סיבה אפשרית לביטול הבחירות וסיבה בלתי אפשרית

פורסמו היום שתי סיבות אפשריות לביטול הבחירות לכנסת ה-22. סיבה אחת אפשרית היא פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ ב-9 בספטמבר. הסיכוי הוא 1 ל-7,000. אם האסטרואיד ילך ויתקרב ופגיעתו תהיה באזורנו, ייתכן שלא יהיה מנוס מביטול הבחירות והסתגרות במקלטים אטומיים.

סיבה שנייה היא בלתי אפשרית. או לכל הפחות – סיכוייה קטנים מ-1 ל-7,000 לעניות דעתי. עמית סגל פרסם שגורמים בשתי המפלגות הגדולות בוחנים את ביטול הבחירות.

לפי חוק יסוד: הכנסת אפשר לדחות בחירות ברוב של 80 ח"כים. אבל סעיף זה נועד למצב חירום שבו יש "נסיבות מיוחדות המונעות את עריכת הבחירות", כפי שקרה ב-1973, אז הבחירות נדחו בגלל פרוץ מלחמת יום כיפור. אבל בנסיבות רגילות גם רוב בן 80 ח"כים לא יכול לדחות בחירות.

אבל הסעיף לא רלוונטי מלכתחילה. הוא מדבר בבירור על דחיית הבחירות כך שהכנסת תכהן יותר מ-4 שנים. כל מה שהכנסת שלנו רוצה (אולי) הוא לכהן את הזמן שבו הייתה אמורה לכהן מלכתחילה. מצב שבו הכנסת חוזרת בה מפיזורה כדי לכהן את התקופה שבה הייתה אמורה לכהן מלכתחילה אינו מצב שיש התייחסות אליו בחוקי היסוד של מדינת ישראל. כדי לאפשר אותו צריך לחוקק חוק יסוד חדש.

דא עקא, חוק יסוד כזה יחול מכאן ולהבא. לא ניתן לשנות את חוקי המשחק רטרואקטיבית. מוטב היה לוותר על הבחירות הבאות, אבל חוק יסוד רטרואקטיבי זה לא הגיוני. הכנסת הרי כבר פוזרה לפי החוקים שהיו קיימים ברגע פיזורה.

אם הסוגיה המשפטית הזו תתקדם ותגיע למבחן בג"ץ תעלה שאלה מאוד מעניינת – האם אפשר לצפצף על הכללים המשפטיים הפורמליים כדי לחולל מצב שבו כולם בסך הכול מעוניינים – לחסוך מערכת בחירות מייגעת ויקרה לטובת ממשלת אחדות שבה חושק רוב העם. או שמא יקוב הדין את ההר.

לדעתי אין באמת דילמה – שיקולי הוודאות המשפטית והטווח הארוך מחייבים להעדיף את הצד הפורמליסטי והמעצבן. הכנסת כבר החליטה את החלטתה, חקיקת חוקי יסוד רטרואקטיבית היא בלתי אפשרית. הבחירות חייבות להתקיים במועד עליו הוחלט.

30 תגובות על ״סיבה אפשרית לביטול הבחירות וסיבה בלתי אפשרית״

  1. לטעמי יש לך טעות לוגית. אם אין התייחסות בחוק אז האפשרות של לדחות את הבחירות אינה יותר "שינוי חוקי המשחק רטרואקטיבית" מאשר האפשרות של אי אפשר לדחות את הבחירות. אין שום עדיפות לאחד על פני השני מצד הפורמליזם. לכן אין שום בעיה פורמלית בחוק כזה שחל גם על הנדון דידן

    אהבתי

  2. אם לא כותבים על פרוצדורה פוליטית סימן שאין אפשרות כזו. הייתה מחלוקת דומה בבית המשפט העליון על האפשרות להחליף את בן ארי במועמד אחר של עוצמה יהודית. דעת הרוב (נגד דעתו של אלכס שטיין) הייתה שאם יש הסדר מורכב ומסובך שלא נכתב בפירוש בחוק, משמעות הדברים שהמחוקק לא רצה בקיומו. לדעתי כאן הקייס עוד הרבה יותר חזק. כי שם הסיטואציה יותר נדירה ומיוחדת וסביר לראותה כלקונה. פה העניין מונח בעצם הגדרת השאלה מהו פיזור הכנסת.

