היידה אירו, היידה ביבי

כתבתי כבר על הטענה ששנות נתניהו היו שנים שבהן ישראל דרכה במקום כלכלית. זה לא מדויק. כפי שהסברתי, מה שקרה היה שישראל נעשתה הרבה יותר עשירה (במונחים בינלאומיים) ובו בזמן המחירים בה התייקרו (במונחים בינלאומיים). מכאן שחלק גדול מהתועלת שהפיקו אזרחי ישראל מהתעשרות מדינתם לא הורגש מבחינתם. מעין תורת היחסות שכזו: אתה נוסע מהר ולא מרגיש דבר כי המישור שמולו אתה מודד את עצמך נוסע גם הוא במהירות דומה.  רק כאשר האזרח הישראלי נפלט החוצה מהאזור של העצמים הנעים במהירות ומגיע למדינות אחרות, הוא כמו אח שנפרד מתאומו למען טיסה במהירות האור ופוגש בו בשנית – פתאום מרגישים את האפקט בפניו המקומטות. ככה זה כשהישראלי יוצא את נתב"ג. הוא קולט שארצות אחרות נעשו ממש זולות.

מעניין לערוך ניסוי מחשבה: מה היה קורה אילו ישראל הייתה חלק מגוש האירו. שער האירו היה 5.58 ש"ח ביום כניסתו של נתניהו לתפקידו. היום הוא באזור ה-3.80 ש"ח.  כל עליית הערך העצומה של השקל, שמבטאת את עליית הערך הגדולה של כלכלת ישראל, לא הייתה יכולה להתרחש במצב כזה, כי הרי לא היה שקל.  אבל עדיין היו לישראל כל היתרונות הגדולים שבגללם המטבע שלה שודרג ככה במרוצת עשור ובראש ובראשונה תעשיית ההיי טק הפורחת ומצבורי הגז הטבעי.  במקום שהמטבע יעלה בערכו צריך היה לקרות משהו אלטרנטיבי: עליית המשכורות בענפים תחרותיים. משקיעים היו מזרימים לישראל הון עתק והוא היה מביא לעליית משכורות בענפים שבהם אותם משקיעים היו מחפשים עובדים. סביר להניח שגם המחירים היו עולים במצב כזה, אבל הרבה פחות.

כיום כל אימת ששער החליפין עולה, עולים איתו באופן אוטומטי כל המשכורות בענפים הממשלתיים וההסתדרותיים, כל החובות וכל ההתחייבויות. זהו טייס אוטומטי שמייקר את כל המשק (בהשוואה בינלאומית) ברגע שבו ערך השקל מתייקר. במצב שבו ישראל הייתה חברה בגוש האירו, לא היה אפקט כזה. גם אז ודאי שההסתדרות הייתה מביטה בעיניים כלות במשכורות ההייטק המזנקות, שובתת ודורשת חלק בשגשוג, אבל הישגיה היו פחותים בהרבה ממה שקורה בעולם שבו יש טייס אוטומטי. ודאי שבנקים לא היו יכולים לדרוש שערך המשכנתאות וההלוואות יתייקר אוטומטית בגלל הצמיחה במשק.

סביר להניח שאם העשור האחרון היה פוקד את ישראל כשהיא משתמשת באירו, היא הייתה חוזה באפקט יווני, במובן הטוב של המילה. התמ"ג לנפש ביוון (המותאם ליוקר המחיה) יותר מהוכפל בין 1998 ל-2008, העשור שבו נכנסה לגוש האירו עד למשבר היווני הגדול. זה היה עשור של שגשוג עצום עבורה שבו משקיעים הזרימו לתוכה הון עתק. מדינה שהייתה הרבה פחות עשירה מצרפת הפכה פתאום לכמעט עשירה כמוה.

בסופו של דבר יוון שילמה מחיר קשה מנשוא על החברות בגוש האירו. כשהזמנים התהפכו, בהעדר מטבע שניתן לעשות בו פיחות, המשכורות ביוון היו גבוהות מדי והחובות עצומים מדי. כתוצאה מכך השתוררה בה אבטלה המונית. יש לקוות שישראל למדה את הלקח ולעולם לא תצטרף לגוש מטבע אחד. זו בעצם שיטה שמשמעותה הכלכלית היא מאניה דפרסיה. שגשוג אדיר בזמנים הטובים וסבל נורא בזמנים הפחות טובים. ברם, כשמתבוננים בכלכלת ישראל בעשור האחרון מבאס קצת שהשקל שמר עלינו מהשלב של המאניה, שיכולנו לחזות בו על נקלה. מבאס שלא חווינו מאניה בעשור של נתניהו, גם כי ככה ניתן היה לסתום יותר בקלות את הפה לשונאי נתניהו למיניהם. עדיין צריך לברך על מה שהיה, ואלו היו שנים כלכליות טובות ללא ספק.

65 תגובות על ״היידה אירו, היידה ביבי״

  1. בזכות ביבי באמת הזמנתי לעצמי עכשיו חופשה לפריז במחיר מציאה (יש לציין לשבח גם את הסכם שמיים פתוחים עליו חתום השר כץ).
    מנגד, בגלל קומרד כחלון, לא יכולתי לקנות חבילת חמאה בסופר, כי יש מחסור.

    אהבתי

  2. לי נראה שמה שחשוב זה מה שאתה יכול לקנות במשכורת שלך (לא התל"ג אלא המשכורת הממוצעת ומידת הפיזור של המשכורות יחסית לסל הקניות (במיוחד לסל הקניות של המוצרים החיוניים)). מבחינה זו ישראל בטח שלא התקדמה. לדעתי ההפך: ישראל נסוגה.
    לעובדה שמחירי מוצרים בחו"ל כמו טיסות ירדו – יש משמעות מועטה מאוד. מרבית ההוצאות שלנו הן בארץ. אתה לא יכול לשכור או לקנות דירה בחו"ל לשלם מיסים בחו"ל, לקנות מזון בחו"ל, לקנות ספרי לימוד בחו"ל, לנסוע ברכב או באוטובוס בחו"ל. הדברים המעטים שתוכל להנות מהם זה קנית רכב (שאולי חיונית) וטיולים לחו"ל (שכלל לא חיוניים).
    באשר ליוון: לדעתי זו באמת טעות מצד היוונים שהצטרפו לגוש האירו וויתרו על המטבע שלהם. כאשר ליוונים היה מטבע משלהם הם יכלו לייצר כסף מבלי לשלם עליו ריבית. ברגע שהצטרפו לגוש האירו אז הם לא יכלו כבר לייצר כסף וגוש האירו ייצר עבורם כסף (כלומר תקתק עבורם סתם מספרים במחשב) והלווה אותו להם תמורת ריבית. הריבית המיותרת הזו (הרי אילו הם היו מתקתקים את המספרים האלו במחשב כמו שעשו קודם – הם לא היו צריכים לשלם ריבית) שהצטברה על פני עשור לפחות הגיעה כנראה לכמה מאות מיליארדי דולר – זה מה שמוטט את כלכלתם.

    לקרולין: הבוס של כחלון היה ביבי והוא אמור להיות אחראי לכל מעשי שריו (בין אם הם מוצלחים לבין אם הם כושלים). כמו כן ביבי צרף את כחלון למפלגתו וכנראה שהיה נותן לו את תיק האוצר לו היה מנצח בבחירות.

    אהבתי

  3. arn, היום הריבית בגוש האירו שלילית אז עכשיו כדאי להצטרף לאירו לדבריך.

    התמ"ג המותאם ליוקר המחיה עלה בישראל ואפילו עלה יפה, רק הרבה פחות מהתמ"ג הנומינלי.

    אהבתי

  4. arn, איני מסירה את האחריות מביבי למחדל סביב ההתנהלות הכלכלית הלקויה של כחלון במהלך 4 השנים האחרונות.
    בסופו של דבר אין הבדל של ממש בין הליכוד או העבודה. אין ימין כלכלי בישראל.

    אהבתי

  5. לתמריץ:
    הריבית בגוש האירו היא שלילית!!!!
    היא שלילית רק לאזרח שמפקיד את כספו בבנק.
    אבל הריבית שבה בנקאי גוש האירו מלווים את הכסף (כלומר את המספרים שהם מייצרים במחשב) היא מאוד חיובית.

    אהבתי

  6. לתמריץ:
    הדבר החשוב הוא לא היחס בין התמ"ג ליוקר המחיה.
    הדבר החשוב זה המשכורת הממוצעת ופיזור המשכורות יחסית ליוקר המחיה. מה שנכנס לחשבון הבנק שלך זה לא התמ"ג אלא המשכורת.

