לצנן את הפלנטה

יולי האחרון היה החודש החם ביותר עלי אדמות. ההוכחות להתחממות הבלתי פוסקת של כדור הארץ גלויות לעין, על אף שלא כולם רוצים להביט בהן. מצב החירום האקלימי הביא את מדינות העולם לקבל על עצמן בהסכם פריז לחתור לעצירת העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני עד אמצע המאה. חלק אחד של המשוואה כולל מעבר לאנרגיות מתחדשות, למכוניות חשמליות ולהפחתת השימוש בפחמן דו חמצני בתעשייה. אולם לא יהיה די בכך. אין זה ריאלי להיפטר לחלוטין משימוש בדלק מאובנים. על כן האנושות תצטרך למצוא דרך להקטין את כמות הפחמן הדו חמצני שכבר נמצאת באוויר כדי לאזן את הפליטות שאין מנוס מהן. למזלנו הטבע מסייע לנו. רק כחצי מהפליטות שמחוללים בני האדם מגיעות לאטמוספירה, השאר נספגות בצמחייה ובאוקיאנוסים. זאת גם בשל האופן שבו פחמן דו חמצני בריכוז גבוה מעודד צמחיה וגם בשל תהליך של החלפה: פחמן דו חמצני שהיה לכוד בטבע מימים עברו ובריכוזים נמוכים שהיו אופייניים לעבר יוצא לאוויר. פחמן דו חמצני בן זמננו בריכוז גבוה נלכד במקומו.  בשל תהליך זה אפילו צמצום חלקי של פליטות הפחמן הדו חמצני יוכל לאפשר לריכוזו באטמוספירה להתייצב. אם יתווספו לכך טכניקות שמטרתן לכידת פחמן דו חמצני, מה שקרוי "פליטות שליליות", יש סיכוי אמיתי לכדור הארץ להינצל.

מה אפשר לעשות כדי ללכוד פחמן דו חמצני? אחד הרעיונות הפשוטים ביותר הוא פשוט לאחסן עצים, שהם מאגרים ידועים של פחמן דו חמצני, במקומות בטוחים מריקבון. מומחה אחד חישב ומצא שאם נעסיק כשני מיליון בני אדם באיסוף גזעי עצים נפולים ביערות העולם, ואם עצים אלו יאוחסנו בחללים קרקעיים או תת קרקעיים שבהם הם יהיו מוגנים מריקבון, אזי חלק משמעותי מבעיית ההתחממות הגלובאלית ייפתר. הפחמן הדו חמצני של העצים יהיה לכוד עמם, ובמקומם יעלו ויפרחו עצים חדשים שיספגו עוד פחמן דו חמצני ויפחיתו ריכוזו באטמוספירה. כמובן שדבר זה לא פשוט כלל, צריך יהיה למצוא מקומות אחסון, להביא מכונות כבדות ולסלול כבישים אל תוך יערות עבותים. כל זה בהיקף אדיר ובמרחבי יערות העולם. אין זה פיתרון אקולוגי, גם אם מטרתו אקולוגית. בעיה נוספת היא שסילוק עצים מסלק גם את החומרים בהם שמזינים את היערות, בעיקר חנקן, והדבר יכול לפגוע בהתפתחותם.

לאחרונה התפרסם מחקר שבחן אפשרות אחרת ברוח דומה – לטעת טריליון עצים. גם דבר זה אינו פשוט כלל. יש תחרות גדולה על שימושי קרקע. רק בימים אלו נשיא ברזיל הימני-קיצוני מעודד כריתה של יערות באמזונס תוך סיכון השבטים הילידים שחיים שם.

