תבכי על תלמידייך, ארגנטינה

מקרו כלכלה, עושר העמים, פסיכולוגיה דקה אחת

הבורסה בארגנטינה הגיבה בירידות קיצוניות, רעידת אדמה כלכלית תשע וחצי בסולם ריכטר, לאפשרות המסתמנת שהשמאל הפופוליסטי ישוב לשלוט בה. חצי משווי המניות בבורסה נחתך. זה דבר שכמעט שלא קרה מעולם בשוק מניות מודרני כלשהו (אומרים שקרה בסרי לנקה ב-1989).

אבל בסך הכול זו נקודת ציון נוספת בהדרדרות הכלכלית של ארגנטינה במאה השנים האחרונות. מדינה עשירה ומשגשגת שהגורל הכלכלי הרע לה.

אני מאמין גדול בתיזת עושר האומות של הפסיכולוג הצפון אירי ריצ'ארד לין. על פיה יש קישור הדוק בין הצלחה של נבחנים במבחני מנת משכל (מה שידוע גם כאיי קיו) או במבחנים דומים לכך לבין התמ"ג של המדינה ומדדיה הכלכליים השונים. זו אף פעם לא הייתה תזה מושלמת. למשל היא לא מסבירה את החולשה הכלכלית של מדינות אסיה ביחס להישגי תלמידיהן. אבל לכך יש פתרון בהשקפה הרווחת: האסייתים קונפורמיסטים ולא יצירתיים והדבר פוגע בכלכלת מדינותיהם.

תיזת עושר האומות לא מסבירה גם את עושרן של מדינות המפרץ עם תלמידיהן הכושלים. אבל מאי התאמה זו איש לא יתרגש. ברור לכול שהנפט הוא גיים צ'יינג'ר עבורן, לפחות עד שהאנושות תמאס בנוזל שמפיח חיות ותזיזתיות במכוניות.

תיזת עושר האומות ספגה ניצחון יפה במזרח אירופה. המדינות שם הצליחו להתאושש ממוראות הקומוניזם ולהגיע לתמ"ג מערבי וכפי שהתיאוריה הייתה מצפה. צ'כיה חכמה במיוחד ביניהן ואכן בולטת כלכלית. רק אסטוניה קצת מאכזבת.

מה יש לתיאוריה להגיד על ארגנטינה? מבחני הפיזה מלמדים שגורלה המודרני אינו מקרי כלל. ארגנטינה מקבלת בהם ציונים זוועתיים, בלתי רגילים למדינה שתושביה רואים עצמם כאירופיים. ארגנטינה נופלת בתוצאות ממדינות כמו ברזיל וירדן. ארגנטינה היא לא אירופית במאת האחוזים. האמא הקדומה של רוב הארגנטינאים היא אינדיאנית ואם מוצא היה נקבע כמו ביהדות על בסיס האמא של האמא, אז הם היו נחשבים אינדיאנים מושלמים. אלא שצד האב כנראה בא כולו מכובשים איבריים ולכן בשקלול הסופי הארגנטינאים הם 80 אחוז אירופים. יותר מבצ'ילה. אבל לתלמידי צ'ילה הישגים טובים יותר.

לא ברור מדוע ארגנטינאים כל כך כושלים בלימודים, אבל כן ברור מדוע כלכלתם כושלת – כי הם תלמידים גרועים.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

54 תגובות בנושא “תבכי על תלמידייך, ארגנטינה”

  1. אז אולי בעניין הזה מדובר בעניין תרבותי ולא גנטי?
    מי שמשתמש בניתוח הגנטי ראוי שלפחות יבדוק לעומק ולא יפריז בבטחונו.

