עמלת הכספומט גדלה, לא מספיק

הכספומטים הבנקאיים הולכים ונעלמים להם. במקום זאת יש כמעט לכל מרכול מכשיר כספומט פרטי שמאפשר להוציא מזומנים בעמלה מופקעת. לפעמים 7 או 8 שקלים. לא רק זאת אלא שסכום המשיכה מוגבל, כך שמי שחשקה נפשו ב-2,000 ש"ח למשל, יצטרך לבצע את פעולת המשיכה כארבע פעמים והעמלה תשתכפל לה.

מטרד צרכני שמשמעותו שאזרחי ישראל משלמים עמלות מופקעות? אפשר להסתכל על העניין באופן כזה. מנגד אפשר לשבח את הריבוי העצום של הכספומטים הפרטיים שחוסך טרחה. אבל העניין חשוב ועמוק הרבה יותר מכפי שנדמה. הגדלת העלות של הוצאת כסף מזומן היא ראשית הפתרון לבעיה המקרו הכלכלית הגדולה של הימים האחרונים. נגיד בנק ישראל חסר אונים מול התחזקות השקל הפוגעת ביצוא. השקל החזק אינו שיקוף של שוק המטבעות החופשי, כפי שיש כאלו שטועים לחשוב ומציעים באינטואיציה ליברטריאנית לא לעשות דבר. הוא שיקוף של עיוות – ריבית שקלית גבוהה מדי. שורש העיוות הוא קיומו של הכסף המזומן. המזומן מונע הורדת הריבית למקומות שאליהן הייתה צריכה להגיע בנוהל העבודה הרגיל של בנק מרכזי ובסיטואציה רגילה של אינפלציה אפסית מתמשכת. בנק ישראל צריך היה מזמן להוריד את הריבית עוד ועוד, אבל הריבית כבר קרובה לאפס. אם בנק ישראל יוריד את הריבית למינוס 3% או למינוס 4%, כולם יברחו למזומן.

באירופה יש נגידים קצת יותר נועזים (ומצב כלכלי פחות טוב) וכן מונהגת שם ריבית שלילית. אבל עדיין זו ריבית גבוהה מדי. הריבית השלילית הראויה על האירו בהתחשב בנסיבות הכלכליות הייתה צריכה להיות עמוקה הרבה יותר. גם באירופה המזומן מהווה מכשול ליישום הריבית ההולמת.

מה אפשר לעשות? להמשיך עם תהליך ייקור הוצאת הכסף מהכספומט. אם למשל הריבית השלילית תגיע ל-4%, תידרש עמלה על הוצאת כסף מהכספומט. עמלה זו לא תהיה 4%, אלא  4% כפול משהו, תוצאה של העובדה ששטר מתגלגל בשווקים ומאפשר לבעלים לחמוק מריבית שלילית למשך יותר משנה אחת.   יהיה מתסכל להוציא כסף בכספומט ולשלם על כך עמלה של 15% או 20%, אבל זו למעשה דרך המלך להתנהלות מקרו כלכלית נכונה בנסיבות של ימינו.

76 תגובות על ״עמלת הכספומט גדלה, לא מספיק״

  1. קודם כל, הריבית בארץ היא בסביבות ה 2% אחוז, והנגיד עוד מדבר על להעלות אותה, אז לומר שאין לאן להוריד זה לא בדיוק נכון.
    דבר שני, אם רוצים להוריד את השער דולר-שקל, אפשר לעשות מה שהנגידים הקודמים עשו – להדפיס שקלים ולקנות דולרים, עד שנגיע לשער הרצוי.
    דווקא בתור חובב MMT הייתי מצפה שתראה את זה.

    להורדת ריבית יש גם צדדים שליליים, ולכן לא הייתי מסתכל על ריבית שלילית בתור דבר חיובי.

    אהבתי

  2. ריבית בנק ישראל היא 0.25.

    אני תומך נלהב בקניית דולרים. רציתי להתמקד בפוסט הזה באלטרנטיבה של פעולה דרך הריבית כי הנגיד הנוכחי לא אוהב קניית דולרים.

    לכל דבר יש צדדים שליליים. היתרון של הורדת ריבית הוא שזו דרך הפעולה הסטנדרטית, הצפויה והרגילה של בנק מרכזי. אלא מה, נתקענו ברצפת האפס? תקשו על הוצאת מזומן ולא יהיה צריך להיתקע בה.

    אהבתי

  3. אולי אסגיר בכך את בורותי בכלכלה – אבל נדמה לי שקיימת גם חלופה שלישית.
    בנוסף להורדת הריבית ו/ או קניית מטבע חוץ ניתן גם / רק לעודד את היבוא. כלומר להסיר המוני חסמי יבוא שקיימים בישראל (בכדי "להגן" על קבוצות קטנות יחסית של חקלאים ושל יצרנים מקומיים)

    הרציונל: נדמה לי שהוכח מתאם גבוה בין רמת היבוא לישראל לרמת היצוא ממנה – אזי ככל שיעלה היבוא לישראל כך גם ילך ויגבר היצוא מישראל.

    האם / היכן טעיתי?