    הרי פרוצדורה כזו תעלה המון שאלות. נניח שהתהליך של פיזור הכנסת מבוטל, לאיזו נקודה אנו חוזרים בתהליך הרכבת הממשלה? האם המנדט חוזר לנשיא? כל זה לא מתואר בחוק ולפיכך במשתמע לא קיים.

    חשבתי אמנם אחרי כתיבת הפוסט שאם נקבל את דעתו של השופט חשין המנוח שהכנסת אינה אסיפה מכוננת, אז חוק יסוד: הכנסת לא באמת מהווה חלק מחוקה. הוא אינו כובל אותה ואין מניעה שתקבל חוק חדש שיסתור אותו. אבל זו אינה ההשקפה הרווחת כיום אצל משפטנים.

    אהבתי

  3. הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.

    חוק יסוד הכנסת קובע אפוא שני תנאים להארכת תקופת כהונתה של הכנסת, דהיינו לדחיית בחירות: התנאי האחד הוא שהחוק להארכת הכהונה יתקבל ברוב מיוחד של שמונים חברי כנסת והתנאי האחר הוא נסיבות מיוחדות. מטרתן של דרישות אלו לנסיבות מיוחדות ולרוב מיוחד היא למנוע מצב שבו גם במקרים שאינם יוצאי דופן תוכל הכנסת להאריך את תקופת כהונתה בלא מגבלות, ומניעה זו נדרשת כדי שלא ייפגע העיקרון הדמוקרטי של קיום בחירות מדי תקופת זמן שנקבעה מראש.
    מאחר והעיקרון הדמוקרטי איננו נפגע פה, אין מניעה שהכנסת תגדיר כיוצא דופן את המצב הנוכחי שהנו יוצא דופן לכל הדעות.

    אהבתי

  4. משה ותמריץ

    משה,
    (1) החוק המאפשר מלכתחילה פרוצדורה של פיזור מוקדם של הכנסת הוא חוק יסוד הכנסת, שלפיו הליך זה מוביל בהכרח להקדמת הבחירות. כלומר, כדי לאפשר לכנסת לחזור בה מפיזורה, חייבים, להבנתי, קודם כל לתקן את חוק יסוד הכנסת.

    תמריץ,
    (2) כתבת שתיקון חוק היסוד, יחול רק מכאן ולהבא, והתייחסת לתיקון כזה כתיקון רטרואקטיבי, ולדעתי אין זה נכון. לדעתי מדובר תיקון הפרוצדורה החוקית, שיאפשר שימוש בה במצב הנוכחי.
    (3) אתה בוודאי צודק בכך שתיקון כזה של החוק חייב להבהיר מה יהיה "מצב הרכבת הממשלה" לאחר יישומו, ולא תוכל להיות לו משמעות רבה אם לא יתייחס לכך. לטעמי הליך כזה של ביטול פיזור הכנסת לא יכול להיכנס לתוקף בעת כהונת ממשלת מעבר, ללא מתן אמון לממשלה חדשה כחלק מההליך. מעין אי-פיזור קונסטרוקטיבי, אם תרצה.
    (4) אני מסכים שהליך ביטול פיזור הכנסת לא דומה להארכת כהונתה מעבר למועד החוקי, ובכל מקרה לא ניתן לאשרו ברוב של 80 ח"כים באותה הפרוצדורה. העניין הוא שיש בחוק יסוד הכנסת סעיפים ששינויים מחייב רוב של 80 ח"כים. אומנם טכנית ניתן להוסיף לחוק פרוצדורה של ביטול פיזור הכנסת גם בלי לגעת בסעיפים אלה, אך אני לא יודע אם בג"ץ לא יחליט ששינוי כזה בכל זאת פוגע בסעיפים מוגנים אלה, ועל כן מצריך גם הוא רוב של 80 ח"כים.

    אהבתי

  5. תודה על התגובה המעניינת.
    לדעתי בהנחה שסמכות הכנסת לשנות חוקי יסוד היא סמכות של אסיפה מכוננת קשה לקבל את זה שייעשה שימוש בסמכות זו לצורך ארעי שהוא לכל הפחות בורדרליין רטרואקטיבי. זה הרי גם בליבת הפסק של בג"ץ נגד הוראת שעה לתקציב בן שנתיים.

    אהבתי

  6. הסעיף עם 80 הח"כים מתייחס להארכת כהונה מעבר לארבע שנים וגם לתקנות חירום. איני רואה איך הוא רלוונטי כאן.

