הכינו את גני המשחקים

השנים 1994-1995 היו שנים חשובות למדינת ישראל. ראש הממשלה היה יצחק רבין. הוא הוביל את הסכמי אוסלו א' וב', הכיר באש"ף, חתם על הסכם שלום עם ירדן. כשרבין נרצח, אבדה התקווה לשלום. בעיני רבים היה זה גם מותה של הדמוקרטיה ותחילתו של עידן חושך ארוך למדינת ישראל שמתמשך עד ימים אלו ממש.

עידן מסוג אחר נפתח במדינה באותם שנים. זהו עידן של צמיחה מעוררת השתאות בילודה בניגוד למגמה בכל המערב. אחרי מלחמת יום כיפור היה בייבי בום שלבסוף נעצר. מאז ובמשך כ-20 שנה מספר הילדים לא ממש עלה על מספר הילדים של חורף 73-74-75. בין השנים 1975-1995 נולד מספר יציב למדי של ילדים יהודים בישראל בכל שנה. בסביבות ה-70-80 אלף ילדים.

העלייה מרוסיה בתחילת שנות התשעים העלתה את הרף, אבל הייתה זו עלייה מהגירה שלא נבעה מעלייה בשיעור הילודה. ואז באמצע שנות התשעים אירע הפלא שמלווה אותנו מאז – גידול מתמשך, עקבי ודרמטי במספר הלידות לשנה.

בשנת 1995 נולדו במגזר היהודי ונספחיו כ-83 אלף תינוקות. בשנת 2018 נולדו כ-141 אלף.

כמעט מכל בחינה שהיא אירועים שקרו לפני כ-24 שנים הם שלג דאשתקד, נוצה שלקחה מזמן הרוח. מכל בחינה פרט לבחינה הדמוגרפית. כאן אירועים שאירעו לפני כ-24 שנים הם צעירים מאוד. תינוקות ממין נקבה שנולדו לפני 24 שנים הן כיום נשים צעירות שמתחילות להיכנס לשיא תקופת הפריון שלהם, שצפויה במגזר היהודי להתמשך עד גיל 40 בערך.

אפשר לדמות את הדמוגרפיה לקרוסלה שאליה מצטרפות בכל סיבוב נשים צעירות ושאותה נוטשות נשים שנכנסות לשנות הארבעים לחייהן וסיכוייהן ללדת נעשים נמוכים. והדבר המעניין הוא שהקרוסלה שהייתה שרויה בקיפאון בשנים האחרונות תהפוך לצפופה וגדושה יותר ויותר. במהלך העשור האחרון כשבנות ה-40 נטשו את הקרוסלה ופינו את המקום לבנות 23, 24 או 25, הקרוסלה לא נעשתה עמוסה יותר. המחזורים של סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים שמהם באו הבנות הצעירות לא היו גדולים מהמחזורים של שנות השבעים שמהם באו הנשים שסיימו את תקופת הפריון.

עכשיו ובעשורים הקרובים המצב יהיה שונה מאוד. נשים שבאו ממחזורי הלידה הקטנים יחסית של שנות השמונים יסיימו את תקופת הפריון שלהן ויוחלפו בידי נשים צעירות ממחזורים של ילודה הולכת וגדלה בשנות התשעים ובתחילת המילניום. אם לא תחול בעת ובעונה אחת ירידה דרמטית בשיעור הפריון, המשמעות הבלתי נמנעת היא גידול ממשמש ובא באוכלוסיית התינוקות. הכינו את גני המשחקים, את הפעוטונים ואת המעונות ואת כיתות בתי הספר.

23 תגובות על ״הכינו את גני המשחקים״

  1. אחזק את דבריו של Thinking Aloud ואוסיף שיש בארץ אובססיה מוגזמת לעשות ילדים, ומיד אח"כ להתבכיין שלגדל ילד עולה מלא כסף.

