האקטיביזם השיפוטי על המוקד בימים אלו, בפרט אחרי הראיון שנתן אהרון ברק לברוך קרא, שבו קרא מתייחס אליו כפי שמראיין חרדי יתייחס לאחד המרנים. אחת השאלות הגדולות בנושא האקטיביזם השיפוטי היא היסטורית: האם התכוון המחוקק הישראלי, כשחוקק את חוקי היסוד הנוגעים לזכויות האדם בכנסת השלוש עשרה, לתת סמכויות מרחיקות לכת לשופטים.
כדברי אהרון ברק (מצוטטים במידה):
המשפט הישראלי לאחר מרץ 1992 – מועד כניסתם לתוקף של שני חוקי-היסוד – שונה באופן מהותי מזה שהתקיים לפני כן. התפקיד השיפוטי לבש לבוש חדש. לשופטים, ובעיקר שופטי בית-המשפט העליון, הוענק מכשיר רב-עוצמה, אשר בכוחו לשנות את פני החברה הישראלית …
מעתה, בית-המשפט יוכל לא רק לפרש חוק הנוגד את עקרונות היסוד, אלא גם להצהיר על בטלותו. בכך העניק העם לשופטיו מכשיר רב-עוצמה. עתה, שנתן לנו העם את הכלים – נעשה את המלאכה.
ברק צודק. ההתקפה על חקיקת חוקי היסוד היא די חסרת שחר. הכנסת החליטה עליהם ברוב דמוקרטי ובאופן שבו חוקקו חוקי יסוד עד אז. לשון החוק הפשוטה מורה על יכולת לבטל חוקים סותרים לחוקי היסוד. זה שחברי הכנסת היו סתומים ולא הבינו את חשיבות החקיקה, זו בעיה שלהם. הזלזול בחוק היה מדהים אפילו בין תומכיו – אמנון רובינשטיין מתאר איך התחנן בדמעות בפני חברי מפלגת העבודה שהיו בכנסת באותו זמן להישאר ולהצביע על חוקי היסוד כדי להבטיח את מעברם מול התנגדות החרדים, אך הם פשוט הסתלקו להם. ענייני הפריימריז קראו להם. בין המסתלקים – חגי מרום, אברהם בורג ואפילו שמעון פרס.
מצד שני, איך זה שרק החרדים זעפו ואילו הימין לא הזדעק מול העברת סמכויות כל כך דרמטיות לשופטים? איך זה שאפילו איש מפד"ל ימני מובהק כמו יצחק לוי הצביע בעד חוקי היסוד (כמתואר במאמרו של אמנון רובינשטיין)?
ראשית, לבני אדם יש יכולת לחשוב על הצדדים הטובים ולהתעלם מהצדדים הבעייתיים – יצחק לוי למשל חשב שבהכנסת המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" יש חיזוק לצד היהודי של המדינה במצב שבו המחוקק ינסה לשחוק אותו. כיום אמנם נראה שמצב שבו בית המשפט העליון מחזק את הצד היהודי של המדינה מול כנסת המגמדת אותו הוא בגדר מדע בדיוני. אבל עוד כמה מינויי שופטים של איילת שקד או בצלאל סמוטריץ' כשרי משפטים בכנסת ה-22 ומי יודע מה יהיה.
נקודה שניה היא שתופעת חוקי היסוד היא גם היום תעלומה, פשוט משום שהם ניתנים לשינוי ברוב שיש לכל קואליציה שהיא. לא נדרשים לכך 80 ח"כים. הימין שולט כבר כל כך הרבה שנים. מדוע הוא לא פשוט משנה אותם?
נראה שזה קשה בהרבה מהצפוי – הציבור הישראלי תומך בהגנה על כבוד האדם ועל חופש העיסוק, גם אם היה מעדיף בנקודות אלו ואחרות שיפורשו בצמצום. לביטול חוקי יסוד ליברליים יהיה גם מחיר בינלאומי כבד והוא ישא איתו פגיעה אנושה בתדמיתה של ישראל. אם מישהו רוצה לגרום לכך שלמפלגה הדמוקרטית, שתשלוט מתישהו שוב בארה"ב, כנראה כבר ב-2020, יהיה אפס עניין בישראל ובביטחונה – ביטול חוקי היסוד או ריקונם מתוכן זו בדיוק הדרך. חוסר ההבנה של עוצמת חוקי היסוד דומה לחוסר ההבנה של הכוח של תהליך עליית הערכים הנאורים שמתאר סטיבן פינקר. הרציונלי, ההוגן ורודף השלום מנצח את הברברי, המושחת והאלים (כדאי לעיין במאמרו של אורי אהרונסון שמסביר בצורה מעמיקה שלל סיבות נוספות שמונעות את ביטול חוקי היסוד, גם אם הם מעצבנים את הח"כים מאוד).