דרך אחרת ללכוד פחמן דו חמצני היא לשרוף עצים למטרות אנרגיה. שריפת עצים נחשבת נייטרלית. העצים שנכרתו משחררים פחמן דו חמצני לאטמוספירה והפחמן ישוב אל העצים שניטעו במקומם. זו אם כך אנרגיה נקייה. אפשר להפוך אותה לאפילו יותר מכך באמצעות לכידת הפחמן הדו חמצני שיוצא בתהליך השריפה. רווח נקי. עצים חדשים שיצמחו במקום שהתפנה יספגו פחמן דו חמצני, ואילו הפחמן הדו חמצני של העצים הישנים יוצא מהמשחק. בתהליך השריפה של העצים יוצא חומר פחמני בשם ביוצ'ר. ניתן לקבור אותו באדמה וכך לפטור את כדור הארץ מעונשו ולמשך דורות.

יש כבר חברות שעורכות ניסויים במסלול אחר: לכידה ישירה של פחמן דו חמצני מהאוויר. זה דבר שמשתלם ומתבקש לעשות בתוך תחנות כוח, כי בתוכן ריכוזי הפחמן הדו חמצני גבוהים במיוחד. התהליך יקר וזולל אנרגיה, אבל אם יהיה תמריץ כלכלי, סביר להניח שהטכנולוגיה תשתכלל. מה עושים עם הפחמן הדו חמצני כשלוכדים אותו? אפשר להחדיר אותו לשכבות גיאולוגיות עמוקות שבהן יוכל להישמר שנים רבות בצורה נוזלית. פתרון יקר יותר שלא נחקר דיו, אך כזה שמונע דליפות הוא להתיך פחמן דו חמצני לתוך סלעים בטבע. אפילו ישנה אפשרות להעשיר חומרי בניה עם פחמן דו חמצני.

מכל הדרכים לדלל את ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר, הדרך הוותיקה והמוכרת ביותר היא הזרמתו כנוזל למעמקי האדמה. יש כבר ניסיון מצטבר בכך במשך שנות דור, אולם יצטרכו להגדיל את רמת הפעילות בסדרי גודל עצומים, עד שתשתווה לזו של תעשיית הנפט כולה, בכדי שניתן יהיה להציל אותנו כך מההתחממות העולמית. אין מומחית לנושא כמו תעשיית הנפט וסביר שתשמח להתרחב בתחום. עד עתה היא החדירה פחמן דו חמצני כדי לסייע בחילוץ הנפט מהאדמה, ועכשיו אולי החברות שזיהמו את הפלנטה יעשו כסף מהצלתה ויחדירו פחמן דו חמצני סתם כדי לקבור אותו.

גם הזרמת פחמן דו חמצני למעמקים אינה חפה ממגרעות. בעיה אפשרית אחת היא רעידות אדמה שייגרמו כתוצאה מכך. בעיה אחרת היא ההכרח לנטר דליפות לאורך דורות רבים. דליפתו של הפחמן הדו חמצני עלולה לזהם מאגרי מים וכמובן ליצור בעיית התחממות מחודשת. מבחינה זו יש דמיון בין הפחמן הדו חמצני לבין פסולת רדיואקטיבית. אלו צפויים להישאר להשגחת אנשי העתיד הרחוק הרבה אחרי הדור שיצר אותם ואחרי צאצאיו וצאצאי צאצאיו כמורשת רעילה ובעייתית.

אין לדעת מה מהפיתרונות שמוצגים כאן ושלמדתי עליהם מקריאה שקדנית של ספר חדש בנושא שהוציאו האקדמיות הלאומיות בוושינגטון, יקרום עור וגידים. אבל אם אף אחד מהם לא יתממש צפוי חום אימים.

36 תגובות על ״לצנן את הפלנטה״

  1. לא הכל אבוד באמריקה

    אהבתי

  2. חייל מישהו שם הגיב לה:
    I'd rather teach my kid about capitalism. Make them clean the bathroom. Then pay them 10 dollars. Then take $9.75 of it for profit since I own the bathroom.

    אני הייתי מגיב לו: מצויין הילד שלך יבנה שירותים משלו ישכיר אותם במחיר שיתחרה בשלך ויהיה קפיטליסט עשיר ומאושר ומועיל לחברה.

