העולם שייך למולידים

אני אוהב אקסטרפולציות דמוגרפיות וגנטיות פראיות. למשל לדבר על עתיד מדינת ישראל כמדינה בעלת רוב חרדי במאה ה-22 (לא, זה לא צפוי לקרות כבר בימי חיינו). או לשער מה יקרה כשהאמיש שאצלם לכל משפחה יש שישה ילדים יהפכו לכוח דרמטי באמריקה.

מי שנהנה מז'אנר זה כמוני ימצא את שאהבה נפשו בכתיבתו של הבלוגר הרוסי אנאטולי קרלין. לקרלין יש תזה מעניינת, לא לגמרי מופרכת, אבל מרחיקת לכת על דמוגרפיה וגנטיקה.

בני האדם מתחלקים בעיניו לשני סוגים: כאלו שרוצים הרבה ילדים וכאלו שלא. הראשונים הם לרוב דתיים יותר, האחרונים לרוב חכמים יותר. בימים עברו לא היה להבדל בין שני סוגי אנשים אלו הרבה השפעה על הרכב האוכלוסיה. מדוע? מאחר שלא משנה כמה ילדים רצית והולדת, הם היו מתים להם מכל מיני מחלות, צרות ורעב בגיל מוקדם. מה שהיה חשוב הוא שהיית יכול לפרנסם. לכן שאלת הרצון בילדים לא הייתה כל כך משמעותית מבחינה דמוגרפית, הדבר החשוב היה היכולת לתמוך בילדים מרגע שנולדו.

העולם כמובן השתנה לשמחתנו, והיום כמעט כל הילדים שורדים עד לבגרות. מכאן שהכוח המניע של האבולוציה האנושית הפך להיות הרצון של אנשים להוליד ילדים. אם רצון זה היה משתנה מדור לדור באופן אקראי, זה לא היה כזה מעניין. זוג שבחר לגדל הרבה ילדים יותיר אחריו שבע בנות למשל, וכל אחת מהן תבחר להוליד רק ילד אחד. זו התרחשות מאוד שכיחה במדינות עולם שלישי שחלה בהן צניחה מהירה בילודה.

הטענה של הבלוגר הרוסי היא שצפויות להופיע בכל מדינה קבוצות שבוחרות להוליד הרבה ילדים (הוא מכנה אותן breeders) ושמסוגלות להעביר בחירה זו מדור לדור גנטית ותרבותית. בארץ אלו כמובן החרדים (והחרד"לים. מדהים לראות כמה ילדים יש לכל אחד מראשי מפלגת ההטרלה החרד"לית נעם). קרלין מרבה להזכיר את החרדים כדוגמה הדרמטית לתהליך הזה. יש אצלו ניתוח מפורט של העיר מודיעין עילית והתפתחותה. מן הסתם העיר עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם שמחוץ לאפריקה. בעתיד הוא צופה שישראל תתפוצץ דמוגרפית ותצטרך לכבוש עוד שטחים או להוציא הגירה המונית החוצה.

המיוחד והמעניין בדבריו הוא הטענה שזהו תהליך שצפוי להתרחש ברמה הכלל עולמית. לכאורה ברמת הפסיכולוגיה האבולוציונית דבריו נשמעים אמת צרופה. אם, כמו כל תכונה שהיא, גם רצון בהרבה ילדים הוא גנטי במידה רבה, אז ברור שתכונה כל כך רצויה אבולוציונית תתפשט במהירות רבה. אם יש תת אוכלוסיות בכל מיני מדינות עם הנטיה להרבות בילדים, בתוך דורות בודדים הן יתפסו נפח גדול מאוד מהאוכלוסיה.

התיאוריה שלו מסבירה גם את ההווה: מדוע בצרפת ובבריטניה יש שיעור ילודה גבוה מבמדינות מזרח אירופה? מאחר שאנשים שלא אוהבים ללדת הרבה ילדים כבר נכחדו ממאגר הגנים בצרפת ובבריטניה, שאצלן תום המלכוד המלתוסיאני, המעבר הדמוגרפי והפחתת הילודה התרחשו מזמן מזמן.

יש לה גם ניבויים לעתיד: אפריקה תצמח באופן פראי עד סוף המאה, אבל באפריקה שבה הנורמה התרבותית והתמריץ הכלכלי הם בעד משפחה גדולה ואלו מעודדים כמעט כל אחד להתרבות, לא תתרחש אותה סלקציה עצומה בעד אהבת ילודה כמו שהתרחשה ומתרחשת במדינות המערב. לכן בטווח הארוך באמת, בני המערב, או אלו מהם שנוצרה אצלם מוטציה רבת דורות שהופכת אותם לרב אלישיב או לסמדר שיר, חובבי משפחות גדולות, יחזרו לצמוח באוכלוסייתם ולהאפיל על הקבוצות האחרות.

עד מתי? עד שכדור הארץ יתמלא באמת ונחזור למילכוד ההיסטורי המלתוסיאני שבו אי אפשר להגדיל את האוכלוסייה כי אין מספיק אוכל לכולם. קרלין עורך חישובים מעניינים ומעלה את האפשרות שזה יקח הרבה זמן כי כדור הארץ יכול לאכלס גם מאה מיליארד בני אדם. התחממות כדור הארץ לא בהכרח תזיק כי תאפשר לאכלס את הספר הצפוני של כדור הארץ.