    מבחינה תרבותית היתה לאינקה תרבות שלמה, אם כי לא היה להם כתב משלהם וגם את הגלגל לא הכירו ולא עשו בו שימוש. את החשבונות עשו בני האינקה בעזרת שיטה הנקראת קיפו, שמבוססת על קשרים בחבלים ושיטה זו עדיין לא פוענחה. אימפריית האינקה הגיעה להישגים אדריכליים מרשימים מאד, בנתה רשתות דרכים מתקדמות וארוכות ביותר, השיגה הישגים אדירים בהנדסה ויצרה מערכות השקיה משוכללות מאד לתקופתה. לבני האינקה היו גם הישגים מרשימים מאד בתחום הרפואה והכירורגיה.
    https://www.ancient.eu/Inca_Civilization/

    אהבתי

  2. המדינות שמבוססות על אוכלוסיה אינדיאנית כמו קולומביה, פרו, מקסיקו ובמידה מסוימת צ'ילה מוציאות ציונים ממש גרועים. זה לא משליך לחיוב על המידה שבה יש להעריך את ההישגים המדעיים של אבות אבותיהם. עם זאת בל נשכח ש-90 אחוז מהאינדיאנים מתו ברדיפות ובעיקר במגיפות עם גילוי העולם החדש. התרחשות שראויה למילה שואה. ולא יודע אם היו בזה כללים, אם הייתה זו האליטה ששרדה או דלת העם.

    Liked by 2 אנשים

  6. אני לא יודע רק
    ממליץ לפחות למי שלא ממש חוקר ובקיא בנושא להיות יותר ספקני ואגנוסטי.

    אהבתי

  10. האסייתים קונפורמיסטים ולא יצירתיים והדבר פוגע בכלכלת מדינותיהם. הכלכלה של סינגפור דוגמא הולמת
    הכלכלה האמריקקית לעומת זו הצליחה יפה וכל מי שמכיר את האמריקאים אישית יודע שהם מרובעים, צרי אופקי, שמרנים וחסרי דמיון

    אהבתי

  11. הסיבה שמתמטיקת הקשרים האינקית לא הובנה היא מכיון שאם אתה לוקח חבל עם שני קשרים ועוד חבל עם שני קשרים ומחבר אותם אתה מקבל 5 קשרים

    Liked by 2 אנשים

  12. נכון. ואת הישגים אדריכליים המרשימים מאד, רשתות דרכים מתקדמות וארוכות ביותר, ההנדסה ומערכות השקיה משוכללות מאד לתקופתה בנו לה החייזרים שבאו מכוכב בשם אינק ולאלו שנשארו לקחו צורת אנוש והיו הרופאים והכיורגים.
    וגם ידוע שאינק בגימטריה זה אינקרדיבל.

    אהבתי

  13. תמריץ,
    אם יש לך דיבור עם המתחזה ל"חייל זקן" (אפשר לזהות לפי האייקון, שלי שחור) הצע לו להתחזות לאל רום האגדי שחסרונו מעיב עלינו. לעצם שאלתך, סינגפור מתעלה על כל המדינות בסביבתה כולל אלו עם הרכב אוכלוסיה דומה.

    אהבתי

  14. זיבולים, מוראות המהפכות הצבאיות בארגנטינה מאז פינושה, הבריחה מארגנטינה מאז שנות ה70 את כל מי שהיה לו כסף והשכלה וכמובן גם שכל. זה פגע בכלכלה, זה פגע בחינוך, זה פגע בבתי המשפט

    אהבתי

  15. אין מבחן מדעי טוב ליצירתיות כמו שיש לאייקיו ולכן קשה לשפוט את האמריקנים ואת האסייתים. מה שברור מהנתונים שהקשר בין אייקיו להצלחה כלכלית עובד נפלא בכל יבשת אבל פחות עובד כששמים באקסל גם מדינות אסייתיות וגם אירופיות. יש איזה איקס פקטור שמתערב שנותן לאירופיים יתרון. רוב האנשים יעריכו שזו יצירתיות אבל זה לא מדעי כל עוד אין לזה מבחן טוב.

    Liked by 1 person

  16. סינגפור דוגמה מדהימה לתזת עושר האומות. ההצלחה של תלמידיה בפיזה לא תיאמן וכך גם הצלחתה הכלכלית.
    היא אולי דוגמה פחות טובה להשפעה השלילית של האיקס פקטור היצירתי. אף שהם בעצמם כן מודעים לכך שיש להם בעיה. אולי אערוך אקסל עם מתאמים פיזה ותמ"ג ואבדוק האם שווה בכלל להכניס את האיקס פקטור למשוואה.

