוהה האם קיים קשר אפשרי כלשהו ל"נסיכי הליכוד". אצטרך להמשיך לחשוב על זה.)

    ברני סנדרס הסוציאליסט הולך בעקבות מורו ורבו קרל מרקס, שסביו משני הצדדים היו רבנים, מחבר התורה המרכסיסטית.
    כזכור, בחיבורו של מרקס "על הבעיה היהודית" טען שיהודים הם גדולי תאבי הבצע והרמאים, ושהבעיה היהודית תעלם רק כאשר היהודים יוותרו סוף סוף על דתם ועל זהותם הייחודית.

    _________________________

    קטע שהועתק מרוטר:
    " … היא (ניקי היילי) תהתה, "מדוע אף מועמד אחר לנשיאות מטעם הדמוקרטים אומר שסנדרס טועה?".

    סנדרס אמר במהלך נאומו בפני שדולת השמאל היהודית ג'יי סטריט כי ממשלת ישראל הנוכחית היא גזענית וכי אם ייבחר יקצץ משמעותית את הסיוע הביטחוני הניתן לה וישקיע אותו בעזה.

    "אני גאה להיות יהודי ומחכה להיות הנשיא היהודי הראשון של ארצות הברית. אם יש עם בעולם שמכיר את סכנות הגזענות והשנאה, אלו היהודים ומכך אני למד שזו לא אנטישמיות להגיד שממשלת נתניהו גזענית, זו עובדה", הצהיר סנדרס.

    הוא התייחס גם לחברות הקרובה בין הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לראש הממשלה נתניהו ולעג לשניים. "אחד בדרך להיות מודח מתפקידו והשני עשוי להישלח לכלא", אמר.

    סנדרס רמז גם כי אם ייבחר, ישתנה באופן מהותי סדר העדיפויות האמריקני, כולל הסטה של הסיוע הביטחוני לישראל לטובת עזה.

    "יש לנו זכות להגיד לממשלת ישראל שארצות הברית ואזרחיה משלמי המיסים מאמינים בזכויות אדם ודמוקרטיה ולא יקבלו גזענות. 3.8 מיליארד דולר זה הרבה כסף ולא ניתן אותו למי שלא מכבד את זכויות האדם והדמוקרטיה".

    "עלינו להגיד לישראל אם את רוצה סיוע צבאי את צריכה לשנות את המדיניות כלפי עזה. האמת שחלק מ-3.8 מיליארד הדולר של הסיוע צריך להיות מועבר כבר כעת לטובת סיוע הומניטרי לתושבי עזה", סיכם המועמד הדמוקרטי.

    https://www.inn.co.il/News/News.aspx

    ————————————
    נראה לי שסיכויי סנדרס להיבחר לנשיאות ארה'ב זניחים.
    אבל בעולם שבו הדמוקרטים האמריקאים הולכים ומקצינים, ומעדיפים לחבק מוסלמים מאשר לחבק יהודים, ובו הרפובליקאים האמריקאים מעדיפים לנטוש את המזרח התיכון לסבלותיו (גם אם כרוכה בכך בגידה בבני בריתם לשעבר הכורדים) – על ישראל להתחיל להתכונן לקיצוץ הסיוע הצבאי האמריקאי. כלומר לתכנן איזשהו תהליך גמילה הדרגתי מהסיוע הצבאי האמריקאי.
    במילא מחירו של סיוע חינם זה הוא כנראה די גבוה, ומזה זמן רב אני חושדת שנזקו גדול מתועלתו.

    אהבתי

  25. קמיליה, כשהדבקתי זאת, ביני לביני גרסתי , קמיליה תכתוב פה על עלילת הדם . וכך קרה אכן. הראש שלי מתחת לגיליוטינה גרסתי ביני לביני. אגב, אם את לא יודעת, גם אליזבת וורן כך הצהירה לאחרונה ( הוא בעקבותיה פשוט) . והסיכוי שלה להיבחר, הרבה יותר טוב אגב. הנה כאן:

    Warren says ‘everything on the table’ to halt settlement expansion
    Democratic presidential candidate says she'd consider cutting Israel aid to counter Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu’s settlement policy, which she says is endangering the two-state solution.