    עוד משהו שצריך לציין על התמ"ג: התמ"ג באופן כללי זה כלל ההוצאות + ההשקעות במדינה. הוא לא מתחשב באיכות המוצרים או השרותים שנתנו. דבר זה גורם לעוותים שיכולים להיות מאוד גדולים. ייצור סיגריות, חומרים ממכרים, משחקי מחשב ממכרים – גורם לעלית התמ"ג למרות שהם מזיקים ולא מועילים. שרותי תווך גורמים לעליית התמ"ג למרות שהם חסרי ערך כלכלי.

    אהבתי

  7. על אזרח בודד יש פרמיית סיכון. ממשלות של מדינות יציבות בגוש לוות היום בריבית שלילית. באוגוסט האג"ח הממשלתי הצרפתי הניב מינוס חצי אחוז.

    אהבתי

  8. אני מסכים אבל אין סטטיסטיקות טובות זמינות על משכורות ממוצעות.
    העיוותים בתמ"ג אוניברסליים. זה מעניין לצרכי השוואה רק אם במדינה אחת התמ"ג מורכב מיותר דברים מעוותים מאשר במדינה אחרת.

    אהבתי

  9. מתכון מנצח
    מרכיבים:
    3 כוסות שמחה
    2 כוסות אהבה
    1 כוס הכרת טובה
    1/2כוס אמונה
    1/2כוס אכפתיות
    2 כפות גמישות
    2 כפות סבלנות
    1 כף השתדלות
    והומור לפי הטעם
    אופן ההכנה
    לערבב הכל בעדינות
    וביסודיות,לבסוף לפזר מעט צחוק ,
    חמימות ומילים טובות.

    אהבתי

  10. מעין המשך לנושא מדיניותה העתידית של ארה'ב במזרח התיכון, סעודיה, איראן וישראל.
    בשוליים גם לשאלה שעלתה בעבר בבלוג – לכמה צוללות ישראל זקוקה.
    מתכתב גם עם טענתו הטרייה של נתניהו שבעתיד הקרוב ישראל תאלץ להשקיע רבות בהתעצמות צבאית.
    ובשוליים אפילו עם השאלה שהועלתה בפוסט זה – מי בעצם נהנה מהשגשוג הכלכלי הישראלי ומי לא חש בו (ומדוע).
    למרות שברור שההסתדרות והמוני הפוליטיקאים"החברתיים" חזקים מכל אויבי ישראל גם יחד.

    https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/176017/

    כמה קטעים מהפוסט:

    1. " מאז הקמת צה"ל נחשב חיל הים לכוח משני בחשיבותו, אם לא פחות מכך. למה בעתיד הקרוב הוא צריך להפוך להרבה יותר מהערת שוליים בתפיסת הביטחון הישראלית?

    2. " …. משפיעים על כך שדות הגז הישראליים במזרח הים התיכון, שהגנתם חשובה, אך הם לא הגורם המרכזי שיכריח את ישראל להתחיל לחשוב על עצמה ככוח ימי, שמוכרח לחזק את כוחו ושליטתו בים התיכון ובים האדום. הגורם המרכזי הוא המסחר הפורח של ישראל עם העולם …
    את המבנה הגיאוגרפי של הכלכלה העולמית קובעת אמת מוחלטת אחת, שכבר עמדנו עליה במדורים קודמים: שינוע כמות גדולה של סחורות דרך הים זול יותר מאשר דרך האוויר או היבשה. אנחנו יכולים לייבא בזול מסין או מארה״ב רק הודות לספינות המשא העצומות שמשנעות אלפי טונות של סחורות בעלות נמוכה יחסית למשקלן, ולכן כל כלכלה שרוצה לשגשג חייבת גישה נוחה לים, בשביל ייבוא וייצוא, או סחר עם העולם. היא גם חייבת לשמור לעצמה את היכולת לאבטח את ספינותיה באזורי ים מסוכנים, כדי למנוע פגיעה במסחר או חסימה של זרם חומרי הגלם החיוניים למשק. כלכלה חזקה צריכה צי חזק.

    צי חזק שומר על נמלי המדינה פתוחים ועל קווי השייט בטוחים וחופשיים. הוא גם מרתיע מדינות ויחידים מלפגוע בספינות מטען שנושאות את דגלו או נמצאות בדרכן אל ארצו וממנה. צי חזק גם מאפשר למדינה לעשות לאחרות את מה שהיא לא רוצה שיעשו לה: לחסום נמלים, לשבש קווי שיט, לעצור ספינות. .

    3. " … מאז שנות ה־2000 ישראל חווה זינוק עצום במשק, בכלכלה ובייצוא. מאז 2009 הייצוא הישראלי כמעט הכפיל את עצמו, מ־60 מיליארד דולר ל־110 מיליארד דולר, …"

    4. " … עד היום סמכנו על ארה״ב שתבטיח את נתיבי השיט בעולם, במיוחד בנקודות אסטרטגיות כמו תעלת סואץ, באב אל־מנדב (המצר בין תימן לסומליה בפתחו של הים האדום) ובמפרץ הפרסי. ככל שארה״ב תתעניין פחות בעולם, ישראל תצטרך להבטיח את החופש הימי שלה בים האדום ובמזרח הים התיכון בכוחות עצמה…. "

    5. " … העלייה של ישראל ככוח ימי חדש תביא לשינוי בדינמיקת הכוח של מזרח הים התיכון. לראשונה יהיה כוח שיוכל להתנגד לטורקים ולהכריח אותם להימנע מאלימות בקידום האינטרסים שלהם בים התיכון. ישראל גם תוכל לשתף פעולה עם מדינות שוחרות יציבות כמו הודו, אוסטרליה, סין ויפן, כדי להבטיח את קווי הסחר בין אירופה למזרח אסיה. …"

    אהבתי

  11. קמיליה,
    המאמר שהבאת פשוט גרוע. התנועה הימית של סחורות לישראל וממנה מבוצעת על ידי חברות זרות ותקיפתן מהווה התגרות במעצמות. הצי הישראלי טוב לכפרות ולאחר שויתרו על יכולת נחיתה מהים ניתן לסגור אותו ללא שום נזק ביטחוני. צי הסטילים מתאים למלחמת יום כיפור אבל לא למשימות שמציג המאמר. הסטילים אינם בנויים לשהייה ארוכה בים והם בעלי טווח מוגבל וכח אש מגוחך. את הטילים נגד טילים שיגנו על שדות הגז אפשר להציב על כל חפץ צף. בניית צי אמיתי (כמו הצי הבריטי) תדרוש תקציב גבוה יותר מזה של חיל האוויר. יידישע פיראטען…

    Liked by 1 person

  12. יש לציין גם שהייצוא מישראל הוא בעיקר יהלומים, שבבים ותוצרת חקלאית טרייה, כל אלה טסים באוויר ולא באוניות. יצוא הסחורות הימי מישראל זניח. היבוא הוא עיקר העניין וכאן כפי שציין החייל, האספקה מתבצעת על ידי חברות ענק בינלאומיות שפוקדות את חיפה ואשדוד כחלק מקווי סחר בין אסיה ואירופה. גם צים בעסק אבל היא קטנה יחסית. בכל מקרה לישראל אין שום יכולת לקיים צי שיגן על נתיבי הסחר הללו, וגם אין שום צורך.
    לגבי ההתנגדות לטורקיה, במרחב הרלוונטי לישראל כל מקום הוא נגיש לכלי טיס הממריא משטחנו ואין צורך באוניות מלחמה. חיל הים הוא בעיקרו משמר חופים עם יחידות למשימות מיוחדות וכך גם צריך להיות.

    Liked by 1 person

  13. פינת הטרלול האמריקאי (מוקדש לרינגו)
    המהפכה האקלימית אוכלת את בניה (תרתי משמע…)
    For most of Rep. Alexandria Ocasio-Cortez’s (D-N.Y.) Thursday town hall, the woman in a black jacket sat quietly in the third row. Then, as the event in Corona, N.Y., neared its end, the woman suddenly stood up and began yelling about climate change.
    “But we’re not going to be here much long because of the climate crisis,” the woman blurted. “We got to start eating babies,” she abruptly declared, taking off her jacket to display a T-shirt that read, “Save the planet. Eat the children.”
    https://www.washingtonpost.com/nation/2019/10/04/conservatives-attacked-ocasio-cortez-over-bizarre-town-hall-speaker-now-pro-trump-fringe-group-says-they-planned-stunt/

    אהבתי

  14. זה לא עובד ככה כבר עשור. מדפיסים ומדפיסים והמחירים לא עולים. זו למעשה הסיבה שהאסכולה האוסטרית התבררה כשגויה כל כך. הדפסת כסף אינה יוצרת לחץ אינפלציוני בעולם עם עודף היצע. אין מגבלות על צד ההיצע והסינים יסכימו לייצר בזול כמה שתבקש אז למה שהמחירים יעלו.

