מכונית חשמלית? קצר במוח

אחד המושגים החביבים עליי בפסיכולוגיה הוא חשיבה מונעת מוטיבציה (motivated reasoning). בני אדם, כך נרצה להאמין, בוחנים נושא שחשוב להם מכל היבטיו, שוקלים אותם בכובד ראש זה לעומת זה ואז מגיעים למסקנה.  כמובן הדברים לא באמת עובדים כך. בפועל התמריצים או המוטיבציות שיש לנו מזהמים את האובייקטיביות של תהליך החשיבה שלנו. אדם אשר חושב על נושא כזה או אחר מחפש בקדחתנות טיעונים שיתאמו את המסקנה אליה מראש הוא רוצה להגיע. כשהוא מוצא אותם הוא עוצר מסופק ושמח בחלקו. למה לו להמשיך לעבר טיעונים אחרים וחדשים שיכולים לסתור את המסקנה הרצויה לו. חשיבה דומה אם כך לנסיעה ברכבת. עולים לקרון ויורדים כשמגיעים לתחנה הרצויה. לא נותרים בקרון וממשיכים לנסוע אל תחנות שאין בהן חפץ. המסקנה הרצויה נמצאה – מעגל החשיבה נסגר באבחה חדה.

אציג עכשיו סוגיה טכנולוגית סביבתית שנדונה בבלוגים ובאתרים שונים בחודש האחרון עם הרבה להט וממחישה יפה כיצד כמעט בלתי אפשרי לחמוק מחשיבה מונעת מוטיבציה. בפרט כשהנושא הנידון הוא כה מורכב, סבוך ומלא בטיעונים מתחרים, אפילו אם על פניו הוא מדעי ואובייקטיבי.

האם יש טעם ברכישת רכב חשמלי או שמא הוא פולט יותר פחמן דו חמצני מאשר מכונית הניתנת לתדלוק? מחקר שהתפרסם בגרמניה והסב עוגמת נפש רבה בחוגי הירוקים קבע כי רכב חשמלי הוא דווקא מזהם יותר. תהליכי הכרייה של סוללות ליתיום לרכב דורשים אנרגיה עצומה. גם הנפט שנחסך בנסיעת הרכב החשמלי לאורך שנות קיומו אין בו כדי לפצות על כך.
לכאורה עורכי המחקר ביצעו חישוב אובייקטיבי קר שקשה לפקפק בו. למעשה יש אינספור טענות תומכות ומחלישות שאפשר לקושש. מגוון הטיעונים כה גדול שיש להניח שהוא יספק לכל אחד מה שהוא רוצה. לסביבתנים תומכי הרכב החשמלי – הפרכה. לשמרנים הסולדים מבהלת האקלים – אישוש. הכול בהתאם למניעים ולתמריצים איתם בא האדם לדיון מלכתחילה.

ניתן לומר שהנתונים ייחודיים לגרמניה, שבה הוחלט בתחילת העשור לסגור את תחנות הכוח הגרעיניות. ברחבי אירופה החשמל נקי יותר ונסיעה ברכב חשמלי נקיה משמעותית. גם בגרמניה עצמה משק החשמל ילך וייעשה ירוק יותר עם השנים וכך מעבר לרכב חשמלי יצדיק עצמו בהמשך.
ניתן לטעון גם שבחירת הרכבים שרירותית. טסלה 3 שנבדקה במחקר הגרמני אולי דורשת סוללה גדולה מדי, אבל יש רכבים חשמליים חסכוניים ממנה.

הנתונים על הפליטות הכרוכות בתהליך ייצור סוללות הליתיום אינם עדכניים. יש התקדמות עצומה מדי חודש בחודשו בקרב מפיקי הליתיום ואצל יצרני הסוללות. דבר המשתקף גם בצניחת מחירי הליתיום. יותר מכך, הפקת הליתיום אינה נעשית רק עבור מכונית אחת. מכוניות נוספות יוכלו בעתיד להשתמש באותה סוללת ליתיום שתמוחזר (בעלות סביבתית מסוימת שמן הסתם תהיה קטנה בהרבה מעלות הכריה).

