כפיה דתית? היתרון לחילונים

כתבתי לא מזמן פוסט אוהד לדת ולאופן שבו היא מאפשרת שמירת מידה של שבטיות בעידן הגלובאלי. השבטיות נחוצה לנו, גם ובעיקר במאה ה-21. השבטיות היא הדרך היחידה שבה מדינות רווחה מערביות משגשגות יוכלו לשמור על קיומן ועל זהותן, גם מול האיסלאם הרדיקלי ומול גלים ענקיים של הגירה ופליטות מכל עבר. כל זאת בלי לשקוע בטירוף האשמה העצמית הליברלי.

אלא שגישה כזו, כשמובעת בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות במדינה, יכולה להשתמע כמתן צ'ק חופשי לכל קואליציה עם חרדים ולכל גחמה של החרדים לכפות את הדת על אחרים. לא ככה. ישראל צריכה להישמר כמדינה חופשית שתוכל לשמור גם על האתאיסטים, האגנוסטיקנים והדאיסטים שהם תמיד הציבור המשכיל והמוצלח שמשלם הכי הרבה מסים וגם יכול להוביל את המדינה בהצלחה. כמדומני שגם ראש הממשלה נתניהו הגדיר עצמו פעם כדאיסט.

והאמת היא שאין זה קשה כל כך להיפטר מכפיה דתית. זאת דווקא מאחר שהפסיכולוגיה של האדם הדתי שונה מהפסיכולוגיה האנושית הרגילה.

באופן רגיל אדם רוצה משהו ופועל להשגתו, וכך גם ציבור של בני אדם רוצה משהו ופועל להשגתו. למשל, אנשים רוצים שיקבלו שכר גבוה יותר במפעל הטקסטיל שבו הם מרוויחים את לחמם, מתארגנים ושובתים.

ברם, כשאדם דתי פועל מטעמים דתיים הדברים אינם בדיוק עובדים כך. מה שמניע אותו הוא הרצון לעשות מספיק כדי לחוש שמימש את חובתו לאלוהים, שמילא את חובת ההשתדלות. כלומר כשהשר אריה דרעי פועל למנוע תחבורה ציבורית בשבת, להערכתי השאלה האם בסופו של דבר יסעו אוטובוסים בשבת בכבישי ישראל מעניינת אותו כקליפת השום. מה שמעניין אותו הוא האם אלוהים, כמו גם רבניו וציבור בוחריו, ירשמו בפנקסיהם שהשתדל כמיטב יכולתו כדי למנוע תחבורה ציבורית בשבת.

נכון, שונים הדברים כשמדובר באדם בעל גישה דתית משיחית, שלפיה החובה הדתית צריכה להתממש כאן ועכשיו. בעלי גישה זו לא מסתפקים רק בהשתדלות. הם רוצים תכל'ס. אבל רוב היהודים האדוקים בארץ, למודי שבתאי צבי ואלפיים שנות גלות, אינם בעלי גישה משיחית מיידית, ואינם מצפים לתוצאות, אלא למאמץ.

לכן מאבק נגד כפיה דתית אינו משחק סכום אפס. יש אפשרות ששני הצדדים יסיימו מרוצים. החילונים – כשיקבלו את מבוקשם, החרדים – כשירגישו שעשו את כל מה שהיו יכולים כדי למנוע את ניצחון החילוניות ונכנעו רק כשכל אדם בר דעת היה נכנע. המפתח לתוצאה כזו, טובה לכולם, הוא פשוט גישה אגרסיבית ולא ותרנית של החילונים על הדברים החשובים להם. גישה שתבהיר שהתעקשות על כפיה דתית תגבה מחיר קשה מאוד מהצד הכופה. תראו למשל איך החרדים אינם מפגינים יותר נגד מצעד הגאווה בירושלים, ורק בשוליים של החרד"ליות מתעסקים עוד בנושא. החרדים הגיעו למסקנה שהמאבק חסר תוחלת ואילו חשיפת צעיריהם לנושא ההומוסקסואליות מזיקה יותר.

שימו לב גם בהקשר זה למה שכותב עיתונאי החרדים, חוקר החרדים והפילוסוף המזהיר של החרדיות, אבישי בן חיים. הוא אינו חשוד בסלידה מהחרדים. למעשה ההערצה שלו ליו"ר ש"ס אריה דרעי מזכירה את היחסים בין העיתונאי אורי דן לאריק שרון, למי שזוכר.

אבל עדיין – אבישי בן חיים מתעקש שיש סכנה גדולה בכניעה לדרישת החרדים לקבלת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי. אפשר להבין את צדקתו לפי מה שכתבתי – מדינת ישראל היא קובעת הנורמות מה סביר ומה לא סביר. אם תקבע שהפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא לא סבירה, לא תעלה על הדעת ותחייב התערבות משפטית ומשטרתית, אזי גם אדוקי החברה החרדית יאלצו לקבל זאת. הם לא יחושו רגשי אשמה כשישבו באירוע ליד נשותיהם ובנותיהם, כי ההכרח לא יגונה. ממש כפי שהרבנים הראשיים, צדיקים מאין כמוהם, נשארים לשבת כשמושמעת שירת נשים בטקס רשמי. אין להם באמת תשוקה אישית לנוס כשקול נשי נישא בחלל האוויר. הם פשוט מנסים לקיים את חובת ההשתדלות שאלוהים ועמיתיהם לחברה החרדית מצפים לה. כשמדינת ישראל מבהירה להם שאקט מסוים הוא לא סביר והתגובה עליו תהיה סנקציות קשות, הם מבינים שהוא לא כלול בחובת ההשתדלות שלהם כלפי אלוהים ונחה דעתם.

כשצד אחד רוצה תוצאות בשטח, והצד השני פחות מתעניין בתוצאות ורק רוצה להשתדל, הדבר נותן יתרון גדול לצד שרוצה את התוצאות. זו הפסיכולוגיה של ההתמודדות עם הדתיות הלא משיחית. היא מקנה יתרון לצד החילוני, והוא יכול וצריך להשתמש בו.