    אהבתי

  15. אפילו בדירות אין עליות מחירים משמעותיות בערי הפריפריה בעולם המערבי (בפריפריה אצלנו החרדים יוצרים ביקוש גדול. אז זה קצת שונה אולי).

    אהבתי

  16. חייל, לא הבנתי מה כל כך מענג אותך. קמה אישה שהיא או מופרעת או ליצנית. אנשים מגיבים בתמהון, וקורטז יוצאת מזה בכבוד. אתה רואה כאן איזשהו נצחון לאסכולת אנטי-התחממות שאתה תומך בה? מופרעים יש בשני הצדדים וגם ליצנים לא חסר. אתה נוטה מאוד להתמקד במופרעים האלו או במוזרות של השבדית ולא בטענות המדעיות. זה כמו שאני אטען שהימין טועה כי עובדה שאלכס ג'ונס הוא ימני והוא, כמו שאומרים, קלירלי מופרע.
    הרוב המכריע של המדענים והמחקרים מצביע כי פליטת פחמן אנושית תורמת להתחממות העולם. העובדה כי האג'נדה הזו מהווה בית גם לכל מיני מוזרים אינה מורידה דבר ממשקלן של העובדות.

    אהבתי

  17. רינגו,
    "הרוב המכריע של המדענים והמחקרים מצביע כי פליטת פחמן אנושית תורמת להתחממות העולם" – זו אמירה חסרת משמעות. פחמן דו חמצני אכן גורם לאפקט חממה וכך גם מים (לחות). הנושאים שבמחלוקת הם כימות של התופעה והיכולת להפריד בינה לבין התחממות שמקורה בשמש, עליית גובה האוקיינוסים כתוצאה מאפקט החממה ו/או כתוצאה מתנועת יבשות ותחתית האוקיינוסים (המקור הכי מהימן הוא מדי גיאות וכשבודקים 100 שנה לאחור מגלים עליות בחלקם וירידות בחלק אחר, כלומר הממוצע הגיאוגרפי חסר ערך). מחלוקת אחרת היא על נזקי ההתחממות כאשר יש הטוענים שהתועלת עולה על הנזק. המחלוקת העיקרית היא פוליטית – מה לעשות בכספי הממשלה. השימוש בילדה שברחה מבית הספר לצורך הכרעה פוליטית נראה סביר בעיניך? ועוד שאלה מה דעתך (או דעת החממיסטים) על השימוש המוגבר בדלקים על ידי ישראל על מנת למחזר ולהתפיל מים?

    אהבתי

  18. לקמיליה:
    אני מבין איך אפשר להגן על נתיבי שייט בים התיכון אבל איך אפשר לעשות זאת בים סוף? הרי ים זה הוא צר מאוד ואם המדינות השוכנות לחופיו יהיו נגד ישראל, אז נראה לי שאפשר בעזרת תותחים שיוצבו על החוף, להטביע כל אוניה ישראלית שתשוט שם.

    לחייל הזקן:
    למה ויתרו על נחיתה מהים?
    מה קורה אם האויב יבצע נחיתה מהים? מי ימנע בעדו?
    יתכן וחיל ים חזק יוכל לתת לישראל אפשרות לתת מכה שניה (במקרה של מלחמה לא קונבנציונלית)?
    למה הייצוא והייבוא בים מבוצע ע"י חברות זרות בלבד? אין לישראל צי סוחר? אן אין אז מדוע אין?

    עוד דבר שרציתי לדעת:
    כל הספור של ההתחממות הגלובלית זה עליה של מעלה אחת בלבד בממוצע במשך 150 שנה וכל זה אחרי תקופה ארוכה של התקררות שנקראת "תקופת הקרח הקטנה (בשנים 1400-1800)" , אז איך זה שעושים מזה כל כך הרבה רעש?
    האם יש נתונים על הטמפרטורה בעולם "לפני תקופת הקרח הקטנה" (כלומר בשנים 1200, 1000, 800 , 400 (בהשוואה לתקופתנו))?
    מתוך הנחה שבערך משנת 1800 התחילה התחממות בגלל סיום "תקופת הקרח הקטנה" — בכמה לדעת החוקרים היה העולם צריך להתחמם אילו לא היתה המהפכה התעשיתית ולא היו פליטות של פחמן דו-חמצני?

    אהבתי

  19. לתמריץ:
    בשנים האחרונות היתה עליה של שליש מעלה? מה זה השנים האחרונות?
    יש השוואות של קצב ההתחממות היום לקצב ההתחממות בעבר או לקצב ההתקררות בתקופת הקרח הקטנה?

    אהבתי

  20. לתמריץ, חייל זקן, רינגו ו arn

    ברור שאיני מתיימרת להציג את עצמי אפילו כאחרונת המומחים בנושא.

    נדמה לי שהגנת החופים של המדינה יכולה להתבצע בעיקר מתוך שטח החוף עצמו. לכל היותר בסיוע ספינות קטנטנות וקצרות טווח כמו דבורים.
    זכורה לי במעורפל טענה שהושקע יותר כסף "בברזל" של הסטילים מאשר בציוד הלחימה שעליהם. מה שמעמיד בסימן שאלה את כל ההשקעה הישראלית הכבדה בסטילים המתקדמים.

    עם זאת:
    1. כל רעיון להתגבר על החיסרון המובנה הישראלי בעומק אסטרטגי, באמצעות צוללות וצוללנים שיכולים לפעול / להסתתר גם במרחק אלפי ק'מ מחופי ישראל , מאוד מדבר אלי. יתכן לדוגמא שיהיו יתרונות לתקיפת פתע של טורקיה או של איראן מצוללות של חיל הים מאשר ממטוסים, שבעתיד ניתן יהיה לצפות בהם מרגע המראתם משטח ישראל.
    2. קיים גם הצורך הישראלי להיערך *אחרת* (??? לא ברור איך) לעידן בו ארה'ב תזנח את המזה'ת לאנחותיו, טורקיה ממשיכה לפנות מהמערב אל העולם המוסלמי, איראן הופכת לנואשת יותר ולמסוכנת יותר ו/או צבא מצריים המצויד היטב יחליט מסיבה כלשהי לתקוף את ישראל. כלומר, יתכן ושינויי המציאות יאלצו את ישראל לשנות לפחות את חלק מהקונספציות שלה. ולשינויים שכאלו עדיף להתחיל להערך זמן רב ככל האפשר מראש.
    3.כנ'ל גם הנטייה הטבועה שלי להעדיף "לפזר את הביצים למספר סלים רב". לא להשקיע את "הכל" רק בזרוע האוויר וב"זרוע" היבשה. בישראל, לטוב ולרע – רק חיל הים וחיל האוויר מתנהלים בנפרד מכן שאר הצבא הירוק.
    ***

    אני מוטרדת בעיקר מהמהירות שבה פסלתם הצעה לחשיבה אסטרטגית אחרת ו/או חזרתם על ה"מוסכמות" של החיל בעל הלוביסטים החזקים ביותר (חיל האוויר) במי בעיקר יש להשקיע את הרוב.

    ברוח יום השנה הקרב למלחמת 1973 – נזכרתי שלאחר מלחמת ששת הימים הן ישראל והן צבאות ערב הגיעו למסקנה שישראל ניצחה ב 1967 בשל חיל האויר וחיל השריון.
    מבחינת ישראל "הלקחים מההצלחה" היו להמשיך לעשות עוד מאותו דבר. כלומר להמשיך להשקיע בעיקר בהגדלת חיל האוויר וחיל השריון ובחגיגות רהב ושחץ.
    מבחינת המצרים והסורים "הלקחים מהכישלון" היו להשיג אמצעים לניטרול חיל האויר וחיל השריון הישראלים. הם טרחו להצטייד בנשק נגד טנקים ובהמוני סוללות טילים שלמעשה שיתקו את כל יכולת הפעולה של חיל האוויר הישראלי המהולל.
    למותר לציין שהלקחים מהכישלון היו עמוקים ורציניים שבעתיים מהלקחים מההצלחה.