טיעון המחץ לדעתי בעד מכונית חשמלית הוא פשוט שצריך להתחיל ממשהו. אפילו אם במצב הנוכחי מכונית חשמלית היא מחוללת פליטות גדולה, המעבר אליה יצדיק את עצמו מתישהו בעתיד, כשרשת החשמל תהיה ירוקה ואנרגיות ירוקות יהיו בשימוש גם בהליך הכרייה. אם לא יוקמו פסי ייצור של מכוניות חשמליות ואם לא תהיה לתוצרתם דרישה ערה מצד קונים כבר היום, התהליך לא יתקדם אל עבר האוטופיה הירוקה של העתיד.

טיעון נגדי לא מבוטל הוא שקריסה בשימוש בנפט בשל כניסת הרכב החשמלי תוביל לקריסה במחיר הנפט. הרי לא נדרשת ירידה של 80 אחוזים בצריכת הנפט כדי לקבל ירידה של 80 אחוזים במחיר הנפט. די בנפילה של אחוזים בודדים בצריכה כדי להוביל את המחיר לקריסה.  מחיר נפט נמוך יביא מטבע הדברים לעליית הכדאיות של צריכת נפט. פתאום נראה אנשים זורקים דודי חשמל ועוברים להסקה בסולר. ואולי סוף שבוע בחו"ל יהיה כה זול עד שאנשים ייצאו אליו מדי שבועיים. גם לתעשיה הכימית תהיה העדפה לתוצרי נפט במקרה כזה. כנראה רק רגולציה סביבתית חזקה שתכפה על המשק לנטוש את הנפט, ואפילו כשיוזל, יכולה להצדיק מעבר למכונית חשמלית. אז יעלו שאלות גיאו-פוליטיות על יציבות המזרח התיכון בעידן דעיכת הנפט. אבל זה כבר נושא אחר.

13 תגובות על ״מכונית חשמלית? קצר במוח״

  1. תמריץ , בהחלט סוגיה מעניינת . גם הטיעון שצריך להתחיל מאיפה שהוא , נכון מאוד . הדינמיקה בסוף מכריעה המערכה , ומקדמת אט אט ההישגים הטכנולוגיים .

    אבל , אסור לשכוח עוד נושא קריטי :

    ההשפעה על ההמונים . פעם להיות ירוק , היה להיות משוגע לדבר. היום להיות ירוק , זה כבר נחלת הכלל . נושא קונצנזואלי . עכשיו :

    גם אם מכונית חשמלית אכן , לא מצמצמת פליטה ( ישירה ועקיפה ) של CO2 , עדיין , אנשים מתרגלים לקנות מה שירוק . עוברים מחסומים פסיכולוגיים . מתקשרים לאג'נדה ( רגשית ) ולאט לאט , לא רק פסיכולוגית זה מופנם , אלא גם תעשיות שלמות נבנות סביב הדבר ( כמו מיחזור בקבוקי פלסטיק וכדומה ) .

    בקיצור : לא צריך להיות משוגע , בשביל להיות ירוק . וזה מה שהדינמיקה עושה ותעשה . אלא אם כן , המכונית החשמלית במקרה זה , בעליל מזהמת יותר . אבל כמובן , שאין אפשרות להוכיח דבר כזה על פי המחקר המצורף . אלא : מקסימום : לא ביג דיל של חיסכון כלל , ואפילו קצת יותר מזהם . מה מעלה או מוריד , כל עוד תחבורה זה הבעיה העיקרית ? תחבורה כבדה , מטוסי סילון וכדומה ( קרב בכלל ) . ולאחרונים , לא יהיה פתרון חשמלי בקרוב ( מקסימום קצת ביופיול , לא יותר ).