    אהבתי

  3. א. אין לי מושג האם כדור הארץ נמצא בתהליך התחממות. ואם כן – האם בני האדם מסוגלים לעצור את התהליך או אפילו להפכו. ואם כן – באלו מחירים מדובר.
    כל הדוברים בנושא זה חשודים בעיני כחסידי דת שינוי האקלים או כחסידי דת חושפי הקונספירציה על שינוי האקלים.
    מכאן שיכולתי להתייחס ליישימות רעיונות שונים ומחירם – היא אפסית.
    אני מסוגלת רק להתרשם מהמידה בה הם שובים את דמיוני.
    נכון להיום, במקום הראשון, נמצא רעיון שמשיות הענק. הן אמורות להקיף את כדור הארץ בגובה אדיר, לצד פסולת החלל, ולהחזיר לחלל חלק משמעותי מקרני השמש. על כדור הארץ יווצרו כתמים אקראיים של צל שמשיות. בערך כמו גני המשחקים בישראל המכוסים חלקית בלבד בסככות.

    ב. תמריץ כתב: " … דרך אחרת ללכוד פחמן דו חמצני היא לשרוף עצים למטרות אנרגיה. שריפת עצים נחשבת נייטרלית. העצים שנכרתו משחררים פחמן דו חמצני לאטמוספירה והפחמן ישוב אל העצים שניטעו במקומם. זו אם כך אנרגיה נקייה. …"
    —————————————————
    האם שרפת הענק, הבלתי ניתנת לשליטה, המשתוללת עכשיו בסיביר – היא תרומתו של פוטין לקירור כדור הארץ?

    ג. חייל זקן הציע לתמריץ חלופה. לקנות מזגן.
    למיטב הבנתי הטכנולוגית הדלה – מזגן אמנם מסוגל לקרר איזשהו חלל סגור, אך במחיר חימום האוויר שמחוץ לאותו חלל. לו רוב בני האדם יאמצו את עצתו של חייל זקן – העולם יסבול מהתחממות משמעותית נוספת. אקט אנוכי, של אלו המסוגלים להרשות לעצמם לקנות מזגנים ולהפעילם 24/7, על חשבון אלו שאפילו לא מסוגלים להרשות לעצמם לרכוש מאוורר. שלא לדבר על תושבי האיים שיאלצו לללמוד לשחות אל היבשת הקרובה ביותר.
    בהשוואה לכך – אפילו הסוציאליזם נתפס בעיני כיותר צודק / כפחות אנוכי.

    אהבתי

  4. אני לא רואה שום סיבה לא להאמין למשהו שהוא קונצנזוס המדענים ומורגש על בשרנו..
    שריפת ענק היא אסון. פולטת פחמן דו חמצני ויידרשו שנים עד שהיערות יקלטו אותו מחדש. שרפת עצים טובה רק כאשר הפחמן הדו חמצני שנפלט מובל למעמקי האדמה, מה שלא קורה כאן.

    אהבתי

  5. קמיליה,
    אפשר לבנות מיזוג עירוני שמקרר בצפון תל אביב וזורק את החום בדרום תל אביב שם רגילים לכך.
    רק שוטה גמור ייגרר להשקעות המטופשות שתמריץ מציע. באזור שלנו מסתדרים היטב עם הפרשי טמפרטורה של 30-40 מעלות במשך השנה (יש אזורים שחווים הפרשים של 70-80 מעלות). שינוי (בספק) של 2 מעלות במשך 100 שנים לא משנה הרבה. קני מזגן.
    (לפי נתוני הIPCC בעשור הראשון של המאה היתה ירידה קטנה בטמפרטורות, נתון שסותר את תחזיותיהם משנות ה90. מזכיר את טענות הדמוגרפים הישראלים מאותה תקופה)

    אהבתי

  6. מזג האוויר לעולם לא יתנהג בצורה לינארית פשוטה. הוא כאוטי. אבל המגמה ברורה מאוד. השנים החמות ביותר הן השנים האחרונות. זה לא נשמע הגיוני לשנות את טמפרטורת כדור הארץ בצורה שלא היה לה אח ורע ולהגיד יהיה בסדר.