    לא יכולתי להתעלם מהפסקה הראשונה של תמריץ, פסקה שמלאה בכ"כ הרבה קלישאות שמאל שאין להן שום קשר עם המציאות.
    "כשרבין נרצח, אבדה התקווה לשלום" – אם היה פרטנר בצד השני היה נחתם הסכם שלום. שנזכיר איך ערפאת ירק בפרצופו של אהוד ברק?
    בהמשך הדרך התוודו הערבים בעצמם כשאמרו שכל מטרת הסכם אוסלו הייתה לקבל אדמות ולקבוע עובדות בשטח, מבלי לספק שום תמורה.
    אף ערבי לא יוותר על זכות השיבה ללוד, רמלה, צפת, חיפה, נתניה וגם שד' רוטשילד בת"א.

    באשר ל"מותה של הדמוקרטיה" – כמה פעמים כבר היא יכולה למות? זה משפט שכבר איבד את המשמעות שלו, מרוב שימוש היתר שנעשה בו ע"י מטורללי השמאל. כל דבר שלא מוצא חן בעיניהם הוא "מותה של הדמוקרטיה".

    Liked by 3 אנשים

  2. תמריץ,
    בהמשך לדבריה של קרולין שכחת שהיה לנו מספר שנים אחרי מות השלום והדמוקרטיה "שחר של יום חדש"?

    אהבתי

  3. אינטליגנטים מצטטים את חז"ל,
    גנץ: "אם בארזים נפלה שלכת מה יגידו ציפורי שיר"
    ברק: "רבות בנות עשו חיל ואני עליתי על כולנה"

    Liked by 1 person

  4. חושב בקול,
    כמו כל דבר שהופך לחלק מהתרבות – הוא משפיע על כולם והופך ללחץ חברתי מסוים. אבל עדיין, מתוך כל ההתנהגויות וההרגלים שהחברה הישראלית אימצה לעצמה, לעשות ילדים זה הכי נורמלי.
    במקום אובססיה הייתי אומר שהמושג "חברה מגויסת" קיבל משמעות חדשה. להבנתי לחיות בחברה מגויסת זה חיובי מאוד, ובוודאי עדיף על חברה מגויסת במובן המיליטנטי בלבד. העברת המשקל מערכי הצבא לערכי המשפחה מובילה לחברה נוחה יותר וטובה יותר. אי-אפשר להפריד את המעבר הזה מהתהליך המחשבתי שעבר על החברה הישראלית (היהודית שבה) והוא מעבר מ"מצב שרידות" ל"מצב פיתוח". השינוי הזה לא בא לידי ביטוי רק בהבאת ילדים כי אם גם בפיתוח כלכלי, פיתוח טכנולוגי, העלאת רמת החיים, ועוד …

    Liked by 2 אנשים

  5. פינת הטרלול האמריקאי
    "מה קשורים לימודי פלסטינים לאמריקה?!": זעם רב בקרב הורים ופעילים בעקבות הסילבוס החדש שנקבע במסגרת לימודי זכויות מיעוטים ומוקדש כמעט כולו להצגת הנרטיב הפלסטיני במעטפת אנטי ישראלית ופרו BDS.
    https://hebrewnews.com/article/29195?fbclid=IwAR2OO8Gu7NDMHIeaP9TMoedbvw7u8V_ja0og4f1izUj3Q3z7mRJkOeAdgj8

    אהבתי

  6. האובססיה המוגזמת הזו לעשות ילדים תביא תוך עשרים שנה את האוכלוסיה היהודית בגבולות ארץ ישראל התנ"כית להשתוות לראשונה לאוכלוסיה היהודית בגולה מאז ימי ירמיהו(אפילו קצת לפני החורבן ב586 לפנה"ס).

    Liked by 1 person

  7. אני מוטרדת מהאפשרות, שאולי נרמזת בפוסט, שגל הילודה היהודית הנוכחי נולד ממצב בטחוני מעורער / מאובדן הבטחון הקיומי / מהשפעות הטרור.