במבט לאחור אפשר להבין מדוע חברי הכנסת ה-12 לא יצאו מגדרם כדי לחסום חקיקה שמצאו בה הרבה נקודות חיוב ושמבחינתם תמיד אפשר יהיה לשנותה בדיעבד. באותם ימים שבהם חוקי היסוד עברו מתחת לרדאר, קשה היה להאמין שהעוצמה הציבורית שלהם תהיה כל כך גדולה שפשוט איש לא יעז לשנותם. בוודאי שלא העלו הח"כים על דעתם שמישהו יטען יום אחד שגם אם הכנסת תחליט לבטל את חוקי היסוד או לשנותם, שופטים יוכלו להחליט ששינוי כזה סותר את ערכי המדינה ובטל ומבוטל, כאילו היו במעמד של מועצת שומרי החוקה באירן.
ממשלת רבין אכן עשתה שינוי בחוקי היסוד כדי לאפשר לחסום יבוא בשר לא כשר לפי דרישת ש"ס. השמאל לא הזדעק (הרי למען השלום שולמית אלוני הייתה מוכנה לחבוש שטריימל) ואילו בג"ץ אישר זאת (בגצ 4676-94 – 1. מיטראל בעמ נ' 1. כנסת ישראל). צריך להודות עם זאת שכבר אז, בשנת 1996 רמז בית המשפט העליון (ולא בפעם הראשונה או האחרונה) לכך שלבית המשפט יהיה את נשק יום הדין בבוא הזמן, כשהוא ממש ממש לא יאהב את חוקי הכנסת ואת רצונה לעקוף את חוקי היסוד. כדברי אהרון ברק:
גם אם נניח – בלא להכריע בדבר – כי קיימים עקרונות יסוד ומטרות אשר חוק חורג אינו יכול לפגוע בהם, הרי אלה הם בוודאי עקרונות יסוד ומטרות אשר כל המבנה החוקתי שלנו, לרבות חוקי היסוד עצמם, מושתתים עליהם, ואשר הפגיעה בהם היא מהותית וקשה (השווה: ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט(3) 365, 390; בג"צ 142/89תנועת לאו"ר – לב אחד ורוח חדשה נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד מד(3) 529, 554-551) […] זה אינו המקרה שלפנינו. הפגיעה בחופש העיסוק היא מוגבלת, שהרי פתוחה בפני העותרות האפשרות לעסוק ביבוא של בשר כשר […] הפגיעה בקניין, בחופש המצפון ובשיוויון – ככל שהיא חבויה בין קפליו של החוק – אין היא מגיעה כדי פגיעה באושיות המשטר החוקתי שלנו.
תמריץ 
תמריץ,
חוקי היסוד אינם תחת מתקפה ואין שום תוכנית לפגוע בהם. מי שמותקפים הם בג"ץ והפרקליטות ומטרת מתקפה זו היא לצמצם את מעורבותם הפוליטית. לגבי בג"ץ מדובר בביטול העילות של סבירות ומידתיות ובהחזרת הדרישה (שבוטלה ללא חקיקה) של זכות עמידה. לזה מבקשים להוסיף את שינוי שיטת בחירת השופטים. חקיקת פיסקת התגברות אנה דבר חדש והיא כבר קיימת בחקיקה.
אהבתיLiked by 1 person
טוב הנושא הזה באמת סבוך , אבל כדאי אולי על קצה המזלג , כמה מנטרות או מיתוסים מגוחכים , " להעמיד על דיוקם " :
לבית משפט לא ניתנה שום סמכות , בשום חוק יסוד , לבטל שום דבר , שום חקיקה . הסמכות לא ניתנה , הסמכות טבועה , תלויה ועומדת , ואין צורך ממש להגדירה . נראה תכל"ס , סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו , כך מצטט :
אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו .
עד כאן הציטוט :
מה שהסעיף הזה אומר , זה כך : לא פוגעים בזכויות אנשים , זהו הכלל . אבל , אם יש הכרח לפגוע ,וזהו החריג , אזי זה על פי : חוק , הולם ( תואם את יסודות או ערכי השיטה ) לתכלית ראויה , ובאופן מידתי ומוסמך.
עדיין , איפה כתוב שבג"צ יכול לבטל חוק דנן ? זה לא כתוב . זה מסתבר. זה מובן מאליו . למה ? מכיוון , שהכנסת עצמה כבולה בחוקיה שלה ועקרונותיה שלה . ומה הם ? שחוק לא יכול להיות כל חוק . חוק צריך להיות תואם את ערכי ויסודות השיטה . אם הכנסת תפר את עקרונותיה שלה , אזי , מי יתערב ? ברור : בית משפט . בג"צ . למה ?
