כשהשופטים צודקים

הרבה פעמים אני מזדהה עם אנשי הימין בהתנגדותם לאקטיביזם השיפוטי ולשתלטנות של בית המשפט העליון. אבל לעתים יש עניינים שבהם ברור לי שבג"ץ צודק.

כך היה בפסיקתו האחרונה שהתירה כניסת פלסטינים לטקס יום זיכרון משותף לישראלים ולפלסטינים. הפסיקה הזו אינה מסכנת את המדינה משום בחינה ביטחונית או דמוגרפית. היא מגנה על האזרחים מארגני הכנס משרירות לבו של השלטון העוין לבעלי דעה פוליטית שונה משלו. הנימוק שבו השתמשה המדינה בשנה שעברה לחסום את הגעת הפלסטינים היה החשש לפגיעה ברגשותיהן של המשפחות השכולות בשל הטקס. אבל נימוק מסוג הפגיעה ברגשות יכול להצדיק כל דבר. זה אינו נימוק סביר לשבש בגללו פעילות פוליטית לגיטימית של מיעוט במדינה דמוקרטית. השנה נעשה ניסיון להשתמש בנימוקים ביטחוניים לאותה מטרה, אבל זה לא היה ניסיון אמין. השקר שבו היה גלוי וברור, ואפילו ראש הממשלה לא ניסה להתחבא מאחוריו בטוויטר.

אמנם אין לפלסטינים חופש ביטוי וחופש תנועה במדינת ישראל. ברם, אם מקובלת נורמה שבה פלסטינים נכנסים ללא בעיה למטרות דומות לארץ, אי אפשר לשלול את זכות הכניסה הזו רק בכנס שמאלנים בשל עוינותו של השלטון לשמאלנים. חופש הביטוי הפוליטי הוא בסיס ליתר החירויות. כאן החירות נפגעה ממש בשוליים – הרי לא מונעים מהישראלים לעשות כנס, מקשים רק על הגעת אורחים מבחוץ. ובכל אופן קשה לקבל את הלגיטימיות של התעמרות ביורוקרטית מטעמים פוליטיים. אוי לנו מעריצותו של בג"ץ, אבל לא פחות מזה אוי לנו מעריצותם של מתנגדיו.

הגנה על מיעוט וזכויותיו, כאשר פעולתו אינה יוצרת שום נזק ממשי לרוב, אלא רק "פוגעת ברגשותיו", היא בלב אחריותו של בית המשפט העליון. לא משנה כמה פסקאות התגברות יחוקקו, קשה להאמין שהוא יוותר על האחריות הזו, כל עוד המדינה היא מדינה דמוקרטית.

130 תגובות על ״כשהשופטים צודקים״

  1. אכן , לכך יש בתי משפט . להגן על שרירות לב טבעית ומוטה של השלטון . הנה נמחיש מן העתירה עצמה ( בלי קשר לרגשות דלוקים/ מודלקים ודואבים , ובלי קשר לעמדה פוליטית ) נצטט :

    לטענת המשיבים, החלטתו של שר הביטחון נובעת מקיומו של הסגר ועל רקע ההתדרדרות הביטחונית שהחלה בסוף השבוע האחרון. ברם, החלטת שר הביטחון, ניתנה עוד לפני שהתחיל סבב הלחימה שהתנהל עד לפני שעות ספורות בין ישראל לבין ארגוני הטרור השולטים ברצועת עזה. ברי אפוא כי ההחלטה לא ניתנה על רקע שיקולים ביטחוניים אלא על רקע שיקולים אחרים, שנעלמו מעיננו. אף לא למותר לציין כי גם בעיצומו של סבב הלחימה לא הוטל סגר כללי על איו"ש.

    עד כאן הציטוט :

    אז נתאר לעצמנו , כל אחד מאיתנו , אדם קטן . חסר אונים . לא בקי בחוק . חסר יכולות וכוח של ממש . נתון לחסדי פקיד , עובד ציבור , שר בממשלה וכו…. אומרים לו :

    יש סגר . ביטחון המדינה . בלגן בעזה . וזהו ? כן . ננעלו רחמי שמים . שיקולי ביטחון ערטילאיים . והנה מסתבר : להד"ם , נדם , לא קם . לא היו דברים מעולם.אלו תירוצים חסרי בסיס אמיתי. ולשופטים , לא מוכרים הורס שיט בשקית .

    לכן יש בתי משפט בין היתר. הם מגינים על פשוטי העם . הם מגינים על אזרחים מן השורה, אנשים מן היישוב ,חסרי אונים , אל מול מכבשי השלטון .שלא יעשה בהם כבשלו .

    כאן לפסק הדין :

    https://bit.ly/2JnlOUF

    להתראות

    אהבתי

  2. המאמר נכון במידה והנתונים שבו נכונים אבל יש נתון מרכזי שלא ברור לי אם הוא נכון "ברם, אם מקובלת נורמה שבה פלסטינים נכנסים ללא בעיה למטרות דומות לארץ" הפלסטינים שפגשתי בישראל זה למטרות עבודה ולפי מה שהבנתי מהם הם ממש לא יכולים להכנס למטרות אחרות – והנורמה המקובלת היא שפלסטינים לא יכולים להכנס שלא למטרות עבודה – ואם זה המצב לא סביר לאשר לבאי כנס של השמאל אישור כניסה בניגוד לנורמה.

    אהבתי

  3. תמריץ הבאת את סעיף 51 לסתור את דבריך?! התנאים וההגבלות שם נוטים להראות שלהכניס פלסטינים לצורך כנס זה לא הנורמה למשל: בניגוד לאישורי עבודה ששם המאשר לא צריך לנמק בסעיף 51 כניסה לכנס – המאשר את הבקשה צריך לנמק.(מותנה צרכים אישיים סעיף 47) מה זה אומר? כשהנורמה היא להכניס לא צריך לנמק הכנסה כשהנורמה היא לא להכניס אז המאשר להכניס צריך לנמק. באופן כללי התנאים וההגבלות שם מראות ההפך מטענתך. אפשר להתווכח שלמרות התנאים וההגבלות זה עדיין דבר שהוא בנורמה (כמו למשל על ידי להראות שבמציאות זה נעשה בכמויות גדולות ובפרוצדורה מהירה) אבל סעיף זה רק מקשה להראות שזו הנורמה

    אהבתי

  4. אם יש סעיף לשם כך נראה ברור שזה הנורמה.. ההפניה לסעיף הצרכים האישיים אינה סותרת זאת. ובכל מקרה אי אפשר לפסול כנס מסוים דווקא כי בגללו "רגשות הציבור יפגעו" כל עוד אין בו הסתה לאלימות או משהו שחותר תחת המדינה.

    אהבתי

  5. איזו היתממות! פעילים באירגון "לוחמים לשלום" הוקלטו כשהם מתגאים בהחדרת שב"חים לישראל.
    מה מונע מטרוריסטים לנצל את הפירצה ולהיכנס לישראל במסווה של פעילים הומניטריים?
    בפברואר 2018 נכנס תושב ג'נין לישראל במסגרת טיול, וניצל זאת כדי לדקור נערה בת 18 בגב.
    זה לא המקרה היחידי, לא הראשון ובטח לא האחרון. הגיע הזמן שהכנסת תרסן את בג"ץ.

    אהבתי

  6. תמריץ,
    להזכירך, הוטל סגר כללי ומארגני הטקס ביקשו החרגה. בג"ץ עצמו הפלה כשנתן להם 100 במקום 170 שהוזמנו

    אהבתי

  7. אז שמחה רוטמן תמך בפסיקת בג"ץ שנה שעברה כשלא היה מצב ביטחוני מיוחד? חבל שלא פרסם טור תמיכה אז.

    גם נימוקים עקרוניים כמו הסיטואציה הייחודית השנה הם בעייתיים כשלכל אחד ברור שהם רק תירוץ ועובדה שגם שנה שעברה המדינה נלחמה בהיתר.

    אהבתי

  8. גם אם אתה צודק תמריץ, עדיין אי-הכנסה של הפלסטינים אינה פגיעה כזאת חמורה שמחייבת את בג"ץ להתערב בהחלטות שלטוניות.

    אם היה מדובר בהחלטה עבור אזרחי מדינת ישראל, כלומר שהיו מגבילים את צעדיהם מלקיים טקס כלשהו – גם אני הייתי מזדעק.
    אם היה מדובר בהחלטה שרירותית כנגד הכנסה של פלסטינים לטיפול רפואי – אני מוכן לקבל את ההתערבות הבג"צית (וגם לא בטוח שצריך להתערב).
    אבל לשנות החלטה שלטונית שאוסרת על תושבי הרשות הפלסטינית (שאין לנו שום חובה להכניס אותם) להגיע לטקס – מי שם את בג"ץ להתערב?

    ענייני חוץ הם עניין בלבדי לממשלות ולא לבתי משפט. זה תקף גם לפלסטינים וגם לאירופאים תומכי BDS או סתם כאלו שיש חשש בכניסתם. מניעת כניסה היא זכות ריבונית מן המעלה הראשונה וניתן להשתמש בה שלא רק למטרות בטחוניות כי אם גם "בשביל לעשות שרירים". כשמדובר במניעת כניסתו של אזרח אירופאי – עוד הייתי דואג מההשלכות הפוליטיות של מהלך כזה מול המדינה האירופאית (וגם זה אפשרי בשום שכל ובצורה נכונה) – אבל מה בדיוק יקרה אם לא יכנסו פלסטינים לטקס אלטרנטיבי?

    הטקס עצמו לא נאסר (וגם אני לא מוכן שייאסר). חופש הביטוי עצמו לא נפגע כי הטקס היה מתקיים גם ללא נוכחות פלסטינית. לאזרחים הישראלים שמשתתפים בו ניתן חופש ביטוי מלא. אז על בדיוק בג"ץ מגן? על חופש הביטוי של תושבי הרשות הפלסטינית? (אלו שאין להם שביב של חופש ביטוי במסגרת הרשות הפלסטינית?) מה בדיוק זכות העמידה שלהם בפני בג"ץ?

    ולמה אסור לתומכי BDS להיכנס למדינה? גם לכאלו שאין חשש בטחוני בכניסתם? למה עליהם בג"ץ לא מגן?

    Liked by 2 אנשים

  9. יאיר , יש חוק , שאוסר בעיקרון , על שר הפנים , או השר לביטחון פנים , להכניס פעילי בי די אס ( מרכזיים , מדגיש : מרכזיים ). בג"ץ מגן על מי שצריך , הכל על פי החוק והפרשנות הנכונה של החוק והחוקים . זהו חוק של הכנסת .

    ומחד אתה תוהה על הגנה לפעילי בי די אס ? ומאידך לא על פלסטינאים ? לא מובן פה . ואפילו זה היה קשור לחופש הביטוי כפי שאתה מבין אותו , עדיין , היו ישראלים בטקס , שרצו לנהל אותו עם פלסטינאים. לא נורא .בג"צ לא התערב בשיקול הבטחוני . אם פלסטינאי כשר , יכול לעבוד כא , לא נורא טקס משותף , שוחר שלום . זה כואב למשפחות שכולות רבות . זה נכון . אבל , פעילי שמאל , עושים דברים יותר קשים , ואין למנוע אותם. נניח פעילי שמאל , שמחרחרים בעולם , או מוסרים מידע ועדויות נגד חיילי צה"ל וכו…..זה כואב פחות למשפחות שכולות ?

    אסור לשכוח : עקרונות חוקתיים , מגינים גם על מי שהוא לא אזרח. זה מן המשפט העברי . חביב אדם שנברא בצלם אנוש . התפיסה המשפטית הישראלית , לא מבדילה בין אזרח , לבין לא אזרח , בקשר לעקרונות חוקתיים מרכזיים מסוימים . בארה"ב למשל , החוקה עד גבול מסוים , נועדה לאזרחי ארה"ב . אבל , עד גבול מסוים . נניח ענישה חריגה ואכזרית , או ייצוג בבית משפט על ידי עורך דין , לא ישנה באם מהגר בלתי חוקי , או : אזרח אמריקני .

    נמחיש אחר כך אולי …

    להתראות

    Liked by 1 person

  10. יאיר ,

    סעיף 2(ד) לחוק הכניסה לישראל , תשי"ב 1952 , כך מורה אותנו , מצטט :

    (ד) לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לאדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, או התחייב להשתתף בחרם כאמור.

    כאן לחוק :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/189_003.htm

    להתראות

    אהבתי

  11. יאיר , נציץ בחוק יסוד: כבוד האדם וחירות , הנה מצטט :

    עקרונות יסוד
    1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    מטרה
    1א. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

    עד כאן הציטוט :

    אתה רואה ,עסקינן בחוק יסוד , המציב עקרונות חוקתיים . לא נקוב שהוא חל רק לגבי אזרחים . אלא התיבה ( מילה ) " אדם " היא זו הדומיננטית .זוהי תפיסת יסוד . היא לא נכונה לגבי כל מצב ומצב , וכל עיקרון ועיקרון. אבל , חל בעיקרון על כל אדם. הזכות למשל לייצוג בבית משפט , זה לא מעלה ומוריד מי האדם , כלומר : האם הוא אזרח ישראלי , אם לאיו . הוא זכאי לייצוג ויהא מי שיהא האדם .הוא זכאי , משמע : זוהי חובה של הרשויות לאפשר לו ייצוג מכללא .

    להתראות

    אהבתי

  12. יאיר , כאן למשל , תוכל לקרוא בעליון , פסק הדין המפורסם , לגבי לרה אלקאסם ( פעילת בי די אס לשעבר , אמריקנית , בנוגע לאשרת שהייה ולימודים באוניברסיטה העברית בירושלים ) כאן :

    https://bit.ly/2yolX3W

    להתראות

    אהבתי

  13. אני בעצמי כתבתי כמה בעייתי זה להחיל שיקולים של חופש ביטוי על כאלו שאינם אזרחים:
    https://wp.me/s2Db4a-181018

    עם זאת כאן השאלה היא לא האם ישראל חייבת חופש ביטוי לפלסטינים. היא בהחלט לא חייבת. העניין הוא האם הממשלה יכולה להשתמש בביורוקרטיה כדי לשבש טקס של מיעוט פוליטי. לדעתי התשובה היא לא.
    אני לא טוען שזו פגיעה בלב חופש הביטוי. זו פגיעה ממש בשוליו. אבל טרטורים והצקות למיעוטים למיניהם לפעמים נוגעים בשוליים.

    אהבתי

  14. תגובה נבלעה לי , אז שוב :

    יאיר , כאן תוכל לקרוא על לרה אלקאסם ( פסק דין בעליון דאז , פעילת בי די אס לשעבר , אמריקנית , לגבי אישור שהיה בארץ , בקשר ללימודים באוניברסיטה העברית ) . כאן לפסק הדין בעליון כאמור :

    https://bit.ly/2yolX3W

    להתראות

    אהבתי

  15. יאיר, אתה וקרוליין מאמינים שבג"ץ בכלל לא צריך להתערב בהחלטות הממשלה ו/או הכנסת.
    אז מחר ביבי יחליט שטקס כזה לא צריך להתקיים בכלל. גם לא עם משתתפים ישראלים אז זה יהיה בסדר?
    אתם פשוט רוצים שלטון ללא שום בקרה או יכולת קביעת גבולות.