    אהבתי

  7. הדף הזה מדבר בעד עצמו. בעולם נורמלי היו נשברים בממוצע כל שנה שיאי קור לצד שיאי חום. אבל איכשהו (כמעט) רק שיאי חום נשברים.
    http://www.mherrera.org/temp.htm
    ואני עוד זוכר שהבטיחו לנו אנשי התיאוריה המתחרה להתחממות הגלובאלית שצפוי זמן קר יחסית בגלל הירידה בפעילות השמש.

    אהבתי

  8. נכון להיום, במקום הראשון, נמצא רעיון שמשיות הענק. הן אמורות להקיף את כדור הארץ בגובה אדיר, לצד פסולת החלל, ולהחזיר לחלל חלק משמעותי מקרני השמש. על כדור הארץ יווצרו כתמים אקראיים של צל שמשיות. בערך כמו גני המשחקים בישראל המכוסים חלקית בלבד בסככות.
    הפרויקט יממומן על ידי כתיבת פרסומות על השמשיות, הצל יצור לוגו של הפרסומת על המשתזפים בשפת הים ועל הילדים בגנים בהן הסככות מכסות חלקית.

    חייל זקן הציע לתמריץ חלופה. לקנות מזגן.
    למיטב הבנתי הטכנולוגית הדלה – מזגן אמנם מסוגל לקרר איזשהו חלל סגור, אך במחיר חימום האוויר שמחוץ לאותו חלל. לו רוב בני האדם יאמצו את עצתו של חייל זקן – העולם יסבול מהתחממות משמעותית נוספת. אקט אנוכי, של אלו המסוגלים להרשות לעצמם לקנות מזגנים ולהפעילם 24/7, על חשבון אלו שאפילו לא מסוגלים להרשות לעצמם לרכוש מאוורר. שלא לדבר על תושבי האיים שיאלצו לללמוד לשחות אל היבשת הקרובה ביותר.
    האם הכותבת החליטה להפסיק להשתמש במזגן ולעודד תנועה הדוגלת בחוסר שימוש במזגנים? אולי תפליץ יבדוק עבורנו אם דו תחמוצת הפחמן שתעלה מהגוויות זהה או עולה על דו תחמוצת הפחמן מאי שימוש הקורבנות במזגנים.

    אפשר לדחוס חזרה את הפחמן הדו חמצני ללועות הרי הגעש, זה ידרוש הקמת תחנות כוח שייצרו פחמן דו חמצני אותו ניתן להמיס בתוך הים כמו שממילא קורה כיום לפחמן הדו חמצני ולעודד יצירת צמחי ים שהם ממילא הגורם מספר אחד לפרוקו ויצירת חמצן. אפשר גם שכל אחד שקונה מזגן יחוייב בגידול אקווריום של צמחי ים, אפשר להסב את משרד הגוויה, סליחה, גביה של רשות השידור שהתמחה באיתור טלויזיות לאיתור מזגנים לא מדווחים והטלת קנסות על משתמתים מחום, סליחה משתמטים. הקנסות ישמשו לקניית כלי רכב חשמליים לפקחי המשרד כדי שלא ייצרו דו תחמוצת הפחמן בעת עבודתם הקדושה.

    מחקר שנעשה בקרב מדענים צמחוניים העלה שאם כל אזרחי העולם יעברו להיות צמחוניים לא יהיה צורך בכל הכבשים הניו זילנדיות שמפליצות יותר דו תחמוצת הפחמן מכלל המכוניות בעולם ויצור הדו תחמוצת פחמן שנוצר בעת גידול הבקר יפסק ויביא לירידה בהתחממות העולמית יותר מאשר כל תוכניות המדינות המתועשות בריבוע. הוא יגרום לאבטלה, המובטלים ישבו במרפסת ישתזפו יחטפו סרטן העור והרווח הכלכלי לחברות התרופות אף יוסיף לתוצר הלאומי הגולמי
    בסין זהום האוויר גבוה, השמים תמיד אפורים ולכן גם אין כלל מקרי סרטן עור בקרב סינים.ן יש בכל קללה גם ברכה למדינות עולם שלישי. אין גדול כאל עליון בורא החום והקור.