    אהבתי

  4. א. לתפיסתי קיים משהו לא
    הגיוני בבסיסו ברעיון של ריבית שלילית.
    כל מי שמסתכן בהלוואת כספו לאחר – אמור להרויח מכך משהו. ניתן להתווכח האם הוא אמור להרויח מדי חודש 10% מסכום ההלוואה או 0.001%, אבל הוא אמור להרויח משהו.
    נדמה לי שיהיה מאוד קשה להחדיר מהלכים שנוגדים את ההגיון הבסיסי ואת תחושת הצדק של רוב האוכלוסיה.

    ב. היתרונות העיקרים של שימוש במטבעות הרשמיים (בהשוואה לסחר חליפין או שימוש במטבעות לא רשמיים כמו פקעות פרח הצבעוני או ביטקוין ודומיו) הם נוחות וביטחון.

    אבל ככל שאחוזי המס במדינה ילכו ויעלו (והפיתוי להעלים מיסים יגבר) וככל שעמלת משיכת מזומן תלך ותעלה – כך תלך ותגבר להערכתי המוטיבציה להשתמש במטבעות לא רשמיים.

    אם אחוז ניכר מהאוכלוסייה ישתמש במטבעות לא רשמיים שכאלו, ותחול התרסקות, האם לא יכול עליהם הכלל של "גדולים מכדי לאפשר להם ליפול"?
    האם הממשלה כן / לא תרוץ להושיע אותם בדומה להושעת לקוחות בנק שפשט רגל?

    אהבתי

  5. קמיליה, אני מסכים שריבית שלילית יכולה לחולל בלגן בדברים שיכולים לשמש תחליפי מטבע. אבל זה יעבוד כמו עמלת כספומט. כמו שעמלת כספומט מגדילה את ערך המזומן כי היא תזניק את מחירם של דברים אחרים מעבר לערך הנקוב. למשל תלושים בסופר וכרטיסי מתנה. מחירי הדירות בכלל יטפסו לשמים.

    עליית המחיר אמורה להקטין את הפיתוי לנהור אל מוצרים אלו אף שיכולה כמובן להופיע דינמיקה בועתית.

    אהבתי

  6. אני יכול לחשוב על שתי בעיות אפשריות עם פתרון בדמות הסרת חסמי יבוא. ראשית, הכסף שנותנים לחקלאים או לכל מיני גורמים אחרים שנהנים מחסמי יבוא לא בהכרח יושב בכספת. הוא גם מסתובב במשק וייתכן שמתגלגל בסוף להגדיל יבוא בדרכים כאלו ואחרות. כך שלא נועיל הרבה אם נשאיר הכסף בידי הצרכנים.

    שנית, יש לי אמון בסיסי בקפיטליזם הוגן ובתועלתו. לכן נראה לי שאם ימנעו מהחקלאים לעשוק את הצרכן הישראלי, הם לא יגוועו ברעב או יהפכו לנתמכי סעד אלא יתייעלו וימצאו דרכים להרוויח כסף, אולי בכך שייצאו תוצרתם. מה שבטח לא יעלה את שער הדולר.

    באופן כללי האינטואיציה שלי היא שכל התייעלות במשק הישראלי, כמו זו שאת מציעה, צפויה להביא בסוף לשקל חזק יותר. לא לשקל חלש יותר. פחות סיאוב ופחות פרוטקציוניזם זה כלכלה חזקה יותר.

    אהבתי

  7. לתמריץ:
    תגיד זה נראה לך מוסרי לקחת כל שנה 4% מכספו של אדם שעמל בפרך כדי להשיגו? למה אתה חושב שזה בסדר או שזה מועיל למישהו לבזוז את רכושם של האנשים סתם כך? הקפיטליזם עצמו (לפחות בתאוריה) מתנגד לסוג כזה של ביזה.
    בכלל אם יקחו מאנשים 15%-20%נראה לך שאנשים יסכימו שמשכורתם תועבר לבנק? נראה לי שפשוט אנשים יעברו לעבוד בשחור ומעסיק ציבורי שבכל זאת לא יסכים לעבור על החוק יצטרך להגדיל את משכורות אנשיו ב-25% נטו (כלומר יותר מ-25% ברוטו).
    כמן כן יתכן שאנשים יעברו לסוג כסף אחר לא של המדינה.

    לקמילה:
    אין לי מושג למה את חושבת שהקטנת חסמי יבוא יגרמו דוקא להגדלת הייצוא. זה אולי גורם רק להגדלת הייצוא. לא יותר מזה.
    אם כבר יש תאוריה שאומרת שיש לבטל חסמי ייצוא באופן הדדי בין מדינות כדי שכל מדינה תייצר את הדבר שבו יש לה יתרון.

    אהבתי

  8. אינפלציה של 2 אחוז וריבית אפס לא מעוררת בעיה מוסרית למרות שחיקת הכסף. אז כך גם אינפלציה של אפס אחוז וריבית שלילית.

    נניח שאנשים יברחו לכסף אחר, מה יקרה לכסף של המדינה? יקרוס בערכו.. בדיוק מה שרצינו להשיג.