    ***

    כפחדנית גאה אני חוששת שלאור הקונספציה שגם בעתיד ישראל תאלץ להילחם רק בארגוני טרור מצפון ומדרום (ומכאן עליה להשקיע רק בח'א, במודיעין ובסייבר) , ולאור הנפנוף של דוחות "הפניקר" בריק שצה'ל אינו ערוך למלחמות עתידיות, והנפנוף המהיר מדי לטעמי של ההצעה לחשוב אחרת על תפקידו העתידי של חיל הים, – אזי "הפתעות מלחמת יום כיפור" יתגלו כמבוא בלבד למה שאולי צפוי לנו מ

    אהבתי

  21. arn,
    כל המטכ"לים מאז מלחמת לבנון הראשונה עסקו במרץ בניוון יכולת הלחימה היבשתית. לצד חיסול יכולת הצליחה חיסלו גם את יכולות צליחת מכשולי מים והגישור, הפחיתו את רמת האימונים (והכשירות) של הגדודים הגנריים (חי"ר, שריון, הנדסה ותותחנים) והקטינו את מספרם, חיסלו את היכולת הלוגיסטית והחימושית של האוגדות (פורקו כל האגדים הלוגיסטיים), הזניחו וניוונו את הימ"חים (כולל של הסדיר) ופגעו קשות בצבא המילואים. התותח האחרון שצה"ל רכש יוצר בשנות ה60 של המאה הקודמת.
    לאף אחד מהאויבים שלנו אין יכולת הנחתה מהים של כח מסיבי. נחיתה של חוליות טרור מהים כבר חווינו לא מעט פעמים. בכל מקרה חיל האוויר יכול לטפל בכל איום מהים בטווח של 1000 ק"מ למעט צוללות. אבל, הפלא ופלא, גם לחיל הים אין יכולת לחימה בצוללות.
    יכולת מכה שנייה היא המשימה העיקרית של צי הצוללות הישראלי.
    רוב ציי הסוחר בעולם (ללא קשר לבעלות) רשומים במקלטי מס, בעיקר בפנמה. ספינותיהן מפליגות תחת דגליהן של מדינות אלו. ממשלת ישראל שותפה בחברת צים והיא מסבסדת מספר לא גדול של ספינות שמופעלות על ידי צוותים ישראליים בלבד. דא עקא, הקיבולת של ספינות אלו מספיקה רק לאספקת חירום (חימוש, דלק וכו..) ולא לסחר השוטף. בשנים האחרונות נתח גדל והולך של התנועה הימית עבר לחברות סיניות.

    אהבתי

  22. קמיליה,
    סיפור עבורך.
    המדינה הראשונה במזרח התיכון שהצטיידה בטילי נ.ט מונחים היתה ישראל שהקימה אחרי מבצע קדש יחידת נ.ט בשם יחידה 755 שהשתייכה לחיל התותחנים. בתחילה הצטיידה 755 בטילי SS10 צרפתיים שכונו בצה"ל "מטול 2" בהמשך הוחלף המטול 2 בטיל SS11 שכונה "תגר". בשנת 1964 החלה היחידה להצטייד בטיל הגרמני קוברה שכונה בצה"ל "אשף". זו היתה יחידה מעולה שאנשיה גוייסו לאחר מסלול לוחם ביחידות קרביות והם ניחנו ביכולות שטח וטכנו-טקטיקה ללא תחרות. במסגרת ההכשרה ביחידה ירה כל חייל 9 טילים חיים (סכום עתק במונחים של אז והיום) עם פרוץ מלחמת ששת הימים מנתה היחידה 3 פלגות "תגר"ו2 פלגות "אשף". הפלגות סופחו לחטיבות שונות אך עקב אי מקצועיות המפקדים והתנגדות השיריונרים לא נעשה בהם שימוש. למרבה הצער השתלטה על צמרת צה"ל טפשת השיריון (הנשק האנטי טנקי הכי טוב הוא הטנק והתותח שלו יכול להחליף גם את תותחי הארטילריה) ובהובלתו של האלוף טל פורקה היחידה דווקא בתקופת מלחמת ההתשה. לאחר פירוק היחידה סופחו לוחמיה שרובם היו אנשי מילואים לחטיבת צנחני המילואים "חוד החנית" (חטיבה 55 אז, חטיבה 623 היום) כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התארגנו כ30 מיוצאי 755 והצטרפו לגדוד צנחני מילואים 66 (הגדוד מגבעת התחמושת). במשך המלחמה שמו את ידם על מאגר טילי נ.ט מסוג סאגר, והקימו מחלקת נ.ט גדודית לקראת סוף המלחמה. המחלקה בפיקוד גדעון רפפורט הספיקה להיות מופעלת ככח מחלקתי אורגני ולהשמיד מספר רכבים מצריים. בין השאר השתתפה היחידה בקרב "ס" ב"ס" (סאגר בסאגר) היחיד בהיסטוריה כשהשמידה מספר חוליות סאגר מצריות שהופעלו כנגד כח הנדסה ישראלי. הסיפור כמובן הועלם מהמור"ק הצה"לי והוא ידוע רק למספר חיילים זקנים. לי הסיפור מוכר בעקבות שרותי (המאוחר יותר) בגדוד 66 במסגרתו זכיתי לפגוש חלק מאותם בוגרי 755.

    אהבתי

  23. האמת שפשוט כיבדתי את זה שלא תדון איתי בשבת.

    השאלה היא מה ההגדרה של הדפסת כסף. בפועל בנקים מרכזיים עושים זאת על ידי קניית אג"ח. זה נקרא הקלה כמותית. הם יוצרים כסף יש מאין וקונים בו אג"ח. רמת אפקטיביות נמוכה, אבל עדיפה מכלום. זה יכול לעזור על ידי הפחתת הריביות ארוכות הטווח לאפס ואפילו פחות. ניפוח ערך בתים ומניות, הורדת עלות משכנתא. הבנק היפני אפילו מעז לקנות ישירות מניות, מה שמנפח מחירי מניות ומעודד יזמות, הנפקות ובועות.

    אופציה אחרת שאין לבנקים המרכזיים הגדולים אבל יש לבנק ישראל היא הדפסת כסף ואז קניית מט"ח. כאן התועלת נראית לי חזקה ומיידית. צלילת שער השקל תביא עידוד לענפי הייצוא והתיירות. ממש קל לדמיין מפעלי יצוא נעשים רווחיים ומעוניינים להתרחב במהירות.

    אופציה שלישית שמדברים עליה אבל לא נוסתה בפועל מעולם היא שהבנק המרכזי ישלח מעטפה עם צ'ק לכל אזרח. אם יקרה זה יהיה דרמטי ויוציא את העולם מבעיית הביקושים הנמוכים לדעתי גם בהנחה של דמוגרפיה חלשה. נכון אין הרבה ילדים, אבל גם המבוגרים רוצים לחיות כמו עשירים.

    אופציה רביעית בעצם בוצעה בעבר, אבל יצא לה שם כל כך רע כי אז היא לא התאימה והביאה להיפר אינפלציה. הממשלה נכנסת לגרעונות ללא חשבון והבנק המרכזי יקנה כל אג"ח שתנפיק. אם תוך כדי כך האינפלציה תעלה ואילו הבנק המרכזי ימשיך לממן ההוצאות, נגיע להיפר אינפלציה. אם ההתנהלות תהיה סבירה, זה פתרון טוב.

    אהבתי

  24. תודה רבה. לא צפיתי להתחשבות שכזו.

    דומני שיש גם מנגנון של חלון שבו הבנק המרכזי מספק לבנקים המסחריים כסף בריבית נמוכה תוך צפייה שהבנקים המסחריים ילוו אותו הלאה לצרכנים. יכול להיות שיש שקילות בין המנגנון הזה לבין הקלה כמותית.

    כך או אחרת, ליצירת כסף יש מאין בכל אחת מהשיטות ישנו מחיר כלכלי פוליטי מסוים של חלוקת מחדש של העושר בחברה. כסף שמופיע יש מאין פוגע בערך הכסף שכבר נמצא במערכת הכלכלית. ולכן לבחירה בין השיטות השונות יש משמעות. הדפסת כסף איננה עניין ניטרלי אלא עניין פוליטי או לפחות מדיני. מסיבה זו אינני תומך בחזרה לזהב או לכסף. אין לי שום עניין לממן מדינות שהטבע חנן אותן במכרות זהב או כסף דרך מס אינפלציה כמו שעשו האירו-אסייתים שממנו את האימפריה הספרדית במשך 150 שנה רק בגלל שהספרדים מצאו מכרות כסף בפרו. מסיבה זו אינני חושב שיצירת כסף יש מאין צריכה להישאר בידי בנק מרכזי אלא צריכה, אם כבר, להופיע באופן מסודר בחוק התקציב כמו כל מס אחר שהמדינה מטילה. אין לי בעיה שבנקים מסחריים יצרו עוד כסף במנגון הרזרבה ובאותה מידה אין לי בעיה שהם יפשטו את הרגל כשהבועה שהם מנפחים תתפוצץ. אם לא נותנים להם לפשוט את הרגל סבורני שאסור להם גם ליצור כסף במנגנון הרזרבה כמו שקורה היום (שבו הם גם מנפחים בועות וגם לא נותנים להם לפשוט את הרגל כששאר השוק פושט את הרגל ועל כך כבר נאמר – קפיטליזם לעשירים).