הם הערכאה החוקתית והמוסמכת והמיומנת הגבוהה ביותר . והם מתערבים בכל דבר וענין ,וכולל מה שהמחוקק מחוקק . זה משמעות הדמוקרטיה , זוהי משמעות שלטון החוק .
פה אוהבים לבלבל במוח על " עידן התמימות " לפני אהרון ברק , לפני הסו קולד מהפיכה חוקתית וכו…. אז נצטט למשל , את ברנזון דאז ( תחילת שנות השבעים ) הנה :
"אין כל הגבלה על הסעדים שבית משפט זה יכול להושיט לאזרח הנפגע ע"י מעשה או מחדל של רשות ממשלתית או ציבורית.כל תרופה וכל סעד אשר יישרו בעיני בית המשפט זה והנראים לו כדרושים לעשיית צדק הם בהישג ידו" .( מתוך :בג"ץ 101/74) .
עד כאן הציטוט :
וזוהי האמת הפשוטה . הסמכות של בית משפט , לבטל חוקים , הינה טבועה. פשוט לא עתרו לבג"צ על כך כמעט . מה קרה אחרי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ? לא נצא מזה בעוד כמה דורות . אבל , זה לא מה שחושבים כלל וכלל . כך גם בארה"ב למשל , חוקים מתבטלים על ימין ועל שמאל , כך ברוב העולם . זה הטבע או התפקיד הטבוע של בית משפט.
נ.ב : וחוק יסוד יכול להתבטל ברוב רגיל , ברוב בסיס , או ברוב מיוחד . הכל תלוי מה נקוב בחוק עצמו אגב .
להתראות
אהבתיאהבתי
אל רום, אהרון ברק עצמו אינו מסכים איתך כאמור בפוסט. מבחינתו חוקי היסוד כן היוו מהפכה.
אהבתיאהבתי
אין משפט בלי מידתיות.. בלי מידתיות אתה יכול להטיל פצצת אטום על עזה בתגובה לעפיפונים.
אהבתיאהבתי
תמריץ , קודם כל , לא מענין אותי ברק או אללה . מענין אותי מה שזה הדבר , ולא מה ברק אומר, אלא במידה ומה הוא אומר , תואם הדבר . ואכן , ישנה תפיסה של מהפיכה . זה לא מכחיש . אבל , זה לא אומר מהותית משפטית מהפיכה . וזה ההבדל . כתבתי על מהות לא על תפיסה .
ואכן , אתה צודק ,בלי מידתיות אין משפט . מידתיות היא יסוד טבוע במשפט .
להתראות
אהבתיאהבתי
רק שוב תמריץ :
בשום מקום לא נקוב , שבית משפט יכול לבטל חוק . זה היקש מסתבר מסעיף 8 לעי"ל המצוטט מחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . ודוק : מה שכתוב בסעיף 8 , מצהיר או הצהיר על הקיים , לא כונן אותו ( את הקיים ) . זה היה נכון ( מה שחוקק בסעיף 8 ) גם לפני חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . עולה מכאן :
שמה שאתה יכול לעשות היום ( משמע : ביטול חוקים לא תואמים יסודות השיטה בהתבסס על סעיף 8) יכולת גם לפני . אפילו לשיטה זו כך הדבר. וחסל .
להתראות
אהבתיאהבתי
הנה רק נמחיש , לפני חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . חוק האזנת סתר למשל ( חוק האזנת סתר , התשל"ט 1979) מורה אותנו כך , שרק נשיא בית משפט מחוזי , או סגנו , נותנים אישור לציתות ( להאזנת סתר לאדם , באופן כללי ביותר ) . והנה מצטט מפסק דין בזמנו ( לפני חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ) כך :
מדובר בפגיעה בזכות יסוד של אזרח ( הזכות לפרטיות, שלי ) שהיא כה נעלה עד שטרח המחוקק למסור את ההכרעה בה לעומדים בראש הסולם של מערכת המשפט… ( נשיא בית משפט מחוזי , או סגנו , הוספה שלי , מתוך ת"פ 331/88 , מדינת ישראל נ' יעקב חלובה ואח' , פסקים תשמ"ט (א) ע' 172 ) ) .
עד כאן הציטוט :
כלומר , המחוקק עצמו , וגם מערכת המשפט , מייחדים לעניינים הנוגעים לזכות לפרטיות של אזרחים , חשיבות יסודית ( כמצוטט : " מדובר בפגיעה בזכות יסוד של אזרח " ) . לזה , לא צריך חוקה , וחוקי יסוד . זה דבר מובנה .הכנסת , לא יכלה לחוקק חוק , גם אז , שיפגע בפרטיות של אזרחים , בקלות ראש . אלא , רק במידתיות , ולתכלית ראויה . נמחיש יותר מאוחר , אפילו חזק מאוד אחורה , בשנות החמישים אפילו .ונבין , שאלו סתם מנטרות פורמליות למעשה .