    אהבתי

  9. לתמריץ ולמשתמש אנונימי,

    לתפיסתי החלשת השקל אינה מטרת על כשלעצמה. היא בסה'כ אמצעי להגביר את כדאיות היצוא (ולמנוע סגירת עסקים מבוססי יצוא או את העברתם לחו'ל) ובשוליים גם בכדי למשוך לישראל משקיעים ותיירות נכנסת.
    מכאן, אם ניתן לטפל בבעיית כדאיות היצוא מישראל גם בדרך אחרת, ואפילו אם היא תביא לחיזוק השקל, מדוע לא?
    ואם ניתן יהיה לצוד בהזדמנות חגיגית זו עוד ציפור או שתיים (כמו פחות סיאוב, פרוטקציוניזם וכלכלה חזקה יותר) מה טוב.

    תגובתי התבססה על זכרון מעט מעורפל של גרף המראה את הקשר (שבזמנו מאוד הדהים אותי) בין גובה היבוא לישראל לגובה היצוא ממנה – לאורך השנים + את הזינוק ההולך ומתגבר בהיקף הכלכלה הישראלית.
    (סיבה משמעותית להצביע לליכוד).

    הגרף הנ'ל כמובן שרק הדגים את גובהו האדיר של המתאם בין שתי התופעות, ולא יכל להסביר את סיבת/ות המתאם – אך זה נראה לי כמעין פטנט פלאי. אם רק נצליח להגביר משמעותית את היבוא לישראל – אזי אוטומטית תעלה גם כדאיות היצוא. אולי יהיה צורך להחליף את זהות היצואנים ו/או את המוצרים והשירותים אותם יהיה משתלם ליצא – אך באופן כללי היצוא מישראל רק יגבר.

    בעיני הכסף העודף שהחקלאים משאירים בכלכלה הישראלית אינו חשוב יותר או קדוש יותר מהכסף הפנוי שישאירו בכלכלה הישראלית המוני אזרחי ישראל (ותייריה) שיהנו ממחירי מזון זולים יותר.
    סביר בעיני שחלק מהחקלאים יתקשו להסתגל לעידן החדש של הפחתת / העדר חסמי יבוא – אך ניתן יהיה לדאוג להם אינדיוידואלית. שלא על חשבון יוקר המחיה של כלל הציבור.

    מצאתי עכשיו את הגרף הנ'ל לקראת סוף סרטון בן שתי דקות של עומר מואב. מומלץ.
    אם כי המאוד ממהרים יוכלו לחסוך לעצמם כדקה וחצי.

    http://omermoav.com/videos/2-%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94%D7%9D/

    אהבתי

  10. לא הבנתי.
    אם הריבית שלילית, למה אני לא יכול פשוט לשים את כל הכסף ב עוש? הוא לא נושא ריבית.
    או נדלן..

    אהבתי

  11. למה בכלל צריך גוף ממשלתי שיתעסק עם הריבית? גוף שמעסיק סתם הרבה אנשים בהרבה כסף שהיעילות שלו בכלל לא ברורה והוא מדבר בפדספייץ שאפחד לא מבין?
    (אם די ברור שעקומת פיליפס כבר לא עובדת אולי כדאי לפחות להתחיל לחשוב שאולי יש דברים אחרים שלא ממש עובדים.
    שהשוק החופשי יקבע את הריבית על הכסף הממשלתי. אם הממשלה תרצה לעזור לעסקים קטנים עם ריבית כמובן שהיא תוכל לשמר מחלקה בבנק לצורך זה )
    במקום התעסקות עם הריבית אפשר למשל להוריד מיסים כשאין אינפלציה ולשים כסף בידיים של הציבור ואז הציבור יחליט בעצמו אם הוא רוצה לקנות יותר מטח כשהוא טס לחול או לקנות יותר באינטרטנט
    בגלל שהמטח נמוך. אז יהיה ביקוש פרטי למט"ח ולא פעולה ממשלתית . הקפטליסט אמור תמיד להעדיף ביקוש פרטי. כמובן שאפשר גם להעלות את הסכום של המעמ לקניות בחול מ75 דולר ליותר תוך כדי בשביל להעלות עוד את הביקוש למטח.

    אהבתי

  12. רפורמה שבה במקום הריבית יש תקציב ממשלתי ומסים היא בליבת הטיעונים של MMT. אבל אני לא מסכים עם כך. מנגנון הריבית עובד יפה מאוד ביצירת מנגנוני פידבק. הריבית עולה, הוצאות הממשלה עולות, היא צריכה לקצץ בהוצאות אחרות. בנוסף השוק הפרטי עסוק בלנחש ריבית עתידית כשהוא מתמחר אג"חים ויש לכך ערך גדול.

    אהבתי

  13. בנק ישראל יתן לבנקים ריבית 0 על הרזרבות שלהם.
    בנקים לא מלווים מהרזרבות.
    https://www.investopedia.com/articles/investing/022416/why-banks-dont-need-your-money-make-loans.asp
    הנושא הזה גם כבר מתחיל להיות ברור לגמרי.
    בנקים מלווים כשהם חושבים שהם יכולים להרוויח.
    אבל זו כבר תהיה סטייה רצינית מנושא.
    השוק הפרטי יתמחר יפה מאד הריביות של הממשלות כפי שהוא מתמחר מוצרים אחרים בשוק הפרטי.

    נראה שאתה יצרת איזו תיאוריה שעטנזית שרק אתה יודע לטוות.
    אבל זה בסדר. עדיין מאד חשוב שמישהו יעביר את עיקרי הדברים לעם בציון.