    ישנה אפשרות נוספת שניכר שאתה משמיט והיא של הפסקת יצירת כסף יש מאין ולאפשר למחירים לרדת באופן שכוח הקניה של הכסף הקיים כבר במערכת יתחזק. השאלה הכלכלית פוליטית היא מחליט ומי משלם את המחיר על כל אחד מקווי המדיניות שאתה מציע. יכול להיות שבמדינת ישראל קו מדיניות שבו המדינה מחליטה על הגדלת כמות הכסף בדרך של גרעונות ממשלתיים לצד העלאת הריבית מצד הבנקים באופן יזום על ידי הבנק המרכזי ובמקביל הורדת מיסים רוחבית של הממשלה תהיה הכי אופטימלית ותאפשר שחרור מהמחנק של יוקר המחיה. בארה"ב, ביפן ובאירופה עדיפה לדעתי דיפלציה פשוטה וברורה. הצמצום הדמוגרפי והמשבר החברתי שנבע משנים של העברת עושר מהשכבות התחתונות לעליונות דרך הרחבה מוניטרית הוא כזה שהיציאה ממנו יכולה לעבור אך ורק דרך דיפלציה חריפה שתחזיר את האמון של האנשים הרגילים בממשל. כרגע, אמון זה נעלם לגמרי והתוצאה היא משבר פוליטי הולך ומחריף.

    המהלך שהצעתי במדינת ישראל הוא אפשרי אך לצערי התגברות האיומים על ישראל מחייבת אותנו להרחבה צבאית ניכרת. במצב הזה יכול להיות שלהרחבה כמותית לצד העלאת הריבית לא תתלווה הורדת מיסים רוחבית שהיתה מורידה את המחירים בישראל ומאפשרת קצת שחרור מן המחנק של יוקר המחיה. חבל.

    אהבתי

  25. אני רק אפרט את הצעתי בצורה מסודרת:
    הרחבה כמותית של כמות הכסף דרך חוק התקציב באופן שימנע מבועת הנדל"ן להתפוצץ.
    במקביל העלאת הריבית באופן חד שתמנע מבנקים מסחריים ליצור בועה חדשה על בסיס ההרחבה הכמותית החדשה דרך מנגנון הרזרבה.
    ולבסוף הורדת מיסים רוחבית בגודל של ההרחבה הכמותית הכללית באופן שיאפשר ירידת מחירים חדה וחזקה בכל המשק והוזלה של יוקר המחיה.
    הנה היא כתובה בצורה מסודרת האם מישהו ירים את החכה? 🙂

    אהבתי

  26. י.ד.
    "הפסקת יצירת כסף יש מאין ולאפשר למחירים לרדת באופן שכוח הקניה של הכסף הקיים כבר במערכת יתחזק", זו הצעה גרועה מאוד מאחר שערך החובות הרי לא צונח ולכן כשאין הרבה כסף שמסתובב בעולם, אנשים נלכדים בחובות שאינם יכולים להחזיר ומתחוללת מפולת איומה, אנשים מאבדים את כל מה שעמלו עבורו שנים. אירווינג פישר כתב על כך בזמנו. האם מימוש רעיון כזה יעלה את האמון במערכת? בגרמניה היטלר עלה לשלטון בתנאי דיפלציה קשים ובעולם כולו התחולל השפל הגדול.

    אם ליבת הצעתך להעביר את הדפסת הכסף לחוק התקציב וביטול עצמאות הבנק המרכזי, אני לא בהכרח נגד. בארה"ב זה רעיון גרוע כי לעתים קרובות אי אפשר להעביר חוקים. הנשיא והקונגרס מתנגחים זה בזה, אבל בארץ זה אולי לא נורא במצב סביר של יציבות פוליטית (בהנחה שהאירועים הנוכחיים הם חולפים).

    יש עוד היבט לדברים שאתה אומר. אנו חיים בעולם של ריביות נמוכות. נניח שישראל תחליט שהיא חורגת מהכלל ונותנת ריבית גבוהה, היא תמשוך המון משקיעים מכל העולם אל השקל, ערכו יזנק דרמטית, זה יפגע ביצוא. תידרש הרחבה כמותית משמעותית כדי לנטרל את הנזק הזה. זה מעגל מסובך שיכול לייצר תוצאות לא צפויות.

    אהבתי

  27. חייל,
    כתבת – "הרוב המכריע של המדענים והמחקרים מצביע כי פליטת פחמן אנושית תורמת להתחממות העולם" – זו אמירה חסרת משמעות.
    כלומר, קיומו של קונצנזוס מדעי בנושא מסוים הוא חסר משמעות ולא מאפשר קבלת החלטות. לפי ההגיון הזה, איזה יכולת יש לנו לדעת משהו על המציאות ולקבל איזשהי החלטה? באותה טענה יכולים להשתמש גם מתנגדי החיסונים, תומכי כדור הארץ השטוח או כל פסיכי אחר.
    נושא האקלים הוא מאוד מורכב, כפי שאתה מטיב לתאר. יש השפעות וגורמים מתערבים בלי סוף. איך יכול אדם שאיננו מומחה בתחום לגבש דעה? אני, כאדם שאיננו מומחה, מקבל את דעת הקונצנזוס ומניח כי המומחים לוקחים בחשבון את הטענות שאתה מעלה. איזו בחירה הגיונית אחרת קיימת? הטלת ספק היא כמובן רצויה ובריאה אבל יש מרחק בין הטלת ספק לבין ביטול מוחלט של המוסכמה המדעית. מדוע אתה בוחר להתנגד לקונצנזוס המדעי ולקבל דווקא את דעת המיעוט?
    אני אישית מאמין שיש לפעול כדי לצמצם את פליטת הפחמן, אבל מתנגד לתכניות קנאיות ולא מציאותיות (כמו גם לאכילת תינוקות…). לא אפסיק לנסוע באוטו שלי וגם לא אכבה את המזגן בליל אוגוסט. אבל כן אצרוך פחות בשר. ועל כן, לשאלתך לגבי ההתפלה – אני בעד ההתפלה גם במחיר של חימום כדור הארץ. אנשים חייבים קודם כל לשתות. אחר כך – יש למצוא דרכים לצמצם את האימפקט הסביבתי.
    לסיום אציין שאני מסכים כי ההתחממות לא בהכרח תביא לאסונות כה גדולים כמו שצופים נביאי החורבן. ולגבי השבדית – ברור שהחלטות פוליטיות לא צריכות להתקבל בגללה. היא בסך הכל פרזנטור או גורם שמעלה מודעות.

    אהבתי

  28. לחייל זקן,
    תודה על הסיפור על הקמת יחידת טילי הנ'ט, סגירתה, והחיאתה הזמנית במלחמת יום כיפור.
    לא הכרתי אותו.
    לצערי, רובו רק מחזק את הערכותי לגבי איכות קבלת ההחלטות בצה'ל לפני מלחמות, ולגבי הנכונות ו/או היכולת להפיק לקחים לאחר המלחמות.

    אבל חבויה בו גם קרן אור קטנטנה. במצבי קיצון ישראלים מסוגלים לגלות גם יוזמה, תושיה וגמישות מופלאה.
    ((( " … כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התארגנו כ30 מיוצאי 755 והצטרפו לגדוד צנחני מילואים 66 (הגדוד מגבעת התחמושת). במשך המלחמה שמו את ידם על מאגר טילי נ.ט מסוג סאגר, והקימו מחלקת נ.ט גדודית לקראת סוף המלחמה. המחלקה בפיקוד גדעון רפפורט הספיקה להיות מופעלת ככח מחלקתי אורגני ולהשמיד מספר רכבים מצריים. בין השאר השתתפה היחידה בקרב "ס" ב"ס" (סאגר בסאגר) היחיד בהיסטוריה כשהשמידה מספר חוליות סאגר מצריות שהופעלו כנגד כח הנדסה ישראלי. … " )))

    ****
    מצטרפת להמלצתך לקרוא את הראיון, הדי מפחיד, עם בריק במקור ראשון.

    קטע מהראיון:
    ——————————-
    " … חיל האוויר – זה זרוע. חיל הים – זה זרוע. בזרוע הזאת יש מפקד זרוע, שהוא גם האחריות וגם הסמכות. וזה עובד בסדר. יש לנו חיל אוויר טוב, ויש לנו חיל ים טוב. אבל מי מפקד זרוע היבשה? הרמטכ"ל! הוא מפקד של כל הצבא, אבל הוא גם מפקד של זרוע היבשה, והיבשה גדולה פי מאה. איך יש לו זמן לעשות את האינטגרציה ואת הדיונים של היבשה, את הסנכרון של הדברים? כשהוא גם הרמטכ"ל, הוא לא מגיע לשם. הוא עוסק בנושאים האסטרטגיים.