להתראות
אהבתיאהבתי
הנה , ניקח את שנות ה- 60 . מישהו זוכר ? הנה :
ב- בג"צ 98/69 , אהרן א' ברגמן נגד שר האוצר ו – מבקר המדינה , כג ( 1 ) ע' 693 , נדון החוק ( חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בשנת תש"ל ( מימון , הגבלת הוצאות ובקורת ) , תשכ"ט 1969 ) אשר לפי הנטען , לא נתקבל כדין , על שום שהוא נוגד את עקרון השוויון של הבחירות הקבוע בסעיף 4 של חוק יסוד : הכנסת . וכך על פי אגרנט דאז מצטט מן הבג"צ:
בדיון זה היו עשויות להתעורר שאלות חוקתיות מוקדמות נכבדות מאוד ….. ( אז איזה שאלות חוקתיות , מבלי חוקה ?הוספה שלי כמובן )
ועוד :
ליתר דיוק , הוא מיישם את העקרון הכללי הזה , בחינת אמנציה ממנו , בשטח המיוחד של דיני הבחירות . אבל הוא יכול להתקיים גם בפני עצמו , בלי להישען על סעיף בחוקה כתובה , הקובע במפורש את העקרון של שוויון הכל בפני החוק . אצלנו אין סעיף מפורש כזה , לא בחוקה כתובה ואף לא בסעיף " משוריין " של חוק יסוד , ואף על פי כן רעיון זה , שאינו כתוב על ספר , הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו . על כן מן הדין הוא שבמקרי גבול דוקא , כאש הוראה של החוק החרות ניתנת לשני פירושים , נעדיף אותו פירוש המקיים את שוויון הכל בפני החוק ואינו שם אותו לאל .
עד כאן הציטוט :
כלומר , עיקרון השיוויון , ובפני החוק לא כל שכן , הינו עיקרון על , אשר בין אם הוא נקוב בחוקה , או בחוק יסוד , או בין אם לאיו , הרי , הוא עיקרון יסוד , שיש להחילו , הן בחקיקה , והן במעשי הרשות המבצעת . והרי , עד היום , לא ננקב עיקרון השיוויון בכלל , בשום חוק יסוד ( מפורשות ובצורה הרמונית) . אבל , מיישמים זאת כמובן . וכבר אז כמובן .
אז אנו קוראים , אגרנט דאז , שנות ה- 60 , בלי חוקה , בלי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , מתיחס לעקרונות חוקתיים מופשטים , כאל בעלי תקפות , מופקעת מתצורה פורמלית . הם תלויים ועומדים באופן מופשט . אין אפשרות אחרת . וכך :
זכות הגישה לערכאות למשל , ערכאות משפטיות . לא נקוב בשום חוק יסוד . אבל , האם אפשר למנוע מאדם או לחוקק חוק , שימנע מאדם : גישה לערכאות משפטיות ? הבל הבלים . האם אפשר לחוקק חוק , או למנוע בפועל מאדם , כלשהוא , ייצוג בבית משפט על ידי עורך דין . הבלות רוח . כך הדבר !!
נמחיש אחר כך , מארה"ב .
להתראות
אהבתיאהבתי
הנה נמחיש מה שהבאתי כבר בעבר פה מארה"ב :
מתוך פסק דין של העליון בתיק : Timbs v. Indiana מצטט את השופטת גינסבורג ( שאר השופטים באחידות דיעים) :
The Excessive Fines Clause traces its venerable lineage
back to at least 1215, when Magna Carta guaranteed that
“[a] Free-man shall not be amerced for a small fault, but
after the manner of the fault; and for a great fault after
the greatness thereof, saving to him his contenement . . . .”
ועוד :
As relevant here, Magna Carta required that economic
sanctions “be proportioned to the wrong” and “not be so
large as to deprive [an offender] of his livelihood.”
נתרגם ספונטנית באופן ממצה :
מן המגנא כרטא ( 1215 ) כחוט השני לימינו אלו ,הובטחה זכותו של אדם לעונש פרופורציונלי למעשה העבירה , ואסור שמעשה הענישה , יגזול באופן יסודי מאדם , את חירותו ופת לחמו .
כלומר , כאשר הייתה שאלה עקרונית יסודית , של ענישה חריגה ואכזרית ( קנס מופרז במקרה זה ) לא ענין את השופטים בעליון , האם מדינת אינדיאנה אימצה את התיקון השמיני אם לאיו , ובאיזה אופן ( תיקון אשר אוסר על ענישה חריגה ואכזרית ) .אלא :
השופטים בעליון שם , גרסו שאיסור על על ענישה אכזרית וחריגה , הוא מקדמת דנא כך . מיני אז ועד היום . מן המגנא כרטא . ואם נקוב אם לאיו מפורשות בחוקה או ספר חוקים אם לאיו , לא מעלה ומוריד הרבה .