    בסך הכל אף אחד רציני לא יציע לישראל להיות ראשונה שמבטלת את רוב הפעילות של הבנק המרכזי.
    זה יהיה ממש לא אחראי.
    גם בארה"ב אפשר לשמור אותו בנתיים כי בסך הכל מהפכות דראמטיות אף פעם אינם טובות וכדאי לאמץ את משנת אדמונד ברק גם בעניין זה.
    כוחה האמיתי של חברה נובע מכך שהיא ניחנה ביכולתה לשנות את עצמה מתוך זיקה לבסיסיה הקיימים והקדומים.
    במובן שהבנק המרכזי הוא כמו האורקל מדלפי. הוא כבר מוסד מסורתי ,חשוב ליציבות ועם מרגיש בחיוניותו אך כמו האורקל הוא ממלמל דברי נבואה סתומים שאף אחד לא מבין ואח"כ אפשר לפרש איך שרוצים. אז בסיכומו של דבר הוא לא מועיל ורצוי שלפחות יזיק.

    מה שכן, אולי כדאי לחושב על פעילות של גוף שיבקר את פעילות קביעת והורדת המיסים שלה מתוך עצמה כמו הבנק.

    אהבתי

  14. לא הייתי אומר שהגיתי תיאוריה שעטנזית. תמיד כל איש מקרו כלכלה שעוסק בmmt אומר שחלק גדול ממנה זהה לגישה הקיינסיאנית ורק בניסוחים שונים. ובכן בחלק הזה אני מאמין לחלוטין. וראה גם את כתבי הכלכלן אבא לרנר שנחשב ממניחי היסוד לקיינסיאניות.
    ההתאמה הנחוצה לזמננו היא לדעתי שגם אבטלה זעומה לא בהכרח מראה שצריך להפסיק להדפיס כסף. בעידן האוטומציה יש כנראה פחות חשש מהתפרצות אינפלציונית ולכן אפשר להדפיס גם במה שנראה כתעסוקה מלאה. אפילו אם מיצינו את פוטנציאל העובדים, לא מיצינו את פוטנציאל הרובוטים (או סתם הקופות בשירות עצמי ואתרי האינטרנט לשירות עצמי).

    אהבתי

  15. אפשר לראות את התיאוריה של אבא לרנר ולראות כמה דומה לדברים שכתבתי פה.
    http://k.web.umkc.edu/keltons/Papers/501/functional%20finance.pdf
    עם זאת לדעתי הוא נכנס פה לפינות היפותטיות ומסובכות מדי בשאלת החוב וצמיחתו במקום להגיד את מה שברור למי שצופה למשל ביפן. חוב במטבע מקומי הוא יצירה שקיימת בדמיונו של הבנק המרכזי כמו שאנחנו קיימים בדמיונו של אלוהים. כחומר בידי היוצר. ברצותו מרחיב. ברצותו מקצר. כהגה ביד המלח. ברצותו אוחז וברצותו שילח.

    אהבתי

  16. תודה. אני אקרא. אגב, אני בטח היחיד שקורא את הקישורים שאנשים מצרפים באינטרנט. טוב, כי יש לי הרבה זמן. טוב, גם לא את כל הקישורים.

    בכל מקרה, לפני שאקרא אז אומר שכמה דברים כנראה השתנו מאז אבא לרנר ויש דברים שכנראה מבינים יותר היום.

    המטאפורה שלך פיוטית.
    אני פשוט מציע לחשוב שלבנק יש אקסל שבו הוא רושם למי יש פטור ממיסים ומה גודל הפטור(זה הכסף, זה גם החוב של המדינה – לתת פטור ממס עתידי ). אז כל עוד אנשים בחוץ שומרים את הפטור(חסכון) ולא סוחרים איתו אז הוא יכול להגדיל את הפטורים ממס(הכסף) בלי שתיווצר אינפלציה.

    Liked by 1 person

  17. גם אינפלציה של 2% וריבית אפס נראה לי לא מוסרי.
    בכל אופן אם הכסף של המדינה יקרוס זה פשוט אסון כי אז האנשים יעברו לכסף של מדינה אחרת (זה יהפוך את המדינה למשועבדת כלכלית לאותה מדינה שנשתמש בכסף שלה) או למתכת יקרה. נראה לי שגם שמו במתכת יקרה כאמצעי חליפין הוא בעיתי.
    בכל אופן אם כספם של כל המדינות יקרוס גם המדינות עצמן יכולות לקרוס (לא יהיה להם כסף לשלם לצבא, למשטרה, לשופטים, לרופאים ואחיות). כלומר לחזור לחיות כשבטים קטנים.
    אינני מבין למה אתה חושב שהורדת ערך הכסף תגרום להגברת הייצוא. אם כל המדינות ינסו להוריד את ערכי מטבעותיהם זה לא יועיל להם.
    חוץ מזה מה זה יעזור למדינה אם יהיה לה ייצוא גבוה בהרבה מהייבוא לאורך שנים. מדינות אחרות יהיו חייבות לה כסף אבל כדי שיחזירו את חובן צריך להפוך את הגלגל שדוקא הייבוא יהיה גבוה מהייצוא. אם זה לא יהיה כך אז בסופו של דבר המדינה תצטרך לשמוט את החובות שחייבים לה המדינות הזרות.

