בחירות 2019 – ההסבר הסוציואקונומי

מי שמתעסק בסטטיסטיקה יודע שמתאמים סטטיסטיים בסדר גודל של 0.85 ומעלה, מתאמים שיכולים להסביר כמעט את כל השונות, הם נדירים. מתאמים כאלו מלמדים לרוב על דמיון בין דברים טריוויאליים למדי כמו ציון הפסיכומטרי של אדם שעושה את הבחינה שוב ושוב.

למצוא מתאם 0.93 בין שתי תופעות שונות בעולם, כל אחת מהן חשובה ומעניינת בפני עצמה, שאין ביניהן קשר ברור מאליו, זה דבר גדול. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את תוצאות הבחירות לפי ישובים אתמול, בהתייחס לשלושים היישובים הגדולים בארץ. הוצאתי חרדים וערבים שלהם דפוסים משלהם, הוספתי לאקסל את המעמד הסוציואקונומי של היישוב, ומתאם 0.93 צץ וקפץ לו. זה המתאם בין שיעור ההצבעה לכחול לבן ביישוב מסוים לבין מעמדו הסוציואקונומי. איש לא היה מפקפק בכך שקיים קשר, אבל עד כדי כך? מתאם 0.93? מדהים.

גם הצבעה למפלגות שמאל אחרות, כמו העבודה או מרצ, היא בקורלציה גבוהה עם מעמדו הסוציואקונומי של היישוב. דבר קצת משעשע ואירוני כי הרי אלו מפלגות סוציאליסטיות. אבל לעוצמת המתאם המטורף 0.93 לא מגיעים שם. לכחול לבן יש סגולה מיוחדת למשוך את לבם של המצליחים.

כולנו של כחלון הייתה מפלגה חברתית, אבל במפתיע לא רואים בקורלציות אהדה מיוחדת לכחלון מצד המוחלשים. הקשר בין המעמד הסוציואקונומי של היישוב לבין ההצבעה לכולנו הוא אפס. ש"ס לעומת זאת שובה את לב היישובים של העניים (מתאם שלילי 0.86 בין רמה סוציואקונומית לשיעור הצבעה לש"ס).

אבל אולי מתמצת את כל הסיפור דווקא הדרבי של הדתיים. בבחירות הקודמות רצו שתי מפלגות דתיות, אחת ליברלית של בנט ושקד, אחת סמוטריצ'ית עם בן גביר כקינוח. נקח את יחס המצביעים בין המפלגות ונעשה קורלציה בינו לבין המעמד הסוציואקונומי של היישוב. בינגו. מתאם 0.8 בין העדפת בנט ושקד לבין רמה סוציואקונומית. או בעברית פשוטה – מצד אחד שהם, שם מובילים הדתיים הליברלים. מצד שני לוד, שם מובילים הדתיים השמרנים.

23 תגובות על ״בחירות 2019 – ההסבר הסוציואקונומי״

  1. לכאורה המדד הסוציואקונומי הוא יותר מדד אשכנזיות מאשר מדד 'המצליחים'. ואם כך, זה כן די טריוויאלי.

  2. "גם הצבעה למפלגות שמאל אחרות, כמו העבודה או מרצ, היא בקורלציה גבוהה עם מעמדו הסוציואקונומי של היישוב. דבר קצת משעשע ואירוני כי הרי אלו מפלגות סוציאליסטיות" לא ברור לי למה אתה רואה בזה דבר משעשע ואירוני – כל אחד מצביע למי שמצ'פר אותו. רוב מוחלט של המעמד הגבוה מרוויח משכורת בלי לייצר כלום וזאת או שהם ממסודרי ההסתדרות או שהם מהפקולטות לענייני כלום ועוד כל מיני תפקידים מיותרים ומתגמלים. למשל המפקחים במשרד החינוך רובם ככולם מיותרים וחלקם אף מזיקים ומקבלים משכורות גבוהות – כמובן שבעיניהם תפקידם מאוד חשוב כפי תפיסת השמאל. כמובן שבין אלו שמרווחים הרבה יש גם הרבה מאוד יצרנים (הם ודאי מיעוט ביחס לקבוצה שלהם אבל בהחלט לא מיעוט זניח) אבל הם באופן טיבעי נוטים אחרי ה'שבט' שלהם. מעמד הביניים והמעמד הנמוך מעדיפים שוק שימצאו בו עבודה מאשר קיצבאות או עבודה יזומה. גם בניהם יש הרבה מאוד שקיצבאות וכדומה יותר טוב להם אבל גם הם נוטים אחר השבט שלהם ואצלם יש גם עוד סיבה אדם שלו יותר טוב קיצבאות אבל הבן שלו ימצא עבודה בשוק חופשי יעדיף שוק חופשי.

