בחירות 2019 – ההסבר הסוציואקונומי

מי שמתעסק בסטטיסטיקה יודע שמתאמים סטטיסטיים בסדר גודל של 0.85 ומעלה, מתאמים שיכולים להסביר כמעט את כל השונות, הם נדירים. מתאמים כאלו מלמדים לרוב על דמיון בין דברים טריוויאליים למדי כמו ציון הפסיכומטרי של אדם שעושה את הבחינה שוב ושוב.

למצוא מתאם 0.93 בין שתי תופעות שונות בעולם, כל אחת מהן חשובה ומעניינת בפני עצמה, שאין ביניהן קשר ברור מאליו, זה דבר גדול. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את תוצאות הבחירות לפי ישובים אתמול, בהתייחס לשלושים היישובים הגדולים בארץ. הוצאתי חרדים וערבים שלהם דפוסים משלהם, הוספתי לאקסל את המעמד הסוציואקונומי של היישוב, ומתאם 0.93 צץ וקפץ לו. זה המתאם בין שיעור ההצבעה לכחול לבן ביישוב מסוים לבין מעמדו הסוציואקונומי. איש לא היה מפקפק בכך שקיים קשר, אבל עד כדי כך? מתאם 0.93? מדהים.

גם הצבעה למפלגות שמאל אחרות, כמו העבודה או מרצ, היא בקורלציה גבוהה עם מעמדו הסוציואקונומי של היישוב. דבר קצת משעשע ואירוני כי הרי אלו מפלגות סוציאליסטיות. אבל לעוצמת המתאם המטורף 0.93 לא מגיעים שם. לכחול לבן יש סגולה מיוחדת למשוך את לבם של המצליחים.

כולנו של כחלון הייתה מפלגה חברתית, אבל במפתיע לא רואים בקורלציות אהדה מיוחדת לכחלון מצד המוחלשים. הקשר בין המעמד הסוציואקונומי של היישוב לבין ההצבעה לכולנו הוא אפס. ש"ס לעומת זאת שובה את לב היישובים של העניים (מתאם שלילי 0.86 בין רמה סוציואקונומית לשיעור הצבעה לש"ס).

אבל אולי מתמצת את כל הסיפור דווקא הדרבי של הדתיים. בבחירות הקודמות רצו שתי מפלגות דתיות, אחת ליברלית של בנט ושקד, אחת סמוטריצ'ית עם בן גביר כקינוח. נקח את יחס המצביעים בין המפלגות ונעשה קורלציה בינו לבין המעמד הסוציואקונומי של היישוב. בינגו. מתאם 0.8 בין העדפת בנט ושקד לבין רמה סוציואקונומית. או בעברית פשוטה – מצד אחד שהם, שם מובילים הדתיים הליברלים. מצד שני לוד, שם מובילים הדתיים השמרנים.