    מה ימנע במקרה שכזה שבמידה והימין יפסיד בבחירות אז הממשלה פשוט תחליט שתוצאות הבחירות לא חוקיות ונערוך אותם מחדש (וכך שוב ושוב עד שהימין ינצח)? כמו בטורקיה…..

    הרי השאיפה של הימין היא שבג"ץ לא יתערב בכלל באף החלטת ממשלה. אם כזה דבר לא צועק לך שאנחנו כבר באמצע המדרון לדיקטטורה שילטונית אז אני לא יודע מה כן.

    בנוסף, הימין צריך לזכור שיכול לבוא יום שהשלטון יתחלף….. ואם בג"ץ ירוסן לגמרי אז השמאל גם יוכל להשתולל ללא בקרה….

    אהבתי

  16. תמריץ , אין חובה או לאיו , זה לא אפס/אחד.. יש חובה כללית תלויה ועומדת , ושיקולים מאזנים. כאשר עסקינן בנושאי ביטחון קריטיים , אזי , לא מדובר כפי שמבינים , על שלילת חופש הביטוי כערך מושגי . אלא : איזונו אל מול צרכי ביטחון קריטיים . ככל שצרכי הביטחון יותר קריטיים , אזי , חופש הביטוי יסוג מפניהם . אבל , זה לא שולל את חופש הביטוי כערך כמובן . ההכרה הכללית המשפטית ,הינה זו , שגם לפלסטינאי , יש חופש ביטוי . אלא , שהסיכויים שלו לקיימה באופן קונקרטי , קטנים יותר , הואיל וסוגיות ביטחון קריטיות , ייגעו בו יותר , מאשר ייגעו בישראלי . אבל , אין קשר פשוט . חופש הביטוי הוא שם . נניח תייר נכנס למדינת ישראל . האם תישלל ממנו הזכות לחופש ביטוי , בגלל שהוא תייר , ולא אזרח ? ודאי שלאיו !! כנ"ל פלסטינאים . האיזונים , בנסיבות הענין ( מדגיש : בנסיבות הענין ) משתנות , לא קיומו התלוי ועומד של הערך מכללא.

    ונמחיש יותר מאוחר . להתראות

    אהבתי

  17. תמריץ, פגעת בול. משפט המפתח שלך פה הוא האחרון: "קשה להאמין שהוא יוותר על האחריות הזו, כל עוד המדינה היא מדינה דמוקרטית"

    כמו שזה נראה הזמן של מדינה הדמוקרטית הולך ומתקצר משמעותית.

    אהבתי

  18. רק תיקון לתגובתי לעי"ל :

    כתבתי : "חביב אדם שנברא בצלם אנוש " וצריך להיות כמובן :

    חביב אדם שנברא בצלם האלוקים …..

    להתראות

    אהבתי

  19. אל רום, לכל אדם שנמצא תחת ריבונות ישראלית יש חופש ביטוי. אפילו אם הוא תייר. אם איזה תייר יניף שלט נגד ביבי, אין לכלוא אותו. השאלה שהתכוונתי אליה האם יש לו זכות כניסה למדינה בלי קשר למה שאמר, לאור חופש הביטוי. והתשובה היא בהחלט לא.

    כדוגמה, לכל אחד יש זכות מוקנית להיות טיפש אבל טיפשות יכולה לפגוע בזכות להגר למדינות שמחפשות מהגרים לפי כישורים. כל מנגנון הזכויות הרגיל לא רלוונטי כשמדובר בשאלת היתר הכניסה למדינה אחרת.

    Liked by 2 אנשים

  20. ד,
    אני לא חושב שבג"ץ לא צריך להתערב בהחלטות הממשלה. מותר לו כיון שהממשלה אינה "רצון העם" אלא יציר כפיו של "רצון העם". אבל זה לא אומר שהוא יכול להתערב בכל דבר. מה הגבול? הגבול בעיני הוא השרירות. אם ממשלה פוגעת באדם מסוים (וזה לא משנה אם מדובר בממשלת השמאל שמונעת מאלדד מלעבוד כמורה או ממשלת ימין שפוגעת במישהו אחר) שם סמכותו מלאה וחובתו להגן על האזרח. אבל כשמדובר בנושאי מדיניות, כלומר לא כאלו שבאו לפגוע באדם ספיציפי או להעניק משהו לאדם ספיציפי – שם סמכותו צריכה להיות מדודה ומצומצמת והאינסטינקט הבסיסי צריך להיות אי-התערבות.
    לכך חייבים להוסיף דבר נוסף שבפני עצמו אינו קשור אבל בפועל הוא מתקשר לנושא וזה החלטות פוליטיות. ברור לך שאם בג"ץ מגן על מאן-דהו בפני עיריית דימונה או משרד התיירות – הרי שאין כאן רכיב פוליטי (לרוב). ובמצב שכזה אני שמח על קיומו של הבג"ץ, ולהבנתי כל אזרח ישראלי שמח על כך כי גם הוא יכול להיות בעמדה זהה. אבל כאשר מדובר בנושאים פוליטיים – מהם הכלים שיש לבג"ץ להחליט מה נכון ומה לא נכון פוליטית? עניינים פוליטיים אינם קשורים לנכון או לא נכון כי אם לרצון העם.

    לגבי החלטות הכנסת – הוא בהחלט לא יכול להתערב כי הכנסת היא "רצון העם". אני מבין את תפקידו כמי שצריך "להכניס סדר במערכת" כלומר אם הכנסת מחוקקת חוקים שנראים לו שערוריתיים, אז הוא צריך לשים בלמים במובן של זמן. כלומר לייצר יותר זמן לחקיקית החוקים הללו ובכך לגרום לחשיבה מחודשת. אבל הוא לא יכול לבטל חוקים של הכנסת. למה? כי אחרת הוא גורם לקריסה של כל המערכת הדמוקרטית שלנו כי גם בג"ץ נובע מחוק של הכנסת.

    אהבתי

  21. אל-רום,
    לא הכרתי את החוק לגבי BDS. מושך את השורה האחרונה בתגובתי לתמריץ בחזרה

    אהבתי

  22. תמריץ , זה לא מה שכתבת . כתבת שלפלסטינאים אין ככאלו , זכות לחופש ביטוי , גרסת שישראל לא מחוייבת לחופש ביטוי של פלסטינאים פשוט .

    יאיר , זה יפה שאתה מכיר בטעות ( לא ביג דיל כשלעצמו הטעות ) ומושך תגובתך חזרה . אבל , זה צריך היה לפתוח את מנגנון הנעילה שלך בראש . ולהבהיר לך , שאתה מביע דיעה בנחרצות , בנושאים שאין אתה מבין בהם . קודם כל יש להבין בהם . אחר כך אפשר לקבוע עמדה נחרצת . והנה נוכיח שוב , כך כתבת :

    מהם הכלים שיש לבג"ץ להחליט מה נכון ומה לא נכון פוליטית? עניינים פוליטיים אינם קשורים לנכון או לא נכון כי אם לרצון העם.

    עד כאן הציטוט :

    ממש לא . רצון העם הוא שישרור שלטון החוק . שלטון החוק , חל גם על עניינים פוליטיים מובהקים . החוק חל על כל מה שהוא חל . והוא חל על הכל כולל הכל ( הוא משתרע על כל תחום ותחום) . נניח משהו פוליטי מובהק ביותר :

    האם להחזיר שטחים אם לאיו . נניח שיש לנו את חוק יסוד : ירושלים . החוק גורס ככה בגדול , שאין להחזיר את מזרח ירושלים , אלא רק על פי הצבעה של 80 חברי כנסת . האם הכנסת מחוייבת לחוק ? בוודאי !! אם תפר אותו , בג"צ יתערב . אם מישהו יבין לא נכון את החוק , רק בג"צ הוא המוסמך לפרש אותו. אז הנה לנו , חוק , בקשר לפוליטי , ורק בג"צ מוסמך לפרשו נכונה .

    ובג"צ לא נובע משום חוק של כנסת . בג"צ הוא בית משפט . חוק לא יכול לבטל את קיומו של בית משפט ותפקידו הטבוע . לא תוכל לחוקק חוק שגורס : שתפקידו של בית משפט הטבוע , זה לא לפתור סכסוכים , או לפרש נכונה החוק . זה לא קיים . החוק והמחוקק , אלו לא מילות קסם , שאפשר להערות לתוכן הכל .

    יש עניינים פוליטיים , שכרוכים בחוק ומשפט . כך זה בכל העולם . כך זה גם בארה"ב שכה אוהבים לנפנף בדבר . כך גם הימין ובכלל :

    כאשר צריך , הם עותרים להגביל את הסמכויות האפקטיביות של ממשלת מעבר. זה לא פוליטי ? כאשר צריך , עותרים לבג"צ , שיתערב ויורה לממשלה , להפעיל לחץ על ארה"ב , לשחרר את פולארד .

    אז קודם כל תלמד , תשאל , תברר , תחקור , ואחר כך תביע דיעה . אבל , אם נוכחת לא פעם , שממילא , מראש אין אתה משיג בדבר , אז יש לנו כאן בעיה. זה כמובן זכותך , וטבעי הדבר, אין אתה חריג כמובן . מאידך , גם מה שאני כותב , צריך שיהא נהיר .

    להתראות

    אהבתי

  23. תמריץ
    מעבר לזה שהטענה: "אם יש סעיף לשם כך נראה ברור שזה הנורמה" נראית לי משונה מאוד אני תוהה אם בכלל קראת את דברי כשהגבת אני התייחסתי לתוכן הסעיף ולא לעצם קיום הסעיף.
    הסיום שלך ש"בכל מקרה אי אפשר לפסול כנס מסוים דווקא כי בגללו "רגשות הציבור יפגעו" כל עוד אין בו הסתה לאלימות או משהו שחותר תחת המדינה." הוא נכון מאוד ולכן לא מדברים בכלל על האם לאפשר את הטקס עצמו אבל אין לזה שום קשר לנושא הנדון. הנושא נדון הוא שיש כאלה שרוצים לעשות טקס (מכוער ופוגעני בעיני רבים אבל זו זכותם) ועם הטקס רוצים לעשות דבר נוסף שהוא צפצוף על הנורמה במרחב הציבורי במדינה (להכניס לגבולות המדינה אנשי רשות אויבת). אכן אם הצפצוף על הנורמה במרחב הציבורי אינו פוגע באף אחד יש מקום לאפשר להם לצפצף על הנורמה במרחב הציבורי אבל אין לאשר צפצוף על הנורמה במרחב הציבורי כאשר יש מהציבור שרגשותיו נפגעים בגלל זה – זה הגיון פשוט והתנהלות מוסרית בסיסית.

    אהבתי

  24. תמריץ,
    הממשלה מתערבת בטקסים של קבוצות מיעוט ללא נימוק ביטחוני. נסה לקיים טקס בהפרדה בכיכר רבין ולפנות בג"ץ לאחר שיאסרו עליך. מוכן להתערב על התוצאה?

    אהבתי

  25. פלסטינים כאמור נכנסים למדינה למטרות רבות וכאמור בפסק הדין ובטבלת ההיתרים. אגב הידעת שפלסטינים בני 55 פלוס (ונשים בנות 50 פלוס) יכולים להיכנס חופשי חופשי לשטחי המדינה. זה חלק מצעדים שננקטו ב-2015 כדי לשפר את המצב הכלכלי ברשות ולא זכו למספיק הערכה.

    אהבתי

  26. רק נמחיש מארה"ב ( שכה אוהבים לנפנף בה , ופשוט מדהים הדבר , כה חסר שחר הוא ) :

    בקייס מפורסם דאז בעליון ( Tyler v.Doe) נוצר מצב , שעתרו בגין אי מימון לתלמידי בית ספר שהם ילדי מהגרים לא חוקיים . כלומר אפליה בחינוך ובמימון של תלמידים . מחד אזרחים או רשומים כחוק מקבלים מימון , מאידך , מניעת מימון לילדי מהגרים לא חוקיים ( במדינת טקסס ) . הנה מצטט :

    The Fourteenth Amendment provides that "[no] State shall . . . deprive any person of life,
    liberty, or property, without due process of law; nor deny to any person within its jurisdiction
    the equal protection of the laws." Appellants argue at the outset that undocumented aliens,
    because of their immigration status, are not "persons within the jurisdiction" of the State of
    Texas, and that they therefore have no right to the equal protection of Texas law. We reject
    this argument. Whatever his status under the immigration laws, an alien is surely a "person" in
    any ordinary sense of that term. Aliens, even aliens whose presence in this country is unlawful,
    have long been recognized as "persons" guaranteed due process of law by the Fifth and
    Fourteenth Amendments.

    נתרגם ספונטנית :

    התיקון הארבע עשר לחוקה , מורה אותנו כי : " שום מדינה ….לא תשלול מאדם את חירותו , או רכושו , בלי הליך הוגן , וגם לא תמנע מאדם זכויותיו של שיוויון בפני החוק . המערערים ( נניח ) גורסים שמהגרים , הם לא בעלי ישויות משפטיות לצורך ענין זה ( הם לא :persons כפי הנקוב בחוקה ) ולא חלה עליהם ההגנה של מדינת טקסס בתחומה . וכאן קבעו השופטים :

    אנו דוחים טיעון זה . יהא הסטטוס של האדם אשר יהא , ואפילו מהגר בלתי חוקי , הוא זכאי להגנה של החוק , ולהגנה של התיקון החמישי והארבע עשר , ולהליך נאות והוגן .זה לא גורף. אבל בליבות קריטיות , אין להרהר אחרי הדבר.

    כך הדבר בארה"ב , וכך הדבר גם פה.

    לפסק הדין האמריקאי :

    http://www.k12.wa.us/MigrantBilingual/pubdocs/PlylervDoe.pdf

    להתראות

    אהבתי

  27. עניין של עלות-תועלת:
    נקודה צדדית שכמעט ולא תורמת לטיעון שלי כנגד ויכוח עקר ואינסופי

    אהבתי

  28. תמריץ, האם קראת על "הארץ שטוחה"?
    ראיתי עכשיו סרט. זו פשוט תופעה פסיכולוגית חברתית שלא תאמן. אך עם זאת מרתקת.
    אומרת הרבה על החברה המערבית השבעה והמשועממת.

    אהבתי

  29. ד – אני בחרתי את הממשלה, לא בחרתי את השופטים. אין זה מתפקידם להתערב בהחלטות ממשלה שהציבור בחר.
    אם העם לא מרוצה מהחלטות הממשלה, העם יחליף את הממשלה.
    ההחלטות של בג"צ ממשיכות לגרור מטה את מעט האמון שנותר לציבור במערכת המשפט של ישראל, ובקצב הזה,
    לא ירחק היום, שהציבור *הרחב* יחליט לקחת את החוק לידיים.

    אהבתי

  30. קרולין, כל העניין הוא שבית המשפט העליון לא צריך לשרת את רצון הרוב המקרי אלא את זכויות המיעוט. בשביל לשרת את רצון הרוב יש מנגנונים אחרים.

    אהבתי

  31. הבעיה שבית המשפט הזה משרת מיעוט שצבוע בגוון פוליטי מאוד מסוים. אם אתה מיעוט אחר אז כנראה שלא תזכה לסעד ממנו, ראה ערך מגורשי גוש קטיף למשל.

    אהבתי

  32. זה לא נכון.. בג"ץ הגדיל פיצויי המפונים. ברור שביטול התוכנית כמו שהציע השופט לוי היה אקטיביזם לא סביר.