    אהבתי

  7. אוף טופיק
    ממצאי מחקר דעת קהל ענקי (יותר מ 25,000 מרואיינים פנים אל פנים), בעולם הערבי (10 מדינות והרשות הפלסטינית).

    חלק מהממצאים מעניינים אבל רובם גם די מדכאים. או מאוד מדכאים.

    לדוגמא:
    – כמחצית מהמרואיינים לא פוסלים על הסף את האפשרות שאישה תהיה ראש ממשלה או נשיאה. אבל הרוב (כולל נשים) טוענים שעל הגבר להיות הפוסק האחרון במשפחה.
    – ישראל נתפסת כאיום הגדול ביותר עליהם. יותר מאיראן, רוסיה סעודיה ועוד. כולל במדינות ערביות מרוחקות שאמורות להתרכז בסכסוכים אחרים. כמו סודן ותימן.
    – יש ניצני מגמה להתחזקות החילוניות. בעיקר בקרב צעירים. עדין (?) מיעוט כמעט זניח בהשוואה למערב.

    https://www.bbc.com/news/world-middle-east-48703377

    Liked by 1 person

  8. 1. לעניין סמכות לשינוי חוקי יסוד:
    א. ממשלות רבות משנות את המגבלות על מספר השרים עם הקמתן, חלקן כהוראת שעה.
    ב. בג"ץ לא אישר לחוקק שוב ושוב את עניין התקציב הדו שנתי כהוראת שעה. כאן מדובר על תיקון קבוע של לקונה בחוק.

    2. יש בחוק יסוד הכנסת שני סעיפים רלבנטיים המשוריינים ע"י רוב של 80 ח"כים:
    9א. הארכת תקופת כהונה (שלא מוזכר בו שהכוונה היא רק מעבר למועד החוקי המקורי, למרות שגם אני חושב שלכך הכוונה.)
    34. התפזרות הכנסת
    לגבי שניהם יש מקום לטעון שחקיקת סעיף המתיר לכנסת לבטל את פיזורה פוגעת בהם, ולכן גם סעיף כזה צריך לעבור ברוב של 80 ח"כים.
    אני, כאמור, חושב שסעיף כזה רק מתקן לקונה ולא פוגע בסעיפים הקיימים, אבל אני לא יודע מה יגיד בג"ץ, שאין ספק שיידרש לכך.

    אהבתי

  9. נאיבי מצידכם לחשוב שהמדינה מתנהלת על פי הצמדות לחוקים ולמוסר. המחוקק קובע מה חוקי לדעתו ולנוחיותו. אתם רואים על בסיס יומי כיצד בית המשפט והממשלה מתאימים את החוק למה שנוח להם. הם יחברו כמה משפטים מסוגננים שמסבירים מדוע לדעתם החוק עומד לצידם ומאפשר להם לעשות מה שמתחשק להם. מי שלא מבין את זה חי בדמיונות. מישהו מכם מבין משהו בחוק? כולכם מביעים ידענות על תחום שאין לכם שמץ של מושג בו. אל אל ישראל

    אהבתי

  10. עמליה בעיקרון את צודקת. הכול אינטרסים. אבל אינטרס אחד שיש לשופטים הוא שהציבור יחשוב שהם משפטנים טובים ולדעתי זה לא הולך יחד עם הכשרת הדבר הזה.

    אהבתי

  11. גם אם המטאור יכה בכדור הארץ באזורנו זה לא ידחה את הבחירות. מטאור כזה יצור לכל היותר מכתש בקוטר של כ 4 קילומטר אבל קרוב לוודאי שלא יווצר כלל ונזק למרחק של קרוב ל 25 קילומטר. חלונות ישברו. זו הערכה גסה מבלי לחשב מה דחיסות המטאור, כמה אחוז ברזל יש בו, באיזה זוית הוא יכנס באיזו מהירות וכמה ממנו ישרף בחלל. על פי רוב מטאורים מתחת לגודל 35 מטר לא נחשבים לקטסטרופלים כי הם מתפרקים באטמוספרה.
    מטאור בסדר גודל כזה פוגע בארץ בממוצע אחת ל כמה מאות שנים

