די בציוץ הזה כדי שטראמפ ייחשב נשיא טוב

דונאלד טראמפ צייץ ציוץ שבו טען שעל הפדרל ריזרב להוריד את הריבית לאפס ואולי אפילו לפחות מזה ועל הממשלה לפרוס את החוב לאורך שנים ולהוריד את תשלומי הריבית. הרמיזה של טראמפ על ריבית שלילית מרשימה. לא מתאים לו להעלות רעיון כל כך לא פופוליסטי כמו ריבית שלילית. ובכלל כל הדיבור על ריביות נמוכות מנוגד לחלוטין לרוחה של המפלגה הרפובליקנית.

דבר נדיר הוא שקברניט משתלט על ספינה פוליטית, מוביל אותה לכיוון הפוך לגמרי מהכיוון שאליו נעה עד אותו הזמן ושומר על פופולאריות אדירה בקרב נאמניו.  בנושא הריביות והמדיניות הרצויה של הבנק המרכזי טראמפ עשה זאת, והוא עשה זאת בנושא שהוא אולי הקריטי ביותר לאזרחי ארה"ב – מדיניות הפד שהיא הבסיס לשגשוג הכלכלי בארצם. עד עידן טראמפ המון אנשי הימין האמריקני נידונו להאמין להבלים של פיטר שיף ודומיו, תומכי בסיס הזהב והדולר החזק. טראמפ ראוי להערכה על המפנה שחולל. כפי שברברה טוכמן אמרה על סאדאת שהפך את מדיניות ארצו ב-180 מעלות כשטס לנאום בכנסת: פה ושם יש דוגמאות היסטוריות נדירות להתנהגות שהיא ההיפך הגמור מאיוולת פוליטית.

תומכים נלהבים של טראמפ קצת מבולבלים. הרי את אובמה תיעבו על דבר החוב, וכיצד ייתכן שנשיאם האהוב והדגול רק מגדילו. לאחרונה ראיתי משהו מהבלבול הזה בטור שגיא בכור כתב בנושא. הפסיכולוג ג'ונתן הייט טען שעמדות פוליטיות לא משנים באמצעות לוגיקה, אלא רק באמצעות זיקה בין אישית. ולכן אלף טורים חכמים של פול קרוגמן לא היה בכוחם לשנות דבר לרפובליקנים שפינטזו על חזרה לסטנדרט הזהב, אבל דוגמה אישית ממנהיגם הנערץ – יש לקוות שתשנה להם ותשפיע גם על תפיסת עולמם בטווח הארוך.

ייתכן שטראמפ טיפש מושלם, והיה דבק באותה מדיניות ריבית ממניעים אנוכיים גם בזמן ובמקום שבו לא הייתה מתאימה – ממש כפי שעושה ארדואן בטורקיה. ארדואן מחריב את עצמאות הבנק המרכזי בזמן שבו המטבע הטורקי חלש ולא יציב ובכך מציב סכנה אדירה לארצו, שעלולה להפוך לגרסה של ארגנטינה (עם ציוני פיז"ה גבוהים מעט יותר).

ברם, העידן הדפלציוני הנוכחי במערב, העידן שבו הדמוגרפיה חלשה, עודף ההיצע גדול והשכפול כל כך קל עד שהמחירים מסרבים לעלות – זהו העידן שבו טראמפ הוא האיש הנכון בזמן הנכון. גם בקיצוצי המס שכבר היו וגם בהקלה המוניטרית שהוא תובע.