    אהבתי

  18. הבעיה היא לא היצוא או היבוא. הבעיה היא שבנק ישראל לא מדפיס מספיק כסף (הכמות שנדרשת לעמוד ביעד האינפלציה שלו) ולכן הצמיחה במשק נמוכה מדי.
    הדפסת שקלים וקניית דולרים היא פשוט דרך להדפיס כסף. הורדת ריבית היא גם דרך להדפיס כסף.

    אם כל המדינות ידפיסו כסף אז האינפלציה תעלה בכל המדינות. זה לא משחק סכום אפס אלא התפתחות חיובית. אינפלציה נמוכה בסביבות 2 אחוז מועילה לצמיחה מאוד.

    Liked by 1 person

  19. מה שמטריד אותי זה לא שהיצואנים מתלוננים. אם בנק ישראל היה מגשים את יעד האינפלציה לא היה אכפת לי מהיצואנים. אלא זה שהיצואנים נפגעים בזמן שבו באמת בנק ישראל צריך לעשות משהו כדי להגביר את הצמיחה ולא עושה.

    אהבתי

  20. לא הבנתי.
    אם הריבית שלילית, למה אני לא יכול פשוט לשים את כל הכסף בנק בחו"ל?

    אהבתי

  21. תודה. אני אקרא. אגב, אני בטח היחיד שקורא את הקישורים שאנשים מצרפים באינטרנט. טוב, כי יש לי הרבה זמן. טוב, גם לא את כל הקישורים.

    הקשורים נועדו לתמרץ אותך לרדת ממושא הביקורת. פשוט מלקנקים אותך

    אהבתי

  22. אבל זו בדיוק המטרה. תשים את כל הכסף בבנק בחו"ל, כלומר תמיר למט"ח, כלומר שער השקל יצנח. כלומר שגשוג עצום ליצואנים.

    אהבתי

  23. חוב במטבע מקומי הוא יצירה שקיימת בדמיונו של הבנק המרכזי כמו שאנחנו קיימים בדמיונו של אלוהים. עוד לא קרה שמדינה התמוטטה בגלל אינפלציה אדירה.
    עשרת אלפי שנים והכלכלנים לא הבינו את זה. ופתאום יום בהיר אחד מישהו בעל דמיון אלוהי אמר, אני יכול פשוט להמשיך להדפיס כסף ולקנות אתו דולרים ואם יש פתיים שקונים זה בדיוק כמו למכור מניה בחברה בע"מ. מקסימום אגיד: אוּפְּס בשורוק. והי בוקר ויהי ערב כלכלה חדשה.

    אהבתי

  24. מעולם לא אמרתי שמדינה לא התמוטטה בגלל אינפלציה. לאינפלציה בגרמניה בשנות העשרים היה תפקיד בתהליכים שהובילו למלחמת העולם ולשואה. אבל יש להבחין: חוב במטבע מקומי קיים בספרי חשבונות. אינפלציה קיימת במציאות הכלכלית והחברתית. ספרי חשבונות לא ממוטטים מדינה כי כלכלה אינה פיזיקה. נוסחאות מספריות אינן בהכרח מתורגמות למציאות. אינפלציה היא תופעה מציאותית והיא כן יכולה באופן ישיר למוטט מדינה.

    אהבתי

  25. אבל זו בדיוק המטרה. תשים את כל הכסף בבנק בחו"ל, כלומר תמיר למט"ח, כלומר שער השקל יצנח. כלומר שגשוג עצום ליצואנים.
    זו סתם התפלפלות, ימצאו אלטרנטיבות, חברות שיקנו את הצ'ק שלך בשער מועדף, שוק שחור, חליפין. אתה כבר מדבר על כלכלה מתקופת הקומוניסטים. למה שלא יגידו ש10 אחוז מהשכר אפשר להוציא רק לנסיעות לחול או קניה באמזון כמו שהציעו פה?

    אהבתי

  26. הקומוניסטים רצו להגביל את הכלכלה. אני מציע להרחיב אותה כך שתכלול גם את האפשרות של ריבית שלילית ומבלי שקיום המזומן יהווה מכשול שימנע זאת.

    אהבתי

  27. אחרי כל זה באופן פרקטי אני לא באמת חושב שיש צורך להידרש לבלגן של ריבית שלילית כשיש אלטרנטיבות שישיגו תוצאה דומה כמו קניית מט"ח או הגדלת הגרעון.

    אהבתי

  28. תמציר,
    לפי הגראפטיפי שא. השאיר לך כאן הוא כנראה רוצה שרק אמשיך לקטול אותך בלי קשר לקונטקסט.
    אני בעד לפחות לתת קרדיט כשמגיע ולקטול כשמגיע.
    לא קראתי עדיין את הקישור אל א.לרנר. מבטיח לקרוא ולהתייחס למרות שבכל זאת. יש לי רשימת קריאה אחרת ארוכה וספרינטים בבריכה וילדים בחופש על הראש בקיץ.
    מה שכן. מה מבטיח לי שאם אקרא את המאמר עד הסוף ולא אמצא קשר למה שכתבת כפי שכבר קרא בעבר ואז אבקש ממך (3 פעמים)שתספק את הקטע הרלוונטי (או שאתה חשוב שהוא רלוונטי)מהמאמר הארוך -לא תספק ותטען (בגישה מאד לא מדעית) שזה כתוב במאמר.אז מה מבטיחשזה לא יקרה ברביעית החמישית ובשישית? ומה יבטיח לי שאני לא מתדיין עם סתם חפרפרת מחפורת ערמומית?

