מחשבות על בחירות לא צפויות

האם אנחנו לקראת קטסטרופה כלכלית בעקבות הבחירות הנוספות שיתקיימו בספטמבר 2019? הגרעון נושף בעורפנו, הקיצוצים ההכרחיים כל כך ידחו, המשק יפסיד 2 מיליארד דולר וכן הלאה.

למרבה המזל, ממש לא. וזו עובדה שכך רואים זאת השווקים: האג"חים הממשלתיים יקרים יותר ממחירם לפני שבועיים, כשאף אחד לא האמין שבאמת בחירות חדשות הן אופציה. השוק לא צופה הבוקר קריסה כלשהי ביכולת הממשלה להחזיר חובות או למנוע אינפלציה.

מזל שיש שווקים, אחרת היינו נותרים עם הקשקשנים: אלו שמתייחסים באמת לבחירות כטרגדיה כלכלית יוצאת דופן ומבכים את המיליארדים האבודים. אבל רוב אובדן התמ"ג שכרוך בבחירות נובע מיום החופש. לפי אותו היגיון היינו צריכים למרר בבכי מול לוח השנה כל פעם שהייתה פוקדת אותנו שנה שבה החגים לא נופלים על שבתות, ורבים הם ימי החופש.

אם יהיה השנה יום חופש לא צפוי מראש שבו שכירים לא יעבדו או יקבלו שעות נוספות, אפשר לראות זאת כהעלאה קלה של שכר העבודה הממוצע השנתי או כהפחתה של שעות העבודה בישראל. זה לא רע. בישראל עובדים יותר מדי ביחס לעולם. אין הרבה תועלת בלעבוד יותר מדי. לרוב אותה כמות של עבודה נמתחת על פני יותר מדי שעות ויוצרת אבטלה סמויה.

האם אפשר היה לחלק כספי ציבור למטרות נחוצות יותר מאשר מימון שלטי חוצות ויועצי תדמית בשלושת החודשים הקרובים? ללא ספק. לא מדובר אמנם בסכומי עתק שמשנים משהו ברמת המקרו.

הבחירות ההזויות החדשות, בסבב השני שלהן, מלמדות משהו על המדינה, רק לא ברור מה. מצד אחד אפשר לטעון שהן נותנות המחשה לעומק הקרע בעם, עד שלא ניתן להרכיב קואליציה. פלגי ביבי ואנטי ביבי מעדיפים להתאבד פוליטית מאשר לשבת זה עם זה. מצד שני, אולי ההיפך נכון. גם ההיסטריים שבחרדתיים לגורל הדמוקרטיה לא עודדו אמש את אבי גבאי לנצל את עמדת המיקוח הנדירה שלו ולהצטרף לממשלת נתניהו. הוא יכול היה להוציא מביבי את בלימת החקיקה נגד בית המשפט העליון. אם היקר לשמאלנים מכול היה מונח על הכף, האם הם היו כל כך איסטניסים? קשה להאמין. התנהגותם משקפת את מה שפיהם לא אומר – ביטחון בכך שלא באמת צריך לנקוט צעדים נואשים כדי להציל את הדמוקרטיה הישראלית. גם הם מבינים שהיא חזקה ואיתנה ותשרוד עוד בחירות מיותרות ואפילו ממשלת ימין-חרדים מובהקת שיכולה לקום אחריהן.

4 תגובות על ״מחשבות על בחירות לא צפויות״

  1. תמריץ , יש משהו בכך באמת , אבל , הבעיה מה המשהו הזה , וממה זה נובע :

    אסור לשכוח , השווקים והמשק בכלל , התחסנו מפני השפעה של אירועים גיאופוליטיים קשים . נניח מלחמת לבנון השניה , עופרת יצוקה , צוק איתן וכו…. התרגלו , שלא ביג דיל באמת . הרבה מקרים של משברים שכבר נתפסים כבעלי עצימות נמוכה , ואין להם השלכות משמעותיות מאוד על המשק . אבל , לא כך בעולם בהכרח אגב . שווקים מתחסנים . ופה יותר הסתברות פשוט , מעבר לכלכלה עצמה שהיא חזקה.

    אסור גם לשכוח , שפה עובדים יותר אולי , אבל , הפריון נמוך יותר . נמוך מן הממוצע ב- OECD זוהי נקודה מעניינת ( למרות שמבחינת השכלה , אנו מעל לממוצע ) . דו"ח בנק ישראל האחרון באמת , הצביע על הגורם : והוא כנראה קבוצות עבודה או אוכלוסיות עבודה נמוכות ( ערבים , חרדים , חיילים משוחררים וכו… ) .

    הנקודה הבאמת חשובה אבל , היא זו :

    זילות . סכומי עתק , בשביל קפריזה של פוליטיקאים . כך זה נתפס . זה משחית מערכות פשוט . במקום לשדר : חיסכון , סיזיפיות , חישובים ערכיים ומושכלים , תראה מה זה משדר . זה קשה מאוד להרבה אנשים . זילות של משאבים ציבוריים , של כסף ציבורי .

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s