    Liked by 1 person

  9. תמריץ,
    אם הבנת שהשינוי בטמפרטורה אינו ליניארי כולי תקווה שתצליח להבין ששינוי מסוג זה (לא ליניארי) מבטל את האפשרות לאקסטרפולציה. תמיד היו שינויים ותמיד יהיו שינויים אבל אין לנו מספיק ידע כדי לכמת אותם. אחת התוצאות של הגישה שלך היא הסיבסוד המטורף (פי 3 ממחיר חשמל המיוצר בגז) לחשמל שמיוצר בתחנה הירוקה החדשה המבוססת על מראות. מה הסיבה שאתה וחברי הכת שלך לא מהגרים ליערות האמזונס שם תוכלו לחיות חיים ירוקים מלאים?

    אהבתי

  10. נניח שבמקום להגריל מספרים בין אפס למאה כל שנה תתחיל להגריל מספרים בין אפס ל-120, הממוצע בטווח הארוך יעלה מ-50 ל-60 וזה הבדל גדול אבל ייתכן שבטווח הקצר פתאום יוגרלו דווקא מספרים קטנים. זה להבנתי מה שקורה עם ההתחממות הגלובאלית ומזג האוויר. הכאוס נותר כאוס אבל טווח האפשרויות התרחב לעבר הקצה החם.

    אהבתי

  11. נקודה נוספת שלא הזכרתי בפוסט עצמו היא שהעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני משנה את הכימיה של האוקיינוסים וכך מסכנת את החיים התת ימיים ואת כל שרשרת המזון

    אהבתי

  12. תמריץ,
    אתה עובר התקף פרוגרסיבי. מקווה שלא תתחיל להתנצל על זה שאתה פריבילג אשכנזי ולא תצא לדפוק מכות לשפי פז.

    אהבתי

  13. חייל זקן,
    לשמירת מאזן אקולוגי בטבע יש חשיבות בכל מערכת.
    למשל, בסביבת בלוג בלי אלרום שינטר אותם חיילים זקנים נפערים ונדבקים בקשקשת.

    אהבתי

  14. כפי שאמר אחד המועמדים הרפובליקנים המתונים, ג'ון הנטסמן, בעימות בנושא לפני הפריימריז הרפובליקנים: תקראו לי מטורף אבל אני מאמין במדע.

    אהבתי

  15. לתמריץ,
    כתבת: " … אני לא רואה שום סיבה לא להאמין למשהו שהוא קונצנזוס המדענים ומורגש על בשרנו… " + " … תקראו לי מטורף אבל אני מאמין במדע. "
    ________________

    א. למיטב ידיעתי אין קונצנזוס בקרב המדענים לגבי סוגיית שינוי האקלים.
    קיים בקרב המדענים מיעוט, אם כי לא מיעוט מבוטל או זניח, שמתווכח עם עמדת הרוב.

    לטענת מיעוט זה: רובם המכריע של תקציבי המחקר, ורוב הפרסומים המדעיים, מתועלים רק אל:
    -המצדדים בטענה שמתרחש שינוי אקלים שיביא לקטסטרופות קשות,
    – המאמינים שהשינוי נוצר בשל מעשי האנושות ומחדלייה,
    – שרובם המכריע החליט מראש שהדרך להילחם בשינוי האקלים היא ע'י צמצום השימוש בדלק מאובנים.
    מטענתם זו נובע שמאוד לא משתלם למדענים להטיל ספק בפרדיגמה המקובלת על הרוב, של שינוי אקלים. למדענים לרוב כדאי יותר להשתלב עם הזרם ולא להיתפס כחריגים.

    מצד שני, מאוד קל להצדיק אי מתן תקציבי מחקר ומקום בפרסומים מדעיים נחשבים, ל"מדענים" המבקשים לחקור האם כדור הארץ השטוח נשען על גבם של 4 פילי ענק או 4 צבי ענק.