41 תגובות על ״כפיה דתית? היתרון לחילונים״

  1. רעיון המרווח בין נכונות הדתיים להפסיד (בתנאי שניתן להראות שהשתדלו לבטל את רוע הגזרה) ורצון החילוניים לנצח במאבק (כולל ניצחונות מעשיים, לא בהכרח רשמיים, במציאת דרכים עוקפות) – מאוד מעניין.
    הזכיר לי שורה משיר מאוד ישן של אריק אינשטיין " … את רוצה לנצח, אני יוכן להפסיד …"

    ######

    התלבטתי, כבר בפוסט הקודם על מקום הדת בעולם, האם להשאיר לינק לכתבה של ה BBC על הנושא. כותרתה: עתיד הדתות בעולם.

    חסרונה העיקרי הוא אורכה המוגזם. למעשה כמעט מחצית ספר. אבל בכל פעם שכבר חשבתי להפסיק לקרוא אותה – צצה לה פיסקה מאוד מעניינת ומעוררת מחשבה. כלומר, נדרשת עבורה הכנה נפשית לקריאת ספר עיון לא מאוד ארוך.
    אבל מאוד סביר שהמתעניינים בנושא עתיד הדתות בעולם ירוויחו משהו.

    לדוגמא הטענה שדתות צומחות בהתאמה לסביבה בה חיים באותה תקופה בני האדם ואתגריה. הדתות של ציידים לקטים שונות דרמטית מהדתות של שוכני עיירות וערים גדולות. הנצרות בראשיתה, שהדגישה מאוד את הטיפול בחולים, הצליחה להאריך את חיי הנוצרים ברומי מוכת המגפות והמחלות, במאות הראשונות לספירה, בהשוואה לחיי פגאנים רומאים באותה תקופה. האיסלם, עם הדגש שלו על מתן כבוד ומתן צדקה, סיפק דברים שלא היו מובנים מאליהם בערב הסעודית, במאה השבעית לספירה.
    מכאן, שההשתנות הצפויה של תנאי החיים של האנושות במאות הבאות – כנראה תצמיח דתות חדשות.

    http://www.bbc.com/future/story/20190801-tomorrows-gods-what-is-the-future-of-religion

    קטע זעיר מהכתבה:
    " …
    Perhaps a new religion will emerge to fill the void? Again, Woodhead is sceptical. “Historically, what makes religions rise or fall is political support,” she says, “and all religions are transient unless they get imperial support.” Zoroastrianism benefited from its adoption by the successive Persian dynasties; the turning point for Christianity came when it was adopted by the Roman Empire. In the secular West, such support is unlikely to be forthcoming, with the possible exception of the US. In Russia, by contrast, the nationalistic overtones of both Rodnovery and the Orthodox church wins them tacit political backing.

    But today, there’s another possible source of support: the internet.

    Online movements gain followers at rates unimaginable in the past. The Silicon Valley mantra of “move fast and break things” has become a self-evident truth for many technologists and plutocrats. #MeToo started out as a hashtag expressing anger and solidarity but now stands for real changes to long-standing social norms. And Extinction Rebellion has striven, with considerable success, to trigger a radical shift in attitudes to the crises in climate change and biodiversity.

    None of these are religions, of course, but they do share parallels with nascent belief systems – particularly that key functionalist objective of fostering a sense of community and shared purpose. Some have confessional and sacrificial elements, too. So, given time and motivation, could something more explicitly religious grow out of an online community? What new forms of religion might these online “congregations” come up with?

    Liked by 5 אנשים

  2. מילות השיר בו נזכרתי
    (שאולי יאפשר לכל הצדדים לקונפליקט להרגיש כמו מלכים ומלכות. אם רק ישכילו "לשחק" בטקט ובעדינות המתחייבת. לאור הנטייה הישראלית להצהרות מתלהמות ולרברבנות מיותרת – אני מעט סקפטית)

    אני מרגיש כמו מלך Lyrics
    —————————————-

    טוב לשכב על הדשא
    טוב לרוץ על החול
    טוב לשמוע קצת מוצארט
    ולשכוח את הכל
    אני מרגיש כמו מלך…

    את רוצה לנצח
    אני מוכן להפסיד
    בוא, בוא, בוא כבר הלילה
    את שלי לתמיד

    אני מרגיש כמו מלך…

    טוב לראות את החבר'ה
    שחזרו מרחוק
    טוב לראות את העצב
    מתחלף לו לצחוק

    אני מרגיש כמו מלך…
    טוב לשכב על הדשא
    טוב לרוץ על החול
    טוב לשמוע קצת מוצארט
    ולשכוח את הכל

    Liked by 5 אנשים

  3. כעקרון נכון. אבל יש נפקא מינה בין נסיונות של חרדים להשפיע על הפרהסיה המשותפת (שם העיקר לצאת ידי חובת מחאה ותוכחה) לבין בלימת נסיונות של שהמדינה להשפיע על חיי החרדים (שם רף ההשתדלות הדרושה גבוה יותר, לפעמים עד כדי מסירות נפש). אם כבר הזכרת הפרדה מגדרית, יש מקרים מהסוג הראשון ויש מקרים מהסוג השני, והטשטוש ביניהם הרת אסון.

    Liked by 2 אנשים

  4. כמעט לגמרי אוף טופיק,

    במחצית הראשונה של הכתבה – הספד לעמוס קינן, במלאות עשור למותו.
    במחצית השניה של הכתבה (המחצית המעניינת יותר בעיני) ניתוח החלומות של חלק ניכר מדור לוחמי תש'ח ואכזבותיהם.