    אהבתי

  33. הטענה המגוחבת של הימין,
    העם בחר את הממשלה. לא את השופטים.
    אמת?
    האם קרולין בחרה מי יהיה שר האוצר (שהיא מתעבת), שר הפנים (המאמין במדינת הלכה), שר הבטחון וכו וכו
    האם קרולין בחרה לשלם לחרדים מליוני מליונים כדי לשבת בקואליציה?

    זהו מחיר הדמוקרטיה היצוגית, כנל השופטים.

    אהבתי

  34. הגדלת הפיצוי למפוני גוש קטיף אינה שייכת לנושא – גובה הפיצוי אינו נושא שנגד השקפתו הפוליטית של בג'ץ בג'ץ היה פוליטית בעד העקירה לא נגד הפיצוי. השאלה היא כשממשלת שמאל תקדם מדיניות שמאל תוך כדי רמיסת זכויות אדם של הימין האם בג'ץ ימנע מהממשלה לממש תוכנית פוליטית שבג'ץ בעדה בשביל לא לפגוע בזכויות המיעוט מהצד הלא נכון. רמז לתשובה לשאלה זו נתן השופט חשין שאמר שאין להעמיד את שרון לדין כי הוא מקדם מהלך חשוב. עוד רמזים זרק השופט מזוז שבעתירות על פינוי ערבים אמר שלא צריך לדקדק בחוק ועל פינוי מתנחלים יש לדקדק על קוצו יוד וכו'

    Liked by 1 person

  35. אני מדבר על עצם הפינוי. פיצוי לא רלוונטי. סוג של מירוק מצפון בזול.
    בגץ במקרה הזה אפילו לא היה בלם. נתן אור ירוק למהלך והעדיף לא להתערב.

    אהבתי

  36. אני מדבר על עצם הפינוי. פיצוי לא רלוונטי. סוג של מירוק מצפון בזול.
    בגץ במקרה הזה אפילו לא היה בלם. נתן אור ירוק למהלך והעדיף לא להתערב.

    אהבתי

  37. זה בטח לא היה תפקידו של בג"ץ לסכל את ההתנתקות. בכל מקרה ברור שאיני חולק על כך שבית המשפט שמאלני. ולדעתי אני היחיד גם בבלוגוספירה העברית שמנסה באמת להסביר בדיוק למה.

    אהבתי

  38. תמריץ,
    האם לא היה זה תפקידו של בג"צ לאסור עצירה של אוטובוסים בדרך להפגנה, צווי מעצר קיבוציים, מאסר קטינות במשך שבועות ומניעת ייצוג משפטי?

    אהבתי

  39. יאיר וקרוליין, אני מבין שלפי דעתכם לממשלה צריך להיות כח אינסופי ובית המשפט לעולם לא יוכל להתערב בהחלטותיהם.
    אם כך, מה ימנע מהממשלה והכנסת להעביר חוק שהבחירות ייערכו פעם בעשר שנים במקום ארבע? זה עדיין דמוקרטיה.
    אולי חוק שיפקיע זכויות קניין מאזרחים? למשל, לטובת הורדת מחירי הדירות יידרשו בחוק כל בעלי שתי דירות ומעלה למכור את הדירות בהנחה של 25% ממחיר השוק.
    אולי חוק שמונע כל הפגנה ללא קבלת אישור שר כלשהו וככה לעולם לא יאושרו הפגנות שאינן בעד דעת הממשלה.
    הכנסת כבר היום הולכת להפוך דה פקטו למקלט לעבריינים. כל עוד אתה חבר כנסת אפשר לבצע פשעים (כלכליים בעיקר) ללא שום נשיאה בעונש.

    לפי קרוליין, כל עוד העם בחר בהם אז הם יכולים לעשות כל דבר שעולה בדעתם בלי שאף אחד יעצור אותם.

    אהבתי

  40. ד,
    הסר כל דאגה מלבך. לפני שנבטל את הבחירות נעביר חוק שמבטל את בג"ץ ונשלח את השב"כ לכבוש חמוצים

    אהבתי

  41. ד,
    נקודה כללית חשובה:
    גם אם הכנסת תחוקק חוק שמונע מאזרחים להפגין אז אין שום צורך בבג"ץ:
    או שהעם ימחה ויצפצף על החוק הזה – ואז אין צורך בבג"ץ
    או שהעם יקבל על עצמו את החוק הזה – ולעם צייתן וטיפש שכזה גם אין צורך בבג"ץ כי החלטת הבג"ץ תשאר כנייר שאין לו הופכין.

    אז למה קיים בג"ץ?
    1. כי צריך גוף מערכתי שיגן ויבלום ולא נצטרך להגיע למחאות אלימות. כיום כאשר בג"ץ קיים (וטוב שהוא קיים) – קיומו כבר מתומחר ולכן מחכים למוצא פיו לפני יציאה לפעולה נוספת. אבל עקרונית (כמעט) ואין צורך בדבר כזה. הוא אמור להיות "המוצא האחרון" ועצם ההתערבויות הרבות שלו שחקו אותו ואת התמיכה הציבורית בו. האמון הציבורי בבג"ץ ירד פלאים מאז שהוא הפך כלי שרת ביד אהרן ברק וחבריו.

    2. כי צריך גוף שיגן על האזרח הפרטי משרירות השלטון – כי אז אין מחאות ציבוריות שבאות להגן על האזרח הקטן.

    ד,
    להבנתי נקודת העומק של תפיסתך את בג"ץ היא שתפקיד בג"ץ הוא להחליף את העם. זאת תפיסה אווילית כפי שהדגמתי. גם למדינות קומוניסטיות היו בתי משפט דומים לבג"ץ (רשמית) אבל אין להם שום כוח אם התרבות הפוליטית אינה תומכת בבג"ץ. הכל נובע מן העם לא בגלל תפיסה רומנטית אלא בגלל שהעם הוא שקובע את התרבות הפוליטית.

    אהבתי

  42. יאיר, יש לך איזושהי תפיסה שאם לא טוב לעם אז הוא פשוט ייצא להפגין נגד השלטון ואז השלטון יקרוס בתוך דקות.
    אז הממשלה תחוקק חוק שכל מי שמפגין בהפגנה לא חוקית זו עבירה פלילית. אז אתה באמת חושב שייצאו להפגין מאות אלפים לרחובות בצורה לא חוקית ויאבדו את מקום עבודתם?
    המקרים האלה נדירים. לשלטון יש כח ע-צ-ו-ם על החיים ורוב האזרחים לא יוצאים להפגנות. ואם לשלטון יש כח בלתי מוגבל אז הוא לא יהסס להשתמש בכוחות הביטחון נגדם ובכל מוקדי הכח של המדינה. תראה מה קורה בטורקיה וונצואלה, בטורקיה ארדואן השתלט על כל מוקדי הכח החשובים ועכשיו הוא מבטל תוצאות של בחירות המקומיות באיסטנבול כי לא הוא ניצח שם. בית המשפט סר למרותו באופן מוחלט ולכן זה כביכול "חוקי". ארדואן יישאר שם בשלטון עד יום מותו גם אם הוא יפסיד בבחירות וכולנו יודעים זאת.
    בונצואלה הסיפור שונה אבל אתה באמת חושב שאם היו מקיימים בחירות חופשיות שם אז מדורו היה זוכה ברוב הקולות? אין סיכוי. ולמרות שהאזרחים שם סובלים בצורה בלתי נתפסת על הדעת ויוצאים להפגנות הוא מצליח להחזיק בשלטון כי הוא מצליח לשלוט בכל מוקדי הכח במדינה בצורה מאוד אכזרית ומתוחכמת (סוריה זה גם מקרה דומה).

    משני המקרים האלה אתה בטוח רואה במו עיניך שלשלטון יש כח עצום ומאוד קשה להפיל אותו גם אם חלק מאוד גדול מהאזרחים לא רוצה אותו.

    אתה והימין באים גם בטענות לבג"ץ בכל הקשור להתנתקות למרות שלפי תפיסתך בג"ץ בכלל לא היה אמור לדון בזה כי זו הייתה פעולה של הממשלה ולדעתך לבג"ץ אסור בכלל להתערב בהחלטות ממשלה. גם אסור היה לו לתת פיצויים מוגדלים למפונים. אז תחליט איזה בג"ץ אתה בכלל רוצה.

    אל תשכח שגם לשמאל יש בעיה מאוד קשה עם בג"ץ כי בג"ץ הוא זה שהכשיר את כל מפעל ההתנחלויות שלפי השמאל הוא זה שהורס לגמרי את הסיכוי לאיזשהו הסדר מדיני עתידי.
    אתה טוען שבג"ץ שמאלני והשמאל טוען שבג"ץ ימני מדי. ההבדל היחיד זה שהשמאל לא קורא להריסת בג"ץ. אז אם מוסד חוטף ביקורת משני הצדדים של המפה אז הוא כנראה בסך הכל עושה את עבודתו נאמנה.
    אל תשכח שבג"ץ היה יכול להחליט בקלות שכל בנייה ישראלית בשטחים היא בלתי חוקית והיו לו מספיק מקורות משפטים בינלאומיים להסתמך על פסיקה נגד והוא בכל זאת הכשיר זאת.

    ושוב, אתה לא עונה לי מה ימנע מאיזושהי ממשלה בעתיד לחוקק חוקים שיפגעו באזרח?

    Liked by 1 person

  43. ביחייאת ד' , היא צריכה להיות משהו ככה אימתני , בשביל לנסות להבין , לגלות אמפתיה , להבין איך אנשים ( אפילו פשוטי עם נניח ) חושבים ? לא יודע מה הסיפור , אבל , עצוב לה נניח . בטח ענין ציבורי כלשהוא אפשר להניח , מה הביג דיל ? נניח , ביבי ראש ממשלה , אז אתה לא כל שכן ,תבזבז עליו זמן ? למה ? בגלל שהוא ביבי ? ראש ממשלה ? מה היית מעדיף ( יעני אתה אישית ) ? איזה פנסיונר מן המחנה הציוני בתורת ראש ממשלה , והוא לא כלום ככה פורמלית, או את ביבי ? לא מתאים לך ד' ….

    אהבתי

  44. ד
    יאיר לא טוען שהבג'ץ שמאלני מידי – יאיר טוען שבג'ץ יותר שמאלני מרוב הציבור. האם השמאל טוען שבג'ץ יותר ימני מרוב הציבור?! (או אם תרצה הביטוי שמאלני / ימני מידי בלי לתת נקודת ייחוס הוא חסר משמעות הוא יפה לשכנע את המשוכנעים אבל לא לדיון ענייני)

    Liked by 1 person

  45. משה, לאורך ההיסטוריה רוב האליטות במדינות הדמוקרטיות הינן הרבה יותר ליברליות מרוב העם (וליברליות שווה שמאלנות אצלנו). ישראל אינה יוצאת מן הכלל.
    לצורך הדוגמא, רוב העם פה ימני. אז הממשלה תחוקק חוק שמפלה את ערביי ישראל (עזוב שהיא מפלה את זה בפועל אבל לא בחור כיום) באיזושהי צורה (רכישת קרקע או דירה, זכות לתעסוקה, זכות בחירה או כל דבר אחר) ולרוב העם היהודי פה אין בעיה עם זה לטענתך. אז לבג"ץ אסור בכלל להתערב?

    גם אתה לא עונה על הנושא העקרוני. יאיר וקרוליין הבהירו את עמדתם בצורה הטובה ביותר – לבג"ץ אסור להתערב בכלל בהחלטות ממשלה וכנסת שנבחרו בצורה חוקית. אם לאף אחד אסור להתערב בהחלטות הממשלה אז מה ימנע בעתיד מאיזושהי ממשלה לפגוע באזרחים ? אני לא טוען שביבי יחליט מחר לפגוע באזרחים. אבל הממשלה של היום לא אך הממשלה שבעוד 30 שנה כן. לא צריך לחכות שזה יקרה, צריך למנוע את האפשרות הזו כלל.

    לפי הידע המשפטי המאוד מוגבל שלי בכל מדינה דמוקרטית שאנו מנסים להשתוות אליהן, לבית המשפט העליון יש תמיד אפשרות להתערב בהחלטות ממשלה שפוגעות בזכויות האזרח (יכול להיות שאני טועה כי אני ממש לא מומחה למשפט בינלאומי. אולי אל רום יכול לסתור אותי).

    הממשלה והימניים פה פשוט לא מרוצים מהנטייה הפוליטית של השופטים (לדעתם). אם כך אז פשוט תדאגו להחליף אותם. וזה מה ששקד עשתה.
    אבל זה לא אומר שחייבים לעלות עם D9 על בג"ץ ולעקר כלל את האפשרות שלו להתערב בהחלטות ממשלה/כנסת.

    הרי במידה ובג"ץ לא יוכל לבקר את החלטות הממשלה אז זה גם עלול לפגוע חזרה בימין אם השלטון יתחלף. אבל הימין בטוח שהוא לעולם לא יוחלף בשום מצב ולכן הוא רוצה שלטון מוחלט ללא שום בקרה.

    גם אני הייתי רוצה שלא תהיה מחלקת ביקורת במקום העבודה שלי. החיים שלי ושל המנהלים שלי יהיו הרבה יותר קלים אבל כשאני מסתכל בתמונת המאקרו יותר אז אני מבין שביקורת פנימית זה חשוב אפילו אם זה מאוד מעצבן.

    אהבתי

  46. ד' , זה לא זה שלבית המשפט העליון יש תמיד אפשרות להתערב , אלא , שהוא חייב להתערב. זה התפקיד הטבוע של כל בית משפט בעולם . ולא רק של בית משפט עליון . בית משפט עליון אגב ,זוהי טרמינולוגיה מאוד מופשטת . אוניברסלית , בית משפט עליון , הוא בית משפט של ערעור ( אחרי 2 גלגולים לרוב או כדומה לא ניכנס לזה ) . אבל , בית משפט עליון , יש לו עוד משמעות אוניברסלית :

    והיא , שהוא מהווה ערכאה חוקתית עליונה . כלומר , עניינים שהם חוקתיים , רבי מעלה , משפיעים באופן אסטרטגי על המשפט השורר במדינה , נדון בבית משפט עליון חוקתי . נניח :

    פה זה ערכאת בג"צ , בארה"ב זה העליון הפדרלי . בצרפת נניח ה: conseil d'etat וכדומה .

    אז זה לא קיים , יכול להתערב אם לאיו, אלא חייב להתערב . מה כן ? אם כך :

    יש איזה מיתוס אצטקי מגוחך , שבתי משפט לא מתערבים בהחלטות פוליטיות . ואין דבר כזה פשוט , ולא נוכל להאריך פה . אבל :

    כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד של אזרחים , זה תפקידו הטבוע של בית משפט , וזה לא קשור לימין / שמאל כלל . זהו תפקיד טבוע , כשם ש:

    לא תוכל לגרוס שמשטרה או שוטרים הם פמיניסטים . למה לא יטען הטוען ? הרי כל הזמן , הם חוקרים גברים , כל הזמן גברים שמבצעים עבירות מין . כל הזמן מתעמרים בגברים , ועובדים בשביל נשים , לא כל שכן פמיניסטיות . אם כך ברור הדבר : הרי זה תפקידם הטבוע . זוהי גם המציאות הטבועה . שתשעים ותשע אחוז מן עבירות המין , מתבצעים על ידי גברים . לא על ידי נשים . בחוק העונשין פה אגב , ההגדרה של אונס , הינה גבר שאונס אישה , ולא ( כמו הטרדה מינית ) " אדם " שעושה מעשה מיני עברייני .