    תמריץ כתב:
    1. " …. אחרי מלחמת יום כיפור היה בייבי בום שלבסוף נעצר. .." (מה שחייב להזכיר לכולנו שגל "הבייבי בום העולמי" החל בתום מלחמת העולם השנייה).
    2. " … מאז ובמשך כ-20 שנה מספר הילדים לא ממש עלה על מספר הילדים של חורף 73-74-75. בין השנים 1975-1995 נולד מספר יציב למדי של ילדים יהודים בישראל בכל שנה. בסביבות ה-70-80 אלף ילדים. … "
    3. " … ואז באמצע שנות התשעים אירע הפלא שמלווה אותנו מאז – גידול מתמשך, עקבי ודרמטי במספר הלידות לשנה. … "

    מה שהחל באמצע שנות התשעים היה גל "קורבנות השלום", שרק הלך והתגבר באינתיפדה השניה, ולאחריו נחלש במעט. אך למעשה לא פסק לחלוטין עד היום. ומידי פעם, לגיוון, גם "סבב" לבנוני או עזתי "סבב"נהמעורר במאות אלפי איש חרדות קיומיות – גם כאשר מספר ההרוגים קרוב לאפסי.

    אם אכן הבאת יותר ילדים יהודים – ישראליים לעולם מושפעת מהמלחמות, מהטרור ומאבדן הבטחון הקיומי – ניתן לתהות מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של שנות השקט הבטחוני היחסי בתקופת נתניהו.
    מצד שני, אני מניחה שאנשים מושפעים יותר מההד התקשורתי האדיר של כל ארוע טרור וכל לוויה, מאשר מהסטטיסטיקות המצביעות על הסיכוי הדי זניח להיפגע באירוע טרור או מרקטה. מכאן שיתכן והילודה לא תפחת.

    #######

    אגב, בעיני אין בארץ "אובססיה מוגזמת מעט לעשות ילדים ". כדברי חושב בקול.
    אלא אם מתייחסים רק למגזר החרדי, החרדלי והבדווי.
    אבל גם אין מעבר "ממצב שרידות אל מצב פיתוח" כדברי יאיר. לתפיסתי אנו דווקא אחת החברות המודעות ביותר בעולם לעובדה שהמשך ההישרדות שלנו, כיהודים -ישראלים, אינו דבר טריויאלי ומובן מאליו. ואם המחיר הנדרש מאיתנו אישית, להמשך ההישרדות שלנו כעם ריבוני בארצו / כתרבות / כדת, הוא גידול של שניים – שלושה ילדים – נשלם אותו בשמחה. ואולי נוסיף עוד ילד אחד "לצרכי ביטחון".
    היה כאן תהליך סלקציה טבעית. רבים מאלו שהמשך הישרדותנו כעם ריבוני בארצו לא היה חשוב בעיניהם – כבר מזמן ירדו מישראל.
    מכאן שההחברה היהודית – ישראלית, בניגוד לרוב החברות בעולם הראשון (כולל היהודים שבקרבם), פשוט אינה חברה הנוטה להתאבד מרצונה החופשי.

    אהבתי

  8. להיותה של ישראל חברה מגויסת יש יתרונות בדמוגרפיה ובלכידות. אין ספק בכך. קשה לבודד את המשתנים שמגדירים בייבי בום אבל מהתבוננות שטחית בטבלת הלידות נראה בהחלט שהיה משהו כזה אחרי מלחמת יום כיפור.
    המיוחד בדמוגרפיה שאי אפשר להבין את המשמעות של מספר הלידות היום בלי להבין את מספר הלידות לפני דור. וגם אותן לא ניתן להבין בלי ללמוד את מספר הלידות לפני שני דורות. הקיפאון של 74-'94' עצמו נבע מהירידה בילודה בשנים שאחרי קום המדינה והעליות הגדולות. גם אז הייתה חברה מגויסת, אולי יותר מהיום, ובכל אופן ירדו המספרים. היום יש יותר חרדים וחרד"לים ואז עדות המזרח נתנו את הטון. אולי הילודה החרדית יותר אידיאולוגית ולכן יותר יציבה.