    כאן:

    https://www.jns.org/warren-everything-on-the-table-to-halt-settlements/

    להתראות

    אהבתי

  26. באמת הבלות רוח בלתי נתפסת , הגיחוך הזה של אותו פרופסור חצרוני שהביא פה החייל הזקן. תחילה , אצלו כולם בוטים/ רובוטים. אם אתה לומד , אתה מה שלמדת. הוא לא מעלה על דעתו כלל , שבעולם של יזמות ופריחה של יצירתיות ( בהייטק וכדומה ) המימד האישי/ אישיותי מאוד קריטי. ומדעי הרוח , יש להם הרבה יותר פוטנציאל, לפתח מימדים אישיים אישותיים אצל הלומד, מאשר סטנדרט של לימודי מחוגה כלשונו.

    שיישאר שם באיסטנבול משהו, לזלול קבב טלה. איזה גיחוך . תקצר כאן היריעה. נדהמתי מן הגיחוך של המאמר הזה. השאלה אינה רק מה למדת. אלא , מה אתה יכול לעשות עם זה. זה לא רציו של אחד לאחד. מה שלמדת , זה מה שיש לך. יש גם הפנמות מושגיות:

    שיטות מחקר. דיסיפלינה. הבנת הנקרא. לוגיקה שיטתית וכדומה . איזה פקינג גיחוך. הוא גם מציג עצמו כמעין שובניסט. מה נאמר , מה נוסיף ? אם לשפוט על פי המאמר, עסקינן בקורטקס בגודל של נניח : גרגר אפונה. לרוב חוקרי מוח , מדמים הקורטקס לכרוב. שלו אשכרה גרגר חומוס משהו.

    להתראות

    אהבתי

  27. תמריץ, היא לא הזכירה סיפוח . היא גרסה פשוט ש:

    אם מדיניות הרחבת ההתנחלויות, אותה מוביל נתניהו, תימשך , היא תקפיא סיוע לישראל. המדיניות האמריקנית הרשמית הינה זו של פתרון שני מדינות לשני עמים . והדברים לשיטתה לא מתיישבים ( הרחבה ובניה של התנחלויות משמע, לא מתיישב עם פתרון דנן). אבל כמובן, שקל וחומר לגבי סיפוח מבחינתה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  28. ורק בקשר להסתה של רבנים שהזכירה קמיליה, צריך לציין בשביל ההגינות , שני דברים:

    אחד , יש להפריד בין טקס פולסא דנורא , לבין המעשה עצמו של רצח . יש הבדל. והשני, כמובן שרבים בציונות הדתית, מתנגדים למעשים דנן, ונציין רק מן המקור לעי"ל ( ynet) את הציטוט הבא:

    "לא צריך לפתור מחלוקות פוליטיות עם אקדחים"

    לעומת דיין ואסקין, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר – פעילי הימין הקיצוני – מפגינים קו מתון יותר בהתייחסות לרצח רבין. "אנחנו לא חושבים שבין אחים צריך לפתור מחלוקות פוליטיות עם אקדחים", אומר מרזל.

    אז זה להבהרה , שלא תהא תפיסה גורפת בהקשר זה.