    אהבתי

  17. תמריץ,
    התוכל לזמן את אל רום כדי שיסביר להדיוטות שכמונו במה נאשם השר חיים כץ

    אהבתי

  23. ארגנטינה נשארה כמו רוב מדינות דרום אמריקה במצב הקולוניאלי באופן לא רשמי. זה ישתנה לדעתי רק כאשר היבשת תחזור להיות אינדיאנית בשפתה ובזהותה.;;;;;;;

    אהבתי

  24. אם ההצלחה הכלכלית תלויה בהצלחת התלמידים במבחני איי-קיו אז יש חשיבות מועטה או כמעט אין חשיבות לבחירת סוג הכלכלה. כלומר אין שום חשיבות (או שיש מעט חשיבות) לכך אם הכלכלה היא סוציליסטית, קפיטליסטית או קומוניסטית.
    אם סוג כלכלה מסויים נכשל אז כנראה צריך להחליפו ולנסות משהו חדש. אם הקפיטליזם נכשל בארגנטינה אז לפי ההגיון יש לנסות משהו חדש אולי סוציליזם או קומוניזם. כנראה הקפיטליזם לא מתאים לארץ הזו.

    אהבתי

  25. זו מסקנה מאוד לא נכונה!! הקומוניזם הרס מדינות עם פוטנציאל עצום כמו צ'כיה או מזרח גרמניה. גם ונצואלה לא אמורה הייתה לחוות את הטרגדיה הנוכחית. ברם, הנהגת קפיטליזם לא יכולה לפתור את השלכות פער האייקיו.

    Liked by 2 אנשים

  27. האם לא פשוט יותר להניח שככל שהכלכלה משתפרת ההשקעה בחינוך עולה ומתבטאת בתוצאות בפיזה? למרות שזה לא מסביר מדוע הכלכלה הישראלית כל כך טוב שהריבית שלנו נמוכה משל האמריקאים והתוצאות של תלמידנו עלובות

    אהבתי

  28. הציונים של תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי בפיז"ה תואמים את הישגי כל העולם המערבי שהתמ"ג שלנו דומה לשלו. הציונים של החרדים והערבים נופלים בהרבה. הערבים בדומה למדינותיהם כמו ירדן. והחרדים הם דומים למדי ליוון, המדינה המערב אירופית הנחשלת ביותר. על כך כתבתי פוסט ("החרדים מתיוונים"). התוצאה הכלכלית הסופית בתמ"ג היא השקלול של הכוחות האלו. למזלנו לעת עתה קרוב יותר לתוצאות החינוך הממלכתי.

    Liked by 2 אנשים

  30. יש יותר מדי משתנים שמשפיעים ומעט מדי מדינות. סביר להניח שחוק המספרים הגדולים צריך להשפיע.

    אהבתי

  31. תמריץ,
    יש לך אהבה רבה לממוצעים חסרי ערך (כמו כל החממיסטים). לוי אשכול נשאל אחרי ביקור בארצות הברית מה למד שם. תשובתו:
    ההבדלים בין ישראל לארצות הברית – בישראל יש 1% טיפשים ו99% חכמים. בארצות הברית המצב הפוך, יש 1% חכמים ו99% טיפשים.
    הדומה בין המדינות – בשתי המדינות ה1% מנהל את העניינים.