    כפי שוטרים ותפקידם הטבוע , כך בית משפט . התפקיד הטבוע שלו , לדאוג לזכויות אזרח . זכויות אדם שלא יעשקו , כפי המצב הטבוע , על ידי ממשלות ומשטרות וכו…. . נניח ליברמן בימין . סבל עינויי דין עד אשר הוחלט לא להעמידו לדין . מה זה קשור ימין שמאל . נניח אביגדור ק הלני זוכה כבר בשאלות מקדמיות במשפט שלו . מה זה קשור ימין שמאל ? ולכן יש שופטים . שלא עובדים אצל אף אחד . אם יעבדו אצל המדינה , אז איך יגנו על אזרחים מפני המדינה . ואם יעשו איפה ואיפה , כאשר לכאורה פוליטי , יעזבו אזרחים לאנחותיהם , וכאשר פרופר אזרחי לכאורה , אז הם מתערבים , אזי מה ? הם עובדים אצל המדינה . וכדבר הזה , לא ייעשה . שהרי :

    אדם תמים , טוען לחפותו . אדם קטן . המשטרה מנסה בכל דרך להפליל אותו . על מי ישליך יהבו ? על שופט שעובד אצל המדינה ? ואיך ? עובד אצלה !! ואם השופט לא עובד אצל המדינה , רק אצל החוק ושלטון החוק , אז גם בעניינים פוליטיים ( מבלי להיכנס לסיבוך כרגע , שאין דבר כזה מלכתחילה פוליטי לגמרי ) . אחרת , בפוליטיקה השופט עובד אצל המדינה , ובשאר לא עובד אצלה ? זה מגוחך פה . אולי נמחיש ונרחיב אחר כך.

    להתראות

    Liked by 1 person

  47. הנה נמחיש בקטנה :

    בג"ץ פעוט . זניח ביותר . כמותו בערימות . החלטה של טראמפ . להעביר השגרירות לירושלים . אנו קוראים חדשות בקטנה . לא מבינים , כמה אנשים נדרסים ונכבשים בדרך , כמו חיות .

    מה הביג דיל ? נעביר שגרירות , מה לאיזה שינויים בבניה במיתאר בהתנגדות לתוכניות בניה וכדומה , לעומת הנצח , לעומת עם הנצח ? יש רק בעיה קטנה :

    איפה שהשגרירות או הקונסוליה אמורים להיבנות. חיים אנשים . אנשים קטנים. ירושלמים קטנים. הם מפסידים למשל כדבריהם ( תושבי שכונת ארנונה ) את הנוף המדהים והפתוח אל עבר מדבר יהודה והרי מואב , שייחסם בעקבות בניית מתחם הקונסוליה ( הכל עם פטור מהליכי תכנון ראויים וכו…אשר במסגרתם , הציבור יכול להביע התנגדות, וכאן לא יוכל ) .

    אז אתם חושבים , שנעם סולברג , השופט המוביל בקייס , גיחך וגרס :

    זוהי שאלה פוליטית ! ושאזרחים יידרסו למוות ! אתם טועים . יש לו כיפה לאומנית על הראש . הוא גר בהתנחלות אמנם . אבל , הוא לא משחק הבן אדם . הוא שקל היטב הדבר . והוכיח , שהדבר קודם כל , עומד בדרישות החוק . ואלמלא היה עומד , היה מראה לממשלה , ולטראמפ אפילו , את דרך היישר . אין לטעות בדבר .

    אז אתם חושבים , שלמשל שאזרחים שנפגעים מכך ועותרים לבג"צ , הם בימין ? בשמאל ? זה מגוחך !!

    יותר מאוחר , נמחיש אולי מארה"ב , ארץ הליברטיאנים עלק . ונבין , באיזה עולם של מנטרות הבליות אנו חיים .

    כאן לבג"צ:

    https://bit.ly/2HLT2cL

    להתראות

    Liked by 1 person

  48. ד
    תקרא שוב את דברי יאיר.
    א. הוא כתב שהוא נגד התערבות בג'ץ בהחלטות ממשלה אך ורק בנושאים מדיניים/פוליטיים הוא כתב בפירוש שאם הממשלה היתה מונעת מהאזרחים הישראלים לקיים את הכנס הוא בהחלט בעד התערבות בג'ץ. להכניס למדינה אנשים שאינם אזרחי המדינה אלא אזרחי רשות עויינת הוא נושא מדיני אין לו שום קשר לתפקיד הבג'ץ למנוע מהרשויות להתעמר באזרחי המדינה הדוגמאות שהבאת על מניעת זכויות מאזרחים ערבים או ממבקר פנים בעבודה אינם שייכות לנושא.
    ב. יאיר סבור (וגם אני) שבג'ץ (במתכונתו הנוכחית) לא יגן על על הימין כשלצורך מדיניות ממשלת שמאל ירמסו את זכויותיו. זכותך כמובן לחשוב אחרת אבל לשאול שוב ושוב "אז מה ימנע בעתיד מהממשלה לפגוע באזרחים?" אינו מבסס את טענתך שבג'ץ אכן יעשה זאת. זה שאין פתרון לבעיה מי ימנע אינו אומר שבג'ץ הוא פתרון שאכן ימנע. המחשבה שבג'ץ לא ימנע מבוססת גם על הנסיון כמו מעצר הקטינות והאוטובוסים שהזכיר חייל זקן וכן דברי השופט חשין על העמדת שרון לדין (אני מסכים עם תמריץ שעצם אי ביטול ההתנתקות אינה ביסוס זה אכן שייך לנושא מדיניות והנדון שם אינו התעמרות באזרח) וגם על הטבע האנושי שאדם מטבעו משוחד ומקדם מעמדת הכח שבידו את השקפתו הפוליטי ובכלל זה השופטים. יש הסבורים שהשופטים הם על אנושיים – זכותם לחשוב כך. ויתכן גם שיש ביסוסים לטענתך שהשופטים יגנו על זכויות האזרח גם על חשבון קידם מהלך פוליטי שהם בעדו אם יש לך ביסוסים לזה אתה מוזמן להציגם אבל שוב החזרה על השאלה מי יגן אינה מהווה שום ביסוס לעמדתך שבג'ץ אכן יגן. כלומר כשאתה טוען שלא עניתי על הנושא העקרוני "אם לא בג'ץ אז מי יגן" אתה טועה זו לא השאלה העקרונית. למי שדעתו שבג'ץ לא יגן גם חוסר תשובה לשאלה מי כן יגן אין שום נגיעה לחשיבות של פעילות של מניעת בג'ץ מהתערבות פוליטית.

    Liked by 1 person

  49. רק נצטט את סולברג מן הבג"צ :

    נקודה זו לא נעלמה מעינו של המחוקק כאשר דן בתיקון חוק התכנון והבניה והוספת סעיף 266ה לחוק זה, כפי שניתן להתרשם מן הדיונים שהתקיימו בוועדת הפנים (ראו פרוטוקול מס' 185 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה (2014.1.19 ) וכפי שבא לידי ביטוי בנוסח החוק עצמו. מתוך חשש לכך שהסמכות הקבועה בסעיף זה תנוצל יתר על המידה הראויה, הגביל המחוקק סמכות זו ל'מקרים חריגים' בלבד, רק כאשר מדובר ב'מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית' – וגם אז רק לצורך 'עבודות או שימושים זמניים'. מטרתן של מגבלות אלו היא לוודא שלא יֵהפך הכלל לחריג והחריג לכלל; הליכי תכנון כסדרם – ככלל, ורק באופן חריג ולשימוש זמני – ניתן יהיה לפטור מחובת התכנון.

    ועוד לבסוף :

    הנה כי כן, מקובלת עלי עמדת העותרים, שלפיה השימוש בסמכות שלפי סעיף 266ה(ב) צריכה להישמר למצבים חריגים בלבד, וכי על שר האוצר לדקדק ולוודא שכל התנאים הקבועים בסעיף אכן מתמלאים, בטרם יחתום על צו הפטור. אלא, ששוכנעתי כי ענייננו בא בגדרם של אותם מצבים חריגים, וכי אכן מתמלאים התנאים שקבע המחוקק.

    עד כאן הציטוט :

    וקוראים אנו , הפטור שניתן למדינה ו – " טראמפ " מהליכי תכנון ראויים , הוא בבחינת חריג . חריג, אבל על פי חוק . ורק כאשר עסקינן " במיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית " . אז לכאורה המיזם הנדון , הוא בעל חשיבות כזו , ואפילו יש פטור בחוק , אבל , השופט סולברג , בדק הדבר,ושוב מצטט אותו :

    " אלא, ששוכנעתי כי ענייננו בא בגדרם של אותם מצבים חריגים, וכי אכן מתמלאים התנאים שקבע המחוקק. "

    הכל על פי חוק . ואם לאיו ,היה מראה להם את דרך הישר. וג'ורג' קרא , שופט ערבי , הצטרף לדעתו . אז אולי שמישהו פה יקשה , איך רבק שופט ערבי , פוגע בקודשי האיסלאם ואללה ? נו….

    יותר מאוחר כאמור אולי , בארה"ב. ארץ המיתוסים האצטקים .אנשים פה יבכו דם .

    להתראות

    אהבתי

  50. ורק פאנצ' ליין מסוים :

    בבג"צ הנדון , השופט סולברג הסכים כי עסקינן במיזם בעל חשיבות לאומית , ודחוף בעיקרון ככזה . ולכן , העסק חוקי מבחינתו . נקוב בחוק , והתמלאו התנאים הנדרשים בחוק .

    אבל , אם המדינה , הייתה באה עם סיפור בדים , במסווה פוליטי או בטחוני וכדומה , והוא היה משתכנע , שאין מדובר במצב דברים של מיזם לאומי בעל חשיבות לאומית ודחופה , הוא לא היה נותן למדינה שום גושפנקא , ומבטל באחת את המיזם או הפטור מהליכי תכנון מלאים.

    ולכן , השאלה הפוליטית , אין לה למעשה חשיבות . מכיוון , שכך או כך , בית המשפט נכנס בעובי הקורה , ובודק :

    האם זה סביר ? האם זה חוקי ? ולא :

    בגלל שזה פוליטי , זה מראש חוקי . ובלבד שפוליטי הדבר . זה מה שחשוב . והמחשה באמת זניחה , ככה בקטנה, כטוב ליבי ביין , יכולתי פה , ערימות בלתי נתפסות של המחשות להציף .

    שוב , חכו לארה"ב מאוחר יותר , מתנחלים ( פה ממש ) בי די אס . תזיעו דם .

    להתראות

    אהבתי

  51. רק נמחיש מארה"ב כאמור , ועל קרקע דידאקטית נוחה ( באמת לא פשוט ) . ואפשר היה – בי די אס גם ועוד, אבל , נבחר בהתנחלויות ואללה . אז יללה , נחמם מנועים ונמריא :

    עסקינן בערעור . ערעור בבית משפט פדרלי. ערעור על פסק דין של מחוזי פדרלי ( מחוז קולומביה , שהוא מחוז של מימשל וכדומה ) . במה עסקינן ?

    אם כך , פלסטינאים , תובעים גופים ואישים בארה"ב ( בלי להיכנס לסיבוכים ) וטוענים כך :

    מעבירים כספים מארה"ב , לישראל . מעבירים למיליציות של מתנחלים וכדומה , והם מבצעים למעשה , פשעים אלימים בפלסטינאים ביהודה ושומרון , ותכל"ס :

    פשעים נ' האנושות , ג'נוסייד וכו… לא פחות לא יותר . אם כך :

    המחוזי הפדרלי ,דחה , בגלל שטען ( באופן כללי ביותר ) שעסקינן בשאלות ריבוניות ופוליטיות . יש עמדה של המימשל האמריקני לגבי שטחים כבושים , מעמד ירושלים וכו… ובית משפט , לא מתערב בהחלטות שהן פרופר פוליטיות לכאורה.

    ודוק : התהפך בערעור . המחוזי שם , לא פירש נכון המערך העובדתי , ואת ההלכות הנוהגות בארה"ב , מתי מתערבים , מתי לאיו . ומה שפוליטי או נחזה פוליטי , לאיו דווקא קובע , מצטט מן הערעור :

    A court cannot “avoid its
    responsibility” to enforce a specific statutory right “merely
    ‘because the issues have political implications.’

    נתרגם ספונטנית :

    בית משפט , לא יכול להימנע מאחריות שיפוטית ולאכוף זכות , רק בגלל שיש השלכות פוליטיות לשאלה מסויימת .

    ועוד :

    But not every case that
    involves foreign affairs is a political question. Id. (“[I]t is error
    to suppose that every case or controversy which touches
    foreign relations lies beyond judicial cognizance.”

    אבל , לא כל מקרה , שבו מעורבים שאלות של מדיניות חוץ , בהכרח גם מהווה הדבר , שאלה פוליטית , או מחוץ להישג ידו של בית המשפט .

    לא נכנסנו להרבה סיבוכים . לא ממש רלבנטי להבין מיכניזמים עמוקים כאן . מה שחשוב :

    זה שבית משפט של ערעור , לא משך ידו מן השאלה , רק בגלל שעסקינן בשטחים כבושים ( יהודה ושומרון ) ומדינת ישראל ( לא כל שכן , תחת מימשל אוהד של טראמפ) ההקשר הפוליטי, לא עושה כלום . לא מפקיע כלום מראש . אלא , בוחנים לגופו של ענין , כפי סולברג לעי"ל :

    את הבסיס החוקי והחוקתי , ואחר כך מחליטים . אבל , פוליטי , לא עושה מראש כלום . אלא , קודם כל חוקיות .וחוקיות אם לאיו , משתרע על כל ענין וענין ממילא . כך גם פוליטי .

    לפסק הדין הפדרלי כאמור :

    https://cases.justia.com/federal/appellate-courts/cadc/17-5207/17-5207-2019-02-19.pdf?ts=1550590227

    להתראות

    אהבתי

  52. משה, אני מצוטט את יאיר מהתגובה למעלה: "לגבי החלטות הכנסת – הוא בהחלט לא יכול להתערב כי הכנסת היא "רצון העם"……….. אבל הוא לא יכול לבטל חוקים של הכנסת. למה? כי אחרת הוא גורם לקריסה של כל המערכת הדמוקרטית שלנו כי גם בג"ץ נובע מחוק של הכנסת."

    כתוב פה מפורשות שבג"ץ לא יכול להתערב בהחלטות הכנסת. אז מי יגן על האזרח אם הכנסת תחוקק למשל חוק שיפגע בזכויות האזרח? (הקואליציה שולטת בממשלה ובכנסת ולכן זה אותו הדבר).
    בנוסף, לא מדובר רק על זכויות אזרח, הכנסת יכולה לחוקק חוקים שונים ומשונים גם בנושאים פוליטיים ומדיניים, מערכות החוק, ביטחון ועוד ועוד….

    יאיר גם כתב בתגובה אחרת הקשורה להתנתקות:: "אני מדבר על עצם הפינוי. פיצוי לא רלוונטי. סוג של מירוק מצפון בזול.
    בגץ במקרה הזה אפילו לא היה בלם. נתן אור ירוק למהלך והעדיף לא להתערב."
    אז מצד אחד יאיר לא רוצה שבג"ץ יתערב בכלל בנושאים מדיניים ופוליטיים (וההתנתקות הייתה החלטת ממשלה וכנסת בנושא מדיני מובהק) אבל מתעצבן שבג"ץ נתן פיצויים מוגדלים למפונים. לפי ההיגיון שלו אסור היה למפונים מראש ללכת לבג"ץ ובג"ץ היה צריך לזרוק אותם מהמדרגות.