    להתראות

    אהבתי

  29. אבקש להציג קונטרה להסכמה המסתמנת בפורום על הסכמי אוסלו כאסון ובכייה לדורות. אכן, ההסכמים נוסחו בחיפזון ובוצעו ברשלנות, ותוצאתם הישירה היתה אלפי הרוגים בישראל. אך בראייה הסטורית רחבה ייתכן כי יתגלו לבסוף כמהלך שהציל את ישראל מסיפוח, מדינה דו לאומית וחורבן הציונות.
    למען השוואה הבה נביט בביטול העבדות על ידי לינקולן. זו היתה החלטה שנויה מאוד במחלוקת שנדחפה על ידי קבוצת אליטיסטים, לא זכתה לתמיכה עממית רחבה, הועברה בקונגרס באמצעות תכסיסנות פוליטית והובילה למלחמה עקובה מדם. אכן, מזכיר מאוד את אוסלו. אך כיום ממרחק 160 שנה האם יש למישהו ספק כי זו הייתה החלטה נכונה?
    איני משווה בין מצב השחורים בארה״ב למצב הפלסטינים, ואני מסכים עם חלק גדול מהביקורת על אוסלו ואדריכליו. אך בראייה רחבה הם עשו את הדבר הנכון, גם אם בצורה מאוד לא מוצלחת. יעידו על כך כל אותם גיבורים גדולים מהליכוד שצרחו במלוא גרונם נגד ההסכם, אך שנים ספורות אחר כך עברו לצד התומך וכיום אינם מעלים על דעתם כי ישראל צריכה לשלוט בכל שטחי יו״ש.

    Liked by 1 person

  30. קמיליה,
    הכרזה על פלוני שחל עליו דין רודף אכן מתירה (הלכתית) את דמו אבל לא מבטלת את "דינא דמלכותא דינא". לעומת זאת "פולסא דנורא" מעבירה את עשיית הדין לידי שמיים. האם המברכים/מקללים יואשמו בהסתה של אלוהים?

    אהבתי

  31. יותר מכך בנאום של ביבי יש כל מיני הבחנות על שטחים שאם ימסרו לפלסטינים אז אוי ואבוי. בסוף ביבי רק הוסיף על שטחיהם בהסכם ויי. המודל הביטחוני המוצלח הנוכחי אינו נפגע משליטת הפלסטינים בשטח כזה או אחר כי יש עמם תיאום ביטחוני לצד יכולת פעולה עצמאית של צה"ל.

    אהבתי

  32. רינגו,
    דיון בנוסח מה היה אילו הוא מגוחך. לא ניתן לגלגל אחורה את הסכמי אוסלו (בשפה של פרס לעשות ביצה מחביתה). להביא אליך את האויב הכי מר שלך, לתת לו שטח, כסף ונשק ולצפות שהוא יספק לך הגנה (בלי בג"ץ ובלי בצלם…) זו איוולת מוחלטת.

    אהבתי

  33. תמריץ,
    נתניהו מאפשר כירסום מתמיד בשיטחי C. הוא מונע את חיבור גוש עציון ומעלה אדומים (על ידי רצף התיישבותי) לירושליים, איפשר את בניית רוואבי וניסה להגניב (באמצעות ליברמן) את הכפלת שטח ג'נין. נתניהו הוא אוסלואיד (רביניסטי) מובהק בניגוד לטענות השמאל.

    אהבתי

  34. נכון, לכן אני בעד ביבי. הוא מבין
    שכיבוש במאה ה-21 יש בו הרבה נזק. היה בכיבוש טעם רק בימים שבהם אפשר היה לעשות תוך כדי טיהור אתני. לא ימים כאלו רחוקים. הגולן טוהר בששת הימים.

    אהבתי

  35. הימין עשה הון פוליטי מלזרוע פחד מפני ויתורים טריטוריאליים, ואחר כך עשה בעצמו ויתורים גדולים יותר. השמאל לעומת זאת ניסה לעשות הון פוליטי מאווירת האלימות וההסתה שקדמה לרצח רבין – כלומר, להלביש את האשמה על מנהיגי הימין וביבי בראשם. בעיני, שניהם מהלכים לא הגונים, אך בואו לא ניתמם – ככה זה במגרש הפוליטי.
    אגב, מסכים עם קרולין שאילולא רבין היה נרצח היה מפסיד בגדול בבחירות 96. הרצח והרוח האנטי-ימנית שנשבה בארץ בעקבותיו הם הסיבה היחידה שפרס הצליח לקבל כמעט 50% מהקולות. לצערו של השמאל, המסר ״הימין מסית ואלים״ גורף פחות קולות מהמסר ״ערפאת מסוכן לישראל״, ולמען ההגינות המסר השני גם יותר מדויק.