    להתראות

  2. גם אם המכונית החשמלית גורמת לאותה כמות זיהום, עדיין יש לה יתרון גדול: הזיהום הזה נוצר הרחק מריכוזי אוכלוסיה. המכוניות עצמן הרי נעות בערים והכבישים, ובכל מקרה בקרבת בני אדם. ואילו ייצור החשמל וכריית הליתיום יכולים לקרות הרחק הרחק. יכול להיות שברמה הגלובלית הזיהום יגבר, אבל איכות חייהם של בני האדם תעלה משמעותית. אני אישית מוכן לשלם בעוד קצת גזי חממה באטמוספירה תמורת אוויר נקי בערים.

  3. א. במהלך הויכוחים הסוערים על מתווה הגז גיליתי דרך שהיא אפילו חסכונית יותר במשאבי חשיבה מאשר ירידה מהקרון מיד לאחר מציאת התשובה הרצויה מראש.
    ניתן להסתפק בבחינת זהות אלו שיורדים מהקרונות בכל תחנה ותחנה, ולהחליט לאיזו חבורה ברצונך להצטרף / להאמין.

    אם לדוגמא, מתחוור לי שמערכות העיתונים של הניו יורק טיימס ועיתון הארץ תומכים ב X (או מתנגדים לו) – כבר ברור לי שאני אמורה להתנגד לו בנחרצות (או לתמוך בו בהתלהבות).

    אגב, אני די מסוגלת להבין כיצד יהודי מסוים, בשל כל מיני פתולוגיות נפשיות וזהותיות, הופך לאוטו- אנטשמי.
    אבל אני מאוד מתקשה להבין כיצד מערכת עיתון, המלאה בהרבה אנשים (שרבים מהם יהודים) נבונים, משכילים ודעתניים, הופכת לאנטישמית ולאוטו אנטישמית.

    ב. מצא חן בעיני ההגיון שבטיעון שחובה להתחיל במשהו, גם אם בשלבים ההתחלתיים הוא עדין חורק וצולע. או זקוק לסבסוד ממשלתי ו/או לרגולציה נגדית חונקת.

    אבל במחשבה שניה – יתכן וזהו פתח לשימוש נמהר מדי בטכנולוגיה שהיא עדין מאוד רחוקה מבשלות.

    יתכן שעדיף שהמכוניות החשמליות ימתינו לדור החדש של הסוללות. הסוללות שאחרי עידן הליתיום.

    https://www.eco-srv.com/הסוללות-שסוללות-דרך-לעתיד-אקולוגי-ירו/

    רוב הפוסט:
    ______________
    " … סוללות הליתיום השכיחות מהוות סכנה לסביבה עוד לפני שנעמיק לבחון מקרוב את הנזקים הבריאותיים האפשריים שעלולים להתרחש כתוצאה מהשימוש הרווח בסוללות הליתיום המצויות, כאמור, במכשירי החשמל של כולנו, ראוי לציין שהליתיום עצמו הוא משאב מוגבל.

    כלל לא ברור אם מאגרי הליתיום הקיימים יוכלו להמשיך ולספק את הדרישה לסוללות הרווחות, ועד מתי.
    מנגד, תהליך המחזור של הסוללות כרוך בהשקעת אנרגיה רבה במהלך שריפת המתכות, במפעלים ייעודיים, הממוקמים באירופה וגובים כסף רב בעבור שירותיהם.

    כריית הליתיום, ושאר המתכות הנדירות הכלולות בסוללות הליתיום-יון, כפי שהיא מתבצעת בסין, אחת ממדינות המקור העיקריות למשאבים אלו, כרוכה בזיהום חמור ביותר.
    בתהליך הפקת המתכות, מועברים שקי אדמה ופסולת דרך שטיפות חומציות.

    0.2% מהחומר שעבר את ההליך הכימי באמצעות חומצות יכיל את משקעי המתכות המבוקשות, ואילו 99.8% הנותרים, יוחזרו לאדמה כשהם מזוהמים.