    אפשר להכניס את המספרים פה

    https://impact.ese.ic.ac.uk/ImpactEarth/ImpactEffects/

    Liked by 1 person

  12. לפני כשלוש שנים נכנסו זוג עורכי דין למשרדי מפלג ההונאה של מחוז ת"א, והתוודו בפני החוקרים המופתעים על גניבה של כ-7 מיליון שקל מלקוחות. שלוש שנים לאחר מכן עדיין לא הוגש כתב אישום נגדם. למה? כי הפרקליטות החזירה את התיק להשלמות חקירה, ומאז שכחה שהוא קיים. כך עולה מהחלטה שפרסם נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והמשטרה, השופט בדימ' דוד רוזן,

    אהבתי

  13. עוד אוף טופיק,

    ד'ר רועי צנזה טוען שלמעשה כבר החל "מרוץ החימוש" להנדסת עוברים מוצלחים יותר משל עוברי המדינות השכנות.
    לכל מדינה סמכות להחליט איזה ניסויי הנדסה גנטית מותר או אסור לערוך בשטחה. מדען רוסי כבר הודיע שיתחיל השנה.
    לפוטין תהיה כנראה התלבטות בין צווי הכנסיה הרוסית אורתודוכסית (המתנגדת להנדסת בני אדם) לבין הפיתוי לקזז את הקטנת האוכלוסייה הרוסית בשיפור דרמטי של איכותה.
    אם פוטין לא יעצור את המדענים הרוסים – סביר שמדינות אחרות יסחפו.

    ***
    אני תמיד הנחתי שפריצת החסמים על הניסויים הגנטיים בבני אדם יבוצעו בסין. מעט מפתיע אותי שהרוסים, החוזרים לאחרונה אל הדת, יהיו הנחשונים בנושא זה.
    מצד שני, בתקופת סטלין ניסו ליצור יצור רב עוצמה אבל בעל אינטליגנציה מוגבלת וקל יחסית לשליטה ע'י הכלאת אדם וקוף אדם. כמובן שנכשלו. אולי פוטין אינו רחוק כל כך מסטלין.

    https://madaduhcom.wordpress.com/2019/06/25/russia_ge_babies/

    אהבתי

  14. ישעיהו לייבוביץ' העיר על כך שתמיד היה פער תהומי בין איכות האליטה הרוסית לאיכות ההמון הגס. בשיטה זו מן הסתם הפער רק יגדל.

    אהבתי

  15. 1. תודה על הקישור.
    2. צזנה ולא צנזה.
    3. כשם שהמצאת הדפוס צימצמה את האנאלפביתיות, כך גם ההנדסה הגנטית תצמצם את הנחשלות-מסיבות-גנטיות.
    4. אני בעד שההורים יחליטו על היקף וסוג ההתערבות (בהתייעצות עם אנשי מקצוע), ולא שהשלטון יחליט ויכפה, כפי שנהוג בדיקטטורות.
    5. מדיניות כפיה נרחבת מטעם השלטון תוביל לאסונות גנטיים בקנה מידה גדול, כי השלטון לא ממהר לתקן טעויות מרגע שהן מתגלות, אלא נוטה לטייחן, להיאחז בהן ולהעצימן.

    אהבתי

  16. האם יהיה ניתן בעזרת הנדסה גנטית ליצר קהל מצביעים בעלי נטיות ימניות או שמלאניות?

    אהבתי

  17. ברגע שניתן יהיה ליצר רחם מלאכותי, האם למדינה יהיה הזכות ליצר כמה ילדים שהיא רוצה בטענה שהיא שומרת על מדינת הלאום וסטטוס קוו של מאזן בין מוסלמים יהודים אשכנזים ספרדים?

    אהבתי

  18. לתמריץ,
    כתבת: " ישעיהו לייבוביץ' העיר על כך שתמיד היה פער תהומי בין איכות האליטה הרוסית לאיכות ההמון הגס. בשיטה זו מן הסתם הפער רק יגדל."
    ____________
    אתה מתעלם מהנטיה של מחירי "המילה האחרונה" במדע / בטכנולוגייה" לרדת לאחר תחילת השימוש ההמוני.
    אופציית ההנדסה גנטית, השמורה כיום רק לילדי מיליונרים חסרי עכבות, כנראה תהפוך תוך פחות מעשור או שניים לאפשרית גם עבור מעמדות הבינים. ולא יירחק היום והיא תתאפשר גם להורים מהעשירונים הנמוכים.
    על אחת כמה וכמה למדינה חסרת מעצורים המחליטה שהשבחת עוברים מהווה פרויקט לאומי אסטרטגי.