    אהבתי

  36. חייל,
    באותו אופן אני יכול לטעון כי להוסיף ולהחזיק מיליוני פלסטינים תחת כיבוש זו איוולת. אני מסכים כי אוסלו לא נעשה בצורה מוצלחת אך המטרה שלו היא חשובה מעין כמותה – שימור ישראל כמדינת היהודים ומניעת זחילה לדו-לאומיות, שסופה כמובן חד לאומיות (של הפלסטינים). מה האלטרנטיבה לשיטתך? המשך שליטה ישראלית מוחלטת בשטח, עם קציני צה״ל כמושלי ערים?

    אהבתי

  37. שאלה טובה GeorgVon1 , רק על קצה המזלג כמה:

    בעוד שהשמאל שואב השראה מן האבות המייסדים, הרואים בשירות הציבורי, שליחות למען הכלל, שליחות שמזקיקה , הקרבה וצניעות , הרי נתניהו בעיניהם הוא היפוכו של הארכיטיפ:

    נהנתן , גרגרן , צעיר ( יחסית ) הוא ואשתו יש להם מעין תדמית או הילה של צעירים ויפים ואמריקנים משהו ( זוהרים) . נתפס כעושה לעצמו, כל כולו אגו מניאק לעצמו, והמדינה או הציבור, האחרונים בתור.פה זה לא ארה"ב. פה מדינה תדיר על סף תהום רבא. בצוק העיתים.

    ועוד: בעוד כמובן השמאל מזוהה עם מדיניות חברתית , הרי נתניהו מזוהה עם שועי עולם עשירים ונהנתנים.אבל , זה לא מספיק. אלא , שהוא אישית נתפס לא כרואה בהם ובעושרם אמצעי לטובת הציבור, אלא , תכלית מטרה , לטובתו האישית שלו. את השמאל זה מחליא בטירוף.

    ואחרון מפאת קוצר הזמן : הוא נתפס ( בטעות רבתי כך ) כאשף שיווק. אשף מכירות. וכאשר כך נתפס אדם , בשליחות ציבורית, בתפקיד ציבורי רב מעלה, הרי זה מייצר פרספציה של קיטוב או ניגוד עצומים. ניגוד שבין : איש מכירות חלקלק , שטוח , אין תוכו כברו , פי וליבו לא שווים ,יהנדס אותך בכל מחיר, על מנת שתוציא הפנקס צ'קים ותרשום סכום נבזי לטובתו. הכל, לעומת האחריות העצומה המוטלת לכתפי ראש ממשלה. כך הוא גם מבחינתם , מהנדס או מתעמלן במניפולטיביות ,שכבות חלשות, מן הפריפריה ,שתדיר עלק נופלים קורבנות בשבי קסמיו השטוחים . הקוסם בקיצור.

    זה חלק מן הסיבות , מדוע השמאל כה מתעב אותו.

    להתראות

    אהבתי

  38. לאל רום,

    צר לי שהפכתי לכל כך צפויה וקלה לניבוי 😏
    אבל לא יכולתי שלא להתייחס לעובדה שבימנו אפילו האנטישמיות הישנה הופכת למיזם גלובלי.
    שזכינו לכך שבתקופתנו אנטישמיים נוצרים ומוסלמים משתפים פעולה זה עם זה בעלילות שהם ממציאים נגד יהודים.

    ****

    בגלל נושא האנטישמיות אני גם יותר מוטרדת מברני סנדרס מאשר מאליזבט וורן. גם אם מבחינת אוצר המדינה הישראלי יתקיים שיוויון מוחלט בההשלכות הכספיות של מצעי הבחירות שלהם.