    סכנות התלקחות והתפוצצות של סוללות הליתיום סוללת הליתיום הנה גוף קטן האוגר בתוכו רמת אנרגיה גבוהה ביותר.

    כתוצאה מכך, קיימת סכנה שצעצועים ומכשירים שונים המופעלים באמצעות סוללות ליתיום יתחממו, יתלקחו ואף יתפוצצו, במהלך הפעלתם או טעינתם.

    הלכה למעשה, תקלה מסוג זה קרתה כבר, בשנת 1991, כאשר גבר נכווה בפניו כתוצאה מהתחממותה של סוללת ליתיום במכשיר הטלפון הנייד שלו.

    ואמנם, מאז חלה התפתחות טכנולוגית בסוללות, שכבר אינן מבוססות על המתכת ליתיום עצמה.
    אלא על יונים של ליתיום בלבד, בתוספת מחיצות ואמצעי הגנה נוספים, מה שמפחית במידת מה את הסכנה, אך לא מבטל אותה.

    מטענים פגומים, חשמל סטטי ואף קצר – עלולים להרוס את ההגנה של סוללת הליתיום, ולגרום להתחממות יתר ואף התלקחות.

    מחקרים מראים כי סוללות חומצת עופרת (הדגם המסורתי המשמש במשחקים מהדור הישן ובמצברי רכבים שונים).
    קלות יותר למחזור ביחס לסוללות ליתיום (הנטענות ונמצאות בשימוש נרחב במטענים, לפ-טופים ובמוצרים נוספים).

    למרות שטעינתן של סוללות הליתיום מצריכה השקעת אנרגיה מצומצמת יותר, שיעורי המחזור שלה נמוכים בהרבה ביחס לאלו של סוללות חומצת העופרת.
    זאת ועוד: מחקר מדעי נרחב, שנערך בשנת 2013 בארה"ב מצא כי סוללות המכילות ניקל (דגם נטען וקטן יחסית), קובלט (מרכיב עיקרי במגוון רחב של סוגי סוללות) ואלקטרודות המבוססות על ממס, הנן בעלות ההשפעה החמורה ביותר בכל הנוגע לדלדול משאבים טבעיים, התחממות כדור הארץ ורמת הרעילות האקולוגית.

    עוד נמצא במחקר, כי ייצור, עיבוד ושימוש בתמיסות ניקל ותרכובות קובלט, כמו גם בליתיום, גורם לסכנות בריאותיות אצל אנשים הנחשפים להם.
    אשר כוללות השפעות שליליות על הריאות ומערכת העצבים המרכזית.

    חלופות ירוקות לסוללות הליתיום
    אם כך, מסתבר שלא כל המוצרים שנחשבים ל'ירוקים' יותר אכן עומדים בהגדרה זו.
    לאור סכנות אקולוגיות ובריאותיות הטמונות בשימוש בסוללות, על כלל סוגיהן, לרבות סוללת הליתיום הנטענת, שוקדים כיום מדענים ברחבי העולם על פיתוח חלופות ירוקות, בריאות ובטוחות יותר.

    לפניכם מספר סוגים של סוללות חלופיות, ירוקות ובעלות ערך אקולוגי חיובי, הנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים:

    סוללות ליתיום וחומרים אורגאניים
    מעבדות אנגסטרום באוניברסיטת אופסלה בשווייץ פיתחו דגם ייחודי המבוסס על סוללת הליתיום הנוכחית, בצירוף מספר חומרים ביולוגיים ממקור אורגאני מתחדש, כדוגמת שרף אורנים ואספסת.
    תהליך המחזור של סוללות אלו, לרבות חילוצו של הליתיום מתוכן, הנו קל ובטיחותי יותר, ומתאפשר באמצעות טבילת הסוללה במים ובאתנול לאחר סיום חייה.