    אהבתי

  29. את אבא לרנר כדאי לקרוא בלי שום קשר אליי. מהאנשים החכמים שהפיק הצופן הגנטי היהודי.

    אני משתדל לענות על שאלות.

    אהבתי

  30. פינת הטרלול הישראלי
    הקרב על הפיליפינית, שיח לוחמים 2: "הברק בעיניים, המסירות והסיכון הלא פשוטים במעשה זה מעמידים את אותם החברים בשורה אחת עם חסידי אומות העולם בתקופת השואה, הפרעות והאינקוויזיציה בספרד."
    http://www.shavim.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=340330_shavim&act=show&dbid=pages&dataid=20012741

    Liked by 1 person

  31. בענין אחר: מה יהיה עם הבחירות הבאות?
    נראה שאף אחד לא יוכל להרכיב ממשלה. אז מה יהיה? מועד ג? מועד ד? מועד ה?
    האם מדינה יכולה לתפקד כך?
    אולי כדאי לשנות את החוק כך שיהיה 2 ראשי ממשלה בעלי סמכויות זהות (ברומי העתיקה היו 2 קונסולים שסמכויותיהם היו בערך זהות ל-2 ראשי ממשלה כיום)?

    אהבתי

  32. תמריץ, קראתי את המאמר(פעם אחת אבל ברור שהוא דורש יותר התעמקות ). באמת מאד מעניין. באמת אפשר להעריך שלרנר היה אחד מהאנשים החכמים שהפיק הצופן הגנטי היהודי.
    חלק מהכתוב אמנם שהיה אז פורץ דרך נראה היום קצת אנכרוניסטי.
    בכל אופן, כשאני קורא שוב את התגובות שלנו.
    אני התכוונתי שהתיאוריה שלך שעטנזית במובן שאתה משלב mmt עם שימוש ב{ריבית שלילית }
    שמגיע מבית המדרש של אסכולת שיקאגו.
    נראה שאתה לא הבנת את הטענה הזו וטענת בהמשך שאפשר להדפיס כסף גם אם אין אבטלה. לטענה הזו אני מסכים. כפי שכתבתי אפשר להדפיס כסף(אני מעדיף להחזיר/להוריד מיסים) כל עוד אין אינפלציה.
    אם יש לך דוגמא ל מישהו עדכני שמשלב אמ.אמ.טי עם שיקאגו אשמח לקישור.

    בכל מקרה, אבא לרנר לא התייחס במאמר שלו לריבית שלילית. (הוא התייחס למיסוי במקום ריבית אבל הוא מתכוון לתסריט מאקרו כמעט הפוך למה שקורה היום …(הסבר על זה ארוך – אם מעניין תנסה להבין תסריט 5 שהוא מציג בסוף)).

    הוא כן מדבר על שימושים בריבית אבל ייתכן שמשום שהתקופה היתה רק כעשור אחר בסיס הזהב ולא ירדו לעניין אי הצורך בריבית לעומק(הוא גם מדבר על סעיפי אפיזמנט אחרים בתיאוריה החדשה שיהיו קלים לעיכול לשמרנים . (אז אולי חשבו על אי הצורך בריבית אך לא רצו להגזים בחדשנות).

    (ב1932 אם אנני טועה היתה מחוייבות לתת לפרט זהב אל מול הדולר שבוטלה, רק ב1973 ביטל ניקסון את ההתחייבות לתת למדינות אחרות אל מול הדולר).
    אתה נותן למישהו ריבית כדי לתמרץ אותו לא לרוץ לפורט נוקס למשוך את הזהב כשיש משבר. אם מאחורי המטבע עומד פטור ממס אז לא חייבים לתמרץ מישהו שלא ירוץ לשלם מס כשיש משבר. אם מישהו כל כך רוצה לשלם מס עם הפטור שלו אפשר לאפשר את זה בקלות. זה לא מוריד את הזהב במרתפים.

    אהבתי

  33. הבנתי יותר את טענתך. אני חושב שריבית שלילית היא אופציה, לא אובססיה. אופציות אחרות כמו הגדלת הגרעון או קניית מט"ח הן עדיפות בעיניי.
    היתרון העקרוני של ריבית בעיניי על פני שימוש בלעדי בנשק התקציב הוא שריבית יוצרת מעגלי פידבק קלים להבנה שמערבים את כוחות השוק. יש סכנת אינפלציה->עליית ריבית->הממשלה צריכה לקצץ->ערכי נכסים צונחים->הבנקים מדפיסים פחות כסף.
    אין ספק שמונטריזם אדוק הצליח לחסל את האינפלציה במערב בשנות השמונים ואפשר את עצמאות הבנק המרכזי. הצרכים של העידן הנוכחי אחרים, אבל אפילו היום יש את טורקיה שעדיין צריכה מונטריזם.