כך גם אצלנו . ישנם עקרונות יסוד . הרבה לפני חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . וחוק יסוד כבוד האדם , רק הצהיר עליהם , לא כונן אותם למעשה . ואם ההצהרה העניקה סמכות ביטול לבג"צ ( הבל הבלים כאמור ) אזי , גם אז , לפני חוק היסוד , הייתה לו סמכות ביטול .
לפסק הדין בעליון בארה"ב , כאן :
יש ללחוץ כדי לגשת אל 17-1091_5536.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
תמריץ,
בית משפט צריך לעסוק בחוקיות של החלטות הממשלה. הא ותו לא. לגבי הסכנה מהפוליטיקאים אזכיר לך שמלבד תפירת תיקים המציאה מערכת המשפט בתי דין בתוך מתקני מעצר, מעשה שהוא לא רק לא חוקי אלא יש בו רמיסה של זכויות אדם כמו במדינות הכי נחשלות. בכל מערכת המשפט לא נמצא אף שופט שהתנגד לזה. האם יש עוד מדינה דמוקרטית אחת בעולם שויתרה על עיקרון פומביות הדיון?
אהבתיאהבתי
רק לבג"צ ברגמן לעי"ל ( שנות השישים כאמור , אגרנט ) כאן :
יש ללחוץ כדי לגשת אל ברגמן-נגד-שר-האוצר.pdf
להתראות
אהבתיאהבתי
רק תיקון טעות : בבג"צ ברגמן לעי"ל , השופט לנדוי , ולא אגרנט כפי שכתבתי ( אגרנט היה אז הנשיא כמובן ) . להתראות
אהבתיאהבתי
ורק לכל החכמולוגים : כאשר מדובר על מופשטות וערכי יסוד , אין כמו השופטים לעגון על המשפט העברי . הם מתים על זה ככלל ( כולל אהרון ברק , למעשה במיוחד א.ברק שכה אוהבים לשנוא פה ) . חוזרים לך אחורה במנהרת הזמן ( כפי השופטים והמגנא כרטא בארה"ב ) ואתה לא יודע , אם אתה באיזה ישיבה בפומפדיתא או נהרדעא , או במאה ה- 21 ? אל תטעו לרגע. אנו חיים בלה לה לנד משוגע לגמרי פה . לא מבינים אשכרה מה קורה סביבנו . להתראות
אהבתיאהבתי
רק לכל המעונין לסיפור של מג'די חלבי והפרס מטעם המדינה וכו…. כאן פסק הדין בעליון :
https://bit.ly/2K0ct6v
להתראות
אהבתיאהבתי
ניתוח מעניין של משחקי הכס.
https://lemniscate-israel.blogspot.com/2019/06/blog-post_2.html?m=1&fbclid=IwAR3kIAEZZ0O4DoSLHigAacxEmekK646hlJQCaGy8Ad-1K3yTQdVlbiDrYwY
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיאהבתי
העמדה של גדי טאוב על הנושא.
כתבה בעיתון הארץ : להציל את בית המשפט
כולל גם מעט אזכורים לצביה גרינפלד.
תמצית – תמצית – התמציות של הכתבה:
בית המשפט העליון פוגע בדמוקרטיה, בתרוץ השקרי שהוא למעשה מגן על "מהות הדמוקרטיה" + גם לרוב אמורות להיות זכויות. לא רק ל"מיעוטים".
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.7306906
אהבתיאהבתי
גנרל (במיל) מגלה את אמריקה:
רום סיפר כי ביום ההצבעה הייתה לו שיחה עם אנשי חד"ש-תע"ל. "יצאתי ממנה מזועזע. מי שהובילה את החקירה הייתה עאידה תומא סלימאן ופתאום הבנתי, שניגוד למה שחשבתי – שטסתי עבור כל אזרחי ישראל, שבעצם טסתי רק עבור היהודים".
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-702266
אהבתיLiked by 1 person
תמריץ,
אולי אתה יודע מה הפך את הריבלינית לגיבורה לאומית שזוכה לשעות רבות כל כך של שידורים ישירים בכל ערוצי טלוויזיה ושערי ענק בכל העיתונים הנפוצים? האם זו הצלחתה בכיפוף התקנות של משרד הבריאות וקימבון של ריאות שיכלו להציל חולה צעיר/ה?