  3. היית טוב, עד לוד. שם פישלת
    הדוסים שגרים בלוד הם לא לודאים עם כיפה סרוגה אלא פולשים מההתנחלויות שחיפשו דיור זול במרכז במסווה אידאולוגי של התנחלות בלבבות. גנטרפיקציה בשם יהוה

  4. משה, אתה מנסה להסביר מדוע אנשים לא מצביעים נגד האינטרס האישי אבל האמת לדעתי שלאנשים אין שום בעיה להצביע נגד האינטרס האישי. הצבעה היא אקט פוליטי ומבצעים אותה מתוך חשיבה פוליטית ולא אישית. לדעתי ממש אזור אחר מופעל במוח.

  5. תמריץ,
    לא התייחסת לתגובת "אלישיב".
    הוא צודק. הקהילה הדתית בלוד אמידה בערך כמו הקהילה הדתית בשהם (למעשה אמידה פחות בגלל חתך גילאים צעיר יותר שעוד לא הגיע לשיא כושרו הכלכלי).
    ויותר מזה שדתיי לוד (כמעט) זהים כלכלית לדתיי שהם – דתיי לוד שונים כלכלית משאר תושבי לוד. המדד הסוציו-אקונומי של היישוב לא מייצג את הקהילה הדתית שהיא חלק קטן מאוד מתוכו.
    אני הייתי בוחר במדד של מי רב העיר – זה יותר מייצג מאשר המדד הסוציו-אקונומי. הרב של שוהם עומד בראש צהר, בעוד שרב הגרעין התורני מזוהה יותר עם הצד התורני. לא הייתי רץ למדדים כלכליים.

  6. המפלגות הסוציליסטיות כביכול היום בפועל הן מזמן לא סוציליסטיות מבחינה חברתית.
    מרץ והעבודה אינן מפלגות סוציליסטיות. גם אם יש בהן חברי כנסת סוציליסטים מה שמאפיין אותם זה להגיע להסכם שלום ולהקים 2 מדינות. הם יוותרו על כל עקרונות הסוציליזם אם יתאפשר להם להקים קואליציה שתנסה להגיע להסדר שלום כזה.
    הסוציליזם אצלם הוא דבר שולי אם הוא בכלל קיים.
    חוץ מזה אנשים מצביעים למפלגות שונות בעקר בגלל המצע המדיני שלהם שאין בינו לבין המצע החברתי שום קשר. אדם יכול להיות סוציליסט בהשקפתו החברתית אבל מאוד ימני בהשקפתו הפוליטית וההפך (אתן לך דוגמא של מפלגה שהיתה קיימת פעם ונקראה אחדות העבודה. זו המפלגה שהיתה מאוד סוציליסטית בהשקפת עולמה החברתית אבל מאוד "ימנית" בהשקפתה הפוליטית. בעיני מפלגה זו יהודה ושומרון רצועת עזה חצי האי סיני רמת הגולן ודרום לבנון הן חלק בלתי נפרד מישראל).
    האמת היא שאחרי כשלון הסכמי אוסלו אני מופתע שהימין מצליח להגיע רק ל-65 מנדטים.

  7. תמריץ זה מעניין! אשמח לראות את הקובץ אם הוא בלמ"ס…
    שתי הערות: עיר שהיא חצויה ממש. חלק אחד של העיר במדד סוציו אקונומי נמוך ולחלק שני מדד גבוה. המידע לא הולך לאיבוד במיצוע של עיר שלמה?
    הערה שנייה: באחת התגובות כתבת "אבל האמת לדעתי שלאנשים אין שום בעיה להצביע נגד האינטרס האישי". איך האנשים האלה שרדו את האבולוציה/ הברירה הטבעית אם הצביעו נגד האינטרס שלהם? אני מכיר אנשים שהצביעו בהתאם לאינטרס האישי שלהם כלכלי/ חברתי וכו ולא מכיר דוגמאות הפוכות

  8. טוב זה ברור.. לגנים שלך עדיף להציל תשעה בני דודים מלהציל את עצמך. החשיבה הפוליטית עוסקת ברווחה של מספר רב של בני דודים (אצל שמאלנים אפילו בני דודים במובן העממי של המונח).

  9. לגבי האינטרס האישי מול האינטרס הקבוצתי, בימי קדם כאשר שבט (משפחה מורחבת) הפסיד בקרב לשבט אחר, הגברים נרצחו, והנשים והילדים נלקחו כשפחות ועבדים

    לגבר בעל ילדים vhv עדיף למות בקרב ובלבד שהשבט שלו ינצח, כי כך יובטח המשך קיום בכבוד לצאצאיו (ואפילו כבוד רב, כי הם בנים של גיבור שהקריב עצמו עבור השבט), לעומת הפסד בו הוא בכל מקרה יומת, ומשפחתו תימכר לעבדות

    זה קצת מוזר לראות איך תוך מספר שנים קטן התנתקנו מהמציאות הקיומית של המין האנושי במשך מאות אלפי שנים, ועברנו לחיות בעולם להלהלנד מדומיין בו כולם אנשים טובים שעוזרים אחד לשני, ומצייתים לחוקי מלחמה כאילו מלחמה זה משחק צפוי ומתוכנן

  10. יש שני סוגים של הצבעה נגד האינטרס האישי:

    1. אני שואל את יוסי למי הוא הצביע ואומר לו שזה נגד האינטרס האישי שלו והוא מתווכח איתי אבל אני כמובן יודע יותר טוב ממנו.