    כולל אזכורים לבן גוריון (והסיבות להתייחסות אליו, של רבים מבני דור זה, כנמסיס) , יגאל אלון, אורי אבנרי, דן בן אמוץ ועוד.
    בהיבט אחר – המתח שבין הקשר לארץ / הכנעניות לבין הקשר לשטייטל / ליהדות, בין לאומיות לבין אוניברסליות, ועוד נושאים שהוזכרו בבלוג זה.

    https://www.makorrishon.co.il/judaism/167073/

    אהבתי

  5. שני קטעים מהכתבה:

    א. " … 15 במאי 1948 נחלם להיות "יום המפץ הגדול" – היום שבו היקום העברי החדש יתפרץ מגרעין המסה האינסופית שלו ויתפשט על פני הארץ. אבל אותו יום עצמו הפך אצל קינן, ואצל רבים מבני הדור ההוא, מכל המחתרות והחוגים החברתיים, ליום האכזבה הגדולה. כי במקום המדינה העברית, שאמורה הייתה להיות שונה במאה ושמונים מעלות מהשטייטל היהודי, הם חשו שבסך הכול נבנה כאן עוד שטייטל; שטייטל עם צבא, שטייטל על גדות הירקון והירדן, אבל עדיין שטייטל. הם ראו את החלום מתנפץ בפירוק המוחלט של המחתרות ובהעדפת יוצאי הצבא הבריטי המיומן על פני יוצאי המחתרות; מתנפץ בקואליציה ובהסכם הסטטוס קוו עם הדתיים; ובהשתלטות הספסרים ותרבות "השוק השחור" על התרבות האידיאליסטית של יוצאי הקיבוצים והמחתרות.

    שנוא נפשם הגדול ביותר היה בן־גוריון. לבני הדור שלנו, הרגילים לראות בבן־גוריון את "אבי האומה", קשה להאמין, אבל לגבי כל־כך הרבה אנשים מבני דור תש"ח בן־גוריון היה הנמסיס, האיש שהחריב את חלומם. הוא האיש שהעדיף את כוחה הסמכותי של המדינה על פני האידיאליזם של התנועות החלוציות, ואת הברית הפוליטית עם הדתיים על ברית פוליטית עם מפ"ם, מפלגתם של החלוצים.

    הגנה אלימה על החלום
    את קינן מעולם לא ראיינתי, וממילא לא שמעתי מפיו על יחסו לבן־גוריון. אבל ב־2013, ביום העצמאות ה־65 של מדינת ישראל, הלכתי לראיין שלושה מבני דור תש"ח, בעלי השקפות שונות ומגוונות: אורי אבנרי, אליקים העצני ומוקי צור (שאמנם היה רק בן 10 בתש"ח, אבל גדל בבית פוליטי והבין את המתרחש). הדבר המדהים היה ששלושתם הקדישו את דבריהם, ברמות שונות של תיעוב וכעס (אבנרי היה החריף ביותר), לביקורת קשה על בן־גוריון והמדינה שיצר. …"

    ב. " … הוא (קינן) תמיד טען שתמיכתו בחלוקת הארץ ובהקמת מדינה פלשתינית נובעת דווקא מאהבתו לארץ, שכוללת גם את האהבה לכל בני הארץ, ובכללם כמובן גם הפלשתינים. יתר על כן: דווקא דבקותו בלאומיות העברית, גם כאיש שמאל, הייתה חלק מן הרצון שלו לכבד גם את השאיפות הלאומיות של ערביי הארץ. בין אנשי השמאל הישראלי הוא בהחלט בלט בעובדה שגישתו לשאלות הפוליטיות לא נבעה מתפיסה אוניברסלית אלא דווקא מהקו הלאומי הנחוש, שהמשיך לפעם בו.

    באחד מספריו סיפר שפעם, במסיבת חנוכה, ניגש אחד מחבריו אליו ואל אורי אבנרי ושאל אותם: אם הייתם חיים אז, למי הייתם מצטרפים, לחשמונאים או למתייוונים? "למתייוונים כמובן", ענה אבנרי. "לחשמונאים כמובן", ענה קינן. והסביר:

    אני מניח שלעומת הפתיחות ל'תרבות עולמית' נשמעתי כלאומן פרובינציאלי. אבל מרד החשמונאים היה, כמו הרבה מרידות עממיות בהיסטוריה, מרד של שימור זהות לאומית נגד משעבד שלא הסתפק בכיבוש הטריטוריה הלאומית (אמנם מכובש קודם), אלא רצה להטמיע את המשועבד בתרבותו של המנצח. שימור הזהות העצמית הוא צורך בסיסי, אפילו כאשר פיזית אינך עצמאי. התרבות הלאומית היא נפש העם. כאשר תרבות זו אוימה ולבסוף גם נאסרה וגם חוללה, קם העם להגן על נפשו.

    ומול יהושפט הרכבי, שקידש מלחמת חורמה כנגד בר כוכבא וכנגד אנשי מצדה, הנלחמים בקרב מאסף חסר סיכוי כנגד הרומאים, כתב קינן:

    למרד של בר כוכבא לא היה כל סיכוי אובייקטיבי להצלחה. שום חלון ברקיע לא נפתח כאות להיחלשות האימפריה… ואני בכל זאת טוען שאלמלא בר כוכבא, לא היתה היום מדינת ישראל… אלמלא בר כוכבא, לא היה בנמצא בגנים הלאומיים של יהודי הגלות אותו גן זעיר של עצמאות לאומית… ואם זאת היתה תרומתו של בר כוכבא… די בכך. …"

    Liked by 1 person

  6. קמיליה,
    למיזרוחניקים יש תסביך נחיתות מובנה בכל הקשור לתנועות שקדמו להקמת המדינה. ה"כנענים" הגיעו בשיאם ל10 ואיש אינו זוכר אותם ואת הדוקטרינה שלהם חוץ מהקוקניקים הטרחנים.