אהבתיאהבתי
למיטב ידיעתי זה לא נכון מה שאתה מרמז
https://tinyurl.com/groperay
אהבתיאהבתי
תמריץ,
לא מרמז, מציין עובדה מפורשת. עד לפני 5 שנים לא קיבלו כלל לרשימת המתנה חולים מעבר לגיל 65. במסגרת הטרלול הפרוגרסיבי התקנה בוטלה (גילנות) אבל התגלגלה בפועל לפרמטרים לתעדוף בדמות סיכויי הצלחה של ההשתלה. הריבלינית לא היתה אמורה להיות בראש התור (כפי שהוכח גם על פי התוצאה).
מכל מקום, מדי יום נפטרים מאות אנשים טובים שלא הותירו שום חותם ציבורי ואיש מהם לא זוכה להילולת באבות אה-לה-פרס.
אהבתיאהבתי
הכתב הצבאי היחיד בישראל
אהבתיLiked by 2 אנשים
אנסה לענות על השאלה של חייל זקן ( למרות שמוענה לתמריץ):
" … אולי אתה יודע מה הפך את הריבלינית לגיבורה לאומית שזוכה לשעות רבות כל כך של שידורים ישירים בכל ערוצי טלוויזיה ושערי ענק בכל העיתונים הנפוצים?
האם זו הצלחתה בכיפוף התקנות של משרד הבריאות וקימבון של ריאות שיכלו להציל חולה צעיר/ה? …"
ליתר דיוק, להל'ן מספר חלופות לבחירתכם:
1. לאחר תחושת המיאוס הכללית מהבחירות ומהבחירות החוזרות – התעורר הרצון לברוח לסיפורי אגדות.
לעידן שבו אהבות גדולות נמשכו כל החיים עד זקנה ושיבה, שבו אנשים יכלו להתהדר בענוותם ובצניעותם (במקום לתפוס זאת כליקוי מצער בביטחון העצמי של האדם), שבו אנשים התגאו באהבת הטבע והצומח וכו'.
כפי שהאנגלים זקוקים לאסקפיזם, שמספקים להם החתונות והלידות של בית המלוכה שלהם, היהודים מסתפקים באסקפיזם של הלוויות מלכותיות.
2. רצון לפגוע בנשים מודרניות בכלל ובשרה נתניהו השנואה בפרט.
נחמה ריבלין למעשה מוצגת בתקשורת כאנטי תזה המוחלטת לנשים השנואות הללו.
אישה שהתואר העיקרי שלה הוא "אישתו של …" (ואולי גם אימא של … וסבתא של …), שמעולם לא "דחפה את אפה" לנושאים שאינם אמורים להיות מעניינה, ובודאי ובודאי שלא הכתיבה החלטות כלשהן.
המודל המושלם של האישה הקטנה, הטובה והנחבאת אל הכלים. בכל מובני המונח.
3. רצון להוכיח שהתקשורת מסוגלת לסלוח לאנשים (במקרה זה לריבלין) את חטאם בהשתייכות למחנה הלא נכון. – אם רק יעזו להכעיס מספיק את המחנה ממנו הגיעו.
זו למעשה התמורה לנשיא על אמרות כמו "בני עמי בחרו בטרור", יחד עם עידוד מרומז לתקוע אצבעות נוספות בעינייו של נתניהו.
וכמובן גם רמיזה לכל העריקים הפוטנציאליים האחרים ממחנה הימין על מה שיעשה לאנשים שהמלך / שהתקשורת חפצים ביקרם.
4. השפעת רגשי האשם של התקשורת ושות' על ההתעלמותם הגורפת מההחלטה להשתיל אברים חיוניים, הנמצאים במחסור חריף, דווקא בגופה של חולה בת 73.
אך סביר שמאות אלפי איש חשבו שהיה ראוי יותר להשתיל את הריאות בגופו של בן עשרה או עשרים הנמצא רק בתחילת חייו, או של אדם הנמצא בשיא הקרירה שלו, או להורה לילדים קטנים העלולים להפוך בכל רגע ליתומים. מה עוד שסיכוייהם לשרוד את תהליך ההשתלה וקליטת האיברים יהיו גבוהים בעשרות מונים מסיכויי חולה קשות בשנות השבעים לחייה.
מכאן מאוד בולטת העובדה המתמיהה שהנושא הועלה רק ע'י אדם אחד בעילום שם בבלוג די מועט משתתפים (לפחות אני נתקלתי רק ב"חייל זקן")
עד שנזכרים שאף אחד לא העז לצייץ גם על מוסריות השתלת הכבד (שאף היא כשלה) בגופו של ראש המוסד המבוגר בדימוס מאיר דגן. ולמעשה גם לא על כל שאר טובות ההנאה של בכירי המערכת.