    תא דלק מימני
    אחת מטכנולוגיות החלופיות שנמצאות בפיתוח, הנן טכנולוגיה להנעת כלי רכב על בסיס מימן.
    טכנולוגיה זו מבוססת על אנרגיה וחום המשתחררים מתגובה כימית של חמצן ומימן, וניצולם בעזרת תא אלקטרוכימי.
    היות וייצור מימן עדיין מבוסס על דלק מאובן (פחם, גז ונפט), שהפקתו מזהמת, נעשים כיום ניסיונות להפיקו מאצות מהונדסות גנטית.

    סוללות ליתיום-גופרית
    סוללות אלו המצויות בשלבי מחקר ופיתוח שונים ברחבי העולם, מציעות קיבולת אנרגיה גבוהה ביותר ביחס לסוללת הליתיום המוכרת.
    צפיפות האנרגיה של סוללות אלה תהיה גדולה בכ-30% ביחס לסוללות הקיימות, ובנוסף יכולת הפריקה שלהן מגיעה עד ל-100%, ללא פגיעה בתפקוד הסוללה (ביחס ל-80% פריקה בלבד של סוללת הליתיום הנוכחית).
    מידת האקולוגיות של סוללות הליתיום-גופרית עדיין נחקרת.

    סוללות גרפן
    חומר כימי חדש זה, שהתגלה והופק לראשונה בשנת 2010 על ידי המדענים זוכי פרס הנובל לפיזיקה, קונסטנטין נובוסלוב ואנדריי גיים, הנו מוליך ביותר מבחינה חשמלית, חזק יותר מכל חומר אחר ביחס למשקלו, גמיש ודק.
    סוללות גרפן יהיו למעשה סוללות ליתיום המועשרות בגרפן, אשר משפר את ביצועיהן.
    מידת האקולוגיות של סוללות הגרפן עודנה בשלבים שונים של מחקר מדעי.

    סוללות על בסיס חומצה הידרוכלורית וגופרית
    תוספת של שני חומרים כימיים אלו לסוללות הליתיום המוכרות, מאפשר לייעל משמעותית את ביצועיהן.
    ולהגיע לצפיפות אנרגטית הגבוהה ב-70% מהדגמים שרווחים כיום.
    בנוסף, לסוללות אלו תהיה אפשרות לאחסן אנרגיה מתחדשת שמקורה הוא במשקים סולאריים ובחוות רוח, מה שהופך אותה לירוקה בהרבה.

    סוללות ביו-אלקטרוניות
    סוללות שדגם האב-טיפוס שלהן כבר יוצר בהולנד.
    מסוגלות לעבד אצטט באמצעות חמצון על ידי אוכלוסיית חיידקים אנאירוביים, בתגובה כימית המשחררת אלקטרונים, ועל כן מספקת אנרגיה חשמלית.
    מבחינה אקולוגית, מדובר באורך בלתי מוגבל של חיי המוצר, לאור יכולתם של החיידקים לשוב ולהתרבות בכל עת.

    סוללות מצב מוצק
    סוללות אלו מבוססות על ניצול מיטבי של אנרגיה סולארית ואנרגיית רטט, באופן המאפשר את אחסונן לטווח ארוך, של כעשור שנים, בטעינה בודדת.
    בנוסף, מדובר בסוללות בטיחותיות, שסכנת ההתלקחות אינה מרחפת מעליהן.
    טכנולוגיה זו נמצאת בשלבים שונים של מחקר ופיתוח.
    ___________

    © 2019 כל הזכויות שמורות לעלה שרותי אקולוגיה | תחזוקה ופיתוח

  4. מצטרפת להמלצת חייל זקן על ההרצאה בכנס החירות.
    למרות כל המסקנות העגומות (אין מספיק כסף לעבור לאנרגיות רוח, עדיף להשקיע יותר בתקציב הבריאות מאשר במלחמה בזיהום האויר באמצעות מעבר חלקי לאנרגיות ירוקות, למרות כל ההשקעות האדירות של האירופים אחוז הפחמן הדו פחמני באוויר לא פחת / אין השפעה על התחממות הכדור ….).
    ולמרות שהיא נמשכת יותר מ 26 דקות.
    ולמרות תנועות היד המעצבנות של המרצה.
    הסיבה: הוא מתבסס על נתונים.

