שיגעון מצד המהות

מי יותר טוב ליהודים? דונלד טראמפ או המועמד הדמוקרטי? נראה שכיום רוב הישראלים יחשבו שדונלד טראמפ. אבל דווקא מהאגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, זה שלרוב מרתיע אותנו מאוד, מגיעה בשורה לציונות בדמות רעיונות למיסוי מטורף על עשירים. אליזבת' וורן מציעה מס על נכסי עשירים בסך 2% או 3% שיוטל מדי שנה.

המיסוי הכבד על נכסי עשירים הוא הצעה אבסורדית. זהו מס נוראי, אפילו בצרפת הסוציאליסטית מס מסוג זה בוטל בידי הנשיא מקרון. הרי אין באמת בעיה בכך שאנשים צוברים עושר על הנייר. אין לכך שום משמעות אמיתית. הנייר הוא רק נייר. הבעיה היא בכך שהעשירים עושים שימוש בזבזני בפועל במשאבים מוגבלים. מכלים את משאבי העולם על נשפים ועל מטוסים פרטיים ועל וילות ענק. ברם, מיסוי נכסים רק מעודד צריכה ראוותנית – "נאכל ונשתה כי מחר כספנו ימות", ובכך במקום לפתור בעיה, יוצר אותה. שלא לדבר על הבזבוז העצום מצד המדינה בהפיכת אנשים מוכשרים, אולי רופאים או מהנדסים בפוטנציה, לרואי חשבון ולעורכי דין שיעבירו ימיהם בחישוב נכסים של עשירים ויהגו יומם ולילה בלולאות מס. הקונספט אווילי במיוחד לאור זה שבארה"ב כבר קיים מס ירושה, שבעצם ממלא את המטרה של מס עושר, אבל נכנס לפעולה רק פעם אחת עבור כל אדם ולפיכך יעיל בהרבה (ועדיין בסופו של דבר לא יעיל).

לא במהרה יהיה רוב לרעיון בקונגרס וגם בית המשפט העליון עלול לפסול אותו בטענה שסותר את חוקת ארה"ב שמתירה בפירוש רק מס הכנסה פדרלי. אבל נניח שכן יהיה – בהתחשב במצבה הכלכלי הטוב של יהדות אמריקה, רעיון עיוועים כזה (דה מרקר כמובן מתלהב) נראה כאילו נרקח בישיבה של הסוכנות – איך ניתן לעודד יהודים אמריקנים עשירים לעלות לארץ. ארה"ב היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וישראל ארץ המגבלות הבלתי אפשריות. אבל כמה קדנציות עם פוליטיקאים מסוגה של וורן בבית הלבן והיוצרות יתהפכו.

בכלל אוסף ההזיות שיוצאות מהמפלגה הדמוקרטית הוא לא ייאמן: מופרך ככל שיהיה מס העושר, מהו בהשוואה לרעיון האחר שהופך לקונצנזוס במפלגה: התנגדות לכל גירוש של מהגרים לא חוקיים. כאילו ארה"ב באמת יכולה ואמורה לאסוף אליה מיליארדים מהעולם השלישי, ואפילו לא על סמך קריטריונים סבירים, אלא על סמך שרירות לבם של מבריחים.

בהחלטה של המפלגה הרפובליקנית למנות את דונלד טראמפ למועמד לנשיאות ב-2016 היה שיגעון מצד הסגנון, ואילו ברעיונות של המפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות 2020 יש שיגעון מסוכן יותר – מצד המהות.