    קטונתי מלקבוע האם יש צדק בטענת מיעוט המדענים החולקים על פרדיגמת שינוי האקלים, ואכן קיים ספק האם הביצה הקדימה את התרנגולת או להפך. כלומר, האם תיעול תקציבי המחקר והפרסומים המדעיים הוא זה שיצר את קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט.

    ב. גם אם *כל* העולם המדעי, נכון ל 2019, יתמוך בפרדיגמה מדעית מסוימת אחת – אין בכך הוכחה שהוא צודק. שבעתיד לא ישנה מקצה אל קצה את עמדתו.
    בהיסטוריה של המדע, בשלש מאות השנים האחרונות, הצטברו לא מעט מקרים לשינויים מאוד דרמטיים בפרדיגמה המדעית המקובלת. תאוריות, שהיו בעבר מושא ללעג ולבוז (או אפילו חמור מכך) הפכו למרכז הקונצנזוס המדעי. וכיום, כל מי שמעז לפקפק בהן הוא עצמו הפוך למושא ללעג ולבוז.

    חלק ניכר מהפרדיגמות המדעיות שנזנחו, או שהויכוח עליהן עדין לא תם, קשור לדתות. לדוגמא העימות לגבי גילו של הייקום / של כדור הארץ, העימות בין תורת האבולוצייה לבין הבריאתנות ועוד.

    אך תופעה שכזו מוכרת גם כשאין לפרדיגמה המדעית שום קשר לדת. לדוגמא לגבי השאלה האם יתכנו חיידקים העמידים בפני חומצות הקיבה "מעכלות כל", ומכאן האם יתכן שאולקוס נוצר מחיידקים.

    דוגמא אחת (מיני רבות) היא תיאוריית נדידת היבשות. הטענה שבעבר הרחוק, לפני כ 200 מיליון שנה, כל היבשות שעל כדור הארץ היו מחוברות ליבשת על אחת. מאז הן נפרדו זו מזו, וממשיכות להתרחק האחת מהשנייה. למרות המוני ראיות גיאולוגיות, בוטניות וזאולוגיות – הממסד המדעי בתחילת המאה ה 20 דחה את התיאוריה על הסף. היא הפכה למוסכמה המדעית המקובלת על הכל רק בתחילת המחצית השניה של המאה ה 20. 50 – 60 שנה לאחר שמפרסם התיאוריה הושם ללעג ולקלס. אחת צהבעיות שהקשתה על התיאוריה להתקבל היא שמחברה (וגנר) לא הצליח להסביר את מנגנון הפעולה של התרחקות היבשות זו מזו. (בדומה לדרווין שלא הכיר את ה DNA ולא הצליח להסביר את מנגנון הפעולה של האבולוציה). רק גילוי רכסי ההרים התת קרקעיים האדירים באוקיינוסים, ו"קווי התפר" של כדור הארץ + חשיפת העובדה שקרקע היבשות נוצרה הרבה לפני קרקעית הההרים באוקיינוסים – הצליחה להסביר את מנגנון הפעולה של נדידת היבשות. תגליות שהפכו את התיאוריה למוסכמה המדעית המקובלת.

    ג. תיאורטית, יתכן שתופעה דומה תחזור על עצמה גם לגבי העימות המדעי הנוכחי בסוגיית שינוי האקלים.
    אבל כמובן יתכן שלא.
    במצב אי הוודאות הנוכחי אני אישית מוכנה להשקיע *מעט* בהתגוננות מנזקי שינוי האקלים. בעיקר כזהירות מונעת. פחדנית כרונית אינה מסוגלת להיות לגמרי שאננה.

    לדוגמא, להשקיע בנסיון להגדיל ב*מעט* את השימוש באנרגיות חלופיות ו/או בהחמרה מסוימת של תקני הבנייה, בכדי שהמבנים יבודדו טוב יותר את פנים הבניינים מסביבתם (ויצמצמו במעט את הצורך בהפעלת מיזוג אוויר).
    בעיני זו בעיקר שאלה של מחיר מול סיכון אפשרי. בדומה לשאלת מחיר ההתגוננות מנזקי רעידות אדמה עתידיות.
    אני כמובן תומכת נלהבת גם בהפניית תקציבים נדיבים להרבה מחקרים מדעיים וטכנולוגיים למציאת דרכים חלופיות להתמודד עם שינוי האקלים ו/או לבולמו.
    בזאת אני שותפה מלאה לאמונתך במדע.