    אהבתי

  32. לתמריץ:
    אני לא יודע מה היה המצב בצכיה או במזרח גרמניה אבל אני כן יודע מה היה המצב בישראל. כאשר הסתיים השלטון הסוציליסטי בישראל (בערך בשנת 1980) היה מצבה של ישראל הרבה יותר טוב מאשר בזמן שהתחיל השלטון הזה (בערך בשנת 1950). תשווה את מצב ישראל באותם זמנים.
    בנוסף לכך ישראל הסוציליסטית הצליחה לקלוט כמות ענקית של עולים (ביחס לגודלה) בשנות החמישים מבלי שיהיה פה רעב (היה עוני אבל לא רעב).
    הבעיה היחידה שהיתה בארץ בזמן השלטון הסוציליסטי היתה האינפלציה. יחד עם זאת אינני בטוח שיש ליחס אותה דוקא למשטר הסוציליסטי. הבעיה הזו התעצמה מאוד דוקא כאשר בתקופה הראשונה אחרי שהליכוד עלה לשלטון (בשנים 1977-1984). תחת שלטון מפלגת העבודה היתה אינפלציה הרבה יותר נמוכה. אבל אני לא בטוח ששלטון הליכוד בימיו הראשונים היה באמת קפיטליסטי.
    כמו כן צריך לציין שיש עולים מברית-המועצות שטוענים שהמצב שם היה טוב לפני לפילת הקומוניזם. יש כמובן כאלו שטוענים ההפך. בכל אופן כולם טוענים שמצבך הכלכלי היה תלוי במקום שבו גרת. בערים הגדולות היה המצב טוב ובפריפריה גרוע.

    בכל אופן לפי הלוגיקה אם באמת עושר המדינות תלוי באיי-קיו של אזרחיהן או ביצירתיות שלהם – אז לסוג הכלכלה יש השפעה שולית בלבד. אם לסוג הכלכלה יש השפעה מכרעת על עושר המדינות – אז המחקר הזה שגוי לחלוטין.

    כמו כן מבחינת הלוגיקה אם שיטה כלכלית נכשלה בתחום מסוים יש להחליפה באותו תחום. אם כלכלת ארגנטינה קורסת תחת המשטר הקפיטליסטי – אז צורת המשטר הזו לא מתאימה לה. אם מחירי הדיור אצלנו מזנקים בטרוף – אז הממשלה צריכה לבנות בעצמה ולא להשאיר את זה לתחום הפרטי.

    אהבתי

  33. "בכל אופן לפי הלוגיקה אם באמת עושר המדינות תלוי באיי-קיו של אזרחיהן או ביצירתיות שלהם – אז לסוג הכלכלה יש השפעה שולית בלבד. אם לסוג הכלכלה יש השפעה מכרעת על עושר המדינות – אז המחקר הזה שגוי לחלוטין".

    דומים דבריך למי שיטען שאם הבריאות של אדם נקבעת על פי התזונה שלו, אז תוחלת החיים שלו נקבעת בלי קשר לשאלה האם הוא נוהג לקפוץ מעזריאלי בלי מצנח או לא. ואני אומר לא – לא משנה מה התזונה, לקפיצה מעזריאלי, או במקרה כאן להרס המוחלט של מערכת התמריצים הכלכלית בשיטה קומוניסטית – יש השפעה דרמטית.

    אהבתי

  41. וואלק , לא נבלע . נקווה שכך יישאר . רק למי שמתענין בפרשיית השר כץ , אז כאן מצטט ממשרד המשפטים , להלן הציטוט:

    היועמ"ש אישר הגשת כתב אישום נגד השר חיים כץ בגין עבירת של מרמה והפרת אמונים

    יחידה: פרקליטות מיסוי וכלכלה

    תאריך פרסום: 15.08.2019

    היועץ המשפטי לממשלה אישר להגיש כתב אישום נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ חיים כץ, בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, על פי המלצת פרקליט המדינה, ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). בכתב האישום נאשם גם איש שוק ההון מרדכי (מוטי) בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים.

    בכתב האישום נטען כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל השר כץ רבות בשוק ההון.

    בן-ארי הוא איש שוק הון ששימש יועץ כלכלי של אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי השולטת בחברות שונות ובהן איירפורט סיטי, נצבא ועוד. מתוקף תפקידו, עסק בן-ארי במסחר בניירות-ערך בחשבונות החברות בקבוצה. בצד זה, הוא ניהל את תיק ניירות-הערך הפרטי שלו שכלל, בין היתר, החזקות באג"ח. לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן-ארי מערכת יחסים חברית, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים.