    יאיר וקרוליין, בגלל שהפוליטיקאים שלנו לדורותיהם נמנעו מלקחת אחריות ופועלים באופן של פארטאץ' ללא קביעת כללים מסודרים וגם כשהם נאלצים לקבוע כללים אז הם עוברים עליהם שוב ושוב אז בג"ץ נאלץ להתערב.
    למשל, בהתחלה בנו התנחלויות ללא שום כללים. בג"ץ לא מנע בנייה בשטחים אבל ביקש שהממשלה תקבע כללים לבנייה (עקב עתירה אליו). ממשלת בגין (ימין להזכיר לך) קבעה כללים כאלה אבל המתנחלים עברו על הכללים שוב ושוב והמערכות השונות העלימו עין כי הפוליטיקאים לא רוצים להתעמת איתם. אז אח"כ פונים לבג"ץ והוא פשוט אומר שהישובים לא חוקיים כי הם לא נבנו לפי הכללים שממשלת הימין קבעה בעצמה. ולכן המתנחלים והימין מתעצבן על בג"ץ….. פשוט בדיחה.

    אהבתי

  53. רק יודגש ויובהר לגבי פסק הדין האמריקני:

    בית משפט פדרלי של ערעור , הפך ההחלטה של המחוזי . שוב , למה ? הוא גרס כך :

    אפילו שיש שאלה של שטחים כבושים ( יהודה ושומרון ) ואפילו יש למח' המדינה האמריקנית עמדה ריבונית כמובן בנושא . ואפילו זוהי שאלה פוליטית / יחסי חוץ מעיקרה , אין זה מעלה ומוריד , למה ? מכיוון שכך או כך , השאלה שנשאלת היא זו :

    האם כסף אמריקני או של ישויות אמריקניות, עובר למיליציות של מתנחלים ביהודה ושומרון , והם עם הכסף , מבצעים : פשעי מלחמה , רצח עם וכדומה . אם אכן כך , לא מעלה ולא מוריד שאלה פוליטית . מעמד השטחים בעיני מח' המדינה , לא ישנה כהוא זה . כי זה לא אמור להכריע מה מעמד השטחים . אז זה שזה פוליטיקה , או מריח פוליטי , לא אומר כלום מבחינה משפטית . וחסל !!

    והנה פה בארץ , עוד המחשות :

    הנה לאחרונה התקבל חוק חדש :

    " חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית , התשע"ח 2018 " . כך סעיף 1 המגדיר מטרה :

    " מטרתו של חוק זה למנוע הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית , לרבות באמצעות יישום הסנקציות של מועצת הביטחון ……. "

    עד כאן הציטוט :

    משמע : הממשלה על פי החוק , מחוייבת לנורמות בינלאומיות מסויימות , ולא יכולה היא או אדם אחר בעיקרון , למכור נשק לכל דיכפין ולכל משטר עושק ורצחני ודיקטטורי . האם זה קשור לעניינים מדיניים ? ודאי !! האם בית משפט יכריע בהם אם צריך ?? ודאי , זהו חוק שיש לכבד ולקיים .אם הממשלה תפר אותו , לא מענין פוליטיקה ,בג"צ או בית משפט אחר ,יאכוף החוק .ואין מה להרבות בדבר !!

    ועוד , היה בג"ץ בזמנו , להתערב , בנוגע לשחרור פולארד אצל ממשלת ארה"ב . כך מצטט מן הבג"צ :

    " בית המשפט יימנע דרך כלל מלהתערב בעניינים בעלי אופי מדיני מובהק, אלא בנסיבות חריגות ביותר. יש משקל לטענה כי מקום שהתנהלותה של רשות שלטונית פוגעת בזכויות אדם, עשויה נכונות בית המשפט להתערב בפעולת השלטון להתרחב, גם מקום שמדובר בעניינים מדיניים מובהקים ובשיקולים הנוגעים ליחסי חוץ. עם זאת, יש הבדל ברור בין מצב שבו התערבות בית המשפט באמצעות הסעד הניתן עשויה לרפא באורח ישיר את הפגיעה בזכות האדם, ובכך הופך הענין לנושא בעל היבט משפטי דומיננטי (פרשת ברגיל, שם, עמ' 218; ופרשת המועצה האיזורית חוף עזה, שם), לבין מצב בו מתבקשת התערבות שיפוטית שכל מטרתה להורות לממשלה מהי הדרך המדינית אותה עליה לבור ביחסיה עם מדינות אחרות, מתוך מחשבה כי דרך מדינית זו תגשים את התכלית הרצויה. "

    עד כאן הציטוט :

    אז , אם תעלה שאלה משפטית , הכרוכה בחוקיות , ופגיעה בזכות יסוד של אדם , בג"צ יתערב . אם זה רק מדיני מובהק , לא יתערב . ודוק : זה לא שונה מכלכלה,תחבורה , או כל תחום אחר . אם זה חוקי , ורק שאלה של אידיאולוגיה , בג"צ לא יתערב . זה ענין של הממשלה . אבל , כאשר אי חוקיות או אי חוקתיות כרוכים בדבר , בג"צ יתערב , ולא יעמוד מנגד. כפי ש :

    בבג"ץ העוני , בג"צ לא התערב ( צמצום תשלומי הבטחת הכנסה וכו… ). למה ? זה ענין ריבוני אידיאולוגי של ממשלה ( ממשלת הליכוד , ימין כלכלי וכדומה לכל המלהגים פה על ימין /שמאל , ואגב , אהרון ברק הוביל הקייס שם) . למה לא התערב ? זה ענין של אידיאולוגיה , אידיאולוגיה כלכלית.

    לבג"צ פולארד :

    https://www.nfc.co.il/uploadFiles/480205714702607.htm

    לבג"צ העוני :

    https://bit.ly/2JawTcp

    להתראות

    אהבתי

  54. ד,
    1. אני לא אמרתי שאסור לבג"ץ להתערב. אפילו הגדרתי מתי כן ומתי לא (וגם הפרדתי בין הממשלה לכנסת – שזה עניין ברור מאוד שמשפטנים רבים עסקו בו. חפש ברשת).
    2. מה יעזור בג"ץ אם הציבור לא מקבל זאת? טורקיה שהבאת היא הדוגמה הטובה ביותר. בטורקיה יש בית משפט עליון אבל הוא לא הצליח לעצור את ארדואן. למה? כי התרבות הפוליטית שם בנתה על מוקדי כח (שהם הצבא ובית המשפט) והיא לא בנתה על העם/הציבור. ולכן הציבור היום בטורקיה הוא צייתן וכנוע ולכן ארודאן יכל להילחם בבית המשפט שם.
    אני מדבר על משהו שונה בתכלית. אני כן רוצה בית משפט שמילה שלו זו מילה, שהתערבות שלו (כאשר הוא יתערב במידה) תהיה אמירה נוקבת בשדה הפוליטי, ושההתערבות שלו תהיה שווה ולא רק לכיוון פוליטי מסוים. אתה באמת חושב שבג"ץ יכול למנוע את הדברים האיומים שאתה מפחד מהם ללא תרבות פוליטית שמאפשרת לבג"ץ להתערב? להבנתי המצב הוא הפוך. בג"ץ איבד וממשיך לאבד את הלגיטימיות שלו בגלל מעשיו שלו ולא בגלל התדרדרות התרבות הפוליטית במדינה.

    Liked by 1 person

  55. ד
    להבנתי בדברי יאיר המשפט שציטטת הוא אחד מתוך כמה שבאחרים הוא כתב למשל שביטול הטקס הוא דבר שבג'ץ כן אמור להתערב ולכן מכלול הדברים בעיני אינם כפי שעולה מציטוט אחד – אבל נשאיר ליאיר להסביר את עצמו.
    ולנקודה העיקרית בדבריך על זה "בגלל שהפוליטיקאים שלנו לדורותיהם נמנעו מלקחת אחריות ופועלים באופן של פארטאץ' ללא קביעת כללים מסודרים וגם כשהם נאלצים לקבוע כללים אז הם עוברים עליהם שוב ושוב אז בג"ץ נאלץ להתערב"
    אתה שוב חוזר על אותו כשל של חוסר אבחנה בין מדיניות לבין התעמרות באזרח. אנסה שוב להסביר זאת באופן אחר.
    יש דברים שאדם חייב לנהוג בהם לפי כללים ויש דברים שלא. אדם לא יכול לשפוך אשפה במרחב הציבורי איך שבא לו יש כללים איפה ואיך מתנהלים עם האשפה אבל אדם יכול לעזור למי שבא לו ולא לעזור למי שבא לו. אתה רואה מישהו שנפלו לו דברים אתה יכול לעזור לו לאסוף ויכול שלא – אין זכות לאף אחד לקבוע לך כללים בזה.
    כך גם במדינה. למשל ברכוש הפרטי של אדם המדינה מחויבת לכללים אם המדינה מחליטה לבנות מוזיאון באופן שמסתיר את הנוף לדייר סמוך הוא יכול לפנות לבג'ץ כמו כל הכללים והסדרים של יחסי שכנים. אבל נניח מדינה שכנה עשתה נגדינו מעשה איבה שגרם למוות של 100 איש ואז החליטה הממשלה לצאת למלחמה נגדה. כעבור כמה זמן היה מעשה איבה שגרם למות 120 איש והממשלה לא החליטה לצאת למלחמה. אותו אדם עתר לבג'ץ לקבוע כללים מסודרים בעקבות כמה נפגעים בפעולת איבה יוצאים למלחמה. לדעתי קביעת כללים כאלה היא מטופשת יתכן שיש כאלה שדעתם שהתנהלות לא לפי כללים כאלה היא המנעות מ" מלקחת אחריות ופועלים באופן של פארטאץ' ללא קביעת כללים מסודרים" כל דעה היא לגיטימית – מה שלא לגיטימי זה שמי שחושב זה חוסר אחריות יכפה את דעתו על ידי בג'ץ. הוא מוזמן לשכנע את הציבור להצביע למפלגה שתתנהל לפי הדרך שהוא חושב שהיא הנכונה.
    בעיני המדיניות בשטחים צריכה להיות דינאמית ולא על פי כללים מסודרים בעיניך היא צריכה להיות על פי כללים מסודרים- תשכנע את הציבור שיבחר במפלגה שזו המדיניות שלה. כפיה על ידי בג'ץ לאלץ את המדינה לקבוע כללים היא לא מוסרית לא הוגנת ולא דמוקרטית. בג'ץ לא נאלץ להתערב – התערבות בג'ץ היא מכוערת.

    Liked by 2 אנשים

  56. בשל האיחור בתגובה – אחרוג ממנהגי. אתעלם ממה שאיני מסכימה עמו, ואתייחס רק למה שאני כן מסכימה.

    תמריץ כתב: " … הנימוק שבו השתמשה המדינה בשנה שעברה לחסום את הגעת הפלסטינים היה החשש לפגיעה ברגשותיהן של המשפחות השכולות בשל הטקס. אבל נימוק מסוג הפגיעה ברגשות יכול להצדיק כל דבר. זה אינו נימוק סביר לשבש בגללו פעילות פוליטית לגיטימית של מיעוט במדינה דמוקרטית … "
    ___________
    לו אנשים יאמינו שיצליחו לשנות מדיניות, או לפחות למנוע הפגנות שמעצבנות אותם, בעקבות החצנת רגשות פגועים, עלבון, זעזוע וכאב נפשי – החצנות שכאלו רק ילכו ויתגברו ויתרבו.
    לטעמי גם כיום יש כבר בישראל יותר מדי "דרמה קווינס", או "דרמה קינגס", ומאוד רצוי שלא לתמרצם.
    אם אני מסוגלת לספוג, להכיל ולהבליג על המוני התבטאויות והפגנות שמאוד מעצבנות אותי, כחלק מהדמוקרטיה שבה אני מעדיפה לחיות, כך גם האחרים אמורים ללמוד להתחסן.

    חשוב לי הוסיף שאפילו רגשות של משפחות שכולות אינן אמורות להכתיב מדיניות ממשלתית.
    בין אם מדובר בתנאי החזרת שבויים או גופות של חללים ובין אם מדובר בהפגנות מקוממות ומכעיסות.

    לצורך הבהרה: איני תומכת בשחיטת "הפרה הקדושה" של השכול הישראלי, (כמו בצילום סרטי תעמולת בחירות בבית קברות צבאי). אך שום מוות אינו הופך את בני המשפחה למומחים בעניני מדיניות בכלל ומדיניות ביטחון בפרט. או לבעלי זכות וטו על מי שיורשה להיכנס למדינה ומי שיסורב, יורשה או לא יורשה לקיים הפגנה וכד'.

    Liked by 1 person

  57. קמיליה
    אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת " לו אנשים יאמינו שיצליחו לשנות מדיניות, או לפחות למנוע הפגנות שמעצבנות אותם, בעקבות החצנת רגשות פגועים, עלבון, זעזוע וכאב נפשי – החצנות שכאלו רק ילכו ויתגברו ויתרבו." כל מה שכתבת נכון אבל אין לזה שום קשר לדברי תמריץ. כשטענת הפגיעה ברגשות אומרת צריך לעשות הסכם שלום/צריך למוטט את החמאס אכן לנפגע הריגשי אין שום מעלה בהתויות המדיניות – אבל לא זה המדובר כאן. כשאדם רוצה לעשות רעש בשכונתך אחרי 11 בלילה אז אם אף אחד לא נפגע מזה יש מקום להתיר לו חריגה זו אבל הגיוני מאוד שאם את נפגעת מזה אז ברור שאין שום מקום להתיר לו את זה ואין לזה שום קשר לזה שפגיעות מתווה מדיניות. הכנסת אנשי רשות אויבת לארץ לא שונה מהרעשה אחרי 11 בלילה אפשר להתיר רק אם זה לא פוגע באף אחד – אין לזה שום קשר למניעת הפגנות וכדו'. הקשר בין הדברים שלך לדברים של תמריץ על הכנסת הפלסטינים זה בערך כמו הקשר של דמוקרטיה מהותית ודמוקרטיה עממית לדמוקרטיה.

    אהבתי

  58. למשה,
    לא רציתי להיכנס לכל מה שאיני מסכימה עם תמריץ לגביו ו/או לחזור על דברי המגיבים האחרים בלי יכולת להוסיף דבר לדיון.

    אבל אם כבר אני בתנופה – ברצוני רק להוסיף שהטקס האלטרנטיבי של תומכי "תביעת השיבה" / חיסול המדינה היהודית, נעשה במימון גרמני. מה שמוסיף בעיני חטא על פשע. הם שמחים מדי "להוכיח" שיחסם של יהודי ישראל לפלסטינאים די דומה ליחס הנאצים ליהודי אירופה.