מכאן שחשוב מאוד לכנות את מי שזכתה, בזכות תפקידו של בעלה, לאברים מצילי חיים (על חשבון ממתינים ברשימת ההמתנה שנפטרו) כמצטיין בטוב לבו וכאדם שמעולם מעולם לא ניצל את מעמדו לרעה. (*)
5. כל החלופות הנ'ל נכונות.
(*) [למען הסר כל ספק – לו הייתי מסוגלת לקדם ברשימות המתנה להשתלות אנשים המקורבים אלי – לא הייתי מהססת. אך הייתי חשה לא בנוח אם לאחר מכן היו מכתירים אותי כמי שמעולם לא ניצלה את מעמדה לרעה. או כטובת לב שמעולם לא הייתה מסוגלת לפגוע בחיי אחרים.]
אהבתיאהבתי
קמיליה,
מה תאמרי על הגברת הראשונה סוניה גל (לשעבר פרס)?
אהבתיאהבתי
בן כספית על השתלת הריאות של נחמה ריבלין:
"לא מזמן אחרי השתלת הריאה שעברה ישב אחד ממקורבי משפחת המלוכה באחד האולפנים וטען שריבלין לא חיכתה בתור להשתלות כאחד האדם, קיצרו לה, עשו לה פרוטקציה. בבית הנשיא נקרעו לגזרים. האמת הפוכה. היא עמדה בתור, ועוד איך, וכבר הייתה על סף השתלה בעבר, וחומרת מצבה הייתה מקסימלית. הרים מי שהרים טלפון לאותו מקורב, והא התנצל ואפילו פרץ בבכי.
אהבתיאהבתי
בן כזבית
אהבתיאהבתי
תמריץ,
אפשר לגייס את הבלוג שלך כדי לתמוך בקמפיין של סתיו שפיר לראשות מפלגת העבודה?
אהבתיאהבתי
גייס כרצונך
אהבתיאהבתי
עוד גברת ראשונה צנועה ועממית
אהבתיאהבתי
קריאת אזהרה לגבי הצמיחה הכלכלית העתידה של הודו.
https://nationalinterest.org/feature/india-rising-maybe-not-61322
כתבה שדנה בהרבה נושאים שהועלו בבלוג. כמו חשיבות המדד המספרי של תל'ג, הדיבידנד הדמוגרפי ואבטלת צעירים, השפעת היכולת לפטר עובדים על הנכונות לקבלם לעבודה ועוד.
טענה שראש ממשלת הודו לא ביצע מספיק רפורמות כלכליות חיוניות. בעיקר בתחום הקטנת הרגולציה וחוקי העבודה.
כל השוואה לקורה בישראל על אחריות הקורא.
ing. In most of India, manufacturing, agriculture and mining firms with more than one hundred workers can only fire workers with government permission; in other sectors there is also a clearance process. If firms cannot fire, then they are naturally much more hesitant to hire. A labor market that does not absorb the demographic wave has been the result.
Labor reform has been promised as an agenda item for Modi’s second term, but only as a peripheral issue, leaving untouched the critical ability to downsize when necessary. Promises to improve the ease of doing business are endless, but, without labor reform, these efforts will boost profitability, not employment. In the same vein, proposed privatization can reduce wasted government spending but private firms face the same labor restrictions as the public sector and also will not hire.
אהבתיאהבתי
תמריץ כתב:
" בן כספית על השתלת הריאות של נחמה ריבלין:
"לא מזמן אחרי השתלת הריאה שעברה ישב אחד ממקורבי משפחת המלוכה באחד האולפנים וטען שריבלין לא חיכתה בתור להשתלות כאחד האדם, קיצרו לה, עשו לה פרוטקציה. בבית הנשיא נקרעו לגזרים. האמת הפוכה. היא עמדה בתור, ועוד איך, וכבר הייתה על סף השתלה בעבר, וחומרת מצבה הייתה מקסימלית. הרים מי שהרים טלפון לאותו מקורב, והא התנצל ואפילו פרץ בבכי."
_______________________
מכתבת בן כספית ניתן לקבל את הרושם, המוטעה, שהתור להשתלת אברים מתנהל כמו התורים המוכרים לנו מהדואר ומשאר המשרדים הממשלתיים. כלומר בעיקר על פי הוותק בתור. נחמיה ריבלין, כאחת האדם, לקחה מספר וחיכתה בסבלנות לתור שלה.
אבל בשל המחסור החריף באיברים להשתלה בישראל – רק למי ששובץ בעשר – עשרים המקומות הראשונים קיים סיכוי לקבל אבר בישראל. רוב הכלולים בתור להשתלת אברים מתים בזמן ההמתנה להשתבץ באחד המקומות הראשונים או מממנים ניתוח השתלה בחו'ל. כולל מאיברים משובחים ש"נקצרו" מגופות אסירי הפאלון ג'ונג'.