    ##############

    ההשלכות העגומות של המגמה לעבור לאנרגיות ירוקות – כשהיא מגיעה גם אל גיבורי העל שלנו (ולא רק למכוניות )
    על פי האתר הסאטירי המומלץ The Bee

    Iron Man Switches From Arc Reactor To Greener Wind Power
    April 26th, 2019

    MALIBU, CA—A recent expose revealed that the arc reactor that powers Iron Man’s suit is not carbon neutral. Tony Stark, the alter-ego of Iron Man, has responded by revealing a brand new robot suit that is powered by a large wind turbine.

    “The next time I fight off an alien army, it will be with 100% green energy,” Stark told the press. “You can say that in the next battle, I’ll have the wind blowing at my back,” he joked, then added, “though really I need the wind blowing at my front for full power.”

    There are some limitations to the new suit. For one, it can’t be used indoors, both because the wind turbine ensures he can’t fit through a door and also because there is no wind in there. The suit can no longer fly, because of power needs and balance issues. It also can’t be used in space anymore, as there is no wind up there. He had thought about adding solar power for space but nixed the idea when he realized that meant the suit couldn’t be red and gold. Obviously, the suit can’t be used on a day with no wind, and even when there is wind, he has to make sure he’s fighting bad guys facing the right direction to get maximum power.

    But Tony Stark assures people that if there is ever a villain within walking distance outside on a windy day and approaching him at just the right angle, that bad guy will get a robot fist to the face.

    Still, some people are now saying that with the new limitations, Iron Man is almost as useless as Hawkeye, the Avenger who just fires arrows or something. Tony Stark has waved off that criticism, though, saying, “There’s more than one way to save the world. And isn’t fighting climate change just as important as stopping Thanos?”

    Most people said it was not.

    Tony Stark is also being criticized because his new suit is constantly killing birds that fly into the blades of his wind turbine. He claims most of them were “evil,” though.

  5. לא ברורים לי הנתונים של פרופ' דובי. העלות של אנרגיה מתחדשת דומה למדי לעלות של אנרגיה ממקורות פוסיליים. אמנם זה לפני שמתחשבים בבעיית האחסון של אנרגיה תנודתית כמו אנרגיית שמש ורוח. כשמכניסים לסיפור את העניין של האחסון, אין ספק שנדרשת התקדמות בסוללות או בשיטות שימור אחרות של אנרגיה, אבל התקדמות כזו היא עניין יומיומי ממש. וכתבתי על כל זה: https://tinyurl.com/y4nutb97

  6. תמריץ, אני לא מזלזל בהתחממות הגלובלית ובסכנותיה. עם זאת אני מאמין שניהול סיכונים סביר צריך לטפל קודם בזיהום האויר אותו אנו נושמים ורק אחר כך באפקטים הגלובליים. הנימוק ברור: זיהום האוויר הוא סכנה מוכחת וברורה שהורגת אלפים רבים כל שנה. ההתחממות היא סכנה עתידית בעיקרה, ויש למין האנושי עוד זמן מה למצוא לה פתרונות. יש הטוענים כי ריבוי אסונות הטבע לאחרונה הוא תוצר שלה ומכאן שהיא גם הורגת לא מעט, אבל זה עדיין טעון הוכחה מדעית ממשית.
    אגב, מדעני האקלים טוענים בתוקף כי ההתחממות תגרום לאזורים רבים להיות חמים מכדי שנוכל לחיות בהם. אך מה עם האיזורים שהיא צפויה להפוך לממוזגים ונעימים יותר, כמו המרחבים האדירים של צפון אמריקה וסיביר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s