    ###########################################

    מארכיון המדינה
    התאים יותר ליום הזכרון לחללי צה'ל וליום העצמאות, אך כנראה מוטב מאוחר …

    אולי יעניין את המתעניינים בהיסטוריה ישראלית (ניסוח ההתחייבות לשמור אמונים לצה'ל – ב 1948).
    אולי את אל רום, כיון שיש לנושא גם איזשהו הבט משפטי ( למרות שהוא פעוט בלבד)

    מאוד קצרצר.

    http://israelidocuments.blogspot.com/2013/05/65.html

    אהבתי

  59. קמיליה , זה כלל וכלל לא פעוט ( הנושא בכללותו ) . אלא שהוא די ברור. אסור להקים צבא מזוין , מחוץ לחוק . מחוץ לצבא האחד והיחיד , שהוא "צבא הגנה לישראל ". זוהי אחת מן הליבות של ריבונות . הפעלת כוח על ידי שלטון מרכזי. שלטון אחד ויחיד . ועל פי חוק .כך , שהיו חייבים לכונן פקודה עם הקמת המדינה , שתייחד את צה"ל , כצבא מעין הרשמי של מדינת ישראל. אגב , זה גורר בעיות לא פשוטות לא פעם הנושא הזה . עד היום כך . מכיוון שיש צבא , אבל יש גם ארגונים מעין צבאיים , או ארגונים מזויינים שלא חבוקים ארגונית ומשפטית בצבא , כגון : המוסד , או השב"כ. במשפט בינלאומי , זה יכול לעורר בעיות לא פעם. אבל , זה כלל וכלל לא ענין פעוט . ומספיק לחשוב על כך , שבמשטר דמוקרטי , הצבא נתון למרות המדינה או הדרג האזרחי . ואם יש כמה צבאות או כוחות מזויינים , למרותו של מי יהיו נתונים ? יפעלו באופן עצמאי ? ברור הדבר !! הנה נצטט , מחוק יסוד : הצבא סעיף 2 (חוק יסוד , להבדיל מן הפקודה ) :

    2. (א) הצבא נתון למרות הממשלה.
    (ב) השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הבטחון.

    עד כאן הציטוט :

    אז הצבא , נקוב מפורשות בחוק יסוד , נתון למרותה של הממשלה ושר הביטחון , משמע : למרות הדרג האזרחי . תארו לכם אחרת ? הייתי יכול פה להמחיש ממדינות באפריקה וכדומה …מה קורה שם , אנשים פה , לא היו מחזיקים האוכל .

    לחוק יסוד : הצבא , כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P199_001.htm

    להתראות

    אהבתי

  60. אפרופו , תגלו כאן ענין אני מניח :

    "מועצת קרית טבעון מנעה מפגש יהודי-ערבי בערב יום הזיכרון "

    "האירוע, שמאורגן על ידי פעילי "לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות", היה אמור להתקיים ביישוב בפעם הרביעית, אך במועצה סירבו להשכיר למארגנים מבנה ציבור, "בגלל הממלכתיות" "

    כאן בשיחה מקומית :

    https://mekomit.co.il/מועצת-קרית-טבעון-מנעה-מפגש-יהודי-ערבי-ב/

    להתראות

    אהבתי

  61. יאיר, משה וקרוליין, תסבירו לבבקשה להדיוט כמוני, מה בג"ץ של היום מנע מממשלות הימין לדורותיהם לעשות? אילו פעולות הימין רוצה לעשות היום ובג"ץ מונע ממנו?

    אהבתי

  62. אתם הכרחתם אותי ללכת ולקרוא את פסק הדין של בג"ץ שניתן לגבי השתתפות הפלסטינאים בטקס הזיכרון המשותף ושוב פעם נאלצתי להסכים עם השופטים למרות שעל פניו גם אני לא הבנתי למה צריך לתת להם להיכנס.

    יאיר, לא מדובר פה בהחלטה מדינית או פוליטית ולכן בג"ץ כן יכול להתערב כאן לפי טענתך. עכשיו בטח תגיד שמדובר בהחלטה ביטחונית ולכן לבג"ץ אסור להתערב אבל ככה אפשר לטעון לגבי כל דבר. ראש הממשלה ושר הביטחון תמיד יכולים לטעון זאת ולהשתיק את כולם (במיוחד בכל הקשור לפלסטינים).
    והשופטים העלו טענה נכונה מאוד של פגיעה בחופש הביטוי שלמרות שהטקס אינו קונבנציונאלי, משתתפים בו אלפים רבים וגם אם הם מיעוט קטן מאוד עדיין מגיע להם זכות להתבטא במדינה דמוקרטית כל עוד הם אינם פוגעים בביטחון המדינה או מסיתים לאלימות או חותרים תחת המדינה.

    בנוסף, הפלסטינאים שבאים להשתתף בטקס הם ה"שמאלנים" של הצד הפלסטיני ואני בטוח שהם זוכים לאותו לגלוג ובוז שהימין עושה פה לשמאל. תחשוב שבעיני הפלסטינים, המשתתפים בטקס משווים את דם ה"קדושים" לדם ה"כובשים". זה לא יעלה על הדעת מבחינתם. זה כמו שאנחנו נשווה את דם הנאצים ליהודים.
    אם אנחנו, הישראלים מצליחים לנכר אפילו את החלק הקטנטן שבצד השני שכן מוכן לפשרות אז באמת אבוד לנו. ועוד בתואנה העלובה שדווקא הפלסיטינים האלו עלולים לפגוע בביטחון המדינה בקיום טקס של שירים ודיבורים של כמה שעות בודדות.

    אהבתי

  63. ד,
    בג"ץ יצר את בעיית המסתננים כשעצר את ההחזרה החמה, לאחר מכן מנע את גירושם בסדרת החלטות. בג"ץ ביטל את נוהל שכן. בגץ הכריח את הממשלה לקחת אחריות על עזה (עשה צחוק מההתנתקות)

    אהבתי

  64. ד,
    אתה מפספס את העניין המהותי. תחילה ביטל בג"ץ את הצורך בזכות עמידה לאזרחי ישראל. כעת הוא מרחיב זאת לכל באי עולם. אין שום מדינה בעולם שבה זרים מנועי כניסה יכולים לקבל סעד משפטי שבו דן בית המשפט בסבירות ההחלטה שהתקבלה בעניינים.

    אהבתי

  65. חייל, אתה באמת חושב שאם תנחת באנגליה/ארה"ב/צרפת/גרמניה (או כל מדינת OECD אחרת) ומאיזושהי סיבה עלומה ימנעו את הכניסה שלך אז לא תהיה לך אפשרות לפנות לבית המשפט של אותה מדינה בעניינך?? אני לא מומחה משפט בינלאומי אבל לנוכח חשיבות זכויות האדם במדינות האלו קשה לי להאמין שלא תוכל.

    לגבי נוהל שכן, אז צה"ל בטח מצא תחבולה אחרת להשתמש בה. אני לא ראיתי התמוטטות של צה"ל בהתמודדותו מול הטרור הפלסטיני לאחר ביטולו של נוהל שכן.

    מי שהכריח את מדינת ישראל לקחת אחריות על עזה היה מנחם בגין שברוב "חוכמתו" השאיר אותה תחת חסותנו במקום לדחוף אותה לגרון של סאדאת.

    אהבתי

  66. חייל, אתה יודע טוב מאוד שאין שום בעיה לחסל את הטרור של עזה. זה הכל תלוי בהחלטה של הממשלה. צה"ל יחסל את הטרור לגמרי אם יתנו לו את כל הגיבוי.
    פשוט ביבי לא מוכן להיכנס להרפתקאה כזו שתגרור כנראה הרוגים ופצועים רבים שלנו. הוא אמר זאת בקולו.
    בג"ץ הוא האחרון שימנע מהממשלה לחסל את הטרור. הוא לא עצר את הממשלה או צה"ל בכל המבצעים שהיו בעזה מאז 2006 ונתן גיבוי משפטי מלא.

    אם ביבי לא יחסל את הטרור מעזה בזמן שיש נשיא כמו טראמפ בבית הלבן שנותן לנו את כל הגיבוי האפשרי בעולם אז כנראה לעולם לא נוכל לחסל את הבעיה של עזה.

    אהבתי

  67. בתי המשפט בארה"ב תחמו את הגבלת הויזות של הנשיא טראמפ בטענה שלמי שמעוניין להזמין אזרח חו"ל מוסלמי לארצו יש אינטרס בכך

    אהבתי

  68. בעולם שבו חלק מהמגיבים פה שופטים, מותר לממשלה להחליט שלכנסים של בר אילן יחלקו ויזות לפרופסורים מחו"ל ולכנסים של אוניברסיטת תל אביב לא, כי רק בבר אילן יש פטריוטים.

    אהבתי

  69. ד,
    שאל את פייגלין שהוזמן להרצאה בבריטניה איך עזר לו הבג"ץ הבריטי.
    שאל את הזקנה במסדרון שיצאה מבית החולים וגילתה שניתקו לה את החשמל כי לא שילמה. לעזתים שלא משלמים אסור לנתק את החשמל לפי פסיקת בג"ץ.

    אהבתי

  70. אל רום,
    אתה לא מעודכן
    ארה"ב: אושר האיסור על כניסת מוסלמים
    ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה קבע בית המשפט העליון כי מדיניות הנשיא טראמפ בנוגע למהגרים מחמש מדינות מוסלמיות לא מפרה את החוקה.
    https://www.inn.co.il/News/News.aspx/376509

    אהבתי

  71. תמריץ,
    אל דאגה, בג"ץ כבר ידאג לאסור על כל גילוי של פטריוטיזם, הרי כולנו רקמה אנושית אחת…

    אהבתי

  72. תמריץ,
    ראה הערתי לאל רום. שים לב שהבג"ץ האמריקאי לא דן כלל בשאלה אם החלטתו של הנשיא סבירה אלא תחם את עצמו לשאלה האם החוקה מתירה את המהלך שלו. הא ותו לא.

    אהבתי

  73. חייל, אתה זה שמפספס. אם הייתה מדיניות ממשלתית מוצהרת (החלטת ממשלה וכנסת) למניעה טוטאלית של כניסת פלסטינאים לישראל מסיבות ביטחוניות אז כנראה שהוא לא היה מונע את זה כמו שהוא לא מונע הטלת סגרים על יו"ש ועזה כבר עשרות שנים. אבל אין מדיניות ישראלית כזו.
    כמו שכתבתי מעלה, הכל נעשה בפארטאצ', כמו שבג"ץ כתב בפסיקה לטקס הזיכרון המשותף,למרות שכביכול יש סגר יש רשימה של אלפי פלסטינים מוחרגים כמו פועלים פלסטינאים בישובים בהתנחלויות ועוד. אז למה פלסטינאים שוחרי שלום שלא מזיקים למדינה שבאים ויוצאים ממנה לכמה שעות לא יכולים לעשות זאת בעוד שלאלפים אחרים מערכת הביטחון כן מאשרת? משרד הביטחון לא הציג שום ראיה שמונעת מאותם 200 פלשתינאים להיכנס לרשימת המוחרגים הזו. צריך לעבוד בצורה מסודרת ולא גחמתית. אם יש רשימה אז יש קריטריונים לכניסה אליה.

    טראמפ הציג מדיניות של אפס מהגרים ממדינות מסויימות. תפוחים ותפוזים

    אהבתי

  74. חייל, אני אישית מסתייג עמוקות מהטקס הזה אבל מי אני שאגיד משהו למשפחות שכולות שכן רוצות לקיים טקס כזה?
    במדינה דמוקרטית מגיע גם להם לקיים טקס כזה.

    אהבתי

  75. בצינורות המעופפים אנחנו חוטפים אבל העיקר שאנחנו קורעים להם את הצורה בסטוריז
    כשהניצחונות בשדה הקרב המסורתי הופכים נדירים וקשים להשגה, בצה"ל מנתבים בשנים האחרונות עוד ועוד משאבים לשדה הרשתות החברתיות • חדר מלחמה דיגיטלי בחמש שפות שמאויש 24/7, נוהל קרב מיוחד, קורס מש"קי דיגיטל ואפילו מרדף אחרי יוטיוברים מצטיינים מהאזרחות
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001284933

    אהבתי

  76. רק הבהרה לתגובותי לעי"ל :

    כאשר אני כותב שרק בית משפט או בג"צ מוסמכים לפרש החוק , אזי , כפי שכתבתי לא פעם , הם המוסמכים האולטימטיביים לפרש החוק.היועמ"ש למשל ( או יועמשי"ם שונים ) גם מוסמכים לפרש החוק , אבל , לא אולטימטיבית . פרשנותם תופסת , עד אשר בית המשפט בא בנעליהם ( אם בא ) ואז , פרשנות בית המשפט , בטח זו של בג"צ , היא הפרשנות האולטימטיבית לחוק .ואין משהו אחר.וכפי שהסברתי לא פעם , החוק בלי פרשנות ,הוא מלל חסר פשר למעשה. והפרשנות של בית משפט , היא החקיקה האפקטיבית . בית המשפט הוא מחוקק העל.ולכן , אנו לא קולטים מה קורה סביבנו תדיר.
    להתראות

    אהבתי

  77. ורק הבהרה לתגובות ההבליות לעי"ל על טראמפ ומהגרים. מה שכתבתי , זה על מהגרים ( דאז ) שכבר חיים בארה"ב ( ילדי המהגרים ומימון חינוך) . לא סוגיות שנוגעות לעצם הכניסה לארה"ב. לקרוא בזהירות מה אני כותב. פה זה לא משחק או איזה עיתון מצוי מה אני כותב , או איזה אללה של איזה טור דיעה שטוח. קחו ריטאלין , קראו בזהירות, קראו פעמיים שלש אם צריך . להתראות

    אהבתי

  78. למה צה"ל נכשל בדור האחרון – הדגמה
    נקודות לשיח מטכ"ל
    אשרור ההמשגה וההסדרה המוצגת.
    הרלוונטיות של כלי הריסות הבתים .
    סוגיית הריסות הבתים כ"מקרה בוחן" בהקשרי :
    תפיסת ההפעלה המתפתחת בהמשך לעבודת הצוות בראשות האלוף יאיר נווה.
    מיצוב צה"ל כצבא מקצועי-ערכי בהמשך לדיון מטכ"ל בנושא " התרופפות הברגים" .
    יישום דרכי הפעולה לקראת העתיד ובהקשר ל "סף האסטרטגי".
    הטקסט לעיל נלקח מהשקף האחרון במצגת שהוכנה עבור הרמטכ"ל בוגי יעלון. בשנת 2004 הקים בוגי ועדה לבחינת הנושא של הרס בתי מחבלים בראשות האלוף אודי שני, ראש אגף התקשוב. כצפוי (לשם כך הוקמה הועדה) המליצה הועדה על הפסקה מוחלטת של הרס בתי מחבלים והוסיפה כבונוס גם הפסקה של הרס בתים שנבנו באופן לא חוקי. בלינק הבא נמצאת המצגת המלמדת על איכות הדיונים במטכ"ל (זו פרזנטציה שהוכנה לצורך דיון במטכ"ל) ועל תרבות הפרזנטציות (כמו עבודת חקר של תלמיד כתה ד) שפשתה בצבא.
    https://www.meida.org.il/wp-content/uploads/2009/05/Demolish%20houses.ppt

    אהבתי

  79. בוגי לא הסתפק בחידוש עקרונות המלחמה. עכשיו עבר לחידוש ספר תהילים

    אהבתי

  80. ל-ד
    למה קשה להפיל שלטון אם רוב האזרחים לא רוצה אותו? בישראל התחלף השלטון כמה פעמים ב-1977, 1992, 1999, 2001, 2009.