    אהבתי

  9. קמיליה,
    התהליך שאת מדברת עליו, של ירידה מהארץ בשל כאלו שלא רואים חשיבות להיותנו עם ריבוני בארצו, הוא הפוך לחלוטין. ככל שישראל משגשגת אותם אלו "שלא רואים חשיבות …" חוזרים לכאן בגלל התנאים הטובים ביותר. ככל שאנחנו משגשגים תהליך הסלקציה נעצר ואף מתהפך.

    ואם כבר מדברים על שרידות. להבנתי האיומים היום על שרידותנו אינם מגיעים מאיומים פיזיים כי אם יותר תרבותיים.

    אני גם חלוק עליך לגבי היחס ליהודים יורדים. את רואה בהם תהליך סלקציה חיובי. אני מבין שלא כולם עשוים מקשה אחת ולא כולם יכולים לעמוד באותם אתגרים. הציונות והיהודים יכולים להרשות לעצמם קצת להתרווח ולהרגיש אדונים בביתם ובהצלחתם. לא יקרה דבר אם יהודים "רכי-לבב" יחזרו לכאן, כמובן כל עוד הם לא "הירא ורך הלבב" שגורם חולשה ציבורית כללית.

    אהבתי

  10. כמובן שאיני מסוגלת להוכיח דבר – אבל אני מפקפקת בכך שהילודה החרדית נובעת רק / בעיקר מסיבות אידיאולוגיות.
    אני משערת שהילד השלישי או הרביעי ומעלה, בחברה החרדית, החרדלית והבדווית – מובא לעולם בעיקר בגלל לחצים חברתיים בקהילות סגורות ובגלל תחרות סמויה על סטטוס של הורה שהביא לעולם ילדים רבים / ביוש הורים לילדים מועטים או חמלה עליהם.

    כללית, כהשקפת עולם, אני מניחה שרק מיעוט מהאוכלוסייה יישם על בשרו אידיאולוגיה הדורשת ממנו להקריב את טובתו האישית.
    וגם מיעוט זה ילך ויקטן ככל שגילו ילך ויעלה. די קל למצוא בני נוער וצעירים מאוד אידיאליסטיים, שמוכנים להתגייס לכל מטרה נאצלת – אפילו במחיר הקרבת חייהם ואיכות החיים שלהם. קשה יותר לאתרם בשנות השלושים שלהם. על אחת כמה וכמה בשנות החמישים והשישים לחייהם.

    הרוב יעדיפו לשלם מס שפתיים בלבד לאידיאולוגיה או להסביר לעצמם ולסביבה שגם המעשים האנוכיים ביותר שלהם הם יישום נאות של אותה אידיאולוגיה נאצלת. ומיעוט נוסף יתכחש לה בגלוי.

    (הגנטריפיקציה של שכונות מצוקה בערים, ע'י בני חרדלים מיו'ש, שהוזכרה בבלוג זה, היא דוגמא לכך. הם מספרים לעצמם שהגיעו בכדי להעמיק את רמת הדתיות של התושבים המקוריים – אך למעשה הם מגרשים אותם מבתי הספר הממלכתיים דתיים כשהם מתעקשים להפוך אותם לתורניים. עם הפרדה בין בנים ובנות כבר בגילאי גן. )