    "בונים צבא לשתי זירות טרור. לא לוקחים בחשבון שום שינוי אפשרי במזרח התיכון. שאולי הסורים יחזרו, שהמצרים יתהפכו. איפה הקבינט? איפה ועדת חוץ וביטחון?"

    "אז מי מנהל את היבשה, מי ה'מנכ"ל'? סגן הרמטכ"ל. אבל סגן הרמטכ"ל מגיע כדי להיות רמטכ"ל. הוא במקרה הטוב שנתיים בתפקיד. עכשיו, ברוב המקרים גם סגני הרמטכ"ל מחפשים את השיח האסטרטגי. הם צריכים להיות רמטכ"לים, בשביל זה הם באו. אז הרבה מאוד זמן מושקע שם, ולא בניהול המאוד סיזיפי. ועוד יותר חמור: גם אם הוא נכנס לניהול, כמה אפשר לעשות בשנה? מי יכול לנהל כך את המערכת הכי גדולה במדינת ישראל? 60 מיליארד שקל עם משרד הביטחון, מאות אלפי אנשים, מילואים וסדיר, תשתיות במיליארדים, אמצעי לחימה. מי יכול לנהל דבר כזה ולתת כיוונים תוך שנה־שנתיים? עד שאתה מתחיל אתה מסיים.

    "זה מה שגיליתי שוב ושוב. בגלל הכשלים הניהוליים החמורים, צבא היבשה סובל מחוסר אינטגרציה מוחלט. הדברים נופלים בין הכיסאות בכל דבר ועניין. אין נושא ברמה המערכתית שלא צריך שילוב של גורמים, אבל אין מי שלוקח אחריות ועושה את התכלול. שוב ושוב אומרים לי בשטח שאין עם מי לדבר למעלה. אף אחד לא מטפל ואף אחד לא לוקח אחריות. כל אחד שואל למה אני, ואז אתה רואה שהדברים נופלים בין הכיסאות … "
    ———————————–

    נראה שקלעתי לדעת גדולים, גם כשהתייחסתי למבנה הארגוני הבעייתי של צה'ל. הוא כולל זרוע אוויר,ץ רצינית, זרוע ים קטנטנה, וזרוע של "כל השאר" (כולל פיקוח על האויר והים הסמי אוטונומיות)..
    אני רק נזכרתי בעובדה שלפני מלחמת יום כיפור – רק מודיעין חיל הים הצליח להשתחרר ממורא הקונספציות של אלי זעירא. בסה'כ רציתי לפזר מעט טוב יותר את ההשקעות ואת הסיכונים.

    אהבתי

  29. י.ד., כתבת:
    "אין לי בעיה שבנקים מסחריים יצרו עוד כסף במנגון הרזרבה ובאותה מידה אין לי בעיה שהם יפשטו את הרגל כשהבועה שהם מנפחים תתפוצץ. אם לא נותנים להם לפשוט את הרגל סבורני שאסור להם גם ליצור כסף במנגנון הרזרבה כמו שקורה היום".

    אולי תמצא עניין בהצעתו של כלכלן שמרני ידוע – John H. Cochrane – שמתאר את הבעיה באופן דומה לך ומעלה הצעה מעניינת: אם אין לנו ברירה פוליטית אלא לחלץ בנקים שנקלעים למשבר נזילות, יש להטיל על הבנקים את עלות החילוץ העתידי המשוער שלהם באמצעות הטלת מס על ההיבט הבעייתי בהתנהלותם שעלול לסכן את יציבותם ושמהווה קירוב לעלות החילוץ שלהם: מינוף לטווח קצר.

    (במאמר הוא מאפיין את סוג המינוף הבעייתי שמסכן את יציבות הבנק, ואילו סכומים יש לחסר ממנו כדי לקבל את הסכום-נטו שבסיכון, שעליו הוא מציע להטיל את המס).

    Toward a Run- free Financial System
    John H. Cochrane

    יש ללחוץ כדי לגשת אל across-the-great-divide-ch10.pdf

    אהבתי

  30. קמיליה,
    אכן יוזמה, תושיה וגמישות מופלאה. צריך להוסיף שכדי להגיע לכשירות גייסו לעזרתם סמל מודיעין שתירגם עבורם את ספרות ההפעלה הרוסית, התאמנו וכתבו תו"ל מחלקתי (ראיתי את מחברת התו"ל שנכתבה בכתב יד) וכל זאת כשהם נוטלים חלק בלחימה הגדודית כלוחמי חי"ר (גדוד 66 שייך לחטיבה 55. זו החטיבה שצלחה ראשונה את תעלת סואץ בסירות גומי ותפסה ראש גשר שאיפשר את חציית השיריון על גבי התמסחים).
    למרבה הצער, תכונות מופלאות אלו קיימות רק ברצפת הייצור והן נעלמות ככל שמטפסים לצמרת.

    אהבתי

  31. לחייל הזקן:
    מה שאתה אומר זה מעניין. משנת 1948 עד מלחמת לבנון הראשונה שלט בישראל (רוב הזמן) שלטון סוציליסטי שלדעתך הוא גרוע. אבל לפי דבריך ממשלה זו דאגה לצייד ולאמן את הצבא היטב. מאז מלחמת לבנון הראשונה שולט בישראל (שוב: רוב הזמן) שלטון קפיטליסטי ודוקא הוא לדעתך פוגע קשות ביכולות הצבא? הרי גם אם אתה מאשים בזה את הגנרלים עדיין הממשלה היא הבוסית והיא אחראית וגם אם חברי הממשלה אינם אנשי צבא הם עדיין אמורים להבין שקצוץ בגודל הצבא, קצוץ באימונים, קיצוץ ביכולת הלוגיסטית ונוון הימ"חים – פוגע ביכולות הצבא.
    הטענה שלך לגבי הרמטכלים קצת מפתיעה. אם זה נכון אז זה אומר שהרמטכלים מאז מלחמת לבנון הראשונה הם רמטכלים גרועים.
    ןעוד דבר: אם לחיל הים היתה יכולת הנחתת כוח מסיבי מהחוף בעורף האויב (כנראה שרק מצרים יכולה להיות אויב כזה) או לחילופין הפגזת כוח אויב מהחוף – זה לא היה נותן לישראל יתרון?

    אהבתי

  32. לרינגו:
    הטענה: ש"הרוב המכריע של המדענים והמחקרים מצביע כי פליטת פחמן אנושית תורמת להתחממות העולם" – זה לא לעניין. צריך להביא עובדות ומספרים כדי להראות שזה באמת בגלל פליטת הפחמן ולא איזו התחממות תקופתית שבאה אחרי "תקופת הקרח הקטנה בשנים 1400 – 1800".
    גם לגבי החיסונים יש בעיה: מדוע מעולם לא הביאו בטלויזיה רופאים שבעד החיסונים כדי להתעמת עם מתנגדי החיסונים? יש לי ספקות אם כל החיסונים נחוצים. למשל: פעם אמרו שרק אנשים מגיל 65 צריכים להתחסן נגד שפעת היום פתאום כולם צריכים להתחסן. לפני כמה שנים צצה לה לפתע המלצה להתחסן נגד "שלבקת חוגרת" (או משהו דומה) ואחר כמה שבועות נעלמה לה הדרישה הזו. יתכן שחלק מהחיסונים אינם נחוצים ויש חברות שעושות מכך כסף.