    אהבתי

  81. arn שלום רב (אתה חדש לי פה), בשנים שאתה כתבת לא הייתה פסקת התגברות.
    במידה והכנסת תחוק עכשיו חוק כזה שהחלטותיה גוברות על בתי המשפט ברוב רגיל אז מה ימנע למשל מביבי והממשלה שלו להכריז על פסילת תוצאות הבחירות (במידה והם מפסידים כמובן) ועריכת בחירות חוזרות ?

    הדוגמאות שהבאתי הן למדינות שהשלטון בהם השתלט על כל מוקדי הכח החשובים במדינה וכולם סרים למרותו בצורה מוחלטת ובכך נמנע כל החלפת שלטון.

    בונצואלה רוב האזרחים הצביעו להפיל את מדורו אז הוא פשוט ביטל את התוצאות ושינה את החוקה. שום הפגנה לא עזרה גם אחרי שעשרות (אם לא מאות) נהרגו ומאות נפצעו.
    ארדואן לא אהב את תוצאות הבחירות באיסטנבול אז הוא פשוט ביטל את התוצאות ובית המשפט נותן לו גיבוי (כי הוא השתלט עליו לחלוטין).

    אהבתי

  82. ד, משווה ומעלה.
    מה ימנע מהכנסת לחוקק חוק שמחייב את וואלה לתת פעם ביום סיפור על שרה, חוק שמעניק לביבי קומיסיון של 5% על תקציב הביטחון, חוק שמבטל את המס על סיגרים, שמפניה ורודה וחמגשיות, והכי חשוב, חוק שיתיר רק ליאיר נתניהו לרוץ לראשות הממשלה אחרי שביבי יגיע ל120.

    אהבתי

  83. תמריץ,
    מה תאמר על מה שהולך בווסטרוז? אמנם היה פרק דפוק אבל לפחות כוכבי יכול ללמוד איך עושים לש"ב עם חיל אוויר

    אהבתי

  84. סתם שאלות מתוך סקרנות לתומכי הממשלה:
    אם ממשלה שנבחרה תחוקק חוק שיש להוציא להורג כל מהגר אפריקני בלתי חוקי.
    אם ממשלה שנבחרה תחוקק חוק שלפיו מותר לגבר לאנוס מהגרת בלתי חוקית.
    אם ממשלה שנבחרה תחוקק חוק שיש להוציא להורג כל יהודי שהתאסלם או התנצר.
    האם זה נראה לכם בסדר?

    ושאלות לתומכי בג"ץ (במיוחד לאל רום שחושב שבג"ץ יכול לפרש כל חוק כרצונו):
    אם יש חוק שמגביל את המהירות בכביש מסוים ל-100 קמ"ש ובג"ץ יגיד שפרוש החוק הוא שאין להגביל את המהירות.
    אם בג"ץ יחליט שחובה על הממשלה להכריז מלחמה על מדינה מסויימת.
    אם יש חוק שצריך לשלם למובטל 5000 ש"ח לחודש למשך 6 חודשים ובג"ץ יחליט שפרוש החוק הוא דוקא שהמובטל צריך לשלם 5000 ש"ח למדינה במשך 6 חודשים.
    האם זה נראה לכם בסדר?

    אהבתי

  85. תשובות לאנונמי
    תשובה מתומכי הממשלה: זה לא בסדר. בשביל למזער את הסיכון שיקרה דבר כזה חשוב מאוד לשמור על הדמוקרטיה. השלטון הוא אך ורק ביד העם זו הדרך היחידה למנוע דורסנות שלטונית. למשל בגרמניה של שנות ה30 היה לבית המשפט סמכויות רחבות מאוד – זו היתה אחת מאבני הבניין של עליית הנאצים – העם הורגל שהסמכות לא בידו והתנועה הנאצית השתלטה על המדינה בעזרת אלימות בלי התנגדות ציבורית משמעותית.
    תשובה מתומכי הבג'ץ: בג'ץ לא יכול לפרש כל חוק כרצונו הוא מפרש אך ורק על פי העקרונות המשפט והצדק לכן לעולם לא יקרה מצב כמו שתארת. למנוע מצב של דורסנות שלטונית דרוש בית משפט עם סמכויות רחבות מאוד. בגרמניה של שנות ה30 אילו היה לבית המשפט סמכויות רחבות הם היו מונעים את עליית הנאצים לשלטון.

    אהבתי

  86. משתמש אנונימי :

    באמת שאין עליך , אבל בכל זאת נטרח קמעא :

    קודם כל , אין תומכי בג"צ , או מתנגדי בג"צ . כי אף אחד לא תומך , ואף אחד לא מתנגד ( או לא דביל מספיק בשביל דבר כזה , אלא אם כן אנרכיסט מושבע).

    למה ? מהסיבה הפשוטה , שאף אחד לא יכול להתנגד לקיומו או לצורך העקרוני בבית משפט . בג"צ הוא בית משפט , עם סט של סמכויות או שיקול דעת מסויימים .

    מה שכן , יש מתנגדים , ותומכים מנגד , לסוגיה , של ביטול חקיקה של הכנסת על ידי בג"צ . ולא ניכנס לסוגיה סבוכה זו כאן . אבל , לא מתנגדים לבג"צ כשלעצמו , או לבתי משפט כאמור .

    תכל"ס :

    בג"צ , לא מפרש החוק כרצונו . בג"צ מפרש החוק , על פי פרוטוקולים ( מעין נניח , הלכות נניח ) . בג"צ מפרש החוק , על פי החוק עצמו או מה שנקרא הרמוניה חקיקתית . החוק הוא לא חזות הכל . החוק הוא גם עקרונות מופשטים , חוקתיים וכדומה . החוק הוא גם צריך להיות מפורש על רקע הרמוניה חקיקתית .

    אנו מדמים תדיר , כאילו יושב שופט , וכאילו כמו במשפט שלמה , חותך התינוק לשניים או טו טו , על פי שיקול דעת אישי וקפריזאי ומאולתר . לא כך הדבר . מדובר , בחיתוך והכרעה על פי פרוטוקולים , על פי עקרונות ידועים . על פי חוק . על פי הלכות שנוהגות מקדמת דנא ( מיני אז ועד היום ) .

    אנו פשוט לא משיגים בדבר , ולא יכולים להשיג בדבר. לא כל שכן כאשר ( כפי שהמחשתי לא פעם ) :

    המחוקק עצמו לא כשיר לחוקק . אסופה של הדיוטות בחוק ומשפט . ועוד : החקיקה לא יכולה להשיג את המציאות , נניח :

    האינטרנט נכנס לעולם . האינטרנט קדם לחקיקה עליו . עכשיו :

    נוצר סכסוך בין שני גורמים , לפני חקיקה מסדירה . אחד מהם תובע בבית משפט . בית משפט חייב להכריע. ואיך יכריע ? אין חוק !! בית משפט חייב בינתיים לבוא בנעלי המחוקק , ולייצר פתרון והכרעה לא פעם .

    לפעמים המחוקק עצמו , לא צופה קונקרטית , כל האפשרויות המסתברות במציאות , והחוק כללי ומופשט מדי . ולכן , השופט , חייב לפרש החוק כך , שיתאים למציאות הנתונה , ולא זו המופשטת והסובייקטיבית במוחו ותפיסתו של המחוקק דאז שחוקק החוק .

    המחשתי בעבר אינספור פעמים :

    אסור לאיים . אדם אסור לו לאיים על אדם . משה מאיים על גדי . לא תחזיר החוב , אשרוף לך הבית . זה המחוקק. אלא שבמציאות :

    קורה , שמשה מאיים על גדי, לא שישרוף לו הבית , אלא שהוא עצמו ( משה , המאיים ) יתאבד . האם זה איום וסחיטה כלפי גדי ? המחוקק לא חשב על זה . בית משפט אבל חייב לפתור הבעיה הנתונה . שהרי , הפרקליטות מגישה כתב אישום .

    אנו לא משיגים בדבר , ולא יכולים להשיג בדבר פשוט . ואולי עוד נרחיב אחר כך .

    להתראות

    אהבתי

  87. נמחיש ממש על קצה המזלג , מהי הרמוניה חקיקתית או , אינטרודוקציה של עקרונות מופשטים , לחוק יבש , לאקוני , מופשט , חסר מיתאם קוהרנטי ומלא עם המציאות המתהווה תדיר, ונבין בכך , מה תפקידו של בית משפט , לעומת חקיקה ומחוקק , אשר רחוקים מלענות על הכל , הנה :

    סעיף 12 (א) לפקודת הראיות ( נוסח חדש ) תשל"א 1971 , מורה אותנו כך , מצטט :

    עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון.

    עד כאן הציטוט :

    אוקיי , נראה ברור כשמש לכאורה : נאשם מודה כי עבר עבירה . כך הודה בפני שוטרים . אלא , שעל פי הסעיף לעי"ל , ההודאה עצמה , לא תהא קבילה בבית משפט ( לא תעבור סף מקדמי של קבילות , קבלה ) אלא אך ורק בתנאי , שהתובע הביא נניח הוכחות , שההודאה ניתנה על ידי הנאשם מרצון חופשי . ממש פשוט לכאורה . רק לכאורה אבל, הסיבוכים לא פשוטים כלל וכלל :

    נניח אדם חולה נפש . השוטרים לא מודעים לכך ( ואפילו מודעים לכך ) . במוחו שורים בערבוביה , מציאות ודמיון . בחלק מהזמן הוא חי במציאות , בחלק לאיו . הוא מודה בפני שוטרים על מעשה שעשה . מעשה עברייני שעשה . נשאלת או נשאלות השאלות הפשוטות :

    האם דין ההודאה שלו , כדין הודאה של אדם בריא בנפשו ?המחוקק לא מציין זאת בסעיף . ובכלל , האם לחץ פנימי חולני הוא הפרמטר לאי קבילות , או : לחץ חיצוני של החוקרים . אם לחץ חיצוני , אזי , אין הבדל לכאורה בין אדם בריא ורגיל לבינו . אבל , נניח שההודאה שלו הייתה הודאת שווא , מעשה דמיוני , האם הלחץ הפנימי שלו , הדחף הפנימי להודות , מייצר אי קבילות כפי הסעיף ? שהרי , לא החוקרים עשו מעשה כפיה עליו. מאידך , ניתן לטעון :

    שהואיל והוא שרוי בלחצים פנימיים לא רגילים ( חולניים ) אזי , לחץ חיצוני סביר של החוקרים בנסיבות הענין , מעורר אצלו לחץ פנימי מוגזם , בגין היותו חולה נפש.

    כל זה לא כתוב בסעיף . אבל , מתרחש במציאות בקריזה . ולכן , צריך הרמוניה חקיקתית , או טיפול מופשט וחיצוני לסעיף החוק , על מנת לייצר פתרונות להתרחשויות מציאותיות .

    אז המחוקק מחוקק סעיף דנן . הוא לא חושב על מכלול הבעיות שמתרחשות במציאות. היחס בין ההפשטה של המלל של החוק או החוק, לבין המקרה הקונקרטי ,הוא ענין לבית משפט , שמזקיק , מומחיות בלתי רגילה ממש. זה לא בשבילנו , וגם לא בשביל המחוקק . זוהי האמת הפשוטה . זה לשופטים ולעורכי דין, ואנו לא משיגים בדבר , ולא נשיג בדבר .

    הנה כאן להלן , מקרה ממש כפי המוצג לעי"ל בהפשטה , ותראו איזה סיבוך , וממש לא שיא הסיבוך . לא ארוך , 12 עמודים משהו , מאוד מומלץ ( יוער שבין לבין המחוקק תיקן עצמו , וקצת שיפר המצב , אבל , לא רציתי להיכנס לזה ) כאן :

    https://psakim.com/verdicts/no-cat/עפ-561492-נגד-בבית-המשפט-העליון-בשבתו-כבית-מ/

    נמחיש אולי יותר מאוחר עוד ….

    להתראות

    אהבתי

  88. טוב , תתעלמו מן הלינק השני ( פי די אף ) יש שם בעיה . קחו את זה הראשון , להתראות

    אהבתי

  89. הנה , עוד קטנה / גדולה :

    שוטר רוצה לערוך חיפוש על אדם . לא יכול כך סתם . איך ? זה לא עובד לפי קפריזה . הוא צריך חשד סביר . צריך חשד מסתבר . צריך צו של בית משפט . פה זה לא הפקר. יש רק בעיה קטנה / גדולה :

    נניח בא אליך שוטר. מחייך חיוך קטן , ומחזיק מבוט גדול למעשה . ושואל בקטנה : תגיד לי , אפשר לערוך עליך חיפוש ? בקטנה ככה . הוא שואל . הוא מנומס. אין לו חשד סביר ממש. אין לו חשד מסתבר ממש . אז הוא כולה שואל . מה קרה ? זה פשוט אתם חושבים ? המחוקק פתר הבעיה בחקיקה ? אתם טועים !! בתי המשפט פתרו הבעיה תכל"ס בשטח עם מקרים דנן שקורים .

    הנה , הלכת בן חיים , משהו לא ביג דיל , קייס פשוט , 42 עמודים של טירוף שכל . ותבינו , כמה אנו לא משיגים בדבר , יודעים להקליד לא רע . אבל , לא חיים במציאות פשוט . הנה כאן , הלכת בן חיים , מה קורה כאשר שוטר שואל אם אפשר לחפש עליך או בביתך וכדומה , כאן :

    https://bit.ly/2WLs506

    להתראות

    אהבתי

  90. צריך להיות מטומטם פר אקסלנס כדי לטעון שכשהממשלה מכריזה שבתקופת ארועי יום העצמאות הכניסה לפלסטינים תהיה אסורה והם מחליטים לעשות דווקא טקס חילופי כדי להציק לנו ביום חגנו אז צריך לאפשר לכמה חולי נפש לערוך אותו כדי לא לפגוע ברגשותיהם.

    לטענתך "נימוק מסוג הפגיעה ברגשות יכול להצדיק כל דבר. זה אינו נימוק סביר" האם זה פגע ברגשותיך כשקראתי לך מטומטם? האם זה מהווה שיקול בהחלטות שלך להעלות או למחוק תגובות? כי אם לא הריני להכריז שאתה אדיוט.

    קראתי השבוע נייר עבודה שבקשה אילת שקד להכין עבורה בעניין המעשיות של העברת חוק עונש מות למחבלים. אחד השיקולים להטלת עונש מוות היה הרגשות של בני משפחת הקורבן. בדיוק כך, אנחנו נתלה מחבל כדי שבני המשפחה של הנרצחים ירגישו טוב ובני המשפחה שלו ירגישו רע.

    בעונש יש מרכיב שהוא נקמה, נקמה זה רגש. אפשר היה בקלות להציע להם לחגוג ביום אחר. הפסיקה של בג"ץ נובעת מהרצון האישי של השופטים לכוח, לשליטה ולא מרצון לתקן עוול. גם זה רגש. איפה אל-רום מתיחס בכל התגובות הנלהבות שלו לשופטי בית המשפט העליון לחולשות האנושיות שלהם? לרצון לשררה? לכך שהם הגיעו לעמדת הכוח ממש כמו בחברה פרטית על ידי תככים הסכמים וסקס עם האנשים הקובעים (מישהו שמע לאחרונה עוד חדשות בנושא? הוא נמחק מעיני ההציבור, השופטים החליטו שזה לא טוב לתדמית והחדשות על טובות הנאה לתפקיד התפוגגו.)