    Liked by 1 person

  7. אני ממש לא מבין את עמוס קינן. מה הוא רצה שיהיה כאן? הרי הציונות רצתה להקים מדינה יהודית וזו קמה (למרות שהיא תלויה לחלוטין בארצות-הברית).
    לי אישית נראה שהיא שונה לגמרי מהארגונים והישובים היהודים בגולה.
    מרד החשמונאים התחיל בגלל גזרות שאסרו על קיום הדת היהודית. הטלת איסור על קיומה של דת מסויימת היה משהו נדיר ביותר בימי קדם. בכל אופן המרד התחיל בגלל סיבות דתיות. 6 שנים לאחר פרוץ המרד החליט השלטון היוני-סורי לבטל את כל הגזרות ולהתיר ליהודים לחיות לפי דתם באופן חופשי (יתכן שהגזרות בוטלו ע"י אנטיוכוס אפיפנס בעצמו). אבל אז קבל המרד תפנית: ליהודה המכבי היה צבא אז צבא מיומן ומנוסה והוא החליט להשתמש בו לשם השגת עצמאות מדינית. דבר זה גרר את חידוש המלחמה שנמשכה עוד כ-20 שנה ובסופה הפכה יהודה למדינה עצמאית תחת שלטון החשמונאים. עצמאות זו נמשכה כ-80 שנה עד לכבוש הרומי.
    מרד בר-כובכא היה מרד מסיבות מדיניות בלבד. הדת היהודית היתה מותרת בקסרות הרומית. הטריגר למרד היה כנראה החלטתו של הקיסר אדריאנוס לבנות מחדש את ירושלים כעיר יונית. חלק מההנהגה הדתית היהודית תמך במרד כנראה בגלל שחשבו שזהו המשיח. חלק אחר מההנהגה הדתית היהודית לא תמך במרד בגלל שחשבו שזה איננו המשיח. בכל אופן תוצאותהמרד היו הרסניות: 600 אלף יהודים נהרגו בקרבות ומספר מאוד גבוה (שלא ננקב ע"י ההסטוריונים אבל כנראה לפחות כמו מספר ההרוגים בקרבות) מתו ברעב ובמחלות.

    אהבתי

  8. תמריץ,
    מתנצל מראש על המערכון הגזעני (דקה 2:40)
    ח"כ גדי יברקן: יש לך פה ילדה בגן ולא ידעת. (גן בקרית גת שרובו אתיופים)
    אשה אתיופית בלבן: לא ידעתי.
    אשה אתיופית בוורוד: במשך שנתיים היא לא היתה בגן.
    יברקן: יש לך פה ילדה וחשבת שזה מעורב עד אתמול בערב.
    אשה אתיופית בלבן: כן.

    אהבתי

  9. לחייל זקן,

    א. כתבת: "למיזרוחניקים יש תסביך נחיתות מובנה בכל הקשור לתנועות שקדמו להקמת המדינה. ה"כנענים" הגיעו בשיאם ל10 ואיש אינו זוכר אותם ואת הדוקטרינה שלהם חוץ מהקוקניקים הטרחנים."
    _____________
    איני מכירה אף "קוקניק". ודי מסקרן אותי להבין את יחסם ל"כנענים" והאידיאולוגיה שלהם.

    בזמנו הכנענים, בניגוד לרובם המכריע של הציונים, לא הסתפקו במודרניזציה של היהדות הגלותית. הם ביקשו להתנתק / "להתגרש" מיהדות הגולה (הבזויה והמתועבת בעיניהם) ולהתחבר לארץ ישראל. כולל "התחברות" לילידי הארץ. כלומר להתבולל בהמוני הבדווים, הדרוזים, הצ'רקסים, המואבים והכנענים וכו' (הקריאה להתבוללות בילידים היא של סבא שוקן).

    אבל להערכתי, גם אם מניין הכנענים (כתפיסתך) ירדו כבר מזמן מעל במת ההיסטוריה, לא קשה לזהות את השפעותיהם.
    קשה להבין את ההיסטוריה הישראלית בלי להכיר בהשפעותיהם הרעיוניות. גם כאשר עיקרי האידיאולוגיה שלהם נדחו על הסף. לדוגמא היחס המחפיר של ה"ותיקים" לניצולי השואה שהגיעו לארץ, כסבונים שהלכו כצאן לטבח בלי לנסות בכלל להילחם.

    אפילו בימינו ניכרת השפעתם. אמנם בעיקר בתנועות השמאל, בעיתון הארץ ובקיבוצי מפ'מ (כלומר במפלגת מר'צ) – אך לא רק בהם. לדוגמא – השנאה והבוז, של חלק ניכר מאושיות השמאל, ליהודים דתיים וחרדיים.

    ######

    ב. לאחרונה הסנטור (והמועמד לנשיאות ארה'ב) ברני סנדרס קרא למימון אמריקאי של הפלות, בעולם השלישי (*) – בכדי להילחם בהשפעות שינוי האקלים.

    איזשהו פרופ' שוודי מכובד קרא לקמפיין שמטרתו לגבור על הרתיעה של בני האדם מקניבליזם – בכדי להילחם בהשפעות שינוי האקלים.

    איזה משני חסידים אלו של "דת שינוי האקלים" – יתרום יותר לאוסף שלך של הטרלול העולמי?
    האם ברצונך שאביא לינק לאחד מהם או לשניהם?

    ——————

    (*) גם אני משוכנעת שצמצום הילודה האפריקאית, כך שתתקרב יותר לשיעור ההחלפה הטבעי, הוא תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לשיפור מצב אפריקה שמדרום לסהרה.
    אבל הרעיון לצמצם את הילודה דווקא באמצעות "הפלות חינם" מחריד בעיני. ומאוד מאוד לא יעיל.
    מה שמזכיר לי איזה אמצעים קיצונים ומחרידים נקטו בעבר כל מיני אידיאולוגים נלהבים (כולל מסיונרים נוצרים, אידיאולוגים קומוניסטים ולוחמי ג'יהאד בשם אללה) שבעייניהם "המטרה הקדושה מקדשת את כל האמצעים".
    מה שמחזק את תפיסתי שנוצרה "דת שינוי האקלים" (גם אם בבסיסה נמצאת סכנה מציאותית). דת ששני המטורללים המסוכנים הנ'ל מתיימרים לפעול לאורה.

    אהבתי

  10. קמיליה, כמדומני שטענת בעבר שנישואי קרובים פוגעים קשות ביכולות של הילדים. הנה מחקר חשוב תומך שפורסם לאחרונה:

    Liked by 1 person

  11. arn מאיפה באת עם סיפור 80 שנות העצמאות של בר כוכבא, אולי 3? כל המרבה הרי זה משובח

    אהבתי

  12. תמריץ, אתה מנתח את ההתנהגות של החרדים לפי תבניות העבר, כלומר, שהם היו מיעוט זעיר בארץ ובחו"ל.
    היום הם כבר כ-10% מהאוכלוסייה (היהודית) ובקצב גדל והולך.
    אי אפשר לדעת איך הם יתנהגו כשהם יגיעו למצב של מיעוט גדול ובעל השפעה פוליטית מאוד גדולה, נניח כ-20% מהאוכלוסייה.
    בשום מקום אחר בעולם הם לא יכולים לכפות את אורחות חייהם מלבד ישראל.