    היא מתמקדת בשאלה מה על ארה'ב לממן ועל מה לנקוט בסנקציות כלכליות. לתפיסתי, זכותה לחשוב שהרחבת ההתנחלויות מקטינה את סיכויי *ה*פיתרון היחיד ו/או המועדף עליה (שתי מדינות). לפיכך בעל המאה (ארה'ב) רשאי להתנות את מתן כספו בציות לדעתו.
    אבל סנדרס, להבדיל ממנה, מתמקד בפשעי המדינה היהודית. הוא מדגיש שישראל היא מדינה גזענית (?! ?! ?!), שברוע ליבה יצרה בעזה בעייה הומניטרית קשה.
    מכאן שלא מוסרי שארה'ב תמשיך לממן את מדינת הפשע, וחובתה המוסרית היא להפנות את כספה לסיוע לקורבנות האומללים של הפושעים. כלומר לעזה.
    לתפיסתי גם זו עלילת דם, שעוזרת ללבות את גחלי האנטישמיות הרוחשים במילא בעולם.
    העובדה שהוא יהודי, והיא לבנה – אינדיאנית (?), רק מוסיפה חטא על פשע.

    ######

    בהמשך לנושא האנטישמיות – כתבה מגלובס, על חיי יהודי, ישראלי לשעבר, בברלין.
    מאוד מאוד ארוכה אבל כתובה היטב.

    תמצית התמציות:
    שמאלן ישראלי, שהתחתן עם גרמניה, וביקש אזרחות גרמנית בכדי שחלילה ילדיו לא יאלצו לשרת בצה'ל. בהדרגה גילה, את מה שכתב לפני שנים רבות אלדד בק בספרו, שאין "גרמניה אחרת". שהגרמנים למעשה מסרבים להגן על אזרחי ארצם היהודים מפני אנטישמיות המהגרים המוסלמים. שהגרמנים מנסים להציג את מה שקרה בארצם ליהודים לפני 70 – 80 – 90 שנה כמשהו שנעשה ע'י בני מדינת נאצילנד. לא משהו שעשו בני דויטלנד. שהם מנסים להשתמש ביהודי / ישראלי מחמד, אנטי ישראלים ו/או אוטו אנטישמיים, כמטלית להצדקת האנטישמיות שלהם ולטיהור כל חטאיהם. וכמובן, שתמיד ימצאו בברלין מספיק יהודים / ישראלים לשעבר שישתפו אתם פעולה.

    לרוב כשאני שומעת על איזשהו ישראלי שהחליט להגר לקנדה או לאוסטרליה, אני חשה מעט צער ומאחלת לו בסתר ליבי לסבול מעט ולהחליט לחזור ארצה. אבל כשאני שומעת על יהודים שהחליטו להגר, מכל הארצות בעולם, דווקא לגרמניה או לאוסטריה – אני חשה בעיקר עוינות וכעס, ואיני רוצה שאי פעם יופיעו שוב בישראל.
    אבל תוך כדי קריאת חוויותיו כיהודי בברלין – אפילו אני חשתי כלפיו טיפה של אמפתיה.

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001304583

    אהבתי

  39. רינגו,
    אם יעיפו עפיפון פעם בשבוע מבית אריה מדינת ישראל תנותק מהעולם. אין חיים במישור החוף ללא שליטה בגב ההר. הפיתרון לאפרטהייד מצוי במורשת ברל כצנלסון.

    אהבתי

  40. קמיליה, את לא הפכת קלה לניבוי, תמיד היית כזאת . פשוט, מהמרים על התשובות הכי ציניות באיזה מבחן פסיכוטכני או אמריקאי ,וזוכים בלוטו מיד.

    הדבר היותר מענין באמת, זה הכניסה של השמאל , כשחקן חזק מאוד בזירה האנטישמית. מעולם לא היו השמאל והימין כה קרובים במובן זה.סנדרס דווקא פחות אנטישמי ממה שאת היית אולי מייחסת לו. שהרי, הוא לא מזהה או משייך או מייחס באופן פתלוגי, עוולות אוניברסליות עם היהודים והציונות. הוא דווקא מקרה ממש לא רציני ( אם בכלל). את רוב זעמו הוא מטיח או משליך ,במימסד העושק ובתאגידים הגדולים. לא ממש בציונות וביהודים. יש מקרים,באמת קשים לצפיה. זה לא המקרה.אם כי, התפיסות שלו מקרבות הקץ, ולא מרחיקות אותו.