    אהבתי

  33. arn,
    ניוון זרוע היבשה לא קרה עקב מחסור במשאבים אלא מתוך אידיאולוגיה שהולידה דוקטרינה הזויה שאומצה בחדווה על ידי צמרת צה"ל. לא כאן המקום לפרט אבל דבריו של תת אלוף עיבל גלעדי,ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת, בשנת 2004 (בריאיון עיתונאי) יבהירו את הדברים:
    "כשבאתי לתפקיד ראיתי בתוכניות את המונח 'להכריע את הפלשתינים'. שאלתי את עצמי, מה זה הקשקוש הזה?, איזה מין שטויות אלה? את מי בדיוק מכריעים?, מה זה להכריע?, מה המשמעות של זה? ניסינו לייצר תחליפי הכרעה. בשלב הראשון דיברתי על 'דימוי ניצחון', מעין מראית עין. אחר כך זה עבר לבימוי ניצחון".
    דבריו של גלעדי מתבססים על תיאוריות שפותחו במכון לחקר תורת המערכה של צה"ל (המלת"ם). המכון נוהל על ידי תת אלוף במיל. דב תמרי וההוגה החשוב ביותר שפעל בו הוא תת אלוף במיל שמעון נווה. תפקיד המכון היה היה להכשיר את הקצונה הבכירה של צה"ל. המכון פעל בין השנים 1993 ל2006 ונסגר על ידי הרמטכ"ל חלוץ. ניתן לאפיין את הדוקטרינה שפותחה במלת"ם כדה-טריטואליזציה המהפכת את המרחב והזמן של התפיסה הצבאית הקלסית ומחליפה אותם בלחימה מבוססת אפקטים שתכליתה האופרטיבית היא צריבת תודעה.
    בעולם מושגים כזה צבא היבשה הקלסי המבוסס על שיריון, ארטילריה, חי"ר, הנדסה, לוגיסטיקה, חימוש וכו' נהפך לסרח עודף. שיאן ההרס היה הרמטכ"ל בוגי יעלון שהקים צוות חשיבה מיוחד שתפקידו היה לקדם את הטמעת הרעיונות (שלעולם לא הועלו על הכתב באופן מסודר שיכול להיתרגם לתוכנית צבאית) של המלת"ם בצבא. בין התוצרים של צוות החשיבה היו ביטול מוחלט של אימוני מילואים ופירוק כל האגדים הלוגיסטיים שהיוו למעלה משליש הסד"כ של האוגדות המתמרנות (אין צורך בתמרון שהרי הקטיושות יחלידו במחסנים). את התוצאות ראינו במלחמת לבנון השניה כאשר צה"ל לא הצליח להעביר אספקה למספר גדודים במרחק של קילומטרים אחדים מהגבול. לאחר שמספר נסיונות לאספקה בהיטס נכשלו (הבוגיזם פגע אפילו ביכולות חיל האוויר) נמצא פיתרון בדמות יציאת הגדודים להתרעננות (לפי התו"ל החדש שמפקדי הגדודים לא הכירו אין שום חשיבות לאחיזה בשטח).
    לגבי הנחיתה מהים – במלחמת לבנון הראשונה הנחית צה"ל מהים בשפך נחל האוולי (מדרום לביירות) כח משוריין בגודל של חטיבה מוגברת. הכח היה אמור להגיע למזרח ביירות בעורפה של הדיביזיה הסורית שעיכבה את התקדמות הגייס המזרחי של צה"ל בפיקודו של יאנוש בן גל (ראה קרב סולטאן יעקב). ביום הנחיתה היתה הדרך לביירות פנויה אבל עיכוב מיותר של הכח למשך 24 שעות (יש מלחמת גירסאות לגבי האחריות) איפשר לכח קומנדו סורי לרדת דרומה ולהיערך לחסימה. התוצאה היתה סידרת קרבות רגליים קשים במקום נסיעה בת שעה ברק"ם. למרות מחיר הטעות מבצע הנחיתה מהים היה המבצע החשוב והמועיל ביותר במלחמת לבנון הראשונה. מכל מקום, יכולות כפי שהיו לצה"ל במלחמת לבנון הראשונה הן בגדר פנטזיה רטובה בצה"ל של ימינו הבנוי על כיפת ברזל.

    אהבתי

  34. אל רום
    יש הרבה מאד פרסומים בנושא בשנים האחרונות ויש פריצות דרך, חלקם של החידושים לא מפורסם בהרחבה מכיון שהן לא תוצר של המערב. לסין יש כבר לוין קואנטומי בחלל כ 3 שנים, הוא משדר ממחשב קואנטם כך שלא ניתן לצוטט לשידור. לסין יש תקציב של 10 בליון דולר להקמת מרכז קואנטום, לארה"ב יש תקציב של 200 מליון בשנה ורוב הפיתוח הוא פרטי. זה הוא מרוץ דומיננטי מאד וככל הנראה המערב לא מקדיש לו תשומת לב מרובה מספיק

    אהבתי

  35. arn
    בחייך. יש עובדות ונתונים בעניין האקלים מפה עד הודעה חדשה. תעשה חיפוש בגוגל של חמש דקות ותמצא אינסוף מאמרים עם נתונים מפורטים מאוד. אתה עדיין לא חייב לקבל את המסקנה אבל לטעון שאין נתונים זה מגוחך. מה אתה חושב שעושים מאות ואלפי מדענים בתחום במשך שנים, מפרסמים השערות ללא נתונים? אתה חושב שרק אתה שמת לב לעניין תקופת הקרח הקטנה? יש מקום תמיד לספקנות אבל יש מקום גם לצניעות מינימלית. התרחיש שבו כל המדענים טועים וטיפשים ורק אתה חשבת על משהו אחר, וזאת מבלי שאתה מומחה לתחום ולא חקרת אותו באמת אפילו לא שעתיים, הוא קצת יהיר.
    גם לגבי החיסונים טענותיך מוזרות. לא הביאו רופאים התומכים בחיסונים לטלוויזיה? הביאו עשרות כאלו! אחד הבולטים הוא ד״ר ליאור אונגר, שהופיע בתכנית ״המתמחים״ ואחר כך הפך לפעיל במאבק בעד חיסונים. שוב, יש מקום לחשיבה והטלת ספק בריאה (כמו שאתה כותב ״אני לא בטוח שכל החיסונים נחוצים״) אבל מכאן עד למסקנה ״חיסונים הם קונספירציה ואינם נחוצים כלל״ יש דרך ארוכה. כנ״ל לגבי האקלים.

    אהבתי

  36. אל רום,
    המאמר שהבאת מצויין. יש בו הסבר מובן לכל הדיוט (הסירה הדולפת) על החסם העיקרי שאיתו מתמודדים מפתחי המחשוב הקוונטי.
    אנונימי,
    ממליץ לך לקרוא את המאמר של אל רום. יעזור לך להבין מדוע מחשב קוונטי בחלל שעובד כבר 3 שנים זה כלאם פאדי.

    אהבתי

  37. שוב חשוב לחזור על ההקשר של המציאות. גרמניה פשטה את הרגל במלחמת העולם הראשונה ובעקבות כך רוששה את תושביה בהיפר אינפלציה של תחילת שנות העשרים. פיצוץ הבועה והשפל הגדול מבחינת הגרמנים היה רק הקינוח. עיקר הקריסה הכלכלית התרחשה שנים קודם לכן בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

    אני לא ממליץ על דיפלציה אחרי שמתפתחת בועת חוב. דיפלציה היא אופציה טובה כאשר המשק במצב יציב ויכול להסתגל אליה בלי יותר מידי בעיות. למשל לאירופה בשנות התשעים דיפלציה התאימה כמו כפפה ליד. האוכלוסייה לא גדלה כך שכל צמיחה כלכלית הייתה מתרגמת לגידול ברווחה הכלכלית של הפרטים בלי יצירה של בועה כלכלית. זה כמובן היה מקשה על משקים סוציאליסטים כמו צרפת להמשיך במדיניות הסוציאליסטית אבל רק טוב היה יוצא מכך.

    למדינות שכבר מפתחות בועת חוב – כמו ישראל ואוסטרליה – אני בהחלט לא ממליץ על הפסקת הדפסת הכסף באופן חותך. להיפך אני ממליץ להמשיך להדפיס כסף אבל לא דרך הבנק המרכזי. אני מציע מהלך משולב שבו מצד אחד הכנסת תמשיך להדפיס כסף בחוק התקציב ותתן אותו לממשלה, הבנק המרכזי יעלה את הריבית במקביל כדי למנוע התפתחותה של בועה חדשה והממשלה תערוך קיצוץ נרחב של המיסים בגודל הגידול בכמות הכסף וכך תגרום לירידת מחירים ושחרור של יוקר המחיה.