כלומר עצם ההחלטה לשבץ ברשימת ההמתנה לריאות, באחד מעשר – עשרים המקומותנהראשונים, חולה קשה בת 73 – הייתה אמורה להרים הרבה גבות.
אבל איני כועסת על בני משפחת ריבלין ועוזריהם. לא רק שבמקרי השתלת איברים – הדרישה להימנע מלהפעיל לחצים (מצד כל מי שיכול) נתפסת בעיני כדרישה על אנושית.
אלא שההתמודדות עם בעיית המחסור באברים לא תבוצע באמצעות הקפדה מחמירה יותר שלא ידחקו למקומות הראשונים אנשים פחות ראויים.
היא תבוצע רק באמצעות הגדלה משמעותית של היצע האברים.
לדוגמא ע'י אימוץ השיטה הספרדית: כל מי שלא דרש בכתב שלא יוצאו מגופתו אברים להשתלה – יתפס כמי שיסכים לתרום את אבריו. ו/או ביטול זכות הוטו של משפחות גם כאשר האדם עצמו חתם על כרטיס אדי.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
כתבת:
" אפשר לגייס את הבלוג שלך כדי לתמוך בקמפיין של סתיו שפיר לראשות מפלגת העבודה? "
______________
שאלתי:
האם המוטיבציה שלך לעזור לסתיו שפיר להיבחר לראשות העבודה נובעת מרצונך לתקוע, במו ידך, את המסמרים האחרונים בארון הקבורה של מפלגה זו?
אם כן:
1. מדוע אתה כל כך נוטר להם?
האם מצבה הכמעט נואש של מפלגה זו לא מעורר בך אף טיפת רחמים?
2. האם להערכתך מצב ישראל ישתפר לאחר העלמות מפלגת העבודה / לאחר התמזגותה ( המודעת או הלא מודעת) עם מר'צ ?
אהבתיLiked by 1 person
חייל זקן שאל :
"מה תאמרי על הגברת הראשונה סוניה גל (לשעבר פרס)?"
________________________
בעבר הרחוק, לאחר שלמדתי על מקצת ממעללי בעלה לשעבר (לא רק ניאופים סדרתיים אלא גם הטרדות מיניות, ניצול סמכות לרעה ועוד), מעט ריחמתי עליה.
הנחתי שחברי משפחות מאוד מפורסמות סובלים מפגיעה בזכות היסוד שלהם – הזכות "לא לדעת". כולל לא לדעת על ניאופי בני זוגם, ילדיהם והוריהם.
בנוסף, הרבה אנשים מחליטים, ממגוון סיבות, שלא לפרק את חיי הנישואים שלהם, גם לאחר שהפכו למודעים לעובדה שבני/ בנות זוגם הם / היו / יהיו נואפים סדרתיים. אבל במקרה של סוניה פרס החלטה זו לא יכלה להישמר בפרטיות. כנראה שרבים ידעו עליה וסביר שחלקם ריחמו עליה, או נדו לה, גם בשל החלטתה זו.
אבל מאוד לא מצא חן בעיני התנאי שהציבה לשמעון פרס: פרוש מהפוליטיקה או וותר על אפילו מראית העין של החיים המשותפים ביננו. כל חיי שמעון פרס הוקדשו לפוליטיקה ולכיבודים הסובבים אותה. הדרישה שיוותר על הסיבה העיקרית לקיומו נתפסה בעיני כלא לגיטימית. זכותה כמובן לרצות להתגרש אך אין לאף אדם זכות לתבוע מאחר להימנע מכל מה שנותן לו את עיקר האושר והסיפוק בחייו.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
1. הורי היו חברי המשפחה הלוחמת כך שינקתי את התיעוב למפא"י יחד עם חלב אימי.
2. למזלנו כבר אין להם השפעה על המצב של ישראל אבל עדיין "באבוד רשעים רינה". אם לא שפיר בראש אשמח לראות שם את מר "שחר של יום חדש"
למרות סעיף 1 יש כמה מפאיניקים שהערכתי (ועדיין מעריך) הרבה יותר מרבים מאנשי ההדר הבית"רי. לנשיאנו האהוב אשלח את אחד ממשפטי המחץ של גולדה: "אל תצטנע, אתה לא כזה חשוב".
אהבתיאהבתי
פינת הכבוד האמריקאי
Ohio jury awards $11 million to bakery owners targeted by Oberlin College student protests
https://www.washingtontimes.com/news/2019/jun/7/ohio-jury-awards-11-million-to-bakery-owners-targe/?utm_campaign=shareaholic&utm_medium=facebook&utm_source=socialnetwork&fbclid=IwAR1KE23-SFEqWlUMsL9W0nlHigQFJrBnqqZ6KX47Fq-vtzOeH7uYwKZRJzY
אהבתיאהבתי