    להתראות

    אהבתי

  41. אל רום
    לגבי סנדרס, פחות אנטישמי עם יותר השפעה לפעמים יותר מזיק מיותר אנטישמי עם פחות השפעה. סנדרס הפך את האנטישמיות למשהו מיינסטרימי במפלגה הדמוקרטית.

    אהבתי

  42. משה , כפי שכתבתי אכן: התפיסות שלו ,יותר מקרבות הקץ, מאשר מרחיקות אותו . אבל, הוא עצמו ( להבדיל מתפיסותיו האידיאולוגיות ) לא ממש בקטע אנטישמי. זה לא הפרופיל. לא הבן אדם. להתראות

    אהבתי

  43. נסיון לענות על שאלתו של גיאורגוון1
    " מה ההסבר לשנאה העזה בשמאל השבטי נגד נתניהו?"
    __________________________________

    א. אני חולקת על הטענות ששנאת נתניהו קשורה לעובדה שהוא נהנתן, גרגרן, עושה לעצמו (במקום למען הכלל), אגו מניאק, מקושר עם שועי עולם עשירים לטובתו האישית וכד' וכד'.
    הבהרה: איני חולקת על העובדה שזה תיאור נכון למדי של המציאות. (אם כי להערכתי מדינת ישראל וטובתה כן חשובים בעיניו. לא *רק* טובתו האישית).
    אבל להערכתי בכל ההיבטים הנ'ל נתניהו אפילו אינו מגיע לקרסוליהם של שמעון פרס ושל אהוד ברק.
    מספיק להיזכר בעלות המיליונים של "מסיבת יום ההולדת הצנועה" שחגג לעצמו שמעון פרס (מכספי "תרומות" של המוני שועי עולם) , ובהוצאות השנתיות האדירות של בית הנשיא בתקופתו (מכספי ציבור) – בכדי לקלוט את סלחנות השמאל למי שברצונו לאתרג.
    את מקורות ההתעשרות המפליגה המופלאה של אהוד ברק – השמאל אפילו מסרב לחקור.
    ושני אלו אינם בכירי השמאל היחידים שעבורם היומרה, ומס השפתיים ששלמו בעבר הרחוק, לערכי הקרבה, צניעות, שליחות למען הכלל וכד', יצאה מזמן מהלקסיקון.

    ב. לתפיסתי עיקר שנאת שבט השמאל לנתניהו נובעת מהיותו הגורם הנתפס העיקרי ו/או הסמל הצורב ביותר לאובדן ההגמוניה של השמאל.
    בעיני *השבט* המדינה אמורה להיות "שלו". הוא היה היזם והמייסד, זה שהקריב רבות למען הקמתה, וזה שתרם יותר מכל השאר לצמיחתה ולשגשוגה.
    ה"חדשים" שהתווספו למדינה מאוחר יותר היו אמורים לאמץ את ערכי השמאל ואת נורמות ההתנהגות שלו (הם קראו לכך "כור היתוך" אך למעשה התכוונו ל "חינוך מחדש").
    אבל כיום בני שבט זה חשים יותר ויותר כמיעוט בארצם. מיעוט שרגליו הולכות ונדחקות מעוד ועוד מוקדי כוח והשפעה.