    אהבתי

  16. מצטרפת להמלצת חושב בקול על הפוסט ברוטר.
    הרעיון לקרר מעט את כדור הארץ באמצעות חיקוי פעולת הרי געש אדירים.

    כתוב בצורה מענינת וברורה לכל. אפילו מקטע התגובות ניתן ללמוד משהו.

    אהבתי

  17. לחייל זקן,
    שאלת: "את רוצה שהמדענים של תמריץ ירכיבו לכדור הארץ משקפי שמש?"
    ______________
    רקע: אני לא רק זהירה / פחדנית גאה אלא גם חסכנית/ קמצנית גאה.

    לשאלתך – תלוי במחיר, בהשוואה למחיר החלופות.
    את המחירים יהיה צורך לחלק למספר ה"שפי פז-יות" שמשקפי השמש הללו עשויים להציל מאידוי איטי בגלל הפעלת המזגנים של הצפון תל אביבים.
    עלי להודות שהסכום שאני מוכנה לתרום להצלת חיי שפי פז אינו אין סופי.

    אגב, למחיר החלופות יהיה צורך להוסיף את המחיר הצפוי לנסיגה מהן.
    במקרה זה, המחיר שידרש להסרת המשקפים הללו אם /כש יתברר שהפעולה הזו הניבה כל מיני תוצאות לא רצויות ובלתי צפויות.

    ############################################

    לתמריץ,
    ברגע הראשון חשבתי שהבאת את הלינק למחיקת המאמר של ניר שביב – בכדי להוכיח שאני צודקת. בכדי להדגים שיש גם מדענים רציניים, שקשה להאשימם בשרלטנות או בתמהונות, שמתנגדים לעיקרי האמונה של שינויי האקלים + שמתבצע מאמץ מכוון לסתימת פיותיהם של מדענים אלו. שמגיע עד למחיקת מאמרים שכבר אושרו לפרסום.

    אבל אז שמתי לב שאתה טועה להניח שמדובר ב "מדען אחד כנגד אלפים".
    מה עוד שלטענתי גם לו היה מדען אחד כנגד מאות אלפים – לא הייתי רואה בכך הוכחה ניצחת שדווקא היחיד הוא זה שטועה.

    ****
    אגב, בעיני קיימת בעייה חמורה אחרת בטיעוני המתנגדים לאכסיומה הדומיננטית.
    רבים מהם, כולל ניר שביב, מתמקדים בניסיון להוכיח שמשחר ההיסטוריה התחוללו תנודות משמעותיות באקלים כדור הארץ, שניתן להסביר את רוב או כל התצפיות בשינויים בפעילות השמש ומסלולה וכד', ושלפעילות בני האדם השפעה זניחה בלבד (אם בכלל) על אקלים הפלנטה.

    בעיני כל המיקוד הזה מוטעה.
    אין כל קשר הכרחי בין השאלה "מי האשם" לשאלה "איך עלינו לטפל בבעייה".
    הקישור בין האחריות לבעייה / האשמה לבין הטיפול בה משתלב היטב עם סיפורי אגדות שלפיהן מי שפשע וחטא אמור לשלם על חטאו. לסיפור הנוצרי על החטא הקדמון שעליו כל בני האדם אמורים לכפר. וכדומה.
    אבל אם אקלים הפלנטה שלנו יהפוך לבלתי נסבל עבור מיליארדי בני האנוש ומיליארדי חיות הבר – יהיה עלינו למצוא דרכים לשינוי האקלים של הפלנטה עליה אנו חיים. גם אם אף בן אנוש לא פשע ולא חטא מעולם.