    2. יוסי אומר שהאינטרס האישי שלו הוא להצביע למפלגה מסוימת אך הצביע לאחרת נגד האינטרס האישי שלו.

    האם לדעתכם הסוג הראשון נפוץ יותר, או הסוג השני?

  11. לשואל לסטטיסטיקאים, לדעתי לאנשים יש דיסוננס קוגניטיבי ולכן לרוב זה יהיה מצב 1. ראה את כל השמאלנים שחיים נפלא ואומרים כמה רע בימי ביבי בגלל העוני. למי רע (כביכול)? אולי לחרדים ולערבים.

  12. לדעתי אני היחיד שמצביע לפי אינטרס אישי, ולכל השאר יש דיסוננס קוגניטיבי.

  13. לוליטה אקספרס…
    אהוד ברק: מאחורי איחוד הימין מסתתרים אנשים שלא רוצים לראות ילדות בבית ספר במכנסיים קצרים

  14. געגועי לגנץ
    חמאסניק חמוש הוט רק חשוד כאויב. הופך לאויב אם הוא פוגע ב3 חיילים לפחות.
    המודיעין ממשיך לקרוא מחשבות של חמאסניקים ובעקבות הפקת הלקחים מצוק איתן קורא גם מחשבות של חמאסניקים מתים.
    הפרחים לצה"ל!

  15. משפט שצד את עיני בפוסט: " … גם הצבעה למפלגות שמאל אחרות, כמו העבודה או מרצ, היא בקורלציה גבוהה עם מעמדו הסוציואקונומי של היישוב. … אבל לעוצמת המתאם המטורף 0.93 לא מגיעים שם. לכחול לבן יש סגולה מיוחדת למשוך את לבם של המצליחים … "
    ——–
    תרגיל מחשבתי מעניין הוא לנסות לזהות מקבץ מאפיינים די ייחודיים של מפלגת כחול לבן – ולגזור מכך מה משפיע על סיכויי ההצלחה בישראל 2019.
    ניתן לשער שהמצליחנים מתאפיינים ב
    1. רמה נמוכה של לויאליות להעדפות העבר (לרוב המפלגות בישראל יש גרעין קשה של מצביעים נאמנים, שבשום מצב לא ינטשו את מפלגתם. גם לאחר שתתאחד או תתפלג, תשנה את שמה או תדבוק בו וכו'. . הדבר הנכון הן לגבי מצביעי האגודה והמפד'ל והן לגבי מצביעי המערך, ר'ץ ומפ'מ. מיותר למיין שאין אחד ממצביעי כחול לבן שלא נטש את מפלגתו הקודמת (פרט כמובן למצביעים פעם ראשונה).

    2. רצון להתחבר עם הזרם העיקרי של "שאר המצליחנים". למעשה כל ארבעת או חמשת ראשיה אמורים להיות מוגדרים באתוס הישראלי ככאלו שהצליחו "לעשות את זה".
    מצביעי כחול לבן אינם מתאפיינים בנטייה להתחבר אל האנדר – דוג, אל המיעוט האידיאולוגי של "המעטים והצודקים ביותר", או אל המוני העם /המפלגה הגדולה ביותר שמכוונת אל המכנה המשותף הנמוך והרחב ביותר. סוד כוחה וכוח משיכתה של המפלגה הוא בתדמיתה כמצליחנית.

    3. נכונות / יכולת להתמקד במטרת על אחת. כל מצביעי כחול לבן הפגינו נכונות להתעלם מהמוני משתנים ותנאים מקדמיים, רק בכדי להגביר את הסיכוי להשיג מטרה אחת שהיא מאוד חשובה בעיניהם (הגדלה למכסימום של הסיכוי להחליף את ראש הממשלה). אין להם כל וודאות לגבי המדיניות הכלכלית העתידית של מפלגה זו, מה יהיו עמדותיה בנושאי דת ומדינה, ואפילו לא לגבי יחסיה העתידיים עם הרש'פ, החמאס, מוסקווה ווושינגטון. אבל כיון שהם כל כך ממוקדים בלוח התוצאות העיקריות (בעיניהם) – הם מוכנים להתעלם מעובדות פעוטות שכאלו.

    תרגיל מחשבתי נוסף הוא לאפיין מה הופך אנשים בישראל 2019 לעניים / ללוזרים / למצביעי ש'ס. (בתקווה שאף אחד לא יפגע מזיהוי מצביעי ש'ס עם הלוזרים של ישראל 2019).
    אם, כנרמז בפוסט, הצבעה לש'ס היא אכן תמונת המראה ההופכית של הצבעה לכחול לבן – אזי מאוד קל להפוך ב 180 מעלות את 3 המאפיינים של המצליחנים המצביעים לכחול לבן ל 3 המאפיינים של הלוזרים המצביעים ש'ס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s