    הסיבה שאני טוען שהדפסת כסף צריכה לעבור לחוק התקציב איננה תועלתנית אלא עקרונית. במדינה דמוקרטית ליברלית הגורם היחידי שיכול להעביר נכסים שלא באופן חוזי הוא בית המחוקקים בחוק התקציב (ולא משנה אם באופן מקומי הוא כרגע לא מתפקד). כאשר נכנס כסף חדש למערכת כוח הקניה של הכסף שבידי הציבור נפגע ולכן מועברים נכסים שלא באופן חוזי. לכן הדפסת כסף היא סוג של מס, והגורם היחידי המוסמך לכך במדינה דמוקרטית ליברלית זה בית הנבחרים. למגיב הקרוי בשם ג'ון קוקריין זה גם ההבדל ביני ובינו. הוא נותן פתרון תוצאתני בדמות מס חילוץ. לטעמי שאלת החילוץ היא בדיוק מה שמבדיל בין גוף פרטי לגוף ציבורי. כפי שניסחו זאת על ההבדל בין טעויות בצבא לטעויות במגזר הפרטי – על טעויות במגזר הפרטי הגוף משלם והעובדים חיים, על טעיות במגזר הציבורי הגוף חי וקיים והעובדים מתים. כליברל אני מוכן שבנקים ייצרו כסף באופן פרטי כדי להרוויח אולם כמו כל גוף פרטי אם הם פושטים את הרגל צריך לסגור אותם. זה נקרא קפיטליזם. אם הם גוף ציבורי הם לא יכולים לפעול לטובת מטרות של רווח ואי אפשר להרשות להם להדפיס כסף על חשבון הציבור.

    לטעמי, המשבר העולמי פשוט עבר מהיצוא ליוקר המחיה, האם משהו לוקח על כך אחריות?

    אהבתי

  38. ב-1924 בשיא ההיפר אינפלציה בגרמניה היו פחות ממיליון מובטלים. ב-1932 בשיא הדיפלציה היו כחמישה מיליון. אז בא היטלר. ממש אי אפשר להציג את 1932 כאיזה ספיח שולי של 1924.

    אהבתי

  39. דיפלציה היא הרבה יותר גרועה מאינפלציה. למעשה הדבר הכי גרוע באינפלציה הוא שהיא יוצרת באנשים את התשוקה ליציבות מטבע שעלולה בעתיד להפוך לדיפלציה, הסיטואציה שבה ערך החובות נותר על כנו מחד ומאידך אין לאנשים מספיק כסף לפרוע אותם.

    אהבתי

  40. היטלר לא הופיע יש מאין. הוא צמח מהמשבר של מלחמת העולם הראשונה על כלל ספיחיה ההיפר אינפלציוניים. המשבר של תחילת שנות השלושים היה רק המכה בפטיש ועוד הוכחה מדוע ראוי להימנע מניפוח בועות חוב.

    אתה מבלבל בין משבר לדיפלציה. משבר נובע מעודף חוב במשק שאין כסף לשלם עליו. הוא נובע במידה רבה מעודף הלוואות שנוצרו ממדיניות מוניטרית מרחיבה וחסרת אחריות (והייתה כזו גם בשנות העשרים). דיפלציה מביאה לירידת מחירים ולגידול ברווחת הצרכנים. בלי דיפלציה אין גידול ברווחת הצרכנים וחלק גדול מהאוכלוסייה לא נהנה מפירות הצמיחה. אינפלציה אולי מחזירה חובות אך במחיר של חובות חדשים ופגיעה ברווחת הצרכנים. אם המדינה מדפיסה כסף בזמן צמיחה הציבור לא יהנה מפירות הצמיחה. במקום זאת הוא יחווה יוקר מחיה שיחייב אותו לצמצום כלכלי (צמצום שיוסווה בעזרת ההרחבה המוניטארית). משבר אכן יכול להביא לדיפלציה כאשר גל של פשיטות רגל מביא לירידת מחירים אולם במקרים רבים ירידת המחירים הזו מתקנת את הנזקים החברתייפ של הדפסת כסף ואינפלציה קודמת שהייתה במשק.
    מדיניות דיפלציונית לא מחייבת לעומת זאת משבר. כמות ההלוואות מצטמצמת ומתאימה את עצמה לרמת החיסכון ולרמת המחירים החדשה של המוצרים. יותר אנשים נהנים מפירות הצמיחה ורווחת האוכלוסייה הכללית עולה. הצמיחה מתבטאת באופן ישיר ברמת החיים של תושבים במקום להשתעבד למכונת חוב ענקית השואבת אליה עוד ועוד משאבים רק כדי לתחזק אותה.

    מעבר לכך גם לשיטתי אין שום בעיה של הדפסת כסף על ידי בית המחוקקים גם בזמן דיפלציה. יהיה לכך מחיר כלכלי שעליו אני מנסה להצביע אבל לכל סוג מס ישנו מחיר כלכלי.

    אהבתי

  41. אני אתן לך דוגמא שבה שליטה על הדפסת כסף בבית מחוקקים לעומתי הייתה מצילה את המערכת הקיינסיאנית (הדוגמא לקוחה מספרו של פול ג'ונסון ההיסטוריה של הזמן המודרני עמ' 564-566). השנים הן שנות השישים, והנשיא ג'ונסון מאמין שכלכלת ארה"ב מסוגלת לתמוך הן במלחמה בוויטנאם והן בתוכנית הגדולה לחיסול העוני שהוא יוזם. ובעקבות האמונה הזו שופך הנשיא כסף כמו מים על מטרות אלו. אולם בשביל לשפוך כסף כמו מים צריך מקורות תקציביים והקונגרס הרפובליקני מסרב ללכת שבי אחרי החלומות של הנשיא ג'ונסון ומסרב להעלות מיסים. ראש ועדת הכספים של בית הנבחרים וילבור מילס ומנהיג הסיעה הרפובליקנית ג'ארלד פורד פשוט מסרבים להעלות מיסים. תפקידם לייצג את האזרחים מול השלטון והם לא מוכנים לבזבז כסף על חלומות בלתי אפשריים. בתגובה פונה ג'ונסון לסוג מס אחר ומתחיל להדפיס כסף. דבר מוליך לדבר, האינפלציה יוצאת מכלל שליטה וב1971 מחליט ניקסון לנתק להתנתק מהמערכת הקיינסיאנית ולעבור לעולם הפכפך מבחינה כלכלית שהשתלטו עליו חבורה של מונוטריסטים מטורפים.
    מה היה קורה אם טיבו הפוליטי של הדפסת כסף היה מובן? השליטה על הדפסת כסף היה נמצאת בידי בית הנבחרים. הנשיא ג'ונסון לא יכול היה לעקוף את הרשות המחוקקת וליצור לעצמו קופה משלו בלי לקבל רשות מהאזרחים למסות את הכסף שבידיהם. הקונגרס האמריקאי היה מסרב להדפיס כסף. ג'ונסון היה נאלץ לוותר על האמונה שלו כי הוא יכול לממן את המלחמה בויטנאם ואת התוכנית לחיסול העוני במקביל והיה נאלץ לקבל החלטות כואבות (שאולי גם היו משפרות את התנהלות האמריקאים במלחמה), דורות של כותבים דמוקרטיים היו מגנים את הקונגרס על קוצר ראותו מול חזונו הנשגב של הנשיא ג'ונסון, אולם המערכת הקיינסיאנית של הסכמי ברטון וודס היתה נשמרת במקום התוהו ובוהו הנוכחי. אז כן לפעמים פרלמנט לעומתי נדרש כדי לשמור על האזרחים מפני גחמות/חזיונות השליטים.
    במדינת ישראל גם כן לא היה שום בלם בשנות השבעים והשמונים בפני הדפסת כסף בידי הממשלה וכדי לממן את חלק הביטחון בתל"ג שהגיע בשנים מסוימות ל30% הטילה הממשלה מס אינפלציה כבד מאד על האוכלוסייה. אם הדפסת כסף היתה בחוק התקציב אולי הייתה איזו שהיא בקרה שהייתה מצמצמת את הנזקים.

    אהבתי

  42. מערכת מטבעות מבוססת המרה ישירה לזהב היא רעיון לא בר קיימא וממש אין להתאבל על קריסת ברטון וודס, והמטבעות בעולם כיום יציבים מאוד בלעדיה.

    אהבתי

  43. המרה ישירה לזהב לא הייתה שם בדיוק, וכבר כתבתי שאינני בעד תקן הזהב. ועם זאת במבט לאחור אלמלא זה שאמריקה גלשה לאינפלציה המערכת הייתה ממשיכה לתפקד באופן מספק גם כיום. והסיבה שהיא גלשה לאינפלציה נובעת לדעתי בדיוק מחוסר הבנה של הצד הפוליטי של הדפסת כסף.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s