    תמריץ כתב: " … הירידה בילודה בשנים שאחרי קום המדינה והעליות הגדולות. גם אז הייתה חברה מגויסת, אולי יותר מהיום, ובכל אופן ירדו המספרים. היום יש יותר חרדים וחרד"לים ואז עדות המזרח נתנו את הטון. אולי הילודה החרדית יותר אידיאולוגית ולכן יותר יציבה … "
    ___________________
    לתפיסתי הוא סותר את עצמו. בשנים הראשונות של המדינה – החברה היהודית אכן הייתה מגויסת בהרבה מכפי שהיא כיום. אבל העובדות מוכיחות שבשנים אלו הילודה הייתה קטנה משמעותית מכפי שהיא כיום, והירידה מהארץ גדולה משמעותית מכפי שהיא כיום.
    כלומר, העובדות הנ'ל רק מוכיחות שרמת הילודה (ורמת הירידה מהארץ) מושפעות מרמת "הגיוס" / מהאידיאולוגיה הרבה פחות מכפי שתמריץ נוטה לייחס להן.

    אם השערתי נכונה, ומדובר בעיקר בדינמיקה קבוצתית / קהילתית – אזי ניתן להטיל ספק בהמשך היציבות העתידית של הילודה החרדית. יתכן ששינוי הנסיבות (הכלכליות והאחרות) יגרור לשינוי האידיאולוגיה או לשינוי בקבלת התירוצים להימנעות מיישומה.

    אהבתי

  11. האם העליה בילודה לא תביא לעליה ביצירת הפחמן הדו חמצני? בשנים בהן רבין כהן כראש ממשלה היתה ירידה נכרת ביצירת פחמן כשרבין נרצח אבדה התקווה לאוויר הרים צלול כיין. בעיני רבים היה זה גם מותו של האקלים ותחילתו של עידן חושך ארוך למדינת ישראל שמתמשך עד ימים אלו ממש.

    אהבתי

  12. ליאיר,

    1. " התהליך שאת מדברת עליו, של ירידה מהארץ בשל כאלו שלא רואים חשיבות להיותנו עם ריבוני בארצו, הוא הפוך לחלוטין. ככל שישראל משגשגת אותם אלו "שלא רואים חשיבות …" חוזרים לכאן בגלל התנאים הטובים ביותר. ככל שאנחנו משגשגים תהליך הסלקציה נעצר ואף מתהפך. … " + " … אני גם חלוק עליך לגבי היחס ליהודים יורדים. את רואה בהם תהליך סלקציה חיובי. אני מבין שלא כולם עשוים מקשה אחת ולא כולם יכולים לעמוד באותם אתגרים. הציונות והיהודים יכולים להרשות לעצמם קצת להתרווח ולהרגיש אדונים בביתם ובהצלחתם. לא יקרה דבר אם יהודים "רכי-לבב" יחזרו לכאן … "
    ___________________
    נדמה לי שיש כאן איזושהי אי הבנה.

    לתפיסתי, כשהתנאים בארץ גרועים (בהשוואה לחו'ל) רוב אלו שיוכלו לרדת ממנה – ימהרו לעשות זאת. יתעקשו להישאר בה, למרות כל התנאים הקשים והמחיר האישי והמשפחתי הכבד, רק מיעוט מאוד אידיאולוגי מאוד נחוש. אני מוכנה להניח שחלק ניכר מאלו *שיוכלו* לרדת מישראל, אבל יתעקשו להיצמד אליה – יהיו מהמגזר הדתי לאומי. חילונים וחרדים כנראה יעזבו בהמוניהם.
    (ברור שה"יוכלו" תלוי במדיניות ההגירה של ארצות זרות. לא רק או בעיקר בנו).

    כשהתנאים בארץ טובים (בהשוואה לחו'ל) – המונים יבקשו להגר אליה. כולל המוני מתחזים לבעלי איזשהו קשר היסטורי ליהדות. והמוני יורדים לשעבר מהארץ שפתאום ירצו לחזור אליה. ויהודים זקנים מחו'ל המנסים לחמוק ממיסי ירושה בארצות בהן חיו.

    מכאן, תהליך הסלקציה של אוכלוסיית ישראל יכול להתבצע רק כאשר המוני ישראליים יוכלו+ יהיו מעוניינים לעזוב אותה.
    תהליך שאני חייבת לוותר עליו, כיון שמחירו הצפוי עלול להיות נורא.