    אהבתי

  13. קמיליה,
    השפעתם של הכנענים ניכרת בגלל משקלם הסגולי (האישי) הגבוה כאנשי תרבות אבל הם כשלו לחלוטין בהנחלת האידיאולוגיה שלהם. זו טעות לראות בשמאל את ממשיכיהם, אם כבר הם היו קרובים יותר לז'בוטינסקי. לשיטתם הטריטוריה מגדירה אותם ותפקידם לשחזר ולפתח את התרבות שנוצרה בטריטוריה זו. ערביות ואיסלם הם מוצרי יבוא כמו היהדות הגלותית.

    אהבתי

  14. ד, אתה אומר שהחרדיות תהפוך להיות משיחית. אולי. להתנבא זה קשה ובפרט לגבי העתיד. אבל זה סותר את הצופן הגנטי שלה.

    אהבתי

  15. למשתמש האנונימי: 80 שנות עצמאות היו תחת שלטון החשמונאים (לא תחת שלטון בר-כוכבא שהמרד שלו באמת נמשך 3 שנים בלבד).

    אהבתי

  16. ל arn, לגבי השאלה "מה הוא רצה שיהיה כאן?" – אני לא מומחה לענייני עמוס קינן עצמו, אבל יצא לי לקרוא לא מעט מפרוטוקולי הכנסת הראשונה וההתרשמות שלי די פשוטה מכל אנשי מפ"ם וחבריהם למחנה ה"ביקורת אידיאליסטית נגד בן־גוריון" (כולל חוג "רשימת הלוחמים" שקינן יצא ממנו) – מה שהם רצו זה קומוניזם. אחרי כמה עשורים הם למדו לנסח את זה בצורות אחרות ("אידיאליזם", "חלוציות" וכו'), כי הקומוניזם הסובייטי הממשי יצא מהאופנה, אבל בזמנו הם היו די מפורשים בעניין. ישראל צריכה להיות חלק מהגוש המזרחי במלחמה הקרה, וברית המועצות היא הידידה שתעזור לנו (ל"פועל הפשוט") להתגונן מפני הקנוניות של ארצות־הברית ומדינות המערב שזוממות להשתלט על העולם. בגלל זה גם לא מפתיע אותי שאנשים כאלה נטו להתחבר עם שכנינו במזרח התיכון – אצלם זה היה עוד יותר פופולרי. אותם השכנים השחיתו עשרות שנים ומי יודע כמה חיי אדם בחלומות השווא הקומוניסטיים על הלחימה האינסופית ש"תקים חברת מופת", ורובם עדיין לא יצאו מזה (או שיצאו מזה לטובת חלומות שווא גרועים עוד יותר, מהזן האיסלאמיסטי).

    למזלנו, חובבי "חברת המופת" של היום אומנם ירשו מהמפ"מניקים את אותם האידיאלים הקומוניסטיים ואת אותו הבוז להשכלה וחוסר רצון לעמת את הרעיונות שלהם מול המציאות, אבל לא ירשו חצי טיפה מרוח הלחימה וההקרבה שלהם (וכשאני אומר דברים שליליים על אותם האנשים, תמיד חשוב לסייג את זה ולהגיד שיש לי הערכה עצומה ללחימה ולהקרבה שלהם, שבלעדיהן אין ספק שלא הייתה מדינת ישראל). לכן הם אולי טובים בלעשות רעש, אבל אם נגיע חלילה למשבר אמיתי, אני משער שהם ייעלמו בשקט מהמפה (תהליך שממילא קורה כבר עכשיו, לפחות בישראל).

    Liked by 1 person

  17. לתמריץ,

    תודה על הקישור למחקר על הקשר בין נישואים בתוך המשפחה לבין כישורי הילדים.

    בגדול – זהו דפוס המאפיין תרבויות מסוימות. כמו התרבות הערבית – מוסלמית – שבטית (וגובל בכמעט "טאבו" בתרבויות אחרות).
    מכאן שההשפעה של רמת הטיפשות – חוכמה של בני הזוג הצעיר – אמורה להיות די נמוכה. במילא רוב הנישואים מאורגנים ע'י החמולה / השבט. כלומר, כיוון הסיבתיות אמור להיות די ברור. אלא אם מתייחסים למשפחות שעברו מהכפרים ומהעיירות לערים הגדולות, ונישאים בצורה פחות מסורתית, כמשפחות היותר אינטליגנטיות.

    המחקר אותו ניסיתי למצוא כלל גרפים יפיפיים המראים את הקשר בין האינטליגנציה הממוצעת של הצאצאים לבין מספר הדורות בהם חוזרת על עצמה תופעת הנישואים בתוך המשפחה (x שכיחות הנישואים בתוך המשפחה באותה מדינה). הוא הדגים בברור שבמדינה שבה שליש מהזוגות (או רבע או חצי ) הם בני דודים (או דוד ואחייניתו) אזי בדור הראשון הפגיעה באינטליגנציה הממוצעת היא כמעט שולית. גם בדור השני היא אינה ענקית. אבל לאחר עשרה דורות – תרבות המעודדת נישואים בין קרובי משפחה מביאה לטרגדיה. (אלא אם נמצאים באדמתם שפע מחצבים, הנותרים לנצח נדירים ויקרים).

    אני חושדת שלא הצלחתי לאתר את המחקר הנ'ל כיון שהופיע באחד מהאתרים שמחקתי ממחשבי הזעם כל שריד וזכר לקיומם. כמו UNZ Reviw, שממנו הבאת לאחרונה את הפוסט של אנטולי קרליין. כלומר מאתר שרמת האנטישמיות / אנטי ישראליות של חלק ניכר מכותביו ו/או מגיביו – פגעה קשות בשלוות הנפש שלי. או שהזכירה לי תקופות אפלות מהמחצית הראשונה של המאה הקודמת.