    על פי האישום הראשון, בשנת 2010 וביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו – תיקון 44 לחוק ניירות-ערך – שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, באופן שיטיב עם בן-ארי. השר כץ ידע שבן-ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם בן-ארי.

    לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית, פעל השר כץ לניתוב הדיון בה לוועדת הרווחה שבראשותו, כדי להבטיח לעצמו שליטה בהליכי קידום הצעת החוק ולאחר שהצעת החוק אכן עברה לוועדה שבראשותו, זירז השר כץ את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע.

    ע"פ כתב האישום, למרות שמערכת היחסים המדוברת, והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44, העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי, הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה בעת הדיונים על תיקון החוק. בנוסף, השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן-ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה. הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים. בהמשך, משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר השר כץ מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה נגדו, הגם שקבעה כי קיים טעם לפגם בכך שלא יידע את חברי הוועדה על החברות בינו לבין בן-ארי, על הקשר של בן-ארי לקבוצת אקוויטל ועל ההשפעה הפוטנציאלית של הצעת החוק על חברות הקבוצה.

    על פי האישום השני, במקביל לקידום תיקון 44, השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות-ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים ובאופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.

    הפרשה נחקרה ע"י מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, וכתב האישום הוגש ע"י עוה"ד חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).

    בלינק כאן :

    https://www.gov.il/he/departments/news/15-08-2019-02

    ואגב , מזכיר מאוד את ישראל היום ונתניהו וכו…( בקשר לעירוב חקיקה ואינטרסים אישיים וכדומה) .

    להתראות

    אהבתי

  42. פינגבאק: תיזת עושר העמים במבחן – תמריץ

  43. אל רום,
    האם מפלגת גימלאים שמקדמת חקיקה לטובת הגימלאים היא מפלגה של עבריינים?

    אהבתי

  44. הנשיא טראמפ אמר בעצרת האו"ם (2017): "הבעיה של וונצואלה אינה ביישום שגוי של סוציאליזם, אלא ביישום נאמן של סוציאליזם".
    (מאתר קו ישר)

    Liked by 2 אנשים

  45. חייל זקן , לטובת גמלאים כן , לטובת אינטרס אישי צר ומצומצם לא . בדרכים מקובלות לקדם חקיקה , לא בדרכים בלתי מקובלות וחלקלקות . חקיקה הינה עיסוק במשאבי ציבור . היא חייבת להיות רק לטובת הציבור כולו או חלקו . לא על מנת להעשיר אדם באופן פרטי . קרא שוב הידיעה שצטטתי, ותבחין בהבדלים פשוט.

    להתראות

    אהבתי

  46. חייל זקן, מוזר ככל שהדבר יישמע, בדמוקרטיה לגיטימי שתת-קבוצה של מצביעים תשלח נציגים לפרלמנט כדי שישדדו עבורה תת-קבוצה אחרת של מצביעים – אך לא לגיטימי שהנציגים ישדדו למען עצמם, מאחורי גבם של מצביעיהם.

    Liked by 2 אנשים

  47. אל רום, ממשל תקין,
    גימלאי שמצביע למען קיצבאות לגימלאים, לולן צפוני שמצביע למען מכסות ביצים לצפון, פוליטיקאי שמצביע למען סגירת עיתון מתחרה לזה שבו הוא זוכה לסיקור חיובי, מה דינם?