    אהבתי

  34. מחוץ לישראל לא ממהרים לאתרג
    Inside the mysterious Manhattan apartment building on East 66th Street, where underage models, lawyers, and key players in Jeffrey Epstein’s sex-trafficking circle all live. Ex-Israeli Prime Minister Ehud Barak is a frequent visitor.
    https://www.businessinsider.com/the-nyc-building-at-the-center-of-jeffrey-epsteins-web-2019-8?fbclid=IwAR1iuBsplqszo60EpjyK52HN9VGX9vCHtfbdt6x91ZmzjTcNpSlSFXmeshU

    אהבתי

  35. תמריץ,
    נראה לי שהמטורללים מאמריקה שלחו אליך מתחזה לחייל זקן. התגובה מ1:29 היא של הפייק

    אהבתי

  36. אין קונסנזוס מוחלט אבל אף אחד לא חובב שימוש בכלי הריבית.
    לגבי האין ספק שציינת על מדיניות ווקר-
    בעיני מוסלר יש ספק גדול. הוא בכלל טוען שמה שעצר את האינפלציה בשנות ה80 הוא הקיצוצים בתקציב ומדניות הסמול גוברמט של רייגן. אם אנני טועה הוא אפילו טען שהמדיניות של ווקר דווקא היתה מרחיבה! כי היא שמה כסף בכיס של אנשים. (כנראה לדידו הקיצוצים היו גדולים מספיק בשביל לפעול גם נגדה)
    (אני לא חייב להסכים עם הכל…)
    רנדל ריי אומר שלא יודעים בדיוק מה השפעות הריבית וקשה למדוד.
    מיטשל כתב מאמרים ארוכים באורך הגלות על ריבית 0.
    לא קראתי על העניין בשנה האחרונה אבל אני מניח שדברים לא השתנו. אני זוכר את הנושא כי דווקא חיפשתי מישהו שמשלב /משטנז m.m.t עם ריבית מינוס (כמוך.. כי עניין אותי המקור) ולא מצאתי.

    אהבתי

  37. אני חושב שאין טעם לשלב ריבית שלילית עם mmt. למי שמאמין ב-mmt ההסתבכות הקשה עם ריבית שלילית מיותרת.
    לעומת זאת, אמונה בריבית חיובית פלוס אמונה ב-mmt בסיסי כשהריביות הן על אפס היא פחות או יותר ניאו קיינסיאניות נוסח פול קרוגמן.

    אהבתי

  38. בסדר, נגיד.

    בקשר לקרוגמן – בכלל לא ברור שהוא מסכים עם מה שאבא לרנר כתב לגבי גרעונות(אם לזה אתה קורא mmt בסיסי ).
    במטאפורה הוא יונה תקציבית לעומת לרנר שהוא ינשוף תקציבי.

    דקה 2 מדברים גם על קרוגמן.

    פרגמנט קצר על הבדלים אחרים
    https://rwer.wordpress.com/2018/10/05/krugman-vs-keen/

    אהבתי

  39. תמציר, אקרא את המאמר לעומק במועד מאוחר יותר.
    בכל מקרה קרוגמן כותב בעצמו
    The bottom line is that while functional finance has a lot going for it, it’s not the kind of axiomatically true doctrine that Lerner – and, I think, modern MMTers – imagined it to be.

    שזה בדיוק מה שטענתי לעיל מקריאה והבנת המאמר של לרנר – שהם {לא} מגיעים מאותו בסיס שאתה ציינת שהוא אמ.אמ.טי בסיסי(שאלתי כתבתי קודם – אם אתה קורא ללרנר בסיס אמ.אמ.טי)
    וגם קלטון מסבירה את זה יפה בסרטון.

    Liked by 1 person

  40. תמריץ, הפוסטים שלך(לפחות מרבית מרביתם) בגישה של לרנר – לא של קרוגמן.
    בכל מקרה , רק מזכיר שהמדיניות של טראמפ שהגדילה את הגרעון על ידי הפחתות נטל המס היא מדיניות שנתמכת תיאורטית על ידי לרנר ולא על ידי קרוגמן שהיה ממליץ להגדיל את הגרעון רק במיתון. טראמפ קיבל משק לא ממותן והגדיל את הגרעון וטוב מאד שכך.

    אהבתי

  41. אולי אני לא מסכים עם קרוגמן בעיקר בהגדרה של סביבת תת אינפלציה עם נתוני תעסוקה טובים בעידן האוטומציה. האם זו סביבה של תעסוקה מלאה או של תת תעסוקה.

    כמובן עיקר חוסר ההסכמה עם קרוגמן הוא בסלידה שלי מתשוקתו לשוויון, מהשקרים הליברליים שמאמין בהם ומייחוס חשיבות יתר לאי שוויון בנתונים על הנייר.

    אהבתי

  42. {איך/האופן בו} כדאי להגדיל את הגרעון כשאפשר(כלומר שכאין כמעט אינפלציה כמו עכשיו) זו שאלה אידיאולוגית. ציינתי אומנם שלדעתי עדיף להוריד מיסים(מזה אמור להשתמע שאין לי תשוקות ו\או חזיונות לשיויון) אבל זו עמדה אישית
    יש כאלו שיאמרו שעדיף לצמצם אי שיוויוון בכל מצב.

    זה שכדאי להגדיל את הגרעון כשאין אינפלציה זו עמדה לא אידיאילוגית כי ככה מעסיקים גורמי ייצור (הון, עבודה) במשק שהיו אחרת מובטלים סתם.