    אהבתי

  18. ד' כתב: " … אי אפשר לדעת איך הם יתנהגו כשהם יגיעו למצב של מיעוט גדול ובעל השפעה פוליטית מאוד גדולה, נניח כ-20% מהאוכלוסייה.
    בשום מקום אחר בעולם הם לא יכולים לכפות את אורחות חייהם מלבד ישראל."
    _______________

    אם לשפוט על פי התנהגות החרדים בשכונות מגורים שבהן הם היו מיעוט מבוטל (נאמר פחות מעשרה אחוז) לבין התנהגותם כשהם הופכים לכרבע או שליש מתושבי השכונה – העתיד הצפוי לנו די בעייתי. יעידו על כך המוני נערות ונשים, החפצות להמשיך ללכת בקיץ בגופיות ומכנסים קצרים או לעשן בשבת ברחוב, בהמוני שכונות ירושלמיות שהלכו והתחרדו. שלא לדבר על תופעות קשות יותר בבית שמש ובערד.

    ***

    בהמשך לנושא זה – ראיון קצר של ניסים משעל עם הרב דב הלברטל.
    פרובוקטור מצטיין. חרדי – ליטאי – שמאלני, (נדמה לי שממוצא דתי לאומי, שהפך למקורב של הרב ש'ך) שכותב בעיתון הארץ.
    בראיון הוא תוקף קשות את חוסר הכרת התודה והכרת הטובה של החרדים לציבור החילוני והערבי. לטענתו, בלעדיהם הציבור החרדי לא היה מצליח לשרוד אפילו יום אחד. כולל תקיפה אישית של ליצמן ואייכלר בגלל הרטוריקה כפוית התודה שלהם והתנהלותם כאילו מותר להם להשתמש ברכוש כלל הציבור בכדי לדאוג רק לאנשי שלומם.
    לכאורה התקדמות משמעותית בהשוואה לרובו המכריע של הציבור החרדי התופס כל ביקורת המופנית כלפיו כאות לאנטישמיות חסרת כל בסיס.

    הייתי מתרשמת מעט יותר לו מאמריו היו מתפרסמים גם בעיתונות החרדית, והראיון עמו היה נערך בתחנת רדיו חרדית.
    שלא לאמר שהייתי מתרשמת הרבה יותר לו היה מציע לשנות את השכלת החרדים ואת כישוריהם לתרום לחברה מודרנית. כך שגם הם יוכלו לדאוג להמשך תפקוד הרמזורים ובתי החולים.
    הוא מתמקד ברטוריקה הגלותית של גינוני הכרת התודה לפריץ (הנדרשים כיוון שחיי אותם יהודים תלויים בהמשך רצונו הטוב) ולא בשינוי יסודי כלשהו בחיי אותם יהודים.

    https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=HKEGHM&c41t4nzVQ=EL

    אהבתי

  19. ראיון ארוך (55 דקות) אבל מעניין וחשוב. בין קובי ברקאי לבין אמוץ עשהאל (מחבר הספר מצעד האיוולת היהודי).

    על
    – הנטייה לאנרכיזם והבריחה משלטון מסודר,
    -הנטייה לפלגנות שהובילה ל 12 (!!!) מלחמות אזרחים, מהן לא הופקו עד היום הלקחים הנדרשים. (כולל חוסר היכולת של תנועות איל ואצי, מורדי גטו ורשה, להלחם יחדיו בנאצים – והעובדה שקטסטרופה זו לא מופיעה בכלל בספרי הלימוד בישראל )
    – הנטייה לפטליות פוליטית (שרק תיאודור הרצל של לה קץ)
    לקראת הסוף – גם כמה נקודות אור. כולל העובדה שכבר 70 שנה השלטון עובר מצד לצד ללא אף מלחמת אזרחים.

    לממהרים – הראיון הולך ומשתפר, והופך לאקטואלי יותר, ככל שהוא נמשך. אז ניתן להקשיב רק לחצי או לרבע השעה האחרונה. או אפילו רק לעשר הדקות האחרונות.

    https://www.kan.org.il/radio/program.aspx?progId=1179

    אהבתי

  20. לקמילה:
    מצעד האיולת קיים אצל כל העמים. אצל כל העמים היו מלחמות אזרחים עקובות מדם ומלחמות בין מדינות שגם כן היו עקובות מדם. זה לא משהו אופייני ליהדות. נטיה לפלגנות קיימת אצל כל העמים.
    חוץ מזה מוזר לשמוע בפורום זה על "מצעד איולת" דוקא של היהודים. חשבתי שלפי דעת המשתתפים בפורום הזה היהודים הם דוקא חכמים (זוכים בהרבה פרסי נובל וכו').

    Liked by 1 person

  21. ל arn
    1. " … חשבתי שלפי דעת המשתתפים בפורום הזה היהודים הם דוקא חכמים … "
    ————-
    מעט מוזר לי להגדיר את המגיבים הקבועים בבלוג זה כפורום. מילא.
    לא זכור לי נושא כלשהו שזכה לתמימות דעים מקיר לקיר.

    2. יותר מסביר שאין אף עם / מדינה / ארגון / אדם שלא ביצע מעולם מעשי איוולת. מעשים בלשון רבים.
    אך קיימים גם מצטיינים בתחום. ומצטייני מצטיינים.

    להערכתי (עליה כתבתי עוד הרבה לפני פרסום הספר "מצעד האיוולת היהודי") העם היהודי נמנה על מצטייני המצטיינים ברמת טמטומו הפוליטי. טמטום או איוולת שאינה קשורה לנקודות IQ. (כללית, אני אפילו חושדת שקיים קשר הפוך בין אינטליגנציה, ואיתנות כלכלית, לבין עוצמת הדחפים להרס עצמי).

    אחת הדוגמאות, מיני רבות להחריד, היא האחוז האדיר של בעלי שמות יהודים, או אפילו שמות ישראליים, בין גדולי האנטישמיים והאנטי ישראליים בעולם. לדוגמא השם נועם חומסקי.
    בתקופתנו רבים מהם מקדישים את עיקר מאמציהם לחיסול המדינה היהודית היחידה בעולם. למעשה מאמץ לשרוף את תעודת ביטוח החיים, חסרת התחליף, של צאצאיהם (אם /כש יתחדשו רדיפות היהודים בעולם).