    אהבתי

  49. 9

    " … זו אף פעם לא הייתה תזה מושלמת. למשל היא לא מסבירה את החולשה הכלכלית של מדינות אסיה ביחס להישגי תלמידיהן. אבל לכך יש פתרון בהשקפה הרווחת: האסייתים קונפורמיסטים ולא יצירתיים והדבר פוגע בכלכלת מדינותיהם. … "
    _____________________
    השערה חלופית להשערת הקונפורמיות ואי היצירתיות של האסייתים בהשוואה לאירופים: בעייה תרבותית.
    טענה ששמעתי לגבי עובדים שנולדו בהודו (סליחה מראש על ההכללה הסטריוטיפית) – ב"מנות קטנות" (אחוז נמוך של הודים בחברה) הם עובדים מצטיינים. נבונים, חרוצים, משקיענים ועוד ועוד. אבל כשרוב העובדים בחברה הם מהודו – החברה כולה הופכת לכושלת. בקנה מידה אחר: מהגרים מהודו למערב מגיעים להישגים גבוהים, אבל למרבה הפלא חברות הממוקמות בהודו עצמה מתקשות להצטיין.
    הסבר ששמעתי לתופעה : קושי להתגבר על הנטייה של הודים לרמות למען רווח אישי – משפחתי, ומכאן גם על חוסר האמון ההדדי. הנטייה של הודים לחשוד אחד בשני ברמאות.
    (דוגמא פעוטה: חשמלאים שהחליטו לעבוד עם חוט חשמל בצבע אחד בלבד (מה שיקשה מאוחר יותר לבצע תיקונים ברשת החשמל שהתקינו) בכדי לא להישאר עם 3 שאריות קטנות של חוטי חשמל בשלושה צבעים).
    להערכתי הסברים תרבותיים שכאלו יכולים להסביר הבדלים ברמת השגשוג הכלכלי בין קבוצות אתניות שהן מאוד קרובות זו לזו (מכאן כנראה גם בעלי רמת אינטליגנציה מאוד קרובה). לדוגמא בין תושבי צפון איטליה לתושבי דרום איטליה. או בין המדינות הבלטיות לבין עצמן.

    אני מודעת לעובדה ש"תרבות /ערכים / נורמות התנהגות" קשים לכימות. הקירוב הטוב ביותר שעולה על דעתי הוא רמת השחיתות הנתפסת במדינה / רמת השחיתות הציבורית.
    נדמה לי שמדינות דרום אמריקה חאפריקה יצטיינו בשחיתותן (בהשוואה למדינות צפון אירופיות) לא פחות מכפי שהן מצטיינות באינטליגנציה הממוצעת הנמוכה שלהן.

    אולי זהו חלק מאותו הפקטור מסתורי המסביר מדוע אסייתים, רוסים ודרום אירופים אינטליגנטיים מצליחים כלכלית פחות מהצפון אירופים. רמת השחיתות האישית והציבורית שלהם גבוהה יותר.

    אהבתי

  50. קמיליה, לא צריך להתאמץ למצוא תירוצים עבור הודו. הישגיה בפיזה איומים כמו התמ"ג שלה.
    איך מהגרים הודים כל כך מצליחים? השאלה האם אלו אותם הודים. הבדלי הקאסטות בתוך הודו עצומים, וההגירה ברהמינית הרבה יותר מהאוכלוסיה.

    אהבתי

  51. סביר להניח שאם התזונה בהודו תתחיל להיות טובה ויהיו עוד כמה שינויים תרבותיים – נראה קפיצה גדולה בהישגים הלימודיים, אבל האם הודו תצליח כמו מהגרים הודים בארה"ב? קשה להאמין, אלו לא אותם הודים.

    אהבתי

  53. אפשר להרחיב הרבה אבל אני חושב שהפוסט הזה של שי שפירא מתמצת את העניין בצורה טובה:

    העתיד האפריקאי של אירופה

    בהקשר זה אני תוהה האם הפער בין השפה הרשמית של המדינה לבין השפה הלא רשמית של התושבים גם כן משפיע על יכולת הבחינה שלהם, הן בהקשר של הערבים (ערבית מדוברת וערבית ספרותית), הן בהקשר של האפרו-האמריקאים והן בהקשר של דרום אמריקה ומרכזה. יש כאן מאמר מהאתר דגש קל על פער השפה בין לבנים ושחורים בארה"ב:

    מאמר השנה 2017: עדה על דוכן העדים, שפה על ספסל הנאשמים

    Liked by 3 אנשים

כתיבת תגובה