    אהבתי

  18. קמיליה
    השאלה העיקרית אינה מי אשם אלא האם הפחתת הפד'ח בכלל תועיל. אם החלק של עליית החום בפד'ח קטן כל המאמצים להפחתת הפד'ח לא יעזרו. הרעיון שהובא בקישור של חושב בקול ברוטר אכן מועיל בכל מקרה הוא יפחית את החום הבא מהשמש בלי קשר לשאלה אם הפד'ח אשם או לא. אבל החממיסטים כולם מדברים על הפחתת השימוש בדלקים כפתרון לבעיה.

    Liked by 1 person

  19. המדפסת היא מקור תקציבי כשאין בעיה פרקטית בעולם לספק מצרכים. הקלות שבה יוצרים בסין דברים בתפוצה המונית פלוס ההידלדלות הדמוגרפית בעולם המפותח פלוס הפארקינג האמריקני יצרו מצב כזה שבו אין באמת קושי לייצר עוד ועוד. עם זאת ההיקף של הפעולות שנדרשות כדי למתן את משבר האקלים נראה בהיקף כזה שיוצר עול אמיתי על המשאבים ואי אפשר להסתפק באזכור המדפסת.

    אהבתי

  20. כל האופציות שהבאת למעט אחת רק לוכדות את הפחמן הדו-חמצני אבל לא מחסלות אותו. בהתחשב בכך שפחמן דו-חמצני כל הזמן נוצר אינני יודע אם המלכודות הנ"ל יוכלו לקלוט ולקלוט פחמן דו-חמצני ללא הפסקה. יתכן שתהיה להם פעם קריסה והם יעיפו את כל הפחמן הדו-חמצני לאויר.
    אינני יודע היכן אפשר לאכסן גזעי עצים כרותים שלא ירקיבו לאורך מאות שנים.
    הדך הסבירה ביותר זה לטעת עצים. העצים כן מפרקים את הפחמו הדו-חמצני ומחסלים אותו. יש מספיק כוח עבודה לטעת 1.2 טריליון עצים (40 עצים לפועל ליום. 10000 לשנה. 100000 ל-10 שנים. כלומר דרושים 12 מליון פועלים שיעבדו בנטיעת 1.2 טריליון עצים במשך 10 שנים). אבל יש בעיה של מקום 17 מיליארד דונם זה שמינית משטח העולם (ללא אנטרטיקה ועם המדבריות הגדולות).
    (הערה: מפי מה ששמעתי מאבי שעבד בקרן הקיית זה שאפשר לנטוע 180-200 עצים לדונם. לפי זה מספיק 7 מיליארד דונם לנטיעת 1.2 טריליון עצים.
    בכל אופן אינני נודע אם ההתחממות היא זמנית או קבועה וכנ"ל לגבי תופעות הטבע החריגות.

    אהבתי

  21. לאנונימי:
    אני גם בעד נטיעות. למה לייצר טכנולוגיות מסובכות ויקרות כשיש פתרון טבעי?
    בנוסף, פועל יכול לנטוע ביום גם 1000 עצים ולא 40. ראה כאן
    https://www.bbc.co.uk/programmes/articles/3Pdg2Xq5Hz00lfJfKvsdBkq/tree-planting-canada
    לאחרונה ננטעו באתיופיה 350 מיליון עצים ביום אחד.
    הבעיה העיקרית היא שעצים גדלים (מאוד) לאט, ועל כן לא יפתרו את הבעיה מספיק מהר. לכן יש לפתח זני עצים שגדלים מאוד מהר ואוגרים המון פחמן, ויש כבר יוזמות כאלו.

    Liked by 2 אנשים

  22. ניר שביב נראה מדען רציני ואין לי דרך לפסול טענותיו שנוגעות בתחומים שאין לי הבנה בהם. עם זאת אני זוכר שהתבטא באותה צורה גם לפני עשור, ומאז כדור הארץ שובר שיאי חום, דבר שאותו לא ניבא בעוד שקונצנזוס המדענים כן ניבא אותו.
    דווקא בישראל נשבר שיא קור בעשור האחרון במרום גולן, אבל בכל העולם נשברו הרבה יותר שיאי חום.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s