    אבל תוכל למצוא המוני דוגמאות אחרות, בעיני מאוד משכנעות, בספר או בתכנית הרדיו המצ'ב.

    אהבתי

  22. לקמילה:
    זה באמת מעניין. אני מבין שלדעתך מבחני ה-IQ לא מודדים את כל סוגי החוכמה אלא רק חלק מהחוכמה. כלומר שלדעתך חוכמה פוליטית (ואולי גם חוכמה כלכלית) לא יכולה להמדד ע"י מבחנים אלו. כלומר היהודים חכמים בתחומים מסויימים אבל טפשים בתחום הפוליטי (ואולי גם בתחום הכלכלי ובעוד תחומים).
    כמו כן רציתי לדעת אם את חושבת שדוקא המשכילים ובעלי התארים בישראל הם טפשים מבחינה פוליטית כי רובם מצביעים לשמאל גם אחרי כשלון הסכם אוסלו?

    אהבתי

  23. קמיליה,
    הקוקניקים מאמינים שהחזרה לארץ ישראל משנה את היהדות למשהו חדש, אחר. אפשר לבאר את השינוי באופן הבא. הגמרא במסכת מגילה שואלת למה מרדכי נקרא יהודי כאשר הוא בא משבט בנימין? ועונה שיהודי זה כל מי שאיננו עובד עבודה זרה. עבודה זרה זה לא רק אלילים אלא מכלול האידיאלים של החברה. הוגה הדעות המדיני מונטיסקיה טען שמשטר פיאודלי מושתת על אידיאל הכבוד המתגלם במוסד הדו קרב ואילו המשטר המודרני מושתת על מושג התועלת. אפשר לומר שהיהדות רחוקה מאידיאל הכבוד אבל בה במידה היא גם רחוקה מאידיאל התועלת המדריך את בני האדם היום. היהודים מנוכרים למציאות החברתית הקיימת ופועלים על סמך אידיאלים אחרים ולכן הם אינם עובדים עבודה זרה. האידיאל של היהדות לא מופיע בהווה אלא שייך לעתיד כאשר "האלילים כליל יחלופו וכל בני בשר יכירו וידעו כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון". היהודים בקיצור שייכים לעתיד או לעולם הבא (כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא…) אבל אם כך ניתן לומר שהיהודים לא באמת חיים שהרי העולם הבא מופיע רק אחרי המוות (שיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק חלק ד). החזרה לארץ ישראל מחיה חזרה את היהודים כמי שחיים בהווה ונותנת להם צורה לאומית של שם ישראל. לכן הרב קוק דיבר תמיד על תחיית האומה (רנסנס) שמטרימה את תחיית המתים של הפרטים. שם ישראל כבר איננו רק עניין שלילי של איננו עובד עבודה זרה אלא גם עניין חיובי של שרית עם אלוהים ואדם (ישנו גם שם שלישי של ישורון שאפשר לשער עליו השערות).
    כיון שכך הקוקניקנים היו שותפים לכנענים לשלילת הגולה, ולמעשה הרב צבי יהודה היה שותף גם ליחס השלילי לדוד בן גוריון.

    Liked by 1 person

  24. לי.ד

    הכנעניות, לפחות כפי שאני תופסת אותה, נשענה על ניתוק חבל הטבור בין הצברים העבריים לבין העם היהודי. לתפיסתם (בדומה לתפיסת המוסלמים) היהדות היא רק דת, שמאמיניה יכולים לחיות בכל מקום בעולם. העבריים (כולל העמים הילידיים שמצאו בארץ) – אך ורק בארץ ישראל.פ

    מכאן הם חפצו להתעלם לחלוטין מכל ההיסטוריה היהודית של 2,000 השנים שלאחר חורבן הבית הראשון, ההגליות והירידה מהארץ. היסטוריה שבעיניהם שייכת לבני דת אחרת /עם אחר
    (עד היום, בחינוך הממלכתי, מלמדים רק תנ'ך וטיפה על מרד החשמונאים מייד לאחריו פרעות ת'ח ת'ט, העליות הראשונות, השואה ויסוד מדינת ישראל. אין כל זכר למה שנכתב לאחר עזיבת א'י. כמו התלמוד).

    הקוקיסטים, כפי שאתה עצמך הדגשת, טענו שהחזרה לארץ ישראל משנה את היהדות. כלומר מדובר בהמשכיות הקשר ההיסטורי עם היהדות. לתפיסתי – טענתם גובלת בטריוויאליות. כל שינוי דרמטי בסביבה שבה חיים יהודים (כולל מלחמות דת, שינויים כלכליים וממשליים דרמטיים, תהליכי החלנה, עליית המדע ו/או הלאומיות ועוד ועוד) שינתה את היהדות. אחת ההוכחות לכך: לא מקרה הוא שאיסור הפוליגמיה התקבל ביהדות אשכנז אך לא ביהדות המזרח.

    להערכתי – בין החפצים לנתק כל קשר ליהדות לבין הטוענים שהיהדות אינה דבר סטטי אלא שהיא הולכת ומשתנה – פעורה תהום.
    אפילו אם שניהם (כמו גם הקומוניסטים) תפסו את בן גוריון כמנהיג מאוד שלילי ואת היהודים הגלותיים כבזויים.