    לתחושת הכעס וחוסר הצדק הבסיסי, מתלוות תחושת השפלה צורבת.
    נתניהו אמנם אינו הליכודניק הראשון שהצליח להעביר אליו את שרביט השלטון, אך הוא הראשון שנתפס ככמעט בלתי מנוצח.
    בכל הסקרים בשנים האחרונות – המועמד שנתפס כמתאים ביותר להיות ראש ממשלה הוא נתניהו. הוא אמנם זוכה לכשליש בלבד מהקולות, אך שני השליש הנותרים מתחלקים בין כעשרה מועמדים (בעיני עצמם) לראשות הממשלה.
    השמאל נאלץ להפנים את העובדה המרה שאינו מצליח למצוא אף מועמד בעל סיכויי ניצחון סבירים, ושלא יצליח להביס את נתניהו בקלפי. כלומר שהוא יהיה חייב להשתמש במערכת המשפט בכדי לאפשר למועמדים מטעמו סיכוי סביר לנצח.

    ג. גורמי שנאה נוספים לנתניהו, אם כי להערכתי מעט פחות עוצמתיים, הם:
    1. העובדה שלאחר רצח רבין – נתניהו הוא זה שהוציא את ראשות הממשלה מידי פרס. המשפט שהזכיר תמריץ, "הרצחת וגם ירשת", חזר והתנגן באוזני רוב שבט שמאל. לפחות בפרשנות שלפיה מישהו ממחנה הימין רצח את רבין ועצר את תנופת העשייה שלו, ומישהו ממחנה זה הצליח להחליפו ולמסמס את פרויקט אוסלו. אבל עם השנים גורם זה הולך ומתעמעם.

    2. האמונה שקשה מדי, עד בלתי אפשרי, לתפעל את נתניהו /להשפיע עליו / לכוונו למקומות הרצויים.
    אפילו מצביעי נתניהו תוהים מה הקשר בין מה שהוא אומר למה שהוא עושה, האם התכוון להשיג את התוצאה שהתקבלה או שמבחינתו זהו כישלון, האם הוא בכלל מנסה להשיג את מטרות השמאל או את מטרות הימין וכד' וכד'. גם בבלוג זה יש דיונים רבים מה נתניהו באמת משתדל להשיג. מבחינות רבות נתניהו הוא צלופח שקשה לאחוז בו.
    להבדיל ממנו – מנחם בגין, יצחק שמיר ואריאל שרון היו די ברורים ומובנים. ולפיכך הייתה לשמאל תחושה שניתן יהיה להביסם ו/או לתפעלם.

    3. בעייה אישיותית של נתניהו שמצמיחה סביבו עשרות רבות (אם לא מאות) של דחויים, מאוכזבים, כועסים, שונאים ומשמיצים. המוני פוליטיקאים (מהמחנה שלו ומהמחנה היריב), אנשי תקשורת, עובדי מדינה בכירים ובטחוניסטים בדימוס הפכו לגדולי השונאים של נתניהו.
    נתניהו דורש נאמנות מכל הסובבים אותו – אך יחסו למקורביו הוא לרוב של "השתמש וזרוק". בטווח הארוך יש מחירים ליחס אינסטרומנטלי ובוגדני לבני אדם. לאחר תקופה ארוכה כל כך בפוליטיקה הישראלית – נתניהו משלם על מה שעשה לאחרים.

    Liked by 1 person

  44. קמיליה, זוהי לא שאלה של ניתוח אובייקטיבי . השמאל שונא את נתניהו, בין היתר, בגלל תפיסה והבנה שכזה הוא:

    אגומניאק. גרגרן. נהנתן. חלקלק. חסר עמוד שדרה. מזגזג וכו…. השאלה של המגיב לעי"ל לא הייתה:

    מיהו נתניהו. אלא :

    למה השמאל שונא אותו. וזהו.

    להתראות

    אהבתי

  45. מאז ועד היום, יותר מדי "עשבים שוטים" גדלים בערוגה הזו.
    יתכן ויש משהו באדמה או בדשן שבערוגה

    אהבתי

  46. שמעון השונמי אתה יכול לתת לנו נתונים מספריים על כמות האלימות הממוצעת בישראל לעומת האלימות בערוגה שאתה טוען שיש שם יותר מדי עשבים שוטים? אולי יש שם פחות עשבים שוטים מהממוצע?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s