    חצי מהתשובות פה הן בסגנון-גנון: ומה יקרה אם הממשלה תחליט מחר לחלק גלידת פיסטוק לכל מי שבקואליציה ולאסור על מכירת בננות לציבור?
    יכול להיות גרוע הרבה יותר, מה יהיה אם הממשלה תחליט מחר שכל מי שמגיב בבלוגים צריך להתחיל להשתמש בשכל לפני שהוא מגיב? האם בג"ץ יתערב? האם הציבור יתמרד?

    היחיד שהוא רציני במושב הליצים הזה הוא חיל זקן

    אהבתי

  91. אנונימי, לפני שאתה מתלהם תקרא את כל פסק הדין (הקצר) ותפסיק לדבר מתוך בורות וחצאי אמיתות שהימין מפזר בתקשורת.
    הממשלה לא הכריזה שהכניסה לפלסטינים אסורה בתקופת יום העצמאות באופן גורף. תקרא את פסק הדין. משרד הביטחון הכין רשימת חריגים של אלפי פלסטינים שיכולים להיכנס. אין שום סיבה שהם לא ייכנסו לטקס של כמה שעות. טקס שמתקיים כבר מעל עשר שנים ללא שום בעיה ביטחונית.
    משרד הביטחון אישר להם כניסה בכל השנים האלה אז מה קרה פתאום שלא?
    משרד הביטחון לא המציא לבג"ץ שום סיבה למניעת הכניסה מלבד סיבה גחמתית. וזו לא סיבה מספיק טובה.

    אהבתי

  92. אנונימי, בג"ץ ה"שמאלני" אישר את פינוי אום אל חיראן כבר לפני כמה חודשים. למה ביבי והממשלה ה"ימנית ופטריוטית" לא מבצעים את הפינוי??? אף אחד לא עוצר אותם.

    אהבתי

  93. משתמש אנונימי ,

    לא בכדי , לא התייחסת לכלום ממה שכתבתי על קצה המזלג .במקום להודות באמת הפשוטה , אתה מתחרע פה כמו איזה מסומם בקריזה פתאום .

    במקום להתיחס , התחלת פתאום אישית להתחרע על שופטי בית המשפט העליון . מבחינתך , הם כמו איזה ראש וועד עובדים באיזה עירייה או נמל אשדוד הא ?

    אלו אנשים שחונכו , ומקבלים כסף , רק על דבר אחד למעשה:

    לא לעבוד אצל אף אחד . פשוטו כמשמעו . בטח ובטח , מי שהגיע לעליון , וזוהי תחנתו האחרונה. איזה שררה ? אתה יודע איזה הבדל יש בין מה שמרוויח עורך דין מצליח מאוד בתחום הפרטי , לבין מה שמרוויח שופט ? שופט עובד עשרות אלפי מונים יותר קשה , ומרוויח הרבה פחות. למרות , שביכולות האישיות , הוא הגיע או בליגה הגבוהה ביותר של יכולות .

    תתחיל להתמודד פה , כמו גבר עם עניינים , לא כמו איזה נמושה .תתחיל לעבוד , במקום לנבוח .

    רק בריאות ….

    אהבתי

  94. רק נמחיש , שזוהי למעשה , דרישתו של המחוקק , שהשופט לא יעבוד אצל אף אחד , כולל אף אחד , רק שלטון החוק :

    סעיף 2 לחוק יסוד : השפיטה ( מזכיר , לא חוק רגיל , חוק יסוד ) כך מורה אותנו , מצטט :

    בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין.

    עד כאן הציטוט :

    קוראים אנו , זוהי הוראה של המחוקק עצמו , בחוק יסוד , השופט אין עליו אף אחד . לא עובד אצל אף אחד . רק אצל החוק , ושלטון החוק .

    ועוד , מי שחושב שהם עובדים בשמאל , טועה טעות קשה מאוד . השמאל למשל , עותר במשך שנים על גבי שנים , לנסות לבטל את תקנות ההגנה לשעת חירום ( מימי המנדט , מאוד גורף) אבל , בג"צ מסרב שוב ושוב להיענות להם . אתם לא רוצים לקרוא כאן , איך השמאל בעצמו , מתייחס לא פעם לשופטים , וקורא להעמיד אותם לדין פלילי בינלאומי .

    הנה כאן , בג"צ אחד מיני רבים של השמאל , לביטול תקנות ההגנה ( לא ארוך , הדלת תיסוב על צירה , והעצלן במיטתו , מה שכן , מי שלא מבין משהו , אני פה , לא להסס ) :

    http://www.hamoked.org.il/files/2015/1159198.pdf

    להתראות

    אהבתי

  95. הנה , אפרופו ארדואן , נציץ בחוקה של טורקיה , שהיא מבטאת אולטימטיבית ממש , את העיקרון הפשוט , ששופט לא עובד אצל אף אחד . על כך בדיוק ,הוא מקבל כסף הרי . הנה :

    CHAPTER THREE. Judicial Power

    I. General provisions

    A. Independence of the courts

    Judges shall be independent in the discharge of their duties; they shall give judgment in accordance with the Constitution, laws, and their personal conviction conforming with the law.

    השופטים הינם עצמאיים בעבודתם . הם שופטים רק על פי : החוקה , החוקים , והשכנוע וההבנה האישית . ועוד :

    No organ, authority, office or individual may give orders or instructions to courts or judges relating to the exercise of judicial power, send them circulars, or make recommendations or suggestions.

    אף אדם , אף גוף , לא ישלח שום הנחיה , שום המלצה , שום בקשה לשופט , בקשר למילוי תפקידו השיפוטי .

    No questions shall be asked, debates held, or statements made in the Legislative Assembly relating to the exercise of judicial power concerning a case under trial.

    בעוד קייס תלוי ועומד לשיפוט של שופט, בית הנבחרים , לא ינהל דיון בענין .

    Legislative and executive organs and the administration shall comply with court decisions; these organs and the administration shall neither alter them in any respect, nor delay their execution .

    כל גוף , כל רשות ציבורית , תמלא אחר הוראות החלטות השופט , ללא דיחוי , ותמלא ותציית להן כלשונן .

    עד כאן :

    פה אוהבים לשנוא שופטים בטירוף. זה גובל אשכרה בטירוף דעת ממש . יש לכך הרבה סיבות , לא ניכנס אליהן כרגע . אבל , לא לחשוב שהשופטים פה שונים משאר העולם ( שונים אכן , בכך שהם מקצועיים יותר, זה כן ) . ונמחיש אחר כך שוב , מארץ הליברטיאנים עלק , ארץ המיתוסים האצטקים , אמריקה הגדולה , איך שם בתי משפט , מבטלים חוקים , על ימין ועל שמאל , בשצף קצף , ונבין , איזה פסיכים אנחנו .רפי שכל כולנו .

    להתראות

    אהבתי

  96. הנה , השארתי פה בעבר :

    נניח שהכנסת , הייתה מחוקקת חוק כדלקמן :

    כל מי שרוצה לעבוד במשרה ממשלתית , בשירות המדינה , ברשות ציבורית , הרי הדבר יהא מותנה בחתימה על התחייבות , שהוא לא פעיל בארגון " שוברים שתיקה " . ברור שהרוחות היו סוערות בטירוף . משמאל , מן המרכז , ואפילו מימין הרוחות היו סוערות . או אפילו מנגד :

    נניח שהכנסת הייתה מחוקקת חוק , שכל הרוצה לעבוד כאמור במשרה ממשלתית , צריך לחתום על התחייבות , שהוא לא פעיל בארגון להב"ה ( בנצי גופשטיין ) ארגון הפועל למניעת התבוללות של יהודים בארץ ישראל , ונחשב מאוד קיצוני .

    במדינת קנזס , זה בדיוק מה שעשו תומכי ישראל נלהבים . חוקקו חוק , שמי שפעיל ב – בי די אס , או מי שמסרב לחתום על כך שהוא לא יהא פעיל , לא יתקבל לעבודה ממשלתית וכדומה לא ניכנס לסיבוכים .

    זה מה שקרה לאמריקנית אחת ( Esther Koontz ) היא רצתה להשתתף בתוכנית מסויימת להכשרת מורים בקנזס , וסירבה לחתום על התחייבות דנן ( שלא תהא פעילה ב – בי די אס וכדומה ) כאשר היא עצמה פעילה למעשה . היא חברה ב – Mennonite Church organization שהם בעד החרמת ישראל וכדומה .

    היא עתרה , לבית משפט פדרלי מחוזי ( מחוז קנזס ) . וביקשה למעשה , צו מקדים , שימנע הדבר מן הרשויות של קנזס , ולמעשה יבטל החוק זמנית ובהמשך למעשה ( יבטל סופית , לא ניכנס לסיבוכים פה ) .

    משמע :השופט הפדרלי , למעשה , נתן צו מקדים , שמבטל חוק שערורייתי לגמרי בעיני ישראלי , וגם בעיני אמריקני ( שם החופש ביטוי מקודש ) .

    לינק לפסק הדין :

    https://www.aclu.org/sites/default/files/field_document/dyhvp3sr.pdf

    כך זה בכל העולם בעיקרון , אין חקיקה גורפת , בלי בקרה כלשהיא . זה לא אומר לגמרי כיצד לעשות זאת . זה נכון . אבל , יש בקרה , יש ריסון , יש סייגים , והשופטים אבל :

    הם המקצועיים , הם הלא מוטים , הם הנקיים ביותר לעשות זאת , לבקר חוקים שנחקקים אם צריך .

    מי יעשה זאת אחרת ? מי יותר טוב ומתאים ומקצועי מהם ? הזנגר של פפו ? המחוקק עצמו ? אנשים נטרפה עליהם דעתם פה .

    להתראות

    אהבתי

  97. י.ד , איפה קראת הבלות רוח כזו אני תוהה ? אולי באמת פרופ' דניאל פרדימן באמת . במה עסקינן , בזכות השיבה ? עיקרון השיווין ? איך רבק איך ? בוא נראה :

    חוק יסוד הכנסת , סעיף 7א , כך מורה אותנו , מצטט :

    7א. (א) רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

    (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

    (2) הסתה לגזענות;

    (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

    עד כאן הציטוט :

    אז איך ? מדינת ישראל , הינה מדינה יהודית ( או מדינת היהודים ) . כך נקוב בחוק יסוד . כך גם בחוק הלאום. זאת אומרת מה ? מי שידרוש את זכות השיבה , ידרוש לנתץ את האתוס עליו הוקמה המדינה , משמע , מדינה יהודית או מדינת היהודים למעשה . זהו אתוס שאין להרהר אחריו ( ראה גם מגילת העצמאות). שהרי , רשימת מועמדים , בכלל לא יכולה לרוץ לכנסת אם זוהי מטרתה לחתור תחת היותה של מדינת ישראל , מדינה יהודית . אז איך עיקרון השיויון ( שהוא כלל לא נקוב , הוא מיושם , אבל , כעיקרון כללי חוקתי , אבל , לא נקוב מפורשות בשום חוק יסוד ) . אז אם תוצאה של זכות השיבה, תהא רוב ערבי , הרי זה יחתור תחת היותה של מדינת ישראל , מדינה יהודית . אז איך בדיוק כדבר הזה יקרה פה ? הרי עותרים לבג"צ נגד מועמדים לבחירות או לכנסת , שחותרים תחת חוק היסוד הזה . קצת מחשבה , סתם לזרוק ולמחזר גיחוך כזה ?

    ושוב :

    מישהו צריך לבקר חוקים של הכנסת . הכנסת לא יכולה לבקר חוקים של עצמה . למה ? כל ביקורת , מבחינה פילוסופית , צריכה לבוא מבחוץ . אחרת , הגוף הפועל , מבקר את עצמו . לא כל שכן כאשר עסקינן בביקורת שיפוטית . ביקורת שיפוטית , היא גם ביקורת מבחוץ , וגם ביקורת על ידי המומחים האולטימטיביים לחוק ומשפט . ומי הם ? שופטים ! ומתוך השופטים : ברור כשמש : שופטי בג"צ !! המחוקק עצמו :

    לא רק שלא יכול לבקר עצמו ( פילוסופית ) אלא שהוא לא כשיר בכלל לחוקק . אסופה של הדיוטות בחוק ומשפט . החוק זה לא רק החוק גופא כפי שהמחשתי , אלא :

    אסופה של עקרונות מופשטים , חוקתיים , הרמוניה חקיקתית , התרחשויות במציאות , שאין לצפות ולהבין , הכרעה תכל"ס בסוגיה משפטית וכדומה…. לזה המחוקק לא כשיר בעליל לא !!

    אז מספיק עם כל ההנחות הלוגיות עלק המגוחכות כאן , מה היה קורה ואם קילומטרז' ואוברול ואללה . זה דבילי , ומופרך , ומנותק מן המציאות . וחסל !!

    להתראות

    אהבתי

  98. ו- י.ד. :

    כמובן עיקרון שלטון החוק . הדמוקרטיה משמעותה , שלטון החוק , לא שלטון אדם . החוק מייצג את העם , את שלטון העם ( העם בוחר במחוקק ) . בחירת המחוקק מביעה , שזהו שלטון החוק , לא שלטון אדם .

    באם עסקינן בשלטון החוק , לא שלטון אדם , משמעות הדבר , שאף אדם , אף נושא משרה ציבורית , אף גוף ציבורי , לא פטור משבט הביקורת המשפטית . אין נוהגים על פי קפריזה , במשטר בו שורר שלטון החוק , כולל המחוקק .

    נניח שצריך 80 חברי כנסת , כרוב מיוחד , להחזיר שטחים ממזרח ירושלים ( חוק יסוד : ירושלים בירת ישראל ) . אזי :

    המחוקק לא יכול להחזיר שטחים מבלעדי רוב מיוחד של 80 כאמור . אם יחזיר עם פחות , אזי בג"צ יתערב . כלומר :

    המחוקק , כבול לחוקיו הוא . המחוקק כבול ליסודות השיטה . כלומר : המחוקק מחוייב לחוק , וליסודות השיטה . ואם הוא מחוייב , אזי , גם הוא מחוייב לשים עצמו תחת ביקורת , ולתת את הדין , לפני בית משפט , במידה והוא חרג מן יסודות השיטה , או הפר עיקרון יסודי , או הפר החוק לא כל שכן .

    לפני מי ייתן את הדין או יעמוד לביקורת ? לפני בית משפט . והערכאה החוקתית והגבוהה ביותר , הינה : בג"צ. וחסל !!

    להתראות

    אהבתי

  99. תמריץ,
    ברשותך אנצל את הבמה שלך לקרוא לישראלים להפגין את הכרת הטוב שלהם ולהצביע לשיר האוסטרלי כדי להודות לאוסטרלים שהצביעו עבורנו היום בבחירות שנערכו בארצם. המקום השני מגיע כמובן לשיר של סן מרינו, נה,נה,נה

    Liked by 1 person

  100. ד,
    סליחה שעד כה לא חזרתי אליך.
    הייתי עסוק בנסיבות משמחות.

    רציתי לכתוב לך את תפיסתי בנושא, אבל נדב שנרב הקדימני וניסח בצורה יפה מאוד חלק ממה שרציתי לומר אז:
    https://mida.org.il/2019/05/23/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A5-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/
    (ותודה לחייל ששלח את הקישור וחסך לי זמן).

    מקווה שהתפיסה שלי ברורה:
    כל מחשבה שגוף כלשהוא כמו בג"ץ יציל את עצמנו מעצמנו היא אווילית ואינה מתחשבת כיצד מתנהלת באמת חברה של אנשים.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s