    ###################
    לפוטניה,
    כדברי תמריץ, אכן קיים מרכיב גנטי בנטייה פוליטית. אבל חשוב להדגיש שנטייה אינה יותר מאשר נטייה. ארועים לאומיים ( כמו האינתיפדה השנייה ) או אישיים (כמו הפיכה להורים) יכולים לשנות את דפוסי הצבעה.
    מכאן שגוף שישקיע הון תועפות בהנדסה גנטית של מאות אלפי או מיליוני עוברים, בתקווה שבעתיד הרחוק יצביעו בבחירות כרצונו, עלול להתאכזב בגדול.

    https://www-themarker-com.cdn.ampproject.org/v/s/www.themarker.com/amp/magazine/1.2393585?amp_js_v=a2&amp_gsa=1&usqp=mq331AQA#referrer=https%3A%2F%2Fwww.google.com&amp_tf=%D7%9E%D7%90%D7%AA%20%251%24s&ampshare=https%3A%2F%2Fwww.themarker.com%2Fmagazine%2F1.2393585

    קטע מכתבה בדה מרקר על הנושא:
    " … המחקר המקיף והעמוס בנתונים שערך טושמן מתרכז בשלוש תכונות אישיות מרכזיות שאותן, לדבריו, ניתן לכמת ולמדוד: שבטיוּת; סובלנות כלפי אי שוויון; ותפישות לגבי טבע האדם. מי שרואה את טבע האדם כתחרותי, הוא מסביר, נוטה להיות שמרן, לעומת מי שרואה את טבע האדם כשיתופי, ונוטה להיות ליברלי. שלוש התכונות האלה הן לדבריו הגורמים החזקים ביותר שמשפיעים על האופן שבו אנחנו מצביעים וממקמים את עצמנו על הרצף הפוליטי. אגב, הוא אומר, אלה בדיוק אותן תכונות שמשפיעות גם על הבחירה שלנו בבני זוג, ולכן הן משפיעות לא רק על השקפת העולם של כל אחד מאיתנו, אלא גם על דפוסי הרבייה של החברה האנושית.

    כדי להמחיש עד כמה משמעותי תפקידה של הגנטיקה בקביעת העמדות הפוליטיות שלנו, משתמש טושמן למשל במחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה בתחילת שנות ה־90, ובדק את הנטיות הפוליטיות של תאומים. במחקר נבדקו יותר מ־1,400 תאומים זהים ולא זהים, שחלקם גדלו יחדיו וחלקם הופרדו זה מזה מאז לידתם. הממצאים הראו התאמה חזקה בנטיותיהם הפוליטיות של תאומים זהים, גם במקרים שבהם לא גדלו יחד, לעומת התאמה חלשה יותר בין זוגות של תאומים לא זהים שגדלו בנפרד. כלומר הגנטיקה שיחקה תפקיד מכריע בעיצוב הזהות הפוליטית שלהם.

    במשך החיים העמדה הפוליטית משתנה לא פעם. הרי אומרים ש״אם אינך ליברל בשנות ה־20 שלך, אין לך לב, ואם אתה לא שמרן בגיל 30, אין לך שכל״. אם הגנטיקה קובעת איפה נעמוד פוליטית, איך אפשר להסביר את המהפכים שאנחנו חווים?

    ״אנשים מניחים שאם יש לנו נטייה מסוימת שהועברה אלינו בתורשה, פירוש הדבר שגורלנו הוכרע מראש, אבל זה לא כך. נטייה היא בדיוק כשמה: נטייה. במהלך החיים אנחנו אכן משתנים ויש שינויים נפוצים בעמדה הפוליטית שלנו, במיוחד בשנות ה־20 לחיים. מה שעולה מהמחקר הוא שבעשור השלישי לחיים חלה ירידה במידת הפתיחות ואילו הזהירות גוברת. כשאנחנו בגיל ההתבגרות, חלק במוח שלנו שנקרא המערכת הלימבית נכנס לפעולה ומעודד אותנו לקחת סיכונים. כשאנחנו מתבגרים, זה משתנה. 'פתיחות', כתכונה, קשורה לסקרנות אינטלקטואלית והעדפה לגיוון, ולכן גם נקשרת להצבעה למפלגות שמאל; 'זהירות' קשורה למשמעת עצמית ולתחושת חובה, ולכן להצבעה למפלגות ימין.