    מה עוד שבמילא אני מאמינה שרוב האוכלוסייה לא יהיה מוכן להקריב את טובתו האישית לטובת אידיאולוגיה כלשהי. ועם ישראל לא יצליח לשרוד בארצו רק על כתפי מיעוט. אידיאולוגי ונאצל ככל שיהיה.
    גורל המדינה עלול להידמות לגורל הקיבוצים שננטשו בהמוניהם ע'י הדור שהיה אמור להמשיכם. קיבוצים שהפכו לבתי זקנים התלויים בהקצבות המדינה להמשך קיומם. כידוע, הצעירים חזרו לקיבוצים רק כשהקיבוצים הפסיקו להיות שיתופיים, והציעו לנוטשיהם איכות חיים גבוהה במחיר מציאה. רק שאחרי מדינת ישראל לא תעמוד איזושהי מדינה נדיבה שתדאג להגנתה ולמימון כל מחסורה.

    2. " … אם כבר מדברים על שרידות. להבנתי האיומים היום על שרידותנו אינם מגיעים מאיומים פיזיים כי אם יותר תרבותיים. … "
    ________________________
    אנו כנראה חלוקים, כיון שאני באמת מאוימת מהגרעין האיראני. ומחזרה בצורה כלשהי על התמוטטות ממלכת הצלבנים במרחב עויין.
    אבל בכלל לא ברורה לי למה כוונתך באיומים תרבותיים על שרידותנו. אשמח להסבר.
    נדמה לי שאנו רחוקים ממלחמת אחים הרבה יותר מכפי שהיינו בשנים הראשונות לקום המדינה.

    אהבתי

  13. לאדם דתי ישראל היא אופציה מאוד נוחה אפילו אם אינו ציוני כלל. ריבוי בתי הכנסת, המסעדות הכשרות והחינוך היהודי בחינם הם אטרקציה גדולה. כך גם לגבי הקלות של אי עבודה (או לימודים אקדמיים) בשבת. וכמובן היכולת להסתובב בשקט עם סממנים דתיים יהודים מובהקים.

    זו הסיבה שבגללה אני חושב, וכך מרגיז הרבה אנשים בחוג מכריי, שהחינוך הדתי ואפילו החרדי הוא אינטרס אסטרטגי של ישראל.

    אהבתי

  14. אני מבין אותם. זה באמת מרגיז. אינטרס של ישראל אתה אומר? אבל איזו ישראל זו תהיה? אני לא ארצה לגור בישראל שיהיה שיהיה בה רוב דתי.

    אהבתי

  15. צריך להילחם בכפייה הדתית ובעיקר בעד אוטונומיה לחילונים ברשויות מקומיות חילוניות. זו הדרך היחידה שבה ישראל תמשיך להיות אטרקטיבית גם ללא מאמינים.

    אהבתי

  16. אם תסתכל באתר הלמ"ס תראה שבחמשת החודשים הראשונים של השנה (אין שם כרגע המשך מעבר לחודש מאי), היתה ירידה במספר הלידות ביחס לשנת 2018.
    אני לא יודע אם זה מגמה (ויכול להיות שזה נובע מאיכות איסוף הנתונים של הלמ"ס) אבל זה מעניין ושווה מעקב

    Liked by 1 person

  17. בהחלט מעניין. השנה זה לא אומר כל כך הרבה כי אנחנו עדיין בשלבים של יציאה מהקיפאון של 75-95 אבל קיפאון או ירידה במספר הלידות עוד 4-5 שנים והלאה יצביעו בוודאות על ירידה חדה בפריון האישה הישראלית.

    אהבתי

  18. הנתונים האחרונים שפרסמה הלמ"ס לרגל חג הקורבן מלמדים על ירידה משמעותית בפריון האישה המוסלמית. רק 3.2 ילדים לאישה, קרוב מאוד לפריון אישה יהודיה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s