    ##################
    קטע מהויקיפדיה העברית על התנועה הכנענית:

    " … בשנת 1943 פרסם יונתן רטוש, ממייסדי התנועה, את "כתב אל הנוער העברי", המניפסט הראשון של הכנענים. במסה זו קרא לנוער העברי לצאת חוצץ כנגד היהדות, והכריז כי בין הנוער היושב בארץ ובין היהדות אין קשר של ממש. על פי רטוש, יהדות אינה לאום כי אם דת, וכדת היא דת אוניברסלית נעדרת בסיס טריטוריאלי. ניתן להיות יהודי בכל מקום, בדיוק כפי שניתן להיות נוצרי בכל מקום. על מנת שתוקם בישראל אומה, טען, על הנוער להשליך מאחוריו את היהדות, וליצור אומה עברית בעלת זהות משל עצמה המנותקת מהיהדות. הולדתה של אומה זו בסהר הפורה.
    ….
    מתוך התנכרות ליהדות, התנכרו הכנענים גם לציונות. על מדינת ישראל, לטענתם, להיות מדינה עברית, ולא "פתרון לשאלת היהודים". בישראל שלאחר העליות הראשונות נוצר מצב חדש, וכבר קם בה דור שעברית היא שפת אמו, ובינו לבין היהדות אין כל קשר מחייב. יתרה מכך, הגדרת העם בארץ כ"עם יהודי" היא הגדרה מזיקה, משום שאם ניתן להיות יהודי בכל מקום בעולם, אזי מדינת ישראל היא רק אנקדוטה בהיסטוריה היהודית, ואין לה חשיבות לקיומו של העם. על עם להיות קשור לטריטוריה ולשפה, והיהדות, מעצם טיבה, אינה יכולה לספק קשרים מסוג זה. … "

    אהבתי

  25. ל arn,

    כתבת:
    1. " … אני מבין שלדעתך מבחני ה-IQ לא מודדים את כל סוגי החוכמה אלא רק חלק מהחוכמה.
    ———
    בעיני ברור שמבחני IQ מתעלמים מחלק מתחומי החוכמה.
    לדוגמא אינטליגנציה רגשית /חברתית. אפילו חלק מהנמצאים על הקשת האוטיסטית, שאינם מסוגלים לתפקד עצמאית מחוץ למסגרות מיוחדות, יכולים לקבל ציוני IQ המעידים על גאוניות חריגה (כונו בעבר בעלי תסמונת אספרגר).
    דוגמא הרבה פחות קיצונית – הרמטכ'ל וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. אין חולק על העובדה שה IQ הנמדד שלו גבוה ביותר. אולי גבוה יותר משל כל ראשי הממשלה הישראליים לפניו ואחריו. אם כי יכולתו לעבוד עם אחרים, ולהקשיב להם, מאוד מאוד מוגבלת. מכאן, כל המחלוקת היא האם ברק היה ראש הממשלה הישראלי הגרוע ביותר או שהוא רק במקום השני.

    2. " … חוכמה פוליטית (ואולי גם חוכמה כלכלית) לא יכולה להמדד ע"י מבחנים אלו. כלומר היהודים חכמים בתחומים מסויימים אבל טפשים בתחום הפוליטי (ואולי גם בתחום הכלכלי ובעוד תחומים). …"
    ———————-
    לפחות לגבי חוכמה פוליטית – בעיני זה לא רק, או בעיקר, נושא של חוכמה – טיפשות.
    יש כאן מעורבות של קשיים / בעיות /מחלות נפשיות.
    אם נחזור לדוגמא עליה דיברתי של אוטו אנטישמיות. היא לא נובעת מסוג מסוים של טיפשות. לתפיסתי מדובר במחלת נפש. מחלה קשה שמאפינת בעיקר יהודים ממוצא מרכז ומערב אירופי. כנראה גם תוצאת השרייה ממושכת מדי בתוך חברה מאוד אנטישמית.
    במובן זה, הגטאות החרדיים הם סביבה המגנה על שוכניה מסכנת האוטו אנטישמיות.

    3. " … אם את חושבת שדוקא המשכילים ובעלי התארים בישראל הם טפשים מבחינה פוליטית כי רובם מצביעים לשמאל גם אחרי כשלון הסכם אוסלו?-"
    —————————
    יש בזה משהו.
    למרות שתמריץ כנראה יסביר שזו דווקא עדות לחוכמתו העודפת של השמאל. 🤗

    אני עדין לא הצלחתי להבהיר לעצמי מה יכול להסביר את חוסר הנכונות של רוב השמאל להפיק לקחים מעמיקים מכשלון הסכם אוסלו.
    יש יוצאי דופן, כמו גדי יציב, אך הרוב מתעקש להיתלות בתירוצים מטופשים לכישלון הקולוסלי.
    אשמח לשמוע את תובנות האחרים על הנושא.

    אהבתי

  26. טעות דבילית שלי. 🤦
    התכוונתי לגדי טאוב.
    עוד הוכחה שלא כל הנשים מצטיינות בפיצול קשב. 😏

    בדומה לתכתובות של הבנקים – אולי גם אני אמורה להוסיף לכל תגובה שלי ט.ל.ח (טעות לעולם חוזרת).

    אהבתי

  27. לחייל זקן,

    לוקח ב IQ מנהיג שיודע היכן בארץ *לא* כדאי לו לקיים אספת בחירות.
    לכל הפחות – שמעלה את האירוע לרשת האינטרנט רק אחרי שהשיירה שלו כבר חזרה למרכז הארץ.

    בין אם היה נשאר באולם ובין אם היה יוצא ממנו – לא היה לו שום סיכוי לצאת טוב משיגור הקסאם העזתי.

    ההסתברות שיפגע מקסאם לא מדויק + שכיפת ברזל לא תצליח לעצרו – כמעט זניחה. אבל אם היה נשאר – היו יורדים עליו שהוא נותן דוגמא שלילית לאוכלוסייה (אי ציות להנחיות כוחות הביטחון).

    אהבתי

  28. קמיליה,
    הקוקניקים גם שוללים את תורת הגלות ומאמינים שצריכה להחליף אותה תורת ארץ ישראל. מניסיוני אין רוח רפאים שיותר מבלבלת תלמידי ישיבות דתיים לאומיים מאשר המושג תורת ארץ ישראל של הרב קוק. בפועל מה שיש להם ללמוד זה בדיוק מה שיש לתלמידי ישיבות חרדיות אבל כתוצאה מרוח הרפאים הזו יש הרבה בלבול.

    אהבתי

  29. לי.ד.

    אם בארזים (תלמידי ישיבות דתיים לאומיים) נפלה בלבלת ( או שלהבת או שלכת או כל מילה אחרת על משקל שמות המחלות) מה יקרה לאזובי קיר כמוני? 😏

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s