    אהבתי

  43. מזומן הוא חירות.
    המדינה לא צריכה לדעת על כל פעולה שהאזרח מבצע, את מיקומו (כי הרי תשלום באשראי מורה גם על מיקום העסק ששם נעשתה העסקה), גובה התשלום וכו'. זה לא קורה בעת שימוש במזומן.
    שמחתי לעזור.

    Liked by 1 person

  44. חייל זקן:
    תמריץ,
    "המזומן הוא בולשביקי.." אורוול קטן עליך.

    מדויק! חד-חד ערכית ומשמעית.
    אם היית גם מזכיר שתמריץ פוסטמודרניץ גם "לא מתווכח על הגדרות" הייתי מקבל גם סדרה הנדסית.

    אבל זה מצב snafu, אין מה להתרגש.

    אהבתי

  45. אהבתי

  46. תמריץ, האם שמעת על ההצעה לנתק בין המזומן ובין הכסף הדיגיטלי, כך שיחס ההמרה ביניהם יגדל בהדרגה, כך שהמזומן יחווה אינפלציה בעוד שבמקביל הכסף הדיגיטלי יחווה ריבית שלילית? מה עמדתך?

    אהבתי

  47. תמריץ,
    בהמשך לכתבה שקישרת לקרוגמן היה דיון ארוך בינו לבין קלטון.
    היה שם דיון על כמה נקודות. נקצר ונתייחס לאחת:

    Keep this in mind: Higher deficits give rise to higher interest rates, which give rise to lower investment. The last bit is referred to as “crowding out.” This is the inherent tradeoff that MMT denies and Krugman defends.

    https://rwer.wordpress.com/2019/03/03/kelton-and-krugman-mmt-vs-is-lm/
    קרוגמן אומר שגרעונות גדולים וגדלים מובילים לשיעורי ריבית עולים ולהשקעה נמוכה יותר.

    לתשומת לבך הטבלה הבאה, שכל סטטיסטיקאי מתחיל יגיד לך שמשתמע ממנה, אם בכלל, את ההיפך – כאשר מדובר במדינות שהחוב שלהן נקוב במטבע המקומי שלהן, ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר. כן, כן – המציאות אומרת את ההיפך הגמור ממה שמומחי הכלכלה הגאונים ממשרד האוצר אומרים. הפער העצום בין העובדות בשטח לבין התיאוריה המופרכת שמחזיקים אלו שמתיימרים להיות מומחים, מחזק בי את התחושה – מבחינת מצב מדע הכלכלה, אנו חיים בתקופה שבה חשבו שהעולם שטוח ועומד על צבי ענק.

    אהה, רגע, זה אתה כתבת את זה בכלל.

    https://tamritz.wordpress.com/2014/06/07/%D7%9B%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A0%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%AA/

    Liked by 1 person

  48. אני חושב שאנחנו בעידן ריבית אפס שמשנה הכול ובו תורת mmt זורחת, אבל הייתי נזהר מלהכליל זאת לימים אחרים. היו ימים אחרים ואולי עוד יהיו במערב ובישראל. בפרט בישראל שבה דמוגרפית לכאורה אין סיבה לריבית אפס (ראה פוסט אחרון). וגם בטורקיה ממש כיום mmt לא יעזור לאף אחד.

    אהבתי

  49. א. בטורקיה יש רודן שהורס את צד ההיצע של הכלכלה. במקרה כזה רק אלוהים יכול לעזור לו.
    ב. אם בישראל אין סיבה לריבית אפס תן לשוק הפרטי לקבוע את הריבית על הכסף הממשלתי ולא לבנק ממשלתי מרכזי. אבל ראה כאמור מה כתבתי במעלה הפוסט.

    אהבתי

  50. לא.בנקים מלווים כשהם חושבים שהם יריוחו והם יציעו הלוואות לשוק הפרטי (כל אחד לפי התנאים שהבנק יציע לו) אם מישהו יקח את ההלוואה זו תהיה הריבית שלו והבנק יכול להציע למישהו אחר תוכנית חיסכון אל מול ההלוואה הזו מינוס הוצאות ורווח בשבילו.
    הבנק המרכזי לא יתעסק עם ריבית כי הוא מייצג את הממשלה שיש לה מונופול על יצירת הכסף המקומי.
    ה own rate של מונופול הוא אפס.
    צא ולמד גם את זה.
    תקרא את מוסלר על זה ותכתוב פוסט.

    אהבתי

  51. תמריץ,
    נניח שאני מלווה ממך כוס סוכר
    נתתי לך פתק שאני חייב לך כוס סוכר(יש לי מונופול על הפתקים הללו).
    עכשיו , פתאום גילתי שחסרה לי עוד כוס סוכר. מה הדבר ההגיוני שעלי לעשות?

    האם עלי ללוות ממך את הפתק שנתתי לך קודם עם ריבית בשביל לקבל ממך עוד כוס סוכר ?
    או פשוט לכתוב לך עוד פתק שאני חייב לך סוכר?

    תשובה:
    עדיף לכתוב עוד פתק ולא לשלם סתם ריבית, להעסיק מנגנון מנופח שלא פוגע ומנסה רק להצדיק את קיומו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s