    "במילים אחרות, אנשים הופכים למעט יותר שמרנים עם הגיל – זה לא אומר כמובן שכל אדם צעיר הוא ליברל או שכל אדם מבוגר הוא שמרן, אבל אלה טרנדים סטטיסטיים אוניברסליים. אחד מהגורמים שמשפיעים על השינוי הזה הוא הורות, שנוטה להתרחש בסביבות גיל 30 ומובילה גם לשינויים ביולוגיים אצל נשים וגם אצל גברים, וגם, מתברר, משנה לא פעם את הנטייה הפוליטית שלנו. מצאנו, למשל, שגברים נוטים להיות שמרנים יותר כשיש להם בנות. הם רואים בנות כפגיעות יותר מבנים, ולכן נוטים להיות רגישים יותר לסכנות העולם ונוטים לשמרנות …״.

    אהבתי

  19. למגיב חדש -ישן

    כתבת: " …אני בעד שההורים יחליטו על היקף וסוג ההתערבות (בהתייעצות עם אנשי מקצוע), ולא שהשלטון יחליט ויכפה, כפי שנהוג בדיקטטורות.
    5. מדיניות כפיה נרחבת מטעם השלטון תוביל לאסונות גנטיים בקנה מידה גדול, כי השלטון לא ממהר לתקן טעויות מרגע שהן מתגלות, אלא נוטה לטייחן, להיאחז בהן ולהעצימן. …"
    ________________________

    להורים בד'כ שמורה הזכות לבחור את שמות ילדיהם. אך למדינה (ליתר דיוק לפקידי משרד הפנים) יש זכות וטו. לדוגמא כשהשם שההורים בחרו הוא קללה. ובכל שנה ושנה מתגלים גם הורים יצירתיים שכאלו.

    ניתן להתווכח האם ראוי או לא ראוי לאפשר להורים להעניק לילדם צבע עיניים אדום מזעזע. האם אין בכך התעללות בילד שעדין לא נולד, או שבסופו של דבר הציבור יתרגל למנעד נרחב יותר של צבעי עיניים ויתפעל מהתעוזה ומהמקוריות.

    אבל די קל לדמיין גם פיתוחים גנטיים שברור שהם הרי אסון. לדוגמא, יצירת עוברים שאינם רגישים כלל לחומר לחימה כימי או ביולוגי מסוים. מה שיאפשר בעתיד הרחוק להפיץ את אותו חומר בידיעה שכל היקרים לליבם, ורק הם, לא יפגעו.

    מכאן שאני הייתי מעוניינת בהרבה הרבה יותר חסמים מאשר רק רצון / אישור ההורים.
    לדוג' – אולי הייתי נותנת זכות וטו גם להורים, גם למדינה וגם לוועדות אתיות הכוללות אנשי מקצוע מסוגים שונים. רק פיתוח גנטי שיעבור את כל שלושת הגורמים החוסמים הפוטנציאלים – יאושר לשימוש.

    Liked by 1 person

  20. כבר היום אין אישור להוליד בן או בת אלא במקרים נדירים כמו משפחת כהנים שהילד אינו מזרע האב ולא רוצים שיוודע הדבר

    אהבתי

  21. קמיליה,

    האם את תומכת באיסור לקרוא לילד בשם לועזי? בשם יפה מדי? חדשני מדי? בשם שאינו תואם את הקסטה/עדה/דת של הוריו? בשם יומרני מדי למעמדו? בשם שאינו משתלב עם הסגנון הנוהג בארצנו? – אני חושש שהרגולציה הגנטית תהיה הרבה פחות מאופקת מהרגולציה על מתן שמות.

    באסונות גנטיים התכוונתי לאסונות לא מכוונים כמו באגים רפואיים שמתגלים באיחור לאחר שמיליונים נושאים אותם וסובלים מהם (השלטון מסרב להכיר בטעות עד שהופכת לקטסטרופלית), או תכנון מרכזי גנטי שגורם לעודף גדול של בעלי אופי וכישורים מסוימים ומחסור חריף בבעלי אופי וכישורים אחרים (ההורים יותר מגוונים ודינמיים בהעדפותיהם ולכן יתקנו כיוון מהר